החיוניות שלי חלק תשיעי

אנונימי

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי אנונימי »

(ומאז עברה כמה וכמה דירות לחלק השני, השלישי, הרביעי, החמישי, השישי, השביעי ואז לכאן - השמיני).*
  • על פניו, עיקרו של הדף שינויים בתזונה. אבל המתמידות כבר יודעות שהמהות במקום אחר.
חיים שמחים יותר, גמישים יותר, בריאים יותר במובן העמוק, חיים של התנסות וסקרנות. חיים של חיוניות!*
  • מוזמנות ומוזמנים להתנסות בפרידה מכל העודפים של החיים, אלו שמתחילים בתזונה ונגמרים במי שאנחנו.
נשמע דרמטי? לפעמים זה בדיוק כך.*

כאן משתפים ומספרים, מעלים רעיונות משונים, מפריחים בלוני ניסוי, צוחקים הרבה ומקבלים על כל זה המון תמיכה ורעיונות טובים.
@} @} @}
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

תזכורה חשובה לעצמי בפתח הדף החדש ולכבוד השנה הנכנסת -
אני אוכלת הכי טוב כאשר הצרכים הבסיסיים שלי מסופקים, ובעיקר הצורך בתנועה.
מאחלת לעצמי המון תנועה השנה, מכל מיני סוגים, ואוכל משובח ומדויק לצדה.
אני שמה לב שזה הסדר הנכון. קודם תנועה, אחר כך אוכל. מעניין...

מה אתן מאחלות לעצמכן?
תמי*
הודעות: 929
הצטרפות: 12 נובמבר 2001, 14:43

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי תמי* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

חושבת על השאלה, אחזור
טלי_ב*
הודעות: 1664
הצטרפות: 12 נובמבר 2012, 12:07
דף אישי: הדף האישי של טלי_ב*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי טלי_ב* »

אני מכוונת השנה ליצירה.
הייתה לי שנה שספגתי בה המון דברים מעניינים, והתחדשתי בכל מיני כיוונים, ועכשיו אני מצפה (גם) לתנועה הפוכה של לייצר דברים חדשים.
בהקשר התזונתי, בא לי להתחיל לבשל קטניות (-: זה נשמע מוזר אולי, אבל זה משהו שאני אוהבת מאוד ומתעצלת להכין ומסתמכת בעיקר על דברים שאמא שלי מכינה או שאני קונה.
וגם, אפרופו השיחה האחרונה בדף של גוגוס, אני מאחלת לעצמי לא להתעצל ולעשות קניות ביותר ממקום אחד (כמו שהמלצתי כל כך יפה לאחרות לעשות P-: ) כך שתמיד יהיה לי הרבה ממה שאני אוהבת לאכול סביבי. השיגרה שלי הולכת להשתנות מאוד בקרוב, וזה ממש יתאים בול.
ועוד בגזרת היצירה והאוכל, אני מטפחת גינת ירק חמודה מאוד, ומקווה שאחרי כמה חודשים של למידה אתחיל בקרוב לראות תוצאות.
בתנועה הגופנית, סידרתי לי שיגרה שבועית כיפית מאוד של שיעורים פעמיים בשבוע ואני מקווה שבין לבין אכניס עוד תנועה בבית.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

בא לי להתחיל לבשל קטניות
בהצלחה!
מטרה ראויה על אף רתיעתי הכללית והדי גורפת מכל המשפחה הזו :-)

אני מטפחת גינת ירק חמודה מאוד, ומקווה שאחרי כמה חודשים של למידה אתחיל בקרוב לראות תוצאות
זה כזה אושר כשזה מגיע. מאחלת לך במהירה.
כמות הדברים שאני אוכלת מגידולים שלי די מכובדת יחסית לשטח שיש לי לדברים כאלה, ובדיוק סיימנו את התפוחים שגדלו לנו והתחלנו לכרסם אגסים.
באופן ממש מקסים, צמח לנו השנה גם אפרסק. אחד. מעוות. אבל יש מצב שבקרוב אני נותנת בו ביס בכל זאת :-)
לגמרי לא ברור איך זה משתלב בדיון על עונתיות, אבל בחיי שהוא שם...

אני שחררתי את עצמי יפה מהסוכר והגלוטן אבל אז הגיע ראש השנה.
אז כנראה שאחרי, כן, שוב.

מפרגנת לך על היצירה והתנועה. גם אני במקומות מאוד מאוד דומים.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

הכנתי היום בהתלהבות עצומה ממרח נוטלה ביתי.
יצא... על הפנים. אבל ממש. לא מומלץ בכלל.
לא ממרח, ולא בדיוק טעם של נוטלה, ובעיקר - שונה בצורה מהותית ברמת המרקם ממה שקורה לזה עם סוכר.
שמתי תמרים במקום ויצא לי איכסה :-)
בני המשפחה המורחבת חסו על ציפור נפשי והצליחו לא ללעוג לי בכלל. יפה מצדם, אחרי ההכנה שעשיתי להם איך הולך להיות ממרח נוטלה שווה ומזין. פחחח... NOT!
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי מיכל_בז* »

דף חדש! ואוו!

אני, אחרי שההריון והנפש וגם אני כנראה נו, זרקו אותי למחוזות ג'אנק שפשוט לא ייאמנו. לא אוכלת סוכר וגלוטן בימים אלה, בנפש די שלווה. אולי סוף סוף השבעתי את תהום הג'אנק העצומה?

אני מאחלת לי שנה של אוכל נהדר, טרי ומשובב נפש. ובעיקר הרבה שמחה סביבו ושום לחץ. יש לי אמונה שלמה בגוף שלי שידע לברור זהב מרפש, אבל אולי בכל זאת אקל עליו את המלאכה.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

לא אוכלת סוכר וגלוטן בימים אלה.
שיהיה לך בהנאה רבה.
אם זה משרת אותך, את יכולה לבדוק איך זה מרגיש כשאת מנסחת את מה שאת אוכלת דרך ה"כן" של התזונה במקום דרך ה"לא" שלה.
הלאווים מתקשים להחזיק מעמד הרבה פעמים, ואולי בצדק. פשוט יותר נעים להגיד כן :-)

מאחלת לך ממש ממש כל מה שאיחלת לעצמך, ומתוך היכרות איתך אני יודעת מצוין שאת ממש צודקת - הגוף שלך לגמרי יודע לזהות זהב, וגם לבקש אותו בקול צלול.
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

גם אני מאחלת לי שנה של אוכל נהדר, טרי ומשובב נפש. ובעיקר הרבה שמחה סביבו ושום לחץ.
וחוץ מזה, מאחלת לעצמי התקדמות משמעותית במציאת האיזונים בחיי - לגלות מה אני באמת חייבת, מה רק נדמה לי שאני חייבת, מה אני רוצה, מה אני יכולה... לארגן את כל אלה בצורה יפה ונוחה ולהזיז את החלקים בקלות לפי הצורך.

ושנה טובה לכולן!
תמי*
הודעות: 929
הצטרפות: 12 נובמבר 2001, 14:43

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי תמי* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

מה דעתכן על הבקשות האלה שמבקשים מדי שנה והן לא קורות? יש לי את הבקשות הרגילות לגבי מה שאני רוצה שטוב ושיימשך; ויש לי את הבקשות הרגילות לגבי מה שאני רוצה שישתנה. [בהקשר זה אני מעתיקה מתפילה את תפילת האיזונים].
אבל כל שנה אני מבקשת וכל שנה זה לא קורה.
יש לי בטור הזה כמה סוגים של בקשות - שמדי ראש השנה אני מבקשת ולא מתקדמת כלל לעבר יישום. קצת כמו ״ממחר דיאטה״. תוהה.
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

מה דעתכן
דעתי היא... שאני מזדהה. :-/
כמו שזה עולה מתוך דברייך - שגורמים לי להתבונן פתאום מבחוץ - נראה כאילו השאיפות לא נכונות או לפחות לא מדויקות.
אבל במקרה שלי ושל השאיפות שלא העליתי כאן על הכתב, אבל כל שנה אני מבקשת וכל שנה זה לא קורה , אני דווקא מאמינה שהן נכונות.
רסיסים כתבה לי על זה אצלי פעם משהו יפה ומעודד, אלא שאני לא זוכרת בדיוק מה... אולי שיש התקדמות, גם אם היא כה זעירה עד שהתקשינו לחוש בה בינתיים, או שנצרכת תקופת המתנה עד הבשלה.
חוששתני שזה שאני לא זוכרת בדיוק את דבריה, אף שהם מצאו חן בעיניי, מראה שאני זקוקה לתמיכה ולליווי ניכרים בהקשר הזה, כי אני לא מפנימה את הגישה החומלת.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

יש לי בטור הזה כמה סוגים של בקשות
אולי הן קצת כמו הבקשות מאלוהים "הלוואי שאזכה בלוטו"? :-)

ואז יש פה שני עניינים
1 - שהן לא ריאליות ויש בהן ציפייה לנס
2 - שלפעמים האנשים האלה לא ממלאים לוטו

הבקשות שלך ריאליות? קשורות לחיים שלך עכשיו? את ממלאה לוטו (= עושה משהו מהותי וענייני בשביל שהן תתגשמנה)?

