דיון על הפצת ידע

אנונימי

דיון שנולד בדף התנסויות במודעות וסת והוליד את הדף לרוקן את דם הוסת

עברתי על רוב הדף התנסויות במודעות וסת, ועל מודעות וסת, וקראתי גם באתר. אני לא מצליחה למצוא איזשהו הסבר מה עושים? איך מרוקנים? איך מרפים? וכו'. (ברור שהכי טוב להיות בסדנא אבל עד ש... אשמח לעזרה. קיבלתי עכשיו, אחרי שנה וחצי של הנקה וכואב לי..)
אם מישהי יכולה לעזור בהסבר תודה רבה

אנונימי

מי שמגיעה לסדנה מתחיבת לא 'לספר בקצרה '.
אני מניחה שיש היגיון ועינין מוסרי שאם קיבלתי מידע תמורת תשלום אני לא אפיץ אותו בחינם.
לקבל חצי הסבר על רגל אחת, עשוי יותר להזיק ולעכב מאשר ממש לעזור.

אני מניחה שיש היגיון ועינין מוסרי שאם קיבלתי מידע תמורת תשלום אני לא אפיץ אותו בחינם.
אני לא מבינה למה, המידע הזה צריך להיות נגיש לכולן בחינם

לקבל חצי הסבר על רגל אחת, עשוי יותר להזיק ולעכב מאשר ממש לעזור.
אפשר לתת הסבר מלא, ולשתף בהתנסויות מוצלחות, מה עבד ומה פחות.

אי אפשר לתת הסבר מלא, כן אפשר לשתף בהתנסויות.
פשוט כי מי שעוברת את הסדנה מתחיבת וחותמת שלא לעשות זאת.
מי שמגיעה לסדנה מתחיבת לא 'לספר בקצרה '.

מי שמגיעה לסדנה מתחיבת לא 'לספר בקצרה '.
אז שתספר בארוכה! עכשיו אני מבינה למה לא הבנתי עד עכשיו. ומה כל כך הרגיז אותי בכל הדפים שקשורים לנושא.
אני לא מבינה למה, המידע הזה צריך להיות נגיש לכולן בחינם
מסכימה לגמרי. הלוא גם אם היה פה מלוא המידע שאפשר להעביר בכתב, כמו בדפי הבלי חיתולים למיניהם, עדיין היו מספיק נשים שהיו מרגישות שהן צריכות סדנא, לא? ומצד שני, מישהי כמוני, שממילא לא התכוונה ללכת לסדנא, ועם זאת מנסה ליישם כל מיני תובנות שעולות מהדף הזה, באמת לא יכולה לנסות לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. כי מחביאים פה מידע בכוונה תחילה, וגם לא אומרים במפורש שמסתירים. אותי זה מרגיז מאוד.
אני מבינה שיש כאן מישהי שפיתחה משהו ורוצה להתפרנס ממנו. ובכל זאת, כל הדיבורים היפים הללו על מודעות וסת ונשיות וכו' לצד הסתרה של מידע שבעצם לפי התפיסה המתוארת כאן, אם אני לא טועה, אמור להיות קיים ממילא אצל כל אשה ואשה מעצם היותה אשה...
נו, שוין. עכשיו אני בטוחה לגמרי שלא אלך לסדנא כזאת.

מסכימה איתך ריש.
מידע צריך להיות זמין ונגיש (במגבלות מסוימות). במציאות של ימינו - אין טעם להתאמץ לשמור על החומר סודי.
הסדנא צריכה להיות כזאת שיש בה ערך מוסף על חומר כתוב כדי שיהיה שווה להגיע.
יכולה להבין איסור על הפצת חומר כתוב של הסדנא (זכויות יוצרים) אבל ברגע שמידע נמסר - הוא הופך להיות ידע של המקבלת. איך אפשר לאסור עליה לדבר על זה?

אז אולי במקום להתאמץ לשמור על סודיות המידע - כדאי להפנות את מאמצי השיווק לכיוון של "למה סדנא עם מירב עדיפה על קריאת החומר ממחברת או שמיעתו מפי חברה". אני בטוחה שיש יתרון לסדנא. זה המקום לספר עליו.

כמו בדפי הבלי חיתולים למיניהם, עדיין היו מספיק נשים שהיו מרגישות שהן צריכות סדנא, לא?
אז זהו, שלא!
אני הלכתי לסדנה של מירב לפני כשנתיים שלוש, שילמתי 170 שקל עלובים (למה עלובים? כי חסכתי מאות ואולי אלפי שקלים על תחבושות ודומיהן) וזכיתי במתנה לכל החיים.
למה שהיא לא תוכל להתפרנס משיטה שהיא חשפה/גילתה ומביאה לעולם?
אני לא הסברתי על השיטה לאף אחת, לא לאמא שלי, לא לחברות טובות, וגם לא לכאלה שסובלות מכאבי מחזור וטוענות שאין להן 170 שקל (וכמו כולן הולכות ומוציאות פי שלוש על איזה פריט אופנה).
למה? כי זה לא שלי, ואין לי זכות להעביר את זה.
בדיוק כפי שזה לא מוסרי לצרוב את הדיסק החדש של שלמה ארצי 100 פעם ולחלק לכל חברייך, כי זו פגיעה אישית בבנאדם. וזה לא פייר.

נראה לי שהכי טוב יהיה אם מירב תכנס ותסביר,אבל אני אנסה מהמקום שלי,
מירב גילתה את שיטת הריקון,ההיא חקרה את זה עם פזיותראפיסטית שמומחית לנושא רצפת אגןה- יהודית שריג ז"ל.
בשיטה שלה יש מצד אחד ידע נשי עתיק, מצד שני יש כאן בדיקה מעמיקה של מצב פיזי של הגוף, ולמידה מקצועית של אנטומיה ופיזיולוגיה. לכל אלה מתלווה גם העינין המשמעותי והנשי שנוסף לזה.

אישה שמגיעה לסדנה, שעולה יותר מ-170 שקלים, משקיעה בעצמה, נכנסת למודעות שמשנה את חייה.
נכון שלפעמים יש ציפיות גבוהות, ולא תמיד קורים ניסים, אבל המודעות לגוף ולנשיות עולה, ואחרי כמה חודשים חווית המחזור אחרת לגמרי. כמו שסיפרו נשים, נוצר מצב שאת מחכה למחזור ושמחה שהוא מגיע.
נכון, יש מעט נשים שמגיעות לזה לבד.
אבל מי שלא הגיעה לזה לבד בוחרת אם ללמוד את זה.

מירב נותנת את עצמה לגמרי במפגשים, ובנוסף מאפשרת לכל אחת פגישה אישית איתה.
אנחנו עברנו איתה דרך יפה שהיא תהליך חדש.
אי אפשר להעביר את זה כאן בכתב, מי שרוצה צריכה לבוא ולהתנסות.
יש כאן אחריות לגוף, מדובר בנזקים שעלולים להגרם לרצפת אגן בגלל הנחיות שטחיות.
גם לשחות אי אפשר בהתכתבות,נכון?
אז זהו, שזה אותו דבר.

לדעתי, נשים לא הולכות לסדנאות_ לא מפני ש _הרוב מעדיפות לקרוא באינטרנט ולא לשלם מאה ומשהו שקל לאשה שזה באמת מגיע לה. הן לא הולכות ממיליון סיבות - אני מניחה שלכל אחת יש לפחות שלוש סיבות שונות למה היא לא הולכת לסדנא של מירב שרמן. בראש ובראשונה, יש להניח, מפני שלא שמעה עליה מעולם. מה לעשות שרוב נשות העולם לא קוראות ב"באופן".

אם לעומת זאת היא היתה נוקטת בגישה הפוכה - לפרסם את השיטה כמה שיותר, בכמה שיותר פרטים, אולי אפילו לכתוב עליה ספר ולנסות למכור אותו במיליוני עותקים - אני מניחה שהשפע היה חוזר אליה בדרך כזאת או אחרת. אם ממילא אי אפשר להעביר את התהליך בכתב, אז למה לא לתאר אותו בפרטי פרטים? כי מישהי עלולה לנסות ולא להצליח? אז היא תבוא לסדנא!

דוגמא: מורה ליוגה בשם אורית סן גופטה פיתחה גישה משלה ליוגה. היא מלמדת אותה בווינגייט. היא כתבה עליה חוברת קטנה, ובה מפורטים כל התרגילים. אני למדתי ותירגלתי את היוגה הזאת פעם בשבוע במשך כארבע שנים, עם מורה שלמדה עם אורית סן גופטה. יש לי חוברת תרגילים בבית. יש לי דפי תרגול שהכינה המורה שלי לשעבר לפני שנסעה להודו. אני יודעת בדיוק מה כדאי לי לתרגל כדי להרגיש טוב יותר עם גופי. נו, אז מה? אני לא עושה כלום. וכמעט בטוח שעד שלא אחזור לתרגל בשיעור שבועי בתשלום - לא אעשה יוגה בכלל. זאת אני, וכמוני יש עוד המון.

אולי מירב שרמן צודקת במבחינת הזכויות והאחריות שהיא מרגישה כלפי השיטה שלה. אני בכל זאת חושבת שזרימה של מידע מביאה לזרימה בכלל בחיים. אם היא לא מצליחה להתפרנס מהסדנאות, אולי שתנסה להזרים את המידע גם בצורות אחרות, ונראה מה יקרה.
הכל באהבה @} ובהערכה עצומה לגילויים של מירב שרמן.

אני איתך ריש
ומזכירה בהזדמנות זאת את שיטת מודעות פוריות שגם אותה אפשר ללמוד מכל מיני טקסטים שרצים ברשת, אבל לא רואה תחליף לסדנא שעשיתי אצל שירלי וענת, שהיה בה הרבה יותר מאשר המידע הטכני של השיטה.
בטוחה שגם במודעות ווסת יש יותר מאשר הטכניקה אבל כמו שאמרתי קודם - הדרך להביא נשים לסדנאות היא לא איסור על הפצת מידע, אלא מתן מידע בשמחה.

שפע זה בומרנג

שליחה על ידי אישה* » 27 יולי 2008, 14:45

אם השפע לא מגיע למירב יש כאן סימן לעצור ולחשוב.
היא נבחרה להיות צינור המידע לידע הקדום הזה.
יתכן שהיא אינה עושה שימוש נכון במתנה שקיבלה. ביעוד שאליו נבחרה.
הידע הקדום אינו שלה. עליה לחלוק אותו עם העולם ככל האפשר ולא להגביל או לשים זכויות יוצרים וכ'.
זהו פחד. פחד ממחסור. פחד שלא יהיה...
עליה לממש את היעוד שלה. השפע יגיע. יזרום כמו שהידע הקדום יזרום לכל נשות האדמה.

הכותבת מוקירה ומכבדת את מירב. מודה לה על דרכה המיוחדת ושולחת לה אהבה.

אשמח אם מישהי תקרא למירב לכאן. הדיון הזה נראה לי חשוב מכדי להתקיים בלעדיה.

אני כאן.
תודה על כל ההערכה הגלויה והסמויה.
אני בעד שפע. אבל משהו נוסף שהדרך לימדה אותי הוא שהשפע צריך מיכלים, אחרת הוא יכול גם לשטוף ולהטביע.
אני חושבת שיש מן פנטזיה כזו ששפע זה חשבון בנק שמתמלא. וזה לא, לפחות לא איך שאני מכירה את זה. גם אם יש המון פניות, מדובר בנשים יקרות, צריך לתת מענה הולם לכולן. זו דרך, יש מה לבנות, זה לא בלחיצת כפתור.

באשר לחומר כתוב. אני דוקא בעד, מאוד בעד. עד לפרטים הקטנים. אך צריך מימון כדי שאני אוכל להתפנות ולהשקיע בכך. יש מישהי כאן מבין הקוראות שמעונינת לקרוא את הידע הנפלא הזה, וגם מוכנה להשקיע במימון כתיבתו, או למצוא מי שיוכל להשקיע בכך? שתרים את הכפפה, בשמחה.

כפי שכבר נכתב, מעבר לזכויות יוצרים שאכן כך עבודתי מוגנת, מתוך כבוד לנשים ולבריאותן, ומתוך כבוד לידע, מאמינה שצריך להעביר אותו באופן מלא ולא על רגל אחת. זה גם נכון בענין רצפת האגן.
מתכננת לפתוח קורס מדריכות ב"ה וכל מי שחושבת ברצינות ובאחריות להעביר את הידע הלאה, תוכל לבוא וללמוד.

למי שמתענינת בנושא שעלה כאן, ובאשר לזכויותי להגן על הידע, היה דיון דומה בדף שלי מירב שרמן, די לקראת הסוף, יצא שם מענין, תציצי.

