החיוניות שלי חלק שישי

תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

בעניין המלחת הפופקורן - אני עצמי כמעט ואיני אוכלת ממנו, ויכול להיות שלא תהיינה תלונות אפילו אם לא אמליח כלל. כנ"ל בקשר לחביתות שאני מטגנת לילדים. סתם מוסיפה מתוך הרגל מגונה. :-) אנסה להפסיק ולראות מה תהיינה התגובות.

ובעניין הסרטים - לא קשור ממש לדף, אבל כתבי בבקשה איפה אתם מוצאים אותם, איך מורידים וכו', אם כי עכשיו עולה בדעתי שהילדים שלך דוברי אנגלית, מה שמרחיב את האפשרויות.

ניצת הדובדבן
אה, בסופר רגיל לא יהיה? כי מלח אטלנטי כן ראיתי, ול"ניצת הדובדבן" אני לא מגיעה בכלל.
נו, בעז"ה תהיינה לי הרבה הזדמנויות לעדכן אותך לפני אוגוסט. :-)
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

אנסה להפסיק ולראות מה תהיינה התגובות
מציעה בחום לא להפסיק בבת אחת כדי לא לעורר התנגדות. כל פעם טיפה פחות עד שנשאר משהו סמלי לגמרי שעוד אפשר לעמוד מאחוריו ולהגיד - אבל המלחתי!

איפה אתם מוצאים אותם
ז
ו המשימה של האיש הטכנולוגי שלי. 'צטערת, לא מבינה בזה כלום. ואכן הסרטים באנגלית אבל אני חושבת שאת רוב הקלאסיקות אפשר להשיג גם עם דיבוב או תרגום.

בסופר רגיל לא יהיה?
מעולם לא נתקלתי בזה בסופר רגיל אבל לבדוק לא יזיק. ואולי אפילו לבקש שיביאו.
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי מיכל_בז* »

היום הייתי מודעת לעניין המתוק. אבל אני חייבת לסייג בזה שאכלתי לחם בבוקר, אורז מלא בצהריים והעמסת סוכר להפסקת עשר. (לא כזה מגעיל, לא כזה נורא.)
אז אחרי האוכל ישבתי לי והרגשתי את הצורך במתוק. ואמרתי לעצמי: זה באמת מה שאת רוצה? עצמי ענה לי: בהחלט כן. אז אכלתי בננה. ושתיתי קפה. ואכלתי חתיכת שוקולד.

ועכשיו לא בא לי יותר מתוק כי השוקולד המעולה שלנו (85%) בהחלט סיפק את הצורך. אין לי שום תובנה, אגב. אני קצת מתביישת בעצמי ששאני לא עומדת בשום החלטה שאני מקבלת עליי, אבל יאללה! ראשית, אני בהריון. שנית, החיים בהחלט קצרים בצורה אבסורדית בכדי לחוש בושה.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

מציעה בחום לא להפסיק בבת אחת כדי לא לעורר התנגדות.
בכלל לא בטוחה שתתעורר התנגדות, כי אולי לא יפריע להם החוסר, ואם יגידו שאין די מלח - אוכל להגיד שבאמת לא שמתי ולהוסיף אז. ויש אפשרות, למשל, שרק לגדולה יחסר המלח, ואז לא צריך להוסיף לכל הפירה/ הפופקורן.

'צטערת, לא מבינה בזה כלום.
אה, מוכר.

ואולי אפילו לבקש שיביאו.
אני בספק אם זה ידבר לאוכלוסיית היעד העיקרית של הסופר הזה. רלוונטי יותר לבקש בשרים בכשרויות מהודרות.

(לא כזה מגעיל, לא כזה נורא.)
היי, אמרתי לך שזה יכול להפוך ללימונדה חביבה! :-)
תוצאות כבר מחר, נכון?
אולי תספרי כמה דברים בבלוג האהוב שלך?

השוקולד המעולה שלנו (85%) בהחלט סיפק את הצורך.
יפה. אצלי בדרך כלל שוקולד רק גורם לי לרצות יותר שוקולד. אולי בגלל המעולות שלו.
ראשית, אני בהריון. שנית, החיים בהחלט קצרים בצורה אבסורדית בכדי לחוש בושה.
ושלישית, כנראה, שממילא אנחנו לא אמורות להחליט אלא לבדוק . ועם זאת, בשבילי עכשיו (ואני לא בהריון...) מתאים להחליט ובתוך גבולות ההחלטה נשאר מרחב מסוים לבדיקות. נראה מה יילד יום.
רק_מה*
הודעות: 516
הצטרפות: 25 אפריל 2014, 23:20
דף אישי: הדף האישי של רק_מה*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי רק_מה* »

מה שעוזר לי עם שוקולד: לאכול מריר 1-3 קוביות, וללעוס יחד איתו כמה אגוזי מלך (יש באגוזים משהו ״סוגר״ שכזה. הלעיסה, השומן...?)

וסלרי נותן מליחות לתבשילים

ו...מצאתי סלט טעים שאפשר להכין תוך כדי הנקה. לדחוף קולורבי, גזר ומלפפון למעבד מזון (על להב של פומפייה). עם לימון ושמן זית. תוך חצי דקה (או 20 cc) יש סלט, בלי ידיים אוחזות בסכין.
הילדה ראה לזה: סלט תולעים!!!
(הוספנו נבטים. מאוד מתאים לחום הזה)
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

לאכול מריר 1-3 קוביות, וללעוס יחד איתו כמה אגוזי מלך
אני נהניתי מאוד לאכול אגוזים עם שוקולד ואז עוד אגוזים עם שוקולד ואז... כן, צדקתן, עוד אגוזים עם שוקולד...

תוך חצי דקה (או 20 cc)
D_:
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

חושבת לנסות להמיר יותר מארוחותיי בפרות ובשייקים ירוקים, כי אחרי אלה אין תאווה למתוק. הרי הם מתוקים בעצמם...
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

תפילה, אני ממש בעד.
אבל גם בעד שההקשר יהיה - התנסות. תבדקי מה עושה לך מצב שבו יותר ארוחות הן כאלה ותעצרי לבדיקה של זה והתבוננות.
יכול להיות שתגלי דברים מעניינים.
ההקשר מרחיק אותך מכל מיני מחשבות מרפות ידיים שצצות מול רעיונות כאלה.
זו רק התנסות, עוד לימוד, בטוח יהיה מעניין.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

אבל גם בעד שההקשר יהיה - התנסות.
כן, זה מה שהתכוונתי: חושבת לנסות
ואולי זה תלוי עונה.
בכלל אני חושבת שכל התהליך הזה קל לי יותר עכשיו. בחורף היה הרבה יותר מתחשק לאכול דייסות סולת חמות ומתוקות.

כל מיני מחשבות מרפות ידיים
לא בטוחה שהבנתי. כמו מה? למשל, "אוי, אבל זה חצי להפוך לטבעונית, ואני לא יכולה להיות טבעונית?"
כי אם משהו כזה, אז לשם שינוי אני לא שם. :-)

ומשהו אחר שחשבתי, כשראיתי שבינתיים אני לא בקטע של להפחית מלח: אולי ואני בעד לתת לטעם שלהם לדבר רוב הזמן. פועל טוב יותר במידה משמעותית בהתייחס לירקות אורגניים?

הערב לא מצאתי בסופר הזול - לא מלח ורוד ולא מלח אטלנטי.
אבל כן אכלתי לי בחדווה במהלך הקנייה תמרי מג'הול ואגוזי פקאן, ולא מצמצתי מול הטבלות הגדולות של ה"פסק זמן". הייתי מרוצה!
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

תפילה

באחד מהדפים על טבעונאות ראיתי הצעה להוציא מתמר את הגרעין, ואז למלא את החור באבקת קקאו. אופק ועוד כמה המליצו על זה, ובאופק גם רשם שאבקות הקקאו שאפשר לקנות בסופר די גרועות ועדיף לקנות אבקת קקאו איכותית אורגנית <לא יקרה בקרוב> לכן אני מתכננת לנסות בקרוב.

אני גם לא בקטע של להפחית מלח.

שאלה לכולן: מישהי פה יודעת משהו על קטניות אורגניות? בדירוג המוצרים שכדאי לקנות אורגני נותנים עדיפות לבשר וחלב, לעלים ירוקים ופירות מרוססים במיוחד. אבל הקטניות לא מופיעות בשום מקום! סיימתי את שקית העדשים הכתומות הראשונה שלי ועכשיו יש לי בחירה בין קניית שקית של עדשים כתומות כימיות או שקית של עדשים כתומות אורגניות, ואני לא בטוחה שזה שווה את המחיר.

ועוד שאלה - אני יוצאת עוד כשלושה שבועות להגנ"ש. למישהי יש רעיון מה המזון שכדאי לי לקחת איתי?

ושאלה שלישית: ראיתי שזרעי הדלעת שאני קונה יוצרו בסין :( יש איזו אלטרנטיבה ממדינה קצת פחות בעייתית מבחינה מוסרית? ואם לא, לחזור לגרעיני דלעת לא אורגאניים? לנסות להנביט ולגדל דלעת בעצמי :-)

אצלי תהליך הנגשת האוכל בשבילי הולך מצויין. סופ"ש הקודם הכנתי מרק ירקות קטיפתי, ולמרות הזרות של מרקים קטיפתיים למטבח הרוסי המסורתי <ונטול הבלנדר-מוט> המרק התקבל בברכה ונאכל במהירות רבה <וכשבאתי לקחת לי מנה או שתיים לצבא לקחתי מנה אחת, וראיתי שנשאר פחות ממנה>.
אתמול הכנתי כרובית בתנור בלי בישול מקדים, מה שדורש יותר זמן בתנור אבל פשוט יותר בשבילי, והכנתי גם צ'יפס בתנור פעם ראשונה ובטטה <אורגנית>.
הארוחה הייתה פשוטה ומזינה, ולארוחות כאלו אני שואפת.
כמו כן ממרח הפסטו פטרוזליה-ושום תפס חזק, ואפילו קניתי לי עציץ פטרוזיליה ואני אנסה לגדל.
היום הכנתי שוב כרובית צ'יפס ובטטה בתנור, והפעם גם נשארה כרובית לשאר בני הבית והם אהבו. הכנתי גם מרק אפונה <וגמרתי בו את העדשים> ולדעתי מצאתי מתכון מצויין לתזונה קלה ומזינה:
  1. הרבה פירות וירקות נגישים. שניתן יהיה להכין סלט גדול כשמתחשק, לאכול סתם ירקות כשמתחשק, לאכול פירות כשמתחשק <עכשיו עונת הפירות והבית מלא בפירות, וזה כייף ממש>.
  2. ארוחות קלות להכנה. ירקות בתנור, למשל. ולהגדיל את כמות הירקות הזמינה <לקנות ברוקולי, להכין תפוח אדמה בתנור בכמות שתישאר לאחר כך (זה די לא קורה. תמיד מה שנשאר נאכל) שיהי האפשר להכין כריך תפוחי אדמה ופסטו במהירות, וכו'>
  3. ארוחות שדורשות קצת התעסקות, אבל מספיקות לכמה זמן ואפשר להכין מראש ולאכול כשמתחשק. מרק ירקות. חטיפי אנרגיה שהרבה יותר מספקים מכל התחליפים התעשייתיים.
כשיש את כל זה אני לא מגיעה למצב שבו אני אוכלת את האוכל הריק הרגיל פה.

וכמובן - לפתות את בני הבית להצטרף אלי. להכין מאכלים שלא יעוררו התנגדות <לא אלטרנטיבה בריאה למאכל קיים, למשל אורז מלא> ושטעימים לאחרים <אני היחידה שאוכלת פה בטטה, אבל כרובית היא מאכל שכולם אוכלים, והסיבה שהוא לא זוכה לפופולריות היא כי הגרסא המוכרת שלו פה דורשת יותר מאמץ ומתעצלים להכין אותה>.

בפינת הגננות והלקטות: הסרפדים התייבשו. נראה שלא אכין עוד מיצוי סרפדים בשמתי בקרוב, אלא אם כן אמצא איפה לקנות עלי סרפדים מיובשים. אבל יש זרעי סרפדים! ליקטי שנה שעברה וזה נחמד.
עציץ כובע הנזיר שלי שרד, למרות הכל, וגם הבזיליקום, שכבר חשבתי שמת, הולך ומצמיח עלים. אולי עוד יש סיכוי לעציצים שלי! יש לי גם בצל ירוק שאני מגדלת <מומלץ בהחלט לכל אחת> ובקרוב אני מקווה תהיה גם פטרוזיליה. ובכל זאת, אין חוביזה :( חם, הצמחים מתייבשים, ועונה ללא עלים ירוקים מלוקטים צפויה לי. אני שוקלת לנסות לקנות דברים בסגנון עלי תרד, ואולי לנסות להנביט דברים כדי שהתזונה שלי לא תהיה נטולת עלים ירוקים לגמריי.

ושאלה למתמצאות - מה זה נבטוטים ואיך אוכלים אותם?

<אני מקווה שזכרתי את כל הדברים שאני רוצה לרשום פה בשלושת השבועות האחרונים ולא מגיעה אליהם. כנראה שבכל זאת שכחתי משהו, אבל אולי אני עוד אזכר>

אה, כמובן שמייד נזכרתי במשהו! תפילה, את יכולה להביא את המתכון למרק המצויין שהכנת לאיזה אירוע ושכל הזמן הביאו מהמטבח עוד צלחות שלו?
טנא_מלא_כוכבים*
הודעות: 621
הצטרפות: 03 דצמבר 2007, 18:12
דף אישי: הדף האישי של טנא_מלא_כוכבים*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי טנא_מלא_כוכבים* »

שלום,
מה זה נבטוטים ואיך אוכלים אותם?
נבטוטים הוא שם לנבטים קטנים. אפשר לאכול חי - בסלט, או לבשל (תבשיל, נזיד או מרק) או לאפות (לביבות ירק).
אנחנו מנביטים בבית. יש גם לקט נבטוטים בחנויות סופר.
הכי קל להנביט, אצלנו - מש. משרים במים לכמה שעות, מנקזים, נותנים לשעועיות לנבוט ומכרסמים לתאבון. אפשר לשמור במקרר. אצלנו זו תוספת נפלאה לסלט, בדרך כלל, וכשהם מזדקנים, אנחנו מוסיפים למרק, לקציצות או לתבשיל ירקות כלשהו. אם רוצים שיצמיחו גבעול יותר ארוך, ניתן לכסות את כלי ההשרייה ולהשאיר במקום חשוך.
טנא_מלא_כוכבים*
הודעות: 621
הצטרפות: 03 דצמבר 2007, 18:12
דף אישי: הדף האישי של טנא_מלא_כוכבים*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי טנא_מלא_כוכבים* »

כובע הנזיר שלי שרד
כובע נזיר הוא צמח עונתי. צפוי לנבול או להתמעט מאוד בקיץ. אפשר לאכול את כל חלקיו, ואת הזרעים לשמור לחורף הבא - להנבטה.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

תודה, טנא

ראיתי בין מדפי הנבטים בסופר קופסא של נבטוטים ולא הבנתי מה זה ומה עושים את זה - נראה שונה מאוד מנבטים רגילים. אני אנסה לטעום אותם בהזדמנות.

