השכרת בית בשותפות עם משפחה נוספת

מזה מספר שנים שאני משתעשעת ברעיון לגור בשותפות עם משפחה נוספת בבית מרווח. במקרה שלנו, מדובר במשפחה חד הורית, אבל זה לא חייב להיות משפחה חד הורית. אם, ורק במקרה של כימיה וזרימה טובה הין שתי המשפחות, זה יכול להיות שמח, ולחסוך המון כסף ואנרגיות אחרות.
למשל:
שכ"ד- למשל עכשיו אני מחפשת בית להשכרה בזכרון יעקב. יש לי מתגברת שצריה חדר משלה, אני זקוקה לחדר משלי, בתי סול בת ה-4 גם כן רוצה כבר חדר משלה, וצריך גם סלון. הגענו כבר ל-4 חדרים. אם נשכור בית עם עוד משפחה למשל עם ילד/ה בסביבות הגיל של סול, שניהם יוכלו להיות יחד בחדר, המתבגרת שלי בחדר נוסף, 2 חדרי הורים וסלון, הגענו ל-5 חדרים במקום 4, חסכון של לפחות 2000 ש"ח.
בייביסיטרים- כשהורה או זוג הורים אחד יוצא, הזוג, או ההורה האחר יכולים לשמור על כל הילדים.
בישולים- אפשר לעשות תורנויות.
רכב- אפשר להתחלק ברכב אחד, לא חייבים.
אני מזמינה אתכם לזרום עם הרעיון ולהתחיל לייצר קומונות קטנות ונחמדות כאלה.

משפחתנו המתוקה- אמא שירי, ללי בת 13 וסול-איילה בת 4, מחפשות בית בזכרון יעקב בשותפות עם משפחה מתוקה נוספת- אבא או אמא או זוג הורים פלוס ילד אחד לפחות בסביבות הגיל של סול, או יותר. הכוונה למצוא יחד בית בן 5 חדרים לפחות, קרוב ככל הניתן לשמורת רמת הנדיב, לבית התותחן שם נמצא בית הספר קשת, בו מתחילה ללי ללמוד בספטמבר. מועד כניסה- אמצע אוגוסט. הרעיון הוא להוציאביחד כ- 5-6 אלף ש"ח על סלון, 2 חדרי הורים, חדר לילדים הקטנים וחדר לטין-איגג'רית שלי, ו/או חדרים נוספים לילדים נוספים, אם יש לכם יותר מילד 1. אפשר גם להשתתף ברכב.
עדיפות לבעלי נטיה לצמחונות/טבעונות. יש לנו 3 חתולים אז כלב לא בא בחשבון, אלא אם כן הוא מלאך. אפשר לעזור אחד לשני בבייביסיטרים, להתחלק בבישולים, וגם שיהיה עם מי לדבר. בבקשה פנו אלינו רק אם אתם נחמדים. שירי 050-3503579

שירי ראשית אני מציעה לך המון בהצלחה.

התכנון שלך מכניס את הילדה הקטנה לחדר עם עוד מישהי שלא היא בוחרת בהכרח, זה חתיכת מהלך. וציינת שגם היא רוצה חדר משלה, זה לא מנוגד לגמרי לרצון המקורי?

חברה הכי טובה שלי שבנסיון לחסוך ניסתה כמה צורות מגורים כאלה, כמה פעמים בחייה (גם היא חד הורית) וזה תמיד היה מאוד לא מוצלח בלשון המעטה.

אני לא מנסה לרפות את ידייך ואני גם מאמינה שאדם צריך לנסות על בשרו בייחוד חלומות, לפני שהוא מחליט אם הם מתאימים לו או לא. אבל אולי הבעיות שצצו שם, יקלו עלייך למנוע אותן אצלך לכשתלכי על זה. או לחשוב על זה שוב.

