ה סוד

אנונימי

_{ראו גם: חשיבה חיובית / העבודה והסוד / לואיז היי}

בכל מיני דפים אני רואה קישור לסרט הכי מדובר לאחרונה- "הסוד",
מודה שגם אני התפעלתי ממנו,היה קצת מתיש לראות הכל,גם בגלל הגירסה הקיטצ'ית משהו.אך המסר עובר.
למרות שמובטח חידוש גדול,זהו ידע מוכר.
"חשוב טוב-יהיה טוב"
יש לזה אגב דיון שלם בעולם החסידות,לא חדש בכלל,דיון בן מאתיים שנה ויותר.
לגישה הזאת אפשר לצרף את לואיז היי שמלמדת גם איך למנוע מחלות שונות ואיך לטפל בעצמנו ע"י מחשבות חיוביות.
פותחת את הדף לדיון על תובנות מהסרט.
מוזמנים לשתף.

יהיה נחמד עם איזה גמד נחמד יוכל לצרף גם לדף הזה קישור לסרט,
עדיף כמובן עם התרגום העברי.

http://www.hasod.co.il

הנה,ראיתם?
היתה לי מחשבה חיובית על גמד והוא מייד הגיע

תודה לך גמד נחמד !

הייי גמד נחמד השגת אותי................ נחמד מצדך!

אז זה באמת עובד...
אני מאד אהבתי, אפילו שזה ידוע וקיטשי ולעוס.
בכ"ז אהבתי.
ראיתי את המסר הפשוט, המדוייק וזהו.
עבודה נכונה מביאה לתוצאות נכונות.
זה עובד בשבילי מעולה ואני מנסה גם להעביר את זה הלאה למשפחתי, למטופליי, לסביבתי.

חשוב טוב-יהיה טוב

תרגיש טוב, יהיה טוב. תדבר טוב, יהיה טוב. תעשה טוב, יהיה טוב. תשמע טוב, יהיה טוב. תראה טוב, יהיה טוב. תריח טוב, יהיה טוב. תחוש טוב, יהיה טוב, תאכל טוב, יהיה טוב.

הסוד באמת לא חידש שום דבר אבל הוא הלהיב ושימח אותי מאוד דווקא בגלל הקלות האמריקאית שלו. הרעש וההד שהוא עושה מצליח להגיע להרבה אנשים שרעיונות וגישה ניו-אייג'ית בדר"כ מרתיעה אותם.
הקלילות שלו והנגישות אליו מאפשרים תפוצה רחבה וחשיפה של רעיונות חשובים למסה קריטית של אנשים.
הוא מעודד חיים מתוך שמחה וקלות בלתי מתפשרת.

אני חיה את הסוד הרבה לפני ששמעתי וראיתי את הסרט אבל מאז תפוצתו יותר קל לי לתקשר ולדבר עם אנשים על המהות שלו.
הסרט יצר 'שפה להמונים' וזו ברכה בפני עצמה.

המחשבה החדשה שבכל זאת עלתה בי מאז הצפיה בו היא בנושא האקולוגיה.
מעניין שבמקביל להפצת הסרט בתרגום לעברית הופיעה ברשת (רצה במייל) מצגת מזעזעת על חורבן העולם כתוצאה מחמדנות האדם המודרני.
ואני תוהה...האם האמריקאים, האנגלים והאוסטרלים הנאורים המפיצים את בשורת הסוד פשוט בחרו להתעלם מסוגיית הפלנטה המתחממת/מתייבשת, או שזה אנשי הדת (ירוק עז ולוחמני) שמזרזים אלינו את הקץ בדאגתם ובמחשבותיהם ?

אני שמה לב שגם שמאלנים או ימניים קיצוניים לא אוהבים את הרעיון הגורף של הסוד, וגם זרמים אדוקים מכל כת או דת אחרת.
כולם כולל המורים ומפיצי ה סוד חדורי אמונה במה שהם אוחזים

ואז קראתי באחד הדפים פה על מישהי שאצלה אחרי ההרגשה הנפלאה הראשונית קרו כל מני דברים איומים ורעים ותהיתי אם גם לי זה יקרה. המציאות הוכיחה שכן
איפה אפשר לקרא על ההתנסות הזו? ומה קרה אצלך?

לי צרם משפט אחד ששמו עליו דגש בסרט:
"יש מספיק לכולם". אני מסכמיה עם המשפט, השאלה היא מה כולם רוצים. הסרט מראה אנשים מחייכים שחיים בעולם השלישי בפשטות, אך למעשה רוב אנשי העולם השלישי רוצים את מה שהסרט מראה שאפשר להשיג אם רוצים - בית גדול, מכונית, אופניים. כלומר רוב אוכלוסיית העולם שחיה חיים פשוטים ומספקים רואים חומרניות ורוצים גם. חבל שהסרט לא התמודד עם השאלות הללו. למה אנחנו רוצים את מה שאנחנו רוצים? איך אנחנו בוחרים מה טוב לנו? האם באמת יש מפסיק מהכל לכולם אם נמשיך לרצות עוד שטח? עוד בשר? עוד כבישים? עוד מכשירים סלולריים? וכו'.

שווה לקרוא את הדיון שהתפתח על הסרט באתר 'מושבה חופשית'. http://www.local-blog.co.il/home/?p=1010#comments

מי מה גם אני מתקשה להתחבר למטרות החומריות שהם מציגים בסרט.
מראים שאם תזמין דברים טובים -הם יגיעו,
אז מה מזמינים האמריקאים האלה ? - כסף... :-\
אין שינוי בתפישה של שפע,מה יכול להיות שפע ואושר מלבד חומר.
אבל אין מה לדבר,זה עשה לי משהו,אני יותר מודעת לכח החיובי של החשיבה ואני מוסיפה-גם של התפילה.
ר' נחמן אמר שצריך להתפלל על כל דבר,אפילו על כפתור שנפל.
העברתי את המסר לחברה שהיתה באיזו מצוקה כלכלית זמנית והיא אמרה : מאלוקים אני לא מבקשת כסף ! זה נראה לי לא יפה.
וזה לא נכון,כי אמונה אמיתית היא לבקש כל מה שחסר לנו.
אם נקבל או לא-זה כבר שיקול שלו... לפעמים דווקא לקבל חומר יכול להזיק,לפעמים להיות בחוסר עושה לנו משהו טוב,עד כמה שזה נשמע מוזר.

אז מה מזמינים האמריקאים האלה ? - כסף...
גם כסף, אבל גם עוד הרבה דברים אחרים.

מאלוקים אני לא מבקשת כסף ! זה נראה לי לא יפה.
אני יוצאת מהנחה שאלוהים זה אני, ובאמת רק לאחרונה התפקחתי להבין שזה דווקא מאוד יפה לבקש מהאלוהים שלי/שבתוכי כסף.
ובעצם סוף סוף אני יודעת ש לא לבקש מאלוהים שלי כסף זה עוד פחות יפה.

ואז קראתי באחד הדפים פה על מישהי שאצלה אחרי ההרגשה הנפלאה הראשונית קרו כל מני דברים איומים ורעים ותהיתי אם גם לי זה יקרה. המציאות הוכיחה שכן
אולי אולי אולי,בגלל שאנחנו רק מבקשים. ה"איך" כבר תלוי ביקום.

אפילו ממרחק קצר מאוד מהאירועים הקשים אני רואה שקרו לי המון דברים שביקשתי והאירוע הטראומתי היה דרך לזרז אותם, כל מה שדחיתי: להתגרש, לעבור דירה. הדברים האלה נמרחים כבר חודשים והנה בפחות משבוע אני עושה אותם ומקבלת כמויות עזרה שעוד נשאר לאחרים.

אני מסכימה עם כל הנאמר לגבי הקיטש והאמריקאיות של הסרט,
אבל חושבת שזה סרט חשוב, ויש לו מקום.
אני מודה שחייכתי מאד ( על גבול הגיחוך) בדקות הראשונות כשהסרט התחיל בדרמטיות גדולה, ואמרתי-
אויש...עוד פעם האמריקאים הורסים רעיון חשוב...