אפשר לאכול את כל חלקיו

את כולם? ידעתי שאפשר לאכול את הפרחים, ושמעתי, אבל לא הייתי בטוחה, בנוגע לעלים. גם את הגבעולים והשורש אפשר לאכול?
<מחר אני אלך לחפש זרעים. את הפרחים ראיתי, את הפירות לא>
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

יש דפים רלוונטים יותר, אבל כאן אני מרגישה בבית, אז:
יש עכשיו איזו קבוצת רכישה לויטהמיקס. המחיר עדיין פסיכי מאוד, כי משום מה ככה זה עם הויטהמיקס בישראל, אבל מעט פחות פסיכי מבדרך כלל.
אני מתלבטת אם להחליף את בלנדר הקיטצ'נאייד החמוד שלי בויטהמיקס של מקצוענים. אם יש לכן כזה, ספרו לי- למה כדאי לי?
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

יעלפו - מקנאה בך. אני עם בלנד מוט שקניתי לא מזמן, וממש נהנית מכל המאכלים החדשים שלא יכולתי לעשות בעבר ועכשיו אני יכולה.

בנוגע לכדאיות ההחלפה, לא מניסיון אישי, אבל ממה שקראתי: כדאי להשתמש בויטימקס אם את משתמשת בו לעיתים קרובות, פעם ביום למשל, או אם את רוצה להכין דברים שהבלנדר שלך לא עומד בהם. למשל: את יכולה להכין חומוס בבלנדר שלך? טחינה? לטחון אגוזים? להכין גלידה?

לדעתי כדאי לקנות מוצר חדש אם עולה צורך כלשהו שהמוצר הקיים לא מספק. האם קרה לך שרצית להכין מאכל כלשהו והבלנד שלך לא סיפק אותך?
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

פעם ביום למשל
בהחלט משתמשת פעם ביום

לטחון אגוזים?
משתמשת במטחנת תבלינים ולא ממש בטוחה אם לא צריך מיכל מיוחד (ליבשים) בשביל להשתמש בויטהמיקס לצורך הזה.

להכין גלידה?
אז מדי פעם אני הורסת את השיניים הלא חזקות במיוחד של הקיטצ'נאייד וקונה חדשות בגרושים.

האם קרה לך שרצית להכין מאכל כלשהו והבלנד שלך לא סיפק אותך?
אנשים שיש להם ויטהמיקס מדברים עליו בכזו הערצה... אני לא ממש בטוחה למה! :-) אבל מנסה להבין

אני עם בלנדר מוט שקניתי לא מזמן
נראה לי שבקרוב אוכל למכור לך בלנדר מעולה במחיר מציאה P-:
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

יעלפו

אנשים שיש להם ויטהמיקס מדברים עליו בכזו הערצה... אני לא ממש בטוחה למה!
:-) יכולתי לרשום אותו הדבר על אנשים שיש להם מחשב מק.
ודעת לגבי שני המקרים זהה:
זה מוצר איכותי יותר. לרוב המשתמשים ההפרש במחיר לא שווה את זה.

המסקנות שלי: אם תקני ויטימקס, תשתמשי בו. בוודאות גבוהה. הוא יהיה נוח יותר מהבלנדר הנוכחי שלך, לא תצטרכי לשבור שיניים, ואולי גם תכיני דברים שלא הכנת מקודם.

האם זה שווה? לא יודעת. השאלה של נוחות מול כסף ופשטות מרצון היא שאלה פתוחה אצלי. וכל פעם אני בוחרת מחדש, אין לי כלל אצבע בשביל זה.

יש לך חברות לא וירטואליות שמשתמשות בויטימקס? אין טוב ממראה עיניים, ואני חושבת שתוכלי להחליט טוב יותר אחרי שתשמשי בו בעצמך.

אני לא בטוחה שהייתי קונה. הנטייה הראשונית שלי היא לא לקנות, אבל ויטימקס מאפשר דברים שבלנדרים אחרים לא מאפשרים.

יש משהו שאפשר לעשות בבלנדר, אי אפשר לעשות בויטימקס, ואת רוצה לעשות?
מיכל_ע*
הודעות: 362
הצטרפות: 04 מרץ 2008, 23:30
דף אישי: הדף האישי של מיכל_ע*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי מיכל_ע* »

יעל, גם לי יש תקיצ'ןאייד ואני ככ מרוצה ממנו עד שגנזתי את חלום הויטמיקס. מחזיק מעמד כבר שנים, כולל קרח וגלידות. אגוזים אני טוחנת במעבד מזון. כמה בלנדרים החלפתי לפני זה..! אם את בכז הולכת על זה, תעדכני אותי אם היה שווה :-). אם חסר לך על מה לשרוף כסף, תשקלי IROBOT, או שתחכי שאעדכן אם ההשקעה משתלמת.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

יש עכשיו איזו קבוצת רכישה לויטהמיקס
אפשר פרטים? יש לי חברה שמאוד רוצה ושאלה אותי בדיוק על האפשרות הזו.

למה כדאי לי?
קצת קשה לענות כי אני לא יודעת מה היכולות של הבלנדר הנוכחי שלך.
ההנאה שלי מהמכשיר היא שייקים חלקים לגמרי, לא משנה מה אני שמה שם (פירות בקליפתם כולל למשל מנגו, הכל עם גרעינים כמו מלון ותפוחים וכו'...), בלילות חלקות לגמרי בשניות (למשל, לפנקייק משקדים טחונים), גלידות מפירות בלבד או בתוספת אגוזים שמוכנות ממש בשניות, מרקים לעתים רחוקות, אבל כשאני מכינה זה תענוג.
אני אוהבת בו את השילוב של תוצאה ממש מקצוענית עם מהירות הכנה ברמה של שניות או דקות ספורות (למרק חם).

אבל... זה בומבה רצינית, הניקוי לא מגניב כי הסכינים לא מתפרקות, תערובות דביקות קשה מאוד לשחרר והרבה נשאר בפנים ולא יורד לקערה, ואכן זה יקר מאוד.

אני והויטמיקס שלי הם אחד. אני לוקחת אותו איתי לכל חופשה וכל מכריי הקרובים רכשו אחד אחרי, אבל אני חושבת שבסופו של יום מי שמפיק ממנו את המיטב זה מי שאוהב שייקים ירוקים ושותה אותם על בסיס יומי.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

גוגוס, את שמה בויטימקס תפוח כולל הגרעינים שלו?
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

את שמה בויטימקס תפוח כולל הגרעינים שלו?
בטח. וגם אגס. ותותים עם העלים ומלון עם גרעינים וגזר בקליפתו ובעיקרון - כמעט הכל. זה מכשיר מאוד אקולוגי, מעט מאוד נזרק. הכל נטחן חלק בלי להשאיר זכר למקור.
אני זורקת לקומפוסט (כשהוא לא עולה לי על העצבים) קליפות של מלון ואבטיח ותפוז וגרעינים של שזיפים או אפרסקים.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

שני דברים, לפני שאני מתעמקת במה שנכתב מעלי:
  1. יש אצלי שתי תחושות רעב. כבר זמן מה שאני מודעת לכך, אבל לא יצא לי לכתוב על זה.
האחת היא הרעב בהגדרתו המילונית: הבטן שלי ריקה, ואני מרגישה את זה. השנייה, גם היא תחושה פיזית. זה רעב שאני מרגישה בפה ובגרון (בוושט?), והוא מתקשר לי יותר ל"בא לי משהו (מתוק, מן הסתם)". וכיוון שגם תחושה השנייה היא פיזית ממש, קשה לי להבחין בינה לבין הראשונה, אם אני לא עוצרת, וגם כשאני עוצרת ומבחינה - קשה לי לומר לעצמי, שהבטן לי מלאה ולא לאכול.
  1. מקריאה כאן ובכלל באתר למדתי להתעלם מספירת קלוריות, מפירמידת המזון ומכל המידע הקונבנציונלי-מיושן שגדלתי עליו.
אבל לאחרונה אני תוהה בעניין זה.
אני שואפת לאכול מזון חיוני, שלהגדרתי הוא כל מזון שיכלול כמה שפחות קמחים וסוכרים מעובדים. אם אעביר את ימיי באכילת דבש מגובש ואגוזים ממינים שונים, טחינה גולמית מלאה וגבינות שמנות - לא אחטא לשאיפתי. ובכל זאת, זה נראה לי לא מאוזן, וגם... (סליחה על השאיפה הארצית) לא מקרב אותי לירידה במשקל. כן, אם אאכל כל היום דבש וטחינה, ארגיש שזה יותר מדי לי, ו{{}}ארצה לאכול חסה ותפוחים, אבל אני חושבת שלטובת שני העניינים (איזון/ חיוניות והפחתת משקל עודף), כדאי שאאכל מאוזן יותר לכתחילה ולא רק כשארגיש חשק לאכול משהו שונה מאגוזים ומפירה בחמאה. הייתי רוצה "תפריט" נתון. מעולה שיהיה גמיש ודינמי, אבל שיהיו קווי יסוד, שאומרים איזה יחס צריך להיות בין רכיבי התפריט היומי/ השבועי שלי.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

וואו, גוגוס, זה לחלוטין נקודה לטובת הויטימקס

תפילה, ההדגשה היא בכוונה?

אצלי יש שלוש תחושות רעב. רעב של אני רעבה, רעב של בא לי משהו טעים, רעב של לא הייתה <או שהייתה ופספסתי> את תחושת הרעב <בדרך כלל זה קורה כשאני אוכלת מעט או לא אוכלת ארוחה שבדרך כלל היא חלק מסדר היום שלי> ועכשיו אני רעבה מאוד, והיא דומה קצת לכאב בטן, אבל כזה שנעלם אחרי כמה תזכורות קצרות.
והרעב של בא לי משהו טעים הוא רעב שאני מתייחסת עליו בכבוד. הוא מתעורר פחות כשיש שפע של דברים טעימים ואני יכולה לאכול משהו טעים גם אחר כך, ואני ממלאת את הרצון כשיש משהו טעים בכמות מוגבלת, ואז הפתרון הנכון לדעתי הוא לא לא להקשיב לרצון במשהו טעים, אלא להכנה שלו בשפע, ואם אין, אז לאכול הרבה כשיש זו פשרה סבירה בהחלט לדעתי.

תפילה, אני לא חושבת שיכול להיות תפריט כזה. לדעתי תזונה חיונית היא כזו שמכבדת חשקים. יכולה להיות תקופה בה אני ארצה כל ערב סלט עם שלוש ביצים, ואז תקופה בה אני ארצה סלט הרבה פחות, ואעדיף סתם ירקות חתוכים. יכולה להיות תקופה עם הרבה קישואים ואחריה תקופה עם הרבה מרקים וכריכי גבינה ופסטו, ואחריה אולי תבוא תקופה של פירות קיץ, וכו'.

לדעתי אם את רוצה דבש וטחינה וגבינות שמנות, אז קיצורי דרך פשוט לא יעבדו. את לא תפסיקי לרצות. תאלצי למשטר את עצמך לא לאכול אותם, עד שבסוף תכנעי ותאכלי הרבה יותר ממה שהיית אוכלת לו היית מקשיבה לרצון שלך לכתחילה.

כך שבמקרה הזה, אני פשוט לא מאמינה בקיצורי דרך. סליחה, נראה שאני לא אוכל לעזור לך במקרה הזה.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

גם אצלי אבקת הקקאו היא סופרית רגילה בינתיים.
אני מנסה לגבש לי רשימה של מוצרים שארצה לקנות בפעם הבאה שאסע לסופר אורגני.
אני חושבת שהיא תכלול עלי ספרדים מיובשים

מצאתי מתכון מצויין לתזונה קלה ומזינה:
גם אני בכיוון! בשבוע שעבר קניתי המונהמון פרות!


המתכון למרק המצויין
זה לא לפי מתכון. אני אוהבת לשדך כל מיני ירקות, לבשל ולרסק ובדרך כלל זה משתלב מצוין.
כיוון שחלפו מאז בישולו כשבעה שבועות (ולידה אחת :-)), לא אוכל לשחזר בדייקנות את אופן ההכנה, אבל מה שחשוב הוא שהמרכיבים העיקריים היו קישואים ואפונה. מן הסתם, טיגנתי בצל ושום בשמן זית ואחר כך הוספתי את הנ"ל, מים כדי כיסוי ותבלינים. אולי היה שם גם שמיר, ואם לא - מומלץ בכל זאת.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

תפילה

אני עוד לא מרגישה בטוחה בעצמי מספיק במתכוני מרקים כדי להכין סתם, בלי מתכון.
הוספת קישואים לא מטוגנים? חתוכים? איזה תבלינים?כמה שום ובצל?

איפה אפשר לקנות עלי סרפד? הסופר הלא אורגני שלי בינתיים מספק מצויין המון מוצרים אורגניים <יש גם קקאו טחון> אבל העלים המיובשים שהיו פעם נעלמו ומאז עקבותיהם לא נודעו :-(
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

זה רעב שאני מרגישה בפה ובגרון (בוושט?)
תפילה, קודם כל - נהדר שאת מפרידה את התחושות ושמה לב לדברים קטנים. מאוד חשוב.
רעב של אזור הגרון יכול להיות רעב מאוד אינדיקטיבי.
למשל, אחרי צום על מים הרעב ממוקם שם ומאותת על מחסור חמור במקורות אנרגיה פנימיים. כך שלא מפתיע אותי שהמיקום הזה מתחבר לך עם מתוק.
אני מציעה לך להמשיך לחקור את זה בדיוק כמו שאת עושה עכשיו. בזהירות, בעדינות, בתשומת לב.

מה שכן - קשה לי לומר לעצמי, שהבטן שלי מלאה ולא לאכול.
טוב שקשה לך. אל תגידי לעצמך אף פעם לא לאכול. כשאת מרגישה שמשהו משובש זה בדיוק הרגע לעצור ולשאול - מה אני צריכה?
התשובה לשאלה "מה אני צריכה?" אף פעם לא מתחילה ב"לא" אלא ב"כן". אני צריכה...
בגלל זה זו שאלה כל כך מוצלחת. ובסוף תקבלי תשובה של מה שמונח מתחת לשיבוש, אם אכן יש כזה.

