היהדות הקפואה

שלום!!

ראשית,אינני מתימר להיות המחליט לגבי היהדות .
אך מה שחשוב הוא לחזור למקור![לתורת משה].
לדעתי,
לגבי מצוות שבין אדם לחברו ,"ואהבת לרעך כמוך" יכל למצות את המיכלול .
לגבי מצוות שבין אדם להקב"ה ,"ואהבת את ה" אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" ו"תמים תהיה עם ה" אלוהיך"יכולים למצות את מכלול המצוות
והכל על פי הכתוב בתורת משה.

ולכשהקב"ה יראה שעמו מתאמץ באמת ובתמים לחזור אליו ,ישלח את אליהו הנביא להורות את הדרך ככתוב"זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה" הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם"

ובא לציון גואל! אמן!

חג שמח!!!

שבוע טוב וחודש טוב!
האם לא היה עדיף שתהיה לנו יהדות מתחדשת, מאחדת, מגבשת את כל העם סביבה - ולא רק את אלה שמוכנים לחיות על פי הקודים ההלכתיים הנוכחיים.

התורה היא אלוקית .נקודה.היא לא אמורה להתאים את עצמה למקום ולזמן כמו שנראה לנו,אנחנו לא תמיד יודעים איך להסתכל ועל מה.התורה על כל מה שבא איתה רלוונטית היום כמו שהייתה לפני עשר,מאה או אלף שנים...
זו בדיוק הייתה הגזרה של היוונים,להתאים את התורה והמצוות לחיי היומיום ,לא הייתה להם בעיה שהיהודים ישמרו את התורה,להיפך הם מאוד העריכו את חכמת התורה,הם פשוט רצו להשכיח כי מדובר בתורת השם.להשכיח את האמונה בבורא עולם.
יהדות שיונקת את כוחה ממקור של אמונה אמיתית בבורא עולם לא יכולה להיות קפואה ובהחלט יש סתירה

בהחלט מסכים איתך שאפשר לחיות במסגרת מגבלות היהדות הנוכחיים, ועם זאת לחיות חיים מלאים, בוערים ומספקים.
אני לא מסכימה איתך,סליחה.
חיים מלאים בוערים ומספקים אי אפשר לחיות אם את מרגיש שאתה חי במסגרת קפואה ומגבילה.זו סתירה חדה מדי,לדעתי.או שאתה בתוכך לא מאמין שהכל קפוא שם וכן חש את הניצוץ האלוקי המחיה את העולם-ואותך בדרך ממילא,או שהחיים שלך לא באמת מלאים בוערים ומספקים.(אני משתמשת במילה "שלך" אבל זה לא אישי,כן?)
שנזכה לנס חנוכה ועוד הערב
ובא לציון גואל! אמן!

חודש טוב
אם התורה לא אמורה להתאים את עצמה מדוע לא שומטים כספים וקרקעות בשנת שמיטה??[בלי סיבות ותרוצים!]
מדוע ה"רבנים" לא כולם כהנים משבט לוי ??["יורו משפטך ליעקב ותורתך לישראל"]
מדוע לוקחים ריבית????[מאנשים שאין להם לחם לאכול]
מדוע אם שמים ערוב ניתן ללכת בשבת גם 10 ק"מ ??[כשכתוב בתורה"שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השבת"]
אלו רק קצת מהדוגמאות של התאמת התורה לשיגעונות הזמנים!!!!!!!

חג שמח!!

שלום!!
שאלות מעולות!!
האם מישהו יכול לענות עליהם ללא פילוסופיה יוונית?
ויש לי להוסיף שאלה :המיועדת לאוכלי הבשר השומרים תורה ומצוות
בתורה כתוב"שור או שה לא תשחטו אותו ואת בנו ביום אחד"
כידוע ! כיום יש הזרעות מלאכותיות בצאן ובבקר לצרכי השבחה
זאת אומרת, לוקחים שור מעולה ובזירמה שלו מרביעים כ40.000פרות
מהו הסיכוי שאותו שור לאחר שירד מגדולתו ישחט ביחד עם אחד מצאצאיו?
ונתח בשר כזה יגיע לצלחת שלך?

תחשבו על זה!
חג שמח!!
חודש טוב ומבורך לכל עם ישראל!!

פלוני אלמונית,את הריבית לוקחים הבנקים שבפעם האחרונה שבדקתי-לא עבדו לפי חוקי התורה,כנ"ל לגבי רוב החקלאים בארץ(לכן מי שרצה לשמור שמיטה כמו שצריך הקפיד לקנות רק יבול נוכרי.)
אבל זה לא משנה,אני יכולה לענות תשובות ואתם תמשיכו לשאול שאלות...נקודת ההנחה הבסיסית שלנו היא כל כך שונה,כשאני אומרת שהתורה היא תורת השם ולא אמורה להתאים עצמה ולהשתנות זה מתוך אמונה בבורא ובכל חלקי התורה ,זו שניתנה לנו בכתב וזו שניתנה בעל פה ,ואני מאמינה בלב שלם שאכן כל מה שעתיד תלמיד ותיק לחדש ניתן למשה בהר סיני .זאת אומרת מגיע ישירות מהשם.
ברור לי שגדולי ישראל בכל הדורות היו הרבה יותר חכמים ממני,ובקיאים בכל פרטי התורה וההלכות ושום דבר שהם פסקו לא נבע מתוך עדריות או מוחין דקטנות,היינו חוסר מחשבה.
זהו.
המשך שבוע טוב,החושך בימינו באמת גדול,מאחלת לכולנו לראות במהרה את האור,לשמוע שופרו של משיח,אז בדרך ממילא יעלמו כל הספקות והשאלות וידעו כולם את ה'.
כל טוב.

