הפרדת האם מהתינוק לאחר לידת בי''ח

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

אי אפשר לשים את המנורות האלה מעל מיטת האם?
אי אפשר לעשות חדרי שמש בבתי חולים, כדי שזה יהיה טבעי ?

אני מדמיינת חדר כזה נעים, עם כריות צבעוניות ותיקרה של חלונות שבעדם חודר אור שמש ישיר. אמא ותינוק שוכבים ומתפרקדים בשמש... (-:

[תפוח_אדמה*]

אי אפשר לשים את המנורות האלה מעל מיטת האם?
בתיאוריה אפשר. אני הסתפקתי בלשבת עם המנורות עלי, אבל כל הזמן צעקו עלי שזה לא מספיק אור.
למעשה, יש מין שמיכה עם מנורות שאפשר לשים על הילד, אבל בקפלן היא היתה מקולקלת. וגם הרופאים לא שמעו עליה. רק אחרי כמה ימים אחת האחיות נזכרה שיש כזאת והיא בתיקון כבר כמה חודשים, וגם זה היה בתגובה לשאלה ישירה של מישהי שידעה שקיים כזה דבר.

[הריוניתי*]

אוף זה ממש מבאס ומדאיג אותי. אני אמורה ללדת עוד חודש וחצי ויותר מהדאגה אם הכאב יהיה נסבל ללא אפידורל,אני יותר דואגת שלא יקחו לי אותו אפילו לא לרגע.
אני אמורה ללדת בחדר לידה טבעי בבני ציון,ואפילו שביררתי שיש ביות מלא אני עדיין דואגת.-כי אמרו לי שמשאירים לי אותו לשעתיים מיד אחרי הלידה ולאחר מכן לוקחים אותו בליווי האב לבדיקת רופא. איפה עושים את הבדיקה הזו? וכמה זמן היא נמשכת? ומה היא כוללת?(אם למישהי יש ניסיון משם אשמח גם לשיתוף)

[עדי_יותם*]

הייתי בטוחה ששמתי פה כבר את הקישור a1372]הזה mr60 03[/po].pdf - חוזר משרד הבריאות שמחייב את בתי החולים לאפשר ליולדת ביות מלא, על מנת לעודד את ההנקה ולתמוך בה. שווה להדפיס ולקחת בתיק הלידה, כדי להזכיר למי בצוות ששכח.

[אילה_א*]

אני בשוק מהסיפורים
וממליצה מאוד ללדת רק או בבית (למי שיכולה אני למשל לא יכולתי ) או בלניאדו אין להם דברים כאלה
הן (המפלצות בדמות אנוש שעובדות בצינוקיה) אכן לא אוהבות אמהות נדחפות אבל הן לא מעיזות לגרש אותן אפילו לא רק עד הדלת
הן נתנו לי להחזיק ולגעת בתינוקת במשך כל זמן הטיפול .

(אמנם הכריחו אותי לנסוע לשם בכסא גלגלים למרות שיכולתי טוב מאוד ללכת אבל מול הסיפורים שאני קוראת כאן זה ממש בקטנה )
אבל אחת מהן קצת כעסה עלי שלחשתי שששש לתינוק שבכה שם והצעתי לו את המוצץ שלו שהיה זרוק בעריסה(באמת שלא היה לי שום רעיון איך אני יכולה לעזור לו )
יש אתר שקוראים לו עצומה ואפשר לכתוב שם את המכתב ולהחתים אנשים

[דניאלה*]

_הוא בן שנה וארבעה חודשים, ועדיין נלחץ כל פעם שאני הולכת לחדר השני. אני בטוחה שלטראומה יש חלק גם בזה
זה לא חייב להיות קשור - זה הגיל של חרדת הנטישה (מתחיל בסביבות 6-7 חודשים, ואצל תינוקות יונקים אינטליגנטים, גם יותר מוקדם)._
מצטרפת לבשמת.
שלי גם כזאת, והיא לא נפרדה ממני לשנייה מרגע הלידה.
הוא נראה לי די נורמלי, ה"חרדתי" שלך.