אבל לי דווקא הסרט עשה מאד שמח, עברה איתו אנרגיה נעימה,
זה נכון שהוא לא מחדש שום דבר, הרעיונות מוכרים ודוברו כבר הרבה,
אבל בכל זאת נהניתי.
ואחריו הגיע זרם של רעיונות ( זאת אומרת, גם ככה המוח שלי די פעיל ומלא רעיונות,
אבל בעקבות הצפייה זה היה הרבה יותר מדוייק ומכוון).

המלצתי עליו לאנשים שחשבתי שיכולים להעזר בו,
כי אני חושבת שעבור אנשים מסוימים זה יכול להיות פתח להתבוננות.

כמו כל דבר בחיים - זה לא הדבר עצמו - השאלה היא מה אנחנו עושים איתו...

אני לוקחת את זה לכיוון של חידוד ההתבוננות במחשבות וברגשות ותחושות שנלוות אליהן.

בשנת 2002 השתתפתי בסמינר בארה"ב, של ארגון שנקרא -
images and voices of hope
הארגון שייך לאו"ם, בשיתוף עם המחלקה לפסיכולוגיה חברתית באונ' קייס וסטרן ארה"ב, וארגון ברהמה קומאריס.
זה היה סמינר סדנאי לאנשי תקשורת, אמנות ופסיכולוגיה מרחבי העולם.
ובסמינר חקרנו בדיוק את זה - מחשבות שמשפיעות על המציאות. אבל גם מה משפיע על המחשבות.
בעצם בדקנו את-
השפעות דימויים וקולות ( מהחוץ - טלויזיה, רדיו, עיתונות, שלטי חוצות, ספרים, ריהוט, תמונות, יצירות אמנות...
מהסביבה - אנשים, משפחה, חברים, זרים...ומבפנים -מחשבות עצמיות) על המחשבות ועל האמונות שלנו - ולבסוף על המציאת שלנו.

כשחזרתי אז מהכנס, זה נשמע לקולגות "קונבנציונליים" שלי קצת ביזארי,
מדוע לחקור נושא כזה. זה נשמע להם על גבול המיסטי.

לי זה נראה חשוב מאד, וגם באמת מועיל לחיי היומיום.
( ואני לא מתכוונת רק להיבטים החומרניים והתחרותיים שהוצגו בסרט...אלא להיבטים רחבים יותר).

אבל לי דווקא הסרט עשה מאד שמח, עברה איתו אנרגיה נעימה
גם לי.צפינו בו בערב המאוחר.וכשקמתי בבוקר הרגשתי תחושה טובה,רעננה.והסרט היה איתי.במיוחד האישה עם העיניים הקצת מלוכסנות.אהבתי את איך שהיא דברה.

ומשעשע שאני "הצגתי" את הסרט לאתר(האמנם?)
דווקא אני

משהו שמאד התחברתי אליו בסרט היה הרעיון של דיוק בבקשה שלנו.
לא מספיק רק לומר "אני רוצה שיהיה לי טוב"
אלא;מה את/ה רוצה שיהיה טוב? מה בדיוק יעשה לך טוב?
לא מספיק לומר "אני רוצה עבודה טובה"
איזו עבודה אתה רוצה?באיזה היקף שעות?באיזה שכר?
ממש לדייק.
בעבר,כשהבאתי בקשות כלליות(ולא רק אני),היקום החזיר אליי מסרים מבולבלים.כי אני לא דייקתי.
ככל שאני מקפידה להיות ברורה עד לפרט הכי קטן-כך הדברים מסתדרים מהר ובקלילות ייקומית

דיוק בבקשה שלנו. נכון,כך גם ברור לנו מה אנחנו באמת רוצים.
וזה נכון גם בחינוך ובזוגיות,
לא מספיק לבקש "תעזרו לי" או "תסדרו את החדר" צריך להגדיר : את הכביסה לקחת לסל,את הנירות לזרוק לפח וכו'.

כשמבקשים משהו ברור,אנחנו יכולים לעמוד מול הבקשה ולבדוק עד כמה אנחנו באמת רוצים את מה שביקשנו.

דיוק
אפשר וכדאי לבקש גם טוב באופן כללי,
אם רוצים דבר מסוים אז לבקש את הדבר מסוים.

באנלוגיה למה שיקרה ב"תעזרו לי" או "תסדרו את החדר"
היקום גם יעשה כל מיני פה ושם

אפשר וכדאי לבקש גם טוב באופן כללי
לא מדוייק.קודם תגדיר מה זה טוב בשבילך באותו זמן.
טוב יכול להשתנות על פני החיים.ולאור תפיסת העולם שלנו.
יכול להיות,כמו שכבר הועלה כאן,שטוב(עבורך) מבחינת היקום זה תהליך שייתפס על ידיך כ"רע" או "נוראי".
עד כמה אתה מוכן לקבל את מה שיש ליקום להציע לך?

מוכן מוכן (לפעמים היקום עושה לי סחרחורת ואני צריך לנוח)
התכוונתי למשהו כללי כמו "יקום יקום תעשה לי טוב, תעשה לי שמח, תעשה לי שפע!", הוא כבר יארגן משהו היקום הזה קומבינטור.

ויש גם Hebrew]פורום snitz[/po]/ עם המון אינפורמציה נוספת, נראה לי.
לא התעמקתי בו.

< לפי כמה שכתבתי (וקראתי) היום באתר אפשר להבין שיש לי איזה פרוייקט שאני לא ממש רוצה להתמודד איתו... כפי שנאמר דחיינות כרונית >

הדיון כאן אינטימי יותר

התכוונתי למשהו כללי כמו "יקום יקום תעשה לי טוב, תעשה לי שמח, תעשה לי שפע!"
זה בדיוק מה שבסרט מציעים לא לעשות

אבל אפשר למשל לומר ע'פ לואיז היי "שפע זורם אליי מכל כיווני היקום", או "אני פתוח לקבל את השפע שיש ליקום להציע לי" או "אני מקיף את עצמי באנשים חיוביים".

זה בדיוק מה שבסרט מציעים לא לעשות
אני לא זוכר שאומרים לא לעשות את זה, הבנתי שאומרים לדייק זה בטוח,
אבל לא שאומרים שלא לדייק זה לא מועיל או מזיק. (אני לא מסכים עם זה שלא לדייק זה לא מועיל או מזיק. מסכים שזה פחות יעיל למטרות ספיציפיות)

מציעים לא לעשות.
שים לב לאן לקחת את דבריי

אני אשים לב ואראה את הסרט עוד פעם !

הסרט די התיש אותי בגלל שהוא היה כאילו מדעי אבל למעשה רק כאילו. היה שם אדם שהציג את עצמו כחכם, אבל אמר :אף אחד לא יודע איך חשמל פועל ובכ"ז אנחנו נהנים ממכשור חשמלי.
אפאחד?
באמת?
אז הוא לא יודע מה שכל ילד בכיתה ז' יודע. אז הוא לא טרח מעולם לחפש מידע, זה אומר שאפאחד לא יודע? טיפש.
הרעיון של ה סוד זהה לרעיון של בליפ. חשיבה חיובית מנתבת אנרגיה חיובית וה משפיע הלאה. אבל אי אפשר להגיע מזה למסקנה שאם קרה משהו לא חיובי- זה בגלל מחשבות לא נכונות. הגישה הזו מובילה מיידית לקורבניות וכן לחרדות מיותרות. אפשר לחשוב חיובי, כדאי למדוט ולשלוח מהטה,כדאי לאהוב, כדאי לחיות בשמחה.
<תודה לעולם, לאלוהים, לאלוהימא, לענת ולאישתר על האהבה, הזוגיות הנפלאה, הילדים המקסימים, הקשרים המשפחתיים והחברתיים, תודה על השפע הכלכלי והבריאות המצויינת>

אני מבקשת מ:ה', היקום, השפע,האנרגיות, השומרים הרוחניים,מ'(החבר שמתקן לנו את המחשב), שאני אצליח לראות את הסרט....(-:
עידכונים בהמשך.....