למשל, עניין התחזוקה של הבית - כשאת אם לשתיים נראה שתמיד יד נוספת תעזור וזה נכון, הבעיה שאת נכנסת לבית שיש בו כמה ידיים עוזרות וכמה ידיים נוספות נעזרות. את עלולה למצוא עצמך במקום להכין ארוחה בעשר דקות לשתיים, נגיד בערב, עומדת שעה וחצי להכין ארוחה למשפחה למרות שזה הדבר האחרון שאת מסוגלת לו באותו הרגע. אפילו מכינה תבשילים שונים כי הילד ההוא לא אוכל איקס מיקס והבת שלך אוכלת רק איקס מיקס. ואחר כך מקבלת תגובות כמו, חריף מדי, לא טעים לי, אמא מכינה יותר טעים, אני רוצה עוד ו- ואין, ואם את נוסעת לאנשהו לדקה פתאום תתבקשי לקחת ולהביא ולקנות בדרך. אז יהיו פעמים שתוכלי לעשות את זה ויהיו פעמים שלא. אבל ההתחשבנויות אינן דומות לאלו שיש לך עם בתך או בן זוגך. זה משהו אחר לגמרי, אפילו עם משפחה מורחבת לא תמיד נעים להגיד לא ובייחוד אם הם יהיו אדיבים ונעימים.

בקיצור, את תגלי שאת לא רק תקבלי את תצטריכ לתת המון לרוב לא באופן ובזמן ובמינונים שיהיו מתאימים לך וזה קורה מהסיבות הכי תמימות, בית גדול, המון אנשים, המון עשייה. המון צרכיםם, דעות. בעיקר הרבה מבוגרים בבית אחד.

וההוצאות על מזון, סל הקניות מתמלא במוצרים שאת/ן לא נוגעות בהן, אבל את משלמת עליהם או על חלקם, כי המטבח והמקרר והבישולים משותפים. ואם דברים נזרקים כי לא עשו בהם שימוש, דברים שמלכתחילה התבאסת שקנית - את מתבאסת. או שאין לך מה להציע לאורחים או מספיק ירק לסלט כי את בדרכ יודעת מה יש בבית ופתאום יש כמה אנשים שמתעסקים עם זה.

אורח החיים - גם בדינמיקה הכי הרמונית שיש את לא יכולה לשלוט על החברים של הילדים של חברייך, או על בני הזוג עצמם. לא על סוג המוזיקה, לא על הכדרור הבלתי פוסק, לא על רעשי הסוני פלייסטיישן, לא על הכפכים המרעישות. כלומר, את יכולה להעיר אבל אחרי שתמצאי את עצמך מעירה 7 פעמים ביום ו"מחליקה" 20 פעם, במשך שבועות תביני שאת מתוסכלת או שהפכת מפלצת. תחשבי כמה את מעירה ומארגנת כרגע את חיך וחיי הבנות, מה יקרה כשתתלווה משפחה נוספת על כל ההרגלים שלה. ואם הם מתעוררים מוקדם, והילדה שלהם מתעוררת כל לילה וכךמעירה גם את בתך שישנה איתה. ואם המוזיקה שנשמעת מחדר ליד היא בווליום נמוך אבל מתנגנת עד השעות הקטנות של הלילה, ואם הבן של הזוג ההוא מסתובב בתחתונים ליד בנותייך..תרגישי בנח אם גבר זר יהיה בבית לבד עם בתך המתבגרת? כשהיא מתקלחת? או עם בנו המתבגר? עם חברי משפחה? חברים של הבן זוג שיושיבםיחד בערבים מסויימים ואת בחוץ בארוע?

