הגבירה בחום

יוווו נחלללללללללללל
איזה כיף שבאת!
שמחה לשמוע שאת עובדת ומרוכזת ושאת עוקבת
מתגעגעת אליך!
תגידי, אם אתקשר אליך התעני??

תודה רבה לעורב ולרוכב.
תמיד מחמם את הלב לשמוע @}

כתבת לי את הטקסט מהפה בשיחה בינך לבין עצמך. הפוסטים מעולים.

פוסט קטן חדש
אומללות זה קל

הי..

גם לכאן אני משתדלת שלא להתמכר..אני במשטר התמכרות מאד קשוח...אבל אולי עוד יצא לנו לדבר בטלפון, ואם אני לא עונה זה כי אני והטלפון רחוקים אחד מהשני ואני אחזור...

יום ממש טוב שיהיה לך
@}
נחל

התחלתי לכתוב ליקרה אהובה מהאתר דברים שלא הספקתי לומר לה בשיחה
אח"כ החלטתי לכתוב כאן את הדברים,
ובסוף כרגיל, נהיה מזה פוסט חדש בבלוג
המרחק בין הראש ללב

פוסט מבריק @}

הבלוג החצוף לא נותן לי להגיב, אבל מה'כפת לי אני , אני אגיב לך כאן, כאילו חסרים לנו ערוצי תגובה

אז מחיאות כפיים סוערות יופי של פוסט! ואני בכלל מלאת התפעלות מזה שהסכמת להניח את הפינצטה.
_{מעדיפה פי מליון סרטים fiction , כל כך מעדיפה עד שהם חלק בלתי נפרד מהתפריט שלי P-:}

הו.. מותק!
אז גם את ניסית להגיב ולא הצלחת....
הנה זה סודר - מסתבר שבהגדרות הפוסט הזה נחסם איכשהו לתגובות ועכשיו נפתח בשנית וישמח מאוד לביקורייך הענוגים
נשיקות @}

או, נשבר לי הלב מהמורה הזה שלך..(-:

נו... הלב נשבר עם המורה, בלי המורה... העיקר שעולם כמנהגו נוהג, ונשבר ונשלם
תודה יקירותיי שאתן פה @}

אחר כך חשבתי לתקן ל:
ממש שובר לי את הלב מאחה הלבבות הזה (-:

שלום יקיריי
מחפשת סטודיו חדש להעביר אליו את שעורי היוגה שלי.
אז אם מישהו מכיר/ שומע על סטודיו נעים לתרגול, להשכרה ע"פ שעות באיזור השרון: רעננה, כפר סבא, הוד השרון והסביבה.
אפשר לכתוב לי כאן בדף בית או "במייל" [email protected]
וגם סתם לבקר אותי "בבלוג" www.anandanow.com (-:

הי @}
בהוד השרון אני מכירה שני מקומות נחמדים להשכרה שיש בהם גם אולמות גדולים שיכולים להתאים ליוגה -
האחד הוא המקום של גלי באר 050-5919176
והשני מרכז "אמא אדמה" של שרי קרוכמל (חפשי את המספר בגוגל)
בהצלחה

בכיף! @}
לפני כמה זמן המלצתי גם ל ענת קדם על המקומות האלה והיא סגרה עם גלי תוך יום, מקווה שגם את תמצאי את המקום המתאים לך בקלות...

בדיוק רציתי גם לכתוב על אמא אדמה

בכפר סבא יש את "מיוגה"...
לפי איזו שיטה את מלמדת?
האם מתאים לנשים בהריון?
אני מאוד מחפשת....

למי אני יכולה לשלוח כאלה קישורים בפתחו של שבוע חוץ מלך?

שבוע טוב, נדבר:
http://www.youtube.com/watch?v=PNYwjovl ... re=related

would you ?