שלום!!

מה מטרת שנת שמיטה?
אם הילל לא היה עושה את הפרוסבול {שיטה יוונית}[רק עכשיו הסתיים חג חנוכה שבו שמחנו שניצחנו את היוונים ,ומרוב שמחה לא ראינו "שחכמי ישראל "הכניסו לנו את יוון בדלת האחורית] היו מקימים שמיטת כספים ושמיטת קרקעות כמו שכתוב בתורה!
ירם טוב!!

המשמעות השניה היא המשניות (בחיריקים) של המשנה ביחס לראשונה - והיא שוב התורה העתיקה.
דווקא לא משנית לתורה. כשאומרים תורה בדיונים ההיא מתכוונים הן לכתבי הקודש והן לתושב"ע.

שלום !!
350 שנה בין החשמונאים לבין פועלו של רבי יהודה הנשיא.
350 שנה בהם הכתב העיברי הקדום הפך לכתב אשורי .
350 שנה בהם נעלמו מכתבי הקודש ספר הישר ,החשמונאים ,יהודית ,ועוד.
350 שנה בהם נעלמו הכהנים ממעמדם.
350 שנה שמפרידים בין היהדות כמו שניתנה למשה רבינו בסיני, למה שאנו עושים היום
וזה לא אותו דבר בלשון המעטה!!

לילה טוב!!

התחלתי לקרוא את הדף ושפשפתי את עיניי - נושא שכל כך מעסיק אותי ודווקא פה מתחת לאף עוסקים בו ועוד ברצינות הראויה.
כאמור רק התחלתי את הקריאה ויש לי כמה הערות עקרוניות:
_# פסוק או שניים בתורה, הניתנים להבנה במספר דרכים בדרך כלל.
# מספר משניות העוסקות בנושא ומאירות את המצוה._
זו בדיוק הבסיס למחלוקת בין היהדות הקראית לבין היהדות הרבנית.
תושב"ע אינה לוקחת פסוקים מהתורה והופכת אותם למצוות אלא סמכותה נובעת מעצמה. זו הסמכות ואף החובה שניתנה לכל דור ודור. במשנה אין התנאים מתימרים לדבר בשם אלוהים וכמעט שם הכל מובא בדרך מחלוקת. הם קבעו הלכה ורק אח"כ משתדלים לתת לה סימוכין מן התורה, לא אחת מטעמים מנמוטכניים. לעיתים הקשר לתורה שבכתב רופף ולפעמים אף "הלכה עוקרת מקרא". התושב"ע היא שקבעה מה יכלל בכלל ספרי הקודש.
אין אפשרות לבטלה
יש אפשרות ואף יש חיוב במידה וטובת התורה דורשת זאת. יש מה שנקרא 'הוראת שעה'. בימינו ישנה מציאות שהמוסדות הדתיים המושלים בכיפה (תרתי משמע), אינם מכירים בה מסיבות כאלו ואחרות. מציאות זו אינה מקבלת מענה בהלכה. למשל, ההלכה אינה מכירה ביצור החדש שנקרא 'אישה' השונה מאוד מהיצור שנקרא 'אישה' בעבר. למשל המציאות של מדינה של יהודים חילוניים וכל הבעיות הרבות הנובעות מכך. למשל תופעת ההומוסקסואליות בישראל שלא הכירו בה קודם. על מציאות זאת יש להשית הלכה חדשה הכוללת הן חיובים והן היתרים, אם ברצוננו לחיות חיים יהודיים מלאים.

אסתפק בדברים האלה כרגע; מקווה שהדף יוחיה. יש לי עוד הרבה מה לומר ובעיקר לשאול.

בערך מוחלט שלום ותודה שהחיית את הדף !
לדעתי יש בהחלט משמעות לתורה שבכתב בפני עצמה. יש כאלה שנוהגים ללמוד אותה לעומק ולהפוך בה שוב ושוב, לפני שהם קוראים פרשנות.
מה פירוש "סמכותה נובעת מעצמה" ? אני מעדיף - סמכותה נובעת מהיהודים המקבלים אותה. ואם למשל כפי שהזכרת ישנם נושאים שהתחדשו כגון מעמד האישה, הרי התורה שבעל פה חיה ונושמת וצריכה לקבל הכרעות חדשות בהתאם למציאות שהשתנתה. אין המדובר בביטול אלא בחידוש והחייאה כך שהתורה שבעל פה לא תשאר קפואה.

