הבטים רוחניים של הפלה

[פלונית*]

יש למשהו ידע בנושא?
איך עושים הפלה בלי לגרום נזק גדול מדי לגוף האשה?
יש למישהי ניסיון או עצות לתת?

[אביב_חדש*]

באחד הגליונות הקודמים של באופן טבעי, חדוה כתבה משהו על הפלה טבעית בעקבות הריון שלא התפתח. אולי זה הופיע במוסף הריון ולידה.
מקווה שנתתי קצה חוט

[צפריר_שפרון*]

פלונית,
איך עושים הפלה מבלי לגרום נזק לגוף האשה - זה ממש לא בעיה, גשי לרופא או רופאה בעלי נסיון והם יעשו לך הפלה מבלי לפגוע בגופך.
איך עושים הפלה מבלי לפגוע בנפש האשה, זו כבר שאלה מסובכת יותר.
כאן, בכל מקרה חסרים נתונים:
באיזה שלב ההריון?
מהן הסבות להפסקת ההריון (עניין זה חשוב ביותר על מנת לקבוע כיצד לטפל, האם יש צורך לבקש מהעובָּר להשתחרר מגופו או שכבר "אין עם מי לדבר")?
מהי העמדה הבסיסית של מי שרוצה להפיל, האם היא "פתוחה" לטיפולים אלטרנטיביים או לא?
האם קיימת היסטוריה של הפלות (טבעיות או מלאכותיות).

הנושא טעון ומורכב, לא יהיה אפשר לטפל בו ללא התעמקות בכל רבדיו מבלי לפגוע פגיעה חמורה במערך הגופני והנפשי.

[פלונית*]

צפריר,קודם כל תודה על ההתיחסות.
ההריון בתחילתו (שבועות ראשונים)
את העובר (הנשמה) כבר שיחררתי ועכשיו אני מחכה לראות אם תהיה הפלה "טבעית" או שיהיה צריך לעזור.
כמובן שיש פתיחות לטיפולים אלטרנטיביים ואין הסטוריה של הפלות.
לא יהיה נכון לי עכשיו להיות בהריון וללדת כי זאת תהיה מעין התחמקות והסחת דעת ,לכן עדיף היה לי לשחרר אותו\ה .
הבעיה היא שאינני מעונינת "להפגש" עם הרפואה הקונבנציונאלית,אני מקווה שזה יגמר באופן טבעי...

[צפריר_שפרון*]

פלונית,
זה לא בדיוק הולך ככה שאת "משחררת" את העובר. ההחלטה ראוי שתהיה משותפת. בינתיים אם אני מבין נכון העובר הזה עדיין רוצה אותך בתור אמא אפילו שזה לא נראה לך מתאים לחייך בהווה.
ההוכחה לכך שהעובר החליט לוותר על הגוף הספציפי הזה בתוך הרחם המסוים הזה תהיה אך ורק כאשר הוא אכן ימות. אז באופן טבעי תתרחש הפלה.
עצתי לך כרגע היא ל"דבר" עם העובר, ולנסות בעיקר להקשיב למה שהוא/היא עונה לך.
אם וכאשר תתרחש הפלה טבעית או יהיה מצב בו העובר אינו בחיים ותתחייב הפלה, יהיה מקום שתצרי קשר דרך הדוא"ל, שכן פרטים רבים הנוגעים בדבר אינם שייכים לרשות הכלל.

[פלונית*]

תודה.

[גילה*]

סליחה, אבל -
הדיבורים פה בדף נשמעים לי קצת כמו מאגיה שחורה.

סתם אסוציאציה. יתכן מאוד שאם הייתי במקום פלונית, הייתי מתיחסת לדברים אחרת.

ומשהו אחר, רציני יותר -
אם בכ"ז ההריון ימשיך, לא מן הנמנע שפניה לעובר נוסח "אני לא רוצה אותך עכשיו" תשאר בזכרון שלכם.
אותי זה היה קצת מפחיד.

