הרפס באיבר המין

הריונית מאיזה אזור את? אני ממליצה בחום רב על אלי לוי , רפואה סינית- תותח על ומנוסה מ א ו ד.
הוא בי-ם (קרוב להדסה עין כרם) 02-6446028
בהצלחה

רותם תודה! אני תוהה אם יש כאן עוד נשים באתר שילדו טבעי עם הרפס באיבר המין.. אם כן - אשמח לעצות ותגובות מעודדות. מבאסת אותי מאוד המחשבה שאני צריכה ללכת ישר לקיסרי.

אני תוהה אם יש כאן עוד נשים באתר שילדו טבעי עם הרפס באיבר המין..
אני ילדתי שתי לידות טבעיות, אחת בבית (סליחה על האלמוניות - מפאת הפרטיות).
נכון שההרפס שלי לא מאוד פעיל בשנים האחרונות, אבל לא הייתי מעלה על דעתי לא ללדת בבית בגללו. לדעתי כדאי לך להתייעץ עם מיילדת בית מנוסה עם התקרב מועד הלידה המשוער. וכמובן, לעשות הכל כדי לחזק את המערכת החיסונית (נדמה לי שהכי חשוב להיות כמה שיותר שמחה ורגועה, אבל אם את לא - ובהחלט ייתכן שאת לא - לתת לעצמך את הלגיטימציה להרגיש מה שאת מרגישה ולא להלחיץ את עצמך גם על זה שאת לחוצה (-:).
גם הייתי ממליצה לשים לב אם יש בכלל התקפים בזמן ההריון, ומה תכיפותם. מנסיוני, כשהמערכת ההורמונלית משתנה (כמו למשל בהריון), משתנה גם תדירות ההתקפים. ולהזכירך, כשאת לא בהתקף את יכולה ללדת איך שאת רוצה. ועוד משהו - את יכולה לשים לב מתי יש התחלה של התקף עוד לפני שיש פצע (למיטב הבנתי רק פצע שמתחכך בגוף התינוק יכול להדביק, כמו ביחסי מין). ואז לקחת זובירקס. במשחה, בכדורים.
לא הייתי לוקחת זובירקס למניעה. אלא אם כן יש לך התקפים מאוד תכופים. זאת תרופה חזקה...
תראי, הרופאים רוצים להיות בשליטה על כל מה שקורה בגוף של הפציינטית שלהם. לטעמי זו שאיפה מופרכת. אבל אם למשל את רוצה להיות לגמרי בטוחה (לא שיש דבר כזה, לגמרי, אבל נניח) שאין לך התפרצות פעילה - לכי איך שמתחילים הצירים למיון יולדות, עשי את המשטח, ואם הכל בסדר (וסטטיסטית יש סיכוי גבוה לכך) - לכי הביתה ותלדי שם, אם זה מה שתרצי.
המערכת הרפואית מאוד מלחיצה. ככה זה. לדעתי כדאי לנסות לקחת מהם את מה שטוב לך ולהשאיר להם את מה שרע לך.
מקווה שעזרתי. קצת התחממתי על הגישה הרפואית... אז אני מקווה שלא נשמעתי קיצונית מדי לצד השני.

פלונית - המון המון תודה!!! השיתוף שלך מאוד עזר לי. יש משהו שעשית בשנים האחרונות כדי להפחית את התדירות של ההתקפים?? בכל אופן הרגעת אותי והראית לי שזה אפשרי.

בספר "גופה של אשה תבונתה של אשה" יש בערך עמוד שלם על הרפס בהריון (שם זה נקרא שלבקת...)
אולי אם יהיה לי זמן אעתיק לך משם קצת מידע

תודה, קוראת. אנסה להשיג את הספר מהספרייה לידי.

יש משהו שעשית בשנים האחרונות כדי להפחית את התדירות של ההתקפים??
קשה לי לענות על זה בלי להישמע פלצנית בעיני עצמי (-:. באופן כללי, ההרפס היה קשור לפאזה אחרת בחיי, לסיפור אהבה קשה וחסר-אהבה לעצמי. להרגשתי, ככל שאני מתרחקת מהסיפור ההוא ומהרגשות השליליים שליוו אותו אני מתרחקת מהמחלה שהתפרצה איתו. אני מקווה שאני צודקת בקשר לזה...
חוץ מזה, עם השנים וההריונות וההורות גם אורח חיי נעשה בריא הרבה יותר ממה שהיה אז, אני כבר לא מעשנת, לא חיה על נס קפה ושוקולד, לא אוכלת ג'אנק... כל מה שדפים רבים פה באתר עוסקים בו.

אני ממליצה לך לשמוח בהריון כמיטב יכולתך, להמשיך להקפיד על אורח חיים בריא כמו שאת עושה, ולחשוב על ההרפס כמה שפחות... אולי רק כשזה יהיה רלוונטי, כשתתקרב הלידה. ואני חוזרת על ההמלצה למצוא לך מיילדת בית להתייעץ איתה. תסתכלי בדף ההמלצות מי יכולה להתאים לך, תדברי עם כמה מהן בטלפון לפני שאת מחליטה, תהיי גלויה בעניין ההרפס ותתייעצי בטלפון לפני שאת מתקשרת עם מישהי בצורה עסקית.
בהצלחה@}

שליחה על ידי gani* » 23 פברואר 2010, 08:36

בתל השומר יש פרוטוקול קורס מניעתי סביב שבוע 36, משהו קצר מועד, שאומרים שנושא פרות טובים(=נשים מגיעות ללידה ללא נגעים פעילים ויולדות בלידה רגילה)
נסי להתקשר למרפאות מעקב הריון שלהם ולברר
בהצלחה ולידה טובה

גני ופלונית - המון תודה. מידע חשוב!

שליחה על ידי Mamy_Shell* » 01 מרץ 2010, 20:28

מקווה שאני עונה לך במקום הנכון.
לי גילו הרפס באופן מפתיע בשבוע 34 בערך. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי הרפס כלשהו, מעולם לא היה לי הרפס בפה אפילו.
רופא הנשים שלי לא ענה לי באותו היום, ובסוף גררתי את עצמי למוקד. הרופא היה מאוד נחמד אבל נחרץ מדובר בהרפס, ונתן לי תרופה מאותו הרגע ועד סוף ההריון.
בשנייה שיצאתי מהמוקד, חזר אליי רופא הנשים שלי, ואמר שאם כבר אובחנתי אז אין לו מה לעשות כרגע ולבוא כמתוכנן עוד שבועיים לביקורת.
הייתי יומיים על סף היסטריה טוטאלית, בגלל האיום האיום על קיסרי, שלא כל כך התאים ללידה הטבעית שתכננתי.בסוף הלכתי למדקר סיני (ממש סיני מסין).
כעבור טיפול אחד והמשך הכדורים, הגעתי לרופא שלי והוא אמר, תראי, לא נראה לי שזה היה הרפס, כי הרפס לא יכול להעלם כל כך מהר. אבל להמשיך לקחת את הכדורים.
בקיצור טיפול אחד אצל הסיני העביר אצלי את ההרפס/ את ההרפס המדומה כפי שהרופא שלי חשב. בכל אופן, הוא רשם לי הערה בתיק הריון וכל הזמן במהלך הלידה הרופאים הציקו לי לגבי ההרפס.
הלידה הסתיימה באופן טבעי, בלי אפידורל ובלי קיסרי תוך 4 שעות.
המטפל נמצא בת"א אם תרצי את הפרטים עדכני.

הריונית עם הרפס, שלום רב.
לא יודעת אם זה עוד רלבנטי, אבל היום אני כאן...

בייעוץ בראש הדף, בשורה שלפני האחרונה אני עונה על שאלתך...

L- ליזין אחד ביום החל מחודש שביעי ואת יכולה ללדת לידה טבעית לחלוטין.

אם מסיבה כלשהי כבר עברת את החודש השביעי, ובתנאי כמובן שעוד לא ילדת...

אם את בהתקף - טפלי בעצמך כמו בהתקף עם 3 כמוסות אח"כ עם 2 ובסוף עם כמוסה אחת עד לאחר הלידה
אבל... תישארי עם 2 כמוסות כשבוע, וכשאת עוברת לכמוסה אחת, קחי שתיים פעמיים בשבוע.

אם אין לך התקף,
קחי 2 כמוסות למשך מספר ימים ואז עברי לאחת והמשיכי עד לאחר הלידה

מצטערת שלא הייתי כאן בשבילך בפברואר

כעצת המדור-החלתי לקחת כמוסות של חומצת אמינו L ליזין החל מהחודש השביעי.
אמממה- פחות או יותר מאז החלה להתפתח אצלי פטריה בנרתיק.
האם הפטריה קשורה לליזין? כרגע אני לוקחת כל לילה כמוסה אחת (אני בשבוע 32). אולי כדאי להוריד את המינונים?
דרך אגב, לפני הליזין לקחתי בכל בוקר שתי כמוסות של שום, וזה ממש הועיל,עד להתקף קטנצ'יק שפרץ...

...ועוד הערה-למרות שאני לוקחת ליזין מזה כשלושה שבועות-קיבלתי היום התקף

מה לעשות?

נאווה, תודה על התגובה, ראיתי אותה עכשיו.
עוד הריונית, לא יודעת מה להגיד לך, אני אוטוטו מסיימת שישי ואני לא בטוחה לגבי הליזין. אתייעץ עם המטפלת ברפואה סינית שאני הולכת אליה. אכתוב כאן אם יהיו לי תובנות.. שבת שלום.

כמה מילים על הרפס בזמן הריון ולידה.

מציאת נגעים בזמן לידה פעילה, מחייב יילוד בניתוח קיסרי.

זמן החלמה מתחילת סימנים ראשונים ועד ייבוש סופי- 13-30 יום. טיפולים שונים יכולים לקצר את הטווח.

הרפס היא מחלה מורכבת, ומומלץ להתייחס לטיפול באופן רב תחומי, עליך לנסות ולבחור מה מתאים לך, בהתאם לתנאים האישיים והסביבתיים.
מתוך סך ההדבקות של נשים בוירוס, רק כ 2% מן המקרים מופיעים לראשונה בזמן הריון אך מקרים אלו הם הקשים יותר מכיוון שכאן קיים סיכוי גבוה יותר להדבקה של היילוד בהשוואה למקרים של נשים שנדבקו בוירוס לפני ההריון.

