יש לך מקור לכמויות הסוכר האלה בלחם?
כל חיפוש פשוט בגוגל יביא אותך להמוני תוצאות דומות. בין 3 ל 5, תלוי ביצרן ובגודל הפרוסה (של לחם אחיד).
דברים שיהיה לך קצת יותר קשה למצוא ואולי יעניינו אותך - 5 כפיות בלחמניה פשוטה, 5 בפרוסה של חלה מתוקה, 3 בפרוסה של חלה רגילה, 10 בפיתה.
וכאמור, כל זה רק הסוכר המוסף, בלי הסוכרים של החיטה עצמה.
אם זה לא היה נכון, יצרני הלחם הוא מזמן מגישים תביעה.
את שאר המידע מצאתי במקומות שאני לא זוכרת כרגע, חלקם מאופים (למשל את הפיתה).
הסוכר גורם להכל לתפוח יותר מהר, זה הכל. אפשר לשים יותר שמרים והייצור פשוט מכפיל או משלש או מרבע את הקצב שלו.
בלי לחם שהיא אוהבת היא לא תאכל כלום...
מאיפה בא החשש הזה אם אצל המטפלת היא אכלה כל כך מגוון?
אפשר להחזיר את החשש הזה אחורה ולסמוך עליה שהיא ילדה בריאה שפשוט נתקע לה התקליט והיא לא תרעיב את עצמה?
לא יודעת, שואלת ברצינות. אני מבינה שלפעמים זה לא פשוט.
בתפוחי אדמה יש עמילנים. בסוף הדרך הם סוכר, אבל זה לפחות לא מגיע עם התוספת של הסוכר הלבן.
ואולי אפשר להתחיל לעשות חצי חצי עם בטטות (נגיד בפירה).
בתפישה שלי, לחם אחיד הוא ממתק (בעייתי מאוד כי הוא לא מרגיש כמו ממתק), וכמוהו גם מרבית הלחמים הקנויים.
זאת אומרת שארוחת לחם היא בעצם ארוחת ממתקים.
תבדקי אם צורת חשיבה כזו מקדמת אותך או מדכאת אותך.
בכל מקרה, בביקורי האחרון בישראל נוכחתי לדעת שהרבה מאפיות מחזיקות לחמי 100% שאור, לפחות באזור תל אביב (מצטערת, לא זוכרת היכן את גרה) ואולי שווה לך לבדוק מה קורה באזור שלך.
המשמעות היא שזה לחם בלי סוכר בכלל, לבד מאלו שנוצרים באופן טבעי מהחיטה. וכדאי גם לשאול ליתר ביטחון במאפייה כי אני מהמרת שלא ירחק היום שבו ירמו לגבי זה, כמו התרמית הגדולה של הקמח המלא, שעדיין מתקיימת (כותבים "קמח מלא" על מוצרים שיש בהם למעלה מ 50% קמח מלא, וגם לגבי השאלה מה זה "מלא" יש מחלוקת, כאילו שזה באמת מסובך...).
מניסיוני, כאשר מתחילים לקנות מוצר מאוד יקר (וכאלה הם לחמי השאור) מתחילים להתקמצן עליהם
בצדק...
