החלומות שלנו

[חבצלת*]

אני עכשיו כל הזמן חולמת על ההריון, על הלידה, ועל סבי ז''ל. יש לציין שלא חלמתי בכלל לפני הלידה, כאילו חור שחור. כנראה שעכשיו אני מעכלת את הכל- מות סבי, ההריון, לידתו של אלישע...מעגל החיים...הלידה פתחה אצלי כל מיני סכרים- אני פשוט מסתובבת כל הזמן מוצפת רגשות, ולא מצליחה לסדר אותם. אז כנראה התת מודע עובד בשבילי על זה.

[מימי*]

לכל הקוראים/הכותבים/החולקים את חלומותיהם. עפ"י הדת היהודית, יזהר אדם לספר חלומו אלא לאוהבו בלבד. ומאין זאת? שהרי למילים יש כוח בל ישוער, והאדם האוהב, הראשון אשר לו תספר חלומך יפרש זאת עבורך אל הפן החיובי. גם אם נראים הדברים חלילה, רעים.
"נבואה שמגשימה את עצמה" בוודאי לא אחת שמעתם. ולו תינתן פרשנות לחלומכם, קרוב שזו תשכון בתת המודע שלכם תקופת מה, אשר תכוון אתכם בסופו של דבר ותתקיים.
לכן אנשים יקרים, היו זהירים!!!!!! ספרו חלומותיכם (בראשונה) רק לאוהביכם.

[בן*]

החלומות אינם אלא 'ניקוי מחסנים' של המוח.
http://www.bentamari.com/form

[אנונימי]

בדף זה אפשר לדבר ולשתף ברעיונות ומחשבות על חלומות באופן כללי - מהותם, מטרתם, איך כדאי להתייחס אליהם, איך אפשר לפתור אותם...
אם אתם רוצים לשתף בסיפורי חלומות שחלמתם (ואולי לבקש הצעות לפתרון), ראו חלומות ומשמעותם. יש גם דפים על חלומות בנושאים ספציפיים -- ראו מדור שינה

[נסיכת_השום*]

אצלי באופן אישי החלומות שלי כמה פעמים נבאו לי עתידות, או עזרו לי לקבל החלטות משמעותיות בחיי.
ובכלל, לדעתי החלומות הם מראת הנפש שלנו.

[אחיטוהר_לנצח*]

החלומות אינם אלא 'ניקוי מחסנים' של המוח.
ב-10 שנים האחרונות,חלומות היו ,ועדין כלי עבודה חשוב עבורי.
הם משקפים לי את הלך הרוח האמית והמדויק ביותר על ניבכי נפשי, פחדי ריגשותי...
כשהיתי בצבא,סבלתי מסיוטים קשים.
הם היו מאוד מאורגנים,כמו סרט של שפילברג.ומפחידים באותה המידה.
אפילו בעלי טעם וריח...שאחסוך את התאור.
והרבה חתולים.
כן,חתולים רעים במיוחד.(מוזר...זו החיה שאני הכי אוהבת)
היתי אז נתונה במצוקה נפשית קשה,שבאה לידי ביטוי בשינה.היו לילות שחשתי שישנה נוכחות כלשהיא עומדת לידי.
היתי משותקת לא יכולתי לעצור את הסיוט ולקום מימנו.
שירתתי בצבא כאחות מן המינין ואהבתי לעשות מישמרות לילה.רק כדי לא לישון.באור, השדים לא באים הם מפחדים מהשמש,כך שיכולתי לישון אז....
אחרי הצבא ניגשתי לטיפול.
אי אפשר היה שלא לעבוד דרך החלומות.הם היו חומר מצוין.
החתולים כימעט ולא באו יותר, היו שיטפונות גדולים.חתולים לא סובלים מים,כניראה זה נכון.
מים אדירים,שליפעמים פרצו מהקירות של הבית,לעיתים היתי צריכה לחצות אותם תוך כדי מערבולות.
למדתי בתקופה הזו שני דברים

1. לישלוט בחלום,כמו בספרים של "קארלוס קסטנדה"
2. המיים, אילו הן סערות הרגש.