השימוש באציקלוויר Acyclovir בזמן ההריון ננמצא בטוח גם בתחילת ההריון. קיימות כמה עדויות על הצטברות בכבד העובר, אולם, בהעדר השפעה של טיפול אחר, ובמיוחד בהתפרצות בשליש אחרון של הריון, יתכן שתרופה זו עדיפה על ניתוח. מומחים ממליצים עליה בשליש אחרון למניעת התפרצות במועד הלידה.

המלצות האגודה האמריקאית למיילדות וגינקולוגיה מ 6/2007 http://www.hafraya.co.il/articles/HSVPREGNANCY.htm

אציקלוויר - http://www.infomed.co.il/Drug-43/

טיפול טבעי להרפס וגינלי
(מתוך
"Understanding Diagnostic Tests in the Childbearing Year- Anne Frye”)

טיפול מונע- למי שיודעת שיש לה היסטוריה, ומנסה למנוע התפרצות נגעים.

טיפול טרום הריוני- טיפול המבטיח פתרון סופי להרפס- שורש אכיניצאה ושורש בורדוק Burdock, תמיסה משניהם 15 גרם מכל אחד, בתוך חצי ליטר מים רתוחים להשרות 8 שעות. 60 מ"ל (רבע כוס) שלוש פעמים ביום למשך 10 ימים.אחרי הפסקה של 10 ימים, לחזור על הטיפול.(עדיף לעשות את הטיפול הזה לפני ההריון, מפני שבורדוק משתן ולא מומלץ בהריון) כדאי להמנע מאכינצאה כשמנסים להרות ובזמן החודשים הראשונים להריון).

chelated zinc אבץ. התחילי עם 25 מ"ג אחרי האוכל והגדילי מינון כל כמה ימים עד 250- 300. עליה התדרגתית במינון חשובה כיוון שהאבץ עלול לגרום בחילה .

L-lysine – חומצה אמינית המונעת התפרצות – 2000 מ"ג ליום, להגדיל עד 5000 אם מתחילים סימני התפרצות.איכלי יותר מזונות המכילים ליזין, מוצרי חלב, במיוחד שמנת חמוצה ויוגורט, עוף, דגים וביצים.

הימנעי ממזונות המכילים arginin ארגינין (חומצה אמינית התומכת בוירוס), אגוזים, זרעים, שוקולד וקפאין.

פרופוליס ידוע בתכונות אנטי ויראליות שלו. קחי שלוש קפסולות / שלוש פעמים ביום.

הומאופתיה- דרך מצוינת לאפשר איזון בגוף.

Cal-amo וסידן calcium Lactate -התוספים האלה עוזרים לצפות קצות עצבים ולהגביר עמידות להתפרצות. קחי שישה ביום מכל אחד מהם.

הימנעי ככל האפשר ממתח נפשי.

דמייני את הוירוס רדום בבסיס עמוד השידרה, בו הוא נמצא עד שמתרחשת התפרצות. דמייני את הוירוס עולה באש מהחום שנוצר בבסיס עמוד השידרה.

הקפידי על תזונה מתאימה לצרכים שלך בהריון.

בזמן התפרצות

אם מתרחשת התפרצות בזמן ההריון, הרשימה להלן תזרז החלמה:

שימרי על איזור הנגעים נקי, שיטפי ידיים לעיתים קרובות.

מירחי על הנגעים St.John's Wort oil , עם הופעת סימנים ראשונים

נטורופט יוכל להתאים משחות, אמבט ותמיסות לשימוש חיצוני ופנימי.

מירחי אבקת ליזין או קרם ליזין על הנגעים.

השתמשי במנורת חימום כמה פעמים ביום להחשת ריפוי, ע"י ייבוש הנגעים.

מלאי שליש צנצנת בשום קצוץ, ומלאי עד הקצה במים. טיבלי את הנגעים בנוזל הזה למשך חצי שעה פעמיים ביום. כמו כן, איכלי שום או טבליות שום ללא הגבלה.

קומפרסים של לימון באופן תכוף.

בלידה

נוכחות ויזואלית של נגעים מצריכה יילוד בניתוח קיסרי.

אם הלידה הנרתיקית בלתי נמנעת, נדרשות פעולות הגנה

אם הנגעים במרחק מהנרתיק, אפשר לנסות לכסות אותם בדרכים שונות כדי למנוע מגע.
ניילון נצמד כירורגי, המשמש כיסוי האיזור בזמן ביצוע ניתוח
לק ציפרניים בשתי שכבות (רצוי כזה שלא מכיל רעלים)
סופר גלו
כיסוי כזה לא מבטיח שלא יהיה מגע, אולם מפחית סיכונים, במיוחד כשמדובר בהתפרצות ראשונית.

למי שמתכננת לידת-בית
דברי עם המיילדת שלך.
בדיקה, בעזרת ספקולום, שיבצע רופא נשים בשבוע 36 , שבעקבותיה, אם מתגלים נגעים- נדרש טיפול, ובדיקה חוזרת לאחר שבועיים.
אם אין נגעים, בדיקה חוזרת בשבוע 39 .

הרופא נדרש לספק לך מכתב שבו מצויין במפורש העדר הנגעים (לצורך מלבוש והצללת החלק האחורי התחתון של המיילדת)

הידבקות של הילוד

45 אחוז יפתחו נגעים על העור עינים או פה. תינוקות אלה יבריאו בדרך כלל.
30 אחוז תיהיה מעורבות של מערכת עצבים מרכזית עם דלקת במוח, לפעמים בשילוב עם נגעים.

הידבקות יכולה להתרחש גם אם אין ליולדת נגעים נראים לעין. תקופת הדגירה לפני הופעת הנגעים- בין יומיים לשנים עשר אחרי הלידה,
סימנים למחלה בילוד- יתכנו נגעים, שיעול, קושי בנשימה, צהבת, התקף כפיון, אפתיה, אבדן תאבון, חום, ואי שקט.

יש צורך לשמור על הגיינה ומניעת מגע בין הנגעים לתינוק, מפני שתיתכן הדבקה גם לאחר הלידה..

בלידת-בית, יש לשתף את רופא הילודים שבודק את התינוק, גם אם לא היתה התפרצות במהלך ההריון.

קריאה נוספת-

http://www.beok.co.il/SelectedArticle.a ... s=[po]הרפס בהריון[/po]

http://www.herbalmedicine.co.il/plants/[po]Aloe Vera[/po].html

לצורך מלבוש והצללת החלק האחורי התחתון של המיילדת)

d-:

היי מה שלומך אני מאוד מוטרדת מההרפס באיבר המין.
אני רוצה מאוד לדעת אם יש אפשרות ללידה טבעית למרות שיש התפרצויות של הרפס הרבה רופאים אומרים שאסור בהחלט ללדת בטבעיות אלה על ניתוח קיסרי בלבד.!
קראתי קצת על "ליזין" כרגע אני לא מתכננת הריון אבל רציתי לדעת אם אני יתחיל מעכשיו לקחת כל יום כדור אחד מהליזין אם זה יכול לעזור מעכשיו לתקופה של עוד שנה כשארצה להיכנס להריון.
יש נשים שיולדות לידה טבעית והוולוד בסדר?
קראתי שזה יכול לגרום לעובר להיוולד מפגר או עיוור זה נכון?(בלידה טבעית)

מזה הליזין? כדור? טיפות??
כמה פעמים שותים אותו אפשר אפשר גם כשאני לא בהריון אולי זה יעזור.

אור, אני לא יודעת לגבי הליזין (נאווה פרנס כתבה על זה בהרחבה במעלה הדף אז אולי תשאלי אותה) אבל אני עם הרפס ואגינלי ואמורה ללדת בימים הקרובים. חקרתי רבות את הנושא. בעיקרון להבנתי, הסיכון בלידה הוא רק בלידה עצמה (במעבר התינוק בתעלת הלידה במידה ויש נגעים פעילים) וסיכוי קטן מאוד אם היו התפרצויות בשליש האחרון של ההריון. הפרוטוקול בבתי החולים בארץ שאני בדקתי הוא שיש לקחת אציקלוביר (זובירקס) משבוע 34 במידה בעיקר אם היו התפרצוית במהלך ההריון (זה מה שהיה אצלי, שלוש התפרצויות, האחרונה בשבוע 30). אם אין התפרצות במהלך הלידה עצמה, הם מאפשרים לידה רגילה, אחרת, אם יש התפרצות חייבים לידה קיסרית כי זה באמת מסוכן. עוד גורם משפיע הוא השאלה האם ההתפרצות התרחשה לראשונה בהריון. אם יש לך הרפס כבר כמה שנים, בדרך כלל תדירות ההתפרצויות הולכת ופוחתת. התפרצות ראשונה במהלך ההריון נחשבת על ידי הרפואה גורם סיכון גבוה. בסופו של דבר, עבור עצמי הגעתי למסקנה שאם אני נוטלת את הזובירקס ומקפידה על רוגע, תזונה טובה ופעילות גופנית הסיכוי להתפרצות ולפגיעה בעובר הוא מאוד נמוך והחלטתי לא ללכת לקיסרי אלקטיבי (למרות שהיו גם רופאים שהמליצו לי על כך, מצד שני, בבית חולים אחד אמרו לי שאחת מכל ארבע נשים סובלת מהרפס ואגינלי ואם הם היו מנתחים את כולם בלי קשר לקיומם של נגעים הם היו עסוקים בניתוחים כל היום). אני גם הלכתי במהלך ההריון לטיפול אצל מטפלת ברפואה סינית על מנת לחזק את המערכת החיסונית שנוטה להיות חלשה יותר במהלך ההריון ולכן פגיעה יותר להתפרצויות. הפחתתי צריכת סוכרים ומזונות עתירים בארגינין (קפה, שוקולד ואגוזים מסויימים) ובחודש האחרון, לקראת הלידה ממש נמנעת. בכל מקרה, בלידה עצמה אבדק כמובן ואם חס וחלילה תהיה התפרצות אני מכינה את עצמי לאפשרות של קיסרי. מאחלת לך המון בהצלחה.

תודה רבה הריונית.. הרבה זמן לא ביקרתי פה יכול להיות שכבר ילדת..(מקווה שהיתה לידה קלה וטבעית...)

הי בנות,
כל כך טוב לדעת שמזוהים איתי ...
מטיד אותי נןא לדעת אם אחרי שבוע אינטנסיבי של טיפול וכודורים ,ניתן לחזור לשיגרת יחסי מין תקינה?!