[צפריר_שפרון*]

גילה,
הדיאלוג הפנימי בין האֵם והעובָּר מתרחש בכל מקרה. דיאלוג זה בדרך כלל מזמין ומקבל בברכה את העובָּר אל הרחם והעובָּר עצמו מתהווה מתוך הסכמה.
הלגיטימיות של הזמנה או דחיה של העובָּר נמצאת אם כך בכל מקרה.
גם כאשר אין כל מודעות לקשר / דיאלוג זה, עדיין הוא מתקיים. אז, בהכרח, במקרה של פלונ. אותה בקשה של שחרור והפסקת ההריון היתה מתבקשת בכל מקרה, במודע או בלא מודע.
כאן, מתוך סיבותיה, מבקשת פלונ. שהריון זה יפסק. בקשתה לגיטימית לחלוטין.
מבחינת העובָּר הרי בכל מקרה היא / היא חווה את שאיפתה של פלונ.
מכאן עדיף שהדיאלוג הסמוי בדרך כלל יעלה אל הגלוי וייפתר בדרך הזו המודעת. הסתרת רצונותיה ושאיפותיה של פלונ. מפני העובָּר איננה אפשרית ולכן, היות כל בקשה או מחשבה מודעת / לא מודעת, בכל מקרה מגיעה לעובָּר, תהיה ברכה דווקא בפניה ישירה, אמיתית וברת תוקף.

[אוף*]

יש לי תינוק יונק בן 7 חודשים, הלכתי לרופאה כדי לקבל אמצעי מניעה, חוץ מהנקה (סוף סוף חזרנו לקצת סקס...) והיא שלחה אותי ליתר ביטחון לעשות בדיקת הריון לפני תחילת נטילת הגלולות. טוב, כמובן התברר שאני הרה, אבל שלב מאוד מאוד מוקדם, משהו כמו שבועיים. לצערי אני מרגישה מאוד לא מוכנה לעוד תינוק (יש לי בבית גם פעוט בן 3) ולא מרגישה שאני יכולה לקבל אותו בשימחה. אני מבקשת ייעוץ. האם יש משהו שאני יכולה לעשות (בלי לפגוע בהנקה של היונק שלי) כדי לעצור את התפתחות ההריון הזה?

[יוני_א*]

אזהרה:
הפלה כן יכולה לפגוע מבחינה גופנית.
הפלה יכולה לפגוע ביכולת ללדת בעתיד.
הפלה יכולה לפגוע בלידות הבאות.
הפלה יכולה לגרום בעיות לגוף האמא המפילה.

[תמר_ס*]

יופי יוני, הצלחת להפחיד. מה עכשיו? לפעמים זה לא מבחירה, אתה יודע.

[אמא_של*]

_אזהרה:
הפלה כן יכולה לפגוע מבחינה גופנית.
הפלה יכולה לפגוע ביכולת ללדת בעתיד.
הפלה יכולה לפגוע בלידות הבאות.
הפלה יכולה לגרום בעיות לגוף האמא המפילה._

נכון, אבל תלוי למי הולכים. מלבד זאת, יש פעמים שאין ברירה, וחייבים לקחת את הסיכון. (לא הייתי עושה זאת אישית, אבל אני מבינה נשים שכן עושות את זה.)
דבר אחד שכחת להוסיף, והוא: הנזק הנפשי של האמא. עברתי הפלה חלקית (היו תאומים, נשאר עובר אחד...), ולא מרצון. אני עדיין לא מאוששת למרות שזה לא היה מבחירה. לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם זה היה מבחירה...