רעש הוא סוגייה מכרעת. רעש של 6-7-8 אנשים אינו כפול מרעש של 3 אנשים. הוא משולש ומרובע ;- )
יש משהו בשילוב של כמה אנשים שמכמות מסויימת הרעש הופך למוזיקה שכל הזמן מלווה אותך. חברה שלי סיפרה שהתרגלה להפעיל בין מכונת כביסה אחת לשתיים בשבוע מקסימום. זו לא היתה מטלה, אלא משהו שעשתה על הדרך בסופש. כשעברה לגור עם עוד משפחה (היא -אמא+1 עם עוד אמא +2) כל הזמן היה רעש של מכונת כביסה ברקע. כך גם לגבי המטבח, משפחה גרעינית קטנה - כמעט ולא נמצאת בבית רוב הזמן וכשהיא נמצאת הרעש מצומצם להכנת מזון בשעות מסויימות. כשהבית גדולעם הרגלים שונים ובעיקר כמה מבוגרים שונים - המטבח כל הזמן מרעיש, כל הזמן מלוכלך, כל הזמן מלא בכלים, כל הזמן חסר במוצרים.

ההוצאות השוטפות יקרות מאוד, לא פחות מהערך היחסי של שכר דירה. חשמל, מים, גז, ארנונה, תקשורת - אלו יהיו משותפים ולא תמיד תהיה לך שליטה עליהם עם משפחה נוספת. ייתכן שהרגלי הצריכה שלהם, גם אם לא יהיו בזבזניים יהיו גבוהים מאוד, וזה משהו שתצטרכי לשאת בו. למשל בדוגמא הקודמת מכונה וחצי כביסה בשבוע לא דומה ל-6 מכונות בשבוע. חשבון חשמל של שלוש נפשות שאת בעיקר הדומיננטית שבהן אינו זהה לשישה ויותר שמביאים איתם גדוד שלם של אורחים, והרגלים ומכשירים חשמליים בכל חדר וכו'.

יש עוד הרבה, חברה שלי ניסתה זאת לדעתי 3 פעמים, במקומות נהדרים, בדירות מקסימות עם אנשים טובים ותמיד באופן גורף זה לא צלח. היא חסכה בחישוב הסופי משהו כמו 1,000 שח לחודש אחרי קיזוזים שלטענתה לא היו שווים את כל הויתורים שהיו כואבים מאוד שהיא ובנותיה נאלצו לעשות.

לחילופין, נתקלתי באישה עם שתי בנות שהתררשה והיתה לחוצה מאוד תקציבית, היא שכרה דירה עם שני חדרי שינה נעימים, מרפסת וסלון. היא מיקמה לעצמה פינה במרפסת, כולל ארון, שידה, שטיח ומיטה עם פרגוד דקורטיבי.

הורים של חברה שלי מילדות היו ישנים בסלון כששני הבנים בחדר אחד ושתי הבנות בחדר אחר והבית היה שלוו ונעים כל הזמן (מיטה זוגית מתקפלת). וגם, אפשר לחלק חדר אחד לשניים, עם הקטנה למשל.

חברה אחרת שלי, גרושה +שתים, קנתה דירה קטנה, לא יותר מ-65 מ"ר וחילקה אותה כך שהסלון הפך ללובי קטן אבל נוצרו 3 חדרים קטנים מופרדים. היא שילמה לאדריכלית 1,500 שח רק לקבל תוכנית עבודה אפשרית - ומה שעשתה שם היה גאוני. אני מבינה שאת לא בדרך לקנות, אבל ייתכן שיש דירות בשכר נמוך שהן לא ענקיות, והן לא דורושת 5-6 חדרים אבל גם בשלושה אפשר לחיות נהדר ולענות לצרכים שלחד רנפרד לכל אחת ואפילו להציע לבעל הדירה לפצל חדר או לסגור חצי מרפסת תמורת השתתפות בהוצאה (קיר גבס עולה כמה מאות שקלים).

