הריון בלי בן זוג

מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

שלום לכולם, אני כבר כמה ימים משוטטת באתר ומתחזקת, אבל כנראה שצריכה עוד קצת שיתוף ותמיכה. אני בת 28, הייתי בקשר 6 שנים עם מישהו, ורציתי מאוד ילדים. הוא ממש לא רצה. אחרי שנפרדנו, הכרתי מישהו וישר נכנסתי להריון בתוך ההתאהבות העיוורת.
במהלך ההריון נפרדנו. היום אני בחודש חמישי, עם בטן תופחת ולבד.
לא מצטערת על כלום וכמובן נרגשת מההריון, ומצפה לתינוקת -אך מלאה חששות ופחדים. אין לי תמיכה כספית מההורים, אך יש תמיכה כללית ואוהבת מהמשפחה. גם האבא ברקע, ומתכונן לעזור עם הילדה.
עם זאת הייתי רוצה לעשות את הדברים ב"אופן טבעי" :) כלומר, ללדת בבית, להישאר עם הילדה בבית כמה שיותר, להניק כמה שיותר... וכן הלאה.
העובדה שאני לבד וצריכה עבודה ותמיכה של המשפחה החזירה אותי לדירת חדר בדרום תל אביב, אני מקיפה עצמי באדניות ובשקט אך חוששת איך זה יהיה לגדל כאן את התינוקת ... מה אעשה אחרי השלושה חודשים של חופשת הלידה? לחתום אבטלה? לנסות לעבוד מהבית...? אני עובדת היום, אך אין לי חסכונות או בטחונות לעתיד...
ובעיקר קשים הלילות האחרונים כשהבטן יוצאת, קשה לישון, ואין אף אחד איתי במיטה... אמנם זאת היתה בחירה שלי, אך זה קשה...
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

וואו ...אייזה כייף לך..אמנם קצת חם ובטנך מתעגלת לה ביופי חן הוד והדר...היי רגועה
גם אני ילדתי ללא "בן זוג" אין אב בתמונה ...והילד מקסים, מתק שפתיים ף מרגיע את נשמתי
היו רגעים של פחד מן "העתיד" והנה הוא הגיע "העתיד" והוא נפלא...
שמרי עליו על תינוקך הקטן ומלמעלה שומרים עליך....לילה טוב
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

פלונית שכמוך ריגשת אותי. תודה ולילה טוב
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

גם אני ילדתי ללא בן זוג, והילד שינה את חיי לטובה !!!!!
גם קודם חיי היו טובים אבל להיות אמא נתן להם את המשמעות העמוקה והשליחות שחסרה לי !
יבוא גם בן זוג כאשר יהיה הזמן המתאים, תתרכזי דבר דבר, כעת האמהות והזוגיות תגיע.
(())
עתליה*
הודעות: 226
הצטרפות: 10 ינואר 2003, 19:09

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי עתליה* »

מתוקה, קחי כל יום בפני עצמו. זה כל מה שיש. ואת תראי שיהיה נפלא. את נשמעת מקסימה. אהבתי את "אני מקיפה את עצמי באדניות ובשקט"..
מוסיקה מרגיעה בכל יום לפני השינה וספר שיגרום לך לחייך ולהתעודד. חיבוק.
.*
הודעות: 106
הצטרפות: 18 ינואר 2005, 18:25
דף אישי: הדף האישי של .*

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי .* »

איזה יופי:, מרגש -)

אני הולכת לכתוב לך המון!

זה שאת עובדת עכשיו זה מצויין כי זה מבטיח לך תנאים סוציאליים כרגע ואח"כ.
את יכולה להיות רגועה ולהנות מההריון ומהצעד האמיץ והמשמח שנשמע שבא לך בזמן עם או בלי בן זוג :-)

לגבי הפרקטיות - אני לא ממליצה לקחת כל יום ביומו כמו שהציעו למעלה. את אישה בוגרת חסרת אמצעים, והולכת להפוך לאם והאחריות שאת מדברת עליה מובנת, האינטואיציות שלך נכונות וחשוב להערך לקראתה נכון.

אני מציעה כרגע להתמקד בבירור זכויות ואלטרנטיבות וכיוונים אפשריים אבל לא בנקיטת עמדה. את זה לשמור לאחרי הלידה

פשוט הרבה דברים ישתנו ויובנו כשהתינוק יוולד. ולמעשה לאורך כל תקופת ההורות. לכן לפני זה אין טעם לעשות צעדים דרסטיים כאלה ואחרים - למשל בשום פנים ואופן לא לעזוב את העבודה או להודיע על כוונה כזו או אפילו לתהות בקול בפני עמיתים. מקום עבודה קבוע ומסודר כאם שאמורה להיות אחראית לעיקר הפרנסה הוא עוגן שלא מוותרים עליו מראש בלי לדעת שיש על מה להישען. תשדרי עסקים כרגיל. את עובדת ויולדת ובעזרת השם חוזרת לעבודה. שלא יחפשו לך מחליפה קבועה ושלא ינפנפו אותך קודם באמתלות משונות.


שנית, לכרגע אני מציעה לך רק לברר זכויות. זכויות של אם חד הורית מול הרשויות, זכויות שלך בביטוח לאומי, האם את זכאית לדמי אבטלה בכל לומה הגובה שלהם, האם זה יספיק לך? ולגבי הבטחת הכנסה כנל, תבדקי גם כמה הוצאות הולכות להיות לך לעומת הכנסות ואיפה אפשר להתייעל. למשל קבלת ריהוט בגדים וציוד יד שנייה. גם מפה באתר אפשרי לקבל חינם, ולקנות חדש רק בשביל ההרגשה, את יודעת בגד ראשון, מוצרים אינטימיים, סימבולים. וגם לבקש מתנות פרודקטיביות, דברים שאת רוצה. להכין רשימה ולבקש אותם ספציפית ממי שמעוניין במילא לקנות מתנה. זה יכול לחסוך לך המון.

ובירור זכויות לא רק מול הרשויות גם מול הבן זוג. דרך נעמת, אולי דרך פורומים או קבוצת תמיכה לאם חד הורית. זה שהוא בתמונה זה נחמד אבל יש מקום צריך לעגן את זה. לבדוק מה כדאי לעשות ואיך, מה הוא אמור לתת וכמה עפ חוק ואחכ לבדוק איך לקבל את זה בצורה הכי טובה וחברית שאפשר. זה תמיד עובד טוב יותר כך.


שלישית, אני ממליצה שתאפשרי לעצמך את תקופת חופשת הלידה, לראות מה קורה איתך ועם המשפחה והבן זוג.
כמה המשפחה והבן זוג בתמונה וכמה את יכולה לסמוך עליה, גם בתמיכה פיזית ונפשית, למשל לפעמים האמא והאחות מפתיעה ביכולת לטפל בילד שלך ברוך ובזמינות טובה ולפעמים דווקא לא. לפעמם שווה לקחת מה שנותנים ואפילו עזרה בבישולים, בנקיון או שעתיים בייבי סיטר . בכל מקרה, תראי לאן הרוח נושבת. יכול להיות שהנוכחות שלהם בבית תאפשר לך יותר אורך נשימה לצאת ולעבוד במסגרת כזו או אחרת בלי תחושה של ויתור גדול. יכול להיות שלא .ואז שווה לחשוב על עבודה מהבית בטיפול בילד נוסף שזה פתרון מצויין לאמהות.
יכול להיות שכן יהיה מקום לצאת מהבית למשרה חלקית אפילו, וגם אז כאם יהיו לך פריבילגיות (נדמה לי שיש שעת הנקה שזה מעניק פחות שעת עבודה ביום, ימי מחלה של ילד ואם שניתן לנצל ועוד) שמצמצמות את השהות בעבודה מאוד.
יש אפשרות שהעלית גם לחתום אבטלה (אבל קודם תוודאי שאת עונה על הקריטריונים שמזכים בכזו), זה יאפשר לך יותר מרווח נשימה של גידול הילד וגם התארגנות למציאת עבודה שתתאים לאורח החיים בהמשך (לא אמרת במה את עובדת ומה היכולות והרצונות שלך).

אני פחות מתה על האבטלה כי כשאת עובדת במקום מסודר יש לך ביטוח והפרשות לפנסיה וימי מחלה שלך ושל הילד שניתן לנצל לאורך זמן וחגים רבים שמשולמים לך כמו לכל שכיר בזמן שאת בבית ולכן לוותר לגמרי על עבודה כשכירה בזמן שיש לך עבודה מסודרת זה משהו שהייתי נזהרת איתו ולא נוגעת בו עד שאני לא דואגת לאלטרנטיבה כלכלית שתצליח לכלכ אתכם בצורה סבירה.
בכל מקרה האבטלה יכולה להיות פתרון טוב לכמה חודשים אם את גרה באזור שניתן יהיה לחזור למעגל העבודה מהבית מבחוץ חלקית או מלאה די מהר ולא במחיר כלכלי גדול.