הייתי רוצה "תפריט" נתון
כל תפריט שתקבלי יהיה משהו בחיים שלך שחותר תחת הקשב שלך לעצמך. קחי בחשבון שזה עושה פעולה כזו אפילו אם את ממש לא לוקחת אותו ברצינות. בעצם הנוכחות שלו על המקרר (נכון שתמיד הוא שם?) הוא מהווה איזה סטנדרט שצריך לעמוד בו, למרות שאין לזה שום קשר למציאות.
יחד עם זאת, הנה קווי יסוד מאוד רחבים שאולי יעזרו לך.

אזהרה לציבור הנוסעים - כל דבר שאת מקבלת מבחוץ מצריך בדיקה כפולה ומכופלת. טוב לי? נעים לי? מה שאני צריכה? מספק אותי?
והמכופלת - איך משפיע עלי זה שיש לי קווים מנחים מבחוץ? מה זה עושה לקשב שלי?

המה מה שנמצא מועיל להרבה אנשים, אולי ייתן לך חומר למחשבה:

בוקר - פירות מיציים עסיסיים, אפשרות לאגוזים או עלים ירוקים בשייק.

המשך עד הצהריים המאוחרים כולל - פירות מכל סוג שהוא, עם או בלי אגוזים. שיטת הנשנוש לפי רעב.

צהריים מאוחרים - ירקות חיים בכל צורה שהיא, בצלחת עם שמן זית או בסלט חתוך. אפשר עם עוד פירות או בלי. עם אגוזים או בלי. אם את אוכלת בעלי חיים כלשהם זה הזמן, ביחד עם הסלט, ושתהיינה להם כמה שעות להתעכל לפני החשיכה. סלט יכול לכלול גם נבטוטים או קוביות גבינה שמנה או ביצה קשה. הוא יכול להיות קליל או עשיר לפי הצורך שלך באותו יום.

ערב מוקדם - מבושל קל בדגש על ירקות. אם את חובבת קטניות או דגנים - זה הזמן, עדיף כמובן מונבטות ובכמות של "תוספת" ולא של כל המנה.

עד השינה - אכילה מודעת מאוד רק לפי הצורך, כי בשעות החשיכה כל העיכול כבר אחר.

חזרה על האזהרה לציבור הנוסעים - לבדוק לבדוק לבדוק ולהגמיש לפי הצורך ולשנות ולהיות כל הזמן במודעות. לעצמך, ולכך שהדבר הזה בא לך במחוץ ולא מבפנים.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

את שמה בויטימקס תפוח כולל הגרעינים שלו?
גם אני משאירה את גרעיני התפוח והאגס, אפילו שמשתמשת בבלנדר חלש יותר. הוא מתמודד אתם היטב, ואני חושבת - מחשבה לא מבוססת - שבגרעינים האלה אצורה אנרגיה חלבונית טובה.

תפילה, ההדגשה היא בכוונה?
לא, התפקששה לי כוכבית, אבל תיקנתי.

הפתרון הנכון לדעתי הוא לא לא להקשיב לרצון במשהו טעים, אלא להכנה שלו בשפע, ואם אין, אז לאכול הרבה כשיש זו פשרה סבירה בהחלט לדעתי.
לא הצלחתי להבין את הניסוח.
הרעב הזה שלי ניתן להתעלמות ביתר קלות אם אני עסוקה במשהו מעניין, בייחוד אם הוא לא כולל הסתובבות באזור המטבח, ובכל מקרה לא נראה לי שהוא נובע מהיעדר מאכלים טובים. אולי אפילו להיפך.

תזונה חיונית היא כזו שמכבדת חשקים.
אני פשוט לא יודעת אם לא צריכה להיות איזו פרופורציה לחשקים. וחוץ מזה, עוד שיקול בקביעת התפריט הוא הנוחות והנגישות של האכילה. פשוט לי יותר לקחת עוד ועוד אגוזים מפוצחים מהמקרר מאשר לשטוף פרי, בשעה שאולי לפי החשק כן הייתי אוכלת פרי או מרק או משהו. אז אני אומרת לעצמי שזה כמובן עדיף על פני לקחת עוד ופל ועוד ופל, כמו שעשיתי בעבר, אבל עדיין נראה לי לא אידאלי.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

מתכוני מרקים
קודם כול, אין כמעט סיכוי לטעות, מה שלא תעשי.
אבל בכל זאת:
קצצי בצל אחד וקלפי 5-4 שיני שום. הזהיבי בשמן זית.
הוסיפי קישואים בקליפתם (אפשר לחצות כדי לקצר את משך הבישול) ואפונה משקית קפואה/ משימורים.
כסי במים. אני אוהבת שהמרק סמיך מאוד. לכל היותר, אפשר לדלל אחרי הריסוק.
תבלי במלח ובפלפל לפי הטעם. אם את אוהבת כמון, הוא משתלב בכיף, ולחלופין אפשר להוסיף שמיר.
בשלי עד שהקישואים מתרככים ורסקי.

אם יש לך ומתחשק לך, אפשר לטגן אם הבצל ועם השום גם כמה חתיכות גזר, אפשר להוסיף לבישול תפו"א או בטטה או אפילו קולרבי. הכול הולך! @}
ספרי איך יצא.

איפה אפשר לקנות עלי סרפד?
מקווה למצוא ב"עדן טבע מרקט".
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

תפילה

אני לא יודעת אם הרעב שלך הוא כמו שלי, אך שלי צץ אם אני לא אוכלת מספיק דברים טעימים, ואם אני אוכלת מספיק ויש לי בשפע, הוא לא צץ. אולי שלך שונה. בכל מקרה אני לא חושבת שלהתעלם מהרעב זה טוב. אפשר אולי להקשיב לו במקום זה?

אם שטיפת הפרי היא החסם, אפשר לשטוף מראש את הפרות אם קנייתם ולשים בסלסלות/קופסאות/מכלי אכסון אחרים פירות שטופים כבר?
האם כשאת לוקחת אגוז את מעדיפה אותו על פני הפרי, את הפרי על פני האגוז, או שלא אכפת לך וסתם בא לך לנשנש משהו?
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

אני לא מגיעה לעדן טבע מרקט :-(

אני אנסה את המתכון שלך. יש כמון במרק האפונה שלי, אבל אני לא ממש מרגישה אותו.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

אחרי צום על מים הרעב ממוקם שם.
מוזר, כי זה רעב שיכול להגיע עם שובע גמור.
להמשיך לחקור את זה.
סבבה. :-) לראשונה, זה אפילו נראה לי מסקרן...


זה בדיוק הרגע לעצור ולשאול - מה אני צריכה?
אני צריכה מישהו שיכין לי סלט פרות...

בוקר - פירות מיציים עסיסיים, אפשרות לאגוזים או עלים ירוקים בשייק.
זה מה שהכנתי לי בהרבה מהימים האחרונים כולל אגוזים, ולא אכפת לי - אפילו נחמד לי - שהבלנדר שלי לא מחליק אותם לגמרי ושנשארים גרגרים וגם פיסות קטנות של תמרים.

חזרה על האזהרה לציבור הנוסעים - לבדוק לבדוק לבדוק ולהגמיש לפי הצורך ולשנות ולהיות כל הזמן במודעות. לעצמך, ולכך שהדבר הזה בא לך במחוץ ולא מבפנים.
זה תפריט שמתחשק לי מאוד לנסות! מעורר תאבון ויוצר בקריאתו רושם קליל ומזין.
ביום חמישי הכנתי בבוקר שייק גדול מאוד של 1.3 ליטר בערך (עם קשיו? לא זוכרת איזה סוג אגוזים שילבתי בו) ושתיתי את רובו עד שעות הצהריים המאוחרות (עוד כוס נשארה במקרר ליום שישי). בצהריים אכלתי סלט מעגבנייה, מלפפון, בצל סגול, אבוקדו ושמן וכנראה גם קוטג'. נסענו לאורתודנטית של הגדולה ואחר כך לחמי ולחמותי. לא זוכרת מה אכלתי לאורך אחר הצהריים אם בכלל (אולי איזה פרי מיובש?), אבל בערב אכלתי חטיף "פוזיטיב" מהסוג שרסיסים המליצה עליו, ומאוחר בערב הייתה ארוחה (כחלק מערב לימוד לע"נ אביה של חמותי), ואכלתי הרבה מרק כתום, סלמון עם תפו"א, סלט ירקות, אבטיח ותמרים במילוי אגוזים. מבחינתי, זה היה יום של אכילה טובה, גם אם עדיף היה להקדים קצת את הארוחה הגדולה.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

אישה, מה זה "הגנ"ש"? מה יהיו תנאי אחזקת המזון שיעמדו לרשותך?
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

הגנש זה הגנת יישובים. יוצאים ליישובים ביהודה ושומרון ומעמידים פנים שאם יבואו ערבים לזרוק אבנים נדע מה לעשות. סיפרו לי שיש מקרר ומקפיא וטוסטר אובן וכיריים קטנות חשמליות, אבל זה נכון למי שסיפרה לי, התנאים שונים בכל ישוב <ופעם גם זרקו על מישהו שאני מכירה אבנים :-( בהגנש, ונראה לי אלו בכלל לא היו ערבים :-( >
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

אם שטיפת הפרי היא החסם, אפשר לשטוף מראש את הפרות
זה לא פוגע בעמידות של הפרות?
נקטתי השיטה הזאת בקשר לשלושה צרורות של שמיר, וככה פשוט לי יותר כשאני מכינה שייק ירוק.
בינתיים אחסנתי במקרר (החדש, הנוסף!) חלק מהפרות שקניתי, כי ראיתי שבחוץ הם מתרככים לי מהר מדי, ולא מתאים לי לקנות יותר מפעם בשבוע. ככה יכולתי לקנות כמות גדולה ואני מקווה שהם מחזיקים מעמד. בעז"ה מחר בבוקר אחתוך סלט פרות גדול סוף סוף. בחמישי ובשישי הייתי עסוקה מאוד בבישולים לשבת, שלשמחתי הסתכמו בכמויות גדולות של אוכל מגוון ומזין מאוד!
בערב שבת אנסטסיה אכלה בהנאה (ובלא יודעין) טחינה גולמית מלאה כחלק מ"עוגת הפצפוצים", שכללה נוסף לטחינה דבש מגובש, פצפוצי אורז מלאים וטיפונת אבקת קקאו מלמעלה. בסעודה שלישית היא הפתיעה אותי וטעמה מיץ תפוזים מוקפא בצורת לב, אבל שלא במפתיע הודיעה שלא טעים לה. בכל זאת, אמרתי לה שאני שמחה שהיא טעמה וביקשתי (שוב) שתהין לטעום מאכלים חדשים, ולכל היותר תודיע שלא טעים לה.

האם כשאת לוקחת אגוז את מעדיפה אותו על פני הפרי, את הפרי על פני האגוז, או שלא אכפת לך וסתם בא לך לנשנש משהו?
זה משתנה.
לפעמים לא אכפת לי ולפעמים אני רוצה אגוזים, ולפעמים הייתי שמחה לאכול פרי (או סלט פרות), אבל אני עסוקה מכדי להתעסק עם זה.
אולי המסקנה (הזמנית) היא שאם אני אוכלת מהמאכלים "המשמינים", כי זה מה שאני רוצה באותו הזמן, אני יכולה לסמוך על עצמי שזה מתאים וכדאי (ורק להשאיר עין צופייה קטנה שתבדוק אם זה אכן כך לאורך זמן), אבל אם אני אוכלת מהם, כי זה מה שנגיש לי זה בעייתי יותר, ואני צריכה למצוא לזה פתרונות מראש כמו מה שהצעת, אישה. אני זוכרת קטע מתוך אחד מספרי סדרת "שבט דוב המערות", כשעיילה נאלצת לעזוב את המחנה ומתקיימת בחורף ממזון מצומצם שנשתמר לה. נדמה לי שכתוב במפורש שהיו לה חלבונים בדמות בשר מיובש, ושזה לא נתן לה די אנרגיה. ברור לי, שלאבות הציידים-לקטים היו תקופות של אכילת הרבה פרות מיובשים ואגוזים, כי "זה מה שהיה", אבל הן התאזנו עם תקופות אחרות של הרבה פרות, ירקות ושורשים טריים. אצלי זה עלול שלא להתאזן הודות לשפע שאני חיה בו. רק אם אשכח לקנות או להזמין במועד יחסרו לי אגוזים ופרות יבשים, ואני צריכה לשים לב שלא לפנות אליהם אוטומטית רק כי ככה קל ונוח.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

הגנש זה הגנת יישובים
לא קוראים לזה "אבט"ש"?
נשמע לא כיף בכל מקרה.
אם יש מקרר ומקפיא וטוסטר אובן וכיריים קטנות חשמליות - זה מצוין, ואת יכולה לקחת אתך כל דבר. יש לך דרך לברר מראש על היישוב הספציפי שתהיי בו?
אבל גם אם כל מה שיהיה לך הוא מדף וכיור, את יכולה להצטייד בטחינה ובאגוזים, בשימורי סרדינים ובפרות וירקות טריים לימים הראשונים. אם אין לך דרך לדעת איך מצויד המטבח - תוכלי אולי לקנות קצת במכולת היישובית, אפילו שהמחיר יהיה בוודאי גבוה יותר מבסופר עירוני, ולהשלים עוד קניות באיזו חופשה שאפשר לקוות שתהיה לך במהלך אותה התקופה.
אבל, בעצם... את כבר ב"קבע". גם חיילות ב"מעמדך" נדרשות למשימות מסוג זה?
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

אבטש והגנש זה לא אותו דבר. לאבטש יוצאים חיילים בחובה, להגנש חיילים בקבע. אבטש זה שמירה על בסיס צבאי, הגנש על יישוב אזרחי.

והגנש זה דווקא כייף לפי מה שמספרים. יש הרבה זמן פנוי, ממליצים לקחת מחשב נייד.

אני לא יודעת מה היישוב. ולא תמיד אפשר לקנות במכולת היישובית - היא לאו דווקא במרחק הליכה, ובטח גם בזמן שבו אני לא שומרת אני אמורה להיות בכוננות ולא להתרחק מהעמדה.
ואני לא צריכה להכין את כל המזון לבד. אני לא זוכרת אם רשמתי, אבל מביאים בשר קפוא <לפעמים שניצלים קפואים, לפעמים חזה עוף קפוא> אבל חלק נשמע ממש אוכל זבל - מנות חמות בכמויות, פסטה ריקה. שימורים גם אמורים לתת, אבל הם מפוקפקים בערכים התזונתיים שלהם, וזה בטח יהיה המון טונה.