את צודקת... אין עוד איש בעולם שאת יכולה לשלוח אליו דברים כאלה בפתחו של השבוע
נשיקות (-:

אולי תבואי לסטודיו בתל אביב? לסטודיו צ'אנדרה יוגה בבזל יש זמנים פנויים:
http://chandra-yoga.com/the-place/bulletin-board/

שבוע טוב.

תודה נטע.
אני מכירה את צ'אנדרה ומחפשת מקום חלופי לקבוצה שלי בשרון, ובכל מקרה מחפשת מקום להשכרה כעצמאית ולא מקום שמעסיק שכירים תחת חסותו
תודה בכל מקרה ושבוע נפלא (-:

תיארתי לעצמי.. אבל "נערה יכולה לחלום" שתבואי לסטודיו קרוב לביתה..

(-:
נערה ללא ספק יכולה לחלום... - וכידוע, גם לי היו חלומות ואף נסיונות להקים קבוצה לתפארת בת"א הקטנה, מה שלא צלח עד כה, אולי יום יבוא וגם זה יקרה.
מנסיוני כשמגיע הזמן הנכון, התנאים באורח פלא מבשילים והדברים קורים מעצמם ואפילו כנגד כל הסיכויים.
אז יש למה לחכות.. (-:
בינתיים את יודעת שאת מוזמנת תמיד לקפוץ אלי לכאן לביקור/ שעור/

הי הגבירה בחום.
את צודקת שמיוגה הוא מקום גדול (טוב, הבניין שלהם גדול - בסה"כ יש להם שלושה אולמות לתרגול! וקומה אחת שאין בה כלום!).
עם זאת, למיטב ידיעתי אפשר לשכור שם חדרים/אולמות לתרגול. אני לא מצויה במחירים, אבל אולי שווה לבדוק...

פוסט חדש
למזוג את הגוף לתוך התנוחה
@}

אחלה דימוי, מאמצת בחום.

כהרגלך הצלחת לגעת בי
כשהוא חושב על למזוג את הגוף שלו אל תוך התנוחה, הגוף והתודעה שלו מתמלאים באיכות של זרימה וגמישות ומאפשרים לתרגול שלו להתקיים מתוך רכות והרפיה גדולים יותר
איזה דימוי מקסים ומרגש. ממלא אותי בחדווה

(-:

אני יכולה להרגיש פיזית איך הדימוי הזה נוגע בי, משפיע עלי, מרכך אותי ומרחיב את הנשימה...
אני בהחלט מאמצת בחום. גם כן.
ובדיוק חשבתי, כמה חבל שאת לא מלמדת בסביבה שלי, מאד רוצה לחזור לתרגל.

תודה יקירותיי
אני כנראה בתקופה חשובה מאוד בחיי, כי אני מרגישה אותם ממש מדברים אליי ולאו דווקא בפרחים (-:
כל רובד בחיי נמצא בשינוי ולשם שינוי הכל קורה יחד בו זמנית ונורה אלי מכל כיוון, כמו לבצע וידוא הריגה לאשליה לפיה יש איזשהו דבר בעולם הזה שיכול להיות יציב...
ואני חווה את חוסר היכולת להישען על החיים בכל מקום, בכל פינה: "שומדבר לא ידוע, לא שעה לא שבוע" - אני כותבת והרדיו שר לי את הפזמון הזה סימולטנית
ויש בתוכי כבר איזשהו דייר שהתחיל בתור אורח ובינתיים התמקם, שבכל פעם שאני חולמת בהקיץ על יציבות בחיי, ומפנטזת על תחושה של הגעה אל המנוחה והנחלה, לוחש לי דייר המשנה שלי: עזבי אותך, תתבגרי כבר - אי אפשר לצפות ליציבות משום דבר חיצוני! יציבות אפשר לפתח רק בפנים.
@}

לוחש לי דייר המשנה שלי: עזבי אותך, תתבגרי כבר - אי אפשר לצפות ליציבות משום דבר חיצוני! יציבות אפשר לפתח רק בפנים.
חכם הדייר שלך