[שרון_ג*]

אני עדיין לא מאוששת למרות שזה לא היה מבחירה
אני מניחה שאם זה היה מבחירה היה יותר קל להתמודד עם זה. כאן היה אובדן שליטה בנוסף לאיבוד הילד, ובבחירת הפלה יש לך שליטה מלאה

[אמא_של*]

לאו דוקא. יש שליטה לאותו הרגע, אבל מה לגבי אחר כך? לדעת שהרגתי במו ידי ילד, נשמה, ויכולתי למנוע את זה. במקרה שלי לא יכולתי למנוע ובכל זאת אני מאשימה את עצמי. אז במקרה שאכן אפשר למנוע ולא רק שלא מנענו, אלא הרגנו במו ידינו?!
אינני מדברת על מקרים שאין ברירה. ילדה בת 15 אינה יכולה, לדעתי, להתמודד עם לידה, עם ילד. אינה יכולה להיות עדיין אמא, שכן היא ילדה בעצמה. ישנם מקרים נוספים שבהם אכן כנראה שאין ברירה. אבל במקרה שיש ברירה, לעשות זאת במו ידי? אני מכירה בנות רבות שעשו את זה ועד היום הן מתחרטות, חושבות איך היה נראה הילד שלהן, אם זה בן או בת וכו'. אותן בנות שאני מכירה, חושבות האם מגיע להן להיות אמהות בעתיד, הרי רצחו את הילד שלהן.

ב"ה אני לא הייתי במקומן, ואני לא שופטת. אינני אומרת אם עשו טוב או לא, וודאי שאינני חושבת שלא מגיע להן להיות אמהות, להיפך.

אבל כן צריך לקחת בחשבון את הפן הרגשי של האמא, שכן הפגיעה עלולה להיות בלתי הפיכה.

[צפריר_שפרון*]

ומהן ההשלכות? יוני? מה הן ההשלכות?

[ברונית_ב*]

יוני, אני מכירה מישהי שעשתה הפלה יזומה, ואמא שלה פימפמה לה למוח את אותם המסרים שבאזהרה שלך, והנה זה פלא: לימים, כשניסתה להיכנס להריון רצוי - כל הנבואות השחורות התגשמו והיא היתה צריכה לעבור טיפולי פוריות ארוכים, שנתקלו בקיר תודעתי חזק ולא הצליחו. רק אחרי שהיא הניחה לעניין והפסיקה את הטיפולים היא נכנסה להריון ספונטני, היום אמא לבת שלוש ובהריון ספונטני נוסף.

[אוף*]

בסופו של דבר החלטתי לא לחכות שהעובר לא יתפתח מיוזמתו ועשיתי גרידה בשבוע 5 עוד לפני שהיה לעובר דופק (לבעלי היה חשוב שזה יתבצע בטרם מלאו לעובר 40 ימים, עניין הילכתי). בחרתי בגרידה ולא בכדורים כדי לא לפגוע בהנקה של בני התינוק. עשיתי זאת בלב כבד אבל בידיעה שלא בטוח שהתא המשפחתי שלי היה שורד בשלום תינוק נוסף תוך זמן קצר כל כך. אני מרגישה פחות רע ממה שחשבתי שארגיש. ביקשתי את סליחתו של העובר (?) ואני ממשיכה הלאה באמונה שבחרתי את הבחירה הנכונה לי ולמשפחתי.

[מונו_נוקי*]

מחזקת אותך ומחבקת.

[מבולבלת_ומפוחדת21*]

נכנסתי להריון לא רצוי, ובכאב לב החלטתי לעשות הפלה בעזרת כדורים ,אני בשבוע 5+4 ימים וקבעו לי תור להפלה כשיהיה בשבוע 6+4 ימים, רציתי לדעת איך נראה עובר בגודל כזה? האם יש סיכונים בכדורים? כל כך ניסיתי להקדים את התור כדי שהעובר יהיה עדיין קטן ולא הצלחתי אני כל כך מפחדת ענה ענו לי במהירות

[נורמה_טבעית*]

מבולבלת יקרה,
לא יצא לי לעבור הפלה עם כדורים, אז אין לי מידע בנושא הזה.
אבל מכיוון שהיתה לי (גם) הפלה טבעית, שהיתה בשלב כזה אני יכולה להגיד לך שזה נראה בדיוק כמו מחזור רגיל, עם מעט יותר גושים.
אם ההחלטה גורמת לך כאב-לב רב, אנא דאגי לעצמך ומצאי לך מישהו שיכול לעזור לך לעבור את השלב הקשה הזה בחייך. מטפל שתוכלי לדבר איתו על מה שעובר עליך. אל תוותרי על זה.
ההפלה מחר?