אני חושבת שהפתרון להטיית זמינות האגוזים, זה הגברת זמינות הפירות. אני לא יודעת על סיבה כלשהי ששטיפתם תקטין את עמידותם - כשיש לי כוח אני שוטפת את הירקות שאני לוקחת לצבא.
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי מיכל_בז* »

_תזונה חיונית היא כזו שמכבדת חשקים.
אני פשוט לא יודעת אם לא צריכה להיות איזו פרופורציה לחשקים._

תפילה, זה מתאזן. זה פשוט מתאזן. חכי קצת וזה יתאזן. כן, יש גבול לכמות הדבש שאפשר לאכול ובטח לכמות הגבינות השמנות, אפילו שקדים יכולים להימאס! (מבחינתי זה מזון האלים פשוט...)
ובנתיים שימי לב למה שקורה. כי אני, בעקבות משהו שבשמת כתבה על הילד שלה, שמתי לב שהאזניים שלי ממש נסתמות ואני שומעת הרבה פחות טוב כשאני אוכלת מוצרי חלב. ויש לי חצ'קונים על הסנטר.

מכיוון שעושה רושם שאת אדם מסודר וגם זה יהיה אקסטרה מעניין בשביל כולם (לדעתי) אולי תעשי יום כזה של מיפוי תחושות בעקבות מאכלים. אני עושה את זה לפעמים. חצי מהזמן אני מרגישה שאני ממציאה (באמת מיכל? גירוד בגבה שמאל אחרי סרדין? מסופקתני...) אבל בפעמים אחרות אני דווקא קולעת. לפעמים קישור של תחושה לא נעימה עם מאכל שאני אוכלת ממנו בהגזמה עוזרת אפילו נקודתית. לפעמים לא. למשל אני מודעת כבר שנים לזה שטחינה לא עושה לי טוב ועדיין זה מרכיב-על בתזונה שלי.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

והגנש זה דווקא כייף לפי מה שמספרים
מקווה שבאמת יהיה לך כיף, ושגם יסתדר נושא האוכל.

אני לא יודעת על סיבה כלשהי ששטיפתם תקטין את עמידותם
אוקיי. אז אנסה. משום מה חשבתי שזה יפגע בעמידות, לפחות בזו של הפרות הרכים, אבל אני בטח יכולה לשטוף תפוחים, ולפחות לנסות את הפרות הרכים.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

ובנתיים שימי לב למה שקורה.
חצ'קונים יש לי כמעט תמיד במינון כלשהו, וקשה לי לבודד ממה הם מגיעים (הורמונים?). על אף ההשמצות הידועות לא מתכננת להוריד מוצרי חלב בשלב זה, אבל כמעט לא שותה חלב ניגר, ובכל מקרה התחלתי לקנות לנו חלב עזים, אחרי שבעלי טעם את הקפה ולא הרגיש הבדל, וגם היוגורט שלי הוא מחלב עזים/ כבשים, ושאר מוצרי החלב שמנים ככל האפשר.


אולי תעשי יום כזה של מיפוי תחושות בעקבות מאכלים
הלוואי. נראה לי שאני לא מצליחה לרדת לפרטים האלה.
(הגרוד שתארת הוא סתם דוגמה משעשעת או שאת רצינית? כי בחיים לא הייתי שמה לב לדבר כזה ומקשרת לאכילה!)
גוונים*
הודעות: 1638
הצטרפות: 23 מרץ 2010, 16:12

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוונים* »

יש גבול לכמות הדבש שאפשר לאכול ובטח לכמות הגבינות השמנות, אפילו שקדים יכולים להימאס!
זה מה שאתן אומרות כל הזמן, אבל אני לא בטוחה בזה לגבי.
כלומר ברור שברצף אני לא יכולה לאכול יותר משתיים שלוש כפיות דבש או 5-6 פרוסות גבנ"צ.
אבל אני בהחלט יכולה לאכול בבוקר גבינה כלשהי בצהרים גבינה כלשהי אחרת ובערב לחזור לאותה גבינה של הבוקר, ובכל אחת מהפעמים לאכול לא מעט.
אני אוהבת גבינות טעימות (אני מדברת על גבינות שוות).
יש עוד כמה מאכלים כאלה שאני מרגישה שאין לי גבול בהם (שוב, לא בבת אחת אבל נניח פעמיים ביום כל פעם כמות נכבדת וברצף של די הרבה ימים) והשיא הוא כמובן אבוקדו, שאני יכולה ממש לאכול אותו בלי הפסקה (ולמזלי זה לא בעייתי משום בחינה).

ואם כבר אני כותבת, גוגוס, לא חושבת שהגבתי, אבל ממש תודה על מה שכתבת לי על אורך המחזורים, קראתי בעניין ותייקתי בראש לזמנים הרלוונטיים (אולי אפילו אעתיק לדף שלי).
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

יש עוד כמה מאכלים כאלה שאני מרגישה שאין לי גבול בהם
בדיוק הדברים שאמורים להדליק נורה אדומה, בעיקר אם זה מזון מעובד. לדעתי אין דין אבוקדו כדין גבינה.
כולנו נמשכים למה שהכי משבש אותנו, וככל שהמשיכה עזה כך כדאי יותר לבדוק. יכול להיות שתגלי שאין בכלל בעיה, אבל לחקור שווה תמיד.

ובזאת אני מכריזה אל אהבתי החדשה. המילה "משבש", שמחליפה אצלי לחלוטין את "מזיק". רך יותר לאוזניים שלי ומזמין בדיקה אישית להבנה עמוקה יותר וארגון מחדש.
נמאס לי מה"מזיק" הזה. משליכה אותו יחד עם "לא בריא" האסוני באמת.

קראתי בעניין ותייקתי בראש לזמנים הרלוונטיים
מעולה. ובכיף.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

בדיוק הדברים שאמורים להדליק נורה אדומה, בעיקר אם זה מזון מעובד.
ואם אני מגישה כמו גוונים בקשר לדבש מגובש, לתמרים? כלומר, באמת לא אוכלת צנצנת דבש שלמה ברצף, אבל מעוגת הפצפוצים-דבש-טחינה אכלתי כמה פרוסות ברצף והייתי אוכלת עוד, וגם כשהייתי אומרת די, יכולתי לחזור אליה בשמחה בזמן אחר.

מעתיקה הנה שאלות משלי מתוך תפילה לאם בטרם שחרית. חזרתי לקרוא את הדיון שנפתח בדיוק לפני שנה. כמה התקדמתי מאז (לפחות בידיעות ובמודעות), אל הרבה עדיין לא ברור לי:
_אני מניחה שאם אוכלים נכון מתוך הקשבה לגוף, לא תחול ירידה במשקל, כי לגוף יש שאיפה לשמור על משקלו ולא לאבד ממנו. והתצרוכת שגוף במסה גבוהה יזדקק לה תהיה תצרוכת גדולה יותר משל גוף במסה קטנה יותר.
לכן אני חושבת - ותקני אותי אם אני טועה - שכאשר אני שוקלת הרבה והקיבה שלי גדולה, אהיה זקוקה באמת להרבה אוכל כדי לחוש שבעה ומרוצה, ואז גם אם התזונה שלי תהיה מאוזנת ותתבסס על מזונות טבעיים ולא תכלול סוכרים - לא ארד במשקל. (וגם לא אעלה.)_
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

עוגת הפצפוצים-דבש-טחינה
זו בעצם עוגת מעובד-מעובד-מעובד :-)
ויש מצב שמשהו שם משבש אותך, או אפילו כל החבילה.
היא לעולם תהיה עדיפה בהרבה על עוגת קמח-סוכר-שמרים אבל העדיפות היא לא סימן לכלום.
אז עכשיו את בבדיקה של זה. יכול להיות שעכשיו זה כך בגלל ההתלהבות, ושזה יתאזן. ויכול להיות שזה משהו אחר ואת תגלי את זה מתישהו.

ואם אני מרגישה כמו גוונים בקשר לדבש מגובש, לתמרים?
אז יכול להיות שתמרים לא טובים לך. אני מכירה כמה וכמה כאלה. ויכול להיות שאת פשוט יוצאת לך בהדרגה מהתלות בסוכר לבן ולכן המערכת שלך כרגע עסוקה בתחליפים וזה בסדר גמור ויתאזן עם הזמן.
כל מה שנדרש זה עין פקוחה. זה הכל.

לגוף יש שאיפה לשמור על משקלו ולא לאבד ממנו. והתצרוכת שגוף במסה גבוהה יזדקק לה תהיה תצרוכת גדולה יותר משל גוף במסה קטנה יותר.
זה הרבה הרבה יותר מסובך מזה. תלוי למשל כמה זמן הגוף מחזיק במשקל העודף שלו. תלוי כמה פעילות עושים ואיך נראה חילוף החומרים. תלוי בהמון דברים.
ככלל, אני מציעה להתרחק כמה שיותר מהר מתיאוריות על איך הגוף עובד ומה יקרה אם... (שכמעט תמיד מגיעות למסקנה שבעצם לא נרזה ולא נרגיש יותר טוב כי...)
במקום זה להתרכז בכאן ועכשיו. לעשות את המיטב שלך, לדייק את התזונה, לפרום חיבורים רגשיים למזון, לנוע כמה שיותר ולחפש את מה שעושה לך מצב רוח טוב (הממ... לא שוקולד :-)) וזהו. ולראות מה קורה.
ומתוך מה שקורה להתחיל לאט לאט לדייק.
סתם דוגמה - יש אנשים שחילוף החומרים הטבעי שלהם גבוה מאוד. אז קווץ' קטן של תנועה והם מסודרים והגוף שלהם נפרד בקלות ממשקל עודף.
ויש מי שיזדקק להרבה יותר תנועה כדי שהגוף שלו יעבוד באופן אופטימלי.
ויש מי שמזון ריק (קמח לבן למשל) ממש מרעיב אותו והוא נהיה מזה עוד יותר רזה (אני מכירה שתיים כאלה באופן אישי, זו לא המצאה, ככל שהן אוכלות יותר לחם ופסטה בכמויות עצומות כך הן נהיות יותר שלדיות), ולעומת זאת - אחרים שזה גורם להם לצבירה עצומה של נוזלים ולכן הם משמינים מזה.

תיאוריות - לפח. סקרנות ומודעות - ברוכות הבאות.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

קוראת אותך תוך שאני לוגמת כוס שייק ירוק מועשר בשקדים ובקשיו. איזה כיף לי!

מעובד-מעובד-מעובד
גם הדבש הלא מחומם???
עכשיו זה כך בגלל ההתלהבות
איזו התלהבות?

ויכול להיות שאת פשוט יוצאת לך בהדרגה מהתלות בסוכר לבן ולכן המערכת שלך כרגע עסוקה בתחליפים.
מקווה שזאת התשובה הנכונה...

סקרנות ומודעות - ברוכות הבאות.
כמובן, אבל בעניין תיאוריות - לפח חשבתי שאולי יש תשובות מבוססות, לא תאוריות. טוב, טוב, אני סתם מתעקשת, כנראה מחפשת קיצורי דרך. יורדת למלא את הכוס מחדש.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

קוראת אותך תוך שאני לוגמת כוס שייק ירוק מועשר בשקדים ובקשיו. איזה כיף לי!
מממ... יאמי...
גם אני שותה את שלי עכשיו. בקבוק זכוכית גדול, כמו בקבוקי החלב של פעם, עם שייק כזה טעים. צ'יפרתי (לבד משקדים ואגוזי לוז) בצ'יה והמון גרעינים.

גם הדבש הלא מחומם???
עניין של נקודת הסתכלות. שלא תביני לא נכון, גם אני חובבת דבש ואוכלים אצלנו דבש בעצם כל יום. אבל בתפישה שלי זה מזון מעובד, כמו כל הפרשה אחרת של בעל חיים. כמו חלב.
לשתות מהעטין זה לא כמו לקבל חלב מבוקבוק מפוסטר מהומגן ששלטו באחוזי השומן שלו.
האם הדבש שלך אורגני? האם הוא הגיע מדבורים שלא הרעיבו אותן והאכילו אותן במי סוכר?
האפשרות לשים כיום את היד על הדבר האמיתי היא לא גדולה והיא מאוד יקרה. קצת כמו בשר ראוי למאכל באמת. אז כן, מעובד.

איזו התלהבות?
מהחידוש של העוגה. הייתי תחת הרושם שזה משהו חדש. אולי טעיתי.

מקווה שזאת התשובה הנכונה...
את יכולה לשחרר את החיפוש אחרי תשובה. פשוט לאכול. ה"תשובה" יכולה גם להשתנות כתלות בכל מיני גורמים.

אולי יש תשובות מבוססות, לא תאוריות
בטח שיש. ועל כל אחת כזו יש אחת אחרת שסותרת אותה.

בתאבון לשתינו.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

אבל בתפישה שלי זה מזון מעובד, כמו כל הפרשה אחרת של בעל חיים.
הבנתי אותך. וקרוב לוודאי שהדבש שלי הוא לא הדבר האמיתי
אז כן, מעובד.



_איזו התלהבות?
מהחידוש של העוגה._
אה, יצא לי להכין בעבר אבל לא לאחרונה.
אני חושבת שאותה התלהבות באכילה הייתה נרשמת גם אל מול שוקולד וגלידות, שאכלתי לא מזמן. ההתלהבות היא מהמתיקות.
מה שכן, התלהבתי מכך שאנסטסיה אכלה בתאבון וביקשה תוספת. זה במסגרת הקינוחים המזינים. אז כן, מעובד. אבל הכול יחסי.
בשבת בצהריים היו לנו אבטיח ומלון ובסעודה שלישית לבבות קפואים ממיץ תפוזים. נפרטיטי, לאונרדו וברתולומאוס התלהבו.


את יכולה לשחרר את החיפוש אחרי תשובה.
משחררת, משחררת. את החיפוש. משאירה את התקווה. :-)

ועל כל אחת כזו יש אחת אחרת שסותרת אותה.
D-:

גם אני שותה את שלי עכשיו. בקבוק זכוכית גדול
את שותה ישירות מהבקבוק? השייק שלי די סמיך על אף שלמדתי להוסיף לו מים. נראה לי שלא היה נוח לשתות אותו מבקבוק. והצ'יה הזאת זה לא משהו מסמיך/ מקריש?
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

אבל הכול יחסי.
בטח. ואני בעד כל שיפור ודיוק בכיוון שלך. ההערה הזו עלתה בהקשר של קושי להפסיק לאכול ממשהו והסבתי את תשומת לבך לכך שזה משהו מעובד.
אגב, גם רוב הדברים שאני אוכלת "מעובדים". את כולם כמעט לא הייתי מוצאת בחיים בטבע בצורה שבה אני אוכלת אותם.
מהונדסים למתיקות שלהם ולצורה וצבע ואפילו לחיי המדף שלהם. בל נשלה את עצמנו. כולנו באותה הדרך ולא נגיע לעולם לסופה באורח החיים הנוכחי שלנו וזה בסדר גמור. זה נתון שאפשר פשוט להתעלם ממנו. ככה זה.

משאירה את התקווה
גם אותה מומלץ לשחרר. תקווה היא בעתיד, והחיים שלך זה עכשיו. כל מה שאת עושה נהדר אז פשוט תהני לך.