מקווה לא לבאס, אבל האיחולים שלי לשנים חדשות לרוב מתגשמים. אני מאחלת לעצמי דברים נקודתיים, רלבנטיים לחיים שלי כמו שהם כבר עכשיו, כאלה שלרוב אני ממילא בתחילת הדרך איתם. כאלה שהיו כנראה מתגשמים גם בלי שתתחיל שנה חדשה במקרה :-)

אולי תנסי גם?
טלי_ב*
הודעות: 1664
הצטרפות: 12 נובמבר 2012, 12:07
דף אישי: הדף האישי של טלי_ב*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי טלי_ב* »

אני בדרך כלל לא זוכרת מה רציתי בתחילת השנה הקודמת (-: אני יכולה להגיד כמה אני מרוצה מהשנה החולפת אבל מנחשת שזה לא בהכרח קשור למה שרציתי בתחילתה.
תמי, אולי שווה לחשוב קצת על המילה "בקשה" בהקשר הזה? אם היא מייצגת איזה הלך רוח? סליחה אם אני נתקעת על ניסוח אקראי לגמרי, אבל אולי זה כיוון.
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

אני מאחלת לעצמי דברים נקודתיים, רלבנטיים לחיים שלי כמו שהם כבר עכשיו.
זה נכון גם בקשר אליי, אבל עדיין לא עבד בהקשרים מסוימים. מה שחשבתי לפני השֵנה בעקבות דברייך הוא שגם אם תכננתי צעדים קטנים ומעשיים להתקרבות להגשמת רצוני, מה שהוא לכאורה הדרך הנכונה, אם אני עדיין תקועה במקום (כבר כמה שנים) - נראה שאני צריכה לבחור צעדים קטנים אף יותר או בכלל אחרים. והתחלתי לנסות לחשוב איך הם ייראו. לא פשוט.
תמי*
הודעות: 929
הצטרפות: 12 נובמבר 2001, 14:43

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי תמי* »

טלי - אני כותבת וכך זוכרת (:
האם הבקשות שלי ריאליות? אני חושבת שכן, גם אם לעיתים הן לא פשוטות למימוש [ע"ע תפילה: למצוא איזונים...].
כל-כך מצער אותי לחשוב שאולי הן לא ריאליות שאני מעדיפה לחושב שכן.
איך יודעים אם משהו ריאלי? כשהתחלתי את שינוי התזונה הוא לא נראה ריאלי, מה גם שעבורי האיחולים היו קשורים גם לתוצאות שארגיש בגוף. ובכל זאת האיחולים הלא ריאליים התגשמו. לכן אני תוהה מה ההבדל. מה ההבדל בין תוכנית שאני מצליחה לממש וכזו שלא [כן, היינו כבר בדיון הזה ...]
אני חושבת שאין לי ציפייה לנס, אבל כן יש בי ציפייה לעוד כמה שינויים עמוקים שיתרחשו בי עצמי, וכמו תפילה אני מוצאת
שגם אם תכננתי צעדים קטנים ומעשיים להתקרבות להגשמת רצוני, מה שהוא לכאורה הדרך הנכונה, אם אני עדיין תקועה במקום (כבר כמה שנים)
אולי אלך למלא לוטו (:
טלי_ב*
הודעות: 1664
הצטרפות: 12 נובמבר 2012, 12:07
דף אישי: הדף האישי של טלי_ב*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי טלי_ב* »

והתחלתי לנסות לחשוב איך הם ייראו. לא פשוט.
וואו, תפילה, זה נשמע נהדר, גם אם לא פשוט.
מכיוון שציינת קודם את עניין החמלה (-: אני מוסיפה, שמנקודת מבטי, לא מדויק לומר שאת תקועה במקום, כי את היום במקום אחר ממה שהיית בו (לא מתכננת את אותם צעדים קטנים ומעשיים אלא מתכננת משהו אחר).
טלי_ב*
הודעות: 1664
הצטרפות: 12 נובמבר 2012, 12:07
דף אישי: הדף האישי של טלי_ב*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי טלי_ב* »

אני כותבת וכך זוכרת
זה עוזר לך להישאר בפוקוס לגבי מה שאת רוצה? או שמבאס להסתכל על הרשימה בסוף השנה?
אני חושבת שרשימה כזו יכולה להיות מועילה, אבל כדאי לשים לב שזה לא מעביר את הפוקוס למה שלא קרה בשנה החולפת במקום שהוא יהיה על מה שקרה (גם אם הוא לא היה בתכנון).
תמי*
הודעות: 929
הצטרפות: 12 נובמבר 2001, 14:43

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי תמי* »

כדאי לשים לב שזה לא מעביר את הפוקוס למה שלא קרה בשנה החולפת במקום שהוא יהיה על מה שקרה (גם אם הוא לא היה בתכנון)
את צודקת. נקודה חשובה לחשוב עליה.
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

אולי אלך למלא לוטו (:
מילאתי בשבוע שעבר ובדקתי עכשיו. שלא במפתיע לא זכינו. ;-)


זה נשמע נהדר, גם אם לא פשוט.
תודה.


את היום במקום אחר ממה שהיית בו (לא מתכננת את אותם צעדים קטנים ומעשיים אלא מתכננת משהו אחר).
או! המילה "היום" היא במובנה המילוני הקונקרטי ביותר. זה חדש מאוד - בעקבות ההזמנה של גוגוס בפתיח והדיון שהתעורר. מה ילד יום עוד נראה...
סיגל*
הודעות: 343
הצטרפות: 27 יולי 2001, 00:02

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי סיגל* »

שאלתי ב כיכר השוק ולא ענו לי, אז אני מנסה שוב כאן:

רופא המשפחה רשם לי תרופות אוטומטית אחרי בדיקות דם...
אני מחפשת המלצות לאיש מקצוע טוב שיכול לעבור איתי על בדיקות דם ולייעץ לי לגבי תזונה ותרופות (כן/לא/איזה), כלומר תזונאית קלינית או רופא מתאים.
אני צריכה ייעוץ מזוית רפואית יותר מאשר יעוץ תזונה כמו שנעשה כאן, כי לדעתי התזונה שלי מצויינת, וגם מישהו מהמערכת שיוכל להפנות אותי לבדיקות מתאימות וכו.

משיהו מכיר? רצוי בצפון, מישהו שעובד עם קופ"ח כללית או מקבל פרטי, וכמובן שלא יגיד אוטומטית שצריך תרופות ולא ישלח אותי לאכול יוגורט פרי 0% שומן ופריכיות אורז...
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

אני מניחה שזו לא התשובה שרצית, אבל בעיניי רוב הרופאים והתזונאים לא מוצלחים, ואני לא מאמינה להם. אני היית קוראת באינטרנט בעצמי על הפרשנויות לבדיקות דם ועל תזונה מתאימה, עושה את הבדקות שמצאתי לנכון, עושה את השינויים שמצאתי לנכון, ואז בודקת שוב.
ממליצה לך בחום גם אם תחליטי ללכת לרופא, לא לוותר על השלב של לחפש באינטרנט ולגבש דעה בעצמך.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

חיפשתי, אני כבר בשלב הבא, שגם אחרי הבירור שעשיתי בעצמי כנראה יש בעיה, ולכן אני רוצה להתייעץ עם איש מקצוע.
סיגל*
הודעות: 343
הצטרפות: 27 יולי 2001, 00:02

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי סיגל* »

גם את השלב של שינוי תזונתי, בדיקה חוזרת וכו כבר עברתי...
מנסה*
הודעות: 250
הצטרפות: 17 מרץ 2003, 13:03

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי מנסה* »

לא מניסיון אישי, אבל אולי ד"ר גיל יוסף שחר?
אם לא שמעת עליו תגגלי לאתר שלו.
סיגל*
הודעות: 343
הצטרפות: 27 יולי 2001, 00:02

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי סיגל* »

מנסה - האתר נראה רציני.

יש לי הסתייגות מסויימת - לפי האתר זה "מרכז לרפואת הרמב"ם" - לא הבנתי מה זה אומר בדיוק - ואני לא כל כך רוצה מטפל עם שיטה ספציפית מסויימת, כי אני מפחדת להתחיל לזגזג בין כל מיני שיטות.

מישהו מכיר אותו באופן אישי?
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

שגם אחרי הבירור שעשיתי בעצמי
אני לא בוטחת באנשי מקצוע כדי לעבור איתם על בדיקות דם - גם על הטובים ביניהם. אני עושה את זה בעצמי, באינטרנט. ברור עצמי בגרסא שלי כולל חקירה עד לרמה שאני מבינה את המשמעות של בדיקות הדם, לפעמים יותר טוב ממה שהרופא מסביר.

אחר ברור כזה אני באה פתוחה לשינויים, אבל אני כבר יודעת מה ההפניה או הטיפול שאני רוצה לקבל.

