יש באתר [->refs.pl?refs=$title&text=דפים מסוג]
הפלה נדחית
סוף סוף הגיע ההריון שכל כך רציתי. אחרי 8 חודשים שניסינו זה הגיע. אבל לא לזמן רב...
בשבוע 8 החל הדימום, נחתי, אבל אחרי כמה ימים החל דימום מסיבי. בבית החולים עשו בדיקות וראו שה- B יורד (הורמון ההריון) והאולטרא סאונד הראה ששק ההריון עדיין בפנים, הרופאים המליצו על גרידה או ציטוטק, כדי שלא ייווצר זיהום משאריות שלא יוצאות או שאסבול מדימום מסיבי פתאומי ואאבד הרבה דם. כמובן שאף אחד לא אמר שיש גם אופציה ללכת הבייתה ולתת לגוף לעשות את זה באופן טבעי, מבחינתם האופציה הזו לא קיימת... לאחר לבטים והפחדות מצד הרופאים, החלטנו ללכת על האופן הטבעי, מתוך אמונה בגוף שיודע מה הוא עושה. לא יכולתי לדמיין אותי בסיטואציה של הרדמה כללית, פרוצדורה כל כך פולשנית, או כדור הורמונלי שיזהם את גופי ויגרום לפעולה כל כך קשה באופן כל כך לא טבעי. הלכנו הבייתה.
כל התהליך לקח חודש וחצי! לא פשוט, אבל עם הרבה אמונה בגוף שלי ובתמיכה מדהימה של אהובי היקר, משפחה וחברים הצלחנו. נעזרתי גם בדיקור סיני. בהתחלה גם שתיתי צמחים רפואיים אבל מהר מאוד החלטתי לתת לגוף לעשות את מה שהוא יודע ולא להתערב או להכריח. החלטתי גם לדבר ולספר על זה, לא ראיתי טעם להסתיר ולהעלים, בייחוד שנוכחתי לראות כמה הנושא מוסתר, גיליתי שכל כך הרבה נשים עברו את זה מלבדי.
לא התעלמתי מאזהרות הרופאים, אולי אנחנו לא חולקים את אותה השקפת העולם אבל יש להם ניסיון, והייתי עם היד על הדופק. בדקתי חום כל הזמן, בדקתי את כמות ואופי ההפרשות, קשובה לעצמי ולתחושות שעוברות בי. שתיתי הרבה מים, אכלתי טוב ונחתי.
כפי שכתבה שרהלה מיילדת הבית יש מספר גלים, ואכן כמות הדימום ירדה.. עלתה... ירדה... כמו המחזוריות בטבע.
למרות הקושי הנפשי והפיזי התחברתי לתהליך שקורה בתוכי ואפילו נהניתי ללמוד על תהליך נוסף ומדהים שקורה בטבע- בגוף. הגוף שלי זיהה הריון לא טוב ובעצמו פלט אותו החוצה.
בשלב מסוים החל ריח לא טוב וכבר התחלתי לחשוש שיש זיהום ופחדתי מגרידה ושיש פגיעה ברחם שלי. הרופאה בדקה והוציאה גוש מבפנים. לשמחתי היא יכלה לעשות את זה בקליניקה ולא הגעתי לבית החולים, אך הייתי צריכה להתחיל בטיפול אנטיביוטי (שנים שלא נגעתי באנטיביוטיקה..) מחשש לזיהום. לא נורא, יצאתי בזול.. זה הרע במיעוטו...
באותה בדיקה הרופאה גם אמרה לי שהיא רואה שהיה ביוץ ובקרוב אקבל ווסת. הופתעתי. הייתי כל כך בתוך ההתעסקות עם ההפלה, מי חשב על ההמשך בכלל? אבל הגוף ממשיך בשלו, מבחינתי אלו היו חדשות טובות, הגענו לשלב הריפוי, הנה ביוץ... תיכף ווסת... ואחרי זה הריון?
היא אמרה לי לחזור אחרי הווסת כי הרבה פעמים הרחם מתנקה סופית בווסת. וזה אכן מה שקרה! בימים שלפני הבדיקה דאגתי שיהיו שאריות ואצטרך לשקול גרידה, אך בבדיקה שמעתי את המילים היקרות, לאחר חודש וחצי של דימום, של מסע "הכל נקי, הרחם, צוואר הרחם, הנרתיק, הכל נקי... תחזרי אלי בהריון".
ואו, שמחתי כל כך.
היום, כחודש מאז שהכל נגמר אני מסתכלת אחורה על חוויה מעצימה, שלמה, מלאה, המון תמיכה ואהבה. ואהבה לעצמי. ועוברת בשקט ובנועם הלאה. ומודה כל כך לאנשים שליוו אותי, תמכו בי, יעצו לי, וחיבקו אותי.
יצאתי מחוזקת ושמחה שזאת הדרך שבחרתי בה. וכמו שאומר בעלי החכם, זה היה תיקון ללידה לא פשוטה ( יש לנו ילדה בת 3). והוא כל כך צודק.
נכתב באהבה לכל הנשים שעוברות אולי עכשיו לצערי את מה שאני עברתי ומתלבטות על ההמשך.
הכי חשוב שתעשי את מה שנכון עבורך ושאת שלמה איתו.
רננה