זה אומר שאפאחד לא יודע? טיפש
דמגוג?

הוא לא טיפש ולא דמגוג
אני קצת סנילית אבל זוכרת במעורפל שיש איזשהי תעלומה לגבי החשמל
ז"א בטוח שיודעים לייצר ולהשתמש בו אבל משהו שם עדיין נשאר מסתורי.
ולדעתי כל כוחות הטבע הם מסתוריים,
גם אם יודעים להכניס אותם לנוסחאות ולתת הסברים
עדיין, אם נמשיך לשאול למה ואיך נגיע לנקודה שזה יהיה מסתורי
ושוב אני הזיכרון הרעוע שלי מאותת לי שאולי אפילו איינשטיין אמר משהו בסגנון,
שהמדע נותן תשובות אבל הן מוגבלות ושבסופו של דבר מגיעים לאלוהים/כוחות הטבע/המסתורין...

וגם אם הכל דמגוגיה שמטרתה בסופו של דבר לקחת מאיתנו כסף איכשהו
אני חושבת שהם עושים את זה בצורה נפלאה
לגמרי win win situation כי בדרך להשגת מטרתם הם מפזרים הזדמנויות להמון אנשים
להיות מאושרים יותר, חכמים יותר, לשלוט בגורלם.

למען הסר ספק,לוונדר סגול,אני איתך במחשבותייך.

גמני

הספק מבורך

"דמיון חשוב יותר מידע. ידע הוא מוגבל, דמיון יכול להפליג מסביב לעולם". אמר אלברט אנשטיין.

נקודה חשובה שעלתה אצלי היום,אולי היא מתאימה יותר לדף נחל נובע ובכל זאת אכתוב,מי שמתאים לו שיקח,מי שלא,נא לדלג לתגובות הבאות...

בסוד יש עיניין לבקש ברור מה אנחנו רוצים,זה טוב,כי זה עוזר להתמקד במה שחשוב לנו כרגע.
אבל משהו חסר לי...
הרי יש לנו את המקום הקטן הזה שאומר :אולי אני לא באמת ראוי לזה...
לא ממקום של נחיתות,ממקום של אמת פנימית.

אז אני מוסיפה את ה סוד של הברסלבים ( ותודו שחלק גדול מהם מבסוט מהחיים:-))
התבודדות
לפני שאנחנו מבקשים כל דבר מוסיפים שני סעיפים :

תודה. להודות על מה שכבר קיבלנו,ותמיד יש על מה להודות.
תשובה. לבקש מחילה על מה שפגמנו,גם כאן,תמיד יש מעשים שאנחנו מתחרטים עליהן,חשוב לעמוד שם בכנות ולבקש סליחה - כמובן שלפגיעה בין אנשים לא מספיקה סליחה מהא-ל אלא צריך לבקש ממי שפגענו.

עכשיו אפשר לבקש הכל...

בדף כל הדברים שאני מזמנת לחיי
גם כן דף הקשור ל-סוד, כתבתי שיחד עם הבקשה צץ איזה קושי, איזה ספק,שחבוי עמוק בתוכי - שאיני ראויה, שאולי אני מבקשת ממקום לא מספיק נקי, שלא ראוי לבקש דברים שכאלו (כסף,יופי פיגורה...)
ואז ששמעתי את השיר של שבע או יותר נכון את התפילה :
אשרי האיש
אשר לא הלך בעצת רשעים
ובדרך חטאים לא עמד
ובמושב ליצים לא ישב
כי אם בתורת ה' חפצו
ובתורתו יהגה יומם ולילה
והיה כעץ שתול על פלגי מים
ועלהו לא יבול
וכל אשר יעשה יצליח

וחשבתי שמשם מגיע אצלי הספק.
אני אף פעם לא ממש יודעת שזה בסדר.שהכל בסדר.
תמיד החשש שמא אני הולכת בעצת רשעים, ולכן לא יצליח לי.....
אבל התפילה גם עודדה אותי, כי פתאום ראיתי שכך אני רוצה להרגיש
שעלהו לא יבול ...וכל אשר יעשה יצליח.........
אמן

_וחשבתי שמשם מגיע אצלי הספק.
אני אף פעם לא ממש יודעת שזה בסדר.שהכל בסדר.
תמיד החשש שמא אני הולכת בעצת רשעים, ולכן לא יצליח לי.....
אבל התפילה גם עודדה אותי, כי פתאום ראיתי שכך אני רוצה להרגיש
שעלהו לא יבול ...וכל אשר יעשה יצליח.........
אמן_

אותי הסרט מילא תחושת שמחה וסיפוק
היו שם כמה חידושים בשבילי
אבל בעיקר זה שהבנתי שאני לא צריכה את הסוד
בשביל להאמין בעצמי ובאלו הים,
שקיימים בי כוחות אמונה ורצון שרק צריך להבריק מדי פעם

"ואת אמרת לי שכל הסוד הוא
מה שפעם אמרתי לעצמי"
(השיר של קורין אלאל שהתנגן לי במשך כל הצפייה בראש)

אמא דתית, איזה ציטוט יפה.
אני חושבת שלאנשים דתיים יש יותר נגישות לסודות שכאלו, כי האמונה שורה בחייכם.
יש חילוניים שצריכים לגייס אותה.

מוסיפה מה שכתבתי אצלי
אתמול ראיתי את הסרט הסוד וזה מעניין
במגירות כשראינו משהו ששואפים אליו אך הוא לא בנמצא (כמו ציוד הארומתרפיה שלי שאני חולמת להכין אתו תרופות קרמים סבונים ועוד ..), צריך לוותר עליו. להחביא או לזרוק אותו כדי שלא ניתקל בתסכול בכל פעם(למשל, כל פעם שהיתי רואה את הבקבוקים הקטנים ממתינים על המדף זה עשה לי תחושת חמיצות..אני לא מספיקה! אני לא רצינית!

ב"הסוד" זה ההפך הגמור. להכין לך לוח חזון , צק דמיוני של 100,000 דולר וכל הזמן לראות את החלום מול העיניים. לא לוותר לעצמך. להאמין בעצמך וכך זה יתגשם.

ואהבתי את מה שראיתי. אני כאן, אמנם אמא ואשה ורעיה
אבל אחרי ולפני הכל זו אני . ולא ניתן למחוק או להסתיר בארגז את החלומות והשאיפות והחיבור העצום אל האושר .חיצוני ופנימי כאחד.

יאללא. אני הולכת לקראתי. זוזו הצידה. בעצם, תישארו עוד קצת.

יאללא. אני הולכת לקראתי

אני חושבת שלאנשים דתיים יש יותר נגישות לסודות שכאלו
אני שמה לב שהם יותר כבולים באמונות בסגנון- אני הולכת בעצת רשעים
איני ראויה, שאולי אני מבקשת ממקום לא מספיק נקי, שלא ראוי לבקש דברים שכאלו

אני קצת סנילית אבל זוכרת במעורפל שיש איזשהי תעלומה לגבי החשמל
שאלתי את החשמלאי (שהוא גם קצת פיזיקאי/מדען).
אני מצטטת את תשובתו: "יש הרבה דברים לא ידועים או מסתוריים שהמדע טרם הצליח להסביר, חשמל זה לא אחד מהם"
הניסיון להפוך את החשמל למסתורי העלה גיחוך על שפתיו (כאילו שחסרים דברים מסתוריים)

כמה מהקוראים בדף הזה ראו את הסרט מההתחלה ועד הסוף?

אני ראיתי רק חצי (לעת עתה)
אבל כרגע לדעתי הסרט הזה הוא טוב כי הוא חושף הרבה אנשים לרעיונות האלה.
למה היא החליטה שזה סוד, עדיין לא ברור לי...
המידע הזה מעולם לא הוסתר - אנשים פשוט לא רוצים להאמין לזה (דוגמא מהימים האחרונים בדף הריון מחוץ לרחם)
הבעיה עם סרטים וספרים כאלה שלאנשים נדמה שמספיק לראות/לקרוא ולא אומרים אף-פעם שכדי להצליח באמת להשתמש בכלים האלה צריך לתרגל ולתרגל ולתרגל עד שזה הופך לטבע שני. וזה כן דורש עבודה קשה. ולוקח זמן עד שזה מתחיל להיות ממש יעיל (מכל מיני סיבות)
למרות הכל, לא הייתי מוותרת על הקורס בניסים או משהו דומה, גם למי שראה את הסרט...