אהלן,
לפני כשבועיים התחילו לי הפרשות מלוות בריח שונה מהריח הרגיל שלי. ולפני יומיים אני ובן זוגי קיימנו יחסי מין והופיעו לו היום פצעים על איבר המין (נראה כמו חצ'קונים קטנים) אני חייבת לציין שאחת ל- כמה שנים יוצא לו הרפס וכבר המון זמן לא יצא לו וכשזה יוצא זה קורה על השפתיים שלו ולא באיבר המין.
כמו כן, גם לי הופיעו בערך 4 פצעים על איבר המין בעיקר על השפתיים המלוות בגידורים וצריבה לא נעימה בכלל. התור שלי לרופא נשים רק עוד שבוע ואני בלחץ אטומי !
כמו כן אני רקדנית ורוב היום אני עם בגד גוף ועושה המון פעילות גופנית.
מאוד לא נעים לי בחיקי ואני חייבת את עזרתך..
מה עושים?
האם זה הרפס? או מחלת מין אחרת?
האם אפשר לקנות פשוט משחה באופו עצמאי?
אחרי כמה זמן אפשר לקיים שוב יחסי מין?

מצפה לתשובתך...

לא ידעתי שכל כך הרבה עוברים את הזוועה שאני עוברת, ומאןד הוקל לי לגלות שאני לא לבד. מישהו מכיר אולי קבוצת תמיכה בשבילי? אני סובלת מהרפס חוזר ונשנה כבר תקופה ולאחרונה ההתפרצויות תכופות ואלימות במיוחד. נמצאת על סף ייאוש. יודעת שזה פסיכוסומטי אבל לא מצליחה לעזור לעצמי לבד.

שלום,לפני חצי שנה היה לי חתך חיצוני מאוד מגרד וכשהלכתי לרופא הוא בדק ואמר שהוא חושב שזה הרפס אבל לא בטוח ונתן לי משחה בשם פוליקוטן ונרות להחדיר..ואז אחרי 3 ימים זה עבר,הייתי גם אצל רופא אחר שאמר שזה לא הרפס. עכשיו כעבור 8 חודשים בערך חזר לי החתך שוב והוא מאוד מגרד אז שמתי את המשחה פוליקוטן כמה פעמים ביום עד התור לרופאת נשים.היום הייתי אצל הרופאה והיא אמרה שהיא חושבת שזה כן הרפס ונתנה לי משחה בשם ציקלומד ובדיקת דם לעשות לדעת אם זה הרפס כי היא אמרה שבדיקת מעבדה זה מאוחר לעשות והיה צריך לעשות בפעם הראשונה כשזה בא.
עכשיו הסתכלתי וראיתי שיש לי גם 3 נקודות קטנות כמו פצעים קטנים בשפתיים למטה ואני ממש מתחילה להלחץ שזה באמת הרפס.
איך אני באמת יכולה לדעת אם זה הרפס או לא?
במידה וכן זה מסוכן? אני אוכל להכנס להריון ולהביא ילדים?
ואיך אני יכולה לדעת אם זה בא מחבר שלי או ממני?
זה יכול גם להכנס לתוך הגוף ולהחמיר?

מחכה לתשובה תודה רבה

קודם כל, את מוזמנת לקרוא את מה שכתוב בתחילת הדף, שם מרוכז מידע שאנשים תרמו בנושא.
שנית, זה לא פורום רפואי, לקבלת מידע רפואי כדאי לפנות לפורומים מתאימים או פשוט לשאול את הרופא.
שלישית, אין בעיה להיכנס להריון ולהביא ילדים עם הרפס. לידה בזמן התפרצות של הרפס גניטלי מסוכנת לעובר ולכן במקרה כזה ממליצים על ניתוח קיסרי.
בקשר לשאר השאלות - כאמור, זה לא פורום רפואי, לא יודעת אם יש מי שיכול לענות לך בנושא כאן.
תהיי בריאה!

הי - קראתי את כל הכתוב כאן בעניין ההרפס. אני ככל הנראה סובלת מהתפרצות מטרידה במיוחד, רופא נשים אמר הרפס - רופאת העור לא בטוחה - זה ממשיך לאורך זמן רב ולא ממש עובר. אני לוקחת כדורים מהרופא - האם אפשר לקחת את הליזין גם בזמן לקיחת הכדורים או שהטיפול סותר אחד את השני...- ? תודה -

הי. גם לי לקח כמה רופאים עד שבהריון (שנתיים אחרי שנדברתי ואחרי כמה התפרצויות לא מאובחנות) החלטתי שאני חייבת לקבל אבחנה חד משמעית. אותי רופא הנשים שלי, שאמר שהוא לא בטוח שזה הרפס, לרופא נשים שמתמחה בצוואר הרחם, פשוט כי להם יש מכשור שמאפשר לראות גם שלפוחיות קטנות (כנראה שזה מה שהרופאים האחרים פספסו). לגבי הליזין, לא יודעת, כי לא לקחתי.

היי, נדבקתי בהרפס לפני כשנה. אני מעוניינת מאוד לדבר עם בנות שגם כן מתמודדות עם ההרפס , לצערי אין לי עם מי לדבר על כך.
אשמח אם מישהי מוכנה ותוכל להשאיר לי מייל

תודה רבה!!

יש לי שאלה יש לי פצע באיבר המין הוא נפח ואודם ומעד כאוב ומגרד טיפה יש לי הרפס??

נשמע כמו הרפס, אבל כדאי לבדוק.
יש משחות שמקלות על זה, כמו זובירקס (נדמה לי רק עם מרשם) או הלפ-S של "הדס" (נדמה לי).

L ליזין גם עזר לי.

וגם - בטיפול המשלב גוף ונפש (מוח אחד) עלינו על כך שההתפרצויות היו קשורות תמיד לכעס על גברים.
מאז שהתחתנתי לא היו לי התפרצויות. ולא שלא כעסתי על בעלי.
כנראה קשור לתחום מסוים של כעס על גברים....

בקיצור - יש מה לעשות, על אף שזה נורא מבהיל כשמגלים בפעם הראשונה.
בעיקר בגלל הסטיגמה, והעובדה שזה לכל החיים.
אבל הנה, אני חיה עם זה (לטנטי) ולרוב כלל לא זוכרת שיש לי.

רוב בריאות

למה? למה? זה כל כך מיאש!!!
כן. זאת הפעם השנייה בחודשיים זה ניראה כמו חתכים פתוחים זה שורף וכואב
הרופאים לא עוזרים בכלל!!!
מזל שגיליתי את הפורום שלכן הוא נורא מנחם ונותן תיקווה!!
אני שומרת נידה וזו הפעם השנייה שמייד אחרי קיום יחסים זה מיתפרץ.... ועד שזה עובר המחזור מגיע שוב....
מה עושים?האם לקיחת הלזינין באמת עוזר?בבקשה שמישהי תרגיע אותי אני מישתגעת!!

מה.... הפורום לא פעיל יותר ? למה אין תגובות חברות?

זו הפעם השנייה שמייד אחרי קיום יחסים זה מיתפרץ.... ועד שזה עובר המחזור מגיע שוב....
פלונית,
ממליצה לך לפנות להומאופת שיתאים לך רמדי. כך תקבלי טיפול שהוא לא "כיבוי שריפות", כל פעם שיש התפרצות, אלא עוזר לכך שלא יגיעו ההתפרצויות.
חשוב להדגיש רק שטיפול הומאופתי כזה, הוא לא פגישה של פעם 1 בלבד ותצטרכי להגיע מס' פעמים.
אם יש לך עוד שאלות או תרצי הפניות, את מוזמנת לבקש....
(-:

היי תודה על תגובתך....וסליחה על חוסר הסבלנות....
זה פשוט הופך להיות בילתי ניסבל!!
האם ידוע לך על מישהי שלקחה את הליזין וזה עזר לה?קניתי של חברת סולגר....
כמה מומלץ לקחת בזמן של התקף?
האם יש משחה בלי מרשם מרופא שיכולה להרגיע בזמן התקף?

זובירקס. לא צריך מרשם.

היי,
הופעתי לראות כמה עוד כמוני יש.... האמת שאני תמיד סבלתי מהרפס בפה זה סוג של משהו חובה שפעם בכמה חודשים יותא לי הרפס בשפה של הפה אבל האמת שכבר התרגלתי וזה כבר לא מרגש אותי...
לפני איזה שבוע התחלתי להרגיד גירודים ועקצוצים באיבר המין וחשבתי שזה פטריה, הרי היו לי בעבר, במשך הימים זה רק החמיר והתחיל ממש לכאוב אני עושה פיפי וכואב לי לנגב, זה פשוט גהנום ההרגשה הזו. אתמול הייתי ברופאה נשים והיא אמרה לי שיש לי הרפס... לא התפלאתי כבדיוק כשכל זה התחיל לי היה לי הרפס בפה וכנראה שקשקיימתי יחסי מין עם חבר שלי זה הועבר לאיזור הזה (הכי מוזר שלחבר שלי אין בכלל כלום!). הרופאה נתנה לי ג'ל וכדור בשם דופסטון (אין לי מושג מה זה ואם זה בדיוק להרפס) העיניין שהרופאה שלחה אותי לבדיקות דם לוודא שאני לא בהריון לפני שאני מתחילה לקחת את הכדורים.... איך זה בדיוק קשור??? מישהי מכירה את התרופה הזו?

עזרה ראשונה מהירה שאינה דורשת אבחון, לכל הנואשים והנואשות: gse, תמצית זרעי אשכוליות ,תרופת פלאים להמון דברים, ביניהם הרפס. לטפטף מספר טיפות לקערית, לערבב עם מספר טיפות שווה של מים, להספיג בצמר גפן ולהניח על הפצע. למחרת לחזור על הפעולה. מקצר את זמן ההחלמה לרבע בערך, מקל מיידית על הכאבים. הדבר היעיל ביותר מקומית שנתקלתי בו. חוץ מזה, הליזין עובד. בדוק. כמו כן, לא לעשן !זה מאד מגביר את ההתפרצויות. מעבר לכך לקחת את הזמן ולבדוק בעזרת טיפול כלשהו מהן הסיבות הפסיכוסומטיות להופעת ההתפרצות ואילו אמונות בסיסיות שקשורות למין מופיעות פה. בהצלחה לכולם.

לבחורה שכתבה יש פתרונות!!
התכוונת להרפס באיבר מין או להרפס בפה??
להפסיק לעשן,כשיש הרפס באיבר מין???