מה שבטוח זה שחשוב לתכנן ולברר אבל ממש לא לדאוג. כי הרבה מאיתנו התחילו כך או אחרת עם או בלי בן זוג, כולנו חווים משברים בדרך שנוכחות בן הזוג לא הועילה להיפך (פציעה, אבטלה, גירושין ועוד). את יכולה לגדל אותו נפלא ברווחה ובכיף, אבל מצד שני, כמו שאמרת שבלהט האהבה העיוורת נכנסת להריון וזה משמח וזה מקסים אבל כמו שאת כותבת זה גם קשה. אז העיצה העיקרית שלי היא לא לעשות החלטות בלתי הפיכות בלהט ההתרגשות של ההריון ואחרי הלידה. למשל לא להתפטר. ואם את צריכה עוד חודש חופש בשביל לארגן את המחשבות ואת המציאות מעבר לחופשת הלידה עדיף לקחת אותו ולבדוק אלטרנטיבות.. ואם את מחליטה לעזוב מקום עבודה אז רק אחרי שבדקת ווידאת שיש אלטרנטיבה מיידית להכנסה כלכלית (אבטלה, טיפול בילד).

מה שכן אין שום פתרון שאת חייבת לקבל על עצמך לגבי תעסוקה וגידול הילד שהוא שחור לבן.
אפשר להניק וגם לעבוד אפשר לגדל את הילד צמוד צמוד אבל לא במחיר של איבוד עוגן כלכלי.
יש כל כך הרבה באמצע וכדאי לחשוב לכל הכיוונים.


שיהיה בטוב והרבה ממנו :-)
ב_עילום*
הודעות: 558
הצטרפות: 25 יוני 2005, 16:36

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי ב_עילום* »

. כתבת דברים מאד חשובים .

מאד מסכימה עם הרעיון של לא לעשות צעדים בלתי הפיכים ומצד שני לברר את כל הזכויות ובעיקר: לחכות אחרי הלידה
כל העולם מתהפך אחרי הלידה והכל נראה ממקום אחר לגמרי ולכן גם אני לא הייתי ממהרת להחליט איזה שהן החלטות עכשיו.

לגדל ילד זה הרבה כסף וכאם חד הורית , האפשרות להתפרנס היא יותר מסובכת.
פשוט יש מעט זמן וגם מעט פנאי. האימהות כל כך טוטאלית שהיא שואבת המון אנרגיה.
אני בשלב מסויים הורדתי הילוך בעבודה וחייתי קצת על חסכונות כי פשוט הרגשתי שזה מעבר לכוחותי- גם עבודה תובענית וגם אימהות...

ולעניין הלבד: רוצה לאמר לך שהכל תלוי איך מסתכלים על המצב אבל האמת... גם לי היה עצוב מדי פעם בהריון.
כמה שהייתי רגילה תמיד לחיות לבד ולישון לבד... בהריון זה היה יותר כואב

אז קבלי (())

ובהצלחה לך.

אה וסתם טיפ- תחשבי לפני הלידה באיזה שם משפחה את רוצה לקרוא לה.
בשם שלך או של אביה או שניהם....
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

כולכן נהדרות ולקרוא אתכן נתן לי ממש עוגן שהיה חסר. אמנם אני יודעת שהכל אפשרי, במיוחדבדורינו, אבל פתאום אני רואה רק זוגות מאושרים ומחויכים סביבי :)
אז תודה וגם על כל העצות והחיבוקים....
ועוד משהו- אם יש מישהי חד הורית או בדרך לשם בדרום תל אביב והייתה רוצה לעשות מיני קהילת תמיכה (בישולים הדדיים, עזרה עם התינוק, טיולים ביחד, עזרה בקניות, נקיונות ומה שלא יהיה) אני אשמח ליצור איזה מעגל כזה, כמו שמתקיים באופן טבעי בקהילות קטנות. כרגע אני עוד יכולה לתת מעצמי הרבה, ומבשלת ואופה (טבעוני) ממש מצוין :)
אז אשמח אם תיצור מפה קשר...
אפרת_מ*
הודעות: 940
הצטרפות: 04 אוקטובר 2003, 22:08
דף אישי: הדף האישי של אפרת_מ*

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי אפרת_מ* »

הי, מתעגלת.
קודם כל - חיבוק תמיכה עוטף.

אני גם חד-הורית. האב בתמונה ומאוד תומך (תלוי במה ומתי, אבל יש המון התחשבות הדדית והערכה ותקשורת בינינו).
גם במקרה שלי אין תמיכה כלכלית מההורים. אבל כן יש משכורת יפה, וחסכתי כמה שיכולתי במהלך ההריון. וחזרתי לעבודה אחרי 10.5 חודשים (כיום כל אישה זכאית ל-6 חודשי חופשת לידה לאל קשר לותק שלה במקום העבודה. אבל דמי לידה משולמים בגין 14 שבועות. קחי את המשכורת שלך, חלקי ל-4 תכפילי ב-14, זה בערך הכסף שתקבלי מבט"ל).

יש לי עם אביה של בתי הסכם שאנחנו כתבנו. אין לנו הסכם שאושר בידי בית משפט.
נתתי לו לבחור אם הוא רוצה להיות רשום כאביה או לא (זו זכותו המוסרית, חוקית, ביולוגית, חברתית, ואישית אני לא מבינה הצעות כמו - עדיף לך שלא יהיה אב רשום ותוכלי לבד להחליט את כל ההחלטות. הילדה שלי זכאית שיהיה לה אב, ואם הוא רוצה להיות בתמונה - מעולה). אם הוא רוצה ששם משפחתה יהיה זהה לשלו או לא (אשכרה החלטתי שזה לא ענייני. זה בינה לבינו).
ואישית גם התחייבתי שתמיד יוכל לראות את בתו, לאל קשר אם כן או לא ישלם מזונות או כן/או לא יהיה רשום כאביה.
כל הדברים האלו הם מה שהרגיש לי נכון.

אחרי שהיא נולדה דברים השתנו בכל תקופה. אם הוא מגיע כל יום, או מתי שמסתדר לו, או שיש ימים ושעות קבועים.
בעיקר הרבה גמישות ואורך רוח.

בהריון עשיתי שלל מסעות (המסע זו שיטת טיפול שפיתחה ברנדון בייס), לנרות את כל החששות שלי - לגבי הריון ולילדה, הורות, הנקה, מול אבא שלה, ומה לא.

לגבי זכויות, הרבה מהזכויות תלויות בגובה ההכנסה שלך. יש שלל דפים בנט שמונים את הזכויות לחד הוריות.
אני ילדתי בבית (5000 ש"ח!), וכאמור נשארתי תקופה ארוכה עם הקטנה בבית. אגב, אם את רוצה לידת בית - את צריכה כבר לשריין לך מיילדת!
מכיוון שהרבה דברים עשיתי באופן טבעי יותר, זה הקטין משמעותית את העלויות שלי. אם היא ישנה איתי, אני לא צריכה מיטת תינוק (או עריסה ומיטה).
אם היא במנשא (אפילו יקר במיוחד), זה יוצא זול בהרבה מעגלה באלפי שקלים. בגדים הצלחתי לקבל מכל מיני מקומות יד שניה, וקניתי יחסית מעט.
למרות שבהתחלה היא בהחלט לבשה הרבה יותר חדש, ממה שהיא לובשת כיום.
אם היא יונקת, אז לא צריך בקבוקים, מקי בקבוקים וכד'. אם מנקים עם מים וסמרטוטים, אז לא צריך מגבונים (בגיל שנה בערך עברתי למגבונים. עד גיל שנה השתמשתי בחבילת מגבונים אחת בשנה!).
אם קשובים לצרכים שלה, אז התחלנו גמילה מוקדם, וזה חוסך חיתולים (ויש כמובן את שיטת הפשפושים, בה מראש אין חיתולים. אישית החלטתי שזה קצת גדול עלי, יחד עם זה שאין לי תמיכה קרובה - הסבים גרים רחוק, כולל דודים וכו').
חסר לי מקום אחסון, אז רכשתי שידת החתלה, יד שניה, 200 ש"ח. כשהיה צריך טיולון לפעמים - רכשתי יד שניה - 200 ש"ח (בגיל שנה שלה שברתי את הרגל, אז פתאום נעשה בו שימוש רב).
צעצועים ממילא יש יותר מדי. ומקבלים מתנות ואפשר לקבל יד שניה מחברות/קרובים/אתרים שונים.
אז למרות שלידת הבית יקרה, אני בטוחה שבדברים אחרים חסכתי כל כך הרבה, שבסוף זה יצא לי פחות.