<אני חושבת שהגישות שלנו שונות. אני רק מציעה את הגישה שלי בתור אפשרות, ובשביל זה אני מסבירה למה אני מתכוונת ב"ברור">
סיגל*
הודעות: 343
הצטרפות: 27 יולי 2001, 00:02

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי סיגל* »

אשה, הבנתי אותך לגמרי. זה לא שהגישות שלנו שונות, הסיטואציות שלנו שונות.
מנסה*
הודעות: 250
הצטרפות: 17 מרץ 2003, 13:03

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי מנסה* »

מציעה שתתקשרי ותשמעי מהם את הפרטים.
שמעתי כמה הרצאות שלו ביו טיוב והתרשמתי לטובה.
למיטב הבנתי רפואת הרמב"ם זה תחום התמחות שלו לאו דווקא גישה טיפולית. הוא מסתמך על ממצאים מדעיים בדרך הטיפול שלו, ויש לו ידע רחב.
אופיר*
הודעות: 272
הצטרפות: 15 יולי 2001, 15:29

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי אופיר* »

סיגל הי
יש את דר דן קרת
גם md וגם נטורופת
סיגל*
הודעות: 343
הצטרפות: 27 יולי 2001, 00:02

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי סיגל* »

מנסה ואופיר תודה, אני בודקת את שניהם
קרן_שמש_מאוחרת*
הודעות: 669
הצטרפות: 14 מרץ 2007, 22:57
דף אישי: הדף האישי של קרן_שמש_מאוחרת*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי קרן_שמש_מאוחרת* »

בא לי להכין עוגיות חיוניות - היה לי בראש איזה מתכון של גוגוס -
חשבתי לערבב קמח שקדים, תפוח עץ מזן סמית מגורר, צימוקים, פשתן טחון, שמן קוקוס, צימוקים, קינמון ווניל - מישהי שמבינה באפייה - יעבוד? להוסיף משהו? כף מייפל או אפשר לוותר?
סלט_פירות*
הודעות: 1340
הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי סלט_פירות* »

אולי מעט קמח קוקוס עם השקדים
קרן_שמש_מאוחרת*
הודעות: 669
הצטרפות: 14 מרץ 2007, 22:57
דף אישי: הדף האישי של קרן_שמש_מאוחרת*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי קרן_שמש_מאוחרת* »

תודה! הכנתי ככה, בלי הקוואקר. כף מייפל אורגאני. אפיתי רבע שעה בערך בתנור על 180 מעלות. יצא אחלה!
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

הדף הזה התחיל עם הניסיון המר שלי להכין נוטלה בייתית מזינה באמת.
בינתיים פיצחתי את המתכון ביג טיים וחשבתי שכאן ידעו להעריך את זה.
אין לי כוח להעתיק אז מקשרת לפוסט מהבלוג שלי שבו כתבתי על זה.

ועל הדרך, למי שמעניין לה, כתבתי פוסט על דגנים שזכה להמון המון צפיות, ועסק בנושא של התססת דגנים ומה קורה לנו (אולי? כנראה?) כשאנחנו אוכלים דגנים לא מותססים.
מאז הפוסט הזה עשיתי כמה ניסיונות בהתססה של שיבולת שועל, כולם יצאו אכילים ואחד יצא ממש טעים ובמן צורות של פיתה קטנה פחוסה (בלי חור, זה מן קציצה שטוחה כזו). מרחנו על זה גוש חמאה והיה מאוד כיף.
אנסה לעדכן בהמשך עם הפרטים. זה לא מסובך אבל זמני נגמר :-)
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

קרן, סחטיין על העוגיות שלך, נשמע מעולה ממש.
בפעם הבאה הייתי מוותרת על הפשתן הטחון. הוא מאבד את הערך שלו בצורה משמעותית למיטב הבנתי ואני לא חושבת שהוא תורם במשהו למרקם של עוגיה כזו.
בינתיים אני עובדת על מן עוגיות חלבה אפויות על בסיס קמח שקדים.
גם על זה אני אבוא לספר.
המוקד של העשייה שלי כרגע הוא אכילה רגשית, ואני מקדמת מצב שבו אוכלים בתוך הסחרור אוכל אמיתי וטוב. הניסיונות שלי, כמו שאת מבינה, מאוד קשורים בזה :-)
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

היה לי נחמד לקרוא בתור מי שמשעשעת את עצמה כבר איזו תקופה בהכנת ממתקים ביתיים מגוונים, גם אם הם כוללים סילאן פעמים רבות, אפילו שכבר סיכמנו שזאת לא האופציה החיוניות ביותר.
קול_פעמונים*
הודעות: 417
הצטרפות: 12 אוגוסט 2013, 10:13
דף אישי: הדף האישי של קול_פעמונים*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי קול_פעמונים* »

ואני מצאתי לאחרונה אופציה נהדרת לחם/עוגה ללא גלוטן. זה מתכון ממש ידוע, אבל לטובת מי שלא מכירה:

לחם שקדיה:
צנצנת 300 גר' שקדיה
4 ביצים
לטרוף במיקסר.
להוסיף:
כפית סודה לשתיה
רבע כפית מלח

לערבב וזהו!
בתבנית איגליש קייק 30 דק' בתנור.
יוצא מאפה מדהים וטעים במראה לחם לבן- שאנחנו מורחים עליו דבש (וככה לא אוכלים מתוק מחומם), או חמאת קוקוס.
משתלב מעולה גם עם ממרחים מלוחים כמו סלט אבוקדו.

מצאתי את המתכון בגרסא של לחם מטחינה, כי בעיקרון אפשר להכין אותו מכל חמאת אגוזים/זרעים טחונים. אני בחרתי מסיבותי להכין משקדיה.
הגרסא עם הטחינה זולה יותר כמובן, אז אפשר לנסות איתה (לא מניסיון אישי) ואפשר לגגל "לחם טחינה" ולראות את התמונה.
קול_פעמונים*
הודעות: 417
הצטרפות: 12 אוגוסט 2013, 10:13
דף אישי: הדף האישי של קול_פעמונים*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי קול_פעמונים* »

אני מתכוונת לנסות את זה כבסיס לעוגה, חשבתי על תוספת בננה, צימוקים...
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

פעמונית, תודה רבה.
הניסיון שלי עם המתכון הזה (בגירסת השקדים או הטחינה, ניסיתי בעבר את שתיהן) זה שהטעם של הסודה לשתייה נורא מורגש לי.
אני לא יודעת אם אני חריגה ברגישות הזו לטעם המתכתי שלה או שזה ככה אצל כולם אבל הם מתעלמים או שאולי יש סודה לשתייה בטעם אחר שלא מורגש.
כל הניסיונות שלי לייצר אפייה עם מתפיחים כאלה (אפילו עוגת שוקולד) נגמרו בתחושה לא נעימה על הלשון משום מה...

מקווה שיצליח לך לעשות עם זה משהו טעים ומעניין. אני מכינה היום אינג'רה, ולפי איך שהתערובת נראית כרגע אין סיבה לצפות ליותר מדי :-D
קול_פעמונים*
הודעות: 417
הצטרפות: 12 אוגוסט 2013, 10:13
דף אישי: הדף האישי של קול_פעמונים*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי קול_פעמונים* »

גוגוס, במתכון הזה ממש ממש אין זכר לסודה לשתיה, ואני אנינת טעם ביותר.
אולי שמת יותר ממני? כפית לא גדושה ממש לא מורגשת לכמות הזו של השקדיה והביצים.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

פעמונית, לא בטוחה שזו אנינות טעם כמו שאולי זו סתם רגישות לטעם ספציפי. יש לי את זה, ורגישות-על לאבקות מרק משום מה, ושתיהן מתבטאות בריח עוד לפני שאני בכלל מרגישה את הטעם.
אבל אני אבדוק שוב, מה אכפת לי, תמיד יש כאן מי שישמח בזה בכל מקרה :-)
תודה גם על המתכון השני...
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

אוקי... אז ניסיתי להכין אינג'רה.
כצפוי, זה לא יצא כמו שקיוויתי, אבל לא כצפוי - זה יצא ממש סבבה!
אני רואה את הטעויות די בקלות (צריך להוסיף מים בסיבוב השני, ולא יזיק גם לערבב...), אבל אני לא בטוחה שבא לי לתקן אותן.
יצא משהו נוקשה קצת עם טיפה רכות באמצע, נוח מאוד לאכילה ולמריחה של הטחינה שהכנתי, ומזין למדי.
לא חסרו לי הבועות ולא חסרה לי הרכות.
הפשטות של זה מאוד נוחה. 1:1 מים וקמח, יום המתנה, ולמחבת טפלון עם מכסה. סה-טו!

בסיבוב הבא אני הולכת לנסות לאפות את זה בתבנית. גם כי אני מעדיפה מלבן שאפשר לחתוך לריבועים ולא עיגול, וגם כי זה יצא עוד יותר קראנץ' בלי להישרף.
מוצאת חן בעיניי תכולת הברזל האסטרונומית של הדבר הזה, למרות שהזמינות שלו נמוכה מזו של הבשר.
ואני גם יכולה לדמיין בקלות איך הופכים את זה לטעים ממש עם קצת מלח בתערובת ואורגנו, למשל.
פרח_בית*
הודעות: 1350
הצטרפות: 12 נובמבר 2015, 23:07
דף אישי: הדף האישי של פרח_בית*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי פרח_בית* »

נשמעת מעניין האינג'רה, מאיזה קמח, טף?

אשמח לשיתופים על עוד מתכוני מתוקים, אני מנסה כל מיני דברים בזמן האחרון ולא תמיד יוצא מוצלח. כשהייתי מכינה עוגות עם סוכר תמיד היה יוצא מוצלח (שוקולד/סוכר/שמנת מתוקה/קמח לבן וכו', מה יכול לצאת לא טוב?...) ועם התחליפים אני לא תמיד מצליחה להגיע למשהו מספיק מתוק, או לאיזון טוב של טעמים...
בינתיים לרוב מסתפקת בכדורי תמרים/אגוזים/קקאו למיניהם או קרקר עם חמאה ודבש (ואגוזי מלך).
או ה"מאפינס" תפוחים וקוואקר של גוגוס שלרוב ממש מספקים לי את הצורך במאפה מתוק (ואפילו בעלי אמר שזה טעים, ולרוב המתוקים ללא סוכר לא מספיק מתוקים מבחינתו), אבל לפעמים אני רוצה שיהיו עוד אופציות.
מאי*
הודעות: 338
הצטרפות: 01 ספטמבר 2003, 17:18

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי מאי* »

גם אני שמחה בשיתופי המתכונים המתוקים. ילדתי בן (מתוק :-)) לפני חודש, ובתקופת משכב הלידה העייפה אני מחפשת מתוק לעיתים הרבה יותר תכופות.