שמים וארץ,אני לא הייתי מגדירה את זה כאילו אנשים דתיים יותר כבולים,
אולי יש יותר מודעות ואחריות מכיוון שיש מחויבות למצוות,
אבל זה לא בא תמיד עם רגשות שליליים,
כאלו אפשר למצוא גם אצל אנשים שאינם שומרי מצוות.

לכולנו יש הרגלים שאנחנו רוצים לשפר,השאלה היא כמה מודעים לזה.

הייתי מוסיפה לפוגית גם את העבודה של ביירון קייטי-לאהוב את מה שיש.
<קוראת ולומדת עכשיו בהתפעמות.>

"לאהוב את מה שיש" זה לא קצת הפוך ל"הסוד"?

הרעיונות שבסרט "הסוד" כרוכים לדעתי בהתנגדות ובאי קבלה של ההווה, כלומר של "מה שיש".
אני מדמיינת צ'ק של מיליון דולר מפני שאני לא מרוצה ממצבי הכספי בהווה (כלומר אני לא אוהבת את מה שיש).
אני מדמיינת שאני במערכת יחסים זוגית מוצלחת מפני שאני לא מרוצה מזו שיש לי בפועל (שוב אני לא אוהבת את מה שיש).

הרעיונות שבסרט "הסוד" כרוכים לדעתי בהתנגדות ובאי קבלה של ההווה, כלומר של "מה שיש"
ממש לא מסכימה.ראיתי את הסרט מתחילתו ועד סופו(מישהי שאלה לכן אני מספרת).כל הרעיון הוא ראשית כל להודות ולשמוח על מה שיש לך בהווה. כאן ועכשיו.אם לא נכיר תודה על מה שיש לא נוכל לקבל את מה שנבקש.אבל הרעיון הוא למשוך אל חיינו את מה שאנחנו רוצים.לא לחכות,לא לקוות,לא לקטר שאין.אלא פשוט נורא,למשוך את זה אלינו.
הרעיון הוא לא לעבור ממערכת זוגית לא טובה אל אחרת לא טובה.אלא לשפר את זו הקיימת.למשל.
סקרנית,הבנת את הרעיון קצת אחרת ממה שהוא.

זהו כוחה של תפילה.ולכן ביהדות יש כללים כיצד ומתי להתפלל.ומדוע לא מדברים על חלומות,למשל.הכל נובע מתוך "מחשבות ומילים יוצרות מציאות".

_הרעיונות שבסרט "הסוד" כרוכים לדעתי בהתנגדות ובאי קבלה של ההווה, כלומר של "מה שיש".
אני מדמיינת צ'ק של מיליון דולר מפני שאני לא מרוצה ממצבי הכספי בהווה (כלומר אני לא אוהבת את מה שיש)._

סקרנית, אני לא בטוחה...
אני דווקא מאמינה שמתוך ההודיה על מה שיש, אנחנו יכולים לבקש יותר, ולהזמין יותר לתוך חיינו.
הבקשה ליותר לא חייבת להיות מתוך מחסור או מתוך זה שאני לא אוהבת את מה שיש.
למשל בנושא המגורים,
כזוג צעיר ( עוד לפני שהתחתנתי) גרנו ב"קופסת גפרורים" - כך קראנו לזה, דירונת פצפונת של דודה שלי...
כל הזמן הודינו על טוב ליבה ונדיבותה..כי גרנו שם ללא תשלום, וחסכנו...ופינטזנו על דירה מרווחת.
הזמנו...ואכן אחרי שלוש שנים וקנינו דירה חביבה ומרווחת יחסית, בבית מגורים.
היה טוב, הודינו על זה...וחלמנו על בית קרקע..לגור ליד אדמה, במושב.
הזמנו את זה, בכל דרך אפשרית שאז הכרנו -
ושוב, אחרי שלוש שנים...הגענו לבית מקסים , על אדמה במושב, בשכירות.

כעת אני לא רואה את עצמי "חוזרת אחורה" לבית דירות...
אני מרגישה שמתוך ה"יש" אני יכולה לדייק עוד יותר את רצונותיי.
להזמין עוד מה"יש".

וזו ההזדמנות להודות על הבית המקסים, והאדמה הנפלאה עליה בה אנו גרים כעת...

אני כן מסכימה שבזמן מחסור לעיתים קשה יותר לזמן...כי אז התפיסות הן של חוסר של "אין"..
אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב-
אני מתכוונת ש:
אם אני יודעת מהי אנרגיית אהבה, אז אוכל לבקש עוד ממנה.

אם אני באמת במחסור, ולא יודעת מהי אנרגיית אהבה,
אז אולי יהיה לי יותר קשה לזמן.

לכן הסרט מדבר על משהו ידוע:
אם אני במחסור, ללכת למקומות בהם יש שפע ממה שאני צריכה ו"להדבק"...
לנשום את האנרגיה הזו פנימה.

מתוך היש אני מזמינה עוד יש....

ותודה על כל מה שיש לי

בת ההרים,
הרעיון הוא לא לעבור ממערכת זוגית לא טובה אל אחרת לא טובה.אלא לשפר את זו הקיימת.למשל.
לשפר את הזוגיות הקיימת זה רצון למשהו שאין וחוסר שביעות רצון מהזוגיות שיש. כך אני מבינה את זה.
את יכולה לטעון שאין שום דבר רע בזה אבל בעיני זה הפוך לרעיון של ביירון קייטי "לאהוב את מה שיש".

טוב סקרנית,כאן אנחנו כבר מתחילות להתפלצף על זוגיות(ואני לא מסכימה עם מה שאמרת אבל אמנע מדיון בנושא) וזה לא שייך לנושא הדף.לא קראתי את הספר של ביירון קייטי ככה שאין לי יכולת להשוות או להביע דיעה על משהו שאיני בקיאה בו.
אני מאד נהנית לקרוא את מה שרונית נשר כותבת.

סקרנית,

מספר מחשבות:

את בעצם שואלת למה לקום בבוקר וללכת לשרותים אם אני אוהב ומקבל את ההווה? (1. לא לנסות בבית, התוצאות יכולות להיות בעיתיות משהו

2. אישית, הסתובבתי עם השאלה הזו לא פעם. פילוסופית כמובן.)
יש תנועה בעולם, יש רצונות. על פי הבנתי יש לשאת הפכים אלו שמשתקפים במציאות (ואולי גם בסרט).
(אני חושב שהפכים אלו באים לידי ביטוי גם ביחס של זמן ואין זמן. לפי הבנתי באין סוף, במהות היקום או איך שלא נגדיר, אין זמן. יחד עם זאת כאן הזמן לא מפסיק את תנועתו אפילו לשניה)

אם אני מבין נכון רק ממקום של "לאהוב את מה שיש" ניתן להתקדם ולהזמין את רצוננו. הרצון, כאמור, אמננטי לתנועה של העולם. כלומר, במובן מסויים אמירת התודה היא "רק" הדרך לקבל את המצב בהווה (אני לא אומר שאין ערך להודיה עצמה). אמירת תודה, אצלי בכל אופן, לפעמים באה עוד לפני שאני באמת כולי אחד עם היקום וכו' וכו'...

אמירת תודה, אצלי בכל אופן, לפעמים באה עוד לפני שאני באמת כולי אחד עם היקום וכו' וכו'...
מזדהה.
בחלק מאסכולות היוגה(היותר מסורתיות,בוא נאמר כך)יש את בתרגול ברכת השמש/סוריא נמסקר את שלב העמידה בפראנם(נמסטה).זהו השלב הראשון בתרגיל.הכוונה היא לעמוד עם כפות ידיים צמודות קרוב אל מפתח הלב,להתמקד בצ'אקרת הלב(אנהטה)ולומר תודה.למי? למי/למה שרוצים באותו רגע. מעצם פתיחת הלב ואמירת התודה,יש מקום לזרימה ושינוי.מעצם אמירת התודה,אני מבינה כמה אני ברת מזל.אני מתחברת אל ערוץ השפע ולא אל ערוץ החסר/אין.