את שותה ישירות מהבקבוק?
כן. וגם שלי די סמיך אבל לבקבוק יש פייה רחבה. אני שותה כל פעם שלוק גדול ונחה :-)
צ'יה מסמיכה אבל אני שמה מעט. נגיד... כף גדושה על שני ליטר שייק.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

ההערה הזו עלתה בהקשר של קושי להפסיק לאכול ממשהו והסבתי את תשומת לבך לכך שזה משהו מעובד.
אוקיי.
גם רוב הדברים שאני אוכלת "מעובדים"
צריך פשוט להתייחס לזה כעל סקאלה ולשאוף לקצה המעובד פחות.

אז פשוט תהני לך.
|Y| @}

אני שותה כל פעם שלוק גדול ונחה
מגניב!
באמת תהיתי במה לשתות במקום למזוג כל פעם עוד קצת, בייחוד אם אני לא בסביבות המטבח, ובייחוד-בייחוד אם רני רוצה לצאת מהבית. למשל, היה יום שיצאתי לטיפת חלב ולשלל סידורים ולא רציתי לדחוס בבת אחת הרבה שייק לפני שיצאתי. לקחתי לי ממנו במכל רק של שמנת חמוצה בנפח חצי ליטר + קש, אבל הבקבוק נשמע הרבה יותר נוח, חוץ מזה שאת המכל זרקתי בתום השימוש.
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

תקווה היא בעתיד, והחיים שלך זה עכשיו. כל מה שאת עושה נהדר אז פשוט תהני לך.
תודה על המשפט הזה. זו תזכורת תודה. נראה לי שאני ממש לוקחת אותו כמנטרה.
(זה עובד לך? את באמת מרגישה ככה ברוב הזמן?)

אתמול בלילה האיש טס לשבוע רחוק מעבר לים. אני כבר מאוד מתגעגעת (בחיי, מהרגע שהוא יצא מפתח הדלת, ועוד היה לגמרי בארץ), אבל, בגלל שבאופיי אני כזה טיפוס לבדן אני אוהבת את התחושה של שבוע לגמרי לבד (גם כן לבד, לבד עם שלושה ילדים, כן? אבל הכל יחסי).

אז אמרתי- ננצל את ההזדמנות. בתוכנית- לסדר מחדש את ארון הבגדים שלי, לזרוק מלא ג'אנק שהצטבר בארונות חדר האמבטיה (איך זה קורה? ולמה תמיד אנחנו סוחבים מכל טיול את כל השמפו של המלונות? מה לעזאזל נדמה לנו שאי פעם נעשה עם זה?!) ו... תזונה חיונית.

האתגר (מותר להשתמש במילה אתגר? הניסיון?) שלי הוא לאו דווקא לאכול מאוד חיוני (שזה בהחלט מה שעשיתי מהבוקר) אלא לנסות לא למתוח את הקפיץ, שמושך אותי אחרי תקופה חיונית לתקופה מאוד לא חיונית.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

את באמת מרגישה ככה ברוב הזמן?
לגמרי.

מזדהה מאוד עם כל ה"לבד" שלך. מהגעגוע שמתחיל בעיתוי מצחיק ועד כל השאר. חוץ מהשמפו :-)

לנסות לא למתוח את הקפיץ
"לנסות לא" יוביל אותך כמעט בטוח לאן שאת לא רוצה :-)
במקום זה - מה את צריכה? מי את רוצה להיות?
פשוט היי את. הרבי לחייך. תני לעצמך מבט נדיב. שאלי את עצמך כמה שיותר - מה אני צריכה עכשיו?
גם כשאת לא יכולה לספק את הצורך כרגע, עצם ההכרה עושה פלאים.
זו הדרך שלי לחיוניות. אולי יעבוד השבוע גם בשבילך.
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

פשוט היי את. הרבי לחייך. תני לעצמך מבט נדיב. שאלי את עצמך כמה שיותר - מה אני צריכה עכשיו?
נושמת עמוק.
אשוב לעדכן :-)
אם_ילדה*
הודעות: 152
הצטרפות: 15 יולי 2013, 07:30

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אם_ילדה* »

כולל למשל מנגו
חייבת לשאול - וואלה?
דווקא זרעים של תפוחים נשמע בסדר (לא לבלנדר שלי, אבל באופן כללי), אבל קליפה של מנגו נשמע לי לא טעים, ואני גרה במקום שיש בו את המנגו הכי טעים שאכלתי בחיים שלי
בלי קשר כרגע גם לא יכולה לנסות (בלנדר שחוק), אבל מסוקרנת לדעת.
כותבת גם כן תוך כדי שתית שייק ירוק (-:
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

חייבת לשאול - וואלה?
וואלה!
זה תלוי במנגו. יש כאלה עם קליפות דקות וזה טעים. אני גם חותכת לסלט עם הקליפה הרבה פעמים. ואם זה הירוקות העבות אז לסלט זה לא מתאים, אבל בויטמיקס הכל הולך.
אם אפשר לשים פטרוזיליה אז נגיד "לא, תודה" לקליפות של המנגו? :-)

בעיקרון אני עושה שימוש ביכולות הויטמיקס כדי להאכיל בהרבה דברים שככה לא יאכלו.
למשל, האגוזים שאני שמה בשייק הבוקר זה רק אלו שלא נאכלים בדרך אחרת. וגם גרעינים לא אוכלים אצלנו סתם ככה אבל בשייק מי יודע מה יש...
ושומר וסלרי ופאקצ'וי וחלק מהעלים.
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

האגוזים שאני שמה בשייק הבוקר זה רק אלו שלא נאכלים בדרך אחרת
איזה?
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

הילדים אוהבים לכרסם אגוזי פקאן, מקדמיה, ברזיל.
אז לשייק אני מכניסה אגוזי מלך, שקדים, לוז וקשיו.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

שואלת את עצמי: מה הקטע שלי עם לאכול אחרי שאני שבעה? מה?
קמתי, ראיתי שאין אוכל שאני יכולה פשוט לאכול וגם רוצה לאכול. שמתי תפוחי אדמה ובטטות בתנור. הייתי רעבה. חיפשתי מה אני יכולה לאכול. החלטתי לאכול גרעיני דלעת, שלא דורשים שום הכנה. אכלתי. חתכתי סלט, חתכתי פטרוזיליה ושום. תפוחי האדמה היו מוכנים. הכנתי מתפוח אדמה וחצי כריך של תפוח אדמה, גבינה בולגרית מלוחה, פטרוזיליה ושום. אכלתי. שבעתי! הרגשתי בברור ששבעתי. ובכל זאת היה עלי להתאמץ כדי לא להמשיך לאכול.
מה זה? הרגל שנשאר מהצבא גם כשאני בבית, גם כשאין מחסור של מזון? אולי המילה המתאימה היא אוטומט?
החלטתי שלא כל כך נוח לאכול את זה בצורת כריך, חתכתי לסלט - סלט תפוחי אדמה גבינה פטרוזיליה ושום. שמתי במטבח כדי לא לאכול את זה בלי לשים לב.
חיכיתי. אכלתי רק עכשיו.

ואני עדיין לא מבינה מאיפה הנטייה לאכול כשאני שבעה, וכשאין לי רצון מיוחד לאכול משהו טעים עכשיו. למה?

שואלת. מקשיבה. מחכה לתשובה.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

וברוח השיחה על שעות שינה:

היה יום אחד שבו נתתי תשומת לב מוגברת לרע בולשובע שלי בארוחת הערב/לילה שלי. אכלתי בדיוק כמה שהייתי רעבה. הייתי רעבה אחרי סלט וקילפתי ביצה ואכלתי, ואז קילפתי עוד שתיים, אבל בסוף הייתי רעבה לאכול רק עוד אחת. וזהו.
והיה לי ברור שבדרך כלל אני אוכלת יותר, כדי לא להיות רעבה אחר כך. האחר כך הזה הוא בעיקר אם לא אצליח להירדם, כי אם ארדם לא ארגיש רעב. אז מתי?
למחרת בבוקר הייתי רעבה כשקמתי. התארגנתי, הלכתי למשרד, שתיתי תה. פה הייתי אמורה לאכול ארוחת בוקר.

אז בעצם - אני אוכלת עודף מזון בערב משום שאני לא אוכלת ארוחת בוקר. אפשר במקום זה להכין איזה ירק או משהו אחר קל להכנה, ואז עם אגוזים כלשהם יכולה לצאת לי ארוחת בוקר סבירה במינימום מאמץ.
ואם לא, אז לקחת את חטיפי האנרגיה שלי עם התה. את זה אני בטוח יכולה לעשות, אז להתחיל מהקל.
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

אישה במסע, בדיוק רציתי לכתוב פה משהו ונדמה לי שהוא קצת מתכתב עם מה שכתבת.
אני כמעט אף פעם לא אוכלת יותר מדי (אלא פחות מדי), אבל שמתי לב שכשאני במוד של אכילה חיונית מדי פעם אני חושבת לעצמי- הו! איזה יופי, אני לא רעבה בכלל. אני לא אוכל עכשיו. ואז, כשאני כבר נהיית רעבה, אני מרגישה שאני חייבת משהו ממש משביע כדי לשבוע (שזו אולי פיקציה, אבל זה הסיפור שלי) ואוכלת משהו לא חיוני בעליל. אז חשבתי שאולי שווה לנסות פשוט לאכול משהו ברגעים האלה שבהם אני חושבת על זה.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

אז חשבתי שאולי שווה לנסות פשוט לאכול משהו ברגעים האלה שבהם אני חושבת על זה.

לדעתי זה הרע במיעוטו. מה דעתך לנסות? תחליטי שבשבוע הקרוב כל פעם שאת נמצאת במצב שלפי הסטטיסטיקה האישית שלך יוביל לרצון במשהו ממש משביע, תאכלי עוד משהו בריא.

אחרי שבוע תחזרי עם התוצאות של הניסוי ותחשבי על זה שוב, לפי התוצאות.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

מתחילה לחשוב לקראת שבועות.

פתאום כשאני כבר מממשת את
התכנית היא להתחיל מיד אחרי פסח או יום אחרי פסח בשינוי משמעותי ושישה שבועות לאחר מכן - לרגל חג עוגות הגבינה, הפסטות המוקרמות ושלל חבריהן - לערוך הפסקה קצרה לטובת אי-חיוניות ואז לחזור למוטב.
נראה לי טיפשי לחרוג ממנה בשביל סתם איזו עוגת גבינה פושטית.
יש לי מתכון נחמד מאוד מאוד לעוגת גבינה עם שוקולד לבן. תוהה אם לחפש עוד כמה שחיתויות שוות.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

תפילה

אני לחלוטין בעד. אם כבר אוכל שחיתות, אז שיהיה שחיתותי ממש. כזה שיהיה שווה לחרוג בשבילו. ואם כבר הוא יהיה כזה שווה, אז שיהיה מרכיבים איכותיים.

אישה במסע
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

אז שיהיה שחיתותי ממש.
אוקיי...
גיגלתי "עוגת גבינה" ועוד קצת צרופים ו... העתקתי לי למייל לפחות חמישה מתכונים מעניינים... אולי להחליט שאחת מסעודות החג תהיה סעודת עוגות? :-)
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

כבר שלושה שבועות בערך שאני אוכלת תפריט חיוני לפי הגדרותיי, למעט "המוציא" בשבת.
בזכות חופשת הלידה אני מצליחה להכין לי שייק ירוק גדול כמעט מדי בוקר, גם אם זה מצליח לפעמים רק באזור 10:00.
אני לא יכולה להגיד שאני מרגישה חיונית יותר. מצד שני, אולי אם הייתי מצליחה לאכול דומה יותר לתפריט ש{{}}גוגוס הדגימה, הייתי מרגישה הבדל, אבל נכון לעכשיו אני מרוצה מהשייק היומי, וקשה לי לערוך שינויים נוספים, אפילו אם הם נראים טיפשיים וקלים ליישום כמו חיתוך ירקות טריים לארוחת הצהריים. אולי כשהקטנה תגדל והידיים שלי תהיינה פנויות יותר.

כאמור, חושבת כבר על שבועות, ותופסת את עצמי מצפה מאוד למועד הזה ש"אוכל" לאכול... אה, נקרא לממתק בשמו, ממתקים.
וזה מזכיר לי את הקיץ שעבר: לאחר כחודשיים וחצי של שינוי תזונתי חיובי החלטתי מראש להתיר את הרסן עם היציאה לחופשה משפחתית, ומשם הייתה הדרך קצרה לחריגה גדולה וממושכת. אז אמנם קל לתלות את החריגה הזאת בהריון, בבחילות, בחשקים, אבל זה נראה לי רק חלק מהתמונה.
אני חושבת שמצד אחד נכון לי "ללכת על כל הקופה". לומר לעצמי ש"אסור" לאכול מאכלים לא חיוניים. אבל מצד שני, כנראה שאני צריכה לדאוג לתחנות-אי-חיוניות ידועות מראש במרווחים לא גדולים מדי (אבל לא קטנים מדי), כך שיהיה לי לאן לשאוף כשאני מרגישה משתוקקת מאוד לממתקים. אולי הציפייה הגדולה לשבועות מורכבת גם מהמחשבה שמשבועות והלאה אין ממתקים, ולכן אם אגדיר שבתאריך מסוים (מוצאי תשעה באב? החופשה המשפחתית?) שוב יהיה "מותר" לאכול שטויות למשך יממה או שתיים, לא אתרגש כל כך...
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי דנד_י* »

תפילה -
כבר שלושה שבועות בערך שאני אוכלת תפריט חיוני לפי הגדרותיי, למעט "המוציא" בשבת.
|Y|

ומה יעבור לך בראש אם תחליטי שאין הפסקה בשבועות? שאין הפסקות יזומות/מתוכננות, שמעכשיו ועד להודעה חדשה התזונה חיונית, מה זה יעשה לך?

ציל-צול -
איזה כיף לך שהילדים שלך אוהבים שייקים עם אגוזים וגרעינים וכו' וכו'.
את מוסיפה מים?
מה היחס אגוזים פירות ?
אילו פירות את שמה?
בקיצור - אשמח למתכון לשייק שילדים אוהבים, לפחות הילדים שלך.