[דניאלה*]

חוזר משרד הבריאות שמחייב את בתי החולים לאפשר ליולדת ביות מלא, על מנת לעודד את ההנקה ולתמוך בה. שווה להדפיס ולקחת בתיק הלידה, כדי להזכיר למי בצוות ששכח.
אני חושבת שזה לא קשור בעיניהם.
הם לא רואים את חשיבות ההימצאות עם האם, גם אם רואים בהנקה דבר חשוב.
מה הסיפור? אנחנו בסך הכול לוקחים אותו לבדיקה, לא נותנים לו תמ"ל...
אז מה אם הוא בלי אמא?!
לי נראה יותר רלוונטי, אם כבר, להסתובב בתיק עם עותק של זכויות החולה.
הרי לכל קטין יש זכות לליווי מבוגר, לא?

[עם_יולדת*]

חזרתי אתמול מכנס בינלאומי במיילדות. הרצאתה שם חוקרת מדהימה מצוות חוקרות שוודי קריסטין אוונס -מוברג שאיששה מדעית את התאוריות החכמות של מישל אודנט אודות אוקסיטוצין. הן הוכיחו מדעית שלשם הטמעת רגש האהבה וההתקשרות עם הזולת הילוד זקוק בשלב הקריטי של שעה עד שעתיים לאחר הלידה להמצות צמוד עור לעור לאימו.
על מנת ליצור את החיבור התינוק והאם זקוקים לשקט (לא לדבר לידם או איתם) לחום לחושך . החושים המפותחים ביותר אצל ילוד בריא הם המישוש, הטעם והריח כל הפרעה עלולה לנתק את האם מתחושותיה ולהביא להפסקה בפולסים של הפרשת האוקסיטוצין הנחוצים לאם על מנת לשחרר את השיליה ולהפריש את החלב.
הפעיליות המקובלות בב"הח הם לא רק לא נחוצות ומיותרות אלא מזיקות לקשר .
לדברי החוקרת המחלות אוטיזם ואנרוקסיה נרווזה, היפראקטיביות והשמנת יתר נמצא קשר משמעותי בינן לבין האופן בו הילוד נחשף אל העולם. לדבריה שעות החיים הראשונות הן אירוע אפיגנטי קריטי שיכולים להשפיע גנטית על הדורות הבאים.

[תפוח_אדמה*]

הרי לכל קטין יש זכות לליווי מבוגר, לא?
לא סתם שלכל קטין יש זכות לליווי, לכל חולה יש זכות לליווי.
אולי נגיש בג"ץ?

דרך אגב, גם בניתוחים לא מאפשרים ליווי, וכבר היו מקרים שניצלו את זה לרעה - לפני כמה שנים היה בעיתונים שבזמן ניתוחים גיניקולוגיים הביאו סטודנטים ללמוד על הנשים המורדמות. בטח יש עוד דברים שלא יודעים שקורים.

[תפוח_אדמה*]

_שלי גם כזאת, והיא לא נפרדה ממני לשנייה מרגע הלידה.
הוא נראה לי די נורמלי, ה"חרדתי" שלך._
שלך הולכת עם סבתא לכל מיני מקומות. הולכת עם אבא לכל מיני מקומות. ראיתי אותה בלעדייך הרבה פעמים.
אצלנו אין (כמעט) כזה דבר. זה לא עובד.
אבא שלו מוסיף, שאם אני בסביבה נראה שהוא לא חרדתי. אבל אם אני נעלמת לשנייה הוא ישר קולט ונכנס להיסטריה.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

גם אצלי הייתה תקופה חרדתית איומה עם שניהם. רגע לא רואים אותי ואם שניה אחרי שקראו אמא לא עניתי, זהו סוף העולם- בכי היסטרי.