באתי לענות לסקרנית ואני רואה שעשו את זה טוב מאוד לפני

מה שאני מרגישה מהעבודה של ביירון קייטי (ואני רק עכשיו בתהליך של קריאה והפנמה) שיש אצלה עבודה מאוד מדוייקת עם אמירות ומחשבות שלנו והבאתן למקום של אמת.
מתוך הכרת האמת לומדים לאהוב את מה שיש,לשמוח עם המציאות.להכיר בה,
זה לא מונע ממני לרצות עוד דברים ולזמן לחיי שפע נוסף.
הסיבה שחיברתי את התובנות של פוגית לעבודה של ביירון שהיא אמרה:
שכדי להצליח באמת להשתמש בכלים האלה צריך לתרגל ולתרגל ולתרגל עד שזה הופך לטבע שני. וזה כן דורש עבודה קשה. ולוקח זמן עד שזה מתחיל להיות ממש יעיל (מכל מיני סיבות) וזה בדיוק מה שעבודה עם מודעות עושה,הפנמה רק לאחר התנסויות חוזרות,לא מספיק לראות פעם אחת סרט,להגיד "וואו,איזה יופי ממחר אני מזמנת לחיי רק אור וטוב"
חייבים לדוש בזה שוב ושוב,לנסות את התובנות האלה בכל מיני מצבים שהחיים שלנו לוקחים אותנו ואז,אני מקווה להיות שם.

לא מסכים עם ההכללות על דתיים/חילונים, כל אחד משהו אחר.

לא מסכים עם ההכללות על דתיים/חילונים, כל אחד משהו אחר
אני איתך.
יש בדת כל כך הרבה יופי וחכמה והצעות להתחברות אל השפע האלוקי.

כמה מהקוראים בדף הזה ראו את הסרט מההתחלה ועד הסוף?
לפחות 3 פעמים צפיה מלאה ומדי פעם עושה גם 'פתיחה יומית'

עוצרת את המחוג בצורה אקראית על המסך ומתרעננת.

מאוד תומך ומשרת אותי בזמן הזה.

_שמים וארץ,אני לא הייתי מגדירה את זה כאילו אנשים דתיים יותר כבולים,
אולי יש יותר מודעות ואחריות מכיוון שיש מחויבות למצוות,_
נכון, ואני התייחסתי לפערים בין המחוייבות למצוות לבין צו הלב.

העבודה של ביירון קייטי

"לאהוב את מה שיש"

וגם דרך האמן ועוד רבים אחרים- כולם כלים טובים וראויים.
איזה מזל שיש כזה מבחר.

_למה היא החליטה שזה סוד, עדיין לא ברור לי...
המידע הזה מעולם לא הוסתר - אנשים פשוט לא רוצים להאמין לזה_
גם אני תהיתי בזה....
ולכן אני אוהבת לחשוב ש "זהו בעצם כל הסוד" ולזה התכוון המשורר.

אני אישית לא מצליחה בו זמנית גם להתבונן התבוננות כנה ונקיה במצבי בהווה וגם לדמיין את מצבי הפוך לזה שהוא עכשיו.
אותי אישית זה מכניס לקונפליקט חזק מאוד ואני מוצאת את עצמי מנסה לדכא רגשות מסויימים, או שעולים בי פחדים לנוכח מחשבות שכן עולות ושלדעתי לא כדאי שיעלו וכדומה.
אם אני רואה משהו במצבי בהווה שאני רוצה לשנות הרצון הזה כשלעצמו מפריע להתבוננות. אני לא יכולה ללמוד ולהבין למה נכנסתי לחובות (לדוגמא לא באמת רק למקרה שהיקום שומע) אם אסור לי לפי "הסוד" לחשוב ולהגיד את המילה הזו חובות.

עניין נוסף עם הסוד, והוא קשור למי שהזכיר שביהדות יש כללים לגבי מתי ואיך להתפלל. האם הסוד מדבר על זה שהרצון שלנו תמיד יתגשם לטובת כל המעורבים בעניין? לא זכור לי שהיתה התייחסות לזה.
אם נגיד משה רוצה להיות מקודם לתפקיד מנהל מחלקה, ולפי הסוד הוא צריך פשוט לדמיין את עצמו יושב במשרד הזה ומבצע את עבודת המנהל ומדמיין את תלוש המשכורת החדש שלו וכדומה. לפי הסוד משה גם לא אמור להטריד את עצמו באיך הדבר הזה קורה רק לדמיין את המטרה הסופית. האם יתכן שעל מנת להגשים למשה את רצונו החזק היקום ידאג שהמנהל הנוכחי יבצע טעות מהותית בעבודתו שבגינה יפוטר לצערו הרב. ואם למשה ולמנהל יש רצון באותו תפקיד, רצונו של מי "ינצח"? של המיומן יותר בטכניקות ההדמיה? של זה שרוצה חזק יותר? איך זה עובד מעניין?

ועניין נוסף, מי אמר שתמיד מה שאנחנו רוצים הוא הדבר שאנחנו צריכים ושהכי כדאי שיקרה לנו? האם אתם מכירים אנשים או בחייכם האישיים מקרים שבהם הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לכם הוא גם הדבר שמעולם לא יכולתם להעלות על דמיונכם אפילו?

סתם מחשבות.

שאנחנו רוצים הוא הדבר שאנחנו צריכים ושהכי כדאי שיקרה לנו?
לכן הדתיים אומרים: "מלא משאלות ליבנו לטובה." כלומר, רק בהנחה שיצא מזה "לטובה".
אבל באמת הסוד דורש לפרט מאד את המשאלות... נראה לי שאם לא מייחסים לכוח המגשים ידע תבוני אפשר באמת לפול עם הענין הזה.

לא סתם.מחשבות מעניינות ומעוררות מחשבה

אני לא יכולה ללמוד ולהבין למה נכנסתי לחובות (לדוגמא לא באמת רק למקרה שהיקום שומע) אם אסור לי לפי "הסוד" לחשוב ולהגיד את המילה הזו חובות
אני הבנתי את זה קצת אחרת.אם אני כל הזמן חושבת/אומרת "איך אני יוצאת מהחובות" "מתי זה כבר ייגמר" "למה אני מסתבכת בחובות" אז אני אכן יוצרת סביבי מחשבה שמושכת אליה בסופו של דבר עוד חובות.
אבל אם אני עוצרת ומתבוננת בדפוס ההתנהלות שלי במציאות של עצמי,זה שגורם לי לצבור חובות.דבר ראשון מתבוננת.בלי שיפוטיות ובלי מחשבה חדשה.רק התבוננות(זה בעצם,ויפאסנה,לא?)וקשב.יש לי כאן הזדמנות פז לשנות את הדפוס. זה כמו צומת דרכים.אני עומדת ומביטה בשתי האפשרויות שיש לפניי ובוחרת.נכון,ברגע שבחרתי כבר יצרתי מציאות.אבל רגע העצירה הזה,נטול כל אגו,הוא חלק חשוב בתהליך.
רצונו של מי "ינצח"? של המיומן יותר בטכניקות ההדמיה? של זה שרוצה חזק יותר? איך זה עובד מעניין?
דבר ראשון מדברים בסרט במפורש על עניין האגו.אם משה רוצה להתקדם בתפקיד שלו ולקבל משכורת יותר גבוהה,כל מה שהוא צריך לעשות זה למשוך את זה אליו בצורה נקייה.ה"איך" כבר שייך לייקום.אם הייקום יכוון את זה כך שהמנהל הנוכחי יפוטר-זה בינו(המנהל) לבין היקום.יכול להיות שהוא שונא את העבודה שלו.הוא שלפחות,זה מה שהוא משדר ליקום.
אם אני יוצאת מנקודת הנחה שאני נותנת אמון מלא ביקום-הרי שיש מצב שאותו מנהל בפועל יקודם בעצמו,או יחליט לצאת לטיל מסביב לעולם,או יחליף עבודה מרצונו.משהו חיובי יותר.למה לחשוב רע?מחשבה יוצרת מציאות

וכל זה מתקשר שוב לבסיס הפעולה של המשיכה.הכרת תודה.משה יכיר תודה בעבודה הנהדרת שלו,בבוס המצויין שלו,במשכורת המבורכת שלו.
ואם הוא לא יעשה כך-משאלתו לא תתגשם......