נראה לך שסתם בלנדר 450w של מורפי ריצ'רדס יכול לעשות שייק כזה?
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

ומה יעבור לך בראש אם תחליטי שאין הפסקה בשבועות? שאין הפסקות יזומות/מתוכננות, שמעכשיו ועד להודעה חדשה התזונה חיונית, מה זה יעשה לך?
באסה גדולה, אכזבה. כאילו ציפיתי למשהו כיפי במיוחד, וברגע האחרון הודיעו לי שהוא התבטל.
והקטע הוא שאני משערת מראש שיש סיכוי טוב, שאתאכזב גם כשכן אאכל את עוגות הגבינה (מעניין שכבר ברור לי שאלה "עוגות" ברבים... :-P), ואולי זאת סיבה שחשוב לי לדאוג מראש ל{{}}שחיתויות שוות = כדי שזה יספק אותי ולא ארגיש שחיכיתי זמן רב לאכול ממתקים, ובסוף הם אפילו לא היו מי יודע מה טעימים, ולכן קשה לי לחזור לתזונה חיונית נטו.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

אשמח למתכון לשייק שילדים אוהבים, לפחות הילדים שלך.
עד שגוגוס תשוב...
אצלי רק הקטן אוהב לשתות שייק. אמנם לא בכמויות אדירות, אבל יכול לשתות בערך כוס, ולפעמים מבקש לערבב בזה טחינה גולמית!
אני מכינה את השייק מפרות שונים, אבל הבסיס הלך והתייצב לאחרונה, ואולי זה ידבר גם אל ילדייך. (דרך אגב, אפילו אם תיתני להם רק פרות מרוסקים עם אגוזים - יהיה בזה הרבה ערך.)
V משתמשת כרגע רק בשמיר ו/ או בחסה ולא בירוקים דומיננטיים יותר.
V מכניסה חופני אגוזים ושקדים לפי הרגש. שקדים מוסיפים מתיקות לטעמי וגם פקאנים!
V אם אני מרגישה שלא מתוק מספיק - מוסיפה כמה תמרים לחים או תמרי מג'הול.
V מוסיפה יותר מים מבעבר. שווה להוסיף מעט, לטעום ולהוסיף עוד לפי הטעם ומידת הסמיכות הרצויים.

ואני מכינה בבלנדר רגיל של "אמקור", רק חותכת קצת את הפרות ואת השמיר לפני ההכנסה, ומוסיפה מים או לפחות שמה פרות רכים ועסיסיים בתחתית, כי נראה לי שזה מקל עליו את ריסוק האגוזים למיניהם.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

תפילה, צר לי שאני לא מגיבה יותר באריכות אבל רק מסמנת לך דבר אחד שאת בעצם כבר יודעת (לפעמים שיקוף נותן נוכחות אחרת לדברים) אבל שווה להמשיך לחשוב עליו:
המבט שלך בתזונה כמעט תמיד על העתיד במקום על ההווה. מהידיעה מה וכמה תאכלי כש... ועד התכנון המוקדם לפעמים חודשים מראש בנוגע לכל מיני דברים.
זה מין באג מוכר בתוכנות של רובנו והתמודדות איתו מקלה מאוד על החיים בכלל ועל האכילה בפרט.
איך מתמודדים? בודקים מה דעתך על המחשבה הבאה, וממשיכים להרהר בה - הדבר היחיד שחשוב זה היום. כשאת בעתיד את פחות בהיום או לא בכלל. המערכת שלנו עובדת הכי טוב כשמניחים לה פשוט להיות. זה הכי פחות מאמץ ולכן הכי פחות גומיות נמתחות לנו.
אם את רגילה להיות בעתיד המאמץ יהיה דווקא הישארות בהווה. ולכן אני מציעה בשיא הרכות פשוט להמשיך ולחשוב על זה. לסמן לעצמך מתי את בוחרת לעתיד. אם יש לך סבלנות - לשאול את עצמך למה זה קורה. וככה לאט לאט. עד שהמחשבה הזו (אם היא בכלל לטעמך) תעמיק את החלק שלה בתוכך ותוכל להתחיל להניע שינוי.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

איזה כיף לך שהילדים שלך אוהבים שייקים עם אגוזים וגרעינים וכו' וכו'.
וכי למה לא יאהבו? הם לא מרגישים אותם בכלל. זה תורם למרקם הסמיך של השייק ובכל מקרה כל העסק הוא בכיוון של מתוק.
אני חושבת שאם תשאלי אותם מה יש בשייק הם בכלל לא יזכרו שיש בו אגוזים וזרעים.
לא יודעת איך זה היה ללא ויטמיקס כי מעולם לא ניסיתי. כל הדבר הזה התחיל את חייו אצלנו ביחד עם הויטמיקס.
אבל הנה, יש ניסיון טוב של תפילה.

לצערי אין לי מתכון. כל יום זה אחרת, לפי הפירות שיש וכמה אגוזים וזרעים שנשפכו לי וכמה עלים שעפו פנימה בין קורי השינה שלי.
הכיוון הוא פירות מתוקים כבסיס ובהחלט יש מים בפנים.
גיסי שם במקום מים מיץ תפוזים שהוא סוחט בעצמו. זה נהדר אבל לי אין כוחות לזה על הבוקר.
אני מציעה פשוט לנסות. או לבדוק אם מישהו שם ברשת מתכונים עם כמויות. בטוחה שיש.

בתאבון ומלוא הפרגון על התעוזה וחדוות ההתנסות @}
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

המבט שלך בתזונה כמעט תמיד על העתיד במקום על ההווה.
גוגוס, תודה על מה שכתבת. כתבת בזהירות, ואני מרשה לעצמי להעיד על העיסה: זה נכון לא רק בענייני תזונה.
ותשובה ב"שלוף" (שדווקא בגלל זה נראית לי נכונה במיוחד): הציפייה התמידית לעתיד נובעת מאי שביעות רצון מההווה.
כמובן שמתוך זה מתבקש לשנות את ההווה על מנת שיהיה משביע רצון, אבל זה לא פשוט - לא בהקשר התזונתי ולא בהקשרים אחרים.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

מתוך זה מתבקש לשנות את ההווה
או לקבל אותו באמת. גם אם רק לפרק זמן מוגבל.
לא בהכרח לשנות.
גם כשאת חושבת על שינוי את קצת בעתיד. רואה את זה?
ומתוך זה מייד נגזר קושי ומתוך הקושי... טוב, הבנת, נכון?
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

אבל הנה, יש ניסיון טוב של תפילה.
צריכה לסייג שאצלי מתקבל מרקם לא אחיד: יש שברירי אגוזים בפנים, אבל זה נחמד לי. גם פיסות תמרי מג'הול שמגיעות כהפתעה בתוך השייק נחמדות לי. אולי את יכולה לתת להם ולקרוא לזה "שייק עם פצפוצים".

מיץ תפוזים שהוא סוחט בעצמו.
אני בונה לי סדרי עדיפויות ומשקללת שקלולים. אם אני יודעת שמיץ תפוזים יגדיל את צריכת הפרות, למשל, בסלט פרות או בשייק, וגם יש לו תרומה לכשעצמו, שווה לי להשתמש במיץ תפוזים קנוי כי אין כוחות לזה על הבוקר (וגם לא בצהריים/ בערב) , על אף כל אבדן החיוניות שבדרך. אצלך הייתה התלהבות של הילדים לסחוט מיץ, כשהכנתם את הארטיקים, כך שאולי הם יירתמו למבצע בכיף.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

טוב, הבנת, נכון?
(())
מוזר. נפגשנו פעם אחת, אבל פתאום בא לי לחבק אותך. את חברה טובה.

לקבל אותו באמת
א-הה! גם זה שינוי... :-)
נו, כרגיל יש על מה לעבוד, על מה לחשוב. (ובטח גם על זה תוכלי לכתוב, שאין צורך לעבוד... :-) אני עדיין לא שם...)
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

חשבתי עוד קצת:

לקבל אותו באמת
נראה לי רלוונטי בעיקר למקרים שאינם בשליטתי. (אני יודעת שגם זה פתוח לדיון...)
בכל אופן, במקרה הזה אני בחרתי בתפריט המסוים הזה, אבל הבחירה באה בעיקר-בעיקר מתוך מחשבה שכך כדאי, והנימוק הזה אין בכוחו כדי לנטרל את ה"בא לי" ולשמוח בחלקי, בבחירתי.

ועוד משהו בעניין מיץ התפוזים בשייק: לפעמים אני מוסיפה פרוסות תפוז (כך קל יותר לשלות ממנו את הגרעינים), וזה נותן אפקט דומה ובעצם אפילו חיוני יותר!
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

כמעט בכל פעם שאני נקראת להיניק (וגם בהזדמנויות נוספות), אני נשאבת אל המחשב.

אוקיי, אז חשבתי עוד. :-)

קודם כול, תודה, גוגוס, שאת מצליחה לרומם את השיח. מבחינתי יכולתי להישאר רוב הזמן ברובד של "כן אכלתי את זה - לא אכלתי את זה", ואת מעבירה השיח להילוך גבוה יותר, אבל בכל זאת כזה שאני מצליחה להבין ולהיענות לו. @} זה טוב לי.

ומעבר לזה, בעיניי למידה של קיום יחסי סיבה ותוצאה היא למידה ראשונית וחשובה מאוד, וחלק ממנה הוא התייחסות לממד הזמן, ולכן לראייתי בחיים בהווה או בקבלה שלו כמות שהוא יש איזו התכחשות לידע הבסיסי הזה. לא פייר מצדי לשאוב אותך הנה יותר ממה שאת מתכוונת - אז מצד אחד, אשמח לקרוא את תגובתך החכמה שבטח תוכל לשנות את דעתי, אך מצד שני אל תרגישי מחויבות לענות בהרחבה. אם לא מתאים עכשיו - ציירי לי פרח וחזרי לענות בעוד תקופת-מה כשתתפני. :-)
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

מוזר. נפגשנו פעם אחת, אבל פתאום בא לי לחבק אותך. את חברה טובה.
המשפחות שלנו הקליקו :-) התחושה הדדית מאוד.

נראה לי רלוונטי בעיקר למקרים שאינם בשליטתי
להפך. הכי להפך. כי כאשר דברים לא בשליטתך זה הרבה יותר קל לקבל אותם. תמיד מזכיר לי את ה"אלוהים נתן ואלוהים לקח" של הצד החרדי שלי. סליחה על המורבידיות...
שיא הרלבנטיות של קבלת המצב כפי שהוא עולה בעיקר כאשר הדברים בשליטתך. ואז ה"עבודה" (לא בהכרח במאמץ, זו פשוט עשייה שלא תמיד באה באופן טבעי אבל לא תמיד קשה ולדעתי דווקא הולמת אותך היטב) היא לזהות את הצרכים שלך ואת הדברים שכרגע חשובים יותר מיצירת שינוי.
סתם דוגמה: כי את אחרי לידה, כי יש לך הרבה דאגות, כי את ממציאה לעצמך פרנסה חדשה וכו' וכו'. ורק את באמת יודעת מה מזה הוא כרגע יותר חשוב בסדר העדיפויות ולכן גוזל ממך משאבים ומה לא באמת כזה גוזל משאבים אבל את מחפשת לתלות עליו את זה שאין לך כוח.

וגם כאן - זה בסדר אם אין לך כוח. בסדר גמור. השאלה היא רק למה.
כשאת מגיעה לסיבה האמיתית לפעמים את מגלה בו זמנית שאותה אפשר לשנות. וזה מתחיל מן מעגל כזה של טיפוח עצמי והנכחת הצרכים שלך שבסופו יש לך חשק ושמחה לטפל אחרת בתזונה שלך.

אתן לך דוגמה סתמית שקרובה ללבך, רק הנושא רלבנטי, לא ההתנהלות שלך.
נגיד שתעשי סיבוב מחשבתי כזה ותגלי שכל עסקי הפשפוש ממש מעייפים אותך. שאת בכלל לא מבינה איך נשאבת אליהם, שאת בתוכם כי יושב לך על המצפון לא לפשפש, שיש לך מן "צריך" כזה שהוא בכלל לא שלך. ואז את מפסידה פעמיים כי את עסוקה מאוד במשהו שאת לא באמת שלמה איתו וזה גוזל ממך דאבל אנרגיה בגלל חוסר השלמות הזה וההתחבטות האינסופית.
ברגע שאת עוצרת את זה את בעצם עושה איתחול לכל מערכת צריכת האנרגיה שלך. קודם כל, זה בטוח ישפיע לטובה על הפשפושים (או מה שזה לא יהיה שאת עושה בלי שאת באמת רוצה) כי אם תעשי אותם זה יהיה ברכות ובנחת. מעבר לזה חלק מהאנרגיה שלך שמוסטת תישאר לך. תוכלי לבדוק לאן לתעל אותה. ויכול להיות שבסוף היא תגיע לתזונה שלך, אם זה באמת נמצא שם גבוה בסדר העדיפויות.

הבחירה באה בעיקר-בעיקר מתוך מחשבה שכך כדאי, והנימוק הזה אין בכוחו כדי לנטרל את ה"בא לי" ולשמוח בחלקי, בבחירתי.
מפרקת לך את זה שתראי איך זה נשמע מהצד שלי. לא חייבת לקבל כי בסופו של יום זו ערימה של פרשנות וניג'וס של מילים. אבל למילים יש כוח. רק מזכירה...
אם הנימוק שלך הוא משהו שנמדד בכוח (יש בכוחו/אין בכוחו) אז את בתוך קושי מלכתחילה.
מה היה קורה לו הנימוק שלך היה משהו מעניין שמתחשק לך לבחון? בלי כוח בכלל. משהו שמעניין אותך לראות את ההשפעה שלו עליך.
לנטרל זו גם מילה מלאת מאבק - לנטרל מה? את החשק? למה לנטרל אותו? הוא פצצה? תני לו להיות. כאשר הוא יסיים את תפקידו הוא יעזוב מרצונו החופשי.
לשמוח בחלקי זה מהמשפחה של הסתפקות במועט. ואנחנו פה ביצירת שפע. לא בעוני ודלות.

רוצה לומר - מה שאת עושה זה מעולה. ההתנסות שלך נהדרת ושווה ובטח תפיקי ממנה. אני חושבת שתפיקי יותר אם תשחררי את האחיזה החזקה בדלות ובמאבק ובעתיד.
איך עושים את זה? מצמיחים את המודעות. רואים את מה שאת עושה ואז מחייכים אל המחשבות האלה ובודקים מה קורה אם מחליפים אותן באחרות.
זה תופס? זה מרתיע? זה מרגיש טפשי או מזויף?
וממשיכים לחשוב ולהרהר ולהרהר ולחשוב עד שזה בא.
עשית כברת דרך עצומה. את רואה את עצמך היטב. פשוט תמשיכי.