כבר בהריון, כדי לרכוש לעצמי בגדים, חיפשתי היכן שווה במיוחד לקנות ובזול. אאוטלטים וכד'. וגם קיבלתי בגדים יד שניה. ויחד עם הרבה קניות שוות, היתה לי מלתחה שלמה, במחירים מדהימים.
יש בפייסבוק מישהי שפתחה קבוצה לגבי מודלי מגורים חלופיים. לדוג' שתי אמהות חד הוריות, שגרות באותו החלל. גם יכולות לתמוך בבייביסיטר, וגם בחלוקה בשכ"ד.
אם זה מעניין אותך, יכולה להפנות אותך לקבוצה. זה מיועד גם לדיון עקרוני, וגם לשיתופי פעולה.

אני לא השתמשתי כמעט בכלל בבייביסיטריות, ולא בדולת פוסט-פארטום ולא במנקה. אז מצד אחד אני חזקה במיוחד, ומתפקדת.
מצד שני באמת שעבדתי (פנימית) כדי לסנכרן את שעותה שינה שלנו, ושהכל ילך לי בקלות בבוא היום.
בדיעבד הייתי קונה יותר דרך האינטרנט (חוסך את הטרטור עם הילדה, ועוד 20 ש"ח משלוח לגמרי שווה את זה לקניות סופר).
ולגמרי לוקחת מנקה.

אישית אני מאמינה שהילד צריך להיות עם הוריו, משפחתו, ולהשאיר אותו עם אנשים שיהיו זמנית בחייו לא נראה לי רעיון מוצלח במיוחד.
יחד עם העלות, יצא שלא ממש השתמשתי בזה.

אני לא גרה בת"א, אלא בשרון, אבל אשמח לעזור ולתמוך טלפונית/מיילית אם תרצי.
אם כן. תשאירי לי הודעה בעמוד שלי, ואתן לך שם את המייל או הפון, מה שתעדיפי.
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

היי בנות, אפרת מ וכל השאר איך אפשר להודות על תשומת הלב הרבה והכתיבה לעניין... באמת תודה כל פרט קטן מאיר לי עוד פינה בדרך שלפני. עוד כוח לעוד צעד. עוד אמונה בעצמי.
אפרת, אשמח לקבל פרטים על הקבוצה על מודלי דיור חלופיים.
אפרת_מ*
הודעות: 940
הצטרפות: 04 אוקטובר 2003, 22:08
דף אישי: הדף האישי של אפרת_מ*

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי אפרת_מ* »

נישואי בוסטון - חשיבה על מערך מגורים חדש, קבוצת חשיבה ושת"פ בפייסלנד:
https://www.facebook.com/groups/385643254817905/
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

היום היינו שתינו בים
את בתוכי ואני מסביבך. ומים מים עוטפים את שתינו. ככה נוח לנו
אם מסתכלים מערבה וחוסמים חצי, ככה קצת עם היד, לא רואים את העיר המשתפלת לאורך החוף. רק גלים גלים בשבילנו
כשאצא מהמים, יישארו חתיכות של פלסטיק קטנות נדבקות על העור. ופתאום הבטן כבדה, אפילו החול מרגיש קצת נוקשה. כל שינוי של תנוחה מלווה אנחה.
אבל פה בתוך המים שתינו קלילות, מעורסלות. אני שאני כבר יותר מדי,
ואת.
שאת עוד לא
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי אחת* »

:-)
מקסים, משוררת ממש!
פלונית*
הודעות: 5019
הצטרפות: 02 אוקטובר 2001, 03:13

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי פלונית* »

מקסים!!! מאד מרגש @}
קואלה*
הודעות: 462
הצטרפות: 20 אפריל 2010, 20:58

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי קואלה* »

לחזור לעבודה אחרי 3 חודשים, או אפילו חצי שנה רק בשביל להמשיך להפריש פנסיה נשמע לי הזוי ומאוד לא באופני
מה עוד שמעון ובטח שמטפלת עולים לפחות 3000 ש"ח בת"א אז לא בטוח שזה אפילו משתלם כלכלית
מעולה שאת רגועה ושממחה. זה לא מובן מעלין. כנראה שיש לך אישות יציבה עם אופטימיות ושמחת חיים
גישה כזאת לחיים היא המתנה הכי חשובה שאפשר לתת לילדנו לדעתי.
אפשר למצוא דולה שעושה סטאז' בעלות סימלית. זה לא אותו הדבר כמו דולה מנוסה אבל אם את מרגישה שחסר לך ליווי זה יכול מאד לעזור
עגלה, בגדים וצעצועים, שווה לחפש באגורה ויד 2
בהצלחה (:
צוויליך*
הודעות: 2438
הצטרפות: 12 מרץ 2005, 20:35

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי צוויליך* »

הי מתעגלת,

אאל"ט כדאי לך להודיע רשמית על ההריון - אם עדיין לא רואים (-: חודש חמישי אבל אולי יש רק גברים מסביבך ("היא השמינה קצת, לא?").
דומני שזה מבטיח את זכותך שלא תפוטרי בגלל ההריון... גיסתי פוטרה פעם כשסיפרה לעובדת אחרת שהיא בתחילת הריון, למחרת סיימו אותה שם "מסיבות שלא קשורות בה" P-:

או שכבר רואים את גבעת האם כ"כ בבירור שהודעה רשמית תהיה בדיחה? D-:

שיהיה בשמחה בכ"א, את נשמעת מוכנה ומבושלת. וגם כותבת כ"כ יפה!

צוויל
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

תודה לכן... לכם. לכולם .לעולם. לפעמים אני מרגישה כמו גבעה ענקית ובודדת . ממלאת בצפיפות את החדרון הזה בדרום העיר. ולפעמים אני מרגישה יותר קטנה מהעכבר שראיתי בחצר. מי אני לעומת הקיום המופלא. אך לעיתים הקלות שלו באמת בלתי נסבלת.
משתדלת להאמין לעצמי. הלילה חלמתי שיש לי 4 (!) ילדים!! קפצתי רחוק :) אבל זאת היתה רגשה מדהימה. מן הגשמה. בכלל , נראה לי אפשר לפתוח דף על חלומות הזויים בהריון... למזלי אני עובדת אצל קרובת משפחה, והמטרה היא שאעבוד עד הלידה , לא יודעת אם אמשיך שם אחרי הלידה, שוב כמו שכתבו כאן- נראה לי הזוי לעזוב את הילדה אחרי חצי שנה ולשלם למטפלת. הלוואי הלוואי שאהיה מספיק יצירתית וחזקה כדי להתפרנס מהבית.
אני מצלמת, כותבת, אופה, מבשלת, מטפלת ומה לא. רק צריכה למצוא את זה בתוכי וללמוד איך מוציאים את זה החוצה ואיך מחזירים את זה בצורת כסף... בעע... כסף. אדם כמוני שכל כך שונא כסף כנראה לעולם לא יבורך בו....
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

נראה לי אפשר לפתוח דף על חלומות הזויים בהריון...
חלומות בהריון
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

ילד צריך אבא
צריך לגדול במשפחה עם אמא ואבא . בלי השטויות ההיפיות שלך על לידת בית, עיקרון הרצף וחינוך ביתי. זה לא מה שיעשה אותו מאושר. הוא צריך אבא.... (האקס המיתולוגי שלי מטיח בי מילים- לא האבא )

כאב כאב כאב לשמוע את המילים הצורבות האלו, המחרבות כל חלקה טובה בי. מבעד לדמעות אני מנסה לפתוח את הפה. שהילדה שלי תהיה מאושרת! אתה עוד תראה. אבל מצליחה רק לגמוע אוויר. בקושי.
כבר כמה ימים המילים שלו מהדהדות בי, עוצרות את האמונה, מעכבות את ההתהוות הזו שלי- של משהו שלם ואמיתי שאני יכולה להעניק לילדה שלי.
אולי אני באמת "חיה בסרט" מרפדת את החוויה הזו באמונות הקטנות ב"גישות" שלי, ביוגה, בלידה טבעית, במקום להודות באמת הצורבת, את המשפחה החמה והמגינה- הדבר הבסיסי ביותר- אני לא יכולה לתת לה...
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

תודה
באתי_לתמוך*
הודעות: 2
הצטרפות: 05 יולי 2012, 00:30

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי באתי_לתמוך* »

היי לך!
גם אני חד הורית, גם אני נכנסתי להריון בלתי מתוכנן מהחבר.
תקופת ההריון היתה נוראית מלווה בהמון בכי, עצב ובדידות..כי רציתי את תמיכתו של האבא ואהבתי אותו..(למרות שעכשיו אני יודעת שלא שווה הבחור, ושלא באמת הערכתי אותו גם כשהיינו יחד..פשוט הייתי קשורה אליו..אבל לא עשה לי טוב)
בדיעבד היה קשה, הייתי מוותרת על הסבל אבל למדתי המוןןן המוןןן מזה.

עכשיו יש לי ילדה מקסימה ומדהימה שאני לא מצטערת על זה שהיא נולדה, אני נעזרת הרבה בהורים, אבל גם הייתי מסתדרת בלעדיהם.
זה כיף!! אני ממליצה לך לקחת עוד תינוק לטיפול ולהתפרנס מזה. יהיה לכם כיף לשלושתכם ביחד. ייתן חברה לתינוק שלך.

אל תשכחי לתבוע מזונות, ושהאבא ירשום עצמו כאב הילד.
את יכולה בחינם דרך הסיוע המשפטי של המדינה. מגיע לך כחד הורית. (וגם הנחה בארנונה, ואם את לא עובדת או עובדת מעט, הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה)

רק רציתי לחזק ולומר שזה ממש ממש כיף לגדל לבד! ( למרות שיש לי תמיכה משפחתית ואני בן אדם אינדווידואל כזה) אבל יש בזה המון.
ברור שיש קשיים לפעמים ועצב, בעיקר בהתחלה, בשנה הראשונה קשה יותר, אבל גם כיף להחליט הכל לבד בלי חשבון..ולהיות אדון לעצמך.

ותנסי למצוא תמיכה חיצונית בשביל השנה הראשונה, שאז יותר קשה באמת.. אחר כך לאט לאט הדברים מסתדרים.
והמלצה שלי, תנסי לעבור את ההריון ברוגע ושלווה כי זה משפיע על אופי התינוק, וכדאי לך תינוק רגוע..(-:

אם את זקוקה למישהי לדבר איתה שחוותה את זה בטריות אני כאן, או לכל עזרה שתרצי, למצוא כל מיני דברים לתינוק מאנשים או עזרה אחרת אשמח לעזור.
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

באתי לתמוך... תודה לך. זה מצחיק . אני יודעת שזה קיים, שהכל אפשרי, אבל רק כשאני שומעת קולות צלולים ובהירים כמו שלך אני נרגעת לי קצת. איזה כיף. שיהיה יום מקסים
באתי_לתמוך*
הודעות: 2
הצטרפות: 05 יולי 2012, 00:30

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי באתי_לתמוך* »

אני שמחה שעודדתי אותך! שיהיה לך גם יום מקסים (-:
הריונית*
הודעות: 126
הצטרפות: 25 מרץ 2004, 08:59

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי הריונית* »

היי..גם אני בהיריון בחודש החמישי ועוברת בדיוק את מה שאת כותבת. הבן זוג לא תומך בכלל ואומר שהילד לא שלו. יש לי תמיכה רק מאמא ואני מרגישה הכי שאני הכי בודדה בתקופה שצריכה להיות הכי מאושרת בחיי. ואני יודעת שזה זמני לכן אסור להתייאש.
אפרת_מ*
הודעות: 940
הצטרפות: 04 אוקטובר 2003, 22:08
דף אישי: הדף האישי של אפרת_מ*

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי אפרת_מ* »

אולי אני באמת "חיה בסרט" מרפדת את החוויה הזו באמונות הקטנות ב"גישות" שלי, ביוגה, בלידה טבעית, במקום להודות באמת הצורבת, את המשפחה החמה והמגינה- הדבר הבסיסי ביותר- אני לא יכולה לתת לה...

מה שכל ילד צריך הוא שיאהבו אותו.
קודם כל שמי שסביבו יאהב אותו. בין אם אלו ההורים הביולוגיים שלו, או מי שכן יש סביבו.
אחרי שיש את זה, אפשר להתחיל עם השאר.
יש לכך אפילו תימוכין מחקריים משלל כיוונים. והתסמונת של failure to strive - שבה תינוקות פשוט לא אוכלים, לא גדלים, כי הם לא מקבלים אהבה. אין טעם לחיים עבורם בלעדיה.
ואת יותר ממוכשרת לתת לבת שלך את זה. את הדבר הכי הכי חשוב.

ואישית לי השנה הראשונה לא היתה הכי קשה.
דווקא אחרי איזה שנה וחצי - עם משרה מלאה תובענית וילדה, והעובדה שאני לבד בלי שום תמיכה קרובה (כל המשפחה גרה ממש רחוק, משני הצדדים) - ואז נהיה יותר קל עם הילדה, אבל קשה עם העומס המתמשך.
אפרת_מ*
הודעות: 940
הצטרפות: 04 אוקטובר 2003, 22:08
דף אישי: הדף האישי של אפרת_מ*

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי אפרת_מ* »

הריונית - חיבוק ענק!
נשמע ממש קשה.
אתם יחד והוא מתכחש לכך שהילד ממנו?
ואני אגלה לך בסוד - שגם המון נשים בזוגיות אוהבת, והריונות מתוכננים (וגם חד הוריות בהריונות מתוכננים אחרי שלל הפלות) לאו דווקא חשות מאושרות.
הריונית*
הודעות: 126
הצטרפות: 25 מרץ 2004, 08:59

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי הריונית* »

אפרת תודה!!! הילד יביא לי אושר ואם הזמן נמצא גם זוגיות כרגע הילד בראש עדיפויות
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

הריונית, שולחת לך המון אהבה והבנה. חיבוק לך ולבטן. נשימה עמוקה. דברים קטנים שיכולים לשמח אותך. והדבר הגדול והמרגש ביותר- החיים החדשים שבדרך. זה מה שמחזיק אותי.
הריונית*
הודעות: 126
הצטרפות: 25 מרץ 2004, 08:59

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי הריונית* »

ערב טוב בנות..מה שלומכן??
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

ערב טוב יקירות
אצלי בסדר. הקטנה למדה להיות כבר רקדנית בטן :)
התלבטויות לגבי הלידה- האם דירת חדר מוציאה את העוקץ מלידת בית (מלווים חוסר פרטיות וכו...) אולי ללדת בבית חולים בלידה טבעית כמה שיותר וגם לחסוך את הכסף בשביל הקטנטונת? עד כמה לשתף את האבא בתהליך הלידה..? ומה אופי הקשר ביננו..? והאם הוא הולך "להבין" איך לתמוך בנו אחרי זה כספית או שצריך להתוות לו דרך...?
הרבה שאלות קטנות לעצמי. יושבת מול השקיעה כמעט כל יום בחוף. מתרגלת לבטן. לעצמי החדשה. עונה לעצמי בשקט . או נותנת לשאלות ללכת ולחזור כמו הגלים. ללחך את התודעה.
מיום ליום מרגישה יותר שלמה (מתעגלת :)*) עם ההחלטה. עם התהליך. מאמינה בי קצת יותר.
לפעמים מתעוררת לפתע בדפיקות לב ואיזה קול צורם מטיח בי- איך תעשי את זההההההה??? וגם לזה אני נותנת לגעת ולשוב. כמו גל.
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

והיום פחות מילים יפות. יותר בכי. בדידות. חרדה.
חם ודביק ולבד.
הקטנה בועטת בהתרסה בכל פעם שאני עוצרת מהבכי כדי לנשום. מנסה להיזכר בה. בחיבוק הפנימי שיש לי. הבטן כבר גדולה. מתקרב . מתקרב. חושבת על כל הגברים החסרים בחיים שלי. אלו שהתרחקו ואלו שהרחקתי. ופרי בטן אחד. ואני.
תוצאה של גורל? קרמה? הכל קורה בדרך מסוימת והכל לטובה? או סתם הכל הבל הבלים...? איך הגעתי לפה.
חושבת אם אי פעם גם היא הפצפונת שעוד לא יודעת כלום, תרגיש כל כך בודדה? תמלא את הים בדמעות? ולא ישנה לה שאמא שם חושבת עליה ואוהבת אותה....
אחות*
הודעות: 49
הצטרפות: 25 יוני 2003, 22:55

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי אחות* »

מתעגלת יקרה,
גם אני הייתי במצבך לפני כך וכך שנים. וגרתי בדירת חדר- זה היה יותר ממספיק לי ולקטנה. עברנו דירה כשהיא היתה בת שנה מכל מיני סיבות, וגם אמרו לי: היא תיכף תתחיל ללכת, צריך מרחב. בדיעבד זו היתה הסיבה הזניחה ביותר. בעבר משפחות גרו 5,6 נפשות בדירת 40 מ"ר- וכמו שאת רואה ברחוב: הרוב הולכים ללא בעיות :-D
אני הרגשתי שהנה אני יוצרת לי משפחה קטנה, מה שבהרגשה לא ממש היה לי מעולם. ואכן, עבורי, זו משפחה לכל דבר.
כמו אפרת, גם עבורי השנה הראשונה היתה בעיקר מאושרת. הקשיים באו אח"כ. קשיים שנובעים דווקא מילדה שמתחילה להיות דעתנית, דורשת (ומתוקה וחכמה ומצחיקה). כלומר- מעצם גידול ילדים. לא בטוחה שההורות הלבדית היא מקורם.
לא קראתי את כל הדף שלך, מעתיקה לך קמצוץ ידע שכתבתי הבוקר בדף להסביר לילד חד הוריות :
חשוב לי לתת לך את הפן המשפטי: הוא יכול לבחור האם כן או לא להיות בקשר, אבל את מזונותיה של הילדה הוא חייב לשלם. אם הוא יסרב להכיר בה, בית משפט יכול לחייב אותו לעבור בדיקת אבהות וסירוב שלו ייחשב כהכרה באבהות.
יחד עם זאת, ומכיוון שאני לא מכירה אתכם, א י ך עושים זאת- חשוב יותר מלקבל את הכסף (ואל ייקל ראשך בכסף: הוא חשוב מאוד, לא רק בכלכלת הבת אלא, לדעתי, ביצירת המחוייבות. יש לתשלום כמעט תפקיד פסיכולוגי בתהליך). אני מספרת לך כדי שתדעי מהן זכוייותייך וזכויות הילדה ומהן חובותיו וזכויותיו של האב, אבל אני גם אומרת שיתכן (תלוי בנפשות הפועלות) שעדיף שלא לבוא עם איומים ודרישות משפטיות, אלא בדרכי נועם ובסבלנות.
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

אחות יקרה.
תודה על תשומת הלב.
בימים אלו שמה דגש במיוחד על האיך. תביעה ואף דרישה של מזונות נראית לי הזויה בשלב זה, למרות שהאב לעתיד נראה לי עוד לא עיכל את גודל האחריות (הוא צעיר ממני בגיל ובאופי...) כרגע אנחנו בקשר טוב ואני משאירה את ההסכמים לקצת יותר מאוחר... מקווה שלא נגיע להזדקקות למערכת המשפטית או בכלל... מי יודע.
הרבה הפתעות צופנים בחובן החיים האלו...
בינתיים הקטנה כבר מביאה לי נחת כשהיא רוקדת את ריקודי הבטן שלה. מקווה ששתינו נוכל להצליח להתנער מהדיעות המוצקות של הסביבה על מצבנו ה"טרגי" ופשוט להנות לנו....
רחלי*
הודעות: 147
הצטרפות: 27 נובמבר 2002, 23:47

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי רחלי* »

בעוד כחודש וחצי אני אמורה ללדת. קשה לי מאוד חייתי עם בן זוג היתה שם אהבה. החלטנו להביא יחד ילדה לעולם וכך היה. לפני כחודשיים תקף אותי בן הזוג באלימות קשה כמובן שערבתי משטרה והוא מחוץ לחיי. הכאב גדול מאוד ולמרות מה שקרה ביננו ברור לי שלא אוכל למנוע ממנו לראות את ביתו כשתיוולד (ילד הוא לא סוג של ענישה) , ומצד שני מודאגת מכך שלא יכיר בבתו. הכאב שלי גדול מאוד. אני בוכה המון מודאגת. פרודתו דאז אישתו מעבירה מסרים כי לא תאפשר לו להכיר בבתו. (הוא במעצר בית מאז המקרה והיא אחת מהמפקחות שלו. אין לו משפחה כאן בארץ. רוצה נורא לשמוע את תגובתכן ומה עליי באמת לעשות????
איזי*
הודעות: 1
הצטרפות: 28 יולי 2012, 11:00

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי איזי* »

רוצה נורא לשמוע את תגובתכן ומה עליי באמת לעשות????

רחלי- לא הבנתי את השאלה.

נשמע שאת בסערה גדולה מאד, הכל רועש וגועש וזה בזמן של לקראת לידה (ראשונה?) שאז גם כשהחיים יותר נינוחים , יש מתחים .

לא הייתי מתעסקת בזה עכשיו.

אלא בונה לך את הקן שלך עכשיו לבד.

את גרה לבד? יש לך עזרה ממשפחתך?

בקשר אליו- זה ממש לא הזמן להתעסק בזה, כשאת נסערת ממה שקרה, מהפרידה , מהלידה המתקרבת ומחד ההוריות

את זקוקה להרבה כוחות לתקופה הקרובה.
חבל שזה לא איתו אבל אין לך כרגע יותר מדי זמן להצטער על כך... את לפני זמנים אינטנסיבים ביותר

תדאגי עכשיו לך. תעשי את כל מה שצריך כדי להתכונן לתינוקת שמגיעה , תרגיעי, תפנקי את עצמך ותניחי לו ולמחשבות עליו לעת עתה כי זה מחליש אותך.

מה אח"כ? זה כבר יהיה ממקום אחר, שלם יותר ורגוע יותר ואז גם תדעי בקלות מה את רוצה ומה כדאי.
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

רחלי
נשמע שאת במצב קשה מאוד. שולחת לך חיבוק ענקי.
אני עם איזי בתגובתה- תדאגי לעצמך, תנשמי עמוק ותתמקדי בפלא שאת מביאה לעולם. תשתדלי להתנקות מכל השאר. מתארת לעצמי שזה קשה - עד כמעט בלתי אפשרי.
תנשמי עמוק. תעשי מה שאת יודעת כדי להרגיע את עצמך. מקווה שאת בסביבה תומכת.
אני מחזקת אותך וגאה בך שהרחקת את בן הזוג מחייך. זה הדבר הכי חשוב. השאר יגיע. תמשיכי להיות חזקה ובטוחה בעצמך
רחלי*
הודעות: 147
הצטרפות: 27 נובמבר 2002, 23:47

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי רחלי* »

איזי, היי שמחה לקרוא את החיזוקים ששלחת לי ובהחלט מסכימה איתך שזה "הזמן שלי", שעליי לדאוג לעצמי בכל המישורים.
אני עדיין בהלם ממה שקרה ואכן אני בסערה גדולה ומודה שכל כך כואב לי מה שקרה לנו. אני כואבת ופגועה ומנסה בכל מאודי להמשיך אבל הקושי והפחד מהלוא נודע גובר עליי. כל כך רציתי שותף להריון הזה. זו לידה שלישית אני גרושה עם 2 בונבונים גדולים יותר מנישואים קודמים.
אני עם 2 ילדיי בבית משלי וכרגע בחופשה (אני מורה) וכן, המשפחה תומכת ומלווה אך עדיין זה לא מנחם מבלי לפגוע חלילה.
קשה לי להרגע והשינה בלילה כבר לא ממש שינה, אני מתרחקת מחברים ובוחרת עם מי לדבר. פשוט לא קל לי, לעיתים אני פוחדת לדבר ולומר בכנות אמיתית שאני מתגעגעת אליו (כמובן שמודעת למעשה החמור שעשה ומבחינתי עליו לשאת באחריות ובטיפול מתאים בשל מעשיו. אך יש גם מקום להידברות בנוגע לתינוקת, כך חושבת אני). וכאן אני מרגישה שאני יכולה להתבטא יותר.
כן חשוב לי מאוד שהבת הזו תזכה לדמות אב בחייה עם כל המקרה המצער שקרה. וכן את צודקת הכאב הבכי והצער בהחלט מחלישים ומורידים מטה...אני עוברת תקופה מורכבת וקשה מאוד וראשי עסוק בכל דקה במה יהיה איתי?, איך אתמודד לבד בחדר הלידה?(התסריט היה אחר).., אין סוף לבטים והכאב לא מרפה..
בכאב גדול כותבת את דבריי כאן. הקן שלי - בונה אותו לבד. ובהחלט מנסה להיות חזקה ומציאותית. אבל הרגש לא מרפה..
תודה איזי
רחלי*
הודעות: 147
הצטרפות: 27 נובמבר 2002, 23:47

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי רחלי* »

מתעגלת יקרה מאוד, מודה לך על דברייך המחזקים.
וכן, את צודקת שההרחקה היתה קשה ו"גבתה" מחיר קשה אבל הכרחי.
אני מקיפה את עצמי בתמיכה בצורה מתונה ולעיתים אף בוחרת להיות לבד. אני מודה לך על התמיכה.
זה כל כך חשוב לי לשמוע נשים נוספות ודעות נוספות.
תודה גדולה.
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

רחלי, את נשמעת אישה חזקה שכבר עברה הרבה בחיים. איזה יופי שיש עוד שני ילדים שמשלימים את התמונה.
ברור שאת מתגעגעת וכואבת. אני כואבת את כאבך איתך...
נשמע שאת יודעת לחפש את השלווה גם בלבד, ואני בטוחה שהלידה שלך תהיה עוצמתית ומעצימה.
אז קחי יום יום בפני עצמו- ולהיום- מאחלת לך יום רגוע , קריר ושלו.
רחלי*
הודעות: 147
הצטרפות: 27 נובמבר 2002, 23:47

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי רחלי* »

חברות יקרות, אני מודה לכן :-(
היום בכיתי כל היום עבר עליי יום קשה. הגעגועים והכאב לא מרפים
אני טובעת ביגון של עצמי והדבר שבשבילו אני עוד מתפקדת הוא/הם ילדיי המקסימים, שגם להם המצב לא פשוט.
הריון הוא דבר מרגש ומשמח ואני כל כך עצובה. רוצה לשתף לצעוק לצרוח לעולם שאני מאושרת עם ההריון הזה, אבל הפאזל התפרק והמילים פשוט לא יוצאות לי.
הלבד מאוד קשה לי. אני מאוד כועסת עליו. נצור בי כעס גדול על המעשה אותו עשה ובעיקר לא מצליחה לסלוח ולשכוח. יש בי רצון לקבל תשובות ולומר לו את אשר על ליבי בכל המישורים. אהבתי אותו באמת וללא תנאי והפגיעה בי קשה מאוד.
כנראה שזה גדול ממני כרגע, והרגש לא מניח.
הריונית*
הודעות: 126
הצטרפות: 25 מרץ 2004, 08:59

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי הריונית* »

רחלי חיזוקים מכולנו ואני מה מבינה מה את עוברת ..היום בכיתי עשר שעות כי התמיכה היחידה שהייתה לי שהיא אמא שלי ביקשה שאני יעזוב את הבית אחרי ריב רציני ומיד אחרי זה אני מגלה שהבן זוג לשעבר כבר המשיך הלאה..ועכשיו אני לא מרגישה את הבעיטות של הילדה
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

בנות... המון אהבה לשתיכן.
לא פשוט שבתקופה שנחשבת לפי העולם לתקופה של אושר עילאי אנחנו בעצם מתפתלות ומתייסרות... אבל שיקפצו כולם גם לסבל יש מקום וגם הוא דרך שאנחנו צריכות לעבור. אל תסבלו כי אתן סובלות, תנו לסבל להתפשט, ואז להצטמצם, כמו גלים ענקיים, אל תילחמו בו ובעצמכן. זה חלק מכן. זה חלק מהכל, למרות שהיום בעידן הפייס-בואו- תיראו- איזה- חיים- מדהימים-יש-לי-בוק, נדמה לפעמים שהסבל הוא לא נחלת הכלל...
אני כרגע בתקופה של התנתקות איטית מכולם, התכנסות פנימה.... לפעמים מתעוררת באמצע הלילה בחרדה מכל הלבד הזה, מרגישה לא אמיתית- אם עץ נפל ביער ואיש לא שמע ואיש לא ראה...
לעומת הכאבים שלכן הסבל שלי הוא כלום... אני מחזקת אתכן שוב... תכתבו בבקשה עוד. הריונית מה עם הקטנה?? השמיעה קול? ורחלי, אני כל כך שמחה שיש לך את הילדים שלך, אני בטוחה שהם יגדלו לאנשים חזקים (גם אני ואחיותי עברנו ילדות לא פשוטה והתפרקות של משפחה ) . הרבה אהבה
הריונית*
הודעות: 126
הצטרפות: 25 מרץ 2004, 08:59

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי הריונית* »

היי מתעגלת. כמה שאת צודקת! הקטנה שלי התחילה לבעוט שוב סוף סוף והאבא התקשר כמה פעמים וזה הכל. והוא רוצה לקחת ממני את הילדה, אם עכשיו לא אכפת למה להתעקש בכוח
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

היי איזה יופי שאת מרגישה אותה. מה? קצת תנודות קיצוניות בין לא רוצה לראות את הילדה לבין לקחת ממך אותה! לא נראה לי שזה או זה יקרה...
הריונית*
הודעות: 126
הצטרפות: 25 מרץ 2004, 08:59

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי הריונית* »

מסתבר שכן רוצה להכין חוזה שאני יחתום עליו.. אני מותשת נפשית לחלוטין
מתעגלת*
הודעות: 51
הצטרפות: 09 דצמבר 2004, 09:46

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעגלת* »

וואו טוב אני מציעה לך להתייעץ משפטית עם מישהו שמבין בזה כי זה לא נשמע לי כל כך, אמנם לי אין מושג.... אבל נראה לי דבר שצריך לטפל בו... תהיי חזקה ורגועה
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

הי אני נמצאת בסיטואציה הזו בה אני לבד עוברת הריון בחודש חמישי מכווה לטוב אני בת 30 אחרי מערכת יחסים ארוכה ניכנסתי להריון ממישהו שהייתי מאוהבת בו אהבה עיוורת והכרתי אותו תקופה קצרה אין ספק שקשה ולא נעים ביכלל ואני מלאת חששות בעיקר הפחד שמה היה אחרי הלידה וכו...
מישהי*
הודעות: 802
הצטרפות: 11 ספטמבר 2001, 07:42

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מישהי* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

מעניין מה קורה איתכן היום בנות.. איך הילדים..האם מצאתם בני זוג.. מסקרן !
שאלה*
הודעות: 135
הצטרפות: 12 אוקטובר 2003, 17:02

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי שאלה* »

איך הודעתן לאבא? אם יש עיצה מנסיון של מישהי אני אשמח
מתעודדת*
הודעות: 2
הצטרפות: 08 אפריל 2006, 20:47

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מתעודדת* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אני חייבת לציין שקיבלתי עידוד וחיזוק . אני כרגע עוברת את מה שאתן עוברות אני בת 32 בהריון בחודש שישי בלי בן זוג כרגע חזרתי לגור אצל ההורים כי גרתי עם האבא של הילדה לפני זה האבא לא ממש בעניין של הילדה ועד היום כשאנחנו מדברים הוא אומר שהוא אמר לי לעשות הפלה אני לאט לאט מעקלת ומבינה שאני הולכת לעשות ולעבור את סה כמובן עם תמיכה משפחתית אבל זה לא תחליף לבן זוג . חיזקתן אותי מאוד . אני אשמח לשמוע מה עם הקטנות והקטנים שלכן היום . תודה רבה היה מעודד מאוד לקרוא את כל מה שכתבתן .
אמא_לתאומים*
הודעות: 84
הצטרפות: 11 אוקטובר 2006, 12:29
דף אישי: הדף האישי של אמא_לתאומים*

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי אמא_לתאומים* »

ממוש ההריון זו הברכה הכי גדולה בחיים שלך, עברתי גם הריון לבד ואני מגדלת לבד, ויש יותר יתרונות מחסרונות.
עדיין יש רגעים שבן זוג או שותף היה עוזר והיה נעים יותר לעבור איתו כמה דברים וטכנית זה לא פשוט אבל כשהפרטנר לא בעניין עדיף לבד.
אם את צריכה דברים לתינוקות ואת מהמרכז יש לי מלא (בנים).
תשאירי דרך התקשרות.
לילי*
הודעות: 115
הצטרפות: 03 מרץ 2004, 23:44

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי לילי* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

היי מתעודדת.. גם אני עוברת תהליך דומה, בת 37 בהריון בחודש רביעי, הבן זוג כבר לא בתמונה.. חזרתי לפני חודש לבית הורי אחרי שלחץ עלי לעשות הפלה והכניס המון לחץ ומתח להריון לא מתוכנן.... כל יום שעובר אני מתחזקת ומתאהבת במתוק שלי.. (או המתוקה) יש לי המון תמיכה מהמשפחה שלי, מחבקים אותי מאוד, אבל יש לא מעט רגעים של פחד מהעתיד, הבדידות של הריון ללא בן זוג, בטח שכל החברים בסטטוס אחר לגמרי... ולעביר חופשת פסח לבד בבית מעצים את זה לא מעט. אני מנסה למצוא קבוצות תמיכה וליווי לנשים במצבנו אולי להפיג קצת את הבדידות..
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שלום לכולם :-)
אני בת 28 ובהריון בחודש רביעי . על אף שהוא אדם מקסים וטוב לב החלטתי לעזוב את בן זוגי בערך כחודש לפני שנכנסתי להריון כי פשוט הבנתי שאין בנינו התאמה זוגית אין בנינו חברות ואין מכנים משותפים לדאבוני אחרי חודש גיליתי שאני בהריון וניסיתי לחזור אליו וכמו שאומרים ״להתפשר״ רק בשביל שהילד/ילדה יגדל למציאות שאני גדלתי בה בבית עם אבא ואמא כי רק עצם המחשבה שהייתי צריכה לגדול ללא אבא בבית או אמא מעציבה אותי וזה לא מה שארצה לילדיי .
אבל זה לא עובד .. אני פשוט לא אוהבת אותו ונורא קשה לי ברמה של אפילו להיות לידו . בלית ברירה הוא הדגיש שלא משנה מה יהיה הוא יתמוך בי ובילד בכל מצב אבל מבחינתו הוא לא איבד תקווה וממשיך להילחם שנחזור להיות יחד ונתחתן . האם לוותר על חלום הזוגיות הבריאה והנכונה לי בשביל טובת הילד ? או האם לקחת סיכון ולגדל ילד לבד ולקחת סיכון במציאת בן הזוג הבא עכשיו כשיהיה גם ילד קטן מאוד בתמונה ? חשוב לי לציין כי אני לא עובדת ולא עבדתי המון המון זמן כך שאם אחליט להיות אם חד הוריד אני מפחדת שלא אהיה זכאית לקבל עזרה מהמדינה כמו ביטוח לאומי וכאלה כך שזה עוד דבר שמקשה על ההחלטה אני יודעת שהוא ישלם מזונות השאלה האם זה יספיק לנו . כ״כ מבולבלת הריון זה דבר משמח וכל כך רציתי להיות אמא כבר ממזמן אבל החיים הביאו אותי למצב בו אני רחוקה מלהיות שמחה אני בוכה המון כל היום וכל הלילה במחשבות ובהתלבטויות . אני אשמח לשמוע את דעתכן ואת מה שאתן הייתן מייעצות לי לעשות . קשה לי להחליט לבד... המשפחה שלי תומכת כרגע אבל מאוד מצפה ממני בסוף להתחתן איתו כי ״ככה זה נורמלי ובסוף הכל יסתדר ״
פלונית*
הודעות: 5019
הצטרפות: 02 אוקטובר 2001, 03:13

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי פלונית* »

אני מציעה להחליט שמחכים עם ההחלטה עד חצי שנה אחרי הלידה, לשתף פעולה כרגע ולנסות טיפול זוגי.
כרגע פשוט להניח להתלבטויות, אתם צפויים לעבור שינוי כל כך גדול בחיים, הכל עומד להשתנות,תני לעצמך זמן.
אבודה*
הודעות: 14
הצטרפות: 10 דצמבר 2006, 21:04

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי אבודה* »

הפורום הזה פעיל?
מישי*
הודעות: 130
הצטרפות: 11 דצמבר 2003, 23:50

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי מישי* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

לאבודה, ככלל, האתר פעיל אבל אין וודאות שיגיבו, זה מאוד תלוי במידת הפניות והעניין של העוסקות במלאכה.
אישית, אני יכולה להתחייב שאקרא את דברייך.
אני.. (:*
הודעות: 1
הצטרפות: 07 מאי 2017, 17:10

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי אני.. (:* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

היי...
אני צריכה לפרוק את שעל ליבי... ונראה לי שהגעתי למקום הנכון... אני בת 28 ואני בהריון בשבוע 13...
הבנזוג שלי עזב את הבית ואין לו שום כוונה לחזור... הפרידה נבעה מהמון משקעים שהיו בנינו בעבר כשנכנסתי להריון זה היה "הקש ששבר את גב הגמל" מבחינתו והוא לא רצה להיות במקום שרע לו...
הבנתי ושחררתי והייתי בדרך לעשות הפלה... כשעשיתי את האולטרסאונד פתאום ראיתי שיש לי תינוק קטן בבטן.. ראש רגליים ידיים ממש איש/ה קטן/ה..
וויתרתי על ההפלה לא לפני ששאלתי את האבא של התינוק אם הוא רוצה אותו בכלל התשובה שלו הייתה "זו בחירה שלך אבל אני רוצה את הילד"
קיבלתי גושפנקה והחלטתי להשאיר.. תוך כדי הוא ניסה להשאיר אותי על אש קטנה בעודו נהנה עם אחרות... כשהבנתי שהוא סתם מקנא שאהיה עם מישהו אחר שחררתי אותו ואותי מהזוגיות והניצול הזה... אני מחוסרת עבודה כי עבדנו יחד...ועכשיו אני דיי תקועה כי מי ירצה להעסיק אישה בהריון...
מעבר לזה אך אני אמורה להכיר מישהו?! היום במקרה פגשתי חבר שלא ראיתי המון זמן והוא הציע שניפגש.. אף אחד לא יודע שאני בהריון (למזלי לא ממש רואים עדיין) אבל אך אני ממשיכה בחיים? פתאום אני מרגישה מובכת/מתביישת לספר שאני בהריון... כי מי ירצה אישה בהריון?!?!
קיצר אני תקועה ביני לבין עצמי והמחשבות לא מרפות... אך לשלם שכר דירה אך לתחזק את הבית אך להאכיל את החיות ואת עצמי ומה יהיה כשאלד?! ומעבר לזה אך לחזור לחיות??
אני משתדלת לשמור על אופטימיות אבל כלכך קשה לי עם המשפחה ועם הדעות של כולם..
כבר לא כלכך יודעת אך להתמודד עם הכל... אשמח לקצת
עזרה..
שואלת*
הודעות: 376
הצטרפות: 25 ינואר 2004, 10:05

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי שואלת* »

נשמע שאת במצב לא פשוט בכלל.
לפני הכל במקומך הייתי קודם כל חוזרת לעבודה או מחפשת עבודה אחרת. אם העבודה הקודמת מלחיצה אותך כי הוא גם שם, אז לחפש עבודה אחרת. מחר בבוקר- כל עבודה שבה תתקבלי מיד, בלי מבחנים או ראיונות. יש מקומות שמקבלים אותך מיידית לבצע קידום מכירות או סקרים טלפוניים. שכר נמוך אבל אין דרישות ולא ישנה להם אם תלדי עוד כמה חודשים. אלה עבודות לסטודנטים פנסיונרים, חיילים בחופשה וכו'. חפשי משהו כזה ותתחילי לעבוד מיידית, (למשל, חברת טלסקר, טלכלל, כאלה) זה ייתן לך גם שקט שלא תילחצי שעלולים לפטר אותך (הם תמיד צריכים עובדים, לא יפטרו אותך בשום צורה כל עוד תעבדי היטב). במקומות כאלה יש גם אפשרות למשמרות כך שתוכלי לבצע בדיקות או לנוח בהתאם למה שנח לך. עבדתי במקומות כאלה בתקופת האוניברסיטה ויש שם סוגים שונים של אנשים שלדעתי המשותף לכולם הוא שהם צריכים עבודה ומיד.

ואז - יהיה לך כסף להמשיך לחיות.
שנית, פחות מחשבות, בטח בעבודה חדשה. יקל עלייך נפשית.
שלישית, אולי את לא יודעת, אבל בלי עבודה לא תהיי זכאית בחופשת לידה לתשלום על החודשים האלה שתטפלי בתינוק (שלושה חודשים בערך). אחרי החופשת לידה אם תרצי להישאר עוד קצת איתו בבית - לא תוכלי לקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה כפי שמגיע לנשים עובדות.
אני חושבת שיש עוד הנחות והטבות שאם את לא נחשבת אישה עובדת - לא תוכלי לקבל.

אז עבודה :-)

דבר שני, זה ששיחררת את הבחור לנפשו כי מבחינה זוגית הוא לא מתאים לך, לא אומר שנכון יהיה לשחרר אותו ממחוייבותיו לתינוק. הוא אמר שהוא רוצה בו נכון? תתייעצי עם עורכת דין. דחוף. כדי שתגיד לך מה יהיה נכון לעשות, הסכם, או כל דבר אחר.

דבר שלישי, את בהריון, יש הורמונים, התרגשות, פחדים. תבדקי עם עצמך כמה את בטוחה בעצמך בהחלטה שלך. אני נגד הפלות באופן כללי, אבל כן חושבת שחשוב להיכנס להורות בידיעה שאת רוצה בזה. לגדל ילד זה דורש הרבה אנרגיה, רצון, כוחות נפש, כסף, ויכולת להתמודד בטח לבד מול כמה חזיתות. את צריכה להרגיש שזה הכי נכון לך ושאת מוכנה לעשות בשביל זה הרבה מאוד. וגם בגלל זה אבל בכלל- כדאי ללכת למישהי שתתמוך בך, שתקשיב לך ותעזור לך להתמודד עם כל מה שקורה לך.

לגבי הדאגה שלך ממציאת בן זוג. את מאוד מאוד צעירה, אין ספק שאם תרצי- יהיה לך בן זוג בעתיד ואולי כמה. אבל במקומך כרגע לא הייתי מחפשת משהו כזה אלא מתמקדת בעצמך ובהריון ובלסדר לעצמך את החיים שיתאימו למצב החדש.

דבר אחרון, הסביבה לא מעניינת ולא צריכה לעניין אותך. זה משהו שחשוב מאוד שתתחילי להכניס לך לראש. קל להגיד ובמציאות קשה מאוד אבל ככל שתכניסי לראש שלך שאת עושה מה שנכון לך וכל האחרים יצטרכו לקבל את זה - ככה תלמדי יותר לסמוך על עצמך.
שיהיה בשעה טובה :-)
שואלת*
הודעות: 376
הצטרפות: 25 ינואר 2004, 10:05

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי שואלת* »

ועוד דבר, אם את שוכרת דירה כמו שכתבת, מחודש חמישי את זכאית לסיוע ממשרד השיכון בתשלום בשכר דירה. בסביבות 1,000 שח (ושוב, את צריכה לעבוד כדי להיות זכאית).
כדאי שתצטרפי בפייסבוק לקבוצות של חד הוריות או יחידניות ותבדקי זכויות שמגיעות לך. אפשר גם דרך אתר "זכותי".
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי יולי_קו »

שלום אני.. (:,
מה ששואלת אמרה.

וגם:

אם אפשר לזוז.
התנועה עוזרת לשחרר הורמוני שמחה.
לדוגמא: ללכת במקום לנסוע באוטובוס (לרדת תחנה קודם...). לעלות במדרגות במקום במעלית. לרקוד (גם בבית בעצמך!). אופניים. וכל שאר סוגי הספורט והתנועה שטובים לך.

לנוח מספיק (להקפיד לשכב לישון מוקדם, שהגוף ינוח גם אם את לא נרדמת מיד, ובאמצע-סוף ההריון גם סייסטות יתקבלו בברכה).

לאכול אוכל מזין וטוב במידה שטובה לך. עדיף ארוחות קטנות ומרובות כדי לא להתפוצץ מאוכל. עדיף לא אוכל תעשייתי.

לשתף את מי שיכול להכיל אותך ואת בחירותייך (גם אם חושב אחרת).
ללמוד לבקש עזרה כשאת צריכה אותה. שתהייה מוגדרת ומדוייקת.

ליצור רשת חברתית תומכת מתוך התארגנות לעתיד כשהתינוק יגיע (אם את מחליטה להמשיך את ההריון).
כולל אפשרות לעבור לגור ליד מי שתומך (נניח ההורים שלך או בני משפחה אחרים קרובים אם הם תומכים).

לשקול האם טיפול בהרבה חיות וגם בתינוק מתאים לך מבחינת כוחות זמן ותקציב. אם לא- למצוא בית חם וטוב לחיות האהובות שלך.

חיבוק.
שיהיה בשעה טובה!
תשובה_לשואלת*
הודעות: 2
הצטרפות: 02 מרץ 2006, 17:49

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי תשובה_לשואלת* »

היי... קודם כל המוןתודה על ההתייחסות והעצות..
אסביר קצת יותר.. היינו 5 שנים יחד.. תוך כדי הזוגיות הוא פתח עסק ואני נהלתי אותו.. אז לחזור לשם פחות הגיוני כרגע... לחפש עבודה אני מחפשת..מקווה למצוא משהו בקרוב..לגבי האבא זה ששחררתי אותו מהזוגיות לא אומר ששחררתי אותו ממחויבות לילד.. זה מה שגם רשמתי.. שווידאתי מולו שהוא רוצה את הילד ויהיה שם בשבילו..אחרת לא הייתי משאירה את ההריון עם כל הקושי שבעניין...לגבי זוגיות אני לא דואגת אני בטוחה שאמצא מישהו אבל לא עכשיו יש זמן עד שאוכל להרגיש מספיק משוחררת כדי להכיר מישהו חדש... פשוט הלבד הזה קשה לי נורא פתאום..
אני אוהבת את הלבד אבל התקופה הזו היא כלכך זוגית כל דבר שאני מרגישה או חווה אין את מי לשתף...
כאילו יש חברות משפחה וכאלה.. אבל זה לא אותו הדבר..
אני גם לא יכולה ליפול על כולם כל הזמן.. חחח
אז הלבד ממש מועצם בתקופה שכזו...
את דעות הסביבה אני מנסה למגר אבל זה קשה כשזה בא מהכי קרובים אליך..משתדלת פשוט לא להיות איפה שקשה לי...
אני מנסה להסתגל למצב החדש שבו אני נמצאת ומקווהלטוב..
ושוב המון תודה אכנס לאתר לבדוק על הסיוע..
שיהיה לכולם יום מלא באור וחיוכים (:
אני(:
אני_ליולי*
הודעות: 1
הצטרפות: 11 מאי 2017, 11:21

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי אני_ליולי* »

היי יולי (:
אני משתדלת לצאת הרבה מהבית לספוג אור שמש וחיוכים מזרים... אני הרבה בים (גרה ממש קרוב לשמחתי) ואין ספק שזה משחרר לי את הנפש (:
אוכל זו בעיה כי אין לי כלכך תיאבון וכמעט הכל עושה לי בחילות.. אז אני אוכלת המון ירקות ופירות...ומשלימה עם תוספים(מורינגה)
קשה לי להישען על אנשים קשה לי לבקש עזרה תמיד הייתי אני לעצמי ואני זו שעזרה לכולם ולהיות בצד השני קשה לי כי אני לא אוהבת להרגיש חייבת או שחייבים לעשות בשבילי.. להורים שלי אין סיכוי שאחזור כל עוד אני רחוקה מהם הקשר בנינו טוב... אבל משתדלת לתת להם לעזור לי משהו שמעולם לא עשיתי איתם..

לגבי החיות... מוכרת את כולן לאט מאוד כי כל הבע"ח פה גדלו בהמון אהבה וקשה לשחרר אותם לכל אחד אבל בסוף אשאר רק עם הכלבים החתול והתוכי (:

המון תודה על העצות וההתייחסות ❤
חיבוק (:
שואלת*
הודעות: 376
הצטרפות: 25 ינואר 2004, 10:05

הריון בלי בן זוג

שליחה על ידי שואלת* »

לגבי האבא זה ששחררתי אותו מהזוגיות לא אומר ששחררתי אותו ממחויבות לילד.. זה מה שגם רשמתי.. שווידאתי מולו שהוא רוצה את הילד ויהיה שם בשבילו..אחרת לא הייתי משאירה את ההריון עם כל הקושי שבעניין...

אני מבינה. אני רק מחדדת לך שבגלל שהוא ואת נפרדתם, חשוב שתסכמו בצורה מסודרת איך המחויבות שלו לילד - מתבטאת. זה לא מספיק שהוא אמר שהוא רוצה ושאת ממשיכה בהריון. מחר הו איכול להכיר מישהי ולהחליט שפתאום לא מתאים לו, או ליסוע לחו"ל ולשכוח מזה.
ואולי לא, אולי יהיה שם ויתמוך והכל.
אבל אולי זה לא מספיק טוב :-)
את צריכה משהו ודאי ומסודר.
אני מציעה לך להתייעץ עם עורכת דין.


אוכל זו בעיה כי אין לי כלכך תיאבון וכמעט הכל עושה לי בחילות.. אז אני אוכלת המון ירקות ופירות...ומשלימה עם תוספים(מורינגה)

מנסיוני, פירות וירקות, לפחות חלק מהם גם מעודדים בחילה. נכון שהם בריאים אבל הם מאוד חומציים, וחלקם מכביד על העיכול. שווה לנסות לאכול בתקופה הזו קרקרים, או פחממות כמו אורז, תפוחי אדמה, פסטה. לי גם מאוד עזר לאכול חלבון, כי זה הרגיש לי כאילו זה סותם את החור בבטן שנובע מהבחילות האינסופיות (וזה בהחלט מאזן חומציות שחוגגת כשיש גם הקאות). למשל גבינה צהובה, או ביצה קשה. בכל מקרה כל אחת ומה שנכון לה, אלה רק הצעות.


קשה לי להישען על אנשים קשה לי לבקש עזרה תמיד הייתי אני לעצמי ואני זו שעזרה לכולם ולהיות בצד השני קשה לי כי אני לא אוהבת להרגיש חייבת או שחייבים לעשות בשבילי.. להורים שלי אין סיכוי שאחזור כל עוד אני רחוקה מהם הקשר בנינו טוב... אבל משתדלת לתת להם לעזור לי משהו שמעולם לא עשיתי איתם..
איזה יופי :-) אי אפשר לשנות הרגלים ביום אחד, אבל תהיי פתוחה להשתנות בכיוון הזה, זה מה שחשוב, כי עזרה צריך והרבה עם ילדים, גם זוגות נשואים, בוודאי לבד.
וועד דבר- מנסיוני, אל תפסלי שום רעיון על הסף. המחשבה לגור רק רחוק מהורייך כתנאי לקיום יחסים טובים - היתה נכונה עד עכשיו, אולי היא תשתנה, ואולי לא, אבל שווה לשים בסוף סימן שאלה. אני יכולה לספר לך על כמויות של חברות שנישאו, ילדו, ילד ועוד אחד ואפילו בשלישי- החליטו לעבור לגור ליד ההורים בניגוד לכל החלטה קודמת שלהן, וזה כשהן נשואות באושר יחסית, מבוססות וכו'. יש לקירבה המשפחתית כל כך הרבה יתרונות שאין לה תחליף כמעט. ויש כאלה שלא, שטוב להן במקום שלהן, אבל כעיצה- תנסי לפתוח את הראש. גם לכיוונים האלה.

דבר אחרון, אני מאוד אוהבת עצות פרקטיות (עבורי) ולכן משתדלת לתת גם כאלה, אבל הכי חשוב לפני הכל זה לדאוג שיהיה לך נעים. וגם כשמבלבל או מלחיץ או כאלה - יכולה להבטיח לך שכמעט כלאישה בהריון עוברת טלטלות ברמות כאלה או אחרות. גם ההורמונים וגם האי ודאות. אז זה גם בסדר שזזה קורה. ולדעתי, איפה שיש טלטלות ופחדים וריגושים- שם יש גם הכי הרבה סיפוק, הנאה, שמחה ושינויים. בטח כשאת עומדת בפני תקופה מרגשת כל כך :-)
שליחת תגובה

חזור אל “משפחות חד הוריות ואחרות”