נשיקות מותק

בכל פעם שאני מאבדת ביטחון באהבה של אנשים כלפיי, אני יודעת שאני מאבדת ביטחון באהבה, נקודה.
באהבה שלי כלפיי, בעצם קיומה בתוכי, בעצם יכולתי לחוות אותה, להרגיש אותה, לחיות מתוכה, להיות מלאה בה.
כשאני שומעת בראש את הקול ששואל: האם אוהבים אותי מספיק? מה הייתי רוצה לקבל ממי שאוהב אותי ואיך? אני יודעת שהשאלה הזו היא גשר אל השאלות האמיתיות: האם אני אוהבת אותי מספיק? מה אני יכולה לעשות בעניין?
בכל פעם שאני מרגישה שהייתי רוצה לשמוע הצהרות אהבה גדולות ונצורות, לקבל מאנשים הרים וגבעות, אני יודעת שאני היא זו שצריכה לצאת מגדרי בשבילי, להוכיח לעצמי ש אני מוכנה להוריד את הירח בשבילי.
והרי מתי אי פעם הסתפקתי באמת בהצהרת אהבה חיצונית לי? מתי באמת האמנתי לה? וכמה פעמים היא מילאה אותי בתחושת סיפוק ואהבה עמוקה?
וכשאני נפגעת או מתאכזבת ממילים ומעשים של אנשים, אני יודעת שהם פוגשים את הסוגיות שלי, הפחדים, החששות ושופכים כתם אור על מה שמאכזב אותי בי.
מכוונים את הסמן אלי כדי להצביע על הכיוון הנכון, כדי להזכיר שאני שוב צריכה לצאת מעורי כדי להיכנס לליבי.

למרות שסוף סוף הצלחתי לחבר פוסט באופני אנטימי, נראה לי שהוא ימצא את דרכו גם אל הבלוג... כנראה שאין מנוס (-:

בבלוג צרפתי גם שיר בביצוע שתמיד לוחץ על הכפתורים שלי...
מוזמנים @}

כנראה שהאכסניה הזאת מאפשרת משהו ישיר,אמיתי ונוגע...
חוזרת ומתגעגעת לימי הבלוגים שלי כאן,אבל כבר מרגישה חשופה מידי לשפוך את הקרביים כמו פעם.

אולי מה שיעזור להתחיל לאהוב את עצמי,להיות מוכנה להיות למעני,יכול להתחיל בהודיה.
בבוקר ולפני השינה.
זה משהו שאנחנו מכירות,אבל טוב להתעורר לזה שוב.
וזה שתזכרי שאוהבים אותך

למעני

בשמחה @}

איזה שיר... וגם הזכרת לי שכדאי לראות שוב את הסרט הנפלא הזה. @}

תודה יקירותיי!
על האהבה ובכלל (-:

באמת תהיתי,מאיזה סרט הקליף?
<הזכיר במשהו את אשתו של הנוסע בזמן,אבל זה לא זה>

חיבוק גם ממני, הלוהטת בחום!
יש לי הרבה מה לחבק ולהגיד בנושא.
ב-4 ע''''ים...

באמת תהיתי,מאיזה סרט הקליף?
"שמש נצחית בראש צלול"

שלום יקיריי
כבר מתביישת להגיד שאני מקווה בקרוב שהימים ירגעו ואני אוכל לחזור לנחת ולכתיבה כאן - אז לא אומרת (-:
בינתיים משהו יפה שהעליתי לבלוג

הא.. זאת הייתי אני למעלה כמובן @}

@} מזל טוב
שנת בהירו ושלווה שמחה ואהבה

שלום יקיריי
עוד לא הזדמן לאחל לכם שנה טובה וצום קל, וחג שמייח ושתזכו למצוות ו... שניפגש בשמחות - אז הנה אני כאן: מקווה אכן ששונה ויפה תהא השנה כמאמר המשוררת