תודה, גוגוס, שאת מצליחה לרומם את השיח. מבחינתי יכולתי להישאר רוב הזמן ברובד של "כן אכלתי את זה - לא אכלתי את זה", ואת מעבירה השיח להילוך גבוה יותר, אבל בכל זאת כזה שאני מצליחה להבין ולהיענות לו.
איזו מחמאה שווה. תודה רבה. היה שווה להשקיע :-)

לראייתי בחיים בהווה או בקבלה שלו כמות שהוא יש איזו התכחשות לידע הבסיסי הזה.
אשמח להבין טוב יותר למה התכוונת.
את לא שואבת. זו האחריות שלי. אם אני לא יכולה אני לא עונה.
אני עושה כאן הפסקה מתודית כשאני צריכה וזה דווקא מגניב. אני פשוט לא נכנסת לכל דף עם שם מפתה :-)
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

כמובן שמתוך זה מתבקש
להתבונן בזה. פשוט להיות מודעת לזה. ולהתבונן בזה. הניסיון שלי מראה שתבניות שמתבוננים בהן פשוט מתפוגגות להן כעננת עשן. לאט לאט ובצורה בלתי מורגשת. ואת זה אגב למדתי מעירית, שבאופן קבוע ממליצה פשוט להתבונן על דפוס פעולה/מחשבה כלשהו. אז אני ממליצה להתבונן בדפוס הזה. פשוט להתבונן בו. ברוח דפי החיוניות להציע ניסוי של שבוע, לי נראה מתאים לתת להתבוננות יותר מקום וזמן, למשל חודש.

אישה במסע
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

הניסיון שלי מראה שתבניות שמתבוננים בהן פשוט מתפוגגות להן כעננת עשן
כל מילה. כולל הקרדיט לעירית.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

כי כאשר דברים לא בשליטתך זה הרבה יותר קל לקבל אותם.
אה, זה בדיוק מה שהתכוונתי!

יושב לך על המצפון לא לפשפש, שיש לך מן "צריך" כזה שהוא בכלל לא שלך. ואז את מפסידה פעמיים כי את עסוקה מאוד במשהו שאת לא באמת שלמה איתו וזה גוזל ממך דאבל אנרגיה בגלל חוסר השלמות הזה וההתחבטות האינסופית.
בינגו. זה מעניין!
אני באמת מרגישה במין נקודת אל-חזור כזאת בעסקי הפשפושים, בלי להיות בטוחה לחלוטין ש{{}}בחרתי לעשות את זה, ובעלי מעלה הרבה תהיות על העניין, מה שלא הופך אותו לפשוט יותר.
אז אם הבנתי נכון, לדברייך אם אפחית השקעת אנרגיה פיזית-רגשית-מחשבתית בסוגיות ובעשיות שתובעות ממני אנרגיה בתקופה זו, חוק שימור האנרגיה ינתב את היתרה מאליו למקומות שהיא דרושה בהן ביותר, לדוגמה לקבלה שמחה יותר של הבחירה התזונתית הלא פשוטה, שבעצם כפיתי על עצמי?

אם הנימוק שלך הוא משהו שנמדד בכוח (יש בכוחו/אין בכוחו) אז את בתוך קושי מלכתחילה.
זה ברור לי, וזה היה לי ברור כשהקציתי תאריך יעד לחזור לאכול טוב יותר.
מה היה קורה לו הנימוק שלך היה משהו מעניין שמתחשק לך לבחון?
אני שואפת לזה, וזה חלק מהעניין, אבל כיוון שבשנה שעברה ראיתי שהבחינה הזאת עדינה מאוד וממושכת מאוד, וסופה מי ישורנו, החלטתי - נכון לעכשיו - שאני "הולכת על זה", כי זה נראה לי נכון ונצרך, גם אם לא אשים לב לתגליות.
את החשק? למה לנטרל אותו? הוא פצצה?
פצצה מתקתקת. :-)

_רואים את מה שאת עושה ואז מחייכים אל המחשבות האלה ובודקים מה קורה אם מחליפים אותן באחרות.
זה תופס? זה מרתיע? זה מרגיש טפשי או מזויף?_
לא תופס, לא מרתיע, לא טיפשי ולא מזויף, אבל זר לי. עם זאת, נדמה לי שאני מתחילה להבין את עולם המושגים הזה של "לחייך למחשבות".

איזו מחמאה שווה. תודה רבה. היה שווה להשקיע
היי, הרווחת אותה ביושר. :-)


_לראייתי בחיים בהווה או בקבלה שלו כמות שהוא יש איזו התכחשות לידע הבסיסי הזה
אשמח להבין טוב יותר למה התכוונת._
מה שהתכוונתי קשור בין השאר ליעדי עבודה עם אוטיסטים בתפקוד נמוך, כפי ששטחה אותם באוזניי קלינאית תקשורת ותיקה לפני כתריסר שנים. עכשיו שאישה בסביבה, אני בוררת את מילותיי...
אותה קלינאית הסבירה שהשלב הראשון על מנת ללמד את האוטיסטים לתקשר יהיה הבנה של יחסי סיבה ותוצאה, משום שעל יחסים אלה מושתתת התקשורת. בעקבות זאת היא החזיקה רפרטואר עשיר של צעצועי "סיבה ותוצאה" = כל מיני צעצועים, שמשמיעים צליל/ מדליקים אור וכד' בעקבות לחיצה.
לא נדון עכשיו אם זה לימוד נצרך או ראוי בהקשר הספציפי הזה, אבל הרעיון בכללותו, שתוצאות תופענה בעתיד הקרוב או הרחוק, ושהרבה מהן ינבע ממעשיי ומבחירותיי, נראה לי כ{{}}למידה ראשונית וחשובה מאוד
בעקבות זאת, מילותיי אלה - _הציפייה התמידית לעתיד נובעת מאי שביעות רצון מההווה.
כמובן שמתוך זה מתבקש לשנות את ההווה על מנת שיהיה משביע רצון,_ נראות לי מתאימות. אם אקבל את ההווה ש{{}}אינני מרוצה ממנו (בקטנה, כן? זה לא שאני מתייסרת מהאוכל שבחרתי לאכול), אתעלם בכך מהיכולת החשובה והטובה להשפיע על חיי.
<התאמצתי מאוד להסביר את כוונתי, ולפני כן התאמצתי מאוד להבהיר אותה לעצמי. מקווה שיצא ברור. ומקווה שאם וכאשר יימשך הדיון אצליח להחזיק בחוט המחשבה של עצמי. :-)>
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

תבניות שמתבוננים בהן פשוט מתפוגגות להן כעננת עשן.
למה את מתייחסת כתבנית, אישה? לדעה שהצגתי, שאומרת שמתבקש לשנות את מה שאינני מרוצה ממנו?
מה שעולה מדברי שתיכן, בעצם, הוןא שיש עוד אפשרויות מלבד מה שכתבתי כגון לשנות את הגישה שלי?
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

הא... כמה טוב שהגבת לדברים של אישה במסע
אני רואה שיש לנו פירוש שונה למושג "קבלה".
בשבילי, קבלה אין פירושה הרמת ידיים על הרצון לשינוי.
קבלה היא מין הבנה שהמצב הוא המצב, ולכן מה שהכי סביר זה להרפות, להפסיק להתנגד, להתבונן (זו פעולה קלאסית של קבלה!). לתת לדברים להיות.
כשנותנים לדברים להיות הם הרבה פעמים משתנים מעצמם, בלי שהפעלתי עליהם את הכפתור "שינוי".

קבלה היא לא הסכמה. היא לא אומרת שאת מסכימה שזה יהיה המצב תמיד.
היא אחד מהמצבים האלה שלא לגמרי ברור אם את אקטיבית או פאסיבית בהם. כי מה שאת עושה הוא בעצם מאוד מאוד פנימי ושלו ושקט.
ולכן אין בכך משום התעלמות מהיכולת החשובה והטובה להשפיע על חייך
האם הצלחתי להיות מובנת?

בלי להיות בטוחה לחלוטין שבחרתי לעשות את זה.
אז אני מציעה לך בחום לבדוק את זה מחדש. אל תפחדי.
יכול להיות שתגיעי ממש לאותה תוצאה ויכול להיות שלא. אבל כשאת עושה דברים זוללי אנרגיה לא מתוך בחירה את מבזבזת אנרגיה יקרה. וכאמור - בריבוע.
למשל, יכול להיות שתבחרי לפשפש בדיוק באותה מידה של התמסרות (לא משנה מהי) אבל בגלל שהבחירה שלך תהיה ברורה לך זה יבוא הרבה יותר בקלות. וכך, בחשבון סופי, תישאר לך אנרגיה.

חוק שימור האנרגיה ינתב את היתרה מאליו למקומות שהיא דרושה בהן ביותר
חוק שימור האנרגיה הוא לא כזה מבריק. אל תבני עליו. הוא רק משמר את האנרגיה. את זו שתצטרכי קודם לשים לב שהיא שם, וגם - ולא לתת לה להיבלע... נגיד... בקרצוף החלונות (תבקשי פטור מבשמת, היא בטוח תתן) וגם - לנתב אותה היטב לאן שהיא באמת נדרשת.

הסתייגות חשובה -
אני חושבת שאחת המשימות הגדולות של האמהות הטרייה, לא משנה כמה פעמים חווית אותה, היא למחוק משימות שעד אותו רגע נראו ממש נחוצות.
ויש מצב, וסליחה מראש אם זה מתסכל וסותר כל מה שאמרתי עד עכשיו, שלא תגלי שום מצבור אנרגיה בהיעדר פשפושים או בבחירה שלמה בהם. כי בעצם בעצם פשוט לא שמת לב באיזה חסר את נמצאת.
ויכול להיות שעד שתגיעי למצב שבו באמת יש לך עודף לחלק מחדש תצטרכי לבטל עוד כמה וכמה משימות שלקחת על עצמך בצורה עודפת.
אני חושבת שהתהליך הזה מבורך תמיד, גם אם התוצאה המקווה שלו מגיעה אחרי זמן רב.

כלל האצבע שלי הוא כזה - אם אני חיה כך שאין לי אנרגיה להשקיע בתזונה שלי ובתנועה שלי (=בבריאות הפיזית והנפשית שלי) - זה סימן בדוק לסדר עדיפויות לקוי או לחוסר ברירה קיצוני (נגיד, מישהו קרוב שחולה וזקוק לטיפול).
זה גם יכול להיות סימן לקושי שלי לראות איך אפשר לטפח את עצמי בקלות וכחלק מדברים אחרים חשובים שאני עושה.

נדמה לי שאני מתחילה להבין את עולם המושגים הזה של "לחייך למחשבות"
וואו, זה כיף לשמוע. אני זוכרת איך עמדת מול המילים האלה ותהית מה הן אומרות וחשבת שייקח לך שנים ארוכות לרדת לשורש העניין.
איזה כיף זה שיש שפה משותפת כזו. נעים ונוח, ובטח רק ילך ויעמיק.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

כשנותנים לדברים להיות הם הרבה פעמים משתנים מעצמם, בלי שהפעלתי עליהם את הכפתור "שינוי".
זה מזכיר לי שלמדנו בקורס שעסק בגמגום, שברגע שמגמגמים לא מוטרדים מכך שיגמגמו, פוחת הגמגום, ואז יש מעין התנגשות: לשאוף שלא להיות מוטרד מהגמגום כדי לא לגמגם, כי בעצם כן מוטרדים מהגמגום... |אוף|

האם הצלחתי להיות מובנת?
יכול להיות. התכוונת שמדובר בראייה שהכול זמני?

למשל, יכול להיות שתבחרי לפשפש בדיוק באותה מידה של התמסרות (לא משנה מהי) אבל בגלל שהבחירה שלך תהיה ברורה לך זה יבוא הרבה יותר בקלות.
פחות קשור לדף הזה, אבל אם כבר נגענו: מרגישה שחסר לי מידע כדי לבחור נכון, ומעבר לזה מרגישה שקשה לי להחליט "ממקום נקי" כשאני עמוק בפנים, אם כי עכשיו כשאני כותבת זאת, עולה בדעתי שאולי דווקא מתוך ההתנסות נכון יותר לבחון את הדברים בהשוואה להחלטה מראש עוד לפני הלידה, כשאני לא יודעת באמת מה זה אומר.

קרצוף החלונות (תבקשי פטור מבשמת, היא בטוח תתן)
קרצוף חלונות? למה נדמה לך שאני עושה דבר כזה? :-)
אני חושבת שאחת המשימות הגדולות של האמהות הטרייה, לא משנה כמה פעמים חווית אותה, בטח. דווקא ככל שהאימהות הטרייה מתלבשת על יותר "אימהויות ותיקות", נראה שצריך לצמצם משימות ביתר שאת, כי הן התרבו באופן טבעי.
אולי מתאים יותר ל{{}}תחזוקה שוטפת, אבל אני מרוצה מאוד מעצמי על מחיקה של כמה משימות יומיומיות קטנות מסדר היום שלי: בהתחלה הפסקתי לקפל מגבות מטבח מכובסות והתחלתי לדחוס אותן למגרה שלהן כמות שהן. אחר כך קניתי סלסלות יפות ב-70% הנחה (!) והפסקתי לקפל את התחתונים של התאומות. ואז ארגנתי את בגדי התינוקת לא מקופלים בקרטונים גדולים, שהדבקתי עליהם ציורים וכיתובים ("חולצות", "מכנסיים" ו"אוברולים"). ולאחרונה הבנתי שגם חתולי הטטרה יישארו בחיים אם ייכנסו למגרה בלי להתקפל בצורה מוקפדת. <לא ממש קשור או נחוץ לפרט פה ככה, אבל סתם התחשק לי להשוויץ.>
אז, הנה, אני בדרך לבטל עוד כמה וכמה משימות שלקחת על עצמך בצורה עודפת. :-)


כלל האצבע שלי הוא כזה -
רשמתי לפני!

איזה כיף זה שיש שפה משותפת כזו.
נכון, אם כי אני לא חותמת שמה שאני מתחילה להבין הוא אכן כוונת המשורר...
נוודית*
הודעות: 879
הצטרפות: 09 נובמבר 2012, 00:10

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי נוודית* »

דוגמת הגמגום היא מצוינת. קאצ' 22 קלאסי. כל כך הרבה בעיות יכולות להיפתר אם מפרקים את המעגלים המכשילים האלה. בהרגשה שלי, ההבנה של נושא ההווה והעתיד היא קריטית לכך.

כשאני חוששת שאמעד בצעד הבא, הרבה פעמים אני מועדת כבר בצעד הזה. עבורי זה נכון גם ליטרלית וגם כמשל.
כשאני צועדת וזוכרת את זה, אני פשוט שמה את כל הוויתי בצעד הנוכחי, חווה אותו, נהנית ממנו, מסתכלת מסביב ונהנית מהנוף, נהנית מהרגע. במקום להיות מרוכזת בעיקר בצעדים הבאים, לדאוג שמא יש מכשול, שמא לא אראה אותו, שמא אמעד.

זה לא אומר כמובן שאני צועדת בעיניים עצומות, לא מסתכלת קדימה. אני מעיפה מבט קדימה, סורקת בזריזות את הסביבה הקרובה, אבל לא מתמקדת ושוקעת, ובעיקר מנסה לא לרוץ המון צעדים קדימה בדמיון שלי (ויש לי אחד מפותח ןפעיל מאד).

הווה יש אחד, זה שכאן ממש הרגע. עתידים יש אינסוף. ממש כך. ואם מתחילים לרוץ על אינסוף העתידים, זה גוזל כל כך הרבה אנרגיה ומכניס כל כך הרבה רעש, שמטשטש את הרגע הנוכחי, את ההווה. אז מצד אחד זה לא פרודוקטיבי באמת, כי אי אפשר באמת לדעת מה יהיה בעתיד. מצד שני זה מפריע, כי ההווה חומק לו, בלי שחווים אותו ממש, בלי שנהנים ממנו. השאיפה שלי היא להרחיב את ההווה. לשם כך אני מנסה לצמצם זמנים אחרים: את אינסוף העתידים, ואת העבר, שכדאי להזכיר אותו גם. עוד שואב אנרגיה ומרעיש. מצד שני אני מנסה ממש להאט את ההווה, לחוות אותו במעין סלואו מושן, בהתבוננות מלאה, כמה שיותר פרטים, ברזולציה גבוהה, בפוקוס. בנשימה. וכמובן בחיוך :)

אני מדמיינת לי עכשיו, ציורית, את כל אינסוף קווי העבר שלי (רגע שחולף והופך לעבר, מתחיל להפרם לסיפורים בקווים שונים) נפגשים בנקודה אחת, ההווה, לפני שהם נפרמים לאינסוף סיפורי העתיד. הנקודה הזו היא הגרעין שלי, העוצמה שלי. "זה מה שיש", אבל לא במובן המובס, המתפשר, אלא במובן המילולי והכל כך משמעותי - זה באמת מה שיש. ההווה. ואת הנקודה העוצמתית הזו, צומת הרכבות, אני רוצה לגדל ולטפח ולחיות.

ותודה גוגוס :)

@}
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

היי נוודית, @}

ברגע שהסגנון ציורי ומורכב בעיקרו ממשלים, נעשה לי קשה קצת יותר לעקוב ולהבין, אבל אני מנסה...
אני חושבת שאחד ממוקדי הקושי העיקריים בקבלת ההווה התזונתי שלי הוא שאני יכולה בקלות לשנות אותו... קשה לי להגיע למצב שאני נהנית מהנוף, נהנית מהרגע_ אם מדובר בבחירה מושכלת-אך-מנוגדת-לא-מהנה-לחלוטין. אוף, לא מצליחה להסביר בדיוק. ה- _"זה מה שיש" הוא לא באמת מה שיש. אולי נכון לי לומר שגם הוויות (כך ברבים?) יש אינסוף, מעין "דלתות מסתובבות", שאפשר לעבור ביניהן בשבריר רגע.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

התכוונת שמדובר בראייה שהכול זמני?
גם, אבל לא רק.
מודה שאני מרגישה שזה בדיוק הרגע הקטן הזה שבו את עוברת מלהרגיש את הדברים דרך הלב שלך ללהבין אותם דרך הראש שלך. סליחה על הפרשנות ואולי אני טועה, אז רק מציעה לך את זה לבדיקה. לא קובעת.
אם זה מרגיש לך מדויק, אז בואי נעצור כאן עם ההסברים המפותלים וקחי מהם מה שתקחי. וגם אם יופנם בך איזה ניצוץ של "הכל זמני" (שאולי זה מה שהמערכת שלך בשלה לקדם כרגע) זה היה מופלא ביותר.
מה את אומרת, מתאים?

ענייני פשפושים -
מרגישה שחסר לי מידע כדי לבחור נכון, ומעבר לזה מרגישה שקשה לי להחליט "ממקום נקי" כשאני עמוק בפנים, אם כי עכשיו כשאני כותבת זאת, עולה בדעתי שאולי דווקא מתוך ההתנסות נכון יותר לבחון את הדברים
לדעתי לעולם אין מקום "נקי". יש עם/בלי התנסות. וכל אחד מהם טוב לבדיקה של הבחירה הזו ולדעתי רצוי גם וגם. בכל פעם שעולה הספק שווה לבדוק מחדש. כי מותר, את יודעת... להתחיל ולהפסיק ולהתחיל מחדש ושוב להפסיק.
ולגבי המידע, את תמיד יכולה לחפש עוד או לבקש עוד. ואם אין לך אנרגיות לזה וזה שואב מהחוסר שלך, אז וותרי וקבלי החלטה בתחושה של חוסר מידע. ביג דיל.
משתפת אותך בהתנסות שלנו כי אולי היא תדבר אליך.
אני נתקלתי כאן בפשפושים כאשר אדון מרכזי היה בן שמונה חודשים, בדיוק התיישב. והבנתי שיש מן חלון הזדמנויות כזה בגלל החיבור בין ישיבה וסיר. בקושי בקושי קראתי ופשוט קפצנו ראש למים. עשינו שפע של טעויות, והמטפלת האלופה ששיתפה איתנו פעולה מלא החלה לגלות סימני תסכול. כך בעצם פגשתי את בשמת, חצי שנה שאחרי שהתחלנו, ולא בגללנו אלא בגלל המטפלת. קיבלנו שיעור פרטי אצל בשמת, המטפלת אני והאיש, ומכל השעה וחצי שבילינו עם בשמת יצאנו עם דבר אחד ששינה הכל - בלי חיתולים בלילה :-)
תוך שבועיים בדיוק נפתרו כל בעיותינו. ואחר כך הקטנה כבר פושפשה מהרגע הראשון ממש.
מה אני מנסה לומר? שמידע זה דבר נורא חשוב, ולפעמים משפט אחד משנה הכל והופך את החיים לקלים. אבל, לפעמים פשוט אין אפשרות או זמן או כוח להגיע למידע הזה בזמן.
לדעתי אין מנוס אלא לקבל את זה בהשלמה, ולהמשיך לקבל החלטות על סמך המידע שיש ובעיקר על סמך האינטואיציה שלך.
ואיפה שקשה לך, פשוט לשחרר. לא להיות במאמץ. בתוך מאמץ הקושי מוכפל בריבוע וזה בזבוז בלתי נסבל בשביל אמא טרייה. אין מאיפה לבזבז.

קרצוף חלונות? למה נדמה לך שאני עושה דבר כזה?
בכוונה נתתי דוגמה שתלושה ממך. כבר כתבתי "קרצוף כיורים עד שהם נראים חדשים ולא מזוהים על ידי בני הבית" ומחקתי, כדי לא להכניס לך רעיונות לראש :-)

אני מרוצה מאוד מעצמי
בצדק רב. ממש בצדק. אלו דברים קלאסיים להתחיל מהם.

לא חותמת שמה שאני מתחילה להבין הוא אכן כוונת המשורר...
כוונת המשורר בכלל לא משנה. מה שמשנה זה שאת מצליחה לקחת משהו שאת נחשפת אליו ולסובב אותו כך שהוא יהיה לטובתך ותמצאי בו תועלת.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

השאיפה שלי היא להרחיב את ההווה. לשם כך אני מנסה לצמצם זמנים אחרים: את אינסוף העתידים, ואת העבר, שכדאי להזכיר אותו גם. עוד שואב אנרגיה ומרעיש. מצד שני אני מנסה ממש להאט את ההווה, לחוות אותו במעין סלואו מושן, בהתבוננות מלאה, כמה שיותר פרטים, ברזולציה גבוהה, בפוקוס. בנשימה. וכמובן בחיוך :)
נוודית אהובה, איזה אושר לקרוא את המשפט הזה. הולכת לגריין אותך מרוב שזה יפה.
נוודית*
הודעות: 879
הצטרפות: 09 נובמבר 2012, 00:10

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי נוודית* »

תפילה, כן, אני מבינה את התסכול של הסגנון הציורי מרובה המשלים. אני לא באמת רוצה לערפל את הכל בפיוטיות, אני מבינה שהשאלות וההתמודדויות הן מעשיות לגמרי, ולא בהכרח קלות או כיפיות. בחרתי לכתוב כך כי יש משהו שעובד עבורי, ומדגישה לגמרי שזה שלי, לא בהכרח נכון לכל אחת. וזה קשור ל state of mind, לאיזו התכוונות פנימית שנותנת יכולת אחרת להתמודד עם השאלות והבחירות. זרימה קצת אחרת שמתאפשרת עם הפוקוס על ההווה. זה מה שניסיתי לצייר במילים שלי. כשאני מסתכלת על הרגע ממש מקרוב ובפוקוס, על הפרטים שלו, ופחות דואגת על ההשלכות העתידיות, לי זה עוזר להנות ממנו יותר.

הדלתות המסתובבות שאת מתארת, הן לא עתיד גם? אולי עתיד מאד קרוב, אבל עתיד.

אם אני אנסה לדבר יותר מעשית ופחות פיוטית :) - כשאני אוכלת את הפירות שלי בבוקר, אני מנסה לאכול אותם בהנאה מרובה, בהתכוונות, להרגיש שאני בדיוק ברגע הזה עושה משהו טוב לעצמי. במנותק ממה שאוכל בעוד עשר דקות, עוד שלוש שעות, עוד יום. ואם אני אוכלת משהו שלא כל כך מתאים לי, אני מאפשרת לעצמי לחוות גם את זה, ברגע הזה. לא משליכה מזה על כל התזונה שלי, לא מחברת את זה עם אינסוף האכילות הלא מדויקות (או האיומות ונוראות) שלי מהעבר או מהעתיד. זה רק הרגע הזה. הוא נהיה הרבה פחות דרמטי כך. וברגע הבא אני שוב יכולה לבחור בצורה מיטבית עבורי. בדרך הזו אני מגלה שיותר ויותר בחירות שלי הן מדויקות ומתאימות לי. וגם חיה בשלום רב עם הבחירות הלא מדויקות.

<קחי מדברי רק מה שנוגע בך, שאת מרגישה שאת מתחברת ומבינה, לא כותבת כדי להפיל עלייך עוד חידות ומבוכים שיבלבלו אותך יותר, באמת :=) >
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

מתחילה דווקא מהסוף:
<קחי מדברי רק מה שנוגע בך, שאת מרגישה שאת מתחברת ומבינה, לא כותבת כדי להפיל עלייך עוד חידות ומבוכים שיבלבלו אותך יותר, באמת :=) >
איזו חמודה את. אני מרגישה מחובקת בדף הזה, שלפני שנה היה לי זר ומוזר. תודה.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי תפילה_לאם »

את עוברת מלהרגיש את הדברים דרך הלב שלך ללהבין אותם דרך הראש שלך.
כמובן. אולי אפילו לא "עוברת" אלא "ממשיכה". ככה אני רגילה.
"הכל זמני"_ מובן לי יותר בעזרת נוודית שהשלימה עוד חתיכה בתמונה: _להרגיש שאני בדיוק ברגע הזה עושה משהו טוב לעצמי.
אני חושבת שאני מתבוננת בדברים גם בראייה הזאת, ואם רוב המשקל יעבור אליה - מה טוב.
הדלתות המסתובבות אינן עתיד. הן הווה מקביל, חלופי, ובעצם... לא קיים. לכן צריך בעצם לשכוח מקיומן-לכאורה. ואם הזכרת "רעש", לאשליה הזאת יש כנראה קול רם.
מה שאני מפיקה מהשיחה הזאת הוא ניסיון להתרכז בשמחה על מה שאני עושה, כי היו ויש לי סיבות טובות מאוד לעשות זאת. לא יכולה ולא רוצה לוותר על ציפיות ועל שאיפות, אבל הן יכולות להיכנס לפרספקטיבה.


כבר כתבתי "קרצוף כיורים עד שהם נראים חדשים ולא מזוהים על ידי בני הבית" ומחקתי, כדי לא להכניס לך רעיונות לראש.
D-: הרעיונות האלה מקננים עמוק בפנים וגם ממומשים לעתים. :-)
טלי_ב*
הודעות: 1664
הצטרפות: 12 נובמבר 2012, 12:07
דף אישי: הדף האישי של טלי_ב*

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי טלי_ב* »

רוצה להוסיף עוד נקודה לגבי קבלה.
אני מאוד מזדהה עם
הרעיון בכללותו, שתוצאות תופענה בעתיד הקרוב או הרחוק, ושהרבה מהן ינבע ממעשיי ומבחירותיי, נראה לי כלמידה ראשונית וחשובה מאוד
אבל יש בו משהו מטעה. כי בכל רגע נתון יש המון דברים שאנחנו יכולים לעשות ושיגררו תוצאות בעתיד. ואנחנו לגמרי מסוגלים לעשות את כל אחד מאותם דברים - אבל לא את כולם ביחד.
ואז יש מין אשליה שאנחנו יכולים, כי אנחנו לא באמת יכולים לעשות את כל מה שבפוטנציה היינו יכולים, אילו הוא היה עומד לבדו.

אז נגיד, אם נחזור לדוגמת הפשפושים, את יכולה למשל לעשות עבודה פנימית של להבין את כל מה שמניע אותך בעניין הזה, ו"לנקות" כל מיני דברים שלא באמת קשורים לשם, ואת יכולה לקרוא המון חומר ולדעת יותר, ואת יכולה להמשיך תוך כדי לפשפש או להפסיק, ולהיות מרוצה או לא בזמן שהתהליך הזה קורה, ואם את לא מרוצה את יכולה גם לברר למה את לא מרוצה ולנסות לשנות גם את זה.
אבל את לא יכולה את כולם ביחד. (כנראה)
גם בעניין התזונה, את יכולה ללכת על תהליך ארוך ואיטי שבו תהיה בך פחות התנגדות לשינוי ואת יכולה לעשות את מה שאת עושה עכשיו, אבל את לא יכולה את שניהם.
ולכן, לדעתי - אם החלטת ללכת על השינוי התזונתי עכשיו, מה שיש לך לקבל בתוך זה, זה את העובדה שאת לא תהיי לגמרי מרוצה כל הזמן. והרבה יותר קל להיות לא מרוצה ולקבל את העובדה שאת לא מרוצה, מאשר להיות לא מרוצה וגם להיות לא מרוצה על כך שאת לא מרוצה.
(מקווה שתצליחי להבין משהו מהניסוחים האלה, לא יוצא לי טוב יותר כרגע)
<ואני מקבלת את זה (-; >
<למרות שיכולתי לשנות את זה, אבל אז לא הייתי יכולה לעשות דברים אחרים שאני הולכת ממש מיד לעשות>
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק שישי

שליחה על ידי גוגוס* »

טלי, אני די בטוחה שהבנתי אותך, ובכל מקרה, ועל סמך מה שהבנתי, מאוד אהבתי את זה.
אני חושבת שלזה התכוונתי כשדיברתי על בזבוז אנרגיה בריבוע, רק מזווית קצת אחרת.
שליחת תגובה

חזור אל “שנת הטבעונאות שלי”