עכשיו שמתי לב שבאמת רוב החברות שלי שציינתי כאן היו חד הוריות. המחייה באמת באמת קשה כחד הורית ועל פניו מעצבן לשלם הרבה כביכול למשפחה קטנה. בפועל - לא חוסכים הרבה ולא נעזרים הרבה כמו שנדמה. הסיבה שאני משקיעה בכתיבה אלייך היא שאחרי כמה נסיונות של חברתי עם הרבה אופטימיות ורגישות וחישובים כלכליים מאו דנכונים ולרמות רצון טוב של כולם היום יום היה גרוע. שמעתי על הכל מהכל ורווח לי כשהיא עברה לבסוף למקום קטן משמעותית אבל שהמרחב בו מתנהל בהרמוניה שמתאימה לשמפחה הקטנה שלה.

תודה לך על ההשקעה במכתב. אני רואה בזה תקופה של שנה שנתיים, לא יותר, ומקוה לטוב. חוץ מזה, אני פתוחה גם למצוא בית קטן יותר במחיר סביר רק בשבילנו. ושוב תודה

תודה על ההשקעה פה בכתיבה. גמאני חשבתי לרגע לחפש לי שותפה לדירה בר"ג ואז חשבתי שוב שזה מוזר לחיות עם ילדים באותה דירה, זה לא כמו שותפים רווקים. במיוחד חשבתי שמה הסיכוי שבן זוג חדש ירצה להכנס לחיי כשאני חיה בשותפות עם עוד אשה, לא נשאר מקום למישהו חדש (ואני לא רוצה לוותר על אהבה חדשה)

בשם הדף יש טעות בעברית. את מעוניינת ב"שכירת בית עם משפחה"

שתי משפחות גג אחד

שתי משפחות גג אחד
כדאי להעביר את תוכן הדף הזה לדף הקיים (סליחה, כרגע לחוצה מדי בזמן).

גם אני חושבת שעדיפה דירה קטנה במחיר נמוך. ועם כל הכבוד לרצון של הקטנה בחדר משלה - בכלל לא בטוח שהיא מבינה לגמרי מה זה אומר (האם היא ישנה לבד בחדר אי פעם?). לדעתי, כשהשיקול הכלכלי כל כך מרכזי ולא פשוט או טריביאלי בכלל, הייתי מוצאת דירה קטנה ונעימה שבה חדר לאמא+הקטנה ועוד חדר קטן לגדולה וזהו. כלומר, אפשר להסתדר עם 2 עד 2.5 חדרים יפה מאוד. וכך גם הוצאות החשמל, המים, הארנונה, ועד הבית וכו' קטנות משמעותית.
אנחנו 4 נפשות ולפני שנתיים עברנו מדירת 2.5 חדרים לדירת 4 חדרים והעלייה בהוצאות הנלוות הנ"ל היתה משמעותית ביותר. שתי הדירות בבתי רכבת ישנים במרחק של 200 מטר זה מזה.
ודרך אגב, זה אומר שגרנו 4 נפשות עם ילדים גדולים מללי וסול, הרבה יותר שנים.

אפשר להסתדר עם 2 עד 2.5 חדרים יפה מאוד. וכך גם הוצאות החשמל, המים, הארנונה, ועד הבית וכו' קטנות משמעותית.

כל מילה!
אצלי היה תהליך הפטך של מעבר מדירה גדולה לדירה קטנה וההוצואת פחתו חד משמעית בחצי - מיזוג של דירה קטנה יורד משמעותית כמו גם חימום. ארנונה וקונים פחות כי אין איפה לאחסן. הצמצום ההפיזי גורר צמצום רחב יותר.

שתי משפחות גג אחד הוא דף בלוג ואני לא ממש בטוחה שנכון להעביר אליו את הקריאה של שירי.

שירי, קחי בחשבון שמבחינת הבנות זה ממש כמו שאמא מתחתנת ומתגרשת עם כל הכרוך בכך רגשית.
פתאום יש בבית עוד סמכות הורית ,שאמנם היא לא ממש כמו אמא, אבל בכל זאת.
יש ילדים נוספים שנאלצים לחלוק איתם גם מרחב מחיה וגם תשומת לב,
ועד שמתרגלים למצב החדש - נפרדים.

יש כמובן גם יתרונות, כלכליים ואחרים, אבל זה לא פשוט בכלל.
את הסיפור שלי את מכירה, ובכל זאת - אם תרצי להריץ איתי התייעצות על הנושא - את מוזמנת.

בעיני את פורצת דרך מעולה
החיים בעיניך לא סטריליים
ואין מה להשוות בין 2 מקרים!!!
הכל לגופו ברגע
את מיצרת ובוראת את המציאות שלך
והבנות שלך אני מאמינהלומדות המוןהמון כל הזמן בנושא גמישות ביחוד מעצם היותך בראש לאקטי..
העולם משתנה ואני מאמינה באהבה ובכניסה לעומק וגדילה במערכות יחסים
זה כל כך אישי!!!
בעיני זה עשוי להיות יופי של התנסות אם פתוחים רגשית וכולם לוקחים אחריות והאהבה מובילה
בהצלחה
אגב אם המניע הוא חסר אז פחות נראה לי כייף כי המסר לעולם לא בטוחה שמגיע לי...
אז לפני הכל מה את באמת רוצה ומאיפה זה בא...
זה לא סותר בעיני מה שכתבתי קודם....

שליחה על ידי אחת* » 12 יולי 2012, 13:19

אני חושבת שזה רעיון נפלא, ואכן קשה. לדעתי הרווח מחיים עם אנשים נוספים במעין משפחה מורחבת עולה על הקושי. בהצלחה!

איך יודעים שיש התאמה מספקת כדי לחלוק חיים משותפים?
איך יודעים, למשל... שאין מדובר בהורה שיתפרץ פתאום עליך או על ילדיך? או שיתנהג אליהם באופנים שלא מקובלים עליך?
אני חושב שצריך ליצור מספר מפגשים קודם, בעיקר כדי ללבן את הדרכים בהם פותרים סוגיות שונות. כי קשה לדעת מה יהיו חילוקי הדיעות, אבל בהחלט אפשר לקבוע מראש כיצד מנהלים אותם כשהם מתגלעים.

איך יודעים שיש התאמה מספקת כדי לחלוק חיים משותפים?

לא נראה לי שיודעים עד שלא מנסים.
אפשר למזער סיכונים, אבל זו הסיבה שזוגות חיים יחד לפני נישואים.
אנשים נעימים ושלווים, מתגלים בשעת כעס כטרור מהלך.
הרבה יפי נפש עדינים שנעים לנהלך איתם שיחות רבות משתגעים אם מישהו מפר עיקרון שלהם או שמדברים בלהט ומחנכים באדיקות כמעט דתית להאמין בדעותיהם (בזבוז אנרגיה, קניית מוצרים שנוסו על בעלי חיים נגיד ועוד).

ויש גם אנשים רגילים, שרוב הזמן נעימים ורגועים אבל גם להם יש נפילות.

ממליצה על טיול קמפינג משותף לבדיקת השטח. היתה לי חברה שהיה לנו נעים ונחמד מאוד יחד, רק אנחנו. כשנפגשנו עם הילדים היה קצת פחות נחמד. ואז נסענו יחד לקמפינג של שלושה ימים, ולא הפסקנו לעלות זו לזו על העצבים. אם תצליחי למצוא משפחה שלא תטריף עליך את דעתך אחרי שלושה ימים צמודים, אוהל ליד אוהל - סימן שיש סיכוי טוב למגורים משותפים הרמוניים.

תודה לכל המגיבות. לוקחת הכל בחשבון. לא תעקשת על האופציה הזאת. הכי ישמח אותי אם השותף יהיה גבר ושתהיה בינינו אהבה גדולה. מחפשת במקביל גם דירה או בית קטן וצנוע בזכרון, למקרה שמישהו יודע על משהו.

באופן טבעי

באופן טבעי