אני מאד רוצה לעזור לבנות שסובלות מיכאבים קוראים למישחה עוזר מאד לכאבים מומלץ מאאאדדדדד
viru-merz

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קראתי את מה שכתבתם בעיון רב. כשקיבלתי את ההתקף הראשון לפני כמה שנים, מעבר לסבל הנוראי ולכך שאמרתי שבחיים לא אשכב יותר ללא קונדום, לא ממש חקרתי את הנושא. וכמובן שאחרי כמה זמן חזרתי לשכב בלי קונדום. היום... בדיוק התחלתי קשר חדש שמרגיש לי חשוב, והיה לי חשוב להיות כנה מההתחלה. אז אתמול סיפרתי לו, פעם ראשונה שאני מספרת לבן זוג שיש לי הרפס. ניסיתי לא לעשות מזה עניין, זה לא קל... הוא שאל אם זה מדבק והסברתי לו את מה שאני יודעת - שכל עוד שלא שוכבים כאשר יש התפרצות - זה לא אמור להיות מדבק. הגשתי קצת רתיעה מצדו ובאותו ערב לא שכבנו, ורק הוא קיבל ממני מין אוראלי. זו הרגשה מאוד מוזרה. ברור לי שכשבן אדם שומע על זה בפעם הראשונה מבן הזוג שלו שזה יכול להרתיע, זה פשוט קצת כאב לראות את זה קורה. הרגשתי כאילו אני אומרת לו שיש לי צרעת... אבל אני שמחה שסופסוף סיפרתי, תמיד היו לי רגשות אשם לגבי זה שאני נמצאת עם פרטנרים, שוכבת בלי קונדום ולא מיידעת אותם. אבל נורא התביישתי.
בכל מקרה אצלי זה קורה פעמיים-שלוש בשנה, ושמחתי לקרוא פה שהאינטואציה שלי שההרפס מגיע ממצבים רגשיים אכן נכונה. הופתעתי לקרוא על צמחי המרפא וחומצות האמינו שיכולות לטפל בבעיה. איפה אפשר לקנות אותם? בחנות טבע? ואם כן האם המוכר בחנות הוא מספיק סמכות לאמר לי מה המינון?
יצאה לי כאן מעין מגילת אסתר... פשוט רציתי לשתף. מי ששרד עד הסוף רציתי להגיד שנחמד למצוא את הפורום הזה, זה בהחלט מקל על התחושה הכללית

תודה.

חברים, אני שמעתי על הלפ אס שעושה פלאים. תרופה טבעונית.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למי ששורף בזמן מתן שתן:
ניתן למרוח את המשחה נגד הרפס (או לא למרוח), ואז מעל, בעזרת מקל אוזניים למרוח וסלין. זה כל כך עוזר! לא שורף יותר כי אין מגע בין השתן לפצעים הפתוחים.
את הטיפ הזה קיבלתי מגניקולוג.
כמובן לשטוף את האיזור לפני המריחה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולן, על אף שנראה כי זהו פורום הפונה בעיקר לנשים, אני חייב לציין כמו נשים רבות כאן שזה אכן מקל לשמוע שעוד אנשים מתמודדים עם בעיה דומה. אז ככה, לי יש הרפס באיבר המין, כבר כמה שנים וזה גורם לתסכולים נפשיים. לדעתי חובה להיות גלוי וכנה ולספר על המצב לפרטנר. קשה לי מאוד לעשות זאת, ולכן כבר שנתיים שאני נמנע מלקיים קשרים שיובילו כמובן גם ליחסי מין, עקב החשש מלספר. כמו כן אני מאוד חושש להדביק מישהי בזה, על אף שהחברה האחרונה שלי, שהקשר שלנו הסתיים לפני שנתיים, לא היה כלום לפחות בזמן היותנו יחד.
בקיצור, המצב מאוד מתסכל.
עכשיו שאלה: האם בתור נשים, תהיה לכן רתיעה לצאת ולקיים קשר זוגי עם בחור שמצהיר בפניכן שיש לו הרפס, וגם עם כול הזהירות שתילקח, עדיין יש סיכוי מסויים שכן תדבקו בהרפס?
השאלה הזו נובעת מאותו מקום של חשש/פחד מהדחייה עקב הכנות בהצהרה על כך שיש לי הרפס. מאותו תסכול על כך שלא נזהרתי באותו זמן ומקום שבו קיבלתי את זה.
מי ייתן וכולנו נוכל להתמודד עם ההרפס בצורה טובה ומאוזנת, כפי שהוצע כאן. שנוכל לדבר על זה ללא החשש והלחץ האדיר שנוצר בעקבות התחושה שיש לך הרפס.

היי....
לפני יומיים גיליתי אצל רופאת נשים שיש לי הרפס וגינאלי.... גם לחבר שלי הופיעו נקודות בבסיס הפין, מה שעוד יותר מאשר את ההרפס...

לא ברור לאף אחד מאיתנו מאיפה זה הגיע, אבל אני מבוהלת ואכולת אשמה למקרה וזה ממני...
בטפשותנו, לא קראנו כנראה מספיק, ולא הסבירו לנו מספיק, חשבנו שהוירוס הזה הוא בלעדי לאיזור איברי המין, וכיוון ששנינו נדבקו כבר, ואי אפשר לעשות סקס רגיל, הרשתי לעצמי (בטיפשות רגעית כ"כ גדולה) לעשות לו מין אוראלי....
עכשיו אני מרגישה קצת כאב בגרון.... ואני פשוט מבועתת....
יכול להיות שקיבלתי גם הרפס בגרון??.....
איך מטפלים בדבר כזה בגרון???
אנחנו זוג זרי מאוהב, והידיעה הזאת כ"כ מביכה ומבישה..כ"כ turn off.....
מה אני יכולה לעשות ומה לא, במין? והאם תמיד תמיד אצטרך להיות עם קונדום? איך מונעים הדבקה/ התפרצות חוזרת?
אני יודעת שבמצב נפשי חלש, הוירוס מתפרץ, אבל אני פשוט בפאניקה ומבולבלת בטרוף....

שלום..
בחודש האחרון התגלה שיש לי הרפס וגינאלי. יש לי חבר קבוע בשנתיים האחרונות אני לוקחת גלולות ואנחנו שוכבים בלי קונדום. ישר אחרי שהבינו שזה מה שיש לי, שלחתי את חבר שלי לעשות בדיקות דם.
בבדיקות דם שלו התגלה שהכל תקין ואין לו הרפס. האם זה הגיוני? הוא היחידי ששכבתי איתו בחיים ללא קונדום אז איך זה יכול להיות שלי יש ולו אין?
תודה מראש.....

הרפס יכול להיות מדבק גם כשלא משתמשים בקונדום!!לפעמים הקונדום לא מכסה את האזור הנגוע..אני סובלת מהדבר הנוראי הזה כבר שלוש שנים-אמנם עם שתי התפרצויות בלבד אבל עדיין סוחבת מטען ענקי ומרגישה מצורעת בכל פעם שמדברים או מעלים בצחוק עניין של הרפס.את החמוד שלי קיבלתי מבחור שסמכתי עליו בעיניים עצומות כשאמר לי שהוא נבדק וזה בסדר שנעשה זאת בלי קונדום.מישהו שאני מכירה וסומכת עליו כבר שנים.שבוע לאחר ששכבנו (זאת ממש לא הייתה הפעם הראשונה שלנו אבל כנראה שההרפס שלו היה פעיל והוא לא טרח להזהיר אותי) התחיל לי הגירוד והצריבה ומה שכולכן חוויתן ובנוסף הופיע פצע תמים באיבר המין..שהלכתי לרופאת הנשים רק אחריי הפעם השלישית שניסיתי לשכנע אותה שזה לא סתם פצע וזה כואב בטירוף וגם יש הפרשות לא רגילות היא שמה לב לשלפוחיות בפנוכו והבינה שזה הרפס.הסיפור לגביי הרופאים זה כבר דיון בפניי עצמו(קיבלתי תרופות במינון לא נכון וההרפס החמיר בצורה נוראית והתפשט לאורך כל הרגליים בצורת פריחה)לבסוף אחריי כמה ביקורים אצל כמה רופאים ההתפרצות הזאת הסתיימה ונשאר טראומה רצינית שמלווה אותי מזה שלוש שנים..שונאת את הבחור שהדביק אותי ולפעמים שאני חושבת על זה יותר מדי שונאת את עצמי שנתתי לזה לקרות למרות שמיום ליום אני מבינה שזה לא ממש בשליטה כי כמו שראיתם גם קונדום לא תמיד עוזר.הכי כאב בכל העניין זה שהוא הכחיש את זה וטען שמעולם לא היה לו..לא שכבתי עם אף אחד אחר באותה תקופה והרי לא קיבלתי את זה מאלוהים חח
היום אני נמצאת עם בן זוג מדהים כבר שנה וחצי אחריי חודשיים שהיינו ביחד קיימני יחסי מין והרגשתי שההרפס חזר,החלטתי שאני לא אהיה כמו הבחור שעשה לי את זה ואזרתי אומץ וסיפרתי לו על כלללל מה שהיה ובעיקר שיבין שאני לא בחורה ששוכבת עם כל אחד אני פשוט בחורה ששכבה עם הבן אדם הלא נכון..לצערי הוא נדבק אבל קיבל את זה יפה ואנחנו ביחד עד היום ומתמודדים עם זה ביחד..נכון להיום זה הדבר היחידי שאני יכולה להיכנס לדיכאון רק מלדבר עליו ואני רק מחכה ליום שאני אוכל להשלים עם זה ולא להרגיש רע ומזוהמת.במשך השלוש שנים היו לי רק שתי התפרצויות לכן אני לא יכולה ממש להתלונן אבל ההרגשה היא אותה הרגשה כמו שאני בטוחה שאתן חשות בכל פעם שמעלים את הנושא.נעים ומעודד לראות שיש עוד נשים במצבי כי לפעמים אני מרגישה שזאת רק אני בעולם הזה עם הדבר הנוראי הזה...קצת חפרתי,מצטערת,כנראה שהייתי צריכה קצת לפרוק!! (;

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לגבי חומצת אמינו ליזין - יש לכן המלצה על סוג מסויים?
ויש עוד המלצות על עוד דברים?
ואיך אפשר לספר??? יש לי בן זוג מדהים כבר 3.5 חודשים וזה רציני מאוד, לכיוון חתונה וכיו"ב - איך אפשר לספר דבר כזה?

שליחה על ידי היי* » 05 דצמבר 2012, 11:08

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היו לי הפרשות ואז הופיע לי מצע כמו ג'ולה כזאת על אחת השפות וזה ממש כאב ושרף בשמן מתן שתן ובכללל כאב כל היום.שמתי מל משחות ולקחתי דברים נגד פטירה זה הוקל לי לשובוע ואז שוב כאבים שלא יכולתי לישון וממש שרף לי אבל לא הופיע לי שום פצע .הלכתי לרופא והוא אמר שיש לי חשד להרפס ונתן לי טיפול.

וממש מוזר לי מעולם לא היה לי הרפס וגם לא לבן זוגי ואנחנו כבר מעל לשנתיים ביחד .

לאחים שלי יש הפה והתלפיים שזה סוג של הרפס .אבל הם קטנים יכול להיות שנדבקתי מהם מהרפס וזה רק עכשיו התפרץ לי?

אפשר להתנשק בזמן שיש הרפס באיבר המין?

זה לא מפחיד לקיים יחסי מין אפילו אם הכל בסדר?

שלום. רציתי להיוועץ עמכן, האם ומתי צריך לספר לכן על ההרפס?
ממש בתחילת הקשר - דייט ראשון שני, או רק לפני קיום יחסי מין? כמו כן, עד כמה זה מרתיע להיות עם מישהו שיש לו הרפס?
האם הייתן יוצאות במודע עם אדם שיש לו הרפס? ולכן לכן ישנה אפשרות להדבק בזה?

אשמח לתושבה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בחודש שביעי להריוני, לפני כחודש היה לי הרפס בשפתיים, וכעת הוא הופיע שוב. קיים בי חשש שההרפס מהשפתיים עשוי לעבור לאיבר המין, על אף הקפדה על היגיינה, בהיסח הדעת. האם יש צורך לבדוק הדבקות בהרפס וגינאלי? אני לא מרגישה, לפחות כרגע, שום סימפטומים שיעידו על הדבקות, אבל בהחלט חוששת שזה עשוי לקרות. אודה לתשובות.

לפלונית אלמונית: ממה שאני יודעת, ההדבקה יכולה להיות דרך בן הזוג בזמן מין אורלי ולכן חשוב שאם לו יש הרפס בשפתיים - תמנעו מכך. אני קיבלתי בהריון הקודם הרפס וגינלי בשליש הראשון שזה המצב הכי בעייתי וגם לא היה לי קודם שום סוג של הרפס, מה שעוד יותר מגדיל את הסיכון. גם במקרה הזה - אין מה להילחץ. בחודש האחרון קיבלתי זובירקס באופן מניעתי וכך יכולתי ללדת עם מיילדת בית, ללא כל חשש להדביק את היילוד. אם את רוצה, יש לי גם מידע די מפורט איך למנוע הרפס וגינלי באמצעות תזונה נכונה.

תודה לך. מה שגורם לי לחשש זה שאני אעביר לעצמי את ההרפס מהשפתיים לוגינה. (לבעלי, לשמחתי, אין) אני לא יודעת כמה זה מדבק, אבל אם אני אחרי מקלחת מנגבת את הפנים ולאחר מכן את האיברים האינטימיים, האם יש חשש שאעביר לעצמי?.. אני ממש ממש לא רוצה לקחת תרופות, אני פשוט תוהה אם כדאי לעשות בדיקה אם אכן הווירוס הועבר, ומתי לעשות את הבדיקה. שוב, תודה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לאמא גלילית - אפשר לקבל מידע לגבי התזונה הנכונה למניעת הרפס וגינלי? תודה

פשוט היי זהירה ואל תשתמשי באותה מגבת לפנים ולאברי המין. כשיש לי הרפס בשפתיים אני משתמשת במגבת קטנה לפנים. כדאי גם לשטוף ידיים לעיתים יותר תכופות ופשוט לנסות לשים לב איפה נוגעים (גם בעיניים, לדוגמה)...
הרפס זה מאוד מדבק, ולדעתי יכול בהחלט לעבור ממקום למקום עם שימוש באותה מגבת, למשל.

הי בנות,
יש לי שאלה: אמא שלי (בת 63) סובלת מהרפס וגינלי כבר למעלה מחודש (איבחונים סותרים של רופאים, נסיונות טיפול קונבנציונליים וטבעיים שלא מועילים. הכל 'שורף' לה).
לאור מה שקראתי כאן אני מבינה שכדאי לה לקחת חומצת אמינו ליזין.
השאלות שלי הן:

האם החומצה הנ"ל יכולה להשפיע על לחץ הדם שלה - יש לה לחץ דם נמוך באופן קבוע.
האם יש מזונות שכדאי לה להימנע מהם כי הם מעודדים את ההרפס?
האם כל מה ש'שורף' בהכרח מזיק (כולל משחה טבעית המבוססת על קלנדולה) או שלא?
מתי התקף (ראשון אצלה) אמור לעבור בדרך כלל?
האם ישנה איזושהי המלצה לאבטיה עם שמנים מקילים? האם זה יכול איכשהו להזיק לה או להגביר את ההרפס?
מישהו אמר לה להימנע מלשים קרח על המקום כי זה מגביר את ההרפס. האם זה נכון?

יצא לי הרבה שאלות... אשמח לכל תשובה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי,
אני בת 18 ולחבר שלי יש הרפס בשפתיים שלא התפרץ כבר 8 חודשים לדעתי. בימים האחרונים התחלתי להרגיש צריבה בעת מתן שתן ושהכאב הפך להיות ממש בלתי נסבל הצצתי למטה וראיתי מעין שלפוחיות די גדולות מפזורות. השלפוחיות לא קטנות וצפופות. יש לי גם כאב כללי באיזור וכאבי ראש אבל אין לי גרד, דבר שחבר שלי אמר שיש למי שמתפרץ אצלו הרפס.
אני בלחץ אדיר ובאמת לא יודעת מה לעשות.

איך אני מזהה בדיוק אם זה הרפס מבלי האופציה לפנות לרופא?
איך מטפלים בזה באופן היעיל ביותר?
האם אצטרך להשתמש בקונדום תמיד מעכשיו?

תודה רבה ואשמח לתשובה מהירה

שלום, ממש בימים האחרונים התפרץ לי הרפס גניטלי לראשונה. כשאני חושבת על זה בדיעבד, היו לי עקצוצים שאני מכירה כבר שנים,
אך לעולם לא באו לאחר מכן השלפוחיות. בימים האחרונים אני סובלת מאד ובוכה כשאני הולכת לשירותים.

השירשור פה עזר לי המון! מחר אלך לקנות ל-ליזין ואקח כל לילה. הרופאה נתנה לי 2 משחות וכדורים למשך חמישה ימים. -האם יש מזון כלשהו שיכול לעזור?
אני ממש מפחדת לצאת מהבית מרוב כאב ועוד אני בתחילת קשר עם בחור כשמצבי הנפשי לראשונה מאד רע. אני יודעת שזה הולך יד ביד ורציתי לדעת -אם יש לכן איזה טיפ להרגעה.
ש לי גלי חום של אישה מבוגרת מרוב לחץ ומבוכה. איך נרגעים? איך אוכל לצאת מחר מהבית לכמה שעות? אני מפחדת פחד מוות

המון תודה

שליחה על ידי הדר* » 25 מרץ 2013, 23:11

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי לכולם!
לחבר שלי צץ הרפס גניטלי לאחרונה, היה לו בפעם הראשונה לפני איזה חודשיים ושוב לפני יום, לי יש הרפס 1 מידי פעם בפה, ואני ממש חוששת, האם נגזר עלינו לקיים יחסי מין עםקונדום כל החיים? אני חוששת מזה כי הוא ממש שונא את זה אבחל אני לא מוכנה לסכן את הבריאות שלי...
מה כדאי לעשות? קראתי שאם יש לי סוג אחד של הרפס אז הסיכוי להידבק הוא מאוד נמוך, זה נכון?עזרה בבקשה... חג שמח

שליחה על ידי א* » 02 יולי 2013, 17:22

אני לא יודעת אם מדובר בהרפס גניטלי. אבל לאחרונה אני מרגישה כאבים שם באזור. כשהסתכלתי ראיתי משהו כמו חתך מיקרוסקופי. הלכתי גם לרופאת נשים "שלא ראתה שום נגעים", כהגדרתה, אבל משהו שם מציק לי.

אאל"ט, היה לי הרפס לפני יותר מ-25 שנה.

דבר נוסף, לאחרונה הייתי בקשר עם מישהו, לא היתה ממש חדירה אבל היה מגע בין האיבר שלו לשלי. האם זה יכול להעביר ? )-: ...

יש לי הרפס באיבר המין ואין לי כמעט התקפים והשאלה שלי היא אם כל פעם שאני אשכב עם מישהו הפצעים יחזרו, גם כשאין התקף, האם יחסי מין יכולים להוביל להתקפים חוזרים בכל פעם ששוכבים?

שליחה על ידי עדן* » 27 דצמבר 2013, 22:39

שלום, לפני כחודש וחצי התפרץ לי הרפס, מתוצאה שמישהו הדביק אותי.. יש לי הרבה רגשות אשם כי לא שמרתי על עצמי מספיק ולא נזהרתי. בדרכ אני תמיד שומרת על עצמי ומבחינה טוב טוב, מעידה חד פעמית שלא תחזור עוד לעולם.
בקיצור, אני מקבלת טיפול הומופאתי, ובהתחלה היה לי מין גוש בתוך הנרתיק עצמו ומלא מלא שלפוחיות קטנות שדבוקות על הגוש.
וצריבות, וגירודים, ולא מאחלת לאף אחד לעבור את מה שעברתי מבחינת נפשית ופיזית.
כרגע, הטיפול ההומופאתי מאוד עוזר לי, פחות צריבות ופחות גירודים, בהתחלה היה לי בהרבה יותר!! כרגע אין לי שלפוחיות, אבל הגוש נותר.
הגוש זה מתוצאה של ההרפס? או שזה אמור להיות? כמה זמן אתם עוד חושבות שהגוש יעבור לי עם הטיפול?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי.
היה לי בעבר הרפס. כן הטיפול היה מאור ארוך. הייתי בדרום אפריקה באותה תקופה ונתנו לי מלא זריקות ואנטיביוטיקה ושרפו לי את הפצעים עם עשן קרח או משהו בסגנון. לא היה קל אבל סיימתי עם זה.. לפחות חשבתי שסיימתי.. אני כרגע בניגריה והייתי בארץ לפני 3 שבועות הרופאה אמרה לי שיש לי דלקת בשתן חיידק בשםE .COLI, נתנה לי אנטיביוטיקה בשם ciprotab.. אני עוברת תקופה לא קלה מבחינת העבודה ויש המון לחץ שלא נדבר על מה שאני אוכלת ביום יום במשך 3 השבועות האחרונים. אתמול גירד לי ליד השפתיים ולא חשבתי יותר מידי הרי שכחתי מההרפס. היום גירד לי שוב.. זה היה יום ארוך והספקתי להתקלח רק בשעה מאוד מאוחרת כי כל היום התרוצצתי משם לפה. בכל מקרה כשיצאתי מהמקלחת הבנתי שיש לי שם פצע. אני לא יודעת אם זה זה או לא. לרוב יש לי בעיה עם אנטיביוטיקה כי אני מקבלת פטריה אחר כך. רציתי לקנות את הכדורים נגד אבל לא מצאתי כאן אותם. אני לא יודעת מה לעשות כרגע מלבד להירגע כי אני יודעת שזה הדבר היחידי שעוזר. אני רוצה לדעת אם זה החיידק וזאת תמיד היתה הבעיה בעצם או שיש לי שוב הרפס?! אני לא יודעת מה כרגע לעשות ובנוסף לא נראה לי שהחיידק עבר.
אני אשמח אם תוכלי לעזור לי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולן, אתמול נפגשתי עם בחור שהכרתי לדייט בים, דיברנו ומתישהו התחלנו להתנשק, התנשקנו מלא זמן ומתישהו הרגשתי נפיחות בשפה התחתונה, בצד שמאל של השפה ממש התנפח לי ג׳ולה כזאת, פשוט בכמה רגעים חצי מהשפה התחתונה הפכה לבלון. כשהסתכלתי במראה הייתי בהלם.
בשבת על הבוקר הלכתי למלרם לא יכולתי לסבול את הנפיחות וגם הייתי בלחץ כי בחיים לא קרה לי דבר כזה.
הרופא שם אמר שזה הרםס ואמר שאם ימשיך להתנפח ללכת למיון. הנפיחות והכאבים גדלו אז הלכתי למיון וגם שם לא ממש עזרו. הוא כתב לי לשים זובירקס ולקחת אקסילובר למשך 5 ימים.
מישהי יכולה להסביר קצת על הרפס השפתיים ואם נראה לה שזה הגיוני שהנפיחות כל כך גדולה כמו בלון ?
תודה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם,

גם לי יש הרפס וגינאלי כבר יותר מחמש עשרה שנים.

מאד התרשמתי מכל השאלות.

אני יכול לספר שההתפרצות הראושנה הייתה הכי כואבת ולעולם לא אשכח אותה אבל כיום ההתפרציות הן מועטות ואני יודע גם מה הגורמים המובילים להתפרצות:

עישון
אלכוהול
תזונה
מתח נפשי
חוסר עיסוק בספורט
שינה

7 התפרציות של כעס

יש עוד גורמים כל אחד והגוף שלו.

כיום יש לי חברה והיא מאוד מפחדת מהעניין ובצדק.
למרות שאני מנסה להרגיע אותה אבל לא תמיד זה עוזר.
אני דואג שלא נקיים יחסי מים כשיש התפרצות אבל לסמוך על מישהו אחר בבריאות שלך זה לא קל

אסף

היי נאווה רציתי לדעת תוך כמה זמן עוזר הליזין מהרגע שמתחילים להשתמש בהתקף?? ואם יש משהו להרגעה או ייבוש הפצע שאת ממליצה עליו??

איזה כיף לדעת שאני לא לבד ושהרפס בנרתיק זה דבר יחסית שכיח..
סובלת מזה כבר שלוש שנים..
מנסה כל מני טיפולים.. מבינה שהכל קשור בסופו של דבר בלחץ שלי.
והאשמה.. אני גם עדיין תוהה מי הדביק אותי.. יש שתי אופציות .. לפי התשובה שלכן אגלה.
יכול להיות שמרווח ההדבקות עד ההתפרצות הראשונה יהיה חצי שנה?? או שזה בטוח מתפרץ גג אחרי כמה ימים מרגע ההדבקות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם, קודם כל נחמד לדעת שאני לא לבד:) עברתי על כל ההודעות בדף,קראתי בעיון ובלי קשר מאז שהתפרצה אצלי הבעיה אני עוסקת רבות(אולי יותר מידי) בחיפוש אחר מידע באינטרנט..הבעיה שלי קצת שונה מכל השאר..לפני כשנה שכבתי עם גבר לאחר כחצי שנה שלא עשיתי זאת..לצערי הרב איכשהו הצליח לשכנע אותי לשכב בלי קונדום(שכבתי איתו בעבר הרחוק עם קונדום וטען שעשה בדיקות איידס וכו). הכל היה בסדר אך לאחר כשבוע התחלתי להרגיש עיקצוץ נוראי וגירודים-באיזור פי הטבעת! חשוב להדגיש שלא היה שום מגע בפי הטבעת במהלך הסקס לא אנאלי לא אוראלי ולא שם דבר דומה..לאחר העקצוצים הופיעו השלפוחיות הנוראיות וסבל בלתי נסבל שאי אפשר לתאר במילים שגרם לי לפנות לרופאה(אחרי מיליון תסריטים שהרצתי בראשי) שקבעה שמדובר בהרפס וכך גם מבט שני של רופאת עור..מאז ההתקף אני משתמשת בלליזין וחוויתי עוד התקף אחד קטן שהיה משמעותית פחות נורא מקודמו. השאלה שלי היא קודם כל איך זה יתכן שנדבקתי בפי הטבעת דווקא ולא באיבר המין?יתכן שלא מדובר בהרפס?(אפילו שהתיאור די מדויק למה שאני חווה)..וגם האם אני יכולה להדביק במגע מיני רגיל? אודה מאוד על התייחסות ואשמח לדעת אם למישהו/י יש את אותה בעיה. הר

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לעולם
חזרתי לפני חמישה ימים מטיול בחול שם פגשתי בחור שקרוב אלי מאוד ושכבנו במשך יומיים באופן אינטנסיבי מאוד. שנינו היינו בקשרים עם אנשים לפני ושנינו נבדקנו ולכן שכבנו בלי קונדום. אבל ביום למחרת ששכבנו התחיל לי כאב באיזור הפות עם צריבה בעת מתן שתן. בהתחלה התעלמתי כי חשבתי שסתם התחכחתי בזמן הסקס ושזה שפשוף, אבל זה התגבר עד למצב שזה היה בלתי נסבל ממש. לא יכולתי ללכת לשום רופא כי היה איסטר והכל היה סגור..
חזרתי לארץ והלכתי לרופא נשים. הוא קבע שמדובר בהרפס ונכנסתי ללחץ כי תמיד פחדתי מהרפס באיברים המין וחשבתי שנגמרו לי החיים.. עכשיו הגישה שלי השתנתה, אבל עדין מאיר מאוד לקרוא הרבה מהתשובות פה. שאלתי את הבחור לגבי זה ומסתבר שגם לו זה התחיל. כנראה הייתי נשאית בלי שידעתי וזה התפרץ כששכבתי עם אותו בחור והוא נדבק.

אז קיבלתי זובירקס וכדורים אציקלו-וי לקחת חמש פעמים ביום. חלק מהפצעים שגדלו לי התייבשו עכשיו, אבל יש כאלה שנשארים פתוחים וזה ממש עסק נוראי.. אני הולכת כמו ברווז ונמנעת מלפגוש אנשים בטענה שאני חולה עד שזה יעבור.

העניין הוא שאני מרגישה שהתרופות לא עוזרות בכלל. השפתיים שלי למטה התנפחו באופן מטריד למדי, ביומיים האחרונים התחלתי גם לדמם דם מדולל עם ריח רע. אני תוהה אם עשיתי משהו לא נכון? האם אני צריכה להפסיק את התרופות? איך אני מורידה את הנפיחות כי היא הגורם העיקרי למגבלות שלי בהליכה? האם אני מצפה לתגובה מהירה מדי ופשוט להירגע ולתת לזה לעבור לבד?
יש לי פצעים ממש בתחתית הפתח מתחת לשפתיים הנפוצות שלא מצליחים להתרפא, יש למישהי עצה בעניין?
ממש אודה לכל מי שתעזור לי אני מרגישה מאוד אבודה, המזל שלי הוא שאין לי כעסים או רגשות אשמה בעניין ושהאהבה ביני לבין הבחור עוזרת לנו לעבור את זה ביחד, גם אם מרחוק..
תודה

ההתפרצות הראשונה היא בדרך כלל הכי קשה.
תקחי L-ליזין, תמרחי זובירקס על כל הפצעים, וזה יעבור. אם את ממש נלחצת אז אולי תלכי שוב לרופא.
זה באמת מאד מאד מבאס אבל אחרי זה שוכחים מזה.. פשוט לא מקיימים יחסי מין אם יש התפרצות, ואפשר לחיות חיים שלמים עם מעט מאד התפרצויות אם בכלל.. זה לא חייב להיות כזה נורא, באמת.
מה שכן, בלידה וגינלית אם יש התפרצות זה עלול להדביק את התינוק וזה מסוכן, אז צריך להיות בטוחים במאה אחוז שאין התפרצות..
אל תתבאסי מידי, זה אמנם הלם ואובדן אבל מתרגלים ואפשר לחיות עם זה ויש דברים הרבה יותר גרועים ובטוח יש בזה גם דברים טובים עבורך

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי לכולם.. לפני חודשיים קיימתי יחסים עם קונדום עם בחור. לפני כשבוע וחצי קיימתי יחסים עם בחור חדש שהכרתי לפני כמה ימים התחיל לשרוף לי כל איזור הפות בעת מתן שתן. ביום שבת הרגשתי שאני כבר לא יכולה בכיתי מכאבים ולקחו אותי לרפואה דחופה. שם לאחר שרופא נשים ראה אותי וקבע שיש לי הרפס. נתן לי וולטרקס ומשחה עזרקאין(משחה מאלחשת-למרות שהיא לא בדיוק עוזרת לי ועדיין שורף לי בעת מתן שתן) הרופא שלח אותי לרופא נשים כדי לקבל הפניה לבדיקת דם על מנת לבדוק אם זה בוודאות הרפס.
להלן כמה שאלות

האם ניתן לדעת ממי מהבחורים נדבקתי?? והאם זה חייב להיות אחד מהם? או שנדבקתי כבר לפני שנים עם מישהו שהייתי 3 שנים ולא תמיד השתמשנו בקונדומים?
האם יש משהו שיכול לעזור לי בעת מתן שתן?? שורף לי ברמות מטורפות. השעה עשר בלילה ולא נכנסתי כל היום לשירותים מהחשש לשריפה.
האם יש דרך לזרז את תהליך ההרפס??

שמעתי על מייבש שיער(האם זה באמת נכון? או שהוא עלול להחמיר את המצב?)

מעבר לכדורים ולטרקס שלוקחים פעמיים ביום ממליצה מאד למרוח טראומיל... כן כן טראומיל... מישחה יקרה ששווה כל שקל. זו המשחה היחידה שמרגיעה את הצריבה של הפצעים
אני באמצע התפרצות של הרפס... מטפסת על הקירות ומחכה כבר לקאות את האור שבקצה המנהרה... ההפוגות היחידות שיש לי הן בזכות הטראומיל שאני מורחת על הפצעים

קיימתי יחסים עם בן זוג וכעבור כמה דקות של חדירה המקום המקום התחיל להשתפשף לי ונעשה לי צורב מאוד, כשסיימנו שטפתי את באיזור והיה לי גירוי לא נעים במקום, למחרת כל הנרתיק התנפח לי ונעשה אדום עם כמה פצעונים קטנים באיזור הדגדגן והשפתיים הפנימיות וכמו כן הפרשה צהובה מוגברת ודביקה, כבר ארבעה ימים שאני סובלת וההפרשות פוגעות בפצעים וזה מאוד לא נעים, מזה ההפרשות האלה ומזה הפצעים? יש מצב שזה הרפס? מעולם לא סבלתי וזה מאוד מגרד, אני מאוד מתביישת ללכת לרופא נשים, יש למישהי פיתרון? אולי אמבטיות יעזרו? אני מרגישה גירודים עזים וצריבה חזקה, עיזרו לי?? יש מצב שכתוצאה מחדירה ממושכת השתפשפתי ונוצר הרפס?

זה קורה גם לי. שלא נגעתי כלל (כפשוטו) באף אחד לפני בעלי, וגם הוא לא.
שנינו קיימנו יחסים רק לאחר החתונה ורק זה עם זה.
ובכל זאת.
איך יצא שחטפתי מחלת מין?????????????

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אתמול גיליתי שיש לי ההרפס, אני אפילו לא מאמינה שאני כותבת את זה.
בעבר היה לי התקף בשפה זה קרה פעם אחת בלבד ומאז לא סבלתי מזה.
האם כך יכול להיות בהרפס וגינלי? התפרצות אחת לכל החיים?
אני ממש עצובה מאז שגיליתי, אני רווקה ואני חוששת שלעולם לא אמצא בן זוג. האם סיפרתם לבן זוגכם מתחילת הקשר שאתם נשאים של הוירוס? או רק במעמד הסרת הקונדום
האם לנצח אני אצטרך לשכב עם קונדומים גם אם אתחתן? אני נורא מבולבלת מה הסיכוי הדביק אדם לא בעת התפרצות ללא קונדום?

היי שלום לפני כשבוע קיימתי יחסים עם החבר שלי ללא קונדום אחרי יומיים יצאו לי באיבר המין פצעים שנראים כמו אפטות שיש בתוך הפה הלכתי לרופא נשים אבל הואטען שלדעתו זה לא נראה כמו הרפס כי הרפס אמור להראות כמו תיקון כבר עבר שבוע ועדיין כואב לי במיוחד שורף כשאני עושה פיפי והיום לאחר שבוע גם התחלתי להרגיש הפיחות באזור המפשעה האם לדעתכם זה הרפס?? זה קרה למישהי שיצא לנ כמו אפטה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

במהלך דלקת בדרכי השתן כשאני עם אנטיביוטיקה, החריפה הצריבה בשתן ויצאו פצעים על השפה של אבר המין.
כשסיימתי את האנטיביוטיקה ולא היה שיפור בצריבה, הלכתי לרופא נשים והתברר שחטפתי הרפס. לפני כן לא היה לי אפילו בשפתיים.
הרופא אומר שהרפס יכול להתפרץ מחולשה של מערכת החיסון ולא תמיד מהדבקה. אני נשואה ושוכבת רק עם בעלי. השאלה אם בעלי שוכב רק איתי. בכל מקרה האם הרופא צודק? ממה שאני קוראת זה רק מגע מיני או אורלי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי, כבר מעל לשנה שאני סובלת מגרד בפות. זה תוקף אותי אחת לשבועיים - לחודש. בדר"כ לפני המחזור וכשבוע אחרי המחזור. יש לי מן הפרשות כאלה שגורמות לי לעקצוצים וגירודים. וגירודים כשהם מתחילים הם לא רוצים להסתיים במשך מס' ימים. ההפרשות לפעמים צהבהבות ו לפעמים לבנות - לא קוטג'.
קראתי חלק מהתכתובות כאן, על המצב הנפשי וכדומה ואכן אני עובדת בעבודה לחוצה בשנה וחצי האחרונות והיחסים שלי ושל בעלי לא במצב הכי טוב.
אני לא יודעת אם זה הרפס- מקווה מאוד שלא או שאולי זו קנדידה.
לפי התיאור, יש לכן כיוון לתת לי במה מדובר?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולן. תוהה אם לפתוח דף חדש או לכתוב כאן.
אני סובלת מהרפס גניטלי כבר כעשר שנים ורוצה לעשות מחקר קטן על הרפס גניטלי. אם כי אם משהי/ו שסובל מסוג אחר של הרפס חווה אותם דברים אשמח לדעת.
אני רוצה לשתף במה שאני חווה ולשאול אם נשים אחרות (או גברים) חוות דברים דומים:
יומיים לפני ההתפרצות שני לילות של שינה מאד שטוחה, בלי לשקוע לשינה עמוקה. תחושה של "לא ישנתי כל הלילה"
במקביל תחושה של דיכאון, עצבות, מחשבות שליליות בילתי מוסברות. תחושה כמו של משהו שלילי ושחור שמשתלט עליי. כאילו זה לא אני.
האם מישהי מזהה?
רוצה לשתף גם שבזמן האחרון הצלחתי למנוע התפרצויות ברגע שזיהיתי שמתחיל משהו בעזרת כמה דברים:
"מלחמה" במחשבות השליליות- כל פעם שעלה אמרתי לעצמי שזה לא שלי וניסיתי להביא חיוביות ואור למחשבות. לא פשוט בזמן שההרפס מבקש להתפרץ.
דמיון- לדמין שאני מביאה שמש עגולה ומאירה ומחממת למקום המוקד. לדמיין שאני מפזרת כמות נדיבה של אבקת זהב באיזור המוקד.
זה וירוס קור וצריך להמיס אותו. אלה בשילוב עם מדיטציות כמה שיותר, שמשקיטות את מערכת העצבים עזרו לי למנוע התפרצות כבר כמה פעמים.
זה דורש פעילות פנימית בילתי פוסקת.
אתמול הגיעה התפרצות שלא הצלחתי למנוע והכנתי היום משחה מיוחדת עם פרחי באך. אולי בזכות זה שתמציות באך הן מיצוי פרחים שנעשה בשמש זה יהיה מוצלח כטיפול. בינתיים מאד מרגיע לי.
אם אמצא את זה יעיל אשמח לעוד נסיינים למשחה הזאת.
אשמח מאד לתגובות!
תודה...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ממשיכה לשתף.
ציפיתי לקסם בעניין המשחה. זה לא קרה. זאת אומרת המשחה לא העלימה את השלפוחית כלא היתה תוך שעה. מה שכן, בהחלט מקלה מאד. זה יום שלישי של ההתפרצות (לא סופרת את הימים שלפני שהם קשים בפני עצמם) ואני רוב היום יכולה לשכוח שיש לי הרפס. מה שמעולם לא חוויתי בעצם. אז אפשר להגיד שאני בכל זאת מרוצה מהמשחה היא מקלה באופן משמעותי ובתחושה שלי בינתיים גם מזרזת את ההחלמה

שלום ,
יש לי הרפס באיבר המין משהו כמו 20 שנה ואולי יותר בתדירות מאד גבוהה . המצב הנפשי שלי בעקבות ההתקפות קשה . ניסיתי גם טיפול מונע לתקופות ארוכות וכלום לא עוזר
נדבקתי לפני 20 שנה אחרי הגירושין היכרתי בחור וקימתי יחסי מין מוגנים עם קונדום . ראיתי לנכון לעזוב את הבחור .כשאמרתי לו התחנן להיפגש פעם אחת נוספת ,ריחמתי עליו הסכמתי - קיימנו שוב יחסי מין
באמצע הוא הוריד את הקונדום ללא רשותי. הוא בא כדי להדביק אותי .אני לא ידעתי שהיה לו הרפס זו הייתה הנקמה שלו על הרצון שלי לעזוב . מאז חיי נהפכו לסיוט - אין לי יכולת לקשור את עצמי לזוגיות חדשה אין לי כוחות לספר וקשה לי להתמודד עם זה אני ממש עייפה מההתקפים . אשמח לשוחח באופן אישי גם עם אנשים שחוו וחווים את הנושא . אשמח לקבל עצות נוספות מה לעשות וכיצד להקל את החיים ולחיות עם הסוד . מצפה לעזרה מאת : פלונית .

שליחה על ידי פ* » 14 מרץ 2016, 10:46

איזה סיפור נורא. ...
אני איתך

שליחה על ידי ט.* » 20 מרץ 2016, 19:02

פלוני אלמונית כיצד ניתן ליצור עמך קשר? אני גם במצוקה בגלל ההרפס במשך שנים..וגם הסיפור שלי לא פשוט. חיה בבדידות נוראית בגלל זה , הבחור שהדביק אותי פשוט הרס אותי. אני מאוד אשמח לדבר איתך באופן אישי !

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קראתי את כל הדף ועדיין לא ברור לי
האם יכול להיות שנדבקתי לפני כמה שנים ורק עכשיו זה מתפרץ?
או שההתפרצות הראשונית תהיה מיידית?
והאם זה מדבק רק כשיש התפרצות או תמיד וכל הזמן? זאת אומרת עכשיו יש לי התפרצות פעם ראשונה, אחרי שהיא תעבור, עדיין אהיה מדבקת?
תודה לנאוה פרנס ולכל העונות והעושות
במלאכה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

I am living in israel and just am 50 and have had hsv for 20 years. How can i connect with others?
discovered this blog. I

We should creat a support group

שליחה על ידי ט.* » 06 מאי 2016, 02:11

יש אתר בשם https://www.positivesingles.com/ למי שמתקשה למצוא זוגיות בארץ בגלל המחלה .
האם ישנם אנשים המעוניינים להקים קבוצת תמיכה גם?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עשיתי בדיקת דם למחלות מין והיה לי חיובי בבדיקת ההרפס וגינאלי. לא הרגשתי לעולם סימפטומים הקשורים להרפס למעט גירוד והפרשות שתמיד קישרתי לפטריות שמגיעות מדי פעם. בכל אופן הרופא אמר שמה שיש בבדיקה זה נוגדנים של הרפס בגוף שכנראה היה פעם והופיע ללא סימפטומים ובגוף נשארו נוגדנים. האם זה אומר שיש לי את נגיף ההרפס והוא עלול להתפרץ במצבי לחץ כמו שמתארים? והאם אני מדבקת? הרופא אמר שלא. אבל רציתי לשמוע האם אולי שמעת על מקרים שכן ומה עליי לעשות בכדי לא להדביק.

היי לכולן.... קראתי הרבה מהתגובות פה וזה באמת עוזר. אני נדבקתי בהרפס וגינלי לפני כחצי שנה. בכל אופן אני כבר לא עם הבחור ממנו נדבקתי ומאז לא היה לי מגע מיני עם אף אחד. מאז ההתפרצות הראשונה היו לי עוד שתי התפרצויות קטנות. ההתפרצויות לא כל כך מפריעות, רק קצת לא נעימות, אך לא משהו שמפריע לשגרת היומיום, ובהתפרצות האחרונהמרחתי משחה שהרופאה רשמה לי ( לא זוכרת את השם עכשיו) וזה באמת עזר לתהליך ההחלמה. הנהנקודה ממנה אני מאוד חוששת היא מה יקרה כשאני אהיה בזוגיות וארצה לקיים יחסי מין? אני כל כך חוששת מכך שאדביק את בן זוגי לעתיד. הנקודה הזו הרבה יותר מפריעה לי מאשר הופעה של ההרפס אצלי. אז קונדום זה בסדר ההתחלה אבל לא כשהקשר נהיה רציני, ולפי מה שאני קוראת באינטרנט- גם אם אין התפרצות ופצעים, יש עדין סיכוי שאני מדבקת. בבקשה כיתבו לי מה דעתכן ומחשבותיכן בנושא. תודה רבה מראש.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי פלוני אלמונית,
אם אין פצעים הסיכוי להדבקה הוא נמוך מאוד ,
ניתן לדכא התפרצות הנגיף על ידי תזונה , וגם/או טיפול מונע (תרופתי) , אבל בעיקר זה תלוי בך , פשוט לשחרר את זה , זה לא סוף העולם ,
זה לא סרטן , וזה לא HIV , זה בדיוק כמו הרפס בשפתיים .
רק לידיעה כללית בתחילת המאה הקודמת לא התייחסו לזה כמחלת מין , רק לאחר פרסום בעיתונות בארה"ב הדבר תוייג ככזו.
כתור גבר אני יכול להגיד לך שאם הייתי פוגש את אהבת חיי זה לא מה שהיה מרתיע אותי כלל.
מחזק אותך ומבטיח לך שעם הזמן דברים פשוט יסתדרו.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולן. תודה לכל הכותבות והמגיבות בדף הזה, שעזרו להקל ולו במעט את תחושת הבושה, הכאב ובעיקר הבדידות האיומה שתקפו אותי מאז שהבנתי, לפני כמה ימים, שכנראה הצטרפתי למשפחת ההרפס הגניטלי.
אספר קצת על עצמי-אוטוטו בת 35, רווקה, עברתי המון בחיים, התייתמתי משני הוריי, ועברתי את שנות בגרותי די לבד. יש חברים ויש משפחה מורחבת, אך לא הצלחתי לבנות זוגיות ששרדה. גדלתי בחינוך דתי, עם המון חינוך לבושה-התביישתי להיות אישה, להיות נשית, להיות חושנית, מינית, וכו'. התביישתי בגופי אף על פי שיעידו עליי שאני יפה ותמירה, אבל את מה שספגתי בשנים הרכות של הילדות המאוחרת, זו עבודה של שנים להתיר. בתקופה האחרונה התחלתי להרגיש יותר טוב עם הגוף שלי בזכות בן זוג שאהב אותי מאד. היינו יחד כשנה. נפרדתי ממנו כי ילדיו מנישואים קודמים היו מכשול גדול מדי, נוסף על עניינים נוספים. נפרדנו לפני כחצי שנה. לפני כמה שבועות נפגשנו שוב, ושכבנו. הקשר לא המשיך. מבחינתי הרגשתי שדווקא המפגש הזה חתם את הקשר בצורה נכונה ויפה והשלמתי עם אובדנו של האיש הזה. כעבור כשבוע, חברה הציעה להכיר לי בחור. נפגשתי איתו מספר פעמים, והרושם היה מלהיב- בחור חכם, רגיש, נעים, נראה לטעמי ועוד כל מיני תכונות שמאד מצאו כן בעיני.
שכבנו לאחר כמה פגישות, עם קונדום. וגם היה מין אוראלי, ביוזמתו (הוא עשה לי).
פחות מיממה אחר כך נפגשנו, סיפר לי שיש לו פצע בשפה, ושאי אפשר להתנשק. שאלתי האם זה הרפס, התחמק מתשובה. בילינו את הערב בלי להתנשק או לשכב.
יומיים אחר כך הרגשתי תחושה מוזרה בנרתיק. הסתכלתי וראיתי פצעון קטנטן כמו שלפוחית שהתפוצצה. ט ס ת י לרופאת עור תוך שעה. הסברתי את הסיטואציה. אמרה שזה לא הרפס. כך לא נראה הרפס. זה כנראה זיהום מפצע שנוצר בגילוח. נתנה משחה נגד הזיהום. הלכתי. מרחתי. כעבור יומיים הבנתי שהמצב הולך ומחמיר ושבלוטות הלימפה במפשעה נפוחות. למזלי הרב, במקביל לביקור אצל המטומטמת ההיא (סליחה על השפה), קבעתי תור לרופא הנשים שלי לשבוע שלאחר מכן. הוא היה מאד סימפטי. לא יכול היה לומר בוודאות אם זה הרפס אבל החליט להתייחס כאילו כן ונתן אציקלו-וי למשך 6 ימים. במקביל התחלתי לקחת ליזין. העניין רק מחמיר בינתיים, ושלא לדבר בכלל על הנפש. על כך שבכל פעם בחיים הארורים האלה כשאני רק מעזה להרים את הראש, להנות מהגוף שלי, מהנשיות שלי, מהכשרונות שלי, אני חוטפת כזו כאפה לפרצוף. אין לי בן זוג. את פרצופו של האפס המדבק אינני רוצה לראות יותר לעולם. תוהה אם עליי לספר לו שהדביק אותי. תוהה האם בתרחיש המופרך שאי פעם אלד תינוק, אצטרך להזכר בפניו הארורות. ועוד הרבה לפני זה- דייטים? ואיך מספרים? ולמה שמישהו ירצה לשכב איתי? ולא ייגעל? יחשוש? תמיד צל. עוד קושי לחיים שגם ככה הם כבדים ובודדים, ובחיי שאני אדם חיובי, יוצר, עמל ועובד ומתפתח מבחינה רוחנית ומקצועית. אבל לא היום. היום אני בכאב. היום אני באובדן. אובדן האמון שלי בגברים. האמון שלי בעצמי. שעשיתי טעות כל כך גדולה. האמון שלי ברופאים, שלא מאמינים לפציינט לעולם כי הם יודעים יותר וחכמים יותר. אובדן החופש שלי, העתיד שלי, המיניות הגם ככה מעורערת שלי. אובדן.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה לך פלונית אלמונית, על התגובה. בהחלט הצלחת לנחם אותי במילותייך ובגישה החכמה שאימצת. גם אני בימים האחרונים עברתי תהליך והצלחתי לשחרר את הכעסים שהצטברו לי בעקבות ההידבקות. יצרתי קשר עם הבחור וסיפרתי לו שהדביק אותי על מנת שלא יעביר את זה הלאה לעוד נשים (במקרה שלנו העניין לא הוביל לחיבור עמוק יותר, אבל כנראה שזה כבר לא קשור להרפס. זה פשוט לא היה מדוייק מלכתחילה). שחררתי את הכעס על עצמי, עליו ואפילו על האישה שהכירה בינינו (ברור שאני יודעת שהיא לא יכולה היתה לחזות שזה מה שיקרה, אבל הכעס לא מחפש הגיון, מסתבר). אצלי ההתפרצות נמשכה יותר זמן מאצלך (כ-10 ימים מרגע שגיליתי את הפצע הראשון, ועדיין הנפיחות והכאב לא נעלמו לגמרי) אבל נשמע מתיאורייך שאולי אצלי היא היתה קצת פחות חריפה, וכעת אני מרגישה שהמצב משתפר ושהיא בדרך החוצה, בתקווה שלתמיד. אהבתי את הרעיון של להתייחס לזה כאל דבר חד פעמי ולדמיין שזה לא חלק מהגוף שלי, ובאמת- להתמודד עם מה שבא, כשהוא מגיע, ולא לפני. המחשבה על מה יהיה כשאכיר מישהו חדש, איך אספר, מה תהיה התגובה, מפחידה. ושוב, לכשיגיע, נתמודד. מרגישה שכעת אני זקוקה לפרק זמן בלי לעסוק בנושא הזה. בלי לנסות להכיר או לצאת לדייטים. פשוט להתרכז בדברים שנכונים לי ולגוף שלי, לאכול טוב, לעשות ספורט שאני אוהבת. להתמקד בתחומי העניין שלי ולפתח אותם. אז שוב תודה לך פלונית, אני מאחלת לך קודם כל בריאות, ושתהיי מוקפת באנשים עם גישה טובה ובריאה כשלך, שתצליחי בקשר עם הבחור שלך, ותתגברו על הקושי, ושתצליחי לשמור על איזון טוב בגופך ובחייך, כך שלא תחווי שום התפרצות נוספת. תודה