חייבת להגיד שגם לי צרמה מאוד תחושת הסודיות לאורך הדף המילים "ידע שווה כסף" נאמרו בו לא מעט. ואני מבינה שגם בסדנה המשתתפות מתחייבות לשמור על המידע המועבר. נראה שמלווה את מירב חשש ופחד סביב העברת המידע. דווקא כאן באתר ישנן כל כך הרבה דוגמאות לאנשים שמעבירים ידע ללא כסף, ועם זאת מצליחים גם להתפרנס מאותו ידע. זה פשוט יכול לעבוד ביחד. מירב, אל תחששי כל כך. נראה שהרבה פחד מלווה את העבודה החשובה שלך. חבל על האנרגיה שמופנת אליו. אולי אפשר להסתכל על הדברים אחרת, ממקום בטוח יותר.
בהרבה הערכה.

מדייקת - המשמעות של אי העברת הידע מתכוונת לכך שיש להעבירו באופן מסודר ואחראי. את יכולה להתיחס לדברים כעל "לא ממליצה". לא יודעת איפה פגשת כל כך הרבה "ידע שווה כסף" כי אני לאורך השנים חלקתי המון ידע ואהבה לאורך הדף התנסויות במודעות וסת. הדבר היחיד שלא עשיתי הוא לתת מידע מפורט על השיטה, כי זה דורש משאבים של זמן וכסף שאין לי. אם יש לך - את מוזמנת להשקיע אותו בזה איתי. לא יודעת מאיפה הציפיה הזאת לקבל, להעביר ביקורת, לצפות שיעשו בשבילך בלי לתת מעצמך. לכל מי שנותן הכל חופשי יש סיבה ויש אפשרות. בדף הבית שלי כשהתעורר הדיון הדומה, עלה נושא הקוד הפתוח, ובררתי, ומסתבר שלחברות שנותנות קוד פתוח יש אינטרס כלכלי מצוין או גב כלכלי חזק ממילא. זה לא המצב אצלי. לא כרגע.
אני לא חוששת, אין לי שום משאבים לכך, זה הכל. אולי מי שיבחר להיות צר עין יראה את החלק החסר, מי שלא, יראה שיש פה שפע אדיר, לא רחוק אלא ממש בדף הזה.
אני גאה ומודה על הדרך שאני עושה, שמחה לסייע לכל כך הרבה נשים. באוגוסט יש פסטיבל "היושבת בגנים", אני מנחה שם כתרומה לנפגעות אלימות גוף ונפש. כל אחד ודרכו לתרום, מאמינה בחשיבות התרומה. לא מאמינה שאפשר להגיד למישהו כיצד נכון שיביא את תרומתו לעולם. }

אני מרגישה שכל אחת שהיתה בסדנה של מירב רק תוכל לברך אותה,על המתנה שהעניקה לגופה ונפשה.
מלבד הידע החשוב וההתנסות המפגש החם עם מירב הוא כבר סוג של מתנה.
חבל לקחת את זה למקום לא טוב,
תבואו ותתנסו,אם זה לא חשוב לכן פשוט תניחו,עד שלא תחוו בעצמכן לא תדעו.

ולך מירב -

תודה מותק

מארגנת את מחשבותיי שוב. אני חושבת שיש סתירה בין רוח האתר לדף הזה. אתר קהילתי מבוסס על שיתוף, פתיחות, והעברת מידע. בדף התנסויות במודעות וסת ישנם קטעי מידע, רמיזות ותחושת הסתרה שמריחה מטיזר פרסומי. ענייניך האישיים לגבי זמן וכסף לא רלוונטים לאתר הזה משום שאנשים הכותבים באתר יכולים להשקיע בו את זמנם וכספם בהעברה ושיתוף של מידע. שכן זה כל העניין כאן, זה כל היופי!

באשר לחומר כתוב. אני דוקא בעד, מאוד בעד. עד לפרטים הקטנים. אך צריך מימון כדי שאני אוכל להתפנות ולהשקיע בכך. יש מישהי כאן מבין הקוראות שמעונינת לקרוא את הידע הנפלא הזה, וגם מוכנה להשקיע במימון כתיבתו, או למצוא מי שיוכל להשקיע בכך? שתרים את הכפפה, בשמחה.
מירב שרמן, תודה שהגבת. בדרך כלל בכתיבת ספר צריך קודם לכתוב ואחר כך להציע להוצאת ספרים. לא ברור לי למה את מתכוונת בבקשתך מן הקוראות, אני למשל עורכת במקצועי - האם היית רוצה שעורכת תערוך את החומר שכתבת?
אני פשוט מנסה להבין.
מעבר לכך, אמנם היתה לי מקריאה בדף תחושה של שמירה על סודיות מתוך חשש לפרנסתך. אבל אני בטוחה שאת מרגישה שאת עושה את הטוב ביותר מבחינתך, ואין לי רצון להתנצח ולפגוע. המשיכי בעבודתך החשובה, ואם יום אחד תרגישי שאת רוצה לחלוק את הידע שלך גם בצורה אחרת מלבד הסדנאות, אני בטוחה שתמצאי כאן באתר אוזן קשבת.

בדרך כלל בכתיבת ספר צריך קודם לכתוב ואחר כך להציע להוצאת ספרים. נכון. זה מצריך זמן אנרגיה ומשאבים כלכלים (מאיפה תיכנס משכורת כשאתפנה לכתיבת הספר?) שמאמינה שיהיו לי בהמשך ואין לי כרגע. זו לא בקשה אלא יותר הצעה/זימון למקרה שלמישהי יש ורוצה להשקיע בכך, שתבוא ותשקיע, ואני אתפנה לכתוב. מה שאני מנסה להגיד בזה שההצעה "תכתבי" היא קצת יותר מורכבת מכתיבת מילים, ומי שרוצה לקחת את המורכבות הזו עליה, מוזמנת. להציע לי "פשוט" לעשות, זה נחמד על הדף וזהו.

מירב וקוראות יקרות!
מתוך הכרות מעמיקה עם השיטה שמירב נתנה לה שם, מצאה לה אם,
העניקה לה חסות ויצרה ממנה זכות
הכרות ממעמקי גופי הנשי משנת 1987 ועד היום למעט הפסקות של הריון הנקה ומה שביניהן

אני מבקשת רשות לפרט לפרטי פרטים את השיטה.
לא הייתי בסדנא של מירב. לא נזקקתי לכזו מעולם. אשמח לספר, לבאר, להעניק ולדמם ווסת לכל אסלה שתתנו לי ואפילו על אדמה חופשיה בחוץ.

אני מבקשת רשות לפרט לפרטי פרטים את השיטה.
מצדי, לכי על זה. אני מתה לקרוא. רק אל תסתכסכי עם אף אחת בשביל זה.

_אני מבקשת רשות לפרט לפרטי פרטים את השיטה.
מצדי, לכי על זה. אני מתה לקרוא. רק אל תסתכסכי עם אף אחת בשביל זה._
כל מילה

גברת האריס יקרה, אם יש לך מתנה להביא לעולם, אנא הביאי אותה בדרכך ולפי ראות עיניך. הצליחי והביאי אור לעולם.
יתכן וביום מן הימים נזכה גם לשתף פעולה אם תמצאי את יעודך בדרך הזו.
בקשה אחת לי, מאחר והכרותי הראשונה איתך היתה מתוך הדף מודעות זרע עלפי שיטת גברת האריס, מבקשת הפעם לא להסתתר תחת הסינר שלי, אלא עמדי בפני עצמך, ללא שום קשר אלי. תהני @}

מירב יקרה, אני רוצה להאיר פן נוסף סביב הסתרת/ הפצת הידע.
אני דווקא התעניינתי הרבה פעמים בסדנא, ואולי גם יום אחד אגיע אליה. אף על פי שהידע הזה כבר מוכר לי, מאמינה שאשמח כמו תמיד להרחיב ולהעמיק את ידיעותי.
אבל כל הנשים שהיו בסדנא שלך, ואני מכירה לא מעט כאלה, יכלו לספר לי עליה כל כך מעט (עכשיו אני גם מבינה למה) שהיה לי החשד שפשוט לא לומדים בה כל כך.
הפרסום הטוב ביותר הוא מפה לאוזן, בעיקר בתחומים שכאלה. אם אין אפשרות להעביר מידע על הסדנא, אין שום סיבה שאחרות ירצו להגיע.
כך את מפספסת את שתי המטרות שלך - גם את העברת הידע המופלא הזה וגם פרנסה מוצלחת.

באופן כללי, אני מבינה את שניהם.
גם את אלו שרוצים ידע נגיש וגם את מי שעבד וטרח ובנה קורס, ואסף וליקט את המידע והביא אותו לרמת הדרכה יחודית וטובה ויעילה.
חייבים לשים לב, שהכנת הדרכה, ושיעורים בנושא כלשהו (למשל צמחי מרפא של סבתא) היא השקעת אנרגיה. כשאני מעבירה הדרכה של צמחי המרפא - אני מבקשת שיפיצו את המידע והידע. יש ידע חיוני שיכול להציל חיים או למנוע אותם. מצד שני, אני מצפה מהאנשים שעברו אצלי הדרכה או קורס - שלא ילכו ויכתבו ספר בנושא (או שיכתבו יחד איתי וגם אני אהיה חתומה עליו) או שלא יבקשו ממני הסברים בטלפון (זה קורה) ואז יפתחו קורס ובו ישלבו צמחי מרפא ושימושיהם ע"פ מה שאני לימדתי אותם. מבחינתי זה הקו האדום בין להשתמש בידע ולהפיץ אותו למען חיוניותם של הסובבים אותך ובין לעשות כסף על הגב שלי...

הגיעו אלי לא מעט נשים שלמדו מחברות. הנזק הכי גדול בעיני הוא לגוף שלהן, אם נעשית עבודה לא נכונה. מעבר לכך לחוחית - לגבי הנשים שהתקשו לספר לך מה היה, השאלה האמיתית היא אם הלימוד היה להן משמעותי ולא אם הן מסוגלות להעביר את הידע הלאה. וזה רק תומך בגישתי שכדי להעביר ידע הלאה, צריך הרבה יותר בסיס = קורס מדריכות.

הגיעו אלי לא מעט נשים שלמדו מחברות. הנזק הכי גדול בעיני הוא לגוף שלהן, אם נעשית עבודה לא נכונה.
אוי באמת.
מירב, אני חושבת שהסדנאות שלך נפלאות (השתתפתי). ישנו הלימוד שהוא באמת מאד פשוט וגם מאד אישי בסופו של דבר, ובעיקר ישנה החוויה. הרבה נשים מגיעות אליך, וזו להן הפעם הראשונה או אחת מהפעמים המשמעותיות, שבהן הן חוו חיבור לגופן, והבנה של גופן. זה דבר אדיר. עם זאת, , לדעתי בעיקר מדובר על חוויה, ואת זה אף אחת לא תוכל לקחת ממך . הידע המועבר, והעבודה הם די פשוטים. לי אישית נראה מוזר לרשום עליהם פטנט (כמו לרשום פטנט על שיטה לצחצוח שיניים במברשת, מה, אמהות לא יוכלו להעביר את הידע הלאה?).

להגיד שאפשר לעשות נזק נראה לי קצת הגזמה. טמפונים זה נזק (בד"כ, יש גם יוצאי דופן).
יש שלב בחיים שהיצירה שלנו מקבלת חיים משלה.

את מוזמנת לא לקבל את דעתי. אני הסברתי. לדעתי אין שום דבר להעביר על רגל אחת. זה לא סותר שום חויה.שמחה שהרגשת גם אותה. אני עוצרת כאן בדיון. אין לי מה להוסיף. ברכות לכל אחת בדרכה

הנזק הכי גדול בעיני הוא לגוף שלהן, אם נעשית עבודה לא נכונה
יש המון חומר על שיטת פאולה למשל בספרים וברשת ובהרבה מקומות..
ניתן להתנסות וללמוד לבד (ולקחת על עצמי את האחריות). כמובן שלעבור קורס, או להרשם לחוג, יהיה אחראי יותר, נותן אפשרות ליעוץ פרטני וכו'

לא מפריע לי אם אינך רוצה לכתוב פרטי פרטים ברשת אבל לבקש מהמשתתפות לא לדבר על זה, קצת נותן טעם רע.

לא עשיתי את הסדנא, אבל היתה תקופה שחשבתי על זה, וזה בתיכנון. אם אני אראה על זה חומר, זה לא יפגום בתיכנונים האלה, כי סדנא זו גם חוויה שונה מלקרוא לבד (וגם הזדמנות לצאת מהבית ולעשות משהו מעניין).

_יש המון חומר על שיטת פאולה למשל בספרים וברשת ובהרבה מקומות..
ניתן להתנסות וללמוד לבד (ולקחת על עצמי את האחריות). כמובן שלעבור קורס, או להרשם לחוג, יהיה אחראי יותר, נותן אפשרות ליעוץ פרטני וכו'_

חיבת לכתוב כאן (למקרה שעוד מישהי קוראת

) שהמקרים ממש לא דומים. יש תרגילים בשיטת פאולה שאם עושים אותם לא נכון עלולים לגרום נזק ממש.