[מבולבלת_ומפוחדת21*]

ההפלה ביום שלישי הקרוב בחיים לא חשבתי שאגיע למצב כזה וזה כואב להרוג נשמה אני מקווה שאלוקים יסלח לי, מה את אומרת זה חטא?

[מא_צ'י*]

השאלה היא באיזה אלוהים את מאמינה וגם מאיזו תקופה.

למשל - אם את מאמינה באל של היהודים, אז רוב אלה שהאמינו בו לאורך הדורות חשבו שעובר אינו אדם חי. ביהדות תמיד העדיפו (עד הדור האחרון) את חיי האם ורווחתה על פני חיי העובר. הרמב"ם אפילו כותב בפירוש שאם אישה רוצה לאכול משהו שיגרום לה להפלה, חייבים לתת לה לאכול את זה. את מבינה, ביהדות חשוב היה יותר שתאכלי מה שבא לך מאשר שישאר העובר. הנשמה היא רק מגיל שבוע (ברית-מילה).

לעומת זאת, אם את מאמינה באל של הנוצרים - אז אצלם העובר הוא כבר חי. אצלם אסור לבצע שום פעולה שתסכן את העובר, אפילו במחיר של אבדן היולדת. אפילו אם יודעים שמישהי תמות, אסור לנוצרים להציל אותה אם זה אומר שיהרגו את העובר. ככה מתו להם יותר נשים מאשר ליהודים בתקופות שונות.

היום חלק מהרבנים היהודים מאוד התקרבו לגישה הנוצרית. אבל בבסיס שלה הגישה היהודית עדיין יותר תומכת בהפלות. בגלל זה אנחנו המדינה עם אחוז ההפלות הגבוה בעולם.

בגלל זה - תלוי באיזה אל את מאמינה.
הכי טוב שתקבלי עזרה ותמיכה ממישהו (מחוץ למחשב) שאת יכולה לסמוך עליו ושקרוב לאמונתך.

[עינת*]

היי, פנייתי באה אחרי שנקלעתי למצב בו אני בהריון בעודני בת 18. כתוצרה מכך אני רוצה להיפטר מהילד באופן ידידותי ובלי איזה ניתוח או אפילו הפלה טבעית אצל רופא מסוים.
עקבתי אחרי ההתכתבות של פלונית וצפריר שפרון ולא הבנתי בדיוק את הקטע של "לדבר עם העובר", הכוונה כאילו לדבר עם עצמי???
מחפשת עזרה דחופה, תודה

[סיגל*]

למיטב הבנתי הכוונה היא לדבר עם העובר ולא עם עצמך. העובר שלך שומע ומרגיש אותך בכל רגע ובכל מצב החל מהיום ה- 40 להריון (זה הזמן בו ע"פ הקבלה נכנסת הנשמה לגוף העובר). את כל הפחדים שלך ואת כל הרצונות שלך ואת כל החלומות שלך- את כל הרגשות והמחשבות. לכן עם את מעונינת
להיפטר מהילד או לשחרר אותו להזמין אותו לבוא אל חייך כשתהיי יותר מוכנה עבורו את יכולה לנסות לדבר איתו.

[אמא_לביאה*]

עינת,
יש מישהו שתומך בך (לא וירטואלית) עם ההתמודדות הזאת?

[פלוני_אלמונית*]

הפסקת הריון יזומה מלפני שנים עדיין "רודפת" אותי,
מאז ילדתי בריאים ושלמים טפו טפו (מבן זוג אחר) אבל מלווה אותי הרגשה שלא עמדתי במבחן, שנכשלתי
כי:
לא רציתי את ההריון הזה
ולא הגנתי עליו והקשבתי לדעת הרופא בלי לפקפק או לקחת אפילו זמן לחשוב (המום היה זניח, אך הרופא טען שאולי נלווה למום מומים אחרים שלא רואים באולטרסאונד)
ונתתי לרופא להחדיר לו ללב מחט עם חומר ממית

מאז בכל פעם שאני רואה אדם שנושא מום דומה אני מתכווצת
איך אפשר להשתחרר ולבקש מהילד שלי מחילה?

