הנקה בלילה

[איקית*]

שלום בנות,
בני בן 9 חודשים והוא יושן איתנו ויונק בלילה או שלא, אין לי מושג. מה קורה כי אני ישנה בינתיים. השאלה היא מהיקרה כשיגיעגיל בו אצטרך להעביר אותו לחדר משלו והוא הרי יהיה רגיל לישוו איתי. איך אעשה זאת?

[מרינה_מאוהבת_בים*]

בני בן 9 חודשים והוא יושן איתנו ויונק בלילה או שלא, אין לי מושג.
מעולה, טוב לשניכם!
מתי ולמה את רוצה להעביר אותו חדר?

[איקית*]

לא יודעת, נראה לי בכל זאת מגיע גיל שכבר לא לעניין שישאר לישון איתנו... דרך אגב, איזה גיל זה?

[יעל_ש*]

נראה לי בכל זאת מגיע גיל שכבר לא לעניין שישאר לישון איתנו... דרך אגב, איזה גיל זה?
בעיני, הגיל שמפריע לו או שמפריע לכם.
אצלנו זה בא מהם (כשהבא בתור הפריע להם לישון...). הם ביקשו לעבור למיטה משלהם (כלומר, בחדר אחר.)
ומאחר וזאת היתה בקשתם, לא היה שלב בו ישנו איתם שם.
אצל הגדולה זה היה בגיל שלוש וחצי בערך, אצל השני בערך בשנתיים וחצי.
הקטנה (שנה ורבע) עדיין ישנה איתנו.

אצלנו ישנים על הרצפה במזרון צמוד למיטה שלנו, ככה שזה לא היה ממש במיטה שלנו.
נראה לי שזה גם הקל.
אם מפריע לך שהוא במיטה שלכם, אולי יעזור לך לך כשהוא לא יונק לתת לו לישון לידכם על הרצפה במזרון צמוד.

[איקית*]

תודה רבה,
זה ממש לא מפריע וכולם ישניםטוב מאוד.. אני תוהה מה הסיכוי שאצטרך להתמודד עם העברה בכח.. לא יודעת כמה זה שכיח ש הילד מבקש לבד לעבור..

[מרינה_מאוהבת_בים*]

לא יודעת כמה זה שכיח ש הילד מבקש לבד לעבור..
זה קורה לכל ילד בתנאי שאפשרו לו להתבשל בקצב שלו.
ממש לא סביר שזה יקרה בגיל 9 חודשיים, כן סביר בגיל שנתיים-שלוש-ארבה-חמש-... תלוי בילד.
למה זה מעסיק אותך עכשיו? (השאילה היא רטורית, התשובה יכולה לעזור לך להבין מה באמת מפריע לך)

[פלוני_*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה מרינוש! דיברתי עם בעלי. זה לא מעסיק אותי יותר (;ועוד משהו׃לא מגלה יותר לאף אחד מה אני עושה! מצדי שלא יהיה להם מה להגיד(; חג שמח!

[איקי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זה איקי לא פלוני_

[אמא_עייפה*]

הי בנות.
ראיתי שיש הרבה התכתבויות בנושא, אבל לא פגשתי מקרה כמו שלי.
הבת שלי בת שנתיים. יונקת במהלך היום בערך4 פעמים ובלילה בין 3 פעמים בלילה טוב להצמדות מלאה בלילה גרוע.
אני תשושה ועייפה, מודעת לכך שגם בתי לא ישנה כמו שצריך וכדאי.
החלטתי לגמול אותה מהנקה בלילה. בחצי שנה האחרונה ניסיתי שלוש פעמים לגמול, (לפי כל השיטות הרכות והמסבירות והעקביות וההדרגתיות ובשיתוף עם אבא וכו' וכד')
וכל פעם היא פתחה מחלה ארוכה ולא פשוטה שכוללת חוסר תאבון או יכולת לאכול. כמובן שבמקרים קיצונים כאלה חזרתי להניק.
כל פעם אחרי שהיא מתאוששת מהמחלה שאחרי הגמילה היא נהיית תלויה בי יותר והיניקה בלילה מתגברת.
ברור לי שזה על בסיס רגשי ושהניתוק קשה לה, בייחוד לאור זה שמאז שנולדה לא הייתה חולה יותר מיום אחד..
אני מודה שאני חוששת להתחיל שוב גמילה ותוהה מה לעשות.

אינני רוצה להמשיך להניק בלילה, זה בטוח.
אשמח לקבל עצות.
תודה

[עוד_אמא_עייפה*]

אני מקווה שיש מי שיכולה לעזור לי: יש לי בת ראשונה בת חודשיים וחצי. היא נולדה במשקל נמוך (2.450) ועולה יפה מאוד (בגיל חודשיים עלתה כמעט שני קילו). בהתחלה היו לנו בעיות עם ההנקה. היא היתה מאוד ישנונית ונאלצתי להעיר אותה כל שעתיים וחצי. כל הנקה הייתה אורכת שעתיים. אבל אחרי חודש ההנקה התבססה והיום אני מניקה בכל תנוחה, בלילה בשכיבה והיא מאוד אוהבת ציצי! כעת הבעיה היא עם שינה. אני יודעת שהיא פיצית, אבל היא קמה בלילה המון פעמיםץ היא ישנה בערך עד 23:00 מ8:00, לפעמים עד חצות ואז מתחילה להתעורר הרבה. אחרי שעתיים היא קמה כל חצי שעה ובין לבין זזה ומשמיעה קולות. אבל כאשר אני מצמידה אותה לשד היא מתחברת ונרדמת. זה יכול להיות ככה עד שש בוקר שאז היא מתעוררת לגמרי. אני מרגישה שהיא רעבה אבל לא מצליחה להיות עירנית מספיק כדי לאכול כמו בתחילת חייה. העיפות נגררת למשך היום וככה היא אוכלת כל שעה או חצי שעה אבל מעט כל פעם. מעטות הפעמים בהן היא יונקת עשרים דקות או חצי שעה ואז שבעה למשך שלוש שעות נניח. היא סבלה קצת מגזים אבל זה די חלף כך שזו לא הסיבה. והיא גם ילדה חייכנית ומתוקה ובעלת מזג נעים. כמעט ולא בוכה. השאלה שלי היא: אתן חושבות שיש קשר בין זה שבמשך היום היא ישנה עלי במנשא ויונקת מתי שרק רוצה ולא לפי שעון ולהתנהגותה בלילה? איך משפרים את השינה שלה וגם שלי בלי לפגוע ברצף? כמה שניתן...

[עוד_אמא_עייפה*]

אני מקווה שיש מי שיכולה לעזור לי: יש לי בת ראשונה בת חודשיים וחצי. היא נולדה במשקל נמוך (2.450) ועולה יפה מאוד (בגיל חודשיים עלתה כמעט שני קילו). בהתחלה היו לנו בעיות עם ההנקה. היא היתה מאוד ישנונית ונאלצתי להעיר אותה כל שעתיים וחצי. כל הנקה הייתה אורכת שעתיים. אבל אחרי חודש ההנקה התבססה והיום אני מניקה בכל תנוחה, בלילה בשכיבה והיא מאוד אוהבת ציצי! כעת הבעיה היא עם שינה. אני יודעת שהיא פיצית, אבל היא קמה בלילה המון פעמיםץ היא ישנה בערך עד 23:00 מ8:00, לפעמים עד חצות ואז מתחילה להתעורר הרבה. אחרי שעתיים היא קמה כל חצי שעה ובין לבין זזה ומשמיעה קולות. אבל כאשר אני מצמידה אותה לשד היא מתחברת ונרדמת. זה יכול להיות ככה עד שש בוקר שאז היא מתעוררת לגמרי. אני מרגישה שהיא רעבה אבל לא מצליחה להיות עירנית מספיק כדי לאכול כמו בתחילת חייה. העיפות נגררת למשך היום וככה היא אוכלת כל שעה או חצי שעה אבל מעט כל פעם. מעטות הפעמים בהן היא יונקת עשרים דקות או חצי שעה ואז שבעה למשך שלוש שעות נניח. היא סבלה קצת מגזים אבל זה די חלף כך שזו לא הסיבה. והיא גם ילדה חייכנית ומתוקה ובעלת מזג נעים. כמעט ולא בוכה. השאלה שלי היא: אתן חושבות שיש קשר בין זה שבמשך היום היא ישנה עלי במנשא ויונקת מתי שרק רוצה ולא לפי שעון ולהתנהגותה בלילה? איך משפרים את השינה שלה וגם שלי בלי לפגוע ברצף? כמה שניתן...

[אחת*]

איך משפרים את השינה שלה וגם שלי בלי לפגוע ברצף? כמה שניתן...
מחכים שתגדל מעט...
לפי התיאורים שלך נשמע שמצבה טוב.
היא עדיין ממש פיצית - בגיל הזה לא הייתי מצפה ללילות הרבה יותר טובים מזה,
בהנחה שחשוב לך להיניק ולשמר את ההנקה וכו'.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם אצלי היה ככה והשתפר עם הזמן.

[עופרי*]

היי לכולם
קראתי הרבה באתר על הנקה בלילה ואני רואה שעיקר השיח על תינוקות קטנים או פעוטות עד גיל שנתיים.
לא בטוחה שזה אפילו הדף הנכון לכתוב בו כי אולי עניין ההנקה משני כאן. בכל אופן אתחיל לכתוב ומקווה שלא ייצא מבולגן מדיי.

הילדה שלי בקרוב בת שלוש וחצי , נרדמת בהנקה וגם בלילה יונקת. ההנקה כשלעצמה לא מפריעה לי אם כי החלטתי שבקרוב מאוד מתחילה גמילה מהנקה בלילה. אך לא תיכננתי לגמול מהירדמות בהנקה.
לא זוכרת באיזה דף קראתי, אך בשמת ז"ל כתבה שהנקה במהלך הלילה שונה מהנקה לצורך הירדמות בתחילת הלילה. אך הרבה אנשים מסביב מציעים לגמול מהנקה בלילה בכלל מאחר שלדעתם ילד בגיל זה אמור להיות עצמאי, נפרד יותר ולהיות מסוגל להירדם לבד (רופאים, יועצים משפחתיים), כלומר שהדבר פוגע בה.
אכן יש איזה עניין סביב השינה אצל הבת שלי. אפשר לומר ש היא לא ישנה הכי טוב. אי אפשר להעביר אותה אחרי שנרדמה. בתור תינוקת בכלל אי אפשר היה להניח אותה (סבלה מריפלוקס ). מתעוררת בקלות מרעשים. ובשונה מחברות שלי עם ילדים בני גילה שגם הניקו והרדימו בהנקה ובלילה, הילדים לאט גמלו את עצמם מהנקות לילה או הרדמות בהנקה באופן עצמאי, הבת שלי לא מראה שום סימן להפסקה. רק לאחרונה היא מצליחה לחזור לישון לבד. מעבר לזה לפעמים ההנקה מרגישה לי לא כניסיון להרדם אלא ממש לאכול. ואני אף מציעה לה והיא לפעמים מסכימה או מבקשת בעצמה(באמצע הלילה).
הקולות שאני שומעת שזה חריג ופוגע בה.

תמיד הרגשתי שיש לה איזשהו צורך רגשי או פיזי ואני עוזרת לה למלא אותו (אני ממש לא סובלת מההנקה בלילה כך שאין כאן הקרבה עצמית, ואם לא נעים לי אני אומרת לה שמשהו לא נעים). אך לאחרונה תוהה אולי אכן יש משהו בעייתי?
הסיבה שבעצם אני שומעת את העצות האלה הן הפניה שלי לייעוץ בעקבות העניין שלילדה שלי מספר פעמים בחייה היו תקופות בהן התנהגותה השתנתה 180 מעלות. ממש כמו שני אנשים שונים. מילדה סה״כ רגועה ונוחה הפכה לילדה מאוד רגזנית , נעלבת, בוכה הרבה, בוכה בזמן התעוררות, סביב שינה, הרבה התקפי זעם ובכי ולא תמיד עם סיבה נראית לעין. תמיד או כמעט תמיד קיימת רגישות תחושתית רבה עוד יותר ממה ְְְְְְְְשיש לה בדכ.
פעמיים עשינו בדיקת דם שיצאה תקינה והרופא טען שהדבר התנהגותי. יש לציין ששלוש פעמים מהחמש שזה קרה קדם לכך וירוס (לא משהו חריג) . יותר מכך ההתנהגות התחילה יום לפני שהיו סימנים לוירוס.
אחרי תקופה של שבועיים עד לחודש זה עובר והיא שבה לעצמה. פעם נוספת ההתנהגות הופיעה ללא קשר לוירוס והיתה לא חזקה בעוצמה וחלפה.
פעם נוספת היתה לאחר מעבר דירה (שינויים מאוד קשים לה ובכלל היא חשה רגישה מאוד גם תחושתי וגם בפאן הרגשי). והפעם החריגה ביותר היתה אחת משלושת הפעמים שתיארתי כשהיא חלתה במקביל לכניסה לגן פעם ראשונה בחייה בגיל שנתיים ותשע. הוצאתי אותה מהגן אחרי מספר ימים מאחר שהילדה הושארה בתוך הגן כשהיא בוכה זמן רב כשהצוות לא מצליח להרגיע אותה ולא הורשתי לשהות איתה להתאקלמות. בהתחלה היא הלכה בשמחה רבה לגן. יש לציין שאחרי שעה שעתיים היתה מתעייפת מאוד (עודף גירויים) והייתי לוקחת אותה. התחלנו גן אחר אחרי חודשיים שלושה הפסקה, בהן חזרה לעצמה . אך הוחלט עקב קושי שלה והמצב עם הקורונה והסגרים להשאירה בבית עד שנה הבאה .
בעצם מה שמטריד אותי זה השינויים האלה בהתנהגות. חשבתי שזה קורה אצל ילדים. ולאחרונה נאמר לי שהיא גדולה מדיי לקיצוניות כזאת. כלומר הטנטרומים עצמם אינם חריגים אבל זה שהוירוס משפיע ככה, שיש ממש תקופה שלמה שיש הרבה בכי והתקפים כן חריג.
אני ובעלי שמנו לב שהשינויים האלה קשורים גם איכשהו לקפיצות גדילה. אחרי תקופה כזאת פתאום השפה שלה משוכללת, מופיעה בגרות מסויימת. אבל אולי אנחנו מדמיינים.. כי גם כאן אמרו לי שקפיצות גדילה כאלה לא אופייניות לילדים גדולים.
מה דעתכם?

ואם אולי יש לכם להמליץ על יועצת בתחום אשמח. מישהו עם השקפת הבאופן. כי הרבה מהיועצים שיצא לי לדבר העבירו עליי ביקורת (חלקם אף באופן גלוי) , על סגנון ההורות שלי ונתנו הנחיות של מה אני צריכה לעשות (דברים שאני לא מוכנה לעשות ).

תודה מראש על ההקשבה , עצם זה שכתבתי כאן הוקל לי. בסביבה שלא תגיד לי נונו על ילדה שיונקת ונמצאת בבית.

[דפנה*]

כותבת כדי להביע לך אהבה ותמיכה ולא כדי לייעץ, כי אני לא מקצועית ולא קרובה לזה.
רציתי שתדעי שנעים לקרוא אותך. אמנם את בתהייה והתלבטות, אך הרבה יותר חזק עוברת המנגינה של אמא מחוברת, בוטחת, אוהבת, יציבה... זכתה הילדונת.
גם לי יש ילד רגיש מאוד, אז הזדהיתי עם הרבה ממה שכתבת. אצלי עם השנים והגדילה הרגישות התרככה - לא, אולי זה לא המונח המתאים --- איך לומר? הרגישות נהייתה פחות טעונה. החיים נהיו (עבורו ועבורנו) קלים יותר לעבור בהם, שמחים יותר, ברגישות רבה ובעדינות לעולם... ילד קסם של ממש (כבר כמעט נער).
אני יכולה רק להגיד לך שנשמע שהאינטואיציות שלך מנחות אותך טוב, וטוב שאת שומרת קשר איתן במקביל להתייעצות חיצונית. מרגישים שאת על הגל הנכון @}

[תמרוש_רוש]

אני מסכימה עם דפנה.
אין לי הרבה עצות מועילות (וגם לא שמות), פשוט נשמע לי שאת יודעת מה את עושה ולמה.
אם הנקת הלילה לא מפריעה לך לישון, לא מטרידה אותך מבחינה אחרת, לא מעלה סיכון לעששת (יש ילדים והנקות שכן, תלוי בגורמים נוספים) ואת מרגישה שזה נחוץ לה, אז תעזבי את כל הקולות מבחוץ.

(כדוגמה נגדית: היה לי פעם ילד שינק הרבה בלילה וגם היה תובעני מאוד במשך היום. הנקות הלילה והמחסור בשינה מאוד שחקו אותי מבחינה רגשית והשפיעו לרעה על התפקוד הכולל שלי כאמא, וזה השליך גם על שאר המשפחה. אז זו היתה סיבה טובה לגמול, וחבל שלא עשיתי את זה חצי שנה קודם לכן. אבל הייתי עייפה מכדי להבין שככה אני מרגישה...).
כלומר, הכל עניין של פונקציונליות, של מה עובד, לא של עיקרון.

בהקשר הזה, אני ממליצה לקרוא את הספר No-Cry Sleep solutions with toddlers and Pre-schoolers של אליזבט פנטלי.
בפתיחה שלו היא בדיוק מגדירה מה זה "בעיית שינה" ומה זה דפוס שינה שנחשב בעייתי מבחוץ, אבל בעצם לא מהווה בעיה למשפחה הנתונה.

ציטוט-בערך מהזכרון: גם אם הילד שלכם הולך לישון שעתיים מאוחר מהנורמה וקם שעתיים מוקדם, או אם הוא ישן אתך במיטה ובעלך ישן במקום אחר, או אם בני המשפחה מחליפים מיטות במהלך הלילה כמעט כל לילה, או אם הילדה לא יכולה להירדם בלי חמישה מוצצים והכלב - כל עוד כולם מקבלים את שנת הלילה שלהם וקמים בבוקר עם חיוך, אז הכל בסדר, ולעזאזל מה שהדודות אומרות.

עוד דבר טוב בספר הזה: יש שם המון צילומים של ילדים ישנים. ילדים אמיתיים, שצולמו בידי הורים אמיתיים. נותן לך רושם על מגוון המקומות, התנוחות, השילובים החברתיים ושאר קומבינציות שילדים ישנים בהם "בעולם האמיתי", מחוץ לספרי ההדרכה המהוקצעים

[תמרוש_רוש]

בעצם מה שמטריד אותי זה השינויים האלה בהתנהגות. חשבתי שזה קורה אצל ילדים. ולאחרונה נאמר לי שהיא גדולה מדיי לקיצוניות כזאת. כלומר הטנטרומים עצמם אינם חריגים אבל זה שהוירוס משפיע ככה, שיש ממש תקופה שלמה שיש הרבה בכי והתקפים כן חריג.
זה חריג ביחס לאוכלוסיה הכללית, נכון, אבל אצל ילדים רגישים, או ילדים שיש להם תגובתיות-חושית גדולה, זה נשמע לי הגיוני. זה חלק מהתמונה.

[דפנה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בהקשר הזה, אני ממליצה לקרוא את הספר No-Cry Sleep solutions with toddlers and Pre-schoolers של אליזבט פנטלי
הוא תורגם גם לעברית.

[עופרי*]

תודה ענקית לכן, דפנה ותמרוש רוש.
תודה על המילים החמות, התמיכה שנותנות לי יותר בטחון בדרך שלי.
תודה על השיתוף של הנסיון שלכן, כל אחת עם הסיפור שלה.
דפנה, מה שאמרת על זה שעם הזמן הרגישות מתמתנת או אולי הילד/האדם לומד להתמודד איתה, מעודד. אני יודעת את זה אך לשמוע זאת ממישהי מניסיון מעודד כפליים.

אני מודה מאוד על ההמלצה שלכן בנוגע לספר. אלך לחפש אותו.
תמרוש רוש, בנוגע לכך שכל עוד לכולם טוב, מה זה משנה איך הולכים לישון, אני כ"כ מסכימה. פשוט כששומעים הרבה קולות, ועוד מאנשי מקצוע קשה שלא לתהות.

תודה לכן מכל הלב

[גן_האהבה*]

הגורה בת שנה וחודשיים.
בחודש וחצי האחרונים לא מפסיקה לינוק בלילה
כמעט כל הלילה
מה עושים? יש דרך להפחית את זה? גמילה חלקית או גמילת לילה? במצב הנוכחי אי אפשר להמשיך
נמצאת כל היום איתנו במשפחתון
אוכלת מוצקים בבררנות

[תמרוש_רוש]

בטח שיש דרך להפחית את זה למעשה, כמה דרכים.

אבל לפני כן, אני תוהה: מה היו דפוסי השינה/הנקה שלה לפני החודש וחצי האחרונים?
וגם, האם היתה איזו מחלה או שינוי משמעותי בחייכם בערך בתקופה הזאת?

על הגבלת הנקות אני אכתוב הלשון נקבה, כי האם היא זו שמנהלת את זה:
בגיל הזה את יכולה לכוון לצמצום הנקות לילה או גמילת לילה. יש כמה אפשרויות, וזה תלוי עם מה את מרגישה נוח ומה לדעתך יהיה יותר קל לגורה.
אז למשל:
א. להגביל משך או מספר הנקות. להגיד לגורה: את יכולה לינוק מצד אחד, ואז מצד שני, ואז לחזור לישון.
כשאת רוצה שהיא תסיים, לתחום את היניקה בספירה, נניח אחד - שתיים - שלוש - ארבע - חמש - זהו!
וזהו.
כמובן, עדיף לתרגל את זה כמה פעמים ביום, בזמן שהיא עירנית ונוחה ללמוד. לשחק את זה עם בובות, או לספר את זה כסיפור על גורה שלמדה לישון בלילה, כדי שהיא תפנים את הכללים החדשים ותדע למה לצפות ותכיר אסטרטגיות הירדמות.
ואז בלילה את מזכירה לה שגמרנו לינוק, ועוזרת לה לחזור לישון בדרכים אחרות (לא כתבת איך סידורי השינה אצלכם).
אפשר לצפות שהיא תתרעם, תנסה לדחוף עוד, תנג'ס - אבל ברגע שאת מחליטה שזהו, אז זהו. תדבקי בזה, תמצאי דרכים להקל עליה (כן אתך במיטה, דווקא לא אתך, דובי, המהומים, טפיחות, להעביר את משמרות הלילה לאבא או שום דבר בכלל - מה שהכי מתחבר אליה), ובהערכה שלי, תוך שלושה-ארבעה לילות מתחילים לראות שיפור.
בדרך הזאת האמא שומרת על גמישות מסוימת, וה"לא" הוא נקודתי.

ב. אם נראה לכם שיהיה קשה לתת לה לינוק ואז להגביל נקודתית, אפשר ללכת על גמילת לילה כוללת. כן לתת לה את יניקת ההירדמות, אבל להגיד שזו האחרונה, ושאין יותר ציצי כל הלילה, עד שיש אור בחלון.
ושוב: להכין את הקרקע עם סיפורים, עם משחק בדובי, עם תרגול הסצנריו, כדי שהיא תדע למה לצפות (גם אם היא לא תאהב את זה - שזה לא ינחת עליה בהפתעה כשהיא כבר עייפה ורק רוצה להירגע ולא פנויה ללמידה).
ושוב - צפו לכמה לילות קשים, בזמן שהיא לומדת ומסתגלת, אבל זה אמור להשתפר תוך 3-4 לילות.
אם זה לא משתפר, לשקול לשנות את האסטרטגיה, או את סידורי השינה, או להוסיף / לחפש טכניקת הרגעה אחרות.

[עייפות_זה_אני*]

הי
האם אחרי גיל שנתיים פעוטה צ ר י כ ה את מליון הנקות הלילה? (בין 3 ל300...)
ה'ציצי הלך לישון' עובד,רק לפעמים ורק,בלילות מסוימים ואני כבר לא זוכרת מה זה לישון רצוף ב10 שנים האחרונות עם הפסקה של אולי שנה באמצע וגם אז לא ממש...
תודה

[לאורה*]

לא.
אפשר לגמול לחלוטין בשלב זה.
השינה שלך יותר חשובה...

[תמרוש_רוש]

היי עייפות,
ממליצה לך לחשוב מה את רוצה, ואז להחליט, לפעול בכיוון ולהתייעץ אתנו על הפרטים (אם את רוצה).
יש הרבה אופציות בשלב הזה, וכולן פחות או יותר לגיטימיות.
שאלת המפתח היא: מה את רוצה, ומה את צריכה? ומה היא צריכה?
300 הנקות לילה (או כל מספר שיותר מ-2-3, בימים רגילים בלי משברים וצרכים מיוחדים) נראה לי כמו מתווה לא מוצלח גם בשביל הפעוטה וגם בשבילך.