יש תרגילים בשיטת פאולה שאם עושים אותם לא נכון עלולים לגרום נזק ממש.
נכון, וכך גם במודעות וסת. יש החזקה של רצפת האגן, ואפשר גם להחזיק אותה לא נכון ולעשות נזק גדול.
אני עשיתי את הסדנה הראשונה אצל מירב, ואני ממש לא זוכרת שנאמר לי לא לספר על הסדנה. בחיי. פעם ראשונה שאני שומעת על זה.
מה שכן - אני לא יכולה להסביר מודעות וסת. באמת!
יש הבדל ענק בין ללמוד ממירב, להפנים ולחוות ידע כזה - לבין ללמד אותו, או להסביר אותו.
הגוף שלי למד.
זה היה דרך הגוף. לא דרך השכל.
אני - לא יודעת ללמד את זה.
זה בדיוק מה שמירב כן יודעת. ללמד את זה.

ובתור זו שמלמדת על הבלי חיתולים - אתם יודעים כמה כוחות ואנרגיה וזמן וכל זה אני צריכה בשביל לכתוב על זה?
לכתוב תשובות לשאלות דורש ממני השקעה ענקית. ענקית.
אני עושה את זה ברצון, אבל לפעמים זה ממש קשה.
גם לא נעים להגיד שאין לי הזמן והכוחות לענות על משהו. אם לא פונים אלי ישירות, אני עונה רק על מה שיש לי כוח אליו, מתי שיש לי כוח.
אבל אם פונים אלי ישירות, אני משתדלת לעזור.
תראו איך מירב חטפה פה בדף הזה, איזה התייחסויות לא נעימות - רק מפני שאין לה הזמן והכוחות לעשות את הג'וב של הכתיבה, פה באתר או בספר.
מירב בנויה ללמד את זה אשה לאשה, פנים אל פנים -
זו לא עבודה, להסביר וללמד? זה לא ידע, שנפרד מעצם גוף הידע שמלמדים? זה לא לוקח זמן ומאמצים ותשומת לב ומחשבה?
ואתן לא מעלות בדעתכן שזו מיומנות לגמרי שונה מלכתוב את זה?
שזו השקעת אנרגיה שונה? אחרת לגמרי?
כישורים אחרים?
אם אורית סן גופטה היתה מסוגלת גם ללמד בשיעורים וגם לכתוב חוברת - זה כבר אומר שזה משהו קל ופשוט שכל אחת יכולה לעשות???!!! אין לכן מושג! ולבוא לבקר ולדרוש ולתבוע מהמקום הזה, נראה לי נורא! נראה לי גועלי! כי אני כן יודעת במה זה כרוך (וגם ריש גלית הבינה תיכף ומייד מה מירב אומרת).

לפעמים אני יושבת חצי יום לענות למישהי. זה מתאפשר מפני שאני לא מתפרנסת )-: פשוט כך. הזמן שאני משקיעה בתשובות על הבלי חיתולים הוא זמן שבכנות, אין לי. אני רואה בזה שליחות, אז אני עושה את זה.
אבל דווקא בעקבות הדף הזה, אני מוכרחה להגיד לכן, שהכי הרבה שיכנעתן אותי להפסיק לענות. בחיי.

מה שמירב מלמדת זה משהו של הגוף.
להעביר את זה בצורה אחראית לכתב, דורש המון עבודה. צריך לתרגם את זה משפה לשפה, תרגום מאוד מדוייק וקשה.
זה לא בשלוף.
ולכן זו הסיבה שאין פה ממש תיאורים והסברים.
זו לא קונספירציה, ומגעיל אותי עד בחילה לקרוא התבטאויות פה בדף כאילו יש פה מזימה להעשיר את מירב ובגלל זה יש קשר של שתיקה.
אנחנו יכולות לכתוב על החוויות שלנו, אבל באמת, גדול עלינו להסביר את השיטה.

גם אצלי לא נאמר ולא נחתם שום דבר בנוגע לאי העברת ידע.
אני, מצד שני, לא חושבת שמדובר פה בסודות האטום. לא חושבת שזה כל כך קשה או אמור להיות כל כך קשה לשחזר ידע שקיים בגוף. אז לא צריך להגזים גם לכיוון הזה...

אני מסכימה עם זה שזה לא יפה ולא אתי ואולי אפילו לא חוקי לפרסם את זה. לא לעניין להעביר ידע שנלמד ככה לכל דכפין, ולא אעשה את זה כי זה לא מוסרי בעיני. (אני הזמנתי את אחותי לסדנא, ושילמתי עליה, אני חושבת שזה כסף שראוי להוציא כדי ללמוד את זה.)

אבל אחת על אחת? אין שום סיבה שלא.

אם הלכתי ולמדתי משהו במכון, ואני הולכת ופותחת קורס על סמך הידע הזה לתועלתי האישית זה לא חוקי. אם אני יושבת אם חברה שלי ומלמדת אותה את מה שהבנתי, אין בזה שום דבר בעייתי.
אם אני משאילה CD לחברה להשמעה בלבד, הכל סבבה. אם אני צורבת ומוכרת עותקים - לא סבבה. אם אני לוקחת ספר בספריה - סבבה. אם אני סורקת אותו ומפרסמת באינטרנט או נותנת אותו כחוברת לכל המעוניין או המרבה במחיר - לא סבבה.

באמת, גדול עלינו להסביר את השיטה.
בחיי שאין לי מושג מה כל כך גדול בזה (בהסברה, שיהיה ברור.) זה ידע פשוט מאד, טריוויאלי מאד שאפשר להעביר בחצי שעה (אם עושים את זה בנחת על כוס קפה... אפשר גם בפחות.) במובנים מסויימים, שהוסברו פה, אם חברה שלי שואלת אותי על תחבושות או על וסת או על כאבים ואז אני אומרת לה "אני עושה מודעות וסת." ומסבירה מה זה בעקרון (לא "איך", מידע שיש פה בדף) ואז היא שואלת איך לומדים ואני אומרת "אני למדתי ממירב שרמן, היא מעבירה קורסים וסדנאות. רוצה את הפרטים שלה?" והיא אומרת "אבל את לא יכולה להגיד לי על רגל אחת?" אז אני בהחלט יכולה להגיד על רגל אחת. שום בעיה. לא מוסרית, לא מצפונית, לא חוקית, לא כלום. גם נתתי קרדיט, גם הפניתי, גם הסברתי שזה לא הסבר ממצה ומפורט ושאני לא לוקחת אחריות על אי הבנות או תקלות (כאילו שמירב כן..

) בקיצור, לגמרי תקין. מצד שני, ללכת ולחפש מישהי ש"תגלה לך" כי את לא רוצה להוציא כסף על זה... נו. זה כמו לרצות CD מאד מסויים, ולצרוב אותו ממישהו שאת לא ממש מכירה טוב מהבניין... לא חוקי, אפרפר משהו מבחינה מוסרית, וכולם עושים את זה...

מירב, את עושה עבודת קודש, וכל גרוש מגיע לך על עבודתך החשובה.
מצטערת אם עמדתי לא תואמת באופן מלא את זו שלך או לא ממקסמת רווחים... :-\

עכשיו אני רוצה להגיד משהו כללי על הפצת ידע.

יש דברים שמעצבנים אותי מסביב, ועד היום היה לי קשה לנסח את זה באופן שלא גרם להתנגדות בצד השני. ובחיי שלא הבנתי למה כל הזמן מזדעקים שאני שיפוטית וביקורתית כלפי האדם הפשוט, האמא מהרחוב, כששום עצם בגוף שלי לא היתה מכוונת לשיפוטיות ולביקורתיות (שתי תכונות בכלל לא בעייתיות בעיניי, אגב. רק שההתנגדות שעוררתי לא תאמה את המציאות ואת הרגש שלי.)

ממש לאחרונה הבנתי מה הבעיה. הכעס שלי לא היה ממוקד. הייתי רואה דברים שהרגיזו אותי (תינוק בן כמה שבועות אוכל מבקבוק שיושב על חיתול בעגלה, בלי שאמא שלו תסתכל עליו, רק לדוגמה... אבא מאכיל תינוק קטן קטן קטן קטן בבקבוק בעודו מדבר עם מישהו אחר, והקטן מתפתל ומנסה להוציא את זה מהפה שלו, והאבא מחזיק בכוח ודוחף לו לפה, בלי לשים לב שהוא עושה את זה.

) ולא אמרתי כלום אפילו פה באתר, כי היה לי ברור שהתגובה לא תהיה תואמת את הרגש שלי. זה מכעיס אותי, ובמקום לחשוב מה מכעיס אותי, הפניתי רחמים וחמלה לילד ולעצמי (כי אני אצטרך לחיות אח"כ בעולם עם כל כך הרבה ילדים פגועים.)
בזמן האחרון אני סוף סוף מבינה מה מכעיס אותי. מה "מכעיס"? מרתיח אותי.

=אי הפצת ידע.=

זה שאנשים עושים דברים בלי להבין בהם כלום. הרבה פעמים בגלל הבלים שכולם מריצים ביניהם. הבנתי שאני בכלל רותחת על יצרני העגלות, יצרני הבקבוקים, יצרני החיתולים... שבשם הנוחות לכאורה של האמהות מוכנים להתפשר על צרכי הילדים (שלמי לנו כך וכך כי החיתול שלנו הכי שווה/יפה/סופג ואנחנו לא נספר לך שאת מזיקה לילד שלך ולפלנטה) אני רותחת על יצרני ומשווקי המזון התעשייתי שבשם מליארדי הדולרים שהם מגלגלים הם מוכנים שיהיה רעב איום בשלל מקומות בעולם, שילדים בכל העולם יגדלו בתת תזונה, שיהיו יותר אנשים שמנים מאנשים רעבים בעולם (חפשו באתר של WHO על השמנת יתר.) אני זועמת על יצרני הסיגריות שיודעים שהם מרעילים ילדים, נשים, זקנים, גברים וטף וממשיכים לעשות את זה בשביל לשים עוד כמה גרושים בכיס. אני כועסת על מי שמייצר מנשא מזיק לתינוקות בגלל שההון האישי יותר חשוב מאשר להבין בדברים האלה מעט יותר. אני מאד מאד מאד מאד שיפוטית כלפי תעשיית האנרגיה בעולם הראשון. אני ממש נגעלת מתעשיית הנשק, ואני יכולה להמשיך עוד הרבה...

האדם הפשוט מסתובב בעולם שיש בו מסרים סותרים מפה ועד הירח. נערות גדלות בידיעה שוסת זה כחול ושחייבים חייבים תחבושת חד פעמית עם כנפיים שחייבת להצמד לתחתון שממש לא יעלה על הדעת לא ללבוש. <מ-גל-ג-לת עיניים...>
ואז זה שיש מירב שרמן, או כל יצרן הגון, מיודע, רציני, אחראי, זה פשוט לא מספיק! אנחנו צריכים לדבר ולדבר עד שגרוננו יהיה ניחר. אין משהו אחר!
ויצרנים הגונים באמת צריכים לשחרר את ה"שלי שלי" הזה, ולהבין שרק באופן הזה יותר ויותר אנשים יהיו מודעים, מיודעים וגם בנוסף לזה יותר ויותר יקנו את המוצרים שלהם. (זה כמו שהיום הרבה מפיצי מוזיקה בוחרים להפיץ קודם באינטרנט בחינם.)

דיסקליימר דיסקליימר דיסקליימר

יש דברים טובים בעגלות, במוצצים, בחיתולים, בסוכר לבן, בתחבושות חד פעמיות, בתמ"ל (אבל יש להם מחירים, שדואגים שהצרכנים לא ידעו) יש מצבים שאין ברירה (אבל לרוב יש ברירה. אז לא נספר לכם על זה. או שנוקיע את הברירה.)

|אוף||אוף||אוף||אוף||אוף||אוף||אוף||אוף||אוף||אוף|

פשוט כי מי שעוברת את הסדנה מתחיבת וחותמת שלא לעשות זאת.
אני לא בטוחה ש{{}}זה חוקי
אם הלכתי ולמדתי משהו במכון, ואני הולכת ופותחת קורס על סמך הידע הזה לתועלתי האישית זה לא חוקי
ניצן, באמת, לא מתאים לך!
זה כמו להגיד שאם למדתי הנדסה בטכניון אסור לי ללכת לפתוח קורס/ים או בי"ס מתחרה להנדסה, כי זה לא חוקי.
חוקי זכויות היוצרים הם הרבה יותר ספציפיים.

ויצרנים הגונים באמת צריכים לשחרר את ה"שלי שלי" הזה,

דייב רמזי אומר בכל הזדמנות שהוא מבקש מכל מי שלמד אצלו להפיץ את הידע בכל דרך אפשרית. הוא גם מרשה לצלם את הטפסים מהספר שלו ולחלק אותם בחינם לכל דורש.
הגבול עובר במקום שבו משתמשים בטקסטים שנכתבו ע"י אדם אחר או בחומר אחר שנערך ע"י אדם אחר (וידאו תמונות וכדומה) ליצירת רווח.
העברה של הידע הגולמי שנלמד בקורס למישהו אחר היא חוקית לחלוטין.