[ב_עילום*]

איך אפשר להשתחרר ולבקש מהילד שלי מחילה?



לא עמדתי במקום שאת מתארת
כן עברתי הפלה וגם לידה מוקדמת (וזה כנראה למה שאני נכנסת לדף כזה... )ׂ

אבל... מכירה את תחושות האשמה שנלוות לאובדן הריון....

אחרי שעובר שלב ההתאבלות, מגיע שלב הקבלה והשחרור

את עשית מה שעשית כי זאת כנראה הייתה הדרך הנכונה ביותר עבורך באותה נקודת זמן.

כל אירוע מטלטל כמו אובדן הריון משפיע עלינו, משנה אותנו ובסופו של דבר מצמיח אותנו

אם היית באמת מישהי קהת רגשות , לא היית מתייסרת כל כך עד עתה.

חפשי מה לימד אותך האובדן הזה. מה למדת עליך, על כוחותיך, על אופיך ובכלל ותראי כמה כל זה הפך אותך,מן הסתם לאימא יותר טובה לילדיך.

ואז מה שנותר זה לשחרר .
לא את הסיפור שקרה (אי אפשר ) אלא את הקול המאשים. הוא רק קול והוא לא בהכרח צודק.

כשאת מסוגלת להודות שדרכך עד עתה מורכבת מהמון ארועים אנושיים חלקם נפלאים וחלקם קשים, אבל זו דרכך שלך והיא טובה ! את נותנת דוגמא טובה לילדיך.

[פלוני_אלמונית*]

תודה על המילים המחזקות!

כל אירוע מטלטל כמו אובדן הריון משפיע עלינו, משנה אותנו ובסופו של דבר מצמיח אותנו
באמת כשנה לאחר הפסקת ההריון (שנת דגירה והפנמה) ביצעתי שינויים גדולים - בן זוג, מקום מגורים,...
אפשר להגיד שאני לא אותה אישה, עד כדי כך השתנתי.

מאמינה שלכל דבר סיבה, ואין בי חרטה
רק עצבות על הילד שלא נולד

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עברתי עכשיו הפלה טבעית. העובר ״הלך״ מרצונו. ואני לא מתאבלת אלא פשוט נשרפת בתהיה: למה??????????
למה???????

[פלוני_אלמונית*]

אני בת 34 יש לי ילד ואני גרושה. אני המון שנים חולמת על בן זוג וילדים . את הילד שלי גידלתי לבד מהרגע שנולד. וההתמודדות היתה ממש קשה. נכנסתי להריון מבחור שהוא חבר ילדות שלי והוא הסביר לי שבשום פנים ואופן הוא לא מעונין בהריון הזה.הבנתי שאני לא אוכל לגדל ילד לבד נוסף מכל ההיבטים כלכליים רגשיים הילד יסבול וגם אני . בלב כבד ובעידודו של הבחור עברתי הפלה אתמול. ממש כואב לי . ראיתי שכתבתם על עניין השיחה עם העובר. עד ההפלה לא הפסקתי לדבר איתו שאני מאוד רוצה אותו אבל אני נאלצת לוותר עליו כי אבא שלו לא מעוניין בו.אני ממש מפחדת שלא תינתן לי הזדמנות להביא בעתיד ילדים עם בן זוג מתאים. ואני חושבת שלעולם לא אשכח את הטראומה הזאת לעולם. כי כל החיים שלי אני אזכור שבגיל 34 הייתי צריכה ללדת ילד ....ההרגשה ממש קשה אין משהו מנחם...צריך רק ללמוד לחיות עם השריטה הזאת בלב לכל החיים

[פלוני_אלמונית*]

בקשר לאוף כמה בנות היו מתחלפות איתך בקלות ה' אוהב אותך ושולח לך ילדים וכול ילד מגיע אם הברכה שלו זכית בדול אחות מאחת שמבינה תחיים ויודעת מה באמת חשוב