מי אמר שתמיד מה שאנחנו רוצים הוא הדבר שאנחנו צריכים ושהכי כדאי שיקרה לנו?
ההנחה האישית שלי היא שאדם שעדיין נמצא במקום "ילדותי" מבחינת מודעות עצמית,פשוט לא יצליח באותה משיכה קוסמית.זו ההנחה שלי.

מי אמר שתמיד מה שאנחנו רוצים הוא הדבר שאנחנו צריכים ושהכי כדאי שיקרה לנו?
כשאני מבקשת או מזמנת משהו עבורי אני נוהגת להוסיף "לטובתי הגבוהה ביותר".
ואני אסביר רגע...
כי אולי זה נשמע אגואיסטי- לטובתי הגבוהה...ומה עם טובתו של משה? ( מהפרק הקודם... של סקרנית)...
בקיצור-
אני מאמינה שיש בי את רצונות האגו - כמו בכל אחד,
אבל יש בי גם את הרצונות והכוונות של הנשמה הגבוהה, החלקים הרחבים יותרבתודעה שלי.
ולשם אני מכוונת.
משהו בי, איזה חלק , מאמין שהנשמה שלי רוצה גם את טובתם של האחרים,
ולכן אם אני מבקשת - לטובתי הגבוהה בלבד,
או לטובתי הגבוהה ביותר,
אז אני מאמינה שבפאזל הקוסמי הכולל זה קשור גם לטובתם של אחרים...
does it make any sence?

במהלך עבודתי נתקלתי לא פעם בסוגיות אתיקה פילוסופיות למדי של -
מהי ה"טובה הגבוהה"?
אני לא מתיימרת לאמר שיש לי תשובה, אני עדיין בודקת, ושואלת,
אבל יש לי קצה חוט :
כוונה נקייה.

אני מרגישה וחווה שמה שאני עושה מתוך כוונה נקייה - גורם לתגובה טובה גם אצל אחרים,
אני רואה את זה.

היום אני נוטה לפעול לפי השראה, חזיון וחזון.
הכוונה היא בעיקר בתחום המקצועי : מה נכון לי בנתיב בו אני פוסעת כעת,
ומה ישרת טוב את העולם שמסביבי.
ואז רעיונות מדהימים מגיעים ומתממשים במציאות.
( אגב חזון, ההורים שלי מספרים עליי סיפור משעשע שרץ במשפחה כבר הרבה שנים : שבגיל שלוש-ארבע הייתי מתעוררת בבוקר ושואלת :"מה אני יכולה לעשות היום למען האנושות?" מצחיק...)

אני עובדת עם עקרונות שדומים למה שמתואר ב"סוד" -
אבל די משתדלת לא להתקבע על שום "טכניקה" כי אז זה נעשה באמת נורא טכני.

זאת אומרת- לפני שנה ומשהו זה היה "בליפ" עכשיו זה "הסוד"..
ללמוד ולקחת קצת מכל דבר, אבל לא להתאהב בזה יותר מדי..זו הנטייה שלי.

והמרגיעון אומר: מילים טובות מסלקות עננים שחורים

לילה נעים, חלומות נעימים, הרבה אהבה...

אני משתדל לשים לב מתי אני מכליל, זה מדהים שזה עניין שחוזר על עצמו (באג קוגניטיבי?), בדת יש הרבה טוב והרבה קשקושים גם, בכל דת, בכל תורה זה ככה, לכן כל אחד לוקח מה שמתאים לו. אי אפשר להכליל גם כי לא הכרנו את כל הדתיים ולא נכיר את כל הדתיים וכל יום עושים עוד דתיים

יש לימודים שלמים ביהדות מאוד מאוד שווים לאיך להביע כוונה, איך לשנות דפוסי מחשבה, איך לשנות אמונות, איך להעביר דברים מהראש-ללב-לכבד...
מאוד חבל שבגלל שאנשים לא מוכנים שלא לנסוע בשבת, או שהתקשורת יצרה להם קונוטציות שליליות לדתיים, או שלא נראה להם איזהשהו דבר כזה או אחר,
הם לא פותחים ספרי חוכמה עתיקים, או מברכים ברכות עתיקות.

סופסוף ראיתי את הסרט, או לפחות את חלקו.אהבתי את הרעיון, ולא את הקיטצ' שמסביבו.
לא אהבתי שהם לוקחים חצאי אמיתות, או לא יודעת איך לקרוא לזה, ומציגים אותם כאמיתות מדעיות. נראה לי שכמו בכל אמונה אחרת לא ניתן ולא צריך להוכיח מדעית.
חוץ מזה צרם לי אחד המשפטים הראשונים על חלוקת ההון העולמית. 96 אחוזים מההון נחלקים בתוך אחוז אחד מהאוכלוסיה. הדובר שם הציג את בעלי ההון כאלה שכבר יודעים את "הסוד".מה שוב בעל המאה הוא בעל הדעה?
שורה תחתונה לדעתי הסרט מלא קלישאות וסיסמאות, אבל ברעיון אני מאמינה מאד.

does it make any sence?
לגמרי.וברשותך אפילו אאמץ את זה.

הייתי מוסיפה לפוגית גם את העבודה של ביירון קייטי-לאהוב את מה שיש.
לא הבנתי למה את צריכה להוסיף לי את זה? (או לאיזו תוספת אני זקוקה)
אני מכירה את העבודה לפני ולפנים.
חיוך קטן של שביעות רצון עולה בי כל פעם שמזכירים את הספר הזה, כי אני עיצבתי/ערכתי גרפית את הכריכה שלו (הוא אחד "מילדי").

עם כל החסרונות והשטחיות של הסרט הזה, הוא עשה דבר אחד טוב, שאני רציתי לעשות המון זמן ולא ידעתי איך -
לפתוח דף שעוסק בסוגיה הזאת של הכוח הקוסמי הזה שמניע את כל הדברים ואיך אפשר לשנות את המציאות בעזרת המחשבה וכו'
אני רציתי לפתוח דף בנושא הקורס בניסים אבל לא משנה, גם ה סוד זה טוב (זה בעצם אותו דבר)

היה איזה רצון לעשות רשימה של "שיטות" לעשות את זה?
הנה, לא לפי שום סדר מחייב: קורס בניסים, קבלה, בודהיזם, לואיז היי, דרך האמן, דימיון מודרך (יש דף?). מדיטציה טרנסדנטלית (יש לי תחושה שזו טעות כתיב)
בטח יש עוד. סליחה למי ששכחתי

ולכן אם אני מבקשת - לטובתי הגבוהה בלבד,
ברייקי נהוג לבקש
לטובתם הנעלה של כל הנוגעים בדבר (אני רושמת - לטובתי ולטובת כל הנוגעים בדבר)
וכשמטפלים, מבקשים את הטיפול לטובתו העליונה של המטופל.

פוגית,לא התכוונתי להוסיף לך,כי לך חסר...
הדברים שאת כתבת המשיכו לי בראש את העבודה של ביירון קייטי.

ואגב,העיצוב נעים לעין,נקי ומזמין לקרוא.@}

לגבי לידה זה מאד אפקטיבי. בחודשים האחרונים להריון כשהייתי עושה אמבטיה הייתי יושבת בכריעה (אם הגב לקיר ולא כמו שאני עושה אמבטיה רגילה, מדובר באמבטיה יפנית שהיא יותר עמוקה ופחות ארוכה) ומדמיינת את התינוקת יוצאת בקלות..ככה לבד, באופן טבעי בלי מיילדת..
הלידה היתה בדיוק כמו שדמיינתי..
חשוב לדעתי הבטחון שיש לנו כשאנחנו מדמיינים או מבקשים משהו..אם אני מדמיינת/מבקשת אבל לא ממש מאמינה שזה אפשרי או לא בטוחה שמגיע לי וכו. זה עדיין אפקטיבי אבל צריך יותר לשנן את זה וזה יותר מלאכותי. אצלי לפחות, כשאני מאמינה זה תמיד עובד!

מאד נהניתי מהסרט.
חייבת לספר שאת ההריון של בתי הבכורה זימנתי בדרך דומה כששום דבר לא היה מובן מאליו ובכלל חששתי מכל מיני סיבות שיהיו לי קשיים להיכנס להריון וההריון הגיע בקלילות מפתיעה, כמו ששיגרתי ליקום מסרים במשך כמה חודשים לפני כן, בעיתוי שתיכננתי.

דווקא עכשיו קרה לי משהו אחר, שאני עוד לא יודעת איך להתייחס אליו.
אחרי שראיתי את הסרט ובגלל שיש לי קשיים כלכליים החלטתי לבקש מהיקום 5000 ש"ח מתנה. עד מותו של סבי לפני כמה שנים תפילה כזו היתה מציאותית, אבל עכשיו זה נראה לי הזוי, מי יתן לי סכום כזה?
אולי בגלל שנראה לי הזוי ולא האמנתי, אכן קיבלתי מתנה תוך חודש- 550 ש"ח. משני מקורות לא צפויים, 200 ועוד 350, מתנה.
מאד שמחתי ואפילו הלכתי לקנות לי משהו שרציתי שעלה 100 ש"ח (ועוד עשו לי הנחה בלי שביקשתי אז עלה 90).
עד כאן טוב ויפה ונחמד, אבל:
לפני כמה ימים נסעתי בכביש בשעת ערב מאוחרת. היתה לי שיחה בטלפון. בדרך כלל אני חנונית כבישים,מאד זהירה על הכביש ומצייתת לחוקי התנועה והבטיחות. אבל מכל מיני סיבות מוצדקות ולא מוצדקות (לילה, כביש די ריק, השיחה תעזור לי להישאר עירנית ולהעביר את הדרך הביתה מהר) המשכתי לדבר. רדפה אחרי משטרה ונתנה לי דו"ח.
בדרך כלל הקנס על העבירה הזו הוא 750 ככל הידוע לי,
משום מה אני קיבלתי קנס שהסכום שלו הוא
550 ש"ח

בדרך כלל כשקורים לי כל מיני דברים כאלה אני נוטה לחשוב מיד על השיעור שקיבלתי מהיקום וכו'.
הפעם ממש עוד לא ברור לי מה הקטע ובשביל מה לתת לי אם לוקחים ממני אחרי שבועיים - מזל שלא ניצלתי את הכסף ברובו, כי כרגע המצב הכלכלי קשה ויש לי המון תשלומים בזמן הקרוב.

לפעמים אנחנו מקבלים שפע,אבל באיזה שהוא מקום אנחנו מתנגדים למתנה הזאת,וואו,אני לא מאמינה קיבלתי 550 שקל! אני לא מאמינה שקיבלתי,לא חשבתי שיש אפשרות שאני אקבל-הייתי רגילה לקבל ממקור שעכשיו נסגר,אז אין לי כנראה אפשרות אחרת לקבל שפע...

אז אומרים לנו:טוב,את מגבילה את מקורות השפע בעולם? אז לא צריך,תחזירי.
באמת השפע הוא אין סופי,רק צריך להכין כלים ראויים,
להיות ראויים לשפע,
להתחבר למקור השפע ולהבין שהוא בניגוד אלינו,
לא מוגבל כלל.

אם נגיד משה רוצה להיות מקודם לתפקיד מנהל מחלקה, ולפי הסוד הוא צריך פשוט לדמיין את עצמו יושב במשרד הזה ומבצע את עבודת המנהל ומדמיין את תלוש המשכורת החדש שלו וכדומה
אחרי שראיתי את הסרט ובגלל שיש לי קשיים כלכליים החלטתי לבקש מהיקום 5000 ש"ח מתנה. עד מותו של סבי לפני כמה שנים תפילה כזו היתה מציאותית, אבל עכשיו זה נראה לי הזוי, מי יתן לי סכום כזה?
עדיין לא צפיתי בסרט. אבל מה שמוזר לי בקונספציה הזו - בסופו של דבר מגיעים לבקשות כסף, בית חדש, רהיטים וכולי. כמעט כל הבקשות שמוזכרות כאן הן כאלה - שפע חומרי. ללכת ברחוב ולמצוא כסף על המדרכה.

האם מישהו ביקש כאן שמחת חיים? ביקש חברים שאוהבים אהבה שלמה? ביקש קשרי משפחה רוחניים ושלמים יותר? ביקש להתרפא מצלקות עבר רגשיות כואבות? ביקש להיפתח לעולם מבחינה מינית, להתחבר באמת לאדם אחר? ביקש הרחבת אופקים מהסוג שמשיגים רק בטיול ממושך מסביב לעולם?

וזה מה ש משה אלבאום כתב על הסרט:
***
בנושא הסוד, אני מאמין שצדקת לגמרי. ללא אינטגרציה בין המערכות, נראה כקשה ביותר להצליח לגרום למערכת להגיב.
למשל, מי שלא ניקה את עברו מההדחקות, ומתחת לפני השטח מאמין שהוא אינו ראוי להצלחה, גם אם יפעיל את המחשבה בדרך החזקה ביותר, נראה לי שלא תהיינה לו תוצאות טובות מספיק.
נראה שרק השילוב בין המחשבה הרואה את הרצון בבהירות, הרגש המרגיש את התוצרים הרגשיים של מה שמבקשים, והיכולת להכיל ולקבל את מה שביקשנו , מהווה יחידה אחת בעלת חיבור בלתי ניתן להפרדה.
כך לפחות אני רואה את הנושא.
נראה שנושא האינטגרציה בין האינטליגנציות בנוי בשביל תהליך הביצוע של הסוד במדויק.
***
אני ממש מזדהה עם זה.
באופן אישי אני קיבלתי המון טוב לחיי בשנה-שנתיים האחרונות ובאמת מרגישה שעכשיו עלי להרחיב את יכולת ההכלה שלי.
איזה כיף לי, כמו שאומרים, שאלה יהיו הצרות שלנו.

לפתוח דף שעוסק בסוגיה הזאת של הכוח הקוסמי הזה שמניע את כל הדברים
גם יקום תומך דף מחזק

לגבי השאלה של סקרנית - אולי זה כבר נכתב, מצטערת, דילגתי על התשובות האחרונות כבר אין לי כוח...
זאת שאלה שמלווה אותי הרבה השנה, גם אני הרגשתי שיש סתירה לכאורה בין גישת החשיבה החיובית/לואיז היי שאני מאוד מחוברת אליה לבין ביירון קייטי שגם מאוד עובע אצלי... מה שאני מבינה בינתיים, זה שהעבודה נועדה כדי לחקור מחשבות שגורמות לנו סבל.... אם אני עובדת על הגברת השפע בחיים שלי וזה גורם לי סבל, אז יש מקום לשאול ולחקור אם אני באמת רוצה את ההכנסה הזאת וכו'... כל עוד החשיבה החיובית לא מכניסה אותי לסטרס, אין עם זה בעיה...

עוד משהו, ביירון קייטי כותבת, וגם אקהרט טולה (מחבר "כוחו של הרגע הזה"), שקבלה של המציאות אינה פסיביות... מצוך נוכחות בהווה אנחנו רואים ועושים מה שנדרש... והרבה פעמים זה שינוי... אבל השינוי מגיע מתוך אהבה של ההווה (כמו שרונית כתבה נדמה לי) ולא מתוך מלחמה וכעס.

למה לקום בבוקר וללכת לשרותים אם אני אוהב ומקבל את ההווה? תנסו לשכב במיטה בבוקר בלי להגיד "צריך לקום..."... מתישהו פשוט קמים בלי לחשוב על זה... (אצלי לפחות) תרגל נחמד בלראות איך הדברים קורים גם "בלעדינו"...

קישור לסרטון שראיתי בדף אלבאום דף אחר, על אדם שנולד בלי גפיים וחי חיים מלאים. מדהים מדהים מדהים:
http://www.hadash-hot.co.il/story/8812/
נראה לי קשור לנושא של הדף.

האם מישהו ביקש כאן שמחת חיים? ביקש חברים שאוהבים אהבה שלמה? ביקש קשרי משפחה רוחניים ושלמים יותר? ביקש להתרפא מצלקות עבר רגשיות כואבות? ביקש להיפתח לעולם מבחינה מינית, להתחבר באמת לאדם אחר? ביקש הרחבת אופקים מהסוג שמשיגים רק בטיול ממושך מסביב לעולם?
(זו אני שכתבתי למעלה בעניין ה 550 ש"ח. בטעות השתמשתי בניק לא לי, לא יודעת איך מתקנים את זה.)

בהחלט ביקשתי גם בקשות כאלה ועודני מבקשת. הבקשה הכלכלית היתה דוגמא אחת מוחשית מאד למשהו שקרה לי.
מעבר לזה, אישית אני מרגישה שהרבה פעמים אני מצליחה לזמן שפע לחיים שלי, כמו כשסיפרתי על ההריון של בתי הבכורה, האמיני לי שהסיטואציה היתה מאד בעיתית ולא ברורה, גם בריאותית.
אני מרגישה שהשפע שאני הרבה יותר תקועה בו לאורך זמן הוא השפע הכלכלי דווקא, שקשה לי לקבל שמגיע לי להרוויח הרבה כסף על העבודה שלי אז תמיד אני עובדת עד כלות הכוחות בשביל שכר נמוך ועוד. אבל בהחלט שאני אישית מבקשת כל הזמן בקשות שקורות לבריאות, ליחסים, להתפתחות האישית שלי.
משום מה, הן נוטות לבוא אלי יותר בקלות מאשר כסף, כנראה בגלל אמונה קטנה דווקא בתחום הכלכלי.

האם מישהו ביקש כאן שמחת חיים? ביקש חברים שאוהבים אהבה שלמה? ביקש קשרי משפחה רוחניים ושלמים יותר? ביקש להתרפא מצלקות עבר רגשיות כואבות? ביקש להיפתח לעולם מבחינה מינית, להתחבר באמת לאדם אחר? ביקש הרחבת אופקים מהסוג שמשיגים רק בטיול ממושך מסביב לעולם?

אני מבקשת בעיקר להיות שמחה ורגועה, זה מבחינתי העיקר, ורק אחר כך מגיעות שאר הבקשות.

ובעניין זה, רציתי להתייעץ-
אם יש הרבה בקשות, וזמן מוגבל (אמא, אתם יודעים...

) , איך אפשר להספיק ולזכור ולדמיין את כל הבקשות באופן מספיק אינטנסיבי (כמו שלמשל ההוא בסרט התמקד בכל כוחו במיליון דולר)?

תגידו, זה לא נורא מאכזב?

ביירון קייטי כתבה בפירוט לפני כמה ימים על ההבדל בין "העבודה" ו"הסוד" - אפשר לקרוא בפירוט באתרה http://www.byronkatie.com בעמוד הראשון. ציטוט:
The Secret: “You can have whatever you want.”
The Work: “You can want whatever you have.”

The Secret: “My will be done. I know what’s best for me.”
The Work: “Thy will be done (=Thy will is done). What’s best for me is what actually happens.” (In A Thousand Names for Joy, Katie says, “God’s will and your will are the same, whether you notice it or not.”)

The Secret: “You can control your thoughts.”
The Work: “You are not the thinker. It’s not possible to suppress your stressful thoughts. But when you question them, they let go of you.”

The Secret: “You can manifest your positive thoughts as reality.” The Work: “Reality already is the best thing that could be manifested. When you realize this, you’re home free.”

היי אופק אפשר תרגום?

<יערת דבש>
שמעו משהו מעניין:
ה סוד הזה מגיע לכל כך הרבה אנשים, הוא כל כך נפוץ עכשיו.
יוצא שאני שומעת עליו גם מאנשים "מתנגדים" שבדרך כלל לא מוכנים לשמוע כאלה דברי "תועבה". כאילו- איזה מעניין הסרט, מורידים לי אותו, ראיתי אותו וכדומה.

מה שנראה לי, זה שיוצרי הסרט משתמשים בשיטה של עצמם להפצת הרעיון וכך הוא מגיע גם לאנשים שבחיים הוא לא היה מגיע אליהם...

אפשר תרגום?
מרשה לעצמי לתרגם. תיקונים והערות יתקבלו בברכה.

"הסוד: יכול להיות לך מה שתרצה"
"העבודה: אתה יכול לרצות מה שיש לך"
"הסוד: רצוני יתגשם. אני יודע מה הכי טוב בשבילי"
"העבודה: <כאן מתקשה בתרגום THY> הרצון מוגשם. מה שהכי טוב בשבילי הוא מה שבעצם כבר קורה."
(ב"אלף פנים לאושר" קייטי אומרת "רצון האל ורצונך הם הינו הך בין אם תבחין בזה ובין אם לא")
"הסוד" אתה יכול לשלוט במחשבותיך"
"העבודה: אתה אינך החושב. אין זה אפשרי לדכא את המחשבות המתוחות/לחוצות. אבל כשאתה מטיל בהן ספק הן משחררות אותך מנוכחותן."
"הסוד: אתה יכול להציג את מחשבותיך החיוביות כמציאות."
העבודה: המציאות היא כבר הדבר הכי טוב שיכול להיות מוצג. כשתבין את זה תגיע אל המנוחה והנחלה."

מישהו יודע למה הקישור שניתן כאן לסרט כבר לא עובד?

אני מזמנת לדף הזה קישור טוב.

איזה קטע קוסמי מגניב,

כל הדרך הביתה מהלימודים (טוב, לא ממש כל הדרך...) אני חושב על זה שאני רוצה להכנס ל ה סוד שנזנח לו מעט למספר ימים ולהגיד:

"לאהוב את מה שיש" זה לא קצת הפוך ל"הסוד"?

אחרי התבוננות מחודשת ועמוקה יותר ב"עבודה" באמת נראה לי שזה פשוט לא אותו הדבר, ואפילו סותר...

הרהור:

איפה נכנסת נקודת הרצון אצל ביירון קייטי? או: למה לקום בבוקר וללכת לשרותים אם אני אוהב ומקבל את ההווה?

תגידו, זה לא נורא מאכזב?

היו לזה כבר רמזים בסרט עצמו לא? (כלומר, היות והיו רמזים לא היתה ציפיה בשביל אכזבה..)

ובכל אופן אני מאד מודה להם על השאלות, הסקרנות והתובנות שהם הביאו אותי אליהם

<ציפ ציף - עם יש שגיאים הני סומח אליך לטכן

>

תגידו, זה לא נורא מאכזב? מה זה ? לא הצלחתי להבין,מישהו יכול לתרגם?

אני עדיין מחפשת לינק שעובד
יש למישהו ?

אחרי התבוננות מחודשת ועמוקה יותר ב"עבודה" באמת נראה לי שזה פשוט לא אותו הדבר, ואפילו סותר...

אני לא מכירה לעומק את העבודה, אבל בכל זאת אביע את דעתי

לי לא נראה שיש סתירה. אפשר לאהוב את מה שיש ולשאוף לעוד, לטוב יותר.
אפשר אפילו לנסח זאת כך- כדי לבקש ולקבל עוד, צריך קודם כל להיות מלא בהודייה על מה שכבר יש.
הם גם אומרים את זה במפורש בסרט- הודייה היא חלק מהתהליך. (היה הסבר מוצלח בעניין הזה אי שם במעלה הדף)