חיים יהודיים מלאים - אכן שאיפה ראויה (-:

תודה לך איש עסקים שפתחת את הדף.
פירוש סמכותה נובעת מעצמה זה שהחוקים הנחקקים - לפעמים אפילו עוקרים מקרא (זה נאמר בפירוש) ולפעמים סתם הקשר רופף (למשל הדיון ההומוריסטי בלמה "פרי הדר" במקרא בציווים לסוכות, הוא דווקא אתרוג וכו' - והטיעונים שם הומוריסטים לגמרי). יש דברים שאין עליהם מענה בתורה ועלינו לחוקקם בעצמנו. זה כמו שאף ספר חוקים, מפורט ויסודי ככל שיהיה, לא יוכל להיות לדורות. התורה במובן חמישה חומשי תורה מלכתחילה לא נועדה להיות ספר חוקים מקיף שכזה אלא ניתנה לצד תורה שבע"פ והיא שקבעה אילו ספרים יכללו בתנ"ך. היא המפרשת את הכתוב בחמישה חומשי תורה.

התורה במובן חמישה חומשי תורה מלכתחילה לא נועדה להיות ספר חוקים מקיף שכזה אלא ניתנה לצד תורה שבע"פ והיא שקבעה אילו ספרים יכללו בתנ"ך
תוכל להסביר את המשפט הזה בבקשה?
לא הבנתי

.

350 שנה בין החשמונאים לבין פועלו של רבי יהודה הנשיא
200 שנה יהיה מדויק יותר

(שלומציון המלכה נפטרה בשנת 67 לפנה"ס ורבי היה בסביבות המחצית השניה של המאה השניה לספירה).
לא לשכוח שקרו דברים הסטוריים, פוליטיים וחברתיים משמעותיים מאד באותה תקופה- שלטון רומאי, חורבן בית שני והגלות אחרי מרד בר כוכבא. היה צורך בשינויים משמעותיים בשביל לשמור על משהו מהיהדות והשינויים היו כנראה טובים לאותה תקופה.
אני חושבת שהקיפאון הרציני מתחיל אצלנו דוקא לפני כ-200 שנה אבל אין לי כרגע פרטים אז אני משאירה את זה באויר ואחזור כשיהיו לי עובדות יותר מוצקות.

תודה לך איש עסקים שפתחת את הדף

אני אבא שמעון בר יוחאי כמובן.
הקאנון שנקרא תנ"ך הכולל 24 ספרי קודש גובש בידי אנשים בשר ודם (כלומר הם קבעו אלו ספרים יכללו שם ואילו לא). למשל היה ויכוח על ספר יחזקאל ומגילת רות (רצו שיהיו בחוץ). ידועים גם הספרים החיצוניים (רצו שיהיו בפנים). זה לא הוחלט ביום אחד וחלק מהספרים לדעתי היו פעם אין ואח"כ אאוט וחלק מהספרים החיצוניים מצוטטים במקורות כאילו היו ממש תנ"ך. הסיבה לא תמיד ברורה.
באשר לאמירה השניה שלי, בתורה ניתנו חוקים זה נכון, אבל לצד זה נאמר "על פי התורה אשר יורוך" (דברים י"ז\א). בסופו של דבר אם התורה היתה כל כולה "אלוהית" אז לא היינו מבינים שום דבר. אנו עושים האנושות עושים כמיטב יכולתנו לחוקק חוקים שיגבירו את עבודת ה' בעולם. ואי-אפשר לעשות זאת פעם אחת ולתמיד כי זה בדיוק כמו כל ספר חוקים אחר שתקף בנסיבות מסוימות ולא לאחרות ומכיון שמספר הנסיבות אין סופי - אין שום אפשרות לחזות את כולן מראש. ברגע שנחקק חוק והוא טוב - אין שום סיבה להחליפו אלא ממניעים זרים.

בדיוק היום כתבתי למישהי מייל לא פשוט בדבר השמחה הגדולה של הדתיים לשמור מכל משמר על הכללים החלים על מי שאסור לו להכנס להיכל.
אסור לבעלי מומים שונים, בעיקר...
וכתבתי לה, שכמו שאין עין תחת עין, וכמו שאין היום עבדים, ועוד הרבה דברים, גם כאן נדרשת פרשנות אחרת.
ואם אכן נצמדים לכתוב, אולי לא לעשות את זה בשמחה כל כך גדולה...
ומוזר, היום קראתי בספר "תש"ח" של יורם קניוק משפט שבו נזיר אחד אומר לו, בירושלים, בעיצומן של הקרבות על העיר, שכוחו של ישו היה שדיבר דווקא עם החלשים והנידחים, שהיהודים ה(כאן שכחתי את הביטוי המדויק, אולי מכובדים, אולי מתנשאים, משהו ברוח הזאת) אינם מתעסקים איתם, וכאן כוחו...
אז אין לי שום כוונות לייצג כאן את ישו, וכדי שלא יצא לי כאן ספין, רוצה לומר שקשה לי לקבל את ההסבר שהודו של האלוהים כה גדול עד שמי שאינו מושלם בגופו אינו מסוגל להתמודד עם זה...
רואה בזה יומרה שאינה במקומה למושלמות כלשהי אצל מישהו.
הייתי מצפה כאן לפרשנות שמאפשרת לאנשים "שלמים" למרות אי מושלמותם, להכנס להיכל...
מעין יכולת לקבל אותם בשלמות כפי שהם... משהו כזה, אולי.
מעניין בהקשר הזה לקרוא גם את הפרשנות של יוכי ברנדיס על הנשים, בספר "שבע נשים", שמאיר את הסיפורת התנ"כית באור נוסף. ואין לי ספק שזה מעשיר.
מעניין בהקשר הזה גם להתיחס לפרשנויות רעננות וחדשות לנושאים ישנים. אולי מכאן תתחיל התשובה לראש הדף.
אולי יצא כאן קצת מבולבל, מחמת השעה והעייפות.
תודה על הדף המרענן הזה.

היי תמרולה. קטונתי מלסנגר על התורה אבל אומר את מחשבותי על אף שהן לא שוקלות הרבה. אני יודע בוודאות שהמלה טמא בהלכה אינה זהה עם זוהמה ביולוגית (והרבה פעמים מתבלבלים). ובכלל ישנה מגמה לעשות הפרדה בין קטגוריות הקודש לקטגוריות החול. ההלכה אינה למשל הוראות הגייניות, סניטריות וכו'. באשר למושגים מצורע וזב - ראינו לא מזמן בפרשת 'מצורע' שמצורע וזב אינם דווקא מצביעים על מחלות ממש אלא כנראה מדובר בסמלים (ובמילותי אלו אני מסתמך על פרשנים חשובים שונים שקראתי, אך אין עימי את המקור לצערי - יהיה בקרוב). למשל הצרעת מיוחסת גם לבתים:
לג וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. לד כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה, וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם ...
לז וְרָאָה אֶת-הַנֶּגַע, וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת, שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת, אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת; וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל, מִן-הַקִּיר.
כאן אנו רואים שמיוחס לבית נגע ירקרק אדמדם ושם בהמשך הכהן בא ו"מרפא" את הבית.... בחיאת זומזום!
אין אנו יודעים בדיוק מהי הצרעת והזיבה עליהם מדברים שם. אחרי שאני קורא את הפרק ואת הפרשנויות אני מקבל את הרושם שמדובר פה על משהו סמלי. לא מן הנמנע שאנשים יהיו עסוקים כל כך בצרותיהם (שלפעמים נובעים מחולי פיזי או דווקא אירועים נפשיים ועוד) עד כי ליבם לא יהיה פנוי לעבודת השם. למשל על יעקב מפורש כי נבואתו בטלה ממנו בזמן שיוסף היה במצרים (כי נצטער מאוד) ואחרי שנודע לו כי חי יוסף - חזרה אליו. אבל, כמובן שאין הדברים אוטומטיים ודוד למשל, על אף שהיה נרדף עבד את ה'. ואיוב לא נשבר כל כך מהר וכן יש הרבה מקרים בתנ"ך שדווקא מדגישים את עליבות האנשים הצדיקים וזו ממש מגמה (ולולא דמסתפינא הייתי מביא דוגמאות אלא שאני חושש שהם לא יהיו הטובות ביותר).
גם לי חרה מאוד הענין הזה ואני מכיר כמה אנשים חולים מאוד-מאוד אך צלולים ובעלי כוח רצון מרשים. התורה אינה מורה לנו להוציאם מחוץ למחנה וכן לא נהוג במחזותינו שכן יש כבוד רב לאנשים נזקקים ומסיעים בידם לקיים מצוות. בכל בית כנסת ראוי תמצאי מתקנים לנכים ואני מבטיח לך שגם אם יבוא אדם עם נגעים בעור - לא יגרשו אותו.
{{}}י{{}}מח - {{}}ש{{}}מו - {{}}ו{{}}זכרו אולי ניסה לקנות את לב האנשים בכך שהמיר את התורה בתורה הומניסטית, ואף מת בכיבול למען ישועת האדם. בזאת הוא הפך את התורה לעבודת האדם ולא לעבודת השם. יש לנו תורה קדושה ואסור להחליפה כדי להתאים לאינטרסים האנושיים. לעיתים יש צורך לשנות ולהורות הוראות שעה אך רק בזמן שזה לשם שמיים!

שכמו שאין עין תחת עין
זה אף פעם לא היה. התורה נותנת לנו מסגרת אמונית. עלינו לשאוף לצדק מוחלט ונעלה. אבל מלכתחילה המירו זאת בממון ויש שהודו שזו עקירת מקרא של ממש. וכן יש עוד הרבה דוגמאות. חס וחלילה לא החליפו חוקים כדי להקל על הנסוגים מגשת !

עוד אני רוצה לחדד שבהיסטוריוסופיה המקראית הצרעת נתפסת כעונש על חטא (ור' מדרש רבה על חומש במדבר) וכן שאר מחלות. לפיכך החטאים הם הסיבה להוצאה מחוץ למחנה ולא איזושהי תכונה פיזית. גם משה - עליו אמר אלוהים "פה אל פה אדבר בו" - היה "כבד פה וכבד לשון".
רוצה לומר שקשה לי לקבל את ההסבר שהודו של האלוהים כה גדול עד שמי שאינו מושלם בגופו אינו מסוגל להתמודד עם זה...
זה באמת ניסוח לא כל כך מוצלח בעיניי. הודו של אלוהים כה גדול ואפילו אנו בריאים ומושלמים - מי אנו לעומתו? בזאת אין שום שוני בין ה"חולה" ל"בריא" ה"מושלם" ל"חסר" וכן הלאה.

ל בערך מוחלט ,
אשמח אם תוכל לסייע בידי - בהפניות למקומות בהם יש התיחסות במקרא לבעלי מומים הן לחיוב (משה כבד הפה וכבד הלשון) והן לשלילה (חרש שוטה וקטן פסולים לעדות), אם יש לך כאלה בהישג יד. אני רוצה לחקור בנושא הזה עוד לפני שאמשיך להתבטא.
בתודה!

שליחה על ידי למ* » 24 מאי 2010, 14:43

אמנם אני לא בערך מוחלט וגם לא מומחית לעניין, אבל כמה דברים שעולים לי:

"לא תקלל חרש, ולפני עיוור לא תיתן מכשול, ויראת מאלהיך - אני ה' " - (ויקרא יט, יד)
יצחק היה עיוור בזקנותו.
גאולה דווקא בידי מצורעים בספר מלכים ב
על שמשון הגיבור העיוור שראה את הנולד ועוד על ניקור עיניים במזרח הקדום

וגם נזכרתי בסיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב
מעשה בשבעה קבצנים - כל אחד מהם כאילו בעל מום, אבל לא כך, אלא שמחמת גודל הפלגת שלמות מעלתם ומדרגתם העצומה.. היו נראים בעיני העולם כעיור וחרש ויוצא בזה (מתוך ההסבר, יש אליו קישור בסוף הסיפור)
ועוד סיפור של רבי נחמן מברסלב - מעשה בחיגר

אשמח לקרוא עוד בעניין
וגם תודה על הדף ועל הדיון המעניין

יישר כוח לצדיקה ה-למ. גם אני אנסה לתרום לרשימה נכבדה זו אך לצערי היום כבר לא יתאפשר לי. אתפנה לכך בהקדם האפשרי.

תודה לכם כאן למעלה רק מבקשת להזכיר שאשמח לרשימה שכוללת גם לחיוב וגם לשלילה.

שליחה על ידי למ* » 24 מאי 2010, 17:56

בערך מוחלט

תמרול ה - כמעט כל אחד מהם אפשר לראות לחיוב או לשלילה כך שהדוגמאות אולי לא טובות.

לדוגמא -
יצחק עיוור וכך יעקב מצליח להתחפש לעשיו ולקבל את הברכה בעורמה (שלילי)
או שהוא כן ראה במובן הרוחני וידע, והברכה ליעקב היא באמת מה שהיה צריך להיות (חיובי)

גאולה בידי מצורעים - הנה דעה שזה שלילי והגאולה לא שלמה כל עוד התקבלה בידי מצורעים
למרות שנראה לי הקטנה שהפשט הוא לחיוב ואני רואה הרבה יופי בעובדה שדווקא מהמצורעים הגיעה שם הגאולה.

כך זה בד"כ - תלוי מאיזה כיוון מסתכלים.

מי שרוצה לפרש את התורה כך שתתקרב לליבו (כמוני, מודה) יסתכל על החיוב. תמיד אפשר לראות מפרשים שמקרבים את הטקסט ללב.
מי שמאמין שהיהדות לא רלוונטית ורוצה להבדל ממנה (הנזיר) ידגיש את השלילה.

תאמינו או לא - אבל באמת באמת שהמרגיעון שלי הוא שבעים פנים לתורה

מדהים המרגיעון.
בדיוק גמרתי לקרוא השבוע את שבע אמהות של יוכי ברנדס, שמדבר על זה ממש. וברוח החירות שלה בפירוש המקרא, בחרתי ממש בעיתוי הזה להתחיל לחקור את הנושא הזה, בעקבות דיון שגרם לי להרגיש ממש עצובה בהקשר הזה...

מצאתי מאמר שעוסק בנושא צולעים וחגרים והוא פותח בציטוט מבראשית לב\לב המספר על צליעתו של יעקב אחרי שנאבק עם המלאך - אחד מרגעי השיא שלו בו הוא נפטר מהשם המעליב יעקב ומקבל את השם ישראל. אח"כ יש שם עוד דוגמאות רבות לאישים בתנ"ך. ראוי לשים לב שאדם פגום פיזית יכול להיות שליח ציבור ואפילו אם הוא כהן - לשאת כפיים (וכידוע בימינו התפילות הם תחליף לקורבנות שהיו בבית המקדש ועבודת הכהנים והלווים).
כמובן שישנם עוד סוגי מחלות ומוגבליות באדם ופה הבאתי רק כמה סוגים. אפשר להסתכל מה שקורה בפועל כיום (מתוך ציווי הלכתי ולא סתם כמנהג) - אין שום אפליה כלפי המוגבלים ולהיפך ישנה עזרה גדולה וכבוד גדול למי שמתגבר על קשייו ומקיים מצוות. באמת באמת שזה כך.

חוץ מזה אם יש אישה שרוצה ללמוד תורה זה מותר לה. ואם יש הרבה נשים שרוצות ללמוד תורה כברוריה (מתקופת המשנה) - בסוף זו תהיה הלכה. הלכה זה מה שהציבור הדתי מקבל עליו.

אני מנסה להעביר לכאן דיון שהחל בדף מחשבות על חזרה בתשובה בנושא מעמד האישה ביהדות.

צהר: נקים בתי דין לענייני משפחה
אני לא יודע הרבה על צהר אבל בלי קשר לאיכות בית הדין שיקום - אולי מדובר במגמה מתחזקת של בתי דין שאינם מורכבים מ{{}}רבנים מטעם המדינה שמקבלים את משכורתם ומינויים מהמדינה?
היות ומדובר בבית דין - אין מנוס מלעדכן את ההלכה, כיון שיש השלכה על החיים האמיתיים ואילו בהלכה הקיימת אין מענה לכל מיני סיטואציות מרכזיות בימינו.

ברגע שנחקק חוק והוא טוב - אין שום סיבה להחליפו אלא ממניעים זרים
בערך, קצת מוחלטות האמירות שלך. ומעידות שההלכה אכן קפואה וזה טוב בעינייך. כי בהחלט יתכן שחוק שהיה פעם טוב - היום איננו כזה.
דוגמא: המפתה נערה בתולה, על פי התורה חייב לשאתה לאישה ו"לא יוכל לשלחה כל ימיו". האם זה מתאים היום ?

אם יש אישה שרוצה ללמוד תורה זה מותר לה
בוודאי שמותר. היה פעם רב שאמר "המלמד את ביתו תורה כאילו מלמדה תפלות". וזה רק מעיד על דעתו - הרי ברור שאם הוא אמר את זה אז כבר בדורו היו נשים שלמדו תורה.
והיום זה כבר לא שאלה בכלל. היום כבר יש מניינים מתרבים שבהם נשים קוראות בתורה ממש.

ואילו בהלכה הקיימת אין מענה לכל מיני סיטואציות מרכזיות בימינו
זה לא מספיק לתת מענה על פי ההלכה, לדעתי צריך להתאים את ההלכה להשתנות הזמנים. וזה נהיה בלתי אפשרי בימינו

_
מישהו יודע איך להפוך את הדף שלא יהיה הכל מוטה ??

שים לב למה שכתבתי: "ברגע שנחקק חוק והוא טוב - אין שום סיבה להחליפו". שים לב לתנאי "והוא טוב". היה מקום לניסוח יותר טוב מצידי אבל הכוונה היא שהחוק צריך להתאים למציאות ומציאות יכולה להשתנות ואז החוק כבר לא טוב. המציאות בימינו בהחלט השתנתה והשינוי הכי משמעותי הוא בנשים. זה מדהים כמה שזה לא מקבל ביטוי לא בהלכה וגם לא אצל החילוניים (לא מספיק). זו לא רק אחריות הגברים אלא גם ואולי יותר בימינו - אחריות הנשים. והמרגיעון החנון אומר: היום כבר אין בתולות.
והיום זה כבר לא שאלה בכלל. היום כבר יש מניינים מתרבים שבהם נשים קוראות בתורה ממש.
כן ירבו. ליבי נחמץ כל פעם מחדש שחסר לנו אחד או שניים למנין בעוד יושבות בחורות סופר כשרות למנין בקהל נשים. מוזר מאוד שכן הן משתתפות בעונג שבת כמו גדולות. בשמחת תורה קרה דבר מענין. באמצע רקדו להם הגברים ופתאום נכנסת אישה עם הילד שלה ולא תגיד איזו סבתא אלא יפהפיה של ממש ורקדה עם הגברים סביב הבמה

תשמע היה בא לי לנשק אותה (לא רומנטית אלא על האומץ שלה). בחנתי טוב טוב את פני המתפללים ואף אחד לא עשה ענין ! כל כך שמחתי. לא ראיתי אותה שוב אבל נראה לי שהיא מאמריקה ומן הסתם קונסרבטיבית (אני מברך עת התנועה הזו בארץ להבדיל מהרפורמים).
זה לא מספיק לתת מענה על פי ההלכה, לדעתי צריך להתאים את ההלכה להשתנות הזמנים. וזה נהיה בלתי אפשרי בימינו
לא כל כך הבנתי את המשפט הזה. אתה יכול בבקשה להסביר ?
מישהו יודע איך להפוך את הדף שלא יהיה הכל מוטה ??
מה הכוונה מוטה ?

דוגמא: המפתה נערה בתולה, על פי התורה חייב לשאתה לאישה ו"לא יוכל לשלחה כל ימיו". האם זה מתאים היום ?
ר-ג-ע. עד כמה שידוע לי, תקנו אותי אם אני טועה, על-פי דין התורה הנערה לא חייבת להינשא לו. החובה היא על המפתה, לא על המפותָה. אז מה הבעיה עם הדין הזה היום? מבחינתי שגם היום יהיה חייב בכך אם היא תרצה בזאת. בשל שינוי הנסיבות המבורך, רוב הסיכויים שהיום היא לא תרצה בכך, כי מעמדה של פנויה בעולה היום אינו קשה כפי שהיה בזמן התורה, שאז נישואין עם המפתה היו הדרך היחידה להבטיח לה חיי רווחה וביטחון אחרי אירוע כזה.

כמובן זה אני שם 2 הודעות מעלי. אני לא בקי בדין אבל אם זה כך אז באמת לא רואה בעייתיות. נגעת נשאת

(כמובן כל עוד לא כופים את זה על מי שאינו מעונין לקיים את הדת). והמרגיעון שואל מה קורה אם גבר בועל יותר מבתולה אחת ? ואגב בכמה מדינות בימינו קיים עדין המנהג של חטיפת נשים. חוטפים אותן ואז מתחתנים. הנערה יכולה לפעמים לסרב אך מופעל עליה לחץ כבד במקרים רבים.

צדקת כל. היום זה לא יעלה על הדעת שהוא יתחתן איתה. היא בכלל לא תרצה לראות אותו. וגם אם יהיה לה קשה להנשא. כי הסיבה האמיתית לדין התורה היא כלכלית - אישה שלא נישאה, וקשה להנשא לא בתולה, לא יכלה לפרנס את עצמה, והיתה מדרדרת לרחוב ומשם המוות כמעט בטוח.

אם להרחיב את זה קצת: חוקי התורה מבוססים על חברה פטריארכלית, לפיה הגבר הוא השולט והמחליט, והאישה היא רכוש ושייכת לגבר שלה (אביה או בעלה). במסגרת חברתית כזו, חוקי התורה מאד נאורים ומתקדמים, ושומרים על כבודה של האישה ועל זכויותיה יותר מכל מערכת חוקים אחרת בחברות פטריארכליות אחרות, אפילו בימינו.

אבל, וכאן בא האבל הגדול - היום אנחנו כבר לא בחברה פטריארכלית. יש לנו הרבה לאן להתקדם מהשוביניזם, ומתופעת האלימות במשפחה, סחר בנשים, אפליה בעבודה ועוד - אבל ברוך השם לנשים יש היום יכולת לרכוש השכלה ולהביא פרנסה באופן דומה לגברים - ולכן ומעוד סיבות - החברה כבר לא פטריארכלית. וזה מצריך יוזמה ושינוי. כי החוקים אולי כבר לא כל כך מתאימים. האם אנחנו יכולים לשנות ? האם יש מי שיעיז ?

<איש עסקים תוהה בעדינות אם עוד יהיו תשובות לנושא של הדף...>

במקום נגעת-נשאת נראה לי יותר מתאים כאן - תקעת-נתקעת...
אגב לא היתה שום בעייה לשאת יותר מאישה אחת עד חרם דרבינו גרשום

והאישה היא רכוש ושייכת לגבר שלה (אביה או בעלה).
האישה היא קניין של הגבר אבל זה לא שקול לרכוש. הוא לא יכול לעשות בה מה שהוא חפץ. גם בתקופה ההיא לנשים היו זכויות ודווקא יחסית לעולם שהיה אז שהיה שובניסטי לחלוטין, דווקא ביהדות שופר יחסית מעמדה. וגם לצד הדעות שנשים לא צריכות ללמוד תורה היו גם דעות אחרות אבל אין ספק שהדעה הקובעת הייתה ולצערי נותרה נגד. אני גם רוצה להבהיר שבמונח עונג שבת לא התכוונתי לסקס אלא ללימוד תורה משותף לגברים ונשים שעושים לפעמים בליל שבת. הנשים משתתפות וזה כל כך מוסיף ! זה מוזר בבית הכנסת הן מאחורי פרגוד וקצת אחרי זה באותו החדר לומדות יחד. מה בדיוק השתנה ??
תקעת-נתקעת

מעולה.
האם אנחנו יכולים לשנות ? האם יש מי שיעיז ?
למה לא? מי יעצור אותנו ? אנחנו לא יכולים לפסוק הלכה כי הציבור לא מכיר בנו ככאלה ובכלל אין אף סמכות שהציבור ככלל מכיר בה כיום. ולכן אין מי שיפסוק הלכה. אם כך לנו מה נותר לעשות? או להשלים עם החוסרים האלה בהלכה, ועם הדברים הלא מעודכנים בהלכה, להשלים עם כך שאנו עוברים על דרישה מפורשת של ההלכה לקיים בכל אחד ואחד מתחומי חיינו את עבודת ה' - או שיש לנו ברירה אחרת: לנסות להכריע לפי מיטב הבנתנו ורצוננו הטוב, על דרכינו כיהודים מאמינים. אם הישועה לא תבוא מ"מנהיגי" הציבורים הדתיים שחלק לא מבוטל מהם טיפשים או רשעים - אז הישועה צריכה לבוא מהעם עצמו וכך היה פעמים רבות. ואם לדבר יותר תכלס - אני אשמח לדון בכל סוגיה הלכתית עם כל יהודי\ה שמרגיש\ה מחויב\ת להלכה וכך אני אכן עושה בפועל בינתיים בפורום מאוד מצומצם אבל זה רק כי לא מצאתי עוד שותפים\ות.

שלום לכולם!!

לכל הניכנס לדף זה ,הרוצה באמת ובתמים להתקרב לקב"ה שיחפש בגוגל "בני צדוק"האתר החדש
ושם ישכיל להבין את האמת .
ברוכים תהיו !!!

בתורה כתוב גם "מוצא שפתיך תשמור ועשית". וגם "לא תחמוד בית רעך". (בעשרת הדברות במקרה). וגם "לא תלך רכיל בעמך". וגם "לא תיקח נשך ותרבית".
האם היהודים בדורינו מקפידים על מצוות אלו כמו על מצוות שבת או כשרות ?
מסופקני.

שלןם !!!

אם עם ישראל לא מקיים את חוקות ה" ומצוותיו ככתןב בתןרת משה !!אל לנו להתפלא שלא יורד גשם,שאנחנו שנואים ברוב העולם !!
לכל הניכנס לדף זה ,הרוצה באמת ובתמים להתקרב לקב"ה שיחפש בגוגל "בני צדוק"האתר החדש
ושם ישכיל להבין את האמת .
ברוכים תהיו !!!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה קרה? נירדמתם ? היהדות לא קפואה! היא הוחלפה ! ואתם נירדמתם!

הדף הזה הוא תגלית מרתקת ומאירת עיניים עבורי.
תודה לפלוני על הנסיון לעוררו.
אין לי כרגע כוחות אינטלקטואליים ו/או יכולת שכלית מספקת להעביר אל הדף, אבל אולי בעתיד כן.
תודה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היהדות המקורית הוחלפה בתורת יוון.וכן במנהגי הגויים שהיינו בגלות בארצם עד שלא נחזור לתורת משה עבד ה" אין לנו מה לצפות לגאולה [אם אינכם מאמינים לי בידקו מהו כובע הפרווה שהאשכנזים שמים על הראש .מהיכן מקורו ?] וכך זה עם רוב מנהגי היהדות!!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כנראה, אף אחד לא מחכה לגאולה !! כי עם ישראל ,הוא לא עם ישראל !!!עד חזב"ל היהדות נקבעה לפי האב!! באו חזב"ל ושינו את קביעת היהדות מהאב לאם , ומה זה גרם לעם ישראל המיסכן ???? שיהודים אמיתיים לפי האב נדחו מעם ישראל בתור לא יהודים [כאשר הם היהודים האמיתיים] ומנגד יהודים שהאב גוי והאם יהודיה נתקבלו בעם ישראל בתור יהודים [ולאמיתו של דבר הם לא יהודים כלל וכלל ] מי יזעק את זעקת העם המיסכן הזה ,חוץ ממני ????? אין קול ואין עונה ,ועולם כמנהגו נוהג [מנהגי הגויים]

לביא- אני אשמח אם תביא מקור למה שאמרת. למיטב ידיעתי זה תמיד היה לפי האם.
הדיון בדף מעניין, אבל נעדר בו המרכיב האמוני- בפרשת האזינו כתוב "בינו שנות דור ודור" והכוונה היא שדרך לימודי היסטוריה אפשר ללמוד איך ה' הנהיג ומנהיג את העולם.
גם אני כדתי מתרעם לעיתים על השתלשלות הפסיקה ההילכתית כמו שתוארה בתחילת הדף, אבל גם לה יש חשיבות:
עם ישראל בתחילת דרכו עבד דרך הרגש- נביאים הסתובבו בין האנשים כדבר רגיל (היו המון נביאים מעבר לאלה שמוזכרים בתנ"ך- למעשה היו בתי מדרש לנביאים והלומדים בהם כונו בני הנביאים).
ההיסטוריה (או ההסתוריה- ההסתתרות של ה' במהלכי העבר) מראה שעם ישראל לא הצליח בכך. נחרב בית המקדש הראשון וגם השני...
ואז נכנסנו ל2000 שנה של גלות ללא נבואה שהכריחה אותנו לברר בכלים שכללים מהו הדבר הנכון לעשותו, ובכך יצרנו מערכת חוקים מסועפת ומפורטת שבה כמעט אין מקום להתלבטות או לביטוי אישי (הדגש על כמעט).
אבל חשוב לזכור שהמצב הוא רק תחנה אחת בדרך אל היעד- להיות קשור אל ה' בצורה שמאזנת בין שכל ורגש. המצב של היהדות היום הוא בוודאי לא אידיאלי.

איש עסקים (11.12.2003 18:59):
מודה שפיספסתי. המשפט לא נוסח טוב ולא הבהיר מה שהתכוונתי. הכוונה היתה למי שהיה דתי והתייאש מהמצוות ואז חסר לו חיבור ליהדות, כי אין ברירה בדיכוטומיה קיימת כיום.
אני מאמין שמצב שבו מצד אחד יש כללים ברורים מה צריך לעשות (לאו דווקא בפירוט שקיים היום)מצד רחד, ונבואה שתהיה בנינו עם בית מקדש מצד שני תתן מענה גם לאלה.

לביא זה דף על היהדות (האורתודוקסית אם תרצה). בתור שכזה אנו מבקשים לפרש דברים בצורה שמתאימה ליהדות, אפילו אם יש פרשנות אחרת, ואפילו אם הפרשנות האחרת שווה בתוקפה, או אפילו סבירה יותר. אפשר לפרש בכל מיני דרכים, והפרשנות שלך היא אחת מהן, אבל היא אינה פרשנות יהודית (אורתודוקסית) ולכן לא שייכת לדף זה (ושוב אינני טוען שאין לדון בה, אלא שזה לא המקום).

הרהרתי קצת בפרשת השבוע בה מסופר על בן סורר ומורה, שהוריו צריכים לתפוס אותו ולשלוח אותו לסקילה של כל העם.
חז"ל הרחמנים בני רחמנים כמובן אמרו על כך שזה לא היה ולא יהיה - אלא נכתב כדי ש"דרוש וקבל שכר".

לדעתי הם חשבו שזה לא מוסרי, ולכן הפכו את המשמעות הברורה של הפסוקים.

אז למי יש אומץ היום ??