לכולכן
ובאותו עניין, פוסט ראשון השנה: כמו אחרי שינה טובה

סליחה שאני נתפסת לקטנות- כתבת אנחנו לא יכולים לגדל אותו ואנחנו מחפשים לו ברבים.
ברור שאני לא מעודכנת, סתם משך את תשומת לבי (-:

אומצ'וק,
באארורר שאת לא מעודכנת !

d-:

ובהצלחה למואיז
(כל הזמן נזהרתי שהילדים לא יראו את המודעה בפייסבוק,שולחת מהר לפני שמישהו יכנס לחדר- ולא,אני ממש לא רוצה כלב עכשיו)

בדקתם שאין לו שבב?
יש במרכז ימי אימוץ של SOS בסופי שבוע שפתוחים גם לכלבים שלא מעמותות.

כן - הדבר הראשון שעשינו היה לבדוק שאין לו שבב - אין לו
וכן, נאמר לי על ימי האימוץ של אס או אס - אם לא אמצא מישהו באופן ישיר אאלץ להגיע אל אחד מהם.
תודה (-:

וסגולונת - אני חייבת למצוא דרך להגיע אל הילדים שלך בלי שתדעי! (-:

וכן, נאמר לי על ימי האימוץ של אס או אס
דרכם מצאתי בית לשני כלבים בעבר, ודרך חברים לעוד 2

עוד המלצה - לפתוח לו קבוצה בפייסבוק עם תמונות ופרטים וכך להפיץ בין החברים.

טוב, הוא כבר רץ בפייסבוק - אבל ממש על לפתוח לו קבוצה לא חשבתי (-:

טוב.... אז האמת שאני כבר מסתובבת עם המשפט הזה שבוע בראש,
ועם הרצון לכתוב אותו איפשהו או לפתח אותו למשהו, או לעשות איתו משהו.
ועכשיו באתי היישר מהבלוג של מימה ושם כבר ממש מצאתי את עצמי משחררת אותו (ככה זה, כשאני מתעסקת במשהו, הוא מהדהד בשבילי בכל מקום) כך שלא יכולתי להתאפק יותר ובאתי לזרוע אותו כאן, חלקי, לא שלם ולא מחדש ככל שיהיה:

אז הרבה דברים עברו עלי בשנה הזאת האחרונה. לא כתבתי בה כמעט ולא סיפרתי על מה שעבר עלי כאן, גם כי הרגשתי קושי להיחשף וגם כי הארועים כללו דמויות באופניות שלא יכולתי להרשות לעצמי לכתוב אודותן ולחשוף גם אותן.
ובכל זאת, האנשים הקרובים אלי מהאתר ידעו במה מדובר (תקציר קצרצר: פרידה אחרי 10 שנים של זוגיות, משבר עמוק, חברות עמוקה עם גבר שהפכה למערכת יחסים מורכבת ואז לזוגיות מורכבת ולבסוף מעבר לבית זוגי חדש).
אוסף החוויות הזה, הביא אותי לתחושה של עייפות עמוקה. עייפות רגשית, פיסית, מנטלית ולפני כמה ימים חלפה בי המחשבה שהדרמות פשוט לא פוסקות, דרמה אחרי דרמה, ארוע אחרי ארוע, ואין שום יכולת להשען אחורה, להתרווח - לנשום עמוק ולנוח.
מייד אחריה, דיברה אלי המורה ליוגה הקטנה שבתוכי (תמיד אחרי מחשבות שכאלה מדברת אלי ההיא מהיוגה (-:)
היא אמרה: תקשיבי מותק, דרמות תמיד יהיו, אף לא יהיה זמן פשוט לנוח ולהישען אחורה - זאת את שצריכה ללמוד לעשות את זה לנוכח כל הדרמות בחייך. כי התפקיד של החיים שלך הוא לייצר פרוצדורות או במילים אחרות להשתנות ללא הפסק, כך היה תמיד, וכך כנראה יהיה. בכל פעם שנוצר רווח קטן, הוא ממהר להתמלא עם פרוצדורה או אירוע או משימה חדשה והתפקיד שלך בחיים הוא לווסת את התנועה, לנצח על כל התזמורת הזאת וללמוד לנוח בתוכה.