אנחנו צריכים לדבר ולדבר עד שגרוננו יהיה ניחר. אין משהו אחר! למה את מתכוונת? שאנחנו נסתובב בעולם ונדבר בשבחי מירב שרמן ובגנות התחבושות עם הדם הכחול האסתטי? כלומר, מעבר לדיונים פה, שהם אחלה ומעוררי מחשבה אבל הם קצת לשכנע את המשוכנעים, בחיי היומיום שלי אני דווקא נוקטת שיטה די הפוכה - אני ממש לא אומרת כלום אלא אם שואלים אותי.

למרות שאני ממש ממש באופן לייט באופן בו אני מממשת את אורח החיים הטבעי, אני מניחה שיחסית לאם הממוצעת בגינה אני נחשבת קיצונית, ואני לא אומרת אם לא שואלים אותי. אני מרגישה שהרבה אנשים מתייחסים לדברים שאני עושה כאילו בעצם עשייתי אותם יש איזו אמירה נגדם וברגע שהם מגלים שהילדים בבית/שהחיתולים ר"פ/שילדתי בבית הם מיד מתגוננים או תוקפים. אם אני אתחיל לדבר, אני אשמע להם מטיפה או מרצה והם מיד ייאטמו.

(מצד שני, אם אני פשוט ממשיכה בשלי בשקט, פתאום באה מישהי ושואלת אותי על חיתולים ר"פ, ופתאום אני מוצאת אצל אמא שלי בארון פסטה מקמח מלא אורגני ואורז מלא).

יש גם משהו נוח בלשבת לך בתוך שבלול חוסר-הידע שלך. ואם תתחיל לדעת דברים תצטרך פתאום לעשות יותר בחירות, ולהוציא הרבה כסף (נניח על מזון אורגני) והחיים פתאום יהיו יותר קשים (נניח כשנפרדים לשלום מניילון נצמד, שקיות ניילון ח"פ וחיתולים ח"פ).

_אם הלכתי ולמדתי משהו במכון, ואני הולכת ופותחת קורס על סמך הידע הזה לתועלתי האישית זה לא חוקי
ניצן, באמת, לא מתאים לך!_
על סמך הידע הזה כוונתי לקחת את השיעורים, החומר המודפס וכו'! לא שאסור לי ללמד את המשהו!!!

למרות שאני ממש ממש באופן לייט באופן בו אני מממשת את אורח החיים הטבעי, אני מניחה שיחסית לאם הממוצעת בגינה אני נחשבת קיצונית, ואני לא אומרת אם לא שואלים אותי.
גם אני לא אומרת. או ליתר דיוק, הפסקתי להגיד. וזה למרות שאני מתפוצצת ממראות כמו אלה שניצן תיארה, עם דחיפת הבקבוק לפה התינוק וכל זה. עוברת ואומרת לעצמי: זה לא שלי, עדיף שאתרכז בלשפר את החיים שלי.

<מחקתי איזו השתפכות לא קשורה. ליל"ט>

אני, מצד שני, לא חושבת שמדובר פה בסודות האטום. לא חושבת שזה כל כך קשה או אמור להיות כל כך קשה לשחזר ידע שקיים בגוף. אז לא צריך להגזים גם לכיוון הזה...
אוקיי, חוזרת בי.
לי זה קשה. לא יודעת ללמד את זה, לא להסביר, לא להעביר לאף אחת ידע שקיים בגוף שלי.
אני לא יודעת. אני מאמינה לך ניצן שאת כן

ואני בטוחה שאני לא היחידה.
כשבתי תגיע לשלב הזה, אני אתן לה מתנה סדנה של מירב שרמן.
אני לא יודעת ללמד אותה. אני שמחה ומאושרת שיש מירב שכן יכולה ויודעת.

תראו איך מירב חטפה פה בדף הזה, איזה התייחסויות לא נעימות - רק מפני שאין לה הזמן והכוחות לעשות את הג'וב של הכתיבה, פה באתר או בספר
בשמת, אפאחד לא ציפה ממירב שתשב פה שעות ותסביר.
הדיון היה סביב זה שיש איסור על אחרות לדבר על השיטה. שיש סודיות.

ואגב, הוזכר פה קוד פתוח - ומסתבר שלחברות שנותנות קוד פתוח יש אינטרס כלכלי מצוין או גב כלכלי חזק ממילא
אני מכירה אישית אדם שמתפרנס מקוד פתוח. הוא עצמאי ואין לו גב כלכלי חזק. הוא אומר שבקוד הפתוח התמורה שלך היא "קארמה טובה".
נכון שעם קארמה לא הולכים למכולת אבל עם הפרנסה שהיא מביאה כן.
ואם אנחנו כבר שם - התוכנה שהוא עובד איתה היא חינמית ועדין העבודה עולה כסף "כי זה כמו שמהנדס עושה עבורך עבודה, אתה לא משלם בשביל המתמטיקה של העבודה אלא עבור העבודה שהמהנדס עושה איתה".
הידע קדום וקיים. למירב מגיעה תמורה (והלוואי ותהיה לה מזה פרנסה יפה) על העבודה שהיא משקיעה. אבל לא צריך להיות איסור לספר הלאה.

אנחנו צריכים לדבר ולדבר עד שגרוננו יהיה ניחר. אין משהו אחר! למה את מתכוונת? שאנחנו נסתובב בעולם ונדבר בשבחי מירב שרמן ובגנות התחבושות עם הדם הכחול האסתטי?
חשבתי שניצן מדברת על פה.
בדיוק מפני שלא מדובר על לשכנע את המשוכנעים שזה טוב, אלא לספק למשוכנעים את הידע.

אז אני מצטערת, אני מוכנה מפה ועד להודעה חדשה להזכיר את השיטה בכל הזדמנות, ולשלוח את כולן לעשות סדנה אצל מירב.
אני גם מוכנה להפיץ את העובדה שיש מודעות לפוריות, ולשלוח את כולן לעשות סדנה על זה.

אבל להמציא לי עכשיו עוד ג'וב חדש, גם לתאר, להסביר וללמד איך עושים את זה? למה מי מת? מי משלם לי על זה? מישהו השתגע? אין לי מה לעשות בחיים? אני סובלת מעודף פנאי?
מילא לדבר על משהו שאני מרגישה מומחית בו.
אבל למה שאני אסביר את מודעות הוסת לכל הרוחות? מה רע בלשלוח את כולם ללמוד וזהו? בסך הכל סדנה חד פעמית בעלות ממש מגוחכת יחסית למה שמרוויחים.

בחישוב כמו שעושים על מערכת סולארית, ההשקעה בסדנה של מירב מחזירה את עצמה בתוך כמה מחזורים (3-12), בכסף קשה אם השתמשת במוצרים חד פעמיים, ובצורה יותר עדינה אם השתמשת קודם בתחבושות רב פעמיות
(חד משמעית פחות כביסות, ההבדל ענק ומורגש, אז פחות מים, פחות בלאי של התחבושות שהשתמשתי בהן, פחות בלאי של התחבושות בכלל כי לפני הסדנה השתמשתי בכולן יותר מפעם אחת וכבר חשבתי לקנות נוספות, ואחריה אני משתמשת רק בחלק קטן מהתחבושות שלי בכל מחזור, ובזכות מירב פשוט לא הייתי צריכה לקנות מאז אף תחבושת נוספת, ואני מדברת על שנים רבות).

אז אני בעד להפיץ את קיום הרעיון - אבל מכאן ועד להעביד אותנו בלהכין וללמד את הקורס של מירב בכתב... אוהו...

הדיון היה סביב זה שיש איסור על אחרות לדבר על השיטה. שיש סודיות
לא שמעתי על זה, כמו שאמרתי.
וחוץ מזה, אנחנו ועוד איך מדברות על השיטה! יש פה דפים מלאים באתר! עם חוויות, שאלות, סיפורים, שיתופים והכל.
לא מבינה את הציפיה מאיתנו (כל אלה שלמדו את המודעות וכן כתבו פה ושיתפו בחוויות ובניסיון) גם לקפוץ מעל לפופיק ו"להסביר את השיטה" כדי ללמד.
לא מבינה את התלונות.
אני גם למדתי לאפות לחם שאור (ותודה ל עדינה ניפו). ואני אופה לחם כל שבוע (ייישששש!).
אז מה? זה שלמדתי ועכשיו אני אופה, מקנה את הזכות למישהי שלא למדה בסדנה להתלונן "למה אתן לא כותבות פה איך לאפות לחם שאור? זה לא ידע פרטי של עדינה! תסבירו לנו"?
מה פתאום?
מאיפה הציפיה הזאת בכלל? מי שרוצה ללמוד, יכולה בדיוק כמוני ללכת ללמוד.
אני חייבת לה ללמד אותה דרך האתר כדי לחסוך לה סדנה? אני פשוט לא מבינה את זה בכלל.
ושוב: יש דברים שעם כל הכבוד, לא ממש אפשר ללמד דרך האתר... לדעתי, מודעות וסת ואפיית לחם שאור הן מהדברים האלה. את צריכה להיות שם, לעשות, להקשיב, להתנסות, לראות, להחזיק.
אני בטוחה שיש כמה יחידות סגולה שיצליחו ללמוד מטקסט כתוב. אלה, גם יצליחו ללמוד שחייה בהתכתבות. בטוח יש מישהו כזה, קרא את ההוראות, נכנס למים, עשה מה שכתוב, ושחה.
אבל לא כל מי שיודע לשחות יודע ללמד שחיה בהתכתבות!
או רוצה ללמד שחייה בהתכתבות!
הלו, זה ג'וב! אף אחת לא לקחה את הג'וב הזה על עצמה עד היום, כי זה קודם כל ג'וב ענק ובעייתי.
וגם, בכל זאת יש בזה משהו לא אתי ולא מוסרי: ללכת לסדנה, ללמוד ממישהי שהשקיעה בידע ובהוראה שלו, ואז ללכת ולפרסם את זה באתר ציבורי כאילו זה ידע שלי, שאני עמלתי עליו?
אתם יודעים מה, לחם שאור הוא דוגמא טובה. זה לא סודי. יש הוראות בכל מקום. בכל זאת, אם אני הולכת לסדנה אחת, ושם לומדת לאפות, ורושמת בחריצות בסדנה את דברי המנחה וזוכרת יפה, ואז הולכת הביתה וכותבת הכל באינטרנט - אז כן, זו גניבה. לקחתי מערך שיעור של מישהי והעברתי אותו כאילו זה רכושי, כמו שהוא.

<מחקתי איזו השתפכות לא קשורה. ליל"ט>
אוי, למה? היה קשור ועוד איך, אילף אותי בינה.
נכון שגם אני הפסקתי להטיף מזמן, אבל את יודעת מה, מה שסיפרת הוא גם לקח טוב לדברים שאנחנו עושות בראש... מעצבן לראות מסביב כאלה.
זה דווקא קשור! חבל חבל שמחקת.

אפאחד לא מצפה ממך או ממישהי אחרת ללמד את השיטה.

הדיון היה סביב הסודיות הנדרשת ממי שעברה את הקורס לא להפיץ את הידע.
יש הבדל בין שמירה על זכויות יוצרים (חומר כתוב וכד') לבין שמירת ידע שלא יופץ.

הבנתי. למען הקארמה ולהתנהלות נכונה יותר עם חוקי הטבע בהם אני מאמינה, אני מתכננת לדייק ולשכתב את נוסח ההסכם עליו נשים חותמות. תודה.

יש כאן הרבה חומר למחשבה לכל הכיוונים, ברור שלא מסכימה עם הכל, אבל בהחלט חומר מעורר מחשבה. יש בכוונתי לתת את הדעת על כל ההשלכות הכרוכות בכך. יקח זמן, אתייעץ, ואדייק. כשיהיה נוסח, אביא אותו לכאן.

תודה מיוחדת לך בשמת א יקרה על הקישקע שהוצאת כאן, ממש הרגשתי אותך כותבת מנימי נפשך. יודעת למה. אנחנו באותה סירה. כנראה שזר לא יוכל להבין זאת. שולחת לך חיבוק חם. מירב.

בשמת א, יש לי הרגשה שבחלק מדברייך את לא מתווכחת על הדבר שלשמו התכנסנו. ענייני הזמן, הכסף, התועלת שבסדנא לעומת אי היעילות והקושי שבתיאור בכתב - כל זה בהחלט חלק מהנושא, אבל אני לא חושבת שמישהי מתווכחת על זה באמת. אף אחת לא מצפה ממך או מ מירב שרמן להסביר, להשקיע את זמנה באינטרנט במקום בפרנסה, או לא להתפרנס ממשהו שהבאתן למודעות הציבורית, פיתחתן וכו'. בעצם, ממך יש ציפייה כזאת, אבל זה "בגללך", בגלל הבחירה שלך לעשות את כל מה שאת עושה פה באתר. ברגע שתחליטי שדי לך אף אחד לא ירצה להכריח אותך.

אבל - שימי לב כמה תיאורים פלסטיים יש בנושאי פשפוש תינוקות בלי חיתולים, כמה הסברים מאם מנוסה לאם מתחילה, כמה דיונים, כמה בלוגים, כמה הדיון הזה חי פה באתר.
ונדמה לי שסביב מודעות וסת לא מתפתחים כאלה דיונים. אני באמת חיפשתי הסבר פשוט על הדבר הזה (שיטה? גישה? ידע נשי קדום? לא יודעת איך לכנות את זה), גם פה וגם באתר של מירב שרמן, ולא מצאתי.
והנה, לפני כמה ימים, כשראיתי שיש חיים בדף התנסויות במודעות וסת, ובדיוק קיבלתי... נכנסתי לקרוא (לא את הדף כולו, אותו קראתי כבר מזמן). וקראתי שמי שבאה לסדנא מתבקשת לא לדבר על מה שלמדה. ומצאתי שזה מסביר את התחושה הלא-נוחה שהיתה לי מקריאה בדפים הרלוונטיים - תחושה שלא אומרים לי משהו עד הסוף. שמשאירים איזה ערפל של מסתוריות סביב כל העניין.
כן, כדי שאתאמץ ואבוא לסדנא.
ומה אם זה לא מתאים לי מאלף סיבות? לא כרגע, לא במצבי הנוכחי, או לא בכלל? מה יהיה עלי ועלי מודעותי הווסתית?
ומה יהיה על הידע עצמו?
הוא יישאר נסתר. מעורפל. לא נגיש.
ידע חשוב בנושא שגם ככה מעורר רגשות חזקים, פחדים, חששות, מבוכה עצומה.
לא חבל?

אני בטוחה שפרנסתה של מירב שרמן לא תיפגע אם מי שרוצה לדבר על השיטה תדבר עליה. אני בטוחה שזכויות היוצרים שלה לא ייפגעו. הנה, עצם הדיון כאן כבר עורר אצלי רצון להתנסות בסדנא, מה שלחלוטין לא עלה בדעתי קודם לכן (ולא מסיבות כספיות).

שאר הדיון גם הוא מעניין ואני מקווה שיהיה לי כוח להגיב עליו...

הבנתי. למען הקארמה ולהתנהלות נכונה יותר עם חוקי הטבע בהם אני מאמינה, אני מתכננת לדייק ולשכתב את נוסח ההסכם עליו נשים חותמות. תודה.
תודה לך מירב, על הפתיחות והיכולת באמת לקחת מהדיון הזה את התוכן שיעזור לך לדייק מבפנים.
מגיע לכל נשות העולם שהידע הזה יהיה נגיש ויומיומי.
מגיע לך להתפרנס בשמחה ובכבוד.
שאי ברכה @}

כמובן שלקח לי המון זמן לכתוב את מגילתי ובינתיים נוספה התגובה החשובה של מירב שרמן...

_כשבתי תגיע לשלב הזה, אני אתן לה מתנה סדנה של מירב שרמן.
אני לא יודעת ללמד אותה. אני שמחה ומאושרת שיש מירב שכן יכולה ויודעת._
את כן.
כי בלי חיתולים (זו אותה תורה), וכי דוגמה אישית.
יש, למשל, בת של חברה שגדולה מבנותי, שכבר הספיקה להבין (באיזו נסיעה משותפת שעצרנו בשביל התרוקנות) "אה, אז את הולכת לשירותים כדי להוציא דם כמו שאת עושה פיפי?".
ככה, כשהיא תגיע לגיל, אני מקווה שהיא לא תזדקק לשירותיה (המדהימים) של מירב.

יש דברים שעם כל הכבוד, לא ממש אפשר ללמד דרך האתר... לדעתי, מודעות וסת ואפיית לחם שאור הן מהדברים האלה. את צריכה להיות שם, לעשות, להקשיב, להתנסות, לראות, להחזיק.
או. דוגמה מצוינת.
כשאני ארצה לאפות לחם שאור, אני אמצא מתכון לשאור, אתרגם את זה למעשה בעזרת רסיסי שיחות עם חברות, אנסה, אצליח, בפעם השניה אני אפשל, אשפר, אבקש עצה מעוד חברה, ושוב אנסה, ויצליח או לא יצליח, וככה אני אמשיך עד שזה יהיה לי "בידיים".
אגב, איפה למדת לבשל מרק עוף? ולאפות עוגת-שוקולד?
מה שאני אומרת הוא כזה - לכל אחד יש דברים שהוא יכול ללמוד לבד ואחרים בשבילם הוא זקוק לסדנה.

לוקחימותי.

_תודה לך מירב, על הפתיחות והיכולת באמת לקחת מהדיון הזה את התוכן שיעזור לך לדייק מבפנים.
מגיע לכל נשות העולם שהידע הזה יהיה נגיש ויומיומי.
מגיע לך להתפרנס בשמחה ובכבוד.
שאי ברכה -

_שימי לב כמה תיאורים פלסטיים יש בנושאי פשפוש תינוקות בלי חיתולים, כמה הסברים מאם מנוסה לאם מתחילה, כמה דיונים, כמה בלוגים, כמה הדיון הזה חי פה באתר.
ונדמה לי שסביב מודעות וסת לא מתפתחים כאלה דיונים_
התיאורים הפלסטיים זה לא מה שנלמד בסדנה.
זה מה שנשים מתבישות לספר.
כמה נוח ורגיל לדבר על מרקם וצבע של קקי של תינוק, וכמה לא נוח ולא רגיל לתאר את המרקם (ריר, קרישים, גושים) והצבע של דם הוסת.
זה לא קשור לבקשה של מירב בסדנאות שלה.

_מגיע לכל נשות העולם שהידע הזה יהיה נגיש ויומיומי.
מגיע לך להתפרנס בשמחה ובכבוד._
ושני אלה לא סותרים.

אז מה? זה שלמדתי ועכשיו אני אופה, מקנה את הזכות למישהי שלא למדה בסדנה להתלונן "למה אתן לא כותבות פה איך לאפות לחם שאור? זה לא ידע פרטי של עדינה! תסבירו לנו"? בשמת, אני למדתי לאפות לחם שאור נהדר מהדף לחם שאור. אני בטוחה שלסדנה של עדינה עדיין יהיה מה לתרום לי, ובכל זאת, במשך תקופה ארוכה נהנו בני הבית פה מלחם שאור שהכנתי על בסיס לימוד "בהתכתבות", כהגדרתך.
ובואי נניח שאת תתחילי להוציא פרנסתך על סדנאות בלי חיתולים, ותחתימי את כל המשתתפות על טופס שאומר שאסור להן להפיץ את הידע על השיטה.

חשבתי שניצן מדברת על פה. קראי שוב את דבריה. היא כועסת על הסתרת הידע של כל מי שבוחר למנוע ידע כדי להגדיל רווחים.

כמובן שלקח לי המון זמן לכתוב ועכשיו אני רואה שדבריי כבר נאמרו

הבנתי. למען הקארמה ולהתנהלות נכונה יותר עם חוקי הטבע בהם אני מאמינה, אני מתכננת לדייק ולשכתב את נוסח ההסכם עליו נשים חותמות. תודה. מירב -

<אני מתנצלת מראש על הטרחנות, אבל וסת. ו' אחת>.

_אני לא הסברתי על השיטה לאף אחת. לא לאמא שלי, לא לחברות טובות, וגם לא לכאלה שסובלות מכאבי מחזור וטוענות שאין להן 170 שקל (וכמו כולן הולכות ומוציאות פי שלוש על איזה פריט אופנה).
למה? כי זה לא שלי ואין לי זכות להעביר את זה._
פשוט לא מבינה את רוח האמירה הנוקבת הזו!
זה שאנשים עושים דברים בלי להבין בהם כלום. הרבה פעמים בגלל הבלים שכולם מריצים ביניהם
את זה אני מאד רואה ומבינה, הבל ההמון. אנשים רבים פשוט לא טורחים להפנים וללמוד, להבחין בדקויות וברגש.
אני רותחת על יצרני ומשווקי המזון התעשייתי שבשם מליארדי הדולרים שהם מגלגלים הם מוכנים שיהיה רעב איום בשלל מקומות בעולם, שילדים בכל העולם יגדלו בתת תזונה, שיהיו יותר אנשים שמנים מאנשים רעבים בעולם
הזעם מופנה כלפי "אנשים ללא פנים", לא רלוונטי לכעוס אליהם אלו תאגידי כוח וזה ההגיון שמניע אותם - כסף וכוח, זהו!!!
אבל כן מרגיזה אמירה מסתירה, המגלה חלק ומסתירה טפחיים, מאיימת בגילויה , לא משתפת מתוך בחירה בצדקת הסוד, ועוד איפה? באתר קהילתי שמתחזק רק מתוך כך. בכל מקום אחר האמירה ופרסום הסדנא היו יותר רלוונטיים - לא פה!! לא פה!! לא פה!!
זוהי לבת הצרימה על האמירה והאמר אותה - הרי זה מקום פרסומי נפלא פה קהל היעד הטוב ביותר - זוהי מחשבה מכשילה המחפשת מראש לייצר טיזר ולסחוף דעות במקום בו ההסתרה בעקבות פתיחת דיון מאד מאד לא ברוח המקום.

הייתי בסדנא, ודי צרם לי הצורך לחתום על אי הפצת החומר וכו.. כי הרגשתי כאן מעין "חמדנות", ואולי פחד של מעבירת הסדנא מפני הפצת הידע שלא ממנה. נכנסתי ממקום אחר להקשבה של הסדנא, כיון שאני מאמינה שמי שמעביר ממקום אמיתי לא יחתים אותי על שמירת סודיות וכו.. כיון שלא יהיה לא פחד ממני ומהפצה. רגע לפני שאתן קופצות, אז בעברי העברתי לא פעם סדנאות. המסר שלי היה: לכו ותפיצו את זה, כי אני מאמינה שמי שצריך מגיע בדיוק למקום הנכון. החתימה על המסמך רק מנעה ממני בכלל לשלוח נשים נוספות לסדנא.

_כשבתי תגיע לשלב הזה, אני אתן לה מתנה סדנה של מירב שרמן.
אני לא יודעת ללמד אותה. אני שמחה ומאושרת שיש מירב שכן יכולה ויודעת.
את כן.
כי בלי חיתולים (זו אותה תורה), וכי דוגמה אישית._
הבת שלי גדלה לגמרי בחיתולים. חד פעמיים. אני רואה את הנזקים עד היום )-:
דוגמא אישית היא רואה, אבל תראי:
איך לימדתי את התינוק?
פשוט גידלתי אותו בלי חיתולים, ולקחתי אותו לפישפושים, ו אני החזקתי את הגוף שלו במגוון תנוחות לצורך שיחרור, ואז הוא שיחרר. למשל, במשך שנה שלמה עשה את כל צרכיו בכריעה, ובמשך יותר מהשנתיים הראשונות לחייו (גיל קריטי, שהגוף לומד ומתפתח) עשה את רוב צרכיו בכריעה.
אז איך לימדתי את החזקת הגוף?
החזקתי.
לימדתי בפשטות, דרך הגוף.
את הילדה אני לא יכולה ללמד דרך הגוף, כי לא עשיתי את זה בגיל הנכון. אני לא יודעת ללמד אותה מה עושים עם הגוף בגיל 13-14... באמת, תאמיני לי. זה לא כישרון שלי. אני יודעת מה מירב מלמדת, אף על פי שאני לא מסוגלת לתמלל את זה. שאני אלמד את זה - זה תיק בשבילי.
זה לא כמו הבלי חיתולים.
בבלי חיתולים, אני מלמדת את האמא דרך דיבורים. היא מלמדת את התינוק, והכי קשה, היא צריכה בעצמה ללמוד את התינוק שלה.
למה זה יותר קל בחברות שחיות ככה?
כי הן לומדות לא מדיבורים, אלא מזה שהן עברו את התהליך על בשרן, ואחר כך גדלו עם תינוקות מתפשפשים סביבן. זה ידע בגוף. ולא כולן יידעו לתמלל אותו.

_אגב, איפה למדת לבשל מרק עוף? ולאפות עוגת-שוקולד?
מה שאני אומרת הוא כזה - לכל אחד יש דברים שהוא יכול ללמוד לבד ואחרים בשבילם הוא זקוק לסדנה._
איפה למדתי לבשל את שני הנ"ל? או-אה. אל תשאלי. מאמא שלי. בשיטות מורכבות ביותר. היה קשה כקריעת ים סוף. לקח כמה שנים.
אני מסכימה, שלכל אחד יש דברים שהוא יכול ללמוד לבד וכו'. בטח. למדתי בלי חיתולים לבד. מטקסטים.
אבל גם לכל אחד יש דברים שהוא יכול ללמד ודברים שלא.

ובואי נניח שאת תתחילי להוציא פרנסתך על סדנאות בלי חיתולים, ותחתימי את כל המשתתפות על טופס שאומר, שאסור להן להפיץ את הידע על השיטה.
האמת, לא מתאים לי להחתים על שום טופס.
וחוץ מזה, אני בעצמי הפצתי את הידע באופן ציבורי ופומבי לגמרי, הוא כולו גלוי ופתוח.
אבל אם יום אחד, מישהי שלמדה ממני תלך ותכתוב ספר על סמך מה שאני כתבתי והשקעתי ולימדתי אותה, ותפיץ אותו בשמה, זה יהיה בשבילי נורא ואיום, לא יכולה לתאר איזו תחושת השפלה ונבגדות זה יגרום לי. (ובכל זאת, עוד אין לי כוח לגייס את עצמי לכתוב את הספר שלי בעצמי )-: ).

לא יכולה לתאר איזו תחושת השפלה ונבגדות זה יגרום לי. (ובכל זאת, עוד אין לי כוח לגייס את עצמי לכתוב את הספר שלי בעצמי ).
כאן הבעיה.
את לא רוצה לכתוב בעצמך.
ולא רוצה שאחרים יכתבו.
זהו אי-הפצת הידע.
וזה נוגד את טבע הדברים.
הידע מבקש להיות מופץ.
הידע ממילא לא שלך, הוא דרכך.

ובנוגע ל{{}}מירב שרמן - רק אצלה ואצל הסיינטולוגים הידע לא נגיש.
ואין לי אפילו צל של מושג מה אלמד שם. כי כששאלתי חברות מה יש בסדנה, הן עשו פרצוף מבוהל ואמרו שאסור לגלות.
ויתרה מכך, גם אחרי שאלמד - הידע שרכשתי לא יהיה שלי, או זמין לי, או אחד שאוכל להשתמש בו כראות עיניי.
למדתי הרבה דברים בחיים, קורסים סדנאות תואר, וזו הפעם הראשונה שנתקלתי בסודיות וטפסים.
למען הסר כל ספק, אינני מתכננת להשתתף בשום קבוצה/כת שמוכרת את הידע בכסף ומחתימה על אי-ההפצה.
ומכיוון שאני יודעת ש{{}}מודעות הוסת היא לא המצאה של מירב, אין לי שום בעיה ללמוד לשחרר את הוסת ע"י הקשבה לגוף שלי,
בלי מתווך חיצוני. ולהפיץ הלאה לפי ראות עיניי.
כן השתתפתי מסדנת בלי חיתולים של בשמת: גם אירחתי, וגם שילמתי - וזה למרות כל המידע זמין ונגיש ופורסם.
יש את החויה.
יש את הידע שהוא בלתי כתוב ובלתי אמצעי ופשוט נמצא באדם ש{{}}יודע.
גם אני עוסקת בתחום הסדנאות, ואין לי שום פחד שיעתיקו.
אין שום דרך להעתיק אותי.
כל מי שלומדת ממני - מפרסמת אותי. במודע או לא במודע.
ואם מישהי שלומדת ממני עולה עלי באיכויותיה - סימן שיותר מדי זמן דרכתי במקום.

שפע וברכה -
לכולן וחינם.

אני לא יודעת ללמד אותה מה עושים עם הגוף בגיל 13-14
את לא צריכה "לדעת"
את אמא שלה?
פשוט תראי לה! על חי ובאמת מה את עושה כשאת מוסתת.
אין 'סדנא' טובה מזו
וכל ההסברים בעולם של המומחיות הכי גדולות וההדגמה "היבשה" בסדנא לא תשווה לעולם לאמא שפשוט חיה ליד הבת שלה ומראה לה וחושפת לפניה את כל רבדי החיים שלה.

לצערי, מאז הסדנא הזאת קיבלתי בערך 4 פעמים מחזור ולא הייתי פנויה לפתח את הידע הזה בגוף שלי ולא להעביר לבת שלי, אני מקווה שעד שהיא תגיע לנקודה שבה היא תזדקק לזה אולי יהיה לי יותר מה לתת לה, אם זה לא יספיק והיא תרצה יותר, אני שמחה לדעת שיש אפשרות לשלוח למישהי אחרת.
היא כבר יודעת יותר מבנות גילה וזה השג בפני עצמו.
רק זה שרות שלא יסולא בפז - האפשרות למי שאין לה את האמא שלה שתראה לה ללכת וללמוד. אין צורך להסתיר לא את הידע ולא את התאוריה ולמנוע הפצה שלו.
זה אכן מאוד צורם הנסיון הזה להסתיר ע"מ למקסם רווחים.
בסופו של דבר מעטים האנשים שמסוגלים לקחת ידע "קר" ותארוטי שכתוב בספרים ולהפוך אותו לידע חי ואמיתי שהם מסוגלים לממש.

זה אכן מאוד צורם הנסיון הזה להסתיר ע"מ למקסם רווחים.
אתן נתפסות לדברים שלא אמרתי. מענין מה זה מעורר אצלכן. גם כשאני מסבירה על מה אני מחתימה, אני בפירוש אומרת למה.
כן, העברה לא מסודרת של הידע עלולה לגרום לנזקים ברצפת האגן. אם מישהי עושה טובה לחברתה ומעבירה לה את הידע, וזו מרגישה שהצליחה כי ראתה את הדם יוצא, ועל הדרך דפקה את רצפת האגן שלה, זו שליחות גרועה בעיני, ועדיף להמנע ממנה. וגם מוציא שם לא טוב לשיטה, שבוסופו של דבר יפגע בנשים עצמן. אני חושבת באמת לשנות את ההסכם לכיוון של "לא ממליצה" ולהסביר בדיוק למה. הרצון "לתפוס את הקטע" הוא גדול, וחשוב לדעת ממה להמנע.
נזקים ברצפת האגן עלולים להיות גם בלתי הפיכים. חבל לי שבשם השיטה והרצון להצליח זה מה שנשים תעשינה. כשאמצא דרך להגן על הנקודה הזו יהיה לי קל יותר לשחרר. מעבר לכך חושבת שאת מערכי השיעור שלי לא ארצה לראות ברשת, ולא חושבת שאשה באה ללמוד לידע אישי יכולה לפתוח אח"כ קורס. מה שאשה מעבירה לחברתה זה משהו אחר, ושם אני ארצה להוסיף את ענין ה"לא ממליצה" רק בענין רצפת האגן.
אני לא אדם סודי בכלל, והקשר ביני לבין תפיסה סיינטולוגית או אחרת הוא הזוי במיוחד. הענין הוא שיש דברים שחשוב להגדיר, שכאמור מוצאת לנכון לשכתב.

למדתי בלי חיתולים לבד. מטקסטים.
אבל אם יום אחד, מישהי שלמדה ממני תלך ותכתוב ספר על סמך מה שאני כתבתי והשקעתי ולימדתי אותה, ותפיץ אותו בשמה, זה יהיה בשבילי נורא ואיום, לא יכולה לתאר איזו תחושת השפלה ונבגדות זה יגרום לי.

למה? גם את למדת מטקסטים של אחרים ועכשיו את מפיצה את השיטה בשמך אז מה ההבדל?
למען הסר כל ספק, בהחלט את אחראית להפצה של הידע הזה בארץ או בעברית ומגיע לך כל הקרדיט על כך אבל למה "השפלה ונבגדות"?
ואם היא תתן לך קרדיט ותספר בגלוי את ההסטוריה של בלי חיתולים בארץ גם אז תרגישי בגידה?
אני שואלת בכנות. אני מאוד מעריכה אותך.

העברה לא מסודרת של הידע עלולה לגרום לנזקים ברצפת האגן
אני כותבת באמת בהערכה לשיטה, אבל את לא יכולה לקחת אחריות על ריצפת האגן של כל נשות העולם.
אם כבר, דווקא מקטעי דברים סתומים שאי אפשר להבין מהם כלום (כמו למשל בדף ההוא) יכול להיות נזק גדול יותר .
אם הדאגה היא באמת לנזקים מסוג זה אז אפשר להגיד את זה שוב ושוב בסדנא וזה יעבור הלאה.
כשעשיתי קורס מודעות לפיריון המדריכה חזרה מלא פעמים על איך חשוב ללמוד את זה בצורה מסודרת ולמה והראתה דוגמאות לנפילות של נשים בשיטה שלמדו על רגל אחת וכו'
וזה עשה את שלו, כשאני מספרת לחברה על השיטה ומדברת איתה על זה אני אומרת שלדעתי אי אפשר לוותר על הקורס אבל ואני לא אחראית אבל הבחירה בסופו של דבר היא בידה ואני רק מעניינת אותה בזה ומשתפת אותה בהתנסויותי.

כשאמצא דרך להגן על הנקודה הזו יהיה לי קל יותר לשחרר
הדרך להגן היא על ידי הסברים והסברים והסברים. ולא חתימות.

ולדרוש שהמידע של מערכי השיעורים לא יופץ ברשת זה בהחלט בהחלט לגיטימי ויכול להיות כתוב על כל דף בפרוש
וגם להגיד שמישהי שלא למדה בצורה מוסמכת להדרכה לא תעביר קורסים זה לגיטימי בהחלט.

נזקים ברצפת האגן עלולים להיות גם בלתי הפיכים.

גם מללחוץ בחירבון אפשר לעשות נזקים לרצפת האגן.
כן הפיכים, לא הפיכים...
יש אגף שלם בפיזיוטרפיה שמתמחה ברצפת האגן.
עוזרים, משקמים, לא מחתימים על טפסים... יש תקוה
הקטע של להפחיד זה הצד השני של הסיינטולוגיה/כת.
וכן מירב, אני יודעת שזה נראה לך הזוי, כי את תופסת את עצמך כשונה מאוד מהם - אבל במבט מהצד - וואלה את לא.
ביוגה אפשר לעשות נזקים אי, איה-אי-אי,
ועדיין לא החתימו אותי שלא אלמד את חברותי פראניאמה.
אפשר להתחרפן מפראניאמה.

זכויות היוצרים על שחרור הוסת??!!
הלו??
שיטת-מולטי-אורגזמה-על-פי-קט-קטית???
פחחחח.......
אז כן אני למדתי לשחרר הוסת לבד, ואני רגילה להקשיב לגוף שלי,
ולא צריכה אף מתווך חיצוני שיבדוק אם אני אונסת את עצמי.
אני ועצמי חברות טובות של אנוכי.
וכל מי שאומר שהלימוד חייב להתבצע רק דרך מורה- שקרן,
ואת עצמך הוכחה חיה לכך שאין צורך במורה שיאכיל עם כפית.
השימוש הציני בבמה של באופן כדי לעשות טיזינג כמו שמישהי כתבה ודייקה למעלה-
מעורר חלחלה, לא רק אצלי.
מה זה אומר?
שאני לא הוזה, גם אם את מנסה להציג אותי כ"בעייתית".
ראיתי שמישהי ביקשה עצה והפנת אותה לסדנה שלך.
טוב שלא צירפת קופון הנחה.
שיטת שיווק מערבית בוטה ושקופה.

הטובה הכי גדולה שאת יכולה לעשות לעצמך, זה לדבר על מודעות הוסת עם כל מיש את פוגשת, תמיד, בכיף, בחינם, והנשים יימשכו אליך בעוצמה שלא תיארת לעצמך.
תכתבי ספר, תבקרי אצל אודטה, העולם כ"כ הרבה יותר גדול ממה שאת מנסה לגדר.
הניסיון המלאכותי להגדיל את עצמך לעולם יקטין אותך.

אין לי שום בעיה איתך באופן אישי,
אני חושבת שאת עשויה להצליח ביג טיים ולהאיר את הארץ כולה עם מודעות הוסת.
אם רק תפסיקי לחשוב בקטן.
ראי ערך בשמת, שיש לה ביקוש רב מהעיצה.
אין מספיק בשמת להענות לכולם, כולל בקנה מידה ארצי,
ועדיין היא שמחה לתת תמיד, לכולן.
תראי את אורנה שפרון.

קראתי לא מזמן מאמר של דני לסרי על גבולות.
מאוד מדוייק.
הוא אומר שהפחד לכך שלא יהיו גבולות ברורים לעולם נובע מכך שאין מרכז ברור.
כשיש מרכז חזק - אין מה לחשוש ולגדר אותו.
<איזה כיף שאני יכולה לכתוב את זה בלי לבקש רשות מדני>

ברכה, שפע

קראתי רק חצי, אבל רוצה להגיד דבר אחד כללי:

יש הבדל בין ידע סתם, כמו מחשבים.
לבין ידע רוחני שיכול לקדם את העולם למקום טוב יותר, או ידע של ריפוי - לאנשים ולעולם.

ידע סתם - נכון שיהיה עליו זכויות יוצרים.
ידע רוחני/מרפא - אסור שיהיו עליו זכויות יוצרים (כאשר זה אינו לצורך מסחרי כמובן).

מי שרוצה יכול להעביר סדנאות רוחניות, או לכתוב ספרים כאלה - אבל לא לדרוש זכויות בלעדיות על הידע.
ידע רוחני וידע של ריפוי חייבים להיות זמיניםלעולם, ומי שמחביא אותו אצלו טועה בגדול.

אוף, כתבתי מגילה והקטן בלחיצה קטנה העלים את הכל.
בקיצור- קט קטית - כל מילה,
גם לי העסק "הריח" ממסחריות, אבל חשבתי שרק אני רואה את זה. אני שמחה שמישהו קם וצעק "המלך הוא עירום"...
אני חושבת שידע כזה ראוי שיהיה זמין לכולן, כמובן שאף אחת לא מצפה שמירב תשב ותכתוב לכבודה סיכום מקיף, אבל ההחתמה על "סודיות" תמוהה בעיני (בלשון עדינה), ואם מישהי רוצה לשתף אחרות בידע שרכשה שם, היא לא אמורה לעבור על החוק כדי לעשות את זה... P-:
ובכלל שזה ידע שכבר קיים אצל כולנו (גם אני לימדתי את עצמי- מה שהגוף שלי כבר ידע).

קט קטית - כל מילה,

תסלחי לי מירב, שאני מביעה את דעתי בלא להכיר אותך ואת שיטך, אבל ההתנהלות מזכירה לי את הדרישה לשלם על הים.
למה ללל לא לוקחים כסף על הייעוץ שלהן? כי הן יודעות שהן מסבירות ידע שידוע כבר לחלק מהאוכלוסיה, ושהוא רק לא נגיש לכולן.
את אולי גילית משהו חשוב מאוד, אבל אולי את לא היחידה שמחזיקה בידע הזה רק שפשוט את החלטת להפוך את זה לפרנסתך וזכותך המלאה.
אבל יש נשים שיש להן מודעות לגוף שלהן וגם הן יודעות דברים.
אז אם אותן נשים רוצות לדבר על מה שהן יודעות כבר ולפתח את זה הלאה תוך כדי דיון בינן לבין עצמן - אני לא רואה בזה שום 'גניבה' ממך. ויכול להיות שנשים שהיו בסדנא שלך ירצו לספר ולתרום לדיון ממה שהן חוו בסדנא (ויכול להיות שלא) וזה נראה לי תמוה לעצור את זה.
וגם אני חושבת כנזכר למעלה שהתנהלות אחרת היתה מועילה לך ולנשים הרבה יותר מקטנוניות - זה לא עובד בשום עסק ובטח לא בידע אנושי, הרי תמיד חושבים על אותו דבר בכמה מקומות בעולם ועוד כמה חודשים זה אולי יגיע מאמריקה (אם הסינים לא העתיקו וימכרו בזול עוד קודם

)
משום מה זה לא עומד אצלי על תקן 'שיטת אלבאום', זה נראה לי ידע טריוויאלי שמי שיש לו נגישות לסוגי המידע ומודעות עם הגוף שלו יכול להגיע לזה בכל מקרה בעצמו, רק שאפשר לשכלל את זה יותר ויותר ע"י דיון קבוצתי.
וכפי שנאמר פה, אני אשמח לשלוח את הבנות שלי אלייך בגלל החווייה ויכולת ההסבר שלך, בדיוק כמו שאני יכולה לשלוח אותן לחוות יצירה אפילו שאני ממש טובה ביצירתיות

קט קטית ואחרות - אולי אפשר להגיד את הדברים בצורה קצת יותר עדינה? חלק מזה בהחלט נשמע כמו התנגחות אישית.

למה? גם את למדת מטקסטים של אחרים ועכשיו את מפיצה את השיטה בשמך אז מה ההבדל?
יש הבדל.
אני קראתי המון טקסטים, לא של מישהי אחת.
המון עדויות.
והתנסיתי בעצמי, גידלתי ככה ילד (גם האחרות את הספר שלהן כתבו בעקבות גידול של ילד ככה בעצמן, וכל ספר שונה מהשני ואישי מאוד).
ואני לא מדברת על מצב שבו מישהו שנחשף לעניין בכל מיני צורות, וגידל ככה, כותב את הספר שלו. אני מדברת ספציפית על מי שלוקח את מה שאני כתבתי כאן ולמד אצלי בחוג ועל סמך זה כותב ספר. את רואה את ההבדל?

כן אבל בשמת, חשבתי שאת מאמינה שבלי חיתולים היא שיטה שמעודדת קשב לילד, ולכן היא מיטיבה עם ילדים והורים. לא היית רוצה שהשיטה הזאת תהיה כמה שיותר נפוצה וכמה שיותר נגישה? כלום לא יצא שכרך בהפסדך אם השיטה תהפוך לקרובה יותר למיינסטרים, והאם הסיפוק האישי מתרומתך החשובה בתחום לא יעלה על העלבון מכך שהשתמשו בחומר שהעברת? אני אומרת את זה כי אני משערת שפרנסתך לא תלויה בזה, וגם כי לא מדובר בשיפור איכות החיים של אנשים מבוגרים (מטרה חשובה בפני עצמה) אלא של ילדים ותינוקות.

רגע. בשמת, כל מה שאת אומרת נכון וברור לגמרי.
אבל את

לא מחתימה על איסור הפצת הידע
לא מונעת ואפילו מעודדת הפצת הידע הפרקטי בכל מדיה אפשרית. (וגם זה יכול לעשות בעיות ברצפת האגן )

למה ללל לא לוקחים כסף על הייעוץ שלהן? כי הן יודעות שהן מסבירות ידע שידוע כבר לחלק מהאוכלוסייה ושהוא רק לא נגיש לכולן.
כי הן מתנדבות.
הן מתנדבות כי הנושא חשוב להן והן רוצות לעזור לאמהות.
לא מפני שהידע נגיש לכולם! הבעיה אינה הידע, הבעיה היא צורך בתמיכה ועזרה.
ועל אותו הידע בדיוק, יועצות הנקה כן גובות כסף על הייעוץ שלהן. כי הן לא מתנדבות, וכי הן מספקות שירות ללקוחות (למשל, מקדישות זמן ומאמצים להגיע אל המניקה הביתה לעזור לה, או שיש להן מרפאה ובאים אליהן, וכדומה).

אני מניחה שהן לא מפחדות מנזק לשרירי רצפת האגן
הן גדלו בלי חיתולים (-:

וגם זה יכול לעשות בעיות ברצפת האגן
ניצן צוחקת, אבל אני מוכרחה להגיב על זה:
התינוק נולד עם ידע לגבי רצפת האגן.
אם מגדלים אותו בלי חיתולים, ומפשפשים אותו בתנוחות שאני מדברת עליהן, אז לא מקלקלים ידע גופני טוב שנולדנו איתו. החיתולים מקלקלים. הגידול בלי חיתולים שומר על הגוף, מכל מיני סיבות, שביניהן: הלימוד לעשות את הצרכים הוא לימוד "לשחרר" ולא "להחזיק", ההחזקה של התינוק היא בתנוחת כריעה (באוויר) במקום שהתינוק יתחיל מישיבה על סיר או אסלה, ועוד.

לכן, לא צריך ללמד ילדות שגדלו בלי חיתולים, לרוקן גם את דם הוסת. כל החזקת האגן אצלן נכונה מילדות.

לעומת זאת, אצלנו היא לא נכונה )-:

וזה שהגוף שלי מסוגל היום להיות במודעות וסת, זה לא כל כך אני. אני לא ממש יודעת כבר מה הגוף עושה. זה כאילו קורה מעצמו. אני זוכרת שמירב מדברת על הזוית של הרחם וכדומה, ואני זוכרת שהיו כל מיני אזהרות, אבל אני כבר לא זוכרת בדיוק מה הן.
אני ממש מרגישה שהגוף כבר עושה את זה בעצמו, שלא אני מכתיבה פה או שולטת. אני כאילו מרגישה, והולכת לשירותים, וגם, הגוף מחכה לי שאלך לשירותים - לא אני "מחזיקה". מעולם לא ניסיתי "להחזיק", רק למדתי איך "לשחרר" כשאני הולכת לשירותים. גם למדתי איך להרגיש שיש דם שרוצה לצאת - איך אפשר ללמד את זה? למדתי להרגיש. זה כאילו מבפנים. אני לא יודעת מאיפה זה בא.
זה רק גרם לי להבנה אדירה איך זה קורה בבלי חיתולים: ממש הבנתי, איך מרגיש התינוק, למה אי אפשר להגיד שהתינוק שגדל בלי חיתולים "מתאפק" אלא באמת מסוגל לחכות. זה משהו שבא מבפנים, ושמעולם לא היה בגוף שלי קודם. הבנתי גם בצורה מאוד עמוקה, מה המשמעות של העובדה שאנחנו מלמדות את התינוק "לשחרר". למה זה כל כך חשוב ומרכזי.

ואני לא יודעת ולא זוכרת מה בדיוק מירב אמרה שעזר לגוף שלי לעשות את זה. וגם, זה קרה מאליו. כאילו, מירב לימדה לעשות משהו, וכשעשיתי אותו, התחילו הדברים ליפול למקום והתהליך התחיל לקרות בגוף בלי שידעתי שהשלבים יבואו אחד אחרי השני. לא הגעתי עד היום לרמה של מירב (אני לא יכולה להסתובב בוסת בלי שום גיבוי), אבל אני חושבת שזה מפני שאני מתרשלת בתרגילי הפאולה שלי ולא מחזקת את שרירי רצפת האגן מספיק.

אה, והדיון קשור הדוקות לעוד משהו שניצן אומרת: יציאה בכריעה.
באותן ארצות שילדות גדלות בהן בלי חיתולים, ושהן גם יודעות לרוקן, גם עושים בכריעה...

קט קטית וכל מי שחושבת כמותה, מה, צריך פה רמקול בשביל שתצאו מהקטע המסחרי ותבינו שהאישיו שלי הוא אחר עם זה. כמה פעמים אגיד את אותו דבר?
הבנתי שהניסוח שלי לא היה מדויק והובן לא נכון. תאמינו לי, שכולנו רוצות את אותו הדבר.
חוץ מזה לא היה נעים לי אופן ההתבטאות שלך. קט קטית ואחרות - אולי אפשר להגיד את הדברים בצורה קצת יותר עדינה? חלק מזה בהחלט נשמע כמו התנגחות אישית. בדיוק זה. אני לא נגדך, גם אני כמוך רוצה עולם טוב יותר, ולא חושבת לקחת את כולו לעצמי. אפשר לדון על הדרכים המדויקות להגיע לזה, לגשש ביחד, אם לרגע תעצרו, תראו שאני מגששת איתכן, בסקרנות.

פלונית, תודה. הבנתי הדרך להגן היא על ידי הסברים והסברים והסברים. ולא חתימות.

אגב המסחור, אני כבר המון זמן לא מפרסמת. בכלל לאחרונה עצרתי פעילות כי ראיתי שצריך להרחיב בסיס לפני שאני ממשיכה.

מי שעושה פרומו אדיר כאן לשיטה, זה אתן, שולחות מאחת לשניה קישור לדף מודעות וסת. אני מבינה למה.
אחרי שעיינתי שוב בדף אני מבינה כמה יכול להיות מתסכל להכנס לדף כמו שהוא עכשיו. דרוש שינוי בהחלט.

קצת היסטוריה למי שלא יודעת. לא תיכננתי לעשות מזה עסק. רציתי עבודת גמר לקורס דולות. הנושא קרא לי. החיבור היה מידי ובהתאם הדלתות שנפתחו. בכלל לא ידעתי על באופן טבעי. חברה יקרה אחת מכאן "קלטה" אותי בפורום שהיה אז ביתי, וחשבה שפה תהינה נשים שמתענינות (בעבודת הגמר שלי...)מפה לשם בגלגולו של אותו דף ששמו מודעות וסת, הגיעו אלי עוד ועוד נשים. למי שהיתה עדה לתהליך הקסום שנבנה למול עיניה יש בטח איזו גאוות יחידה להפנות לדף הזה. עם זאת, זהו לא דף מסחרי, נכון שיש לו היום כותרת מזמינה שהוספתי במהלך הזמן כדי שקצת (ומסתבר שלא מספיק) יבינו במה מדובר, והשאר זה פשוט השתלשלות של הענינים. נחמד כדף היסטורי ולא ממש התכוון ליותר. אם הציפיה היא לפגוש דף בלי חיתולים שכזה, זה ממש לא, ולכן שמו צריך בהחלט להשתנות וטוב שהארתן את תשומת ליבי.

יציאה בכריעה
אה, זאת בכלל היתה הסיבה המקורית שנכנסתי לדף התנסויות במודעות וסת, כי גיליתי את נפלאות הכריעה בהקשר הזה.
אז אולי אני בעצם אני עושה את הדרך שלי ל מודעות וסת ואפילו מתקדמת בה?