להריוניתי
אם בעלך לא יהיה מספיק אסרטיבי אחרי הלידה, זה ייגמר בהפרדה של שעתיים- ארבע.
אם הוא לא מסוגל, תדאגי שיהיה מי שמסוגל (זה בדר"כ נשים, יסלחו לי הגברים).
בכל מקרה תבהירי לפני הלידה בבי"ח, שהתינוק לא נפרד מישויות מטפלות (את או מלווה אחר) אף פעם!! תודיעי שזו זכותך ואת מתעקשת על זה. אם תבהירי שאת נחושה ואולי משוגעת (מבחינתם), תהיי מטופלת כפי שאת מבקשת.
תבהירי הבהרה מוחלטת שהתינוק לא נפרד גם בבדיקות רפואיות. תבהירי להם בנעימות שאת מקווה שלא תצטרכי להגיע איתם למקומות לא נעימים בעניין הזה וששמעת סיפורים רבים על ההפרדה הזו. אחרי הלידה שלא יבקשו את התינוק לבד בתינוקיה! תהיי מאוד ברורה ונחושה.
אחרי הלידה תדאגי שיהיה לידך כל הזמן ליווי כדי שכשאת צריכה עזרה, תוכלי לקבל אותה מבני משפחה.
לצערי זה אחד מהתפקידים שהן היו אמורות לקחת. פשוט להסתובב כל הזמן בחדרים ולעזור ליולדות בהנקה, החתלה, הלבשה, ורחצה.

[בשמת_א*]

כי אמרו לי שמשאירים לי אותו לשעתיים מיד אחרי הלידה ולאחר מכן לוקחים אותו בליווי האב לבדיקת רופא
ואני רוצה להזכיר לך משהו חשוב:
לפני הכל - התינוק הוא שלך.
הן ינסו לגרום לך להרגיש כאילו התינוק הוא שלהן ואת אמורה למסור להן אותו.
תזכרי כל הזמן, שזה התינוק שלך!!!! אף אחד לא יכול לחטוף לך אותו, אף אחד לא יכול להכריח אותך לתת אותו, מה זה הדבר הזה!
הן מצליחות כי הן דורכות על ההרגל שלנו, משנים של דיכוי, לציית כשבעל סמכות אומר לנו ש"אלה החוקים כאן".
ובכן, החוקים נעצרים בתינוק שלך! אין להן שום זכות, לא חוקית ולא רפואית ולא שום דבר, לקחת לך את התינוק.
והשמים לא יפלו על בית החולים אם התינוקיה לא תקבל אותו מייד אחרי הלידה! שטויות במיץ עגבניות!

מה עושים שם?

1. רוחצים אותו מהלידה - אלא אם כן תדרשי במפורש לא לרחוץ.
2. מטפטפים לו לעיניים טיפות עיניים אנטיביוטיות - אלא אם כן תדרשי במפורש לא לתת טיפות עיניים.
3. מזריקים לו ויטמין K - אלא אם כן תדרשי במפורש לא להזריק.
4. נותנים חיסון להפטיטיס B (לא בטוחה אם מייד בלידה או לפני השיחרור), שאפשר להידבק ממנו אם את נשאית, מיחסי מין, או ממחט מזוהמת של מזרק (אני עשיתי בדיקת דם בהריון שהוכיחה שאין לי הפטיטיס B ודרשתי במפורש לא לחסן כי הוא לא נדבק בתעלת הלידה).
5. בדיקת רופא.
6. שוקלים אותו ומודדים אורך.
7. יש בתי חולים שלוקחים בדיקת דם לבירור סוג הדם.
8. מחתלים ומלבישים.
9. אם הוא בוכה עלולים גם לתת לו בקבוק תמ"ל, אפילו אם הודעת שאת מיניקה. יהיו להם מיליון תירוצים בדיעבד - בפועל, מצפצפים עלייך, על התינוק ועל הבריאות.

[לי_צ'י*]

ה פולניה,
אני מרגישה שאני חייבת להגיב לאור מה שכתבת כאן,
אני ילדתי בקפלן, פעמיים, אחרי קיסרי לקחו את הילד לכמה שעות, אבל אבא שלו לא עזב אותו לשניה!
בלידה השניה שהיתה רגילה, התינוקת היתה איתי כשעתיים ואז עברה למנשא אל אבא שלה, הם הלכו יחד לתינוקיה, התינוקת נשקלה ועברה בדיקת רופא, הכל לקח מספר דקות והופ חזרה למנשא ואז אלי. למחרת ביקשתי שיקראו לי לבדיקת רופא ברגע שיהיה פנוי, קיבלתי סמס שהרופא פנוי, והלכתי לדקות ספורות עם התינוקת במנשא.
עצוב מה שאת מספרת, החויה שלי היתה ממש הפוכה

[רוני_של_4*]

המפלצות בדמות אנוש שעובדות בצינוקיה
לא אהבתי
אני אולי הייתי אומרת: הנשים הללו שעובדות בתנאים בלתי אפשריים, שצריכות לטפל ביותר מידי תינוקות בבת אחת, להאכיל, לרחוץ, לחסן, לבדוק, להחליף, להלביש, לרחוץ, לבדוק שכל אמא מקבלת את תינוקה ולא אחד אחר בטעות, לעזור בהנקה, לרשום בגליונות, ו.... לכל אחת רק זוג ידיים אחד ומי יודע כמה תינוקות תחת חסותה.

לא יכולה לתאר לעצמי בכלל איך עובדים ככה, ועוד מקבלים אח"כ כינויים ותארים מלבבים כאלה, כמו "מפלצות". אני מתארת לעצמי שאחד הדברים שמקלים על עבודה כזו הוא הרוטינה והשקט לעשות את הדברים בדרך שאת רגילה לעשותם... בלי הורים שמתערבים לך ומפריעים לך בסדר הפעולות.

ברור שזה נורא - לאף תינוק לא מגיע כזה טיפול ויחס. את התינוקות שלי אין מצב שאשלח לשם יותר (עשיתי את הטעות הזו בלידה הראשונה, וגם בשניה זה לא נחסך ממני לגמרי... הספיק לי. אח"כ כבר ילדתי עוד שני ילדים בבית). אבל הבעיה היא לא עם האחיות, שבסה"כ עושות את העבודה הקשה כל כך שלהן. הבעיה היא עם כל מוסד התינוקיה, שצריך לפוס מן העולם לדעתי. בבתי חולים שמקבלים את ה-BABY FRIENDLY באמת אין תינוקיה, כמו בסורוקה, וכשזה המצב הנורמלי אף אחד לא מתלונן על זה. בשביל תינוקות שזקוקים להשגחה יש פגיות, יש מחלקת ביניים/מעבר, וזה כל מה שצריך בעצם למצבי ביניים כאלה. תינוק שרק נולד, ויש לו אמא בריאה ומתפקדת, לא צריך את הבייביסיטר הזה.

[דניאלה*]

_שלך הולכת עם סבתא לכל מיני מקומות. הולכת עם אבא לכל מיני מקומות. ראיתי אותה בלעדייך הרבה פעמים.
אצלנו אין (כמעט) כזה דבר. זה לא עובד.
אבא שלו מוסיף, שאם אני בסביבה נראה שהוא לא חרדתי. אבל אם אני נעלמת לשנייה הוא ישר קולט ונכנס להיסטריה_
זה נכון.
אם אני לא בסביבה היא מבסוטה בלעדיי בדרך כלל.
אבל אם אני איתה - דבק רציני ולא רוצה כמעט לאף אחד אחר. בוכה אם אני יוצאת מהחדר וכל זה.
ואני דבקה באבחנה - הוא נראה לי נורמלי


תזכרי כל הזמן, שזה התינוק שלך!!!! אף אחד לא יכול לחטוף לך אותו, אף אחד לא יכול להכריח אותך לתת אותו, מה זה הדבר הזה!
אני מכירה מישהי ש, אם אני לא טועה, בית החולים קרא למאבטחים (!!!) שיוציאו את בעלה מהתינוקייה.
לא רוצה לעשות פה אאוטינג אבל אם היא קוראת אולי היא תזדהה ותאשר את הפרט הלא יאמן הזה.
אולי נגיש בג"ץ?

[רוני_של_4*]

וקצת מחוויות התינוקיה שלי...

שתי בנותיי הראשונות נולדות בבית חולים אמריקאי בניו יורק. עם הבכורה הייתי קלולס לחלוטין. היא היתה בעקרון איתי בביות מלא, גם בלילה, אבל שלחתי אותה לשם בחזרה לאיזה שעתיים יום אחרי לידתה כי היא נשמה מוזר ולמרות שהן אמרו לי שזה בסדר ושהיא מוציאה ליחה ומים מהלידה, אני חששתי ורציתי שתהיה "תחת השגחה". בפועל זה יותר דומה ל"השגחה מהתחת" כי אני האמא יכולה להשגיח יותר טוב ולהיות צמודה רק אליה, לעומת התינוקיה ששם היא שוכבת בקופסת פלסטיק ואף אחד לא מתייחס אליה . אח"כ הם רצו לקחת אותה לאולטראסאונד פרקי ירכיים כי היה לה קליק, ולא נתנו לי ללכת כי "זה במחלקה אחרת וכדי להוציא אותך מפה נצטרך לשחרר אותך מהמחלקה אז האחות תיקח אותה". אני כמו מטומטמת הסכמתי... איזו טפשה. טפשה טפשה. הייתי צריכה להגיד להם שישחררו אותי אם הם רוצים. בכולופן היא חזרה אליי משם עם רצועות פאבליק שהיתה איתם אח"כ 6 שבועות, ואני שלחתי את הילדה שלי לבדיקה בלי להיות איתה שם. הם נהגו שם לקחת את התינוקות בחצות לשקילה ורחצה וכד' ואני שלחתי כמו פתיה. באחד הלילות היא לא חזרה אליי והיה כבר אולי 2, הלכתי לשם לראות מה קורה וראיתי אותה דרך החלון הגדול צורחת וצורחת... עמדתי ובכיתי שם כמו תינוקת בעצמי עד שהיא יצאה אליי. בארה"ב לא נותנים לאמהות ולאבות להכנס לתינוקיה בשום אופן (לפחות לא באותו בי"ח).

בלידה השניה כבר ידעתי יותר. קראתי כמה ספרים, כמה פורומים, עשיתי קורס ייעוץ הנקה... ועדיין כששלחתי איתה את אבא שלה אחרי הלידה הוא חזר אליי לחדר האשפוז בידיים ריקות. אמרו לו שהיא צריכה להתחמם. בגריל כמובן. שלחתי אותו בחזרה לתנוקיה להביא אותה ושאני אחמם אותה, והוא שב אליי בלעדיה שוב. שלחתי שוב ושוב. אחרי הפעם הרביעית (עוצרת להסביר - שלחתי ולא הלכתי בעצמי כי הייתי תחת השפעת אפידורל, שבלידה לא עבד והתחיל לעבוד בשניה שהיא נולדה) הוא חזר עם הרופאה המתמחה שהחליטה שזה לא ניו יורק פה, זה שוק הכרמל, והחלה בהתמקחות רדודה: קודם כל היא לגלגה עליי על זה שאני "יודעת שאפשר לחמם תינוקות על הגוף - אה, בטח קראת את הספר...". אח"כ היא הבטיחה לי שעוד חצי שעה יביאו אותה. אני אמרתי - לא חצי שעה, עכשיו! אז בסדר, היא אמרה, עוד 20 דקות. לא - עכשיו! טוב, אז אני מסכימה עוד רבע שעה. לא רבע שעה, עכשיו! אז היא ירדה ל-10, ול-5, ולי היה ברור שאין ממש ב"צורך" הזה שהיא תתחמם שם אחרת היא לא היתה יורדת בדקות ועושה איתי שוק. בסופו של דבר היא הלכה ושלחה את הקטנה עם אחת האחיות אליי ואזהרה ש"היא תהיה על הגוף שלך ומכוסה ועם כובע".

בלידות 3 ו-4 אחד השיקולים המרכזיים שלי בהחלטה ללדת בבית היה שלא יגעו לי בתינוקות אחרי הלידה.

[דניאלה*]

אבל הבעיה היא לא עם האחיות, שבסה"כ עושות את העבודה הקשה כל כך שלהן. הבעיה היא עם כל מוסד התינוקיה, שצריך לפוס מן העולם לדעתי
אני מסכימה.
בשביל זה צריך לשנות את המערכת ולאפשר בין השאר את הזכות האלמנטרית של כל יולדת לעזרה אישית צמודה
(בעל, אמא, חברה) בכל שעות היממה.

[תפוח_אדם*]

_המפלצות בדמות אנוש שעובדות בצינוקיה
לא אהבתי_

מסכים,
לפעמים אני עצמי נהיה קצת קהה חושים לילדי האהוב אם הוא צורח ובוכה במשך המון זמן, אז כל יום ,כל היום ? והם אפילו לא שלך??

הבעיה היא עם כל מוסד התינוקיה, שצריך לפוס מן העולם לדעתי

לגמרי ,לגמרי

ואני זוכר את הלבורנטית שתפקידה היה כמה פעמים ביום לעבור ולדקור את כל התינוקות בעקב ולהקיז דם לכל הבדיקות ואני תוהה מאז, מה היא עשתה בגילגול הקודם שזה העונש שלה?
סיזיפוס יצא יותר בזול לדעתי.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

סיזיפוס יצא יותר בזול לדעתי.
חופשי חופשי!!

[פלוני_אלמונית*]

האחיות הן השמן במנוע של בית החולים. הן חייבות את הסדר והשגרה והחוקים שלהן כדי להניע את כל המערכת הענקית הזו. אני יוצאת מנקודת הנחה שאין להן שום רצון לפגוע או להתנגד ליולדת, אבל הן רובן נבלעות במערכת, ומפסיקות לחשוב באופן עצמאי. מצד אחד- זה מנגנון שמאפשר להן לשרוד במכונה הענקית הזאת ולבצע את המוטל עליהן, ומצד שני- כמה אמהות באמת מבקשות לשנות קצת את הכללים? הרי רוב הנשים עושות בדיוק מה שמצופה מהן (הלך רוח כנוע). לכל אחות יצא להתקל אולי פעם בחודש ביולדת עם בקשה ממש קיצונית... זה לא צריך להיות כל כך מסובך להענות לה, ואני גם לא חושבת שזה ממש ישפיע על האחרות. אבל אולי מזה הן חוששות, מיצירת תקדימים.

מענין יהיה לדעתי לבדוק רמות קורטיזול אצל אחיות תינוקיה. גם בזמן המשמרת, וגם רמות בסיס.

[מרינה_מאוהבת_בים*]

בלידות 3 ו-4 אחד השיקולים המרכזיים שלי בהחלטה ללדת בבית היה שלא יגעו לי בתינוקות אחרי הלידה.
...נזכרתי בלידה ובעיקר בשיקולים/מחשבות שלי באותו זמן. התעסקתי המון בנושא הלידה ואיפה ובאיזה תנוחות ובללא אפידורל כמובן...ובכלל לא בתינוק!
היום ברור לי שזה מאוד חשוב! חשוב שלא לחתוך חבל טבור לפני הזמן, לא להפריד בין תינוק לאימו ולא לרגע.

[אחת*]

משהו השתנה מפתיחת הדף?

האם היום אפשר לבקש שךא יחתכו את החבל לפחות 20 דקות? ושלא יפרידו בכלל? ולהבנתי מותר לבן זוג להישאר לצידך 24/7 או שאני טועה?

[מרינה_מאוהבת_בים*]

אפשר. לדעתי גם ב2004, תמורת תשלום.
לדוגמא היום בתל השומר תמורת 5000 ש"ח (+עמידה בפרוטוקולים) את יכולה ללדת במכרז לידה טבעי ורופא ילדים יגיע לבדוק את התינוק אלייך ולא יפרידו בינך לתינוק, זה גם כולל בחירה מתי לחתוך את החבל טבור.

[פלוני_אלמונית*]

גם בהדסה עין כרם במרכז לידה טבעית אפשר לעכב את חיתוך חבל הטבר עד הפסקת הפעימות. ואם הכל תקין אין שום הפרדה - התינוק נשאר צמוד ליולדת עד סוף ההתאןששות ואם היא בביות מלא אז גם אחר כך במחלקה עושים את כל הבדיקות לתינוק בחדר של היולדת ובנוכחותה. 3000 ש"ח ובתנאי שההריון תקין.

[שרון*]

גם בהדסה עין כרם במרכז לידה טבעית אפשר לעכב את חיתוך חבל הטבר עד הפסקת הפעימות. ואם הכל תקין אין שום הפרדה - התינוק נשאר צמוד ליולדת עד סוף ההתאןששות ואם היא בביות מלא אז גם אחר כך במחלקה עושים את כל הבדיקות לתינוק בחדר של היולדת ובנוכחותה. 3000 ש"ח ובתנאי שההריון תקין.
זה נכון גם בחדרי הלידה הרגילים של הדסה, ולא רק במרכז הטבעי, ושם כמובן זה בחינם...

[מישהי*]

שאלה תמימה - אפשר להביא מיילדת משלי לבית החולים? לא דולה. מיילדת? שהיא תהיה אחראית למהלך הלידה, שלא תמשוך את הילד או תחתוך את חבל הטבור וכו'?

[יעל_ש*]

בחלק מבתי החולים אפשר לשכור מיילדת פרטית,(בדרך כלל מתוך רשימה של מיילדות מצוות ביה"ח).
באיזה איזור את?

[שרון*]

שאלה תמימה - אפשר להביא מיילדת משלי לבית החולים? לא דולה. מיילדת? שהיא תהיה אחראית למהלך הלידה, שלא תמשוך את הילד או תחתוך את חבל הטבור וכו'
יש אפשרות שאחת ממיילדות הבית תלווה אותך בבית החולים בתור דולה, אבל אז אין לה סמכות רפואית וביטוח ואסור לה לעשות לך בדיקות וכ'ו.
לפעמים זאת מיילדת שעבדה לפני כן בבית החולים ואז מעלימים עין...
יש כמה מיילדות בית שעובודת גם בבית חולים.
ויש אפשרות כמו שכתבו מעליי לקחת מיילדת פרטית מתוך הרשימה של בית החולים.

[רינת*]

אני ילדתי בעין כרם לפני 5 שנים והיה ביות מלא לגמרי.לא קראתי את כל הדף אז לא יודעת כמה אמרו את זה. אבל לא ניתקו אותי מהתינוק אפילו לא לרגע וכל הבדיקות נעשו לידי-ליד מיטתי.
כשילדתי בפעם השניה-לא בעין כרם,צרם לי כל כך שלא היה ביות וש'ביות מלא' זה מקסימום ללילה ובכל זמני הבדיקות צריך לשים את התינוק בתינוקיה. ואחרי שהיתה לי רבע שעה או חצי שעה אחרי הלידה עם תינוק לקחו לי אותו לשעתיים לפחות לתינוקיה. ואני שכבתי בהתאוששות מחוברת לאינפוזיה.
ובעלי לא בקטע בכלל - גם לא מבין את זה ולא בעד זה,ואני הסטרית בעיניו. וגם לא מוכן להלחם ולריב על מה שהוא לא מאמין בו.
כשאני שכבתי בהתאוששות שלחתי אותו מרוב דאגה לראות מה עם התינוק, והוא הלך, ראה אותו מרחוק בקופסת פלסטיק וחזר לדווח שהם מחממים אותו. לא עלה על דעתו להשאר,עדיף היה בעיניו לשבת לידי. אי אפשר להכריח אדם להבין או לעמוד על משהו כשהוא לא שם בכלל.
אז מה עושים? אוטוטו אני יולדת.
לא יודעת,מקווה ללדת שוב עין כרם ולקבל ביות מלא, השאלה היא תמיד אם יהיה מקום.
אין לי מישהו אחר מלבדי שיעמוד על רגליים אחוריות כדי להשאר עם התינוק. ואני אחרי לידה לא בהכרח בתפקוד, ולא בהכרח מסוגלת, בודאי לא אם אני מחוברת לאינפוזיה.
אז אני די דואגת מה יהיה. (גם דואגת מהלידה והכל- מהכאבים, מבעיות, מהתערבויות. מהכל)

[דנדי*]

איכילוב - יש שם נוהל שמאפשר להישאר עם התינוק מרגע הלידה אם הכל תקין.
רק צריך לבקש.

[יוכבד_הורוויץ_פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}


בית החולים הנוצרי סנט ז'וזף בירושלים סגר לגמרי את חדר התינוקות ! לפני חצי שנה ..
יולדת לא צריכה לריב וכו.... אין צורך .
היולדת והילוד ביחד בביות מלא בא המיתי " מרגע
לידה ועד שרחורם מהבית חולים ... ! ואין " אני רוצה לנוח .. ." זה הזכות של הילוד להיות ביחד עם אמו
מרגע הלידה ( ועד גן חובה ...) נשות ערב ואחרים שיולדות שם לא מתלוננות
לרגע על הרעיון לפי דווח של המילדות בית החולים ....
אני אשית ילדתי בבית בעיקר שלא יחטפו לי את התינוק ...סך הכל זה
אנושי . תרשי שיקחו לך את התינוק בגיל 5 חודשים .? אז עוד יותר כשהוא נולד בתור מדריכת הנקה
בבית חולים ראיתי בחדר תינוקות תינוקות בני שעתיים צורחים במשץ זמן רב ואין מענה ... ו תוך כדי ההורים חוגגים על קו הטלפון ללא מודעות כלל בקשר למצבו של תינוקם בחדר אחר אי שם ....חבל

[תמרוש_רוש]

לאור הקורונה, אני מכיניסה פה את הנחיות ה- CDC האמריקאי, לצורך שיתוף ודיון

הנה ההנחיות של ה- DCD - מרכז המחלות האמריקאי:
https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-nc ... dance.html

שורה תחתונה:
כאשר האם חולה או חשודה כנושאת את הנגיף, יש לשקול הפרדת האם מהתינוק על בסיס הסיטואציה הספציפית, כל מקרה לגופו, ותוך החלטה משותפת של האם והצוות הרפואי.

חלק מההנחיות האלה צודקות בהחלט (להקפיד על מסכה ושטיפת ידיים), חלק קצת מופרכות למי שהתינוק היה מחובר אליה 24/7 (להרחיק את העריסה של התינוק מהאם, לשים וילון כחציצה... נו, באמת. אין לי שום בעיה להרחיק את העריסה המפגרת הזאת מהמיטה שלי בעודה ריקה. אבל הן יעבדו לאשה אחרת.
העניין הוא שצריך להיות על זה דיון רציני.

הפרדת התינוק מהאם אינה אוטומטית ואסור שתהיה אוטומטית וגלובלית

אמהות, לכן הזכות להבין את ניהול הסיכונים (בכל החלטה יש סיכון), לשקול את האפשרויות ולהגיד לא להפרדה!!!!

[תמרוש_רוש]

העניין הוא שאולי בידוד זה הדבר הנכון לעשות. יכול להיות שזה נכון בסיטואציות מסוימות. אני לא יודעת.
נניח, מה קורה אם היא במצוקה נשימתית?
אבל לא נראה לי שמישהו באמת טורח לחשוב על זה.
"הרגע הדרמטי והעצוב" של הפרדה. נו, כאילו זה עניין רגשי נטו, לא בריאותי ולא פיזיולוגי.
"היולדת מוקפת בחום ואהבה ומקבלת מסרים ותמונות יומיומיות מהצוות המטפל בתינוק ומהרופא". כאילו, מילה אחת על הנקה, חבר'ה? שאיבה? תמיכה בתחום הזה?
אלוהים. אני נגנבת.

[רינה*]

תודה רבה על הדברים החשובים שכתבת, תמרוש.