אז הנה... זהו, שמתי את זה בינתיים פה - זה לא חדש לי, או לכן, אבל זה מסתובב לי בראש, ואלי יגדל ויתפתח למשהו רחב יותר
זאת כנראה משימת העשור שלי או משהו - ללמוד להישען אחורה, בתוך החיים שלי ולא מחוצה להם: בתוך הפרוצדורות והעבודה והחיים החדשים, והזר והלא מוכר והעתיד הבלתי ידוע וההחלטות הרות הגורל שתלויות וממתינות לי שם.
@}

לעת עתה

היתה לי הרגשה...אני לא מופתעת משום דבר שכתבת.
כל טוב הגבירה בחום היקרה.

תודה יקירותיי, על החיבוקים והתמיכה @}

גדול בחזרה
ופוסט חדש בבלוג להוציא את הכלב שמו, עד שיבשיל פוסט באופן נוסף (-:

זה לא סתם שדורי קרא לי מגדלור, הנה, סופסוף שחררת פה משהו, אחרי כל המסתורין והרמיזות.
שבוע טוב מותק

תודה מותק @}

הי יקירותיי
מקווה שעברתן בשלום את החופשה וחזרתן כדי להתקין את העירוי בוריד (-:
ובכן... 3 דברים בפי:
2 מהם פוסטים חדשים ואחד (והמרגש ביותר עבורי) הוא סרטון הוידאו הראשון שלי ברשת. (כותבת ולא מבינה שהדמות שלי אאוט דר, משוטטת בערבות יוטיוב)

ובכן הנה זה:

ומס' 3 כאמור הוא הסרטון הראשון מתוך שלושה שיצאו לאויר העולם והוא נוצר עבור ניקה אורגניקס שהוא אתר שמספק מידע ושרותים בכל הקשור להנקה ולנשים בהריון ולאחר לידה - מומלץ לכל המניקות, הריוניות ואימהות צעירות להכיר אותו.
בכל אחד מהסרטונים האילו, אני מדברת בקצרה על נושא אחד שקשור לתקופה שלאחר הלידה ועל האופן שבו אפשר להתמודד איתו דרך תרגול נכון ומראה כמה תרגילים פשוטים שכל אחת יכולה לבצע בבית.
הסרטון הראשון עוסק בעומס בגב התחתון בעקבות ההריון, ונשיאת התינוק לאחר הלידה ומציע כמה תרגילים פשוטים שיכולים להקל מיידית על מיחושים בגב.
שני הסרטונים הבאים שאעלה בשבועות הקרובים יעסקו: בשיקום קרקעית האגן לאחר הלידה, ובשחרור חגורת השכמות והעורף.
הדיבור בסרטון מכוון כאמור לנשים אחרי לידה, אבל התרגילים שמוצעים בו, מתאימים לכל מי שסובל מהגב התחתון ולמי שלא רוצה לסבול ממנו (-:

ובכן, הנה הוא העולל:
player]שחרור הגב התחתון embedded[/po]
ובאתר שלי עם הפוסט המלא

מוזמנות לכתוב לי כאן או בכל פורמט אחר את דעתכן, ואם יש נושאים נוספים שתרצו לראות בהם תרגול, אשמח מאוד לדעת מהם

נשיקות בינתיים @}

יופי של סרטונים

תרגלתי יחד איתך את שחרור הצוואר והשכמות, וכשהסרטון הסתיים התחלתי שוב, והפעם את צד שמאל.
תודה תודה תודה - היה מעולה!