בתור אחת שקצת מבינה בכתות, נשמע לי מאוד "כיתתי" להחתים על סודיות של ידע.
אני לומדת כרגע בקורס, לא אפרט כרגע איזה, אבל זהו קורס בהדרכה של נשים לצורך מסוים. אין ספק שישנם דברים בקורס שלא אספר לכל אחת, אבל אף אחד ממנהלי הקורס לא העלה על דעתו להחתים אותי על טופס לסודיות! ויותר מזה, אני מעבירה את הקורס כרגע לנשים מהשכונה שלי, כמובן בחינם, כי זה משהו שהן צריכות לדעת. אני שוקלת בעצמי אם לספר להן מעבר או לא, לא מתוך עניין של "סודיות", אלא מתוך עניין של תועלתיות להן.
לפיכך, אני רואה בחומרה רבה שיש מישהי שמעבירה סדנאות ומחתימה על סודיות. אילו היתה חכמה, לא היתה מחתימה על כלום. מדוע צריך חוזה על מנת לעבור קורס?
מזכיר לי באמת כתות. בכל כת מסבירים לך שכדי לא להרוס לאחר את החויה או כל דבר אחר, הוא חייב לשמור בסוד את החומר הנלמד. זה נותן כוח למפעיל הסדנא או הכת וזה מאלץ את הנהנה מן הקורס להיות צמוד למעביר הסדנא או הכת.
זה לא בסדר וזה לא קביל, ויתכן שהכנסת גם תקבע בקרוב שזה גם לא חוקי!

אני חושבת ש מירב שרמן הסבירה מה היו שיקוליה בעניין ואין טעם להתלהם. זה יכול להיות דיון מעניין ומפרה וזה יכול להיות דיון גועלי. חבל שזה יהיה דיון גועלי.

בשמת,
אף אחד לא יכול לקחת ממך את כל מה שעשית בנושא הזה.
באמת אני חושבת שכל מי שאי פעם תכתוב על הנושא הזה ספר או כתבה או תוכנית טלביזיה או כל דבר בעברית תהיה חייבת לתת לך קרדיט באיזושהי צורה.
אבל אם את לא המצאת את זה או לא פיתחת את זה מעבר לאיך שזה כבר קיים במקומות אחרים (אני מתייחסת לכל אותם מקומות ברשת ששם זה מוסבר ומדוסקס) כך שמה שאת מפיצה הוא מספיק שונה ומיוחד למה את רואה בידע הזה כשייך לך?
האם אחרות לא יכולות להמשיך ולפתח את הידע הזה על סמך מה שלמדו ממך ומה שעשו עם זה עם ילדיהן או עם ילדים אחרים? והאם אינן יכולות להתפרנס מהפצת הידע הזה בלי שזה יחשב כדבר לא מוסרי כלפייך?
אני מקווה שהדברים לא עוברים אליך בצורה שמעוררת רגשות שלילים כי אין לי כוונה כזו.

פרחי באך.
ד"ר באך שהיה גם רופא וגם הומאופט גילה/פיתח/המציא משהו חדש. חדש אבל מבוסס במידה מסויימת על עבודתו של היינמן (שלמיטב ידיעתי אינה סודית).
באך פיתח את התמציות שלו מתוך כוונה שהשיטה הזו תהיה פשוטה וזולה ואפילו חינמית.
הוא לא רק גילה מה כל תמצית עושה כדי שכל אחד יוכל להתאים לעצמו את התמצית שמתאימה לו אלא אפילו הסביר מאיזה צמח התמצית עשויה, השתמש בצמחים זמינים כך שמי שלא רוצה לשלם כסף עבור תמצית מוכנה יוכל לגשת לעץ או לשיח המתאים ולקטוף לעצמו, הסביר גם איך מכינים כל תמצית מכל צמח (שתי דרכים להפקת תמציות). והכל זמין וגלוי לכולם. זו היתה כוונתו לפי כתביו. דרך לכל אדם לעזור לעצמו בקלות ובזול.

והתמציות שלו עכשיו עוזרות לאין ספור אנשים. גם לאלה שעובדים עם התמציות באופן עצמאי. וגם לאלה שמתפרנסים מעבודתם כמדריכים/מטפלים בפרחי באך (התייחס גם לאפשרות הזו בכתביו, אמר שהתמציות האלה יוכלו לאפשר לכל אלה שרוצים לעסוק בעזרה לזולת ואינם יכולים לעסוק ברפואה לממש את רצונם הזה).

וכמו שד"ר באך התפתח מעבודתו של היינמן, אחרים מתפתחים ומפתחים שיטות נוספות על בסיס עבודתו של באך. יש עכשיו פרחים נוספים שמפיקים מהם תמציות (פרחי קליפורניה ופרחי ארץ ישראל), יש את צפריר שמספר שעבודתו עם החותם התחילה מעבודתו של באך. ומי יודע מי עוד נעזר בעבודתו הברוכה למען כולנו.

בין אם אפשר להתפרנס מידע כל כך חשוב ובין אם אי אפשר אני חושבת שאין לשמור אותו בסוד (ואני לא מתייחסת כאן למירב שכבר הסבירה שכוונתה היתה להגן על אחרים משימוש לא נכון בשיטה).

אני אישית מודה מכל הלב לכל אלה שהפיצו את הידע שלהם בחינם ושבעזרתם לא הייתי מי שאני היום (דרך הידע המופץ חינם ברשת זכיתי להעזר בבאך, צפריר, קרישנמורטי, ביירון קייטי, בשמת, ואין סוף אנשים שאיני זוכרת את שמם ושלעולם לא אוכל לתת להם קרדיט על השפעתם הטובה).

כמה וכמה הודעות למעלה מירב הסבירה שה"סודיות" היתה לא על מנת שלא להפיץ את הידע אלא מפחד שהידע יועבר בצורה חלקית שעשויה לגרום נזק. וגם אמרה שתשנה את הניסוח או את ההתנהלות כדי שהכוונה תהיה ברורה למשתתפות.

נראה לי שאפשר להפסיק לזעוק על הרע שבסודיות בקורס (כלשהו).

(מרגיש לי כמו עדר תאואים

ונראה לי שמירב נדרסה בדרך)

מירב, מצטערת לשמוע שאופן ההתבטאות לא נעים לך.
מבקשת את סליחתך, אשתדל בעתיד להיות עדינה יותר.

מה, צריך פה רמקול בשביל שתצאו מהקטע המסחרי ותבינו שהאשיו שלי הוא אחר עם זה. כמה פעמים אגיד את אותו דבר??
אהה אני פחות בקטע של להקשיב לדיבורים

אני רואה אותם כמשהו שבא לפרשן את המציאות, אבל לא תמיד מדייק.
העוצמה של הצעקות לא משנה דבר.
ואני בעצמי גם יש לי פרשנויות למציאות שאני רואה,
ומנסה להעביר את הנקודה ממבט של קומון סנס.
והקומון סנס הוא שאין בעלות על האלהי.

אני באמת מנסה להבין מה כ"כ מטריף אותי בנושא של העברת הידע.
וזה באמת לא קשור רק למירב (אבל גם כן).
יש לי בעיה עם החתמה/השבעה.
מניסיון לכפות דעה על מישהו אחר, או לכפות התנהגות -
שבאה לסתור את ההתנהגות הטבעית של האדם - לשתף.
כלומר,יש לשלוט על המילים של אותו האדם, כדי שחלילה לא יעביר הלאה.
וזה, מה לעשות, כובל את האדם, מבטל את חופש הביטוי.
הרצון לשלוט בנאמר בין שתי חברות בביתן.
זה לא מקובל בחברה שלנו (מערבית, דמוקרטית, מה שתרצו),
ומטבעו כל דיכוי - מקומם.

על כתות מתוך ויקיפדיה-
קיימות כתות הפועלות בתום לב וללא פגיעה בחבריהן ובזולתם. אולם, כתות רבות משתמשות במניפולציה וטכניקות שליטה לא אתיות הפוגעות בחברים בהן כדי לקדם את תורת הכת או כדי לקדם מטרות חומריות ורגשיות של מנהיג הקבוצה

אז יש כתות טובות

חצי-כשרות...

נניח הלכתי למופע של זמר.
האם הגיוני שיחתים אותי שלא אזמזם את השיר ששמעתי כל הדרך הביתה?
גם אם השירה שלי צורמת ויכולה לגרום לחרשות חלקית של סובביי...
אם אני מלמדת דבר שהוא פסול, או חצי דבר - זה באחריותי

בכלל לאחרונה עצרתי פעילות כי ראיתי שצריך להרחיב בסיס לפני שאני ממשיכה.

0-: ?

הסוד של ההצלחה הוא לא לשמור את ההצלחה בסוד
ישנו ביקוש עצום בתחום, יש מחסור בידע בסיסי.
כיום את בין המובילות בתחום אם לא המובילה ביותר
(כך נראה לי, אני לא בברנג'ה, אבל מהצד)
אם תאבדי את המומנטום, באמת מישהי תקח את הלפיד ותמשיך לרוץ.
הנשים מבקשות ללמוד.
לא אחר כך, לא מחר - אתמול.
והידע הזה והלימוד הזה יגיעו.
אם לא דרכך - דרך מישהי אחרת.
הסדנה שלך היא חלק מתהליך שנשים חוות בישראל,
כמו שיש יותר התעניינות בחיתולי בד, או לידת בית, או בלי חיתולים.
הכל צומח יחד ומזין את השני.
הואקום בלתי אפשרי.
יש קול שקורא - ויש רק להענות לו לסתלבט על גלי המימוש העצמי והשפע ולא יודעת מה עוד.
וכןןן שיעבירו הלאה, שיספרו לילדות ולסבתות,
לשכנות לחברות ושיבואו בהמוניהן....
ואת לא צריכה לעשות כלום.
פשוט לשחרר את החתימה, ולראות איך זה מעצים אותך ואת כל הנושא של המודעות לגוף.

תודה רבה

הי מירב,
טוב, כבר לפני יותר משנתיים אמרתי לך שאת פשוט חייבת לכתוב ספר. לדעתי כתיבת ספר היא הצעד המתבקש הבא, אפילו לפני קורס מדריכות. לא יודעת איך אפשר לפתור את זה מבחינה טכנית, אבל מאמינה שאם תחליטי שזה מה שאת עושה עכשיו, תמצאי את הזמן לעשות את זה. הרי העברת כל כך הרבה סדנאות, החומר בוודאי יושב לך בראש בצורה מסודרת. כנל בשמת

כתיבת ספר זה תמיד דבר טוב.

אני חושבת על הסוד, כמה הם שמרו אותו בסוד וגילגלו ים של כסף ועכשיו כ"א יכול לראות את הסרט בחינם ולקרוא בחינם אם יש לו מחשב.

אבל אם את לא המצאת את זה או לא פיתחת את זה מעבר לאיך שזה כבר קיים במקומות אחרים (אני מתייחסת לכל אותם מקומות ברשת ששם זה מוסבר ומדוסקס) כך שמה שאת מפיצה הוא מספיק שונה ומיוחד למה את רואה בידע הזה כשייך לך?
נורה קטנה, תקראי שוב את מה שכתבתי.
לא קראת בעיון וחבל לי להגיד אותם הדברים שוב ושוב.

קט קטית, יפה לך ככה, תמשיכי

אל דאגה, עצרתי לזמן קצר מאוד, ולגמרי רק כדי שאוכל למצוא עוזרת אדמיניסטרטיבית שתתן מענה מסודר ומלא לכל הפונות. אנחנו בעליה, גם אם עצרתי לשאוף אויר.

שתמשיכי לזמזם שירים

טרה רוסה יקרה, צודקת לגמרי, ומתאים לי לגמרי. עם זאת ממש כרגע - אין מצב. הלוואי ובקרוב.

צ'מעו, גיליתי משהו מעניין:
הלכתי לקרוא את הדף מודעות וסת, ולהפתעתי, ראיתי שבעצם הכל מוסבר שם. או העיקר מוסבר שם. ככה נדמה לי. באמת! יש שם דיבור לגמרי חופשי על כל העניין. זה באמת מאוד פשוט, החוכמה היא רק ללמוד את זה בגוף. מה זה בסך הכל? ריקון בשירותים, ומירב כבר מדברת שם על הכריעה, וכו'.
פתאום הדף הזה נראה לי התפרצות לדלת פתוחה.
נשים מדברות שם לגמרי גלוי ופתוח על ההתנסויות שלהן. וגם מירב מסבירה.
איך בדיוק לרוקן - טוב, איך באמת מסבירים את זה בלי להראות ומבנה אנטומי וכל מיני דברים שמבלבלים אותי ושאני אף פעם לא זוכרת?
בקיצור, עכשיו אני בכלל לא בטוחה שאני מבינה בכלל מה חסר. איזה ידע לא נמסר 0-: