הריון ולידה בגיל מבוגר

מצא אותי אחרי 25 שנים מישהוא שהיה ביננו קשר ובזכותו פעם ראשונה שאני באמת רוצה ילד. הבעיה היא שאני היום בת 48 והערכים שלי לא ממש טובים
אני מדוכאת מזה. האם עדיין יש תקווה?

בודאי שיש תקוה!!
יש כ"כ הרבה אפשרויות כיום:
הרפואה יכולה לנסות לעזור.
ואם זה לא הולך אז הנה כמה רעיונות:
תרומת ביציות בחו"ל.
אם פונדקאית.
אימוץ בחו"ל.
אימוץ בארץ של תינוק עם איזו שהיא בעיה - ככה לא צריך לחכות מליון שנה. זה יכול היות ילד פגוע - דאון סינדרום וכד' שהוריו נטשו בבי"ח, או ילד שהוצא מחזקת הוריו מסיבות של תיפקוד נמוך או פגיעה. ויש גם ילדים שעורם איננו לבן המצפים לאימוץ - ואין מי שרוצה לאמץ אותם בגלל צבע העור. בכל המקרים האלו קל וזול לאמץ בארץ. וגם מצילים ילד ממצוקה אמיתית.

בהצלחה!

הבעיה היא שאני היום בת 48.....האם עדיין יש תקווה?
נשים יקרות,
ילדתי לראשונה אחרי גיל 42, היום אני כבר יותר מעשור אחרי.
רופאת הנשים שלי נתנה לי המון בדיקות מיותרות, על סמך הבעיה "כי בגילך".....(היא כבר לא הרופאה שלי מאז)
למזלי רופאת המשפחה איזנה אותה באמירה משלה:
"הרבה נשים בעולם לא יודעות שאי-אפשר ללדת בגילך,אז הן פשוט יולדות"
הגוף תמיד יודע,סימכו על עצמכן ולכו עם ההרגשה הפנימית.
אם יש לזה מקום,זה יקרה.
ולפעמים צריך גם לדעת להרפות.
בהצלחה רבה

אני מדוכאת מזה. האם עדיין יש תקווה?
אנחנו נתונים למרות תפיסות עולם מדעיות שמקבעות את החשיבה שלנו.
את התקווה, בכל גיל, בכל מצב, בכל מקום, את צריכה להביא מתוכך.
את מה שיקרה, תשאירי לאלוהים.
את תעשי הכי טוב את מה שאת יכולה.

היי בנות. גם אני חדשה כאן.
ובת 43.5 משפחה ברוכת ילדים. וכל הזמן

על תאומות... מרגישה בתוכי כאילו צריכות להגיע. אבל כבר 3 שנים מהלידה האחרונה ולא נקלטת האם זה סתם דמיון?

האם זה קורה כמו שאת אומרת הריון ספונטני בגיל ארבעים ואחת

שליחה על ידי עינתי* » 23 מאי 2016, 00:04

היי אני בת 40 בעוד חודשיים מנסה כבר שנה פלוס הריון שלישי. בשנה הזאת עברתי 3 הפלות. פעמיים לפני שהיה דופק ופעם אחרונה שבוע 8 עם דופק.
מרגישה כאילו זהו זה תקוע בגלל הגיל. כל כך רוצה אבל מפחדת מאוד לעבור שוב את סיוט ההפלה.
האם מישהי עברה הפלות רצופות ואחכ הריון תקין בגיל מתקדם?

שליחה על ידי ללל* » 02 יולי 2016, 11:57

בת 46 אמא ל4 שתי בנות בוגרות אחת 21 וחצי, 17 וחצי ושני בנים 9 וחצי וחמש. להפתעתנו לאחר שלא חשתי בטוב ולתומי חשבתי שאני בתקופת מעבר. זאת הסיבה שלא שמרנו. ניגשתי לרופא נשים. שכבר הוציא מרשמים לבדיקות לגבי תקופת הבלות.. ובין היתר נתן לי לערוך בדיקת דם. אחר הצהריים התקשר ובישר שאני בהיריון. מאז מאוד מבולבלת ...

נשמע כמו מתנה

שלום לכולם
אני קיבלתי במתנה את ביתי חודש לפני יום הולדת 43, הריון טבעי וספונטני ומאוד מפתיע,לא ציפינו לזה, חשבנו שאנחנו אחרי תקופת התינוקות .אני רציתי עוד כל הזמן,בעלי לא ממש ,זו הילדה החמישית,זו שלפניה בת שש והגדולה בת 11.אני ממש נהנית מהטיפול בקטנה,מרגישה שאני יותר רגועה ויותר מבינה אותה(היא אוטוטו בת ארבע חודשים).
מאוד רוצה אח או אחות עבורה,שיגדלו יחד.מקווה שאצליח.

מרגש לקרוא את דברייך
שיהיה בהצלחה !

שליחה על ידי נתי* » 01 מרץ 2017, 22:26

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולן,
אני בת 45 עם שני ילדים בני 6 ו-3. רוצה מאוד ילד שלישי.
האם מישהי מכירה רופא מומלץ שמבצע הזרעות באופן פרטי בנשים מעל גיל 45? אינני מחפשת את האפשרות של ivf משום שבגילי קופות החולים לא מממנות את הטיפול ולכן אני נאלצת להסתפק בהזרעות.

תודה רבה מראש,
נתי

שליחה על ידי אישה* » 02 מרץ 2017, 22:42

ד"ר איתי בר חוה. שמו הולך לפניו ובעניין הזרעות - הוא עושה זאת ביסודיות בליווי אולטראסאונד חיצוני.
רק תמהרי לקבוע תור ותלחצי לקיים את התור כמה שיותר מהר, אם התורים ארוכים תלכי לרופא אחר, בגילך הסיכויים במילא מאוד בעייתיים.

שליחה על ידי נתי* » 03 מרץ 2017, 19:50

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אישה,
תודה רבה!

שליחה על ידי שוש* » 27 מרץ 2017, 17:32

שלום,
אני מקווה שיש עדיין מי שקוראת את הדף הזה.
מבקשת עיצה ועידוד - אני בת 39, אמא לשלושה, ורוצה עוד ילד.
בינתיים ניסינו חודש אחד ולצערי הגיע המחזור.
בהריון הראשון והשלישי שלי נקלטתי מיד, ובהריון השני לקח כמה חודשים.
התלבטנו במשך כשנתיים, ורק לאחרונה הרגשנו שאנחנו ממש רוצים ואצלי בכלל הרצון נהיה עז.
מכיוון שההריון השלישי היה לא קל, וגם אחכ הטיפול בתינוק, היה לנו קשה לקבל את ההחלטה. אבל הנה יש החלטה ויש חשש גדול מהגיל. לכן אני מבקשת עידוד מדוגמאות שצלחו ואולי גם עיצות לגבי האם כדאי לקחת מיד הורמונים כפי שהמליצה הגניקולוגית.
יש פה מישהי לכך?

מבקשת עיצה ועידוד - אני בת 39, אמא לשלושה, ורוצה עוד ילד.
אז באתי לעודד אותך: אני מאלה שילדו בגיל מבוגר. בעיקרון זה אפשרי, כדאי לעזור לגוף עם תזונה טובה (עשירה בויטמינים ומינרלים), עם פעילות גופנית, עם כל דרך להורדת מתח שאת יכולה, ועם שמש ואוויר צח כל יום (ויטמין D קשור גם לזה). וזה שכבר יש לך שלושה, מגדיל את הסיכוי להקלט.

האם כדאי לקחת מיד הורמונים כפי שהמליצה הגניקולוגית
תראי, יש לך שלושה ילדים. את כבר אמא. האם שווה לקחת את הסיכון של ההורמונים? כמו כן, יש לקחת בחשבון שאצל לא מעט נשים, ההורמונים פועלים הפוך ודווקא מפריעים להריון.

שליחה על ידי שוש* » 28 מרץ 2017, 14:15

שלום בשמת,
קודם כל, אני מתרגשת לקבל ממך תשובה לאחר שבשנים האחרונות קראתי את תגובותייך באתר.
נכון, אני אמא לשלושה וזו ברכה גדולה. העניין הוא שכשנהיה לי חשק פנימי לעוד אחד זה הפך לעוצמתי מדי.
תודה רבה לך על העידוד ועל השאלות למחשבה. נראה לי שבגדול, לפחות בתקופה האחרונה, אני חיה באורח החיים הבריא שתיארת. אמשיך בכך ואקווה שלא אצטרך לפנות לעזרת ההורמונים.
שוב, מודה לך מאוד על התגובה!

שוש אני חושבת שאת בגיל גבולי מאוד ואין לך זמן לבזבז חודשי ביוץ יקרים.
מציעה לך לבצע פרופיל הורמונלי - שזו בדיקת דם פשוטה שתבהיר מה המצב ההורמונלי שלך. מה הרזרבה השחלתית שלך. וגם מעקב ביוץ שזה לבצע אולטרסאונד ובדיקות דם סביב הביוץ. ובכלל לבצע אולטראסאונד יהיה טוב עבורך כדי לוודא שאין חסמים אחרים.

אם הגיניקולוגית המליצה על הורמונים ייתכן שכבר עשית- והיא לא היתה ממליצה סתם.
בכל מקרה ממש לא הייתי ממשיכה בניסיונות טבעיים ללא מעקב ביוץ ואף הורמונים כשאת בגיל מאוד בעייתי. נכון שנקלטת מהר יחסית בהריונות הקודמים אבל לגיל יש משמעות וגם לרחם שעבר כבר הרבה, אולייש הידבקויות או זיהומים או מיומה.
בכל מקרה כמה דברים לעידוד:
ניסיתם רק חודש אחד- זה לא אומר שום דבר, במקומך הייתי מנסה עוד חודשיים טבעי אבל עם מעקב ביוץ - כלומר עם אולטרסאונד ובדיקת דם שתוודא מתי את מבייצת וסביב זה לקיים יחסים (ביוץ זה עניין מתעתע מאוד ומעקב ביוץ מאוד עוזר למקד.
במקביל לבצע פרופיל הורמונלי כמו שכתבתי לבירור הרזרבה השחלתית.
ואם לא תיקלטי בחודשיים הבאים כן הייתי לוקחת הורמונים.
הורמונים מסוכנים בנטילה ממושכת ובמינונים גבוהים ואת לא נמצאת שם.
בהצלחה בכל מקרה.

או, באמת שכחתי להגיד: מעקב ביוץ. זה מאוד עוזר. למעשה, עצם המעקב, כבר מעודד את הגוף להסדיר את עצמו. יש באינטרנט המון גרפים למעקב שאפשר להדפיס, יש יותר טובים ופחות טובים. לדעתי ממש כדאי ללמוד מודעות לפוריות, זה עוזר מאוד.
האמת שבדף הזה עצמו יש עוד המון המלצות שלי [-: ותודה על המחמאות [-: כי אני ממש לא ממליצה רק לשכב בטן-גב ולחכות. אין לי זמן לבדוק עכשיו אבל לדעתי המלצתי לשלב שיטות טיפול אלטרנטיביות שמתחברים אליהם (תמיד אפשר לשפר את הבריאות הכללית) וכן מדיטציה ועוד (להורדת מתח אבל במובן הכי רחב).
בהצלחה

שליחה על ידי שוש* » 28 מרץ 2017, 20:15

וואו, כמה עצות, תודה רבה "בהצלחה"

ובשמת!
לא, לא עשיתי פרופיל הורמונלי.
לגבי הביוץ, נראה לי שלאחרונה אני יודעת מתי הוא מתרחש לפי התאריך (כ 14 יום לפני המחזור הבא), התחושה (חולשה מתמשכת), וההפרשות (משתנות לכמות גדולה יותר ובמרקם). בכל מקרה, הבנתי שפשוט כדאי לקיים יחסים יום כן ויום לא במשך שבוע מטבילה במקווה (שומרת נידה) וכך "לתפוס" את זמן הפוריות.
אם כך, נראה לי שאפנה לרופאת נשים לגבי האולטראסאונד ובדיקות הדם בסביבות הביוץ הבא, כולל בדיקת פרופיל הורמונלי. ומלבד זה אמשיך בתזונה טובה ובפעילות גופנית ושמירה על רוגע. האחרון הוא באמת קשה בהקשר הנוכחי. ננסה בחודשיים הקרובים והלוואי ויסתדר לטובה.
דבר אחר שאני רוצה להעלות - אני חייבת להודות שיש פער בין התחושה של הגיל שלי לבין ההתייחסות אליו בתחום ההריון. לא קלטתי עד כמה זה כבר נחשב גיל מבוגר לכך. בייחוד כאשר אני שומעת ורואה נשים בהריון בגילאים האלה. מרגיש לי החמצה שלא הצלחנו להגיע להחלטה זו מוקדם יותר. אבל אני מניחה שזו תופעה שכיחה יחסית ובמילא אין מה לעשות.
איזה כיף שיש לי את האפשרות להתייעץ איתכן, תודה. נראה לי שמעולם לא ניסיתי להשתתף בשאלות בפורומים וזה מאוד מרגש אותי.

את לא בגיל מבוגר, את בגיל גבולי.
וגם בן זוגך - למרות שתמיד מפנים אצבע מאשימה לעבר הנשים.
זו הסיבה שלא תמיד כדאי לקיים יחסים יום כן ויום לא כי גם איכות הזרע פוחתת עם הגיל ועם תדירות המשכב.
כדאי לקיים יום אחרי יום כלומר סך של יומיים רצוף או שלושה ימים - סביב הביוץ המדוייק. הכי עדיף ביום הביוץ.
תעשי מעקב ביוץ בקופח, כל התחושות וכאלה זה נחמד ויכול לעבוד אחרי מעקבים רבים - אבל מעקב מדוייק שכולל בדיקת דם ואולטרסאונד יכול להפתיע גם אותך וחבל לבזבז זמן.
פרופיל הורמונלי עושים ביום השלישי לוסת. צריך לבקש בדיקה מראש.

שליחה על ידי שוש* » 28 מרץ 2017, 21:35

אוקי, מידע מעולה.
רק רוצה בבקשה לבדוק שהבנתי נכון את ההיבטים הפרקטיים. אולי אני יורדת יותר מדי לפרטים אבל אם במקרה זה ברור לך ולא הבנתי כדאי שאדע, ובהמשך זה בטח יעזור לאחרות שיקראו את זה.

לעשות פעמיים בדיקת דם, פעם אחת ביום השלישי לווסת לפרופיל הורמונלי ופעם שניה לפני/בזמן (?) הביוץ המשוער בנוסף על אולטראסאונד באותו הזמן.
לקיים יחסים בכל יום כשני ימים (?) לפני ועד הביוץ המשוער.

בפעם הקודמת קיימנו יחסים לפני הביוץ המשוער כי קראתי שזה סיכוי גבוה יותר לבת... אבל כעת לא מתערבת בבריאה, רק שתהיה בריאה בריאה

שליחה על ידי שוש* » 28 מרץ 2017, 21:36

עכשיו אני רואה שענית על השאלה השניה, סליחה, התפספס לי

ויש גם עצות לגבר לשפר את ספירת הזרע. לוקח כשלושה חודשים לשינויים תזונתיים להשפיע. והייתי ממליצה להתייעץ עם אייל פוליטי, רופא סיני שמתמחה במיוחד בפוריות. איזון סיני יכול לחסוך לכם הרבה חודשים.

שליחה על ידי שקטה* » 28 מרץ 2017, 23:10

ויש גם עצות לגבר לשפר את ספירת הזרע. לוקח כשלושה חודשים לשינויים תזונתיים להשפיע.

זה אולי נשמע טריוויאלי אבל יש כאלה שלא יודעים (אנחנו לא ידענו בזמנו) - כדאי מאוד לגבר להתנזר לגמרי מאלכוהול. זה פחות עניין של מספר הזרעונים ויותר עניין של המורפולוגיה שלהם שנפגעת משתיית אלכוהול.

שליחה על ידי מצ'רה* » 29 מרץ 2017, 09:31

לשכב בטן-גב ולחכות.
D-:

שוש

פרופיל הורמונלי זו בדיקה חד פעמית שעושים ביום השלישי לוסת כדי לבדוק מצב הורמונלי כללי ויסודי.

מעקב הורמונלי - עושים בכל וסת מחדש- הרופא/ה שולחים לך טפסי בדיקות, משהו כמו 3 פעמים באותו שבוע החל מהיום השביעי שמיני או תשיעי שאחרי תחילת קבלת הוסת (הרופא מחליט) ואז מבצעים את הבדיקות כל יומיים ובכל פעם גם אולטראסאונד. כלומר סביב כל ביוץ מבצעים בין שתיים לשלוש בדיקות וברגע שרואים לפי בדיקת הדם והא.סאונד שעומד להתרחש ביוץ - מבקשים ממך לקיים יחסים סביב המועד הזה. כל יום.

י מרכזים לבריאות האישה שבהן את מבצעת את הבדיקת דם ואחריה מיד אולטראסאונד ככה שאת לא מטורטרת. צריך לקבוע תור.

שליחה על ידי שוש* » 29 מרץ 2017, 13:48

תודה רבה לכולכן, ולך "בהצלחה" על התשובה המלאה הזו.
שאכן יהיה בהצלחה גם לקוראות האחרות שמחכות לתוצאות חיוביות.

אני בת 43 עם תינוקת מתוקנות,ההפרש הינה לבין הילדה שנולדה לפניה הוא 6 שנים,אף פעם לא מנעתי הריון,הייתי בטוחה שלא מגיע הריון כי אני מבוגרת,כשלא הגיע המחזור חשבתי שאני רשמית זקנה ..הייתי בשוק כשנודע לי שזה הריון,ההריון היה יותר כבד מההריון הקודמים אבל בלי שום סיבוכים או בעיות,לידה טבעית,ואחים מאושרים לאחות קטנה, מייחלת לעוד אח או תאומים עבור הקטנה,שלא תשתעמם ותגדל עם עוד אחים בערך בני אותו גיל ,גם כדי שלה יהיה כיף וגם כדי שלי יהיה יותר קל.
חושבת שזה מאוד תלוי באיך האישה תופסת את עצמה וחושבת על הגוף שלה,אני קראתי מאמרים של רינת גל,אם אני לא טועה,ופשוט האמנתי שהרחם מסוגלת לסחוב הריון ממש דיברתי עם הרחם-כמה שזה נשמע הזןי- וכאילו שיכנעתי אותה ואותי שאנחנו נעמוד בכיף גם בהריון וגם בלידה וגם בגידול ,כשהרגשתי בטוחה עם הגוף נקלטתי.
מתחילה עכשיו שובלשכנע את עצמי שאין סיבה שלא יקרה שוב נס נוסף

נכנסתי להריון ספונטני ולא מתוכנן כמה ימים לפני שמלאו לי 46. עכשיו אני בשבוע 17 ומרגישה מצוין. כל חיי שמרתי על אורח חיים בריא ומשקל תקין.

טלנובלה מזל טוב נעים לקרוא. שיהיה הריון קל ונעים שיסתיים בעיתו. בידיים מלאות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חיפשתי וחיפשתי וכמעט לא מצאתי בפורום מידע על לידה (ולא רק על כניסה להריון) בגיל מבוגר. אני בת 46, בחודש השמיני להריון ראשון ספונטני, טבעי, קל ובריא, ומחפשת מידע לקראת הלידה. אני בריאה וספורטיבית, אוכלת טוב ומתרגלת יוגה באופן קבוע. הרופאים כמובן מלחיצים וממליצים על קיסרי מבחירה, ושמעתי ש 90% מהלידות בגילי מסתיימות בקיסרי. האומנם?
אני לא מעוניינת להגיע ללידה רגילה ולסיים בקיסרי חירום, ואם נגזר עליי ללדת בקיסרי - מעדיפה לבחור בכך מראש. למישהי יש מידע מקצועי ומבוסס על לידות טבעיות בגיל 45 ומעלה? או לחלופין - מידע שיבסס את ההמלצה לבחור מראש בקיסרי?
תודה!

הרופאים כמובן מלחיצים וממליצים על קיסרי מבחירה.
על סמך מה ההמלצה המפגרת הזאת? 0-: סליחה על השימוש במלה.
למה שלא תוכלי ללדת?
ולמה לגרום לך ולתינוק נזקים מיותרים? 0-:

90% מהלידות בגילי מסתיימות בקיסרי.
זה רק מעיד על הסיכון הגבוה ללדת בבית חולים או עם רופאים מיילדים. בברזיל כמעט 100% מהלידות היום מתרחשות בקיסרי, לא בגלל שהברזילאיות לא יודעות ללדת אלא בגלל השיגעון של הרופאים להתערב.

ממליצה לך לחפש מיילדת טבעית ודולה , לקרוא את הספר לידה פעילה ולהגיע מוכנה,
ו-
שלא יעבדו עליכם!

הריון ראשון ספונטני, טבעי, קל ובריא ... אני בריאה וספורטיבית, אוכלת טוב ומתרגלת יוגה באופן קבוע
בלי קשר לשאלה שלך, חייבת לציין שזה נשמע ממש טוב ומעורר התפעלות.
מאחלת גם לעצמי ככה בעוד עשר שנים.

בשמת, שמת לב שהיא בת 46? לדעתי זה מעיד על הסיכונים הרבים בללדת בגיל מופלג שכזה. אני מניחה שההמלצה היא על סמך אחוזים גבוהים של קיסרי חירום בלידות כאלו, ומתוך המחשבה שקיסרי אלקטיבי בטוח יותר מקיסרי חירום. בכל זאת, 46 זה לא הגיל הכי טבעי ללדת בו, בטח שלא לידה ראשונה.

<לא שאני מתכוונת לתכנן את הלידות שלי לפי מה שטבעי, אבל ברור לי שיש לזה מחיר>

לא, במקרה אני מתמצאת בתחום, ולכן זה לא בגלל שום סיכונים שלה - זה בגלל שהרופאים בכלל לא מסתכלים עליה אלא חיים בתרבות הפחד, ההפחדה והכסת"ח.
כמו כן, הם מפחדים מתביעות במקרה שלא יתערבו ולכן מתעלמים מהסיכונים האדירים, במיוחד בגילה, בניתוח קיסרי (וכמובן הסיכונים לעובר בניתוח קיסרי).
אם יהיה ניתוח קיסרי, אף אחד לא יתבע אותם על התערבות יתר.
זה עדיין לא קרה.
אני מחכה שמישהי תתבע על דבר כזה לראשונה.

הדבר הכי מסוכן זה זו לידה התערבותית מלחיצה, החל מפיטוצין, המשך בפקיעת קרומים, וכן הלאה.
לכן חשוב קודם כל להשכיל את עצמה.
שנית למצוא מלווה ששולטת בחומר ומאמינה בה ויכולה גם להתייחס אליה באופן אישי ולראות מה כדאי לחזק ואיזה טיפים לתת.
שלישית להיזהר מהרופאים האלה.

הדבר הכי מסוכן זה
הכי מסוכן לה, סליחה, לא יכולה לערוך כרגע.

_זה עדיין לא קרה.
אני מחכה שמישהי תתבע על דבר כזה לראשונה._
גם אני מחכה לזה... תמיד תהיתי איך זה שעל אי התערבות תובעים, ועל הנזק שמהתערבות יתר - לא.

אבל - כחל הסטטיסטיקות לגבי סיכונים בהריון בגיל מאוחר - מה, הם לא נכונים? בכלל?

תמיד תהיתי איך זה שעל אי התערבות תובעים, ועל הנזק שמהתערבות יתר - לא.
אולי בגלל שלפני התערבות מיידעים את המטופל, מחתימים אותו על הסכמה וכו' ?

אולי בגלל שלפני התערבות מיידעים את המטופל
הלוואי! כמות המקרים בהם נתקלתי בכל מיני התערבויות בלידה בלי ידוע הנולדת היא מפתיעה. ואני לא יושבת בבאופן וקוראת סיפורי לידה, סתם נתקלתי. יש המון המון המון מקרים בהם לא מיידעים את המטופלת ולא שואלים לדעתה. ואלו לא מקרי חירום בכלל. מעצבן מאוד!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בת 44 ואני עשיתי הפריה אני מחכה כבר לדעת עם אני בהריון אני מאוד לחוצה ומפוחדת שמה זה לא יצליח לי אני שמעתי שבגיל מבוגר קשה להכנס להריון

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בת 44 ואני עשיתי הפריה אני מחכה כבר לדעת עם אני בהריון אני מאוד לחוצה ומפוחדת שמה זה לא יצליח לי אני שמעתי שבגיל מבוגר קשה להכנס להריון אתם יודעת על עד נשים שנכנסו הגיל 44 להריון

כן. ישנן נשים שילדו בגילך וגם בגילאים יותר מאוחרים.
מאחלת לך בהצלחה !

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנות שלום, אני בת 38 יש לי בת יחידה בת 12, מאוד רוצה להיכנס להריון .בעלי בן 42 ואומר שכבר מאוחר לנו.....

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למה מאוחר
שכנה שלי ילדה בגיל 43 ןהמורה שלי בגיל 47
זה יתכן זה אפשרי
בהצלחה רבה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לעומת הגילאים פה אני לא כל כך מבוגרת
זה הריון רביעי שלי בגיל 37
שתי הלידות האחרונות היו טובות ודי קלות (האחרונה לפני 4 שנים)
האם אני צריכה לצפות למשהו אחר הפעם, האם הגיל משפיע ומשמעותי מאיזו בחינה על הקושי בלידה או בהתאוששות?
חייבת לציין שההריון לא קל לי בכלל. אני לא מרגישה טוב למרות שכבר עברתי את השליש הראשון. וקשה לי לסחוב כבר מחודש שני. החום של הקיץ לא מוסיף מן הסתם. אבל מרגישה שלסחוב הריון קשה לי יותר, ומפחדת אולי שגם הלידה תהיה קשה יותר?

באמת קשה לסחוב הריון בקיץ לא משנה באיזה גיל.... למה לצפות לקושי מיוחד? בעזרת ה' יהיה בסדר ובידיין מלאות...

תודה לכל מי שמדווחת על הריון בגיל מבוגר... אתן נותנות תקווה שמעבר לסטטיסטיקה. האם הזרעה תוך רחמית כדאי לעשות לפני יום הביוץ או ביום הביוץ עצמו?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי המון שנים לא ביקרתי באתר הנפלא הזה. אני עוד רגע בת 44. גרושה חמש שנים. הרבה קושי סביב זה,ריגשי. שלושה מתבגרים נפלאים שסבלו מאד מגירושים קשים. בני 17 15 13. נמצאים בבית איתי רוב הזמן ויש קשר קרוב עם אבא. נמצאת שנה בזוגיות וחברות נפלאה עם בחור בגילי,רווק,לא ישראלי,מנהלים זוגיות לא שגרתית ומאד עצמתית. בקיץ שעבר הריתי ספונטנית ועברתי הפלה יזומה. זה היה עצוב אבל הרגיש נכון לאותה תקופה. החודש הריתי שוב,למרות בגיל, למרות שנזהרנו, למרות שאני עם חצוצרה אחת בלבד. אני מרגישה שיש נשמה שרוצה שנהיה ההורים. החלק הגבוה שלי יודע שזה נכון. אבל אני מפחדת. נסיבות חיי מספקות חמישים סיבות לא. אני מתפרנסת טוב, קביעות, תואר שני, יש לי בית. אבל להיות אמא לתינוקת בגילי, ולא במסגרת זוגית יציבה כרגע......לא יציבה מהבחינה שאנחנו לא חיים יחד ואין לו אזרחות ישראלית. אני כותבת כאן בעיקר לשתף, לפרוק, דווקא בגלל האנונימיות. יש בי ידיעה וקבלה ומצד שני צד אחראי שאומר השתגעת?!!?

רק רוצה לומר לך שקראתי.
לא יודעת האם את רוצה משהו מעבר לזה...

אני רוצה לדבר על זה עם אנשים שלא מכירים אותי. מעבר לזה לא יכולה לשתף. בן הזוג מבוהל מפוחד...שבוע 4 גיליתי עוד לפני האיחור.ידעתי.

דברי, שומעות אותך.

הי יקרות . אני כבר מזמן באתר . מקבלת השראה מכל המשתפות ומחכימה. רוצה לשתף ולהתייעץ... בת 40....אמא ל5 ....הקטנה בת שנתיים כמעט...חשבנו שסיימנו פרק זה בחיים אבל לא לקחתי גלולות כי זה עושה לי תופעות לוואי ונמאס לי.לא משנה...העובדה היא שאני שוב בהריון ...(נקלטת בקלות ....אוף.הלוואי והייתי יכולה להעביר את התכונה הזו למישהי שצריכה)אחרי מחשבות לפה ולשם...להשאיר או לא ...ואין כוח ובדיוק התחלתי לימודים שתמיד רציתי...וכבר אחרי שקבעתי תור לועדה רפואית...החלטנו להמשיך עם המתנה . אותי מפחיד הקושי בגיל הזה בלחזור לעצמי אחרי הלידה ,המפל הורמונים והטפשת של ההריון והזכרון. אני כבר לא זוכרת כלום ..יש עצות ?(())

פלונית יקרה,

אם כבר יש החלטה
החלטנו להמשיך עם המתנה
אז אני ממליצה לך לגייס את כל המשפחה לאפשר את ההתארגנות המשפחתית לעניין. ולצורך כך זה הופך לעניין של כל המשתתפים: ׳ההריון שלנו׳ , ׳הלידה שלנו׳ , ׳התינוק שלנו׳ עם כל מה שכרוך בכך.
לגייס מה שיותר עזרה חיצונית (חברים, עוזרת, מטפלת, משפחה קרובה) והשתתפות של האב היקר והילדים.
אני ילדתי בגיל 41 את השלישית. זה אפשרי בהחלט , ואף היה בסדר, אבל הייתי זקוקה ליותר מנוחה ויותר עזרה.

יש כמה תחומים להקפיד עליהם לפי דעתי:

מספיק מנוחה (אם יש קטנים ואת קמה בלילה אז שיהיה באופן סדיר זמן נוסף לנוח ביום).
מספיק מזון ושתיה באיכות טובה לבריאותך ובריאות העובר, ושיהיו זמינים.
אפשר לשאת משאות, אבל קלים, אם וכל עוד את מרגישה שזה טוב לך. אם זה משתנה- להפסיק.

ֿ*לזוז, לרקוד, ללכת, כל פעילות גופנית שטובה לך, ובטוחה לעובר. זה יעזור לך להגיע בבריאות טובה ללידה ולאמהות החדשה.

לעשות עבודה עם הפחדים והחששות. לפרום את הפלונטר ולהרגיע, לרפא. אם את יכולה בעצמך - מה טוב, ואחרת כדאי להעזר במישהו מקצועי, וזה יכול להיות לא בדיבור (שיאצו, רפלקסולוגיה ועוד).
להתרגל ולהרגיל את סביבתך: לבקש עזרה. להיות ממוקדת במה את צריכה עכשיו, ולבקש את זה, בצורה מנומסת וברורה.

הלימודים האלה: מה הם וכמה זמן הם נמשכים?

בשעה טובה!

איזה מילים טובות מלאות ברוח אמהית טובה ...

הי ! תודה על התשובה המרגיע
הלימודים הם 4 שנים ...רק התחלתי ואני ממש נהנת ובתוך זה . זה לא מלחיץ אותי . כיף . הזיכרון והטפשת הריון ....זה בעיה . המשקל שכל כך השתדלתי להוריד אחרי הלידה האחרונה ...נוכחתי לדעת שאחרי כל לידה נוספת זה יותר קשה.. (או שזה רק אני ..?)בדיוק תכננתי כבר לחזור לחדר כושר ...אולי בכל זאת אחזור ? אחרי כל הזמן הזה שלא יצא לי להתאמן ...חוק מרפי הפריע-כל פעם שתיכננתי .. הילדה היתה חולה ...ואין לי לב להשאיר אותה חולה עם מישהו ולא להיות איתה ...

עדיין לא סיפרתי למשפחתי (חוץ מבן זוגי כמובן )
על ההריון . אני עדיין בהתחלה . יש לי ילדים גדולים (חלקם) שהתגובה שלהם להריון הקודם היתה : "למה את צריכה את זה ?" וזה היה הריון מתוכנן . וחשבנו שאחרון . ..

שולחת לך חיבוק טוב.

אני חושבת שאם אתם שניכם ביחד בהחלטה, ושלמים איתה בסך הכל (תמיד יכול לצוץ קוצו של ספק, אבל בתמונה הכללית אתם רוצים), אז אין מה למהר לשתף מחוץ לזוג. במה זה יעזור?
כל עובר ושב מרגיש צורך לשתף בדעתו האישית למה ההחלטה שלכם טובה או לא. זה עלול להטריד ולהעיק.
לדעתי אם יש לך בכל זאת צורך לשתף ולספר, את יכולה לשתף בצורה סלקטיבית, ורק אנשים שנוכחותם ותגובותיהם תומכים בך:
חברה ממש טובה, חברה טובה שחיה רחוק ואפשר לדבר איתה בטלפון אבל אינה בקשר עם סביבתך היומיומית, מטפלת השיאצו שלך. רק שיהיה להם ברור שהמידע מסווג כרגע.
תראי קודם שהכל מתפתח כראוי. תעכלי בעצמך את החדשה.
מתי לשתף? לדעתי כשיבוא לך, או כשזה יתגלה (אמא, השמנת מאוד. את בהריון?), מה שיגיע ראשון

.

למה את צריכה את ׳זה׳? מי יודע? אפילו לא את לפעמים, אבל זה פה, ואת כנראה צריכה את זה בכל זאת, כי כך בחרת.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם יתכן הריון טבעי בגיל 52 ?
התקן מירנה הוצא לפני חודש בהמלצת הרופאה .
אני טיפוס חרדתי וחוששת מהריון לא רצוי .
שמעתן על נשים ב נכנסו להריון טבעי בגיל הזה ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בשני מילים - סטסטיקה שקר!! ילדתי את הראשון בגיל 46, בהריון שני ואני בת 47 .. אז כולם שישבו לי על הבטן.. בהצלחה..♥

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני ילדתי בגיל 46.5 I'vf רק בגלל שאני רווקה וכן מביצית שלי הפרטית, ילד מקסים, ועכשיו עוד הריון גיל 47 וכמה חודשים, הריון קליל ותקין שוב I'vf ושוב ביצית פרטית שלי.. אז כמו שאומרים באנגלית יש שקר קטן יש שקר גדול ויש סטטסטיקה.. וחלקנו יכולות, אז לא תמיד להאמין לרופאים, אלא למכונה הנפלאה שנקראת גוף האדם!!!

סטסטיקה שקר!!

שקר קטן יש שקר גדול ויש סטטסטיקה.

אז מה באמת הסטטיסטיקה לגבי הריון ולידה בגיל מאוחר?
פרופ' שוקי (יהושע) דור, מהצוות של לידת המבחנה הראשונה בישראל (1982, הוא ופרופ' משיח וד"ר מינה רודק מאנגליה), אומר בראיון:
"נגיד שניקח את הפוריות המקסימאלית, אישה ילדה בגיל 52 לפי ספר השיאים של גינס, או נשים יולדות, יכולות ללדת עד גיל 46-7".
http://dorclinic.co.il/%D7%90%D7%A0%D7% ... %93%D7%A9/

סטטיסטיקה באתר "ללדת באהבה":
"ברוב המקרים, נהוג לסמן קו גבול ראשוני של גיל 40, וקו גבול נוסף בגיל 45. חשוב לציין, שכיום ישנן נשים רבות ומספרן רק הולך וגדל, אשר מחליטות להביא ילד ראשון או ילד אחרון לאחר שהן כבר עברו את גיל 40. ישנן נשים שבגיל 48 מביאות ילד ראשון לעולם".
"הריון בגיל מאוחר הוא בעל סיכויי הצלחה נמוכים יותר, כאשר בגיל 40% סיכויי הפריון יורדים ב10%, ואחרי גיל 45 ולקראת גיל 50 כבר מדובר על 20% או אף יותר מכך. לכן, אין זה נדיר למצוא נשים שעברו את גיל 40, עוברות טיפולי פריון כדי להיכנס להריון. עם זאת, הדבר לא אחיד לגבי כל הנשים. יש נשים בעלות פריון גבוה מאד גם לאחר גיל 40 וגם לאחר גיל 45".
https://laledet-beahava.co.il/%D7%94%D7 ... %A8%D7%99/

מאתר אחר:
"נשים שהרו מעל גיל 45 נדיר יותר שהתינוק נולד מהביצית של האם", מדגיש ד"ר אליה בר, מנהל המרכז הרפואי לפוריות. "הסיכוי להרות באופן ספונטני מעל גיל 45 עומד על פחות מאחוז. מגיל 36 חלה ירידה בכושר הפריון של האשה".
http://www.mamaleidig.com/%D7%A2%D7%93- ... %99%D7%9D/

מעוד אתר:
"לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), בשנת 2000 היו בארה"ב 255 לידות של נשים מעל לגיל 50, בעוד שבשנת 2013 המספר עלה ל-677. בישראל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נולדו בשנת 2015 לא פחות מ-723 תינוקות לנשים מעל גיל 45, לעומת 434 תינוקות בשנת 2005".
https://healthy.walla.co.il/item/3009944

לפי כל הנתונים הללו, הסטטיסטיקה אומרת שבהחלט יש סיכוי להריון טבעי בגילאים 46-47 גם אם יחסית נדיר, וכמו כן אומרת הסטטיסטיקה, שרוב ההריונות בגילאים האלה לא מושגים באופן טבעי אלא באמצעות הפריית מבחנה (IVF).

אז מי שכתבה פה שהצליחה, כלולה לחלוטין בסטטיסטיקה ומוכיחה את תקפותה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אשמח לברכתכן, בת 47 ורוצה הריון ספונטני.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כבר חשבתי לי הבוקר שאני בסטטיסטיקה שכתבה בשמת לגבי הסיכוי להיכנס להריון - איחור של 6 ימים במחזור + עייפות איומה. כל כך התרגשתי. ובערב הגיעה המכשפה. זה כבר קרה לי, לפני שנה. בדיקת הריון חיובית במשך כמה ימים. ואז הפס השני נעלם ומחזור שוצף הגיע במקומו. עוד מישהו רוצה להיות ילד שלנו. ואני - וגם בנהזוג - רוצים להיות ההורים שלו!
אבל כבר חגגתי 45, וכבר אין טיפולים, ולפני 45 ממש לא יכולתי (תינוק קטן, בעל באשפוזים חוזרים ונשנים, סגרים... היה די קשוח) - אתן בטח קוראות כמה אני עצובה שלא יכולתי אז - והנה, העובר הקטן שלנו מנסה מנסה.... ולא מצליח להשתרש ברחם שלי ולהפוך אותו לבית. ואני עצובה. מאד. לא סיפרתי לאף אחד. יצחקו לי בפרצוף. הבית מלא. הקטן ממש פעוט. הפרנסה לא בשפע. ובכל זאת. כל עוד יש תקווה... לפעמים אני רוצה לתפוס שיחה עם בעלי ולספר לו כמה אני רוצה ולשכנע אותו ללכת לתרומת ביצית. לי זה הכי לא חשוב בעולם. אבל מכירה אותו טוב. והוא לא ישתכנע. אבל אם יגיע טבעי - יהיה מאושר.
מקווה שאתן לא תצחקו עלי ועל הכמיהה שלי ותוכלנה להבין אותי.

מבינה.
עם הורמונים אי אפשר להתווכח, לא מבחינת הכמיהה, ולא מבחינת המצב הגופני.

הלוואי שיסתדר לכם הכי טוב שאפשר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני כבר לא יודעת מה לחשוב. אצל אמא שלי המחזור פסק אי שם באמצע שנות החמישים. עד אז אשא בלבי את הכמיהה? מה, אין גיל שאפסיק לרצות בו? אין שלב שהוא נקודת הסיום של הילודה. זהו, עד כאן ולא עוד? מוארפת מהמחשבות האלה כבר. מרגישה שונה מהנשים שסביבי. זו מתלבטת, זו מונעת, זו בקריירה, לזו אין כח ועוד ועוד. ואני.... רק תנו לי ואני לוקחת בשתי ידיים!

חיבוק. אני מאוד מבינה אותך. אצלי הכמיהה הזאת המשיכה והמשיכה, עד כדי כך שבשתי תקופות, כל פעם עם תינוקת נפלאה יונקת בידיים, חלמתי על לידה והנקה של עוד ילדים (עם שתי הבנות שלי).
עד שיום אחד הכמיהה עברה. אני מאוד אוהבת להיות עם תינוקות של חברים, אבל יש לי המון סבלנות להמתין לנכדים שאולי יולדו יום אחד (הבכור שלי בן 16, כך שאני מקווה שזה יקח עוד הרבה זמן…). לא יודעת מה קרה או מה השתנה.

אולי כי נפרדתי מהמחזור החודשי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנות יקרות, אשמח לשפוך את ליבי
החודש חוגגת 41, יש 3 חמודים בבית שהגיעו בקלות בהריונות טבעיים
מאחורינו 4 שנים מתישות ומפחידות של התמודדות רפואית לא פשוטה עם הקטן. השנה הדברים נרגעו והתחלנו לחזור לשיגרה ולמרות הפחדים והצלקות הנפשיות אני כבר ארבע שנים מחזיקה רצון גדול לעשות עוד תינוק.ת והרצון הזה עוד קיים ולא עוזב.
הצלחתי לשכנע את החצי לעשות עוד תינוק.ת אבל הוא לא מוכן לשמוע על ivf ועל בהח וטיפולים וכו. הוא כן מוכן לנסות באופן טבעי, אבל אחרי 7 חו׳ של נסיונות ופספוסי ביוץ ומחזור משוגע פעם ארוך ופעם קצר, הלכתי לשני מומחי פוריות -
הרופא הראשון לא היה אופטימי בכלל ומבחינתו זה ivf או כלום כי השאר בזבוז זמן. יצאתי ממנו בבכי.
הרופא שני היה קצת יותר עדין וחזר ואמר שהסיכויים הם לא לטובתינו אבל אפשר להתחיל עם מעקב זקיקים ועם זריקות להשראת ביוץ.
שניהם נתנו לי המון בדיקות לעשות.
מבדיקה של לפני חצי שנה הרזרבה השחלתית שלי נראתה להם בסדר אבל יש צורך בהמשך בדיקות.
בנוסף קבעתי ללכת למטפלת בדיקור סיני ובעיסוי בטן והתחלתי לאכול הרבה אגוזים ותמרים
אני די עצובה ורוחי ירודה מהאבחנות האלה
מה אתן יכולות לספר לי? להסביר לי? אולי טיפים לכניסה להריון טבעי בגיל 41?
תודה מראש!!

שירי לי, אני אספר לך מה שהגניקולוגית שלי אמרה לי- לביציות שלך אין שעון או לוח שנה שאומר להם אה עכשיו אני בת 40 אז זהו. תמיד יש אפשרויות. בעיקר לא להלחץ ולתת לדברים להיות. אם זה צריך זה יבוא. אני יכולה לתת טיפ קטן שאני חושבת שעוזר.. מכירה את הגביעונית, כוסית סיליקון לזמן וסת? "טמפון רב פעמי"? אז תשתמשי בו כך:
בתקופת ביוץ, מקיימים יחסים יום כן יום לא (או כל יום? מה שתרצו) ואחרי היחסים, בעודך במיטה, את מכניסה גביעונית נקייה. היא בעצם שומרת על כל נוזל הזרע קרוב קרוב לפתח צוואר הרחם ונותנת לזרעונים צ'אנס להשאר באיזור. להוציא אחרי כמה שעות (לדעתי 10-12 אפשר). אני מניחה שלא רק את בת 40+ אלא כנראה גם בן הזוג שלך. וזה אומר שהזרעונים קצת איטיים יותר. ככה את נותנת להם עוד אפשרויות. נסי ותהני. בהצלחה שיהיה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בעוד ארבעה חד', בע"ה, חוגגת 46 (איך הגעתי לזה לא ברור)
יש לי שלושה ילדים גדולים: בת 19.5, בן 16 והקטנטונת שתיכף בת 11.
התחתנתי בשנית לפני שנתים ואנחנו רוצים ילד/ה... מאד מאחלים לכך. לצד הרצון יש את הפחד כמובן של הגיל. אני נראית מאד צעירה לגילי, ב"ה יחסית בריאה אבל פוחדדדתתתתת. אני ביום ה 33 למחזור ומקווה לבשורה טובה אבל מאד פוחדת.
רגשות מעורבים... אשמח לעידוד לשמוע מכן דברים משמחים

יום שמח לכל עם ישראל.

שיתגשמו משאלות לבכם לטובה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אמן, תודהה

נינה

בת 43, ילדתי פעמיים לידת וואקום … חושבת על ילד שלישי… מה הסיכונים מבחינת הלב וכניסת מי שפיר למחזור הדם , מה הסיכויים להביא לעולם ילד בריא ולהישאר בריאה לגדל אותו?

ניחוח אדמה אחרי הגשם

שלום נינה
האתר הזה לצערי לא מאד פעיל אבל בכל זאת חשוב לי לכתוב לך, שאני כן קראתי. אין לי עצות, אני חושבת שזו החלטה גדולה עם המון שיקולים, שאלת דברים ממש בריאותיים ורפואיים שהייתי מתייעצת עם רופא/ת נשים או אולי מיילדת מנוסה שאת סומכת עליה.
לגבי מה הסיכויים להביא ילד בריא ובעיקר להישאר בריאה לגדל אותו...?
העתיד מאד מאד לא ידוע בכל מקרה... זה מורגש במיוחד עכשיו במלחמה אבל גם באופן אישי...
אין מי שיכול להגיד לך מה נכון או לא. רק לגבי הבריאות זה גם תלוי באיך את מרגישה כרגע וגם איך התזונה שלך, הכושר, רמת האנרגיה... אם כל זה ממש ממש טוב ואת מרגישה שיש לך כוחות ובריאות, אז זה יכול לתת לך כיוון להחלטה.

אם בא לך תשתפי כאן מה את מרגישה, למה בא לך ילד שלישי, האם את מרגישה שהמשפחה לא שלמה עדיין? או שהיית רוצה שוב את חוויית ההריון והלידה? תינוק? אולי משהו אחר?