יאאא!
את לא מתארת לעצמך איזה כיף לשמוע..
תודה!! @}

גם אני תרגלתי קצת במיטה אחרי שראיתי את הסרטון על כאבי הגב! ואת מקסימה שם!!! כל כך רגועה ורהוטה, ממש תענוג.
דווקא האתר עצמו פחות מצא חן בעיני, אבל זה לא חשוב בכלל.

תודה ללי,
לי כמובן לא פשוט לראות ולשמוע את עצמי - ולכן הפידבקים, במיוחד לגבי התרגול חשובים לי.
לגבי האתר, הוא בתחילת דרכו ולדעתי הולך להיות רציני מאוד בהמשך.
אם יש לך הערות ספציפיות לגביו על דברים שלא אהבת או כאלה שהיית רוצה לראות שם, אני חושבת שאושרית, מקימת האתר תשמח לדעת, כי עידוד וקידום ההנקה ממש בנפשה - אז את מוזמנת לכתוב לי כאן או בפורמט אחר אם בא לך

ותודה רבה על המשוב (-:

גבירצ'וק,
איזה יופי של תרגולים (ראיתי שניים) ואת אכן רגועה, רהוטה ומקסימה באופן כללי.
אהבתי את הפשטות, בלי נסיונות (כמו שקורה לעיתים בשיעורים מצולמים כאלה) לאתגר.
@}

טוב... בכל זאת, מדובר בתרגילים לנשים אחרי לידה ולא סתם במפגן ראווה של תנוחות - הפשטות היתה תנאי שהכתיב את סגנון התרגול
מעבר לזה, שבסופו של דבר, התירגול שבאמת עוזר להפיג מתחים (כמו שחברותיי היוגיגיות היקרות יודעות) הוא זה הפשוט הבסיסי ולאו דווקא הואריאציות המסובכות יותר, אם כי גם להן יש תפקיד חשוב בתרגול ארוך ובצבירה של העבודה בגוף.
בכל מקרה, הבחירה בתרגילים מאוד בסיסיים ופשוטים, נבעה הן מהצורך להתאים את התרגול לכל אישה אחרי לידה ללא כל צורך בידע מוקדם והן מהרצון לתת אותם בזמן קצר של כמה דקות...
ותודה אומצו'ק יקירתי @}

וואו,איזה אומץ להגיע ליוטיוב !
אז ככה,
קודם כל מתרגשת איתך ונהנית לראותך ב"לייב" ולא רק בצ'אט ובפייסבוק

מה שאני הרגשתי מהצפייה,ומודה שעוד לא תרגלתי בעצמי....(כן,אני יודעת שזה יועיל מאוד לתרגל)
שהשפה של התנועה מול המצלמה טבעית לך יותר מהדיבור בראיון.
שברגע שאת על המזרון את ממש בהוויה הטבעית שלך,ולא משנה אם יש שם מצלמה.
יש הרבה שקט ביוגה שאת מעבירה,אני יכולה לקנא בתלמידים שלך.

עד כאן ועדת ביקורת של סגולה,בשורות טובות @}

מותק, יוצא שאני עוד לא אמרתי כלום וזה לא שאני לא מפרגנת לך בענק ומסכימה עם כל השבחים, פשוט עובר עלי שבוע מחורבן בתכלית ואני מרגישה שכל מה שיצא ממני זה רק ג'יפה אז לא מוציאה במרחב הציבורי (-:
ורק כדי להרגיע, לא קרה שום דבר , זה כנראה הורמונים...