זה היה ניפלא לקחת את המושכות לידים,כשזה רע שאי אפשר להכיל , היה לי העוז פשוט להפסיק את הסרט.
ובנוסף,תוך כדי הסרט ידעתי מה מצבי הנפשי,לפי מצב הדגל בים...
עברו כמה שנים והמים התמעטו והפכו לנחלים, הם כבר לא הרסניים.ואכן היום יש שליטה טובה על עולם הרגש שלי.
נישארו הפחדים .אלה שלא משנה איך תחניק אותם ,ימצאו דרכים יצירתיות לעלות מול עיניך כשהן עצומות לירווחה.
הלכו החתולים באו תנינים.ולאחרונה גם הם החתימו כרטיס.ובאו שחקני רחש חדשים
העקרבים....
אחלה להקה...
בשנה האחרונה הם התחילו מגודל אמתני,לאט לאט ירדו בגודלם,היתה תקופה שהם לא היו רק בכאילו,אבל חשתי שהם שם.
כמו סרטים מפחידים שאין צעקות,שמפחיד גם ככה.
ולאחרונה ממש עברתי דווקא כאן במטריקס הזה, חויה אמיתית, חויה שהעלתה פחדים חזקים ישנים,שהעמידה אותי אחת ולתמיד מול הפחד מוות.(לעיתים פחדים שמקורם בילדות העוצמה שלהם היא כה חזקה שהתחושה שיש מהם היא של סוף,חידלון).
דווקא כשלא רואים בעינים את האנשים שאתה מתקשר איתם, אתה ליפעמים(לרוב?) מתקשר עם התחושות הסוביקטיביות שלך,
ושעולה מולך אדם ברשת שאו,שאתה יכול בהנף נגיעה להעלים אותו....
או, שהנוכחות שלו רובצת עליך, גם אחרי שכיבית את המחשב....וזו היתה התחושה שלי.
הבנתי שהפעם יש לעבור את הפחד מהפחד.
להסתכל לו בעינים אחת ולתמיד ולא לפחד.לא להתפרק.
ואכן כך קרה.
והעקרבים ...הם הלכו וקטנו,הלכו והתקווצו,לגודל שאין במציאות, ואני בחלום אוספת אותם עם הפה ומעיפה אותם כאילו היו מטרד .
החלום עבורי הוא המדד האמיתי הבילתי מסולף של הרגש הטהור החי ביפנים.
10 שנים חיכיתי לרגע בו אוכל לקחת את הפחד שלי בשינים כמו חיה ,ולהעיף אותו לקיבינימאט,כי הוא מפריע לי
בדרך.
חלומות נעימים.
שירית

[רונית_נשר*]

כתבה בסיסית שכתבתי על גישות שונות לעבודה עם חלומות.
http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/448/073.html
חשוב לזכור שמעבר לסימבול כדאי לשים לב לתחושות שעולות בחלום, ולא רק לתיאור עצמו

[דה_דה*]

רונית אני לחלוטין מסכימה איתך שהעניין הוא לא רק ה"סמל" אלא התחושות, ונראה לי שבאמת "סמלים" שונים באים לבטא דברים שונים אצל אנשים שונים...
בכל מקרה לקרוא פרשנויות של אחרים יכול לעזור לפתוח את הראש לכיוונים אחרים...

[פלוני_אלמונית*]

האם זה אומר שאיני נחה בכלל?
אני כל בוקר זוכרת את חלום האתמול מלאים ברגשות- מתחברים לי למה שקרה אבל אני מרגישה
שאני בעצם בכלל לא נחה??.?
האם למי שאינו זוכר את חלומותיו יש יותר שקט נפשי בלילות?
תודה
סליחה על ההתפרצות:)

[חולמת_אחת*]

קמתי היום עם חלום שממש מעיק עליי, אז חשבתי לכתוב אותו פה ואולי לקבל איזשהו משוב.
חלמתי שאני רואה בבית שלי סרטן שחור ואני מנסה לתפוס אותו ואני לא מצליחה, הוא מצליח להתחמק ולברוח לי בין ומתחת לדברים בבית ורהיטים. וככה התעוררתי.

הדבר העוד יותר מוזר שקרה בחלום- זה - שהיצור הזה היה בדמות סרטן אבל בחלום הרגשתי אותו כאילו הוא עקרב. ואני זוכרת שתוך כדי החלום תהיתי לעצמי למה אני מגדירה אותו בראש שלי כעקרב כשהוא נראה סרטן שחור לכל דבר ועניין.
כשקמתי - ניסיתי לפתור את הפרדוקס הזה של החלום ולא הצלחתי להניח את החלום בצד ולתפקד עד לרגע זה. אני ממש לא מצליחה להניח לזה.

עוד משהו- שלאחרונה חלמתי חלום כלשהו שגרם לי להרגיש די דומה וזה היה עם עכביש שהבטן שלו נורא קטנה אבל הרגליים שלו ממש ארוכות ועבות כאלה, כאילו הם צינוריות מחוברות, אני לא ממש זוכרת את החלום הזה אני רק זוכרת שהוא תפס אותי הרבה זמן.

אולי יש קשר בין שני החלומות ואולי לא.
אשמח לשמוע תגובות, פרשנויות, או הפניות איפה אפשר לקרוא.