אגב, מעניינים אותי דפוסי האכילה אחרי לידה. בשלושת השבועות הראשונים אני אוכלת כמויות מטורפות, ואפילו לא בגלל רעב ממשי. זו ממש פקודה קיומית של המוח: 'לאכול. לאכול. לאכול. לאכול עוד'. אני גומרת שאיבת חלב (הבייבי ניזון בלעדית מחלב שאוב בגלל מבנה אנטומי מאתגר של אמא שלו), מרגישה מעולפת כאילו לא אכלתי יומיים, וטסה לאכול.

זרמתי עם עצמי, ואכלתי אוכל חיוני ולא חיוני בלי לחשוב פעמיים. עכשיו, כשעבר חודש, פתאום הצורך העז הזה לאוכל מתמתן ואני אוכלת כמויות הרבה יותר שפויות וסטנדרטיות (עבורי). חזרתי כבר לארוחת ערב של פירות בלבד (כי זה מה שבא לי, לא כניסיון למשמעת תזונתית!), הקפה של הבוקר כבר לא דורש לידו חמש עוגיות. עדיין רוצה מתוק, אבל הרצון קצת מתון יותר. והיום שלי מתחיל להיות יותר ממרתון של ארוחות לי ולתינוק. תוהה מה המנגנון שעומד מאחורי זה...
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

פרח, אכן קמח טף. יש לו סוגים שונים, בינתיים ניסיתי את הלבן-אפור, ולשמחתי הוא הגיע טחון דק מאוד כך שלא היה לו את המרקם הרגיל של חול שלא אהבתי בעבר כשקניתי קמח כזה בישראל.

ועם התחליפים אני לא תמיד מצליחה להגיע למשהו מספיק מתוק, או לאיזון טוב של טעמים...
מבינה אותך...
אני חושבת שחלק מהעניין (מעבר להמשך הניסיונות, כי לפעמים זו באמת שאלה של למידה) זה להרגיל מחדש את החיך לטעמים האלה שאולי יש פחות רכות (בגלל היעדר שמנת או חלב) או שהמתיקות שלהם פחות חזקה או מורכבת יותר.
בנוטלה שלי חסרים מאוד מוצקי החלב. זה ניכר במרקם שלה וגם בטעם. אבל נוטלה אמיתית לא אכלתי ממש שנים ארוכות, ולמרות שאני זוכרת אותה לטובה החיך שלי אוהב את זו החדשה, ויותר עם כל יום שעובר :-)

לפעמים אני רוצה שיהיו עוד אופציות
מה עוד למשל חסר לך? כי מתכונים יש בלי סוף, רק צריך להפשיל שרוולים ולנסות אותם.

מאי אהובה ויקרה - מזל טוב לך, חם וגדול ומכל הלב.
אני מקווה שהיתה לידה טובה ומאחלת בינתיים משכב לידה נינוח ושפע חלב. כל הכבוד לך על השאיבות!
אני חושבת שאת תמיד יכולה לסמוך על הקשב שלך לעצמך. ולגבי המנגנון - לכי תדעי מה היה חסר שם שהצריך את זה...
כל אישה זה גוף אחר. אני למשל אכלתי מעט מאוד אחרי הלידות שלי. ממש היה צריך להזכיר לי לאכול אפילו שהנקתי מסביב לשעון.
למה? לא יודעת, אבל ככה זה היה.
פרח_בית*
הודעות: 1350
הצטרפות: 12 נובמבר 2015, 23:07
דף אישי: הדף האישי של פרח_בית*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי פרח_בית* »

מה עוד למשל חסר לך?
בעיקר עוגיות, משהו במרקם של עוגה בחושה, וטעם של שוקולד.
בפעמים שמאוד התחשק לי עוגה בחושה אלתרתי כמה מתכונים (משהו בסגנון קמח כוסמין מלא, שמן קוקוס, ביצים, אבקת אפייה, פירות, תבלינים וכו', ללא סוכר), בחלק מהפעמים הצלחתי להגיע למרקם שאהבתי אבל לרוב זה לא היה מספיק מתוק או שהמתוק לא היה לי מספיק טעים... ניסיתי בעיקר שימוש בפירות כמו תפוחים/בננות בשילוב עם תמרים.

אני חושבת שחלק מהעניין (מעבר להמשך הניסיונות, כי לפעמים זו באמת שאלה של למידה) זה להרגיל מחדש את החיך לטעמים האלה שאולי יש פחות רכות (בגלל היעדר שמנת או חלב) או שהמתיקות שלהם פחות חזקה או מורכבת יותר.
האמת שאני כן אוכלת מוצרי חלב (ביום-יום בעיקר יוגורט, שמנת חמוצה, חמאה ומעט חלב), לא הרבה אבל זה כן אופציה מבחינתי. מרגישה שזה חסר לי בעיקר עם קקאו, פעם אחרונה שהכנתי כדורי תמרים/אגוזים/קקאו וכו' - הוספתי מעט חלב כי זה ממש חסר לי בטעם. יכול להיות ששימוש בחמאת קקאו תעזור לעניין? זה משהו שאף פעם לא השתמשתי בו אז אין לי מושג מה הוא תורם למרקם או לטעם...

באפייה לרוב אני לא מרגישה צורך בחלב ומסתדרת בלי, מה שבעייתי לי זה עניין ההמתקה.

אנסה את העוגיות של קרן שמש והלחם שקדיה של פעמונית.
פרח_בית*
הודעות: 1350
הצטרפות: 12 נובמבר 2015, 23:07
דף אישי: הדף האישי של פרח_בית*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי פרח_בית* »

מצרפת פה מתכון לפאי פירות, שהרכבתי וניסיתי כמה פעמים - בצק, "קרם" שקדים, ופרי.
הוא לוקח קצת זמן והתסעקות, אבל אני מכינה למשל לשבת או כשבעלי בוכה שהכל בריא מדי ואני כבר לא מכינה עוגות מושקעות... :)
הוא טעים אך עדיין דרוש שיפור:

בסיס (מבוסס על מתכון של קרקרים, עם כמה שינויים ותוספות):
קצת פחות מחצי כוס שמן קוקוס
1/2 כוס מים רותחים
קורט מלח
4 תמרים
2 כוסות קמח כוסמין (אפשר אולי להחליף חלק בשקדים טחונים)
1/2 כוס קוקוס טחון
1/4 כוס פרג
גרידת לימון
לערבב הכל במיקסר, להדק על תבנית פאי כולל הדפנות בשיכבה דקה ואחידה.

"קרם" שקדים:
שקדים טחונים
שמן קוקוס
מיץ וגרידת לימון
תמצית וניל
2-3 תמרים
מים - עד שמגיעים למרקם שנראה מוצלח, לא קשה מדי, ולא נוזלי. כזה שאפשר למרוח על בצק, ויאפשר לפרי לשקוע קצת פנימה.
לטחון הכל עד שהופך לעיסה, ולמרוח על המלית.

פירות:
אגסים/תפוחים/אפרסקים/שזיפים - חתוכים לקוביות או פרוסות (לטעמי יותר טעים אם הן לא ממש דקות), להשרות קצת במיץ לימון או תפוזים. ולפזר על המלית. לתפוחים למשל כדאי להוסיף גם קינמון.

לאפות בתנור, 180 מעלות, משהו כמו 45 דקות
קרן_שמש_מאוחרת*
הודעות: 669
הצטרפות: 14 מרץ 2007, 22:57
דף אישי: הדף האישי של קרן_שמש_מאוחרת*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי קרן_שמש_מאוחרת* »

מישהי יכולה לתת קווים כלליים למאפינס של גוגוס עם שיבולת השועל ותפוחים שפרח בית הזכירה? תודה
מאי*
הודעות: 338
הצטרפות: 01 ספטמבר 2003, 17:18

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי מאי* »

תודה רבה על האיחולים, גוגוס :-)

הלידה היתה בעיקר מהירה. ארבע שעות מהציר הראשון ועד שהאדון הצעיר יצא לאוויר העולם בבכי עז.

מסכימה איתך לגבי המנגנון - משום מה אני מרגישה שהוא מחודד במיוחד מיד אחרי הלידה. אבל אני מתחילה לחשוב שלא הגעתי לאיזון אלא פשוט לתשישות יתר: אני מאלה שהנקה (או שאיבה. ייצור חלב, בעיקר) מתישה אותן מאד (ומהווה יופי של דיאטה...) והגעתי למסקנה שאני אוכלת פחות כי אין לי כוח. אם זה נשמע הגיוני...ואם בעלי לא בסביבה להכין לי אוכל ולהגיש לי, בדרך כלל אני פשוט לא אוכלת. או אוכלת זבל.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

קרן, אולי גוגוס יכולה לתת קווים כלליים למאפינס של גוגוס עם שיבולת השועל ותפוחים :-)
מה שלומך, יקירה?

אני בדרך כלל לוקחת תפוח אחד על כל כוס של שיבולת שועל (לרוב מכינה משלוש כוסות ושלושה תפוחים). את התפוחים מגרדת פנימה עם הקליפה, מוסיפה קצת דבש לפי העין, קצת טחינה בשביל להדביק הכל, קצת קינמון ושברי אגוזים וקצת שמן קוקוס.
עושה מזה קציצות שמנות כאלה ושמה בתנור ב 180 מעלות לאיזה... חצי שעה ככה? עד שזה מזהיב ונהיה קשה מבחוץ ונשאר רך מבפנים.
טעים ומפנק, בייחוד כשזה עוד קצת חם, והמתיקות לגמרי נשלטת על ידי סוג התפוחים וכמות הדבש שמתאימה לך.