יקירותיי האהובות

סגולה יקרה, לא יכולתי לתאר את הדברים טוב יותר ממך.
זה בדיוק מה שאני מרגישה, הפער בין הדיבור והתרגול צורם גם לי.
זה כמובן משהו שאפשר לעבוד עליו ולשפר, ואני הרי ממש אבל ממש לא מנוסה בלדבר מול מצלמה והמודעות שלי אליה + הצורך לחפות על ההתרגשות שלי מפריע לי ועובר כנראה גם הלאה.
והתרגול כמובן הוא סיפור אחר. זה המגרש שלי, ושם אני אוהבת להיות.
ואני שמחה שבתוך כל ה- הואהא הזה של הסרטון שעם כל ההתרגשות והתגובות שהוא מביא, מביא איתו גם מבוכה עבורי וחשיפה גדולה - בכל זאת אני שמחה, שהיוגה עצמה מדברת ועוברת וחוצה את הגבולות האלה של המדיה ושל ההתרגשות.
תודה רבה מותק שלי.

ומימה חמודה,
הכל בסדר, מותק.
תרימי טלפון, תשחררי קצת ג'יפה במרחב הטלפוני (-:
וספרי לי מה קורה איתך.
נשיקות בינתיים @}

חיטוט בפצע ישן, רק בשביל לבדוק אם הוא עוד כואב.
בטח שהוא עוד כואב, אפשר להרגע...
אמנם החיים משתנים במהירות, אבל לא עד כדי כך מהר..
עוד יש שלוליות בוץ שאפשר להתבוסס בהן מידי פעם בשביל הכיף
החיים יפים (-:

פוסט חדש: על מדיטציה, על כאבי גב, ועל איך לחוות את הראשון בלי לסבול מהאחרון (-:
מדיטציה נינוחה - יש חיה כזאת
@}

גבירתי,התעלית על עצמך.
מאמר משובח,כתוב בהיר ומקצועי.
שכוייח' ממי

_גבירתי,התעלית על עצמך.
מאמר משובח,כתוב בהיר ומקצועי._
לגמרי.

_אמנם החיים משתנים במהירות, אבל לא עד כדי כך מהר..
עוד יש שלוליות בוץ שאפשר להתבוסס בהן מידי פעם בשביל הכיף_
כן, כן. כיף גדול

תודה נשמות שלי. @}
עם הכתיבה גם לי הולכים ומתבהרים יותר ויותר דברים (-:

וכן... תודה לאל על שלוליות קטנות, שכן אחרות היינו ישויות מוארות..פחח (-:

שלווום יקרות
פףף... כמה זמן...
וכמה מתסכל, בכל פעם שאני נכנסת לראות את הפעם האחרונה שכתבתי בה: "פףףף כמה זמן.."

זה מראה משהו על רמת הזמן הפנוי שלי, ויותר מזה על רמת הפניות.
מזל שמידי פעם מתפרסמים פוסטים באתר היוגה שמביאים אותי גם לכאן, לקרוא שוב ולבדוק בחטף מה שלומכן

אם לסכם במילה אחת את חיי כרגע, זו תהיה המילה: מורכבים
ובשתי מילים: מורכבים מאוד.
יש כמובן עוד מילים פוטנציאליות כמו: עמוסים, מבלבלים, מלאי שינויים - אבל המורכבות על הטוב והרע שבה היא המילה השלטת.
חלק ממנה מונע ממני לבוא לכאן ולכתוב בפשטות אנקדוטות משגרת יומי...
מה שכן, עלה הסרטון השני שלי שמתעסק ב שחרור חגורת השכמות
יתכן וחלקכן ראיתן אותו כבר ביוטיוב אבל הפעם יש לו פוסט שמגבה אותו עם הסברים באתר היוגה.
כרגיל אשמח מאוד לשמוע אתכן ומה שלומכן
מתגעגעץ'
@}

זו אני כמובן (-:

בחיי, אין כמו הנמכת ציפיות
היום הלכתי איתן כ"כ רחוק, שכשכבר קיבלתי את התגובה שלכל הדיעות לא היתה מלהיבה, לעומת מה שציפיתי היא מילאה אותי בתחושת אופוריה... (-:

שיר חדש מקסים שמצאתי והבאתי לבלוג
אני הוא לא אני
@}

http://cafe.themarker.com/post/539515/
קבלי במתנה קטע שכתב חורחה לואיס בורחס: בורחס ואני
משושנת העמק