מאי, טוב לשמוע שהיה קל ומהיר.
נדמה לי שאחרי הלידה, אם המצב הנפשי טוב, הכל מחודד בטירוף. גם אני הרגשתי ככה ובמקרה שלי זה הוציא ממני קצוות שחבל על הזמן :-)
עוד לפני שילדתי, ובטח שאחרי, אני ומישהו אחר היינו מכינים כמויות אדירות של אוכל וכל המקפיא היה מלא בקופסאות כאלה של ליטר עם דברים מבושלים שאהבתי והיו לי טעימים. אני מדברת איתך ברמה של קופסאות לשלושה שבועות כל פעם.
ככה יכולתי כל בוקר להוציא קופסה אחרת, ובצהריים או קצת אחרי זה היה רק לזרוק למיקרו. לא בדיוק תזונת-על, אבל יותר טוב מכל החלופות בוודאות.
אולי מישהו יכול לעזור לך להרים מבצע כזה אחת לכמה שבועות?
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

פרח, ניסית פעם לאפות עם תמרים? אולי זה יעזור?

ונסי גם את הנוטלה הבייתית שקישרתי אליה למעלה. מעט עבודה, וזה יוצא משו משו.
כבר אמרו לי שאני צריכה להחביא את המתכון ולמכור בעצמי ולהיות מיליונרית כי זה ממכר. ידיד שלי הציע לקרוא לזה
Oral Chococrack :-)
מנטה*
הודעות: 148
הצטרפות: 31 יולי 2005, 23:48

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי מנטה* »

אני מחפשת תחליף לטחינה!

מאז שגיליתי חווה אורגנית מעולה לידי, תמכרתי לסלט של עלים ירוקים, עוד כל מיני ירקות, אבוקדו וטחינה.
יוצא שאני אוכלת כמויות ענקיות של עלים ירוקים, אבל מהמון סוגים, אורגניים ושנקטפו בערך חמש דקות לפני שאני קונה אותם, אז סבבה, אבוקדו גדול שלם, שנראה לי הגיוני, אבל גם המון טחינה.

אני רוצה להפחית את הכמויות של הטחינה בגלל האומגה 6.

מה שאני צריכה זה משהו קרמי שיחבר את הכל ביחד, וירכך את כל העלים, גם במרקם וגם בטעם. זה גם עלים קשים כמו מנגולד ובוק צוי, וגם מרים וחריפים כמו רוקט וראשד.
ושיהיה עם פחות אומגה 6.

למי יש רעיון?
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

היי מנטה,

לא מבינה בענייני אומגה 6 (טוב/ לא טוב, במה יש ומה זה בכלל P-:), אבל אולי תתאים לך חמאת שקדים?

ולפעמונים -

אפיתי את לחם השקדים שהזכרת!
המרקם יצא סופר. בעלי אמר שזה חביב וגם הקטנה אהבה, כך שאנסה לשלוח אתה למשפחתון בתור אופציה לזמן שהמטפלת מגישה לכולם לחם. עד עכשיו שלחתי אתה לחם כוסמין, והלחם הזה נראה לי מזין פי כמה.
לטעמי, הוא היה תפל והזכיר לי מאוד בטעם וגם קצת במרקם פחזניות מבצק רבוך, אבל בטח נחמד למרוח עליו משהו. (ניסיתי חתיכה קטנה עם דבש ואחרת עם חמאה. הקטע שאני כבר די לא רגילה לאכול לחם עם או בלי ממרחים... :-))
אחת התאומות טעמה ולא התמוגגה אבל התאים לה, עד ששמעה אותי מספרת לשכנה (שלבעלה אובחן צליאק) שיש בפנים "שקדייה"...
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

מה שאני צריכה זה משהו קרמי שיחבר את הכל ביחד, וירכך את כל העלים, גם במרקם וגם בטעם

אפשר לעסות/ללוש את העלים עם הרבה שמן זית.
קול_פעמונים*
הודעות: 417
הצטרפות: 12 אוגוסט 2013, 10:13
דף אישי: הדף האישי של קול_פעמונים*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי קול_פעמונים* »

תפילה איזה כיף שניסית!
נכון, ה"לחם" לבד לא משהו, אבל עם ממרח מתוק הוא ממש נותן הרגשה של עוגה.
גם אני התרגלתי לחיים בלי סנדויץ+ממרח, אבל עוגה היתה ממש חסרה לי, וזה ממלא יפה את התפקיד.
שבת שלום
{@
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

מה שאני צריכה זה משהו קרמי שיחבר את הכל ביחד, וירכך את כל העלים, גם במרקם וגם בטעם
חשבתי גם על לבנה או יוגורט וכד', אם את אוכלת מוצרי חלב.


אבל עוגה היתה ממש חסרה לי
גם לי, ובינתיים אני ממלאת החסר מדי פעם בעוגה שאני אופה לילדים וזה אכן חיוני פחות, אף שגם בה אני ממירה חלק ניכר מהקמח בקוקוס ובשקדים טחונים.
אולי אנסה וריאציות על העניין. אני סקרנית לנסות גם עם טחינה. לאט אט... כל ההתקשקשויות האלה במטבח כפיות לי מאוד, אבל מצריכות זמן שנצרך גם לעוד פעילויות...
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

מנטה, אני מציעה לך לעשות בדיקת דם פשוטה לבדוק אם יש לך אומגה 6 בעודף. יכול להיות שאת אפילו לא קרובה למשהו בעייתי ויכולה להנות מהטחינה שלך בשמחה.
בנוסף, אומגה 6 אף פעם לא עומדת לבד. הדבר המרכזי שחשוב איתה הוא היחס שלה לאומגה 3.
תאכלי מה שטעים לך, אם את חוששת - תבדקי, ורק אחר תיפטרי מדברים שכרגע יש לך לגביהם רק סימן שאלה.

לצד זה - אבוקדו הוא בסיס מעולה לרטבים אם הוא בשל. אפשר לערבב אותו עם שמן זית, ואפשר גם להכין ויניגרט טוב שיש לו בסיס חרדלי ולכן הוא דומה קצת למרקם של הטחינה.
ואכן, אם את אוכלת חלביים, אז יש לך די הרבה אופציות יוגורטיות.

לגבי המתוקים - חפשי מתכונים של בראוניז ללא סוכר, גם באנגלית. יש כל מיני דברים על בסיס שקדים טחונים שיוצאים ממש מוצלח. כבר המון זמן לא הכנתי אבל בשעתו עשיתי לפחות שניים מוצלחים ואין לי את המתכון שלהם לצערי.
מנטה*
הודעות: 148
הצטרפות: 31 יולי 2005, 23:48

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי מנטה* »

גוגוס - הבדיקת דם זה רעיון מצוין. השילוב של עלים/אבוקדו/טחינה עושה לי קסמים - משביע, מספק ברמה גופנית ונפשית, מעלים חשק לכל דבר שלא בריא לי ואפילו מרזה.
אני אנסה לבדוק רטבים אחרים כי בכל מקרה נראה לי שכדאי לגוון, אבל אם זו לא בעיה אמתית אז אולי לא כך כך דחוף.

אפרופו - לדעתי השילוב הזה גם לגמרי משפיע עלי רגשית - הוא גורם לי להיות יותר שלווה ושמחה. זה הגיוני או שאני סתם מדמיינת?
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

השילוב של עלים/אבוקדו/טחינה עושה לי קסמים
תענוג צרוף לשמוע אותך ככה...

בכל מקרה נראה לי שכדאי לגוון
לא בהכרח. לפעמים הגוף ממש זקוק למשהו והוא מבקש עוד ועוד כדי למלא את החסר הזה.
אני מציעה לך לגוון כאשר תרגישי צורך ברור מבפנים לגוון. זה עוד יגיע, אבל בקצב שלו.

השילוב הזה גם לגמרי משפיע עלי רגשית - הוא גורם לי להיות יותר שלווה ושמחה. זה הגיוני או שאני סתם מדמיינת?
לא מדמיינת. ככה זה עובד כשהכל מדויק. התזונה מחזיקה גם את המערך הרגשי בחלקו. כמו שהיא יכולה לחבל היא יכולה גם לתקן או לשפר או סתם לרומם :-)

אני מוכנה לשמוע סיפורים כאלה מהבוקר עד הערב. עושה אותי שמחה ודוחף אותי ברכות ללכת לאכול משהו טוב ומתאים יותר מכל מאמר מדעי או אחר על תזונה.
גוונים*
הודעות: 1638
הצטרפות: 23 מרץ 2010, 16:12

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוונים* »

_צאתי את המתכון בגרסא של לחם מטחינה, כי בעיקרון אפשר להכין אותו מכל חמאת אגוזים/זרעים טחונים. אני בחרתי מסיבותי להכין משקדיה.
הגרסא עם הטחינה זולה יותר כמובן, אז אפשר לנסות איתה (לא מניסיון אישי) ואפשר לגגל "לחם טחינה" ולראות את התמונה._
בדיוק ניסיתי לא מזמן, עשיתי בצורת לחמניות. יצא חביב, מעט יבשושי דחוס, טעם דומיננטי של טחינה מן הסתם.. אז זה מתאים בעיקר לחובבי הז'אנר...
פעם הבאה אנסה להוסיף נוזל כלשהו או משהו רטוב נוסף אולי תפוח מרוסק לגרסה מתוקה ומים ואגוז כלשהו לגרסה 'מלוחה'.


_אני בדרך כלל לוקחת תפוח אחד על כל כוס של שיבולת שועל (לרוב מכינה משלוש כוסות ושלושה תפוחים). את התפוחים מגרדת פנימה עם הקליפה, מוסיפה קצת דבש לפי העין, קצת טחינה בשביל להדביק הכל, קצת קינמון ושברי אגוזים וקצת שמן קוקוס.
עושה מזה קציצות שמנות כאלה ושמה בתנור ב 180 מעלות לאיזה... חצי שעה ככה? עד שזה מזהיב ונהיה קשה מבחוץ ונשאר רך מבפנים._
ניסיתי ויצא לא משהו... האמת עכשיו אני רואה ששכחתי שמן קוקוס (או שמן בכלל) זאת יכולה להיות הסיבה שיצא קצת 'יציקה'? גוגוס, כמה שמן את מוסיפה בערך?
שמתי סילאן במקום דבש ושקדיה במקום טחינה אבל לא מאמינה שזה משנה כל כך.
אולי היה יותר מדי זמן בתנור?
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

הי גוונים, כמה אפשרויות:
או שזה היה יותר מדי זמן בתנור
או שהטמפרטורה היתה גבוהה מדי
או שעשית אותן שטוחות מדי

אם הן ממש קציציות שמנמנות, והן ב 170 או 180 מעלות גג, והן בערך חצי שעה, אז הן אמורות לצאת קשות קצת מבחוץ וממש נימוחות בפנים.
לגבי השמן... לא יודעת בדיוק כי אין לזה ממש מתכון. אני שמה כמה שבא לי. מהמרת בגדול על... שתיים שלוש כפות לשלושה תפוחים?
ונסי לעשות בלי הטחינה בכלל ושיהיו לך תפוחים עסיסיים שמוציאים הרבה נוזלים :-)
גוונים*
הודעות: 1638
הצטרפות: 23 מרץ 2010, 16:12

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוונים* »

או שעשית אותן שטוחות מדי
לא מאוד שטוחות אבל די קטנות.

_לגבי השמן... לא יודעת בדיוק כי אין לזה ממש מתכון. אני שמה כמה שבא לי. מהמרת בגדול על... שתיים שלוש כפות לשלושה תפוחים?
ונסי לעשות בלי הטחינה בכלל ושיהיו לך תפוחים עסיסיים שמוציאים הרבה נוזלים_
אנסה ואחזור לדווח. תודה!
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

ונסי לעשות בלי הטחינה בכלל ושיהיו לך תפוחים עסיסיים שמוציאים הרבה נוזלים
אני פעם אחת עשיתי עם די הרבה שקדיה, ופעם אחרונה לא היה לי אז הוספתי טחינה במקום, אבל לא הרבה כי היה נראה לי פחות מתאים שהטעם של הטחינה ישתלט - והמרקם יצא פחות טוב, יצא יותר יבש כזה. אז לטעמי דווקא התוספת של הטחינה/שקדייה, עושים את זה יותר טעים.

וגם - גוגוס בעבר כתבה איפשהו שהיא הייתה נותנת לתערובת לעמוד קצת לפני אפייה, ואני מרגישה שזה גם מוסיף (אני נותנת לזה חצי שעה ככה), כי זה גורם לשיבולת שועל להיות פחות קשה וצמיגית ויותר נפוחה ורכה כזאת..

<פרח בית ממחשב אחר>
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

נותנת לתערובת לעמוד קצת לפני אפייה
נכון. זה מרכך הכל. זה באמת משנה. אבל לדעתי זה בעיקר הגודל. ככל שהן יותר גדולות כך התוך יישאר יותר עסיסי בפנים.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

מחשבה על חמאה.

תמיד אהבתי חמאה, ואני אוהבת לאכול אותה ככה, כמו שהיא, ובטח ובטח על איזה עלה של חסה או כרוב או מומסת מעל משהו שיצא חם מהתנור.
היום יצא לי לאכול חמאה על מלפפון קריר, ובניגוד לרגיל שמתי חמאה לא מלוחה. ומסתבר... שזה איכסה לגמרי. וזה אחרי שבזקתי מעליה מלח משלי, איכותי ושווה וורוד.

לא הצלחתי להבין למה המעט מלח שיש בחמאה הרגילה שלי עושה כזה הבדל בין משהו שאני ממש נוגסת בו בכיף כמו שהוא, למשהו שמרגיש בפה נורא ואיום.
בשני המקרים מדובר בחמאה אורגנית משובחת למדי.

זה גרם לי להבין שבעצם חמאה זה בכלל לא דבר שטעים לי. היא טעימה לי רק בתנאי... בתנאי שהיא מלוחה או בתנאי שהיא מומסת. וככה, כמו שהיא, איכסה.
די הוציא לי את החשק, האמת. אני אוהבת שדברים טעימים כמו שהם. מצד שני, אני זו ששותה שייק ירוק כל בוקר עם עלים שבחיים לא הייתי שמחה ללעוס. אז כן, פרדוקס.
שקטה*
הודעות: 1157
הצטרפות: 25 ספטמבר 2012, 14:14

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי שקטה* »

די הוציא לי את החשק, האמת. אני אוהבת שדברים טעימים כמו שהם. מצד שני, אני זו ששותה שייק ירוק כל בוקר עם עלים שבחיים לא הייתי שמחה ללעוס. אז כן, פרדוקס.

אני מכירה את הנטייה הזו שלך, כי הצגת אותה כבר כמה פעמים. חשבתי על זה ואני לא רואה את הדברים ככה כי אני חושבת שכן לגיטימי לעבד מזון בצורות שונות, כל עוד זה נעשה בדרך "ארטיזנלית" (מצטערת אבל לא מוצאת מקבילה בעברית למילה הזו שמשמעותה "מסורת" ביחד עם "מקצוענות" או "מומחיות") ואיכותית. כך שאין לי שום בעיה לאכול דברים מותססים או מומלחים לדוגמה. אני חושבת שזה שהדברים האלו נעשו ברוב התרבויות האנושיות (או אפילו בכולן) לאורך ההיסטוריה, זה אומר שיש בזה ערך וכנראה אנחנו מקבלים מזה נוטריינטים שיותר קשה למצוא או שאי אפשר למצוא במזון בצורתו הטבעית (אני מדברת כאן מאינטואיציה בלבד, לא חקרתי את הנושא)

מה שאני מתכוונת לומר הוא, שאני שומעת בדברייך שהמחשבה על כך שזה לא טעים "טבעי" הורסת לך את הכיף, ולדעתי זה חבל. כי בתכלס אלו כן דברים שאת אוהבת לאכול, עד שהמחשבה ה"פרפקציוניסטית" הזאת באה והורסת לך:) אני בהחלט יכולה להבין את הרתיעה הזו כשמדובר במוצר סופר מעובד שכבר אין בו שום דבר טבעי, אבל לדעתי אם מדובר בחמאה איכותית או בזיתים טובים או משהו כזה, חבל להימנע רק בגלל שזה לא טעים בלי העיבוד.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

שקטה, אני חושבת שיש פה שני דברים שונים.
הראשון נוגע לטעם. אני חושבת שמוטב לאכול מה שטעים, אבל זה לא הכלל היחיד. זה לא כלל דיקטטורי.
אני אוכלת גם דברים שלא ממש טעימים לי, בצורה מעובדת או שלא, כי יש בבחירות שלי מגוון של שיקולים.
מה שהפתיע אותי כאן היה לגלות שחמאה בכלל לא טעימה לי. זה לא אומר שאני לא אוכל אותה, רק שהבחירה שלי בעתיד תקח בחשבון שזה בפועל לא דבר טעים לי, במהות שלו.
לדעתי חוש הטעם שלנו אמור להנחות את הבחירות שלנו פחות או יותר, למרות ששתינו זוכרות שהוא מאוד גמיש ושהמוח משחק איתנו כל מיני משחקים.
למשל, יכול להיות שלא היה לי טעים כי המוח שלי רגיל לקבל את זה עם מלח, ופעם ראשונה שזה לא היה כך, והתחושה של "לא טעים" היא בעצם סוג של הפתעה ורתיעה מהלא מוכר יותר משהיא באמת "לא טעים".

ולגבי העיבוד - אותו דבר. הנטייה שלי היא לאכול דברים כמה שפחות מעובדים, אבל זה לא אומר שאני לא אוכלת את המעובדים.
אני חושבת שיחסית לאנשים אחרים, זה שיקול יותר חשוב בבחירות שלי, אבל הוא אחד מיני רבים בכל מקרה.

לעניין ההתססה, כמו הרבה שיטות עיבוד מסורתיות, אני חושבת שלא צריך ללמוד מזה כלום. אלו המצאות של אנשים שחיו חיים שונים מאוד משלי כי היו להם דברים אחרים ובעיקר - לא היה להם את השפע שיש לי עכשיו. הם היו חייבים לאכול לחם, אז כל הכבוד להם שהם מצאו דרך להתסיס דגנים. הם היו חייבים לשמר ירקות ופירות אז כל הכבוד להם שמצאו דרך לעשות את זה וגם להגדיל את הערך התזונתי. זה באמת מדהים, אבל כל כך לא קשור לחיים שלי.
אני לא צריכה לחם בכלל או דגנים אחרים ויש לי שפע טרי כל השנה, אפילו אורגני...
לדעתי מוטב לי לאכול מזונות טריים אורגניים אמיתיים ולא לשטוף אותם (וככה לקבל את כל החיידקים שבאים איתם) במקום לחפש את זה בהתססה.
התססה היא שיטה שאני לא נזקקת לה יותר בחיים המודרניים שלי ולכן אני לא בוחרת בה.
גם במקרה הזה, זה רק שיקול אחד מיני כמה אבל בטח לא היחיד. אני אוכלת ברצון דברים מותססים מסוימים מדי פעם ומכירה בערך של זה אבל זה חלק מאוד שולי בתזונה שלי.

אחרון ודי - כל הדברים האלה... חמאה, מותססים, מחוממים... בסופו של יום הם אוכל. אוכל אמיתי לגמרי. ולכן אין לי שום התנגדות אליהם. אבל כמו שעניתי לבן של חברים ששאל אותי למה אני לא אוכלת לחם, בעוד אבא שלו מחסיר נשימה ממה שאני צפויה לענות, כך אני עונה גם כאן - פשוט יש לי דברים יותר טובים לאכול, יותר מזינים, וגם שיותר טעימים לי.
אותי, אישית, מלח משבש. כשאני אוכלת מלח, לרוב אני אוכלת יותר ממה שמכתיב הרעב שלי ואני צריכה אחר כך עוד מלח או סוכר. זה לא רכיב נטראלי עבורי ולכן אני לא מרבה לבחור בו.
שקטה*
הודעות: 1157
הצטרפות: 25 ספטמבר 2012, 14:14

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי שקטה* »

תודה על ההסבר, קראתי בעניין:)
יולי_לו*
הודעות: 11
הצטרפות: 01 נובמבר 2016, 17:59

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי יולי_לו* »

הי,
מה יכול ללכת טוב, מבחינת הטעם , עם מיץ אשכולית אדומה/ תפוזים בבלנדר?
אני שותה לפעמים שייק פירות , אבל הטעם היחודי של פירות ההדר לא מסתדר לי עם שאר מרכיבי השייק.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

אני בדיוק הכנתי היום מיץ מהמון אשכוליות, מלא פטרוזיליה, סלרי, מלפפון וקצת גזר.
אני לא יודעת איך זה היה מתקבל בשייק במקום במיץ, אבל בתור מיץ זה היה ממש אליפות. מרענן וטעים.
ורד_הסלע*
הודעות: 10
הצטרפות: 22 פברואר 2016, 11:08

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי ורד_הסלע* »

שאלה מוזרה
שמתי לב שהיום לי הרבה גזים לאחרונה, והם התרבו.
היתה לי תחושה להוריד אגוזים, כי הוספתי אותם לתפריט שלי, ואכן כמות הגזים ירדו משמעותית.
האם הגיוני? חבל אגוזים כ"כ טעימים ומזינים.
האם זו דרך נכונה לבדוק את זה? האם לנסות שוב אגוזים כדי לבדוק סופית?
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

היי ורד,

ניסית להשרות האגוזים ללילה לפני אכילתם? אולי זה ישפיע לטובה.
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

בכל מקרה הייתי מנסה להחזיר ולראות מה קורה, כי אולי בדיוק כשוויתרת על האגוזים ומצבך השתפר, בעצם עבר לך איזה וירוסון שהיה לך או משהו.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

אני הייתי מחפשת דרך להפוך את הניסוי לכפול סמיות...
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

מתחילת דרכי בענייני החיוניות היתה בי רתיעה מהרעיון של אוכל ממכר.
אני חושבת שלקרוא לדברים "ממכרים" זה לתייג אותם בצורה מסוימת, די קיצונית, ולכן זה מהלך שצריך להישמר למה שהוא באמת כזה.
אוכל יכול בקלות רבה יחסית לעורר תלות, וגם לתלות יש סוגים שונים ששווה להבחין ביניהם. היא יכולה להיות רגשית, פיזית, תודעתית, וגם להתנהל בעוצמות שונות אצל אנשים שונים ובמצבים שונים.

ה"ממכר" הזה, הוא פשוט דיבור בעוצמה גבוהה כדי לגרום לאנשים להקשיב. לא בשבילי, הפרקטיקות האלה.

הנה כתיבה מצוינת לדעתי על השאלה למה סוכר אינו ממכר. יש לי איתה כמה אי הסכמות לקראת הסוף, ואני גם חושבת שהיא הולכת רחוק מדי עם המסקנה, ובדילוגים לוגיים כמה פעמים, אבל בעיקרו זה ממש ממש טוב.
אנגלית, קלה רוב הזמן, ומאיר עיניים.

מה שכן, ובלי קשר לנושא, ראיתי אותה בסרטון במקום אחר באתר, ונחרדתי ממש מהיעדר החמלה שלה.
אולי היא צילמה את זה ביום רע במיוחד, אבל לו אני בנעליה לא הייתי מעלה דברים כאלה אם הייתי רוצה שאנשים שגם ככה קשה להם יבואו לעבוד איתי.
אז קשה לי איתה, למרות שאנחנו לחלוטין מדברות את אותה שפה.
כמו המוני בעלות מקצוע בעולם של הנון-דיאטינג, המוסיקה היא מוסיקה של לא והתנגדות. זו אמורה להיות שלילה כפולה שמובילה למשהו חיובי (להגיד לא לדיאטה, שהיא סוג של אמירת לא בפני עצמה), אבל בשבילי זה לא עובד.
אני שומעת בעיקר את רוח הקרב וההתנגדות וזה דוחה אותי. קצת חבל, כי זה לגמרי לא הכרחי.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

הקישור לא עובד לי. אני מקבלת PAGE NOT FOUND
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

בעולם של הנון-דיאטינג
יש עולם כזה? וואלה. מידע חדש. אני מכירה רק HAES (בריאות בכל מידה). ואגב, אחד העקרונות של HAES זה שאם מקבלים החלטות, אז שאלו יהיו החלטות חיוביות, כמו לאכול עוד ירק ביום, ולא שליליות, למשל להמנע מצ'יפס.

ועכשיו הקישור כן עובד.
סלט_פירות*
הודעות: 1340
הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי סלט_פירות* »

ואני גם חושבת שהיא הולכת רחוק מדי עם המסקנה
גם אני. ובאופן כללי קשה לי להסכים איתה, למרות שבגדול היא בטח לא טועה לגבי חלק מהאנשים.
אחרי שגיליתי שיש כל מיני מחלות או מצבים שההנחה הרווחת לגבי הסיבה היא סטרס נפשי. במקביל לאותה הגבלה שהיא דיברה עליה. וככה חשבתי במשך שנים עד שגיליתי שלא רק כל מקרה לגופו, אלא שיש סיבות פיזיות ואובייקטיביות שבגינן המצב הזה קורה. להגיד "אין התמכרות" זה כמו להגיד שאין לך כוח רצון. לא היה איזכור הכי קטן לגבי אינסולין (תנגודת או לא תנגודת. היא לא מתייחסת לתהליכים ביולוגים שאצל חלק מהאנשים הוא תקין ואצל חלק כבר לא. אבל היא מתייחסת להגבלה בתור הסיבה. סליחה אבל לא קניתי).
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

כל מקרה לגופו
הכי מסכימה! אבל דווקא מתוך זה ברור לי שסוכר לא אמור להיות מוגדר כממכר.
אני חושבת שכמות האנשים שאצלם הוא באמת פועל כחומר ממכר היא ממש זניחה.
זה שהוא לא יוגדר כממכר לא אומר שהוא פחות מזיק ממה שחשבנו. זה רק אומר שלא נשים עליו תווית חזקה וצועקת.

ועולה שאלה, כמו עם כל אבחון אחר ותוויות, מה משרתת התווית הזו ולמה חשוב או לא חשוב לשים אותה על הסוכר.
לתוויות יש תמיד פן משחרר ופן מגביל.
אני השתכנעתי שזה לא נחוץ כאשר מדברים על סוכר.

אגב אינסולין, מי שהתהליך אצלו כבר לא תקין בכל מקרה לא נכנס לקטגוריה של מכור. זה לא שיבוש שקשור להתמכרות אלא פשוט ל... שיבוש מערכתי בעניין.

הפואנטה שאיתה כן הסכמתי היא שסוכר, בפני עצמו, הוא לא חומר ממכר. הוא מתנהג בצורה שדומה להתמכרות אבל הוא לא שם, בקצה הזה.
לכן אני מעדיפה את הרעיון של תלות, שבוודאות יש אצל רבים (שעליו היא לא דיברה. אני חושבת שהיא מאמינה באפס תוויות על אוכל. אני אישית - לא).

היא מתייחסת להגבלה בתור הסיבה. סליחה אבל לא קניתי
גם אני לא הסכמתי עם זה. לא בתור סיבה בכלל ובטח לא בתור סיבה יחידה. סוכר מעורר בצורה מהותית את הפיזיולוגיה שלנו ולא נכון בעיניי להתעלם מזה. ואני מסכימה איתך לגמרי שזה בדיוק כמו להניח את הכל על כוח הרצון, רק מהכיוון ההפוך. זה לא מועיל וזה נעדר מורכבות שבפירוש קיימת שם.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

שההנחה הרווחת לגבי הסיבה
לדעתי יש פה כשל נפוץ - הנחת סיבה אחת

נניח שלמישהי יש בולמוס שוקולד רק אם השוקולד נמצא בבית (כלומר, היא לא תלך לקנות אותו), וגם היא במצב נפשי רע, וגם הסביבה שלה לא תומכת בה, וגם זה לגיטימי חברתית. מה ה סיבה לבולמוס הזה? זו שרשרת, מספיק לנתק חולייה אחת כדי לשנות את ההתנהגות. אין סיבה אחת, אבל אנשים נוטים לבחור ולהצביע על סיבה בהתאם להנחות המוקדמות שלהם, והתייחס לשאר הגורמים בתור רקע.

יש סוגי שוקולד מסויימים שאני לא יכולה להפסיק לאכול. כלומר, אם אני קונה אותם, אני אוכל את כל מה שקניתי תוך יום-יומיים. זה לא ככה עם רוב מוצרי השוקולד המתוקים. זה לא כי הגבילו אותי בסוגי השוקולד האלו ובאחרים לא. בכלל, בילדותי היה דין אחד לכל סוגי השוקולד. זה כי יש להם איכות ממכרת או משבשת שאין לשוקולד המריר שאני אוכלת בדרך כלל, ואין אותה גם לדברים אחרים.

זה גם אומר שאני פגיעה לאיכות קונרטית הזו, ולא נמשכת למשל לקרואסונים או לחם. כלומר, זה שילוב של שתי סיבות. מישהי אחרת יכולה להוסיף נטייה לבולמוסים במקרים של קושי נפשי. לי למזלי אין את הנטיה הזו. אני יכולה להוסיף את החשיפה - אם אני לא אחשף לזה אני לא ארגיש בחסרונם של השוקולדים האלו.

לדעתי כל מי שרוצה לראות את המציאות כמו שהיא צריכה להתבונן בכל הגורמים. לא להתבונן רק באחד מהם ולהגיד - זו הסיבה, אם נעלים את זה התוצאה הלא רצויה תעלם. יותר מזה, אני אישית אוהבת להתחיל מהגורם הכי קל ופשוט. לחפש את החוליה החלשה, ולנתק אותה. אחר כך, אפשר להתעסק בכל שאר החוליות. הניסיון מראה שזה יותר אפקטיבי ככה.
סלט_פירות*
הודעות: 1340
הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי סלט_פירות* »

שיבוש מערכתי בעניין
אני מעדיפה את הרעיון של תלות, שבוודאות יש אצל רבים
גם אני. העניין עם השיבוש הזה, שגורם לתלות, וגם לתגובה או התנהגות שקשורה להתמכרות, קיים אצל חלק גדול מהאוכלוסיה בכל מיני רמות. כמו שאישה במסע כתבה (ולא הזכירה PMS!), איכות משבשת. :-)

לדעתי יש פה כשל נפוץ - הנחת סיבה אחת
לגמרי. ואני לומדת את זה על עצמי כל הזמן.
עד לא מזמן חשבתי שארוע מסוים אחראי לכל המצב הרפואי המסתורי שלי, ועכשיו הבנתי שבלי איזה פגם גנטי זה כנראה לא היה קורה. כלומר, בלי הארוע זה בטוח לא היה קורה, אבל בלי העניין הגנטי - לא בטוח שהארוע עצמו היה משפיע כפי שהשפיע.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

ולא הזכירה PMS!
כי אני לא סובלת מ-PMS.

ועכשיו הבנתי שבלי איזה פגם גנטי זה כנראה לא היה קורה.
זה קלאסי. תמי גלילי רשמה את זה כנראה כמה מאות פעמים. יש נטייה גנטית למשהו, אבל היא באה לידיי ביטוי רק תחת תנאים מסויימים. למשל מישהו שיש בגלל גנטיקה קושי בפינוי מתכות כבדות, יכול לחיות את כל חייו בלי לדעת את זה, בחברה בה לא נחשפים למתכות כבדות... אם הוא נחשף למתכות כבדות ומפתח בעיות כלשהן, מה הסיבה, הגנטיקה או החשיפה? והאם הבעיות מופיעות אחרי רף מסויים של חשיפה? כלומר, ברמות חשיפה נמוכות הבעיות קטנות עד זניחות, ואז יש רמת חשיפה מסויימת שאחריה יש עליית מדרגה בחומרת התסמינים? איזו ממאות ואלפי החשיפות היא הסיבה להחמרה במצב? האחרונה, או שלכולם יש מידת סיבתיות שווה?

הנטייה הטבעית שלי היא להאשים את הפעם האחרונה, אבל לוגית אני יודעת שזה מטופש.

<הדרך היחידה שאני מכירה להאבק בהטיות לוגיות מולדות שיש לכל המין האנושי, היא להיות מודעת להן>
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

איכות משבשת

אני רוצה למצוא את האיזון בין היותו של חומר ממכר בצורה אובייקטיבית, לבין היותו של חומר ממכר עבור מישהו קונקרטי.

(יש סדרת ספרים שבה דייסת שיבולת שועל אינסטינט בטעם מייפל וזנגוויל הייתה ממכרת עבור זן חייזרים מסויים, ובעלילת הספר התייחסו לדילמה המוסרית שהיא מעמידה, והיה גיבור בספר שכל הזמן טען שזה לא "חומר ממכר", לא הרואין או משהו. השאר התייחסו לזה כמו סם לכל דבר, כי הוא ממכר את החייזרים הנ"ל)

לשוקולד הנ"ל אין איכות ממכרת עבורי אישית בצורה אקראית לחלוטין (כמו שנשים שבהריון לעיתים חושקות במאכלי הילדות הקונקרטיים שלהן, שאין להם משיכה לאף הריונית שבמקרה לא אכלה אותו הדבר בילדותה). אבל הוא לא ממכר אובייקטיבית את כולם (לאנשים יש מידה שונה של יכולת לסרב לאלכוהול או סמים או סיגריות, אבל אם יכריחו אותם פיזית לצרוך אותם, אלו מהם שממכרים פיזית ימכרו את כולם. אין אפס, זו תגובה פיזיולוגית).

אז אני מחפשת איזו מילה שתסביר את זה בצורה מדוייקת - שלא כולם מתמכרים לזה, אבל שהאיכות הממכרת הזו היא לא אישית אקראית, אלא מבוססת על תכונות מסויימות של המאכל, ועל תכונות מסויימות של הפיזיולוגיה האנושית, שהופכת קבוצות לא קטנות של אנשים לפגיעים לזה.

אבל תכלס, לא סתם רשמתי את זה על שוקולד (חלב בטעם נוגט, או במילוי קרם נוגט), ולא על לחם, או קרואסון. כי הרגשתי את האיכות הממכרת הזו. מוזר לי להגיד את זה על קרואסונים, למרות שהגיונית המשפט יהיה נכון באותה המידה.

שפה משקפת תרבות, ואולי המילה הנכונה עם הקונוטציות הנכונות תתקיים רק כשתהיה מודעות לנקודת המבט הזו בציבור. אחרי הכל, השיח הציבורי לא יכול להתקע לנצח בילדותיות השחורה-לבנה שבה או האדם אשם בהכל, או האוכל ממכר. מתישהו הוא יתבגר ויהיה מקום לפחות לקצת אפור, נכון?

<מנסה להיות אופטימית>
סלט_פירות*
הודעות: 1340
הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי סלט_פירות* »

אז אני מחפשת איזו מילה
לא יודעת אם יש מילה אחת לדבר הזה. אולי משהו שכולל בתוכו שחיקה (של מערכות, של מנגנונים, של ויסות האינסולין ורמות הסוכר בדם, שחיקה מטבולית אולי?).
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי גוגוס* »

אתמול סגרתי מעגל מפתיע למדי עם החיוניות.
האיש הציע שנזמין פיצה ונפלט לי בלי לחשוב אפילו - איכסה!

בכל ימי חיי לא אמרתי איכסה על פיצה. אפילו על הנחותות ביותר.
מי שהיתה איתי כאן מהתחלה יודעת שיש לי יחסים ממש מיוחדים עם המאכל הזה.
לא האמנתי שדבר כזה יקרה אי פעם, ועוד במין ספונטניות לא מחושבת כזאת שלא קשורה לענייני בריאות ובלה בלה בלה.
הוצעה לי פיצה ודחיתי אותה ממש מהמעמקים שלי. לא סתם דחייה.

אני כמובן עוד אשוב לאכול פיצה בחיי, אבל זה היה מין רגע כזה שבו האמנתי שכל דבר בעולם יכול להשתנות :-D
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

אולי משהו שכולל בתוכו שחיקה
ואללה! כתבת את זה לפני כמה ימים ואני השארתי את הדף פתוח. כי בכלל לא חשבתי על שחיקה. אבל אחרי שכתבת את זה, הבנתי שזה נכון. השוקולד הטעים שלי מפסיק להיות טעים אם אני אוכלת אותו אחרי משהו מתוק מידי. חשבתי על זה בתור שיבוש, אבל יש משהו במילה שחיקה.

ברור שאין עכשיו מילה - לו הייתה הייתי משתמשת בה. אבל מילים זה רק צירופי צלילים פסבדו-אקראיים שאמורים לבטא קונספטים. ואם הקונספט יהפוך להיות מקובל, אז המילים תמצאנה.
תפילה_לאם*
הודעות: 3283
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*

החיוניות שלי חלק תשיעי

שליחה על ידי תפילה_לאם* »

אתמול בבוקר התחלתי שלושה ימי טבעונות חיונית. (טוב, אמש אכלתי קצת פשטידה עם ביצים.)
הכוונה לנסות לחזור למסלול של חיוניות אחר חריגה חמורה ומתמשכת.
נזכרתי שכתבתי פעם, שאחרי שלושה ימים כאלה בעלי הבחין שרזיתי וגוגוס אישרה שזה סביר, וחשבתי שיהיה לי קל יותר להיכנס לעניינים בעזרת שילוב של אתחול התפריט עם (בשאיפה) תוצאה נראית לעין כלשהי, כך שיהיה איזה גורם מוחשי מעודד.
בדומה למה שלב כתבה בדף שלה גם אני לא מבחינה ביומיום בהבדלים מובהקים בתחושותיי, בתסמיניי וכן הלאה בין זמני אכילה חיונית לזמנים לא חיוניים, למעט הבדלי משקל.
שליחת תגובה

חזור אל “דפים למיון”