שושק'ה את גדולה!
תודה על הקטע המקסים @}

רוצה לכתוב משהו, והמילים לא באות...
כאילו נשכחה ממני היכולת לספר אנקדוטה פשוטה, וכמעט נדמה שאין עוד אנקדוטות פשוטות בחיי (נתקעתי רק עם המסובכות (-:)
חושבת שחלה הפשטה מסויימת במובן הטוב של המילה במורכבות של חיי.. ולא שאלה האחרונים הפכו פחות מורכבים אלא, משהו ביכולת שלי לחיות איתם השתנה.
הולכת ומתפתחת לה יכולת ולהסכים להתבונן ולחכות לראות מה יצא בסוף מהתנור, להסכים להמר על הפשטידה או העוגה שאני מבשלת, להסכים להסתכן בכך שלא תהיה מוצלחת, שלא תתאים לי בדיעבד.
ובינתיים לשמוח. לשמוח על חדוות הבישול, על היצירתיות וההתמדה ועל החשק והתשוקה לחיים.
הנה בכל זאת נסחטו כמה מילים...
@}

קראתי את הקטע של בורחס. אהבתי!! תודה

_הולכת ומתפתחת לה יכולת ולהסכים להתבונן ולחכות לראות מה יצא בסוף מהתנור, להסכים להמר על הפשטידה או העוגה שאני מבשלת, להסכים להסתכן בכך שלא תהיה מוצלחת, שלא תתאים לי בדיעבד.
ובינתיים לשמוח. לשמוח על חדוות הבישול, על היצירתיות וההתמדה ועל החשק והתשוקה לחיים._
גם את זה - מקסים!
נשיקות...

תודה יקירותיי, על הנוכחות הפרחים והחיבוקים (-:

יופי, את ומימה יכולות לפתוח פשטדריה (-:

תמיד טענתי שפשטידות זה אוכל של כוסיות...
אבל בחיאת, אני מכינה פשטידות מבחורים שפג תוקפם, מי ירצה לאכול את זה?!?!?
אולי סלט?

נכווווןןןן... שכחתי בכלל מהפשטידה של מימה... יצאתי לי ככה בספונטניות...
יאללה... סלט זה אפילו יותר משובח.. מבחינת דימוי לא ממש מצריך זמן של אי וודאות, כך שזה תפור עלייך מעולה (-:
תודה על החיבוקים יקירותיי

ממשיכה לטפטף:
מתוך אי שביעות רצון כללית שאופפת אותי אני מזכירה לעצמי כמה בקלות אני יכולה למצוא אושר בכל דבר.
מלשבת בסלון מול הגינה המוריקה,
מלחפש בגדים ללבוש היום, ולעלות בטעות על איזה שילוב מוזר שלא חשבתי עליו קודם
לנסות לעניין את עצמי באימון הפרטי ולהמציא תנוחות ותתי ואריציות שמפעילות שרירים שלא היכרתי ופותחות עוד ועוד מרחבים עלומים.
מלהפוך שאריות ארוחה של אתמול למשהו חדש של היום.
ועוד לא הזכרתי את המובנים מאליהם עבורי: לשבת ליד ערימת ספרים, עם ספר אחד ביד ולדמיין את עצמי קוראת אותם בזה אחר זה (פעולה שאגב גורמת לי לפעמים יותר עונג מלקרוא אותם זה אחר זה בפועל (-:)
או מלשמוע את אותו הדיסק שנתפסתי עליו 4 פעמים ברציפות.
ועכשיו אחרי רשימה שכזו שללא ספק מבהירה לי שוב כמה החיים שלי יפים, מנסה לאפשר לדכדכת לעשות את שלה, להיות פה כמה שהיא תצטרך ולנטרל איתה את המאבק..
החיים יפים ואני לא מרוצה היום - שויין, ו- next (-: