התעוררות באמצע הלילה

[רונית*]

יובל,בני הבכור,בן שנתיים וארבעה חודשים מזה מס' חודשים קם באמצע הלילה בבכי היסטרי ולא משתף פעולה לומר מה מפריע לו(יכול לתקשר),
לשאלה כגון:"כואבת לך האוזן?" וכו'(לפעמים באמת כאבה לו האוזן).כמו כן הדבר קורה מס' פעמים בשבוע,אך לא כל יום.
תגובתי לסיטואציה זו הינה לחבקו חזק,להרגיעו כמעט ללא דיבורים ולחכות בחדרו עד שיירדם בערך רבע שעה+-
למה זה קורה?יש לי רק השערות,כגון:פחד מחושך,פחד מקולות חיצוניים,חלומות...
בתחילה חשבנו שהוא מקנא מאחותו בת החצי שנה שישנה בחדרנו,אך כבר חודשיים היא ישנה עימו בחדר אחד ועדיין התופעה נמשכת!
מה דעתכן?אשמח לקבל התייחסויות.תודה.

[רופא_ילדים*]

רונית, האם הוא זוכר את האירועים האלו?
ישנם מצבים של "ביעותי לילה" אצל ילדים שמאופיינים בחרדה גדולה והיסטריה, דופק מהיר ואח"כ הילד לא זוכר כלום. זו תופעה מוכרת שחולפת מעצמה.

[תבשיל_קדרה*]

שללתם תולעים במעיים?

[נועה_נועה*]

מנסה להחיות את הדף.
הגדול שלי בן שנתיים ו-8 חוד' ישן איתנו. מתעורר המון פעמים בלילה. לפעמים פיפי, לפעמים מים, לפעמים בכי ועוד בכי ועוד בכי. זה לא נגמר.
הוא מתעורר ומתחיל לצעוק 'לא רוצה'. אנחנו מסים להבין מה מציק לו והוא לא אומר כלום חוץ מ'לא רוצה' עד שהוא נרדם שוב. לפעמים כמה דקות ולפעמים זה נגמר גם אחרי בערך שעה. כשבדרך מטיילים בבית לחפש ירח, לסלון, למטבח....לפעמים הוא רוצה להשאר לשבת בסלון וממשיך לישון שם.

היום הוא נרדם בשעה 2000 ומאז התעורר כבר 3 פעמים.

חייבת לציין, שזה לא קורה כל לילה.

יש למישהו רעיונות?

[נועה_בר*]

בקצרה, חלומות.
וקצת יותר באריכות, לעיתים קשה לילדים ללכת לישון, שלא יפסידו משהו חשוב או שלא יקרה משהו שאינו בשליטתם בזמן שהם "אינם".
ואולי על-כך ה"לא רוצה" .
משהו מזה מדבר אליך?
איך הוא ישן במשך היום? האם הוא מספיק עייף, מוציא הרבה אנרגיה?

[עירית_לוי]

כדאי לבדוק את כל מה שיכול להטריד אותו - גם ברמה הפיזית וגם ברגשית.

ברמה הפיזית -
גילה כתבה פה בעבר על תולעים במעיים ואפשר לבדוק עוד כיוונים.
אין לי מספיק ניסיון וידע בזה. אפשר לבקש מ שרון ג לומר מה האפשרויות שכדאי לבדוק.

ברמה הרגשית -
ממה הוא מוטרד בימים אלו? עם מה הוא מתמודד?
תנסי להקשיב למה שהוא אומר לכם בין השורות. איזה מסר הוא מנסה להעביר לכם?
אולי הוא זקוק ליותר תשומת לב ובלילה קל לו להשיג אותה? (אני זורקת רעיונות. תראי אם זה רלוונטי לך).

[נועה_נועה*]

תודה על התגובות.

איך הוא ישן במשך היום? האם הוא מספיק עייף, מוציא הרבה אנרגיה?
הוא כבר לא כ"כ ישן בצהריים. אני מבקשת ממנו לנוח (מול הטלוויזיה ), לעיתים הוא נרדם ואז הוא ישן שעה וחצי-שעתיים, לפעמים הוא לא נרדם ואז הוא רק נח חצי שעה בערך.
אם הוא ישן בצהריים שנת הלילה מתחילה בערך בעשר. אם הוא לא ישן בצהריים הוא בדר"כ "נשפך" בערך בשמונה.
מעניין שכשהוא הולך לישון מוקדם הוא ישן פחות טוב, יש הרבה יותר התעוררויות.

נראה לי שהוא מספיק עייף, ואין לי ספק שהוא מוציא הרבה אנרגיה.

הוא גם חולם וקצת מדבר מתוך שינה, אבל אני לא בטוחה שזה העניין.

ממה הוא מוטרד בימים אלו? עם מה הוא מתמודד?
זה נראה לי יותר הכיוון. נולדה לו אחות לפני 8 חוד'. בהתחלה הלילות היו סיוט. לאט, לאט הלילות חזרו למסלולם, והוא ישן טוב. לאחרונה הוא שוב מתעורר המון.

הוא מקבל הרבה תשומת לב. הוא איתי במשך כל היום והליל. נכון שנולדה אחות, אבל סה"כ עברו כבר 8 חוד' מאז. הסתגלנו.
אולי אני טועה ולא הסתגלנו |אייקון פרצוף מבולבל|

[עירית_לוי]

לאט, לאט הלילות חזרו למסלולם, והוא ישן טוב. לאחרונה הוא שוב מתעורר המון.
האם משהו השתנה לאחרונה?
אולי אפילו משהו שקשור אליכם - המצב הבריאותי של אחד מכם, אולי מתח סביב מצב כלכלי, היחסים הזוגיים, חיפוש עצמי או אי שקט של מישהו מכם, בקיצור - משהו שאתם מוטרדים ממנו?

[שרון_ג*]

מה האפשרויות שכדאי לבדוק
מעבר לתולעים, לעיתים אם המצב לא חולף ויש יקיצות רבות במהלך הלילה בגיל כזה, ניתן להפנות לנוירולוג ילדים ולשקול בדיקה במעבדת שינה.
זה מהצד הרפואי גרידא.
כמובן שמרבית המקרים אינם נופלים בקטגוריה של בעיות רפואיות אלא יותר קשורים לצד הרגשי.

[נועה_נועה*]

תודה שרון.
מכיוון שיש לילות טובים (כמו הלילה), שהוא מתעורר רק פעם אחת לפיפי, אז אני פוסלת כרגע בעיות נוירולוגיות.
אם המצב לא חולף
עד מתי זה נחשב 'נורמלי'?

נשארתי עם הצד הרגשי, שנשמע גם יותר הגיוני.

חיפוש עצמי או אי שקט של מישהו מכם
כן, אני. קצת לא רגועה לאחרונה. יש ימים שמאד לא רגועה.

הולכת להרגיע את עצמי...

[עירית_לוי]

אולי תנסי פרחי באך?

ואם בא לך - תרחיבי על למה את לא רגועה.

[שרון_ג*]

עד מתי זה נחשב 'נורמלי'?
אין איזה זמן קבוע. אבל אני חושבת שאם זה סיפור שנמשך מעבר לכמה חודשים הייתי ממשיכה בירור.
הרי לכל אחד יש תקופות גרועות. כמה זמן תקופות כאלה נמשכות? זה משתנה..

[נועה_נועה*]

עירית לוי

פרחי באך לקחתי לפני כחודש. זה היה קטסטרופה. אולי זה היה ריאקציה. לא יודעת.

שאלת מה מטריד אותי. זה לא משהו ספציפי. פשוט השהיה בבית עם שני קטנים מאוד קשה ועם הקטנה פרט. היא תנוקת אנרגטית וטמפרמנטית, שאוהבת להיות בחוץ. מצחיק שאני אומרת את על תנוקת בת 8 חוד', אבל היא צריכה גירויים (?).לא בטוחה בזה עדיין. בכלל היא תינוקת לא 'קלה' אלא ההפך המוחלט.
הגדול לעומת זאת ילד של בית (כמו אמא) ולא תמיד רוצה לצאת.
אין לי הרבה עזרה מבחוץ למעט אמא שלי מדי פעם. הזוגי שמגיע באזור השעה 1600.

אמשיך מאוחר יותר....

[נועה_נועה*]

ועוד דבר, שני הלילות האחרונים היו מצויינים!!!!!!!!!!!

[טרה_רוסה*]

אני חושבת שלפעמים ילדים חווים משבר לא כשנולד תינוק, אלא כשהתינוק פתאום הופך לילד - מתחיל לדבר או ללכת ולזחול, ואז פתאום הם מבינים שהתינוק לא יישאר לתמיד כמו בובה נייחת, אלא הופך לממש ילד שאולי מהווה תחרות עבורם.

[עירית_לוי]

ועוד דבר, שני הלילות האחרונים היו מצויינים!!!!!!!!!!!
איזה יופי!
מה המקור לכך? שמת לב האם משהו השתנה? משהו בך, משהו בו? משהו בבית?

מה ש טרה רוסה כתבה נשמע לי הגיוני מאוד

[נועה_נועה*]

מה המקור לכך? שמת לב האם משהו השתנה? משהו בך, משהו בו? משהו בבית
לא כ"כ יודעת. אבל שמתי לב, כשהוא הולך לישון מאוחר (אתמול 2200) השינה רצופה יותר. הבעיה עם זה שהוא מאוד עייף בערב ודורש הרבה תשומת לב. בדר"כ אין לנו בעיה עם זה. הבעיה היא שהוא גם לא ישן צהריים ואז היום ארוך מדי וקשה מדי גם לי וגם לו.

מה ש טרה רוסה כתבה נשמע לי הגיוני מאוד
כן, אני יודעת. מסכימה לחלוטין.

[נועה_בר*]

שני הלילות האחרונים היו מצויינים!!!!!!!!!!!
חוץ ממה שכבר כתבו לך, רוצה להוסיף שאני גיליתי שכותבים כאן על בעיה, והנושא פשוט נפתר. זה ממש קסם כזה שבא עם הבאת הנושא אל הכתב ולמודעות שלנו במטרה למצוא לו את הפתרון, והוא אכן מגיע!
אתר קסום
ועוד דבר קטן, אני הגעתי למסקנה ש התעוררות באמצע הלילה או שינה לא רצופה היא חלק טבעי מחייהם של רוב היצורים .
לי זה עוזר לקבל את הנושא יותר בשלווה והבנה.

[עירית_לוי]

_הגעתי למסקנה ש התעוררות באמצע הלילה או שינה לא רצופה היא חלק טבעי מחייהם של רוב היצורים .
לי זה עוזר לקבל את הנושא יותר בשלווה והבנה._
קראתי פעם משהו מעניין בהקשר הזה של יונת שרון: זמן לישון

כשהוא הולך לישון מאוחר (אתמול 2200) השינה רצופה יותר. הבעיה עם זה שהוא מאוד עייף בערב ודורש הרבה תשומת לב. בדר"כ אין לנו בעיה עם זה. הבעיה היא שהוא גם לא ישן צהריים ואז היום ארוך מדי וקשה מדי גם לי וגם לו.
אז זה כנראה לא פיתרון
מתיש מדי גם בשבילו וגם בשבילכם.

פשוט השהיה בבית עם שני קטנים מאוד קשה ועם הקטנה פרט.
אם אני הייתי את, הייתי שמה עכשיו פוקוס על לטפל בעצמי ולהקל על עצמי בכל מיני דרכים:
עזרה:* אולי להגדיל את כמות העזרה? (אמא שלך, או מישהי בתשלום שתהיה יחד איתך - אולי נערה צעירה מהשכונה).
חֵברה:* מצאת כבר פרטנריות למפגשים אצלך? ובלי קשר, אולי תצטרפי לאחד מ מעגלי נשים באיזור שלך? (יש כאלה!).
טיפול:* אם לא פרחי באך אז משהו אחר שיקל עלייך. אולי זו באמת היתה ראקציה לתמצית? אולי תנסי שוב ותתייעצי עם צפריר?

אם ההנחה - שחוסר המנוחה שלו קשור או נובע מחוסר המנוחה ומהקשיים שלך - נכונה, אז שניכם תרוויחו.

[נועה_נועה*]

אני הגעתי למסקנה ש התעוררות באמצע הלילה או שינה לא רצופה היא חלק טבעי מחייהם של רוב היצורים
אני מסכימה עם זה חלקית. בכל מקרה ההתעוררויות שאני מדברת עליהן הן לא מהסוג הזה.

אולי להגדיל את כמות העזרה?
בהחלט שואפת לזה, רק שהיום מצבנו הכלכלי לא מאפשר זאת

אולי תנסי שוב ותתייעצי עם צפריר?
כן אני אתייעץ איתו. אולי מה שלקחתי לא התאים (?)

אם ההנחה - שחוסר המנוחה שלו קשור או נובע מחוסר המנוחה ומהקשיים שלך - נכונה, אז שניכם תרוויחו.


עוד דבר שאני חושבת עליו.
המעבר של ילדים משינה פעמיים ביום (בוקר וצהריים) קצת קשה. מצריכה זמן הסתגלות. יכול להיות שכרגע אנו בתקופת הסתגלות לערות יום שלם. מצד אחד, כשהוא לא ישן במשך היום אז יש 'בלגן' בערב. מצד שני, קשה לו מאד להירדם בצהריים ואם הוא נרדם זה רק אחרי כמה ימים שהוא לא ישן צהריים ו'צובר חוסר' שעות שינה.
מקווה שהייתי ברורה.

[תבשיל_קדרה*]

פשוט השהיה בבית עם שני קטנים מאוד קשה ועם הקטנה פרט
בנוסף להצעות של עירית לוי - לא חייבים להיות בבית!

[פלוני_אלמונית*]

נועה נועה, כמה זמן הוא ישן בצהריים? אם הוא ישן שעתיים, אולי להעיר אחרי שעה? להקפיד להעיר רק כשהוא מסיים מחזור שינה - כלומר כשהוא מתעורר בקלות.

[מיצי_החתולה*]

אני הפלוני מלמעלה.

[נועה_נועה*]

לא חייבים להיות בבית!
הכוונה היתה, הטיפול היומיומי 24/7 בשני קטנים קשה מאד. גם בבית וגם בחוץ.

[נועה_נועה*]

כמה זמן הוא ישן בצהריים
הוא ישן בערך שעתיים. ברוב הימים הוא בכלל לא ישן. בכל מקרה אני לא מעירה ילדים משינה. גם מבוגרים קשה לי מאד להעיר.

[אלה_מעיין*]

גם אצלנו המצב בדיוק אותו הדבר,בני בן 2.7 וביתי בת חצי שנה ויש גם את ה"לא רוצה "הזה...מענין,אולי זה חלק מהגיל,זה ניראה לי חלומות ועיבוד של תכנים מהיום,אבל אני מנצלת את הזמן הזה בד"כ כדי להישכב ליידו,לחבק אותו ולעשות איזו מדיטציה קטנה של אהבה והרגעה,זהו זמן יקר איתו כי הרי אין לנו הרבה זמן איכות ביחד,רק לי ולו...(כמובן תלוי בזמן ההיתעוררות מבחינת היכולת שלי וגם בסוגה כי לפעמים זה באמת רק שניה ליטוף והוא נירדם אבל לפעמים גם עצבנות כזאת ואז זה מצריך יותר.יש לי גם כורסאת הנקה בחדר מהסוג המתנדנד ואני מתישבת איתו מחובק עליה ומתנדנדת,מדהים כמה שזה מרגיע.

[רוגזת_לאור_ירח*]

לא יודעת אם הדף רלוונטי גם לתינוקות. הקטן כמעט בן חצי שנה ואנחנו עוברים תקופה קשה ומעייפת (תקופה שנמשכת מעל חודש). שעות השינה שלו הולכות ומתמעטות. אני יכולה להעיד לגמרי בבירור שפיתחתי סוג של אובססיה והיסטריה סביב עניין שעות השינה. הוא הולך לישון בסביבות 8:30, ישן שינה עמוקה בערך שעתיים ולאחר מכן מתחיל מרתון של התעוררויות בערך כל חצי שעה עד שעה. ההתעוררויות מלוות בבכי שנפתר רק עם ציצי. אין לי בעיה להציע ציצי, אבל קיים שלב בלילה בו הוא כל כך מלא, והחלב רק מרגיז אותו. הצעת מוצץ נתקלת בהעלבות קשה והתגברות הבכי.
בסביבות השעה 3-4 בבוקר מתחיל הבוקר רשמית. הוא מתעורר ורוגז על חוסר תשומת הלב. המיטה המשפחתית מספקת זמינות נעימה של אבא אמא, אך לא מאפשרת לקטן להתמודד עם הערנות לבדו. הוא דורש תשומת לב.
נרדם שוב לאחר כשעה-שעתים וישן עוד כשעה.
במשך היום ישן שנת צהרים שמפוצלת לשעה בשעות הצהריים המוקדמות ושעה בשעת אחר הצהריים.
נפגשתי עם רופא הילדים שלנו (ששלל תחלואות למיניהם) ובספירה מהירה הגענו למסקנה שהקטן ישן כ-10. הרופא ציין ששעות השינה ממש לא מספיקות לתינוק בגילו.
יש למישהו עצות? תובנות?

[רוקדת_לאור_ירח*]

קרובת משפחה שלי?

[רוקדת_לאור_ירח*]

אה, ואין לי עצות או תובנות. מצבנו לא טוב בהרבה. אצלנו, ברגע זה למשל, היא ישנה עלי במנשא כבר שעה. לקח לה לא מעט זמן להירדם למרות שהיתה מאד עייפה. אם אוציא אותה או אם הייתי מרדימה ומנסה להשכיב במיטה, היתה מתעוררת. ככה זה כבר חודש. חיים עם מה שיש. אולי לנסות להשכיב לשנת לילה מאוחר יותר? אצלנו בימים האחרונים נרדמת מוקדם- כלומר בשעות שציינת, ואכן הלילה נראה רע. לעומת זה כשהולכת כרגיל לישון באיזור עשר פלוס מינוס חצי שעה, זה נראה כבר יותר סביר.

[רוגזת_לאור_ירח*]

תודה על התגובה. מרגיע לדעת שאני לא לבד עם הלילות האין סופיים האלו. בת כמה הקטנה?
קרובת משפחה שלי? לא בטוחה. את יותר אופטימית.. את הרוקדת ואני הרוגזת (למרות שאני לא באמת רגזנית )

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

הוא מתעורר ורוגז על חוסר תשומת הלב. המיטה המשפחתית מספקת זמינות נעימה של אבא אמא, אך לא מאפשרת לקטן להתמודד עם הערנות לבדו. הוא דורש תשומת לב
לא יודעת מה לומר לך על ההתעוררויות עצמן, או על הסיבה. אבל אם הוא כבר מתעורר ורוצה לשחק, תכיני לו צעצוע-שניים מבד, שיעסיקו אותו כך שתוכלו להתנמנם קצת.
אצלנו הוא גם כן קם נורא מוקדם, ועד לא מזמן הוא היה משחק אפילו חצי שעה בריכוז מלא, ליד המיטה (עד שהתחיל לזחול חופשי), בזמן שאני מנמנמת עם עין אחת פקוחה. עכשיו הוא עושה אותו דבר, על המיטה לידי, עם צעצועים רכים, ורוב הזמן אפילו לא מטפס עלי

אגב, תולעים שללתם? לא מבינה בזה, אבל יש פה דף בנושא איפשהו.

[רוקדת_לאור_ירח*]

בת כמה הקטנה?
בקרוב שבעה חודשים.
השם שלי עוד מההריון, עכשיו גם אני לא ממש רוקדת כבר. בכל זאת יש לנו אותו שם משפחה.
ככה או ככה, עם הזמן זה עובר להם, ככה שאין טעם לרגוז- מזכירה גם לעצמי, לא רק לך.

[עירית_לוי]

שני כיוונים שחשבתי עליהם:

• אולי בוקעות לו שיניים? בדף טיפולי שיניים בתינוקות מפורטים הסימנים ל-בקיעת השיניים.
• האם קרה משהו מיוחד לפני חודש כשהחלו השינויים בשינה שלו? למשל האם הוא היה חולה? או שחל שינוי כלשהו אצלכם בבית?

מה עוד אפשר לנסות:
אני יכולה להעיד לגמרי בבירור שפיתחתי סוג של אובססיה והיסטריה סביב עניין שעות השינה.
כשבתי היתה קטנה יותר אני זוכרת שככל שהייתי לחוצה שהיא תירדם - כך השינה שלה התרחקה, וככל שהרפיתי - השינה שלה הגיעה יותר בקלות.
אני מניחה שהיו שם שני דברים:
גם ככל שהרפיתי - סבלתי פחות (וספרתי פחות את הדקות והזמן לא עבר כ"כ לאט) וגם ברור לי שהמתח שלי לא עזר לה להרדם.
אז הדבר הראשון זה לנסות להרפות, לשחרר ולוותר.

הדבר השני שהייתי מנסה זה רסקיו רמדי, גם לך וגם לו כמה פעמים במהלך היום, גם כדי לשחרר את הלחץ סביב השינה וגם כדי להקל אם מדובר בבקיעת שיניים או מצוקה מסויימת אחרת.

שיהיה לילה טוב ותעדכני

[רוגזת_לאור_ירח*]

קומה - העצה תיושם ויבוא עדכון..
פרח - לא יכולה להצביע על שינויי. גם סימנים לשיניים עדיין אין. הכל התחיל מהחגים (כשלעצמם סיבה טובה לצאת מהאיזון ) אז הדבר הראשון זה לנסות להרפות, לשחרר ולוותר - מרגישה שבימים בהם אני לא סופרת - יותר נינוח. עד שאני נזכרת בדברי הרופא ההוא שאמר ששעות השינה לא מספיקות לתינוק בגילו...
תודה על התמיכה!

[חגית_ל*]

האמת, שאני כבר לא יכולה יותר עם ההתעוררויות האלה בלילה. אני הרוגה!
הקטנה, שנתיים ו-4, מתעוררת הרבה פעמים בלילה וכל פעם היא רוצה ציצי ומים וציצי ולא עוזבת את הציצי ואני לא יכולה להירדם ככה עם העיסויים שלה והמוללות של הציצי השני ואח"כ אני כבר עירנית וכל לילה זה ככה.
אז אני מקטרת פה בידיעה שזה יום אחד יסתיים.

[עירית_לוי]

עד שאני נזכרת בדברי הרופא ההוא שאמר ששעות השינה לא מספיקות לתינוק בגילו...
אני לא מבינה בזה מספיק.
הייתי בודקת עם עוד כמה מביני דבר האם באמת יש סיבה לדאגה, ושהוא לא מלחיץ אותך סתם.
בכל מקרה הייתי מנסה להמשיך ולחפש את המקור לאי השקט, ובמקביל נותנת (וגם לוקחת בעצמי) רסקיו רמדי.

[נועה_בר*]

עד שאני נזכרת בדברי הרופא ההוא שאמר ששעות השינה לא מספיקות לתינוק בגילו...
טוב, לא צריך ממש ללמוד רפואה בכדי להבין שהוא לא ישן מספיק טוב. כך שדברי הרופא הם רק הלחצה נוספת למה שאת כבר יודעת ולא מוצאת לו פתרון.
חייבת לספר משהו אישי כדי להסביר נקודה:
כל לילה אני מתעוררת פתאום מתישהו בין השעות 02:00-04-00 , כמה דקות אחרי שהראש לי מתחיל לחשוב.. ולא משנה מה, הילדה מתחילה לזוז - ולפעמים גם להתעורר.
מה אני חושבת? שיש קשר בין מה שקורה לנו בראש לאיך שהקטנים שלנו מגיבים, והם קולטים המון. הכל!!
זה מתחבר להצעות של עירית לוי לקחת רסקיו רמדי, וגם לשאלה שלה: מה בעצם קורה אצלכם? האם היו שינויים, האם יש משהו שמטריד אותך מאוד ( פרט לבעיית השינה )?
וגם הייתי בודקת אם התינוק נמצא מספיק בחוץ, באוויר הפתוח ( ולא חשוב כמה קר, תמיד אפשר להלביש חם ) האם הוא רואה מספיק אור יום, האם הוא חווה מספיק תנועה. האם את זזה מספיק?
האם לא חם מידי / קר מידי, ובעיקר - תזונה. האם הוא רעב? אולי אוכל משהו שלא טוב לו?
האם משהו מזה מדבר אלייך?

[נועה_בר*]

שכחתי לשאול את מה שהוא מובן מאליו בשבילי - האם הוא נמצא מספיק איתך ( ולא דורש השלמות בלילה ) ?

[מיצי_החתולה*]

עד שאני נזכרת בדברי הרופא ההוא שאמר ששעות השינה לא מספיקות לתינוק בגילו...
תראי, גם אם יש טקסטבוק שאומר שבגילו תינוק צריך לישון 14 שעות (אני סתם ממציאה) והוא מסתפק ב - 10, זה לא רק עצם השינה. כמו במקרה של חום גבוה, צריך להסתכל על הילד: האם הוא מתפקד? האם בשעות הערות שלו הוא שמח, חייכן? או שמא הוא תמיד נרגן, עצבני, מפהק וכו'?

הבכור שלי תמיד ישן מעט שעות, אבל פרט לתקופה קצרה בה נמנע משנת צהריים שמאד היה זקוק לה, תמיד היה מבסוט מהחיים.

לעומת זאת, יש לי חברה ששנתו של בנה היתה סיוט, והוא היה נרגן ועייף כמעט בכל שעות העירות שלו. בסופו של דבר היא ובנזוגה מצאו דרך ללמד אותו לישון, ותוך 3 ימים הוא החל לקרון בכל שעות העירות שלו, כתוצאה מכך שישן כהלכה (לפני שתשאלי, הם השתמשו בשיטת חמש הדקות, אותה קיצרו לשיטת 2 הדקות או משהו כזה. הם לא ראו מוצא אחר, ומבחינתם זה עבד פלאים: הילד התחיל לישון מצד אחד, ולהיות הרבה יותר מרוצה מהחיים מצד שני).

עוד דבר, הוא השאלה: מה את יכולה לעשות בקשר לזה? בחזרה לדוגמא של בכורי - כשהיה בן 10 חודשים בערך, היתה תקופה של חודשיים-שלושה שישן 30-45 דקות בצהריים, והיה מתעורר עייף וסחוט. כל השמיניות באוויר שניסיתי לא הצליחו לגרום לו להאריך את שנתו. אז פשוט ויתרתי, כי הגעתי למסקנה שנסיונות השוא להרדים אותו מעיקים הרבה יותר על שנינו מהעייפות שלו (ושיטת 5 הדקות לא היתה אופציה מבחינתי). כעבור מספר חודשים זה עבר.

מה שאני מנסה לומר, אם זה לא היה ברור, זה שאם חשת שמיצית את כל הניסיונות ואת לא מצליחה להרדים אותו - אולי כדאי שתעזבי את זה, ותסתדרי עם מה שיש.
<ואולי השחרור הזה פתאום ישפר את השינה שלו>
<אבל אולי גם לא >

[רוגזת_לאור_ירח*]

תודה על התגובות, העצות והעידוד.
פרח - ובמקביל נותנת (וגם לוקחת בעצמי) רסקיו רמדי - היית ממליצה גם אם אין דרמות במשך היום? חייבת לציין שהוא תינוק חייכן ונעים במיוחד.
נועה - הוא הרבה בחוץ, כל היום איתי ופיזית עלי רוב שעות היום. אם השינויי היה מתחיל לאחרונה הייתי מיד מקשרת את זה לעובדה שאני חוזרת לעבודה בעוד כשבועיים. בגלל שהוא התחיל כבר לפני כמה חודשים - קשה לי לקשר.
מיצי - האמת היא שאני חשה ששעות השינה המועטות לא מפריעות לו. הוא נמרץ וחייכן. אני מרגישה שמה שגורם לו להיות לעיתים נרגן זה הנסיון הבלתי פוסק שלי להרדים אותו. דווקא היום התאמנתי בהרפייה. קמתי איתו מהמיטה ב- חמש וחצי בבוקר (במקום לרגוז עליו ולנסות להרדים). היה לנו יום נעים במיוחד שלווה בשינה עמוקה וארוכה באמצע היום (דבר ששימח אותי מאוד!). הענין עם שיטות הרדמה למיניהן הוא שההרדמות נעשית בצורה חלקה, אבל השינה עצמה רצופה התעוררויות והרבה פעמים התעוררויות לא נעימות שמלוות בבכי. בשניה שאני מרימה את החולצה הוא נרגע. לפעמים נרדם בחזרה ולפעמים לא.

<רוגזת מזכירה לעצמה לשחררררררר>.

[עירית_לוי]

היית ממליצה גם אם אין דרמות במשך היום?
כן, בוודאי.
לקחת כמה פעמים במשך היום, וגם בזמן הבכי בלילה (שוב - גם לך וגם לו, כי הוא קולט ממך את חוסר המנוחה שלך ואת המתח שלך בתגובה להתעוררויות שלו).
הרי את עדיין לא יודעת מה בדיוק גורם להתעוררויות.
תנסי כמה ימים ותראי, אולי זה יעזור. אם לא - תמשיכי הלאה לבדוק עוד דברים.

[רוקדת_לאור_ירח*]

האמת היא שאני חשה ששעות השינה המועטות לא מפריעות לו. הוא נמרץ וחייכן. אני מרגישה שמה שגורם לו להיות לעיתים נרגן זה הנסיון הבלתי פוסק שלי להרדים אותו.
אז בעצם אין כאן בעיה, לא אצלו לפחות. אם הוא נינוח ומתפתח כראוי, הבעיה היא אצלך וכמו שאמרת כדאי להתאמן בלשחרר. כדאי לזכור שכמו שלפי הספרים אדם מבוגר זקוק ל-X שעות שינה אבל יש כאלה שזקוקים ליותר ויש כאלה שלפחות, ככה גם הקטנים. צריך לפקוח עין ולראות שזה לא פוגע בכלום, אבל גם להבין שזה כנראה מספיק לו (רוקדת אף פעם לא הבינה את המבוגרים שמצליחים לישון שש שעות ביממה ולתפקד רגיל).

[רוגזת_לאור_ירח*]

(רוקדת אף פעם לא הבינה את המבוגרים שמצליחים לישון שש שעות ביממה ולתפקד רגיל). כך גם רוגזת שזקוקה לפחות ל 10 שעות שינה בלילה...

[נבט_חיטה*]

לא יודעת למה ולא יודעת מה לעשות-
בני בן 11 חודשים בשבוע הבא. מתעורר זה הלילה השני ברציפות כמעט באותה שעה בבכי היסטרי כאילו חלם חלום רע.
לא מצליחים להרגיע אותו. הוא ישן איתנו במיטה המשפחתית. מתעורר ובוכה בכי מר עד שבא לי בעצמי לבכות <ואכן בוכה בסתר>
מה עושים? )':
אני נותנת לו רסקיו.
לא נראה לי שזו צמיחת שיניים- עברנו שני לילות קשים ואלו לא אותם סימנים.
בסופו של דבר הוא נרגע. אגב, מסכים להיות רק על הידיים של אבא. )-:
עומד ליד מכשיר הדיסק מן ומקשיב למוזיקה. מדבר קצת. מדליק את האור. ואומר "אור" ובסוף מסכים לינוק קצת ולהירדם.
לא יודעת אם זה קשור אבל רק החלמתי מדלקת בשד. לוקחת אנטיביוטיקה.
יש הארות?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

לא יודעת אם זה קשור
מה קורה איתו במשך היום? קרה משהו לאחרונה - פגישות חדשות, פעילות שונה, אנשים חדשים?

גם חלומות רעים יכולים להיות בגיל הזה, ולפעמים הם קשורים לזוטות כמו חימום יתר בחדר וכאלה.

[נבט_חיטה*]

שום דבר מיוחד. הכל מתנהל כרגיל. (-: קצת עובד בגינה, קצת זוחל בשכונה. קצת מכרסם בננה. רוקד. שר.
גם חלומות רעים יכולים להיות בגיל הזה, ולפעמים הם קשורים לזוטות כמו חימום יתר בחדר וכאלה.
נראה לי שזה זה... כלומר חלומות רעים.

[תבשיל_קדרה*]

רוגזת יקרה,
אולי בבקשה תשני את ניקך?
הוא נראה כמו פראפראזה (עצבנית) על הניק של רוקדת, (הייתי בטוחה שזו היא).

[שגב*]

בני בן שנה ועשרה ומאז ותמיד מרבה להתעורר בלילה<כבר שנה אינו יונק אך ממשיך להתעורר וההליך שאני נשכבת לצידו עד שנרדם<ישן בצהריים כשעה וחצי וכשהולך לישון הוא עייף ולרב אף מבקש ללכת לישון(נרדם סביב 2130) עוד שלושה ח אני אמורה ללדת ומוטרדת מסוגיית ההתעוררויות מכיוון שהוא מעוניין רק שאני אשכב לידו ולא בן זוגי<אשמח לשמוע רעיונות כיצד אפשר לשנות את המצב

[שירשירונת*]

בני בן 11 חודשים ומתעורר בלילה לאכילה מבקבוק ובדר"כ חוזר מיד לישון. נאמר לי שרצוי להפסיק את המנהג הזה. לי זה לא מפריע במיוחד, אבל שמעתי שזה לא בריא לקיבה ולא בריא לשיניים שרק לפני יומיים יצאו לו. האמנם? ואיך בכלל אפשר להפסיק מנהג כזה?

[אצלי_עד_גיל_4_קם_בלילה*]

שירשירונת , עזבי מה שאומרים לך אנשי "מקצוע" למיניהם, זה לוקח שנים לגמול מאכילת לילה.
כשהילד יגדל ויאכל היטב ביום תוכלי לעבור לשתיית נוזלים צלולים יותר או מים , ובהדרגה להוריד לו את השתייה בלילה.
לא בריא לקיבה כי היא אמורה לנוח בלילה ולא לעכל,
וממש לא בריא לשיניים כי הם נרקבות.
יש אמהות שמדללות את התחליף למשל פי שניים ופי שלושה עד שמגיעים למים עם קצת צבע לבן, ואז עוברים למים.
בכל מקרה בטווח ארוך כדאי גם להיגמל משתייה בלילה לגמרי בגלל הגמילה מחיתולים בלילה, אם שותים אז עושים פיפי בנת?
הקיצר, סבלנות.

[שירשירונת*]

_לא בריא לקיבה כי היא אמורה לנוח בלילה ולא לעכל,
וממש לא בריא לשיניים כי הם נרקבות._
אימל'ה. אז עד מתי מומלץ לחכות?
טוב, אולי הוא ייגמל לבד...

[אריטמוס_מ*]

אני כל פעם כותבת את השאלה שלי בדף אחר אבל עדיין לא קיבלתי שום תגובה אז אנסה שנית.
הבן שלי בן שנה ושלושה חודשים ישן איתנו מיום לידתו.קיבלנו בהבנה ואהבה חודשים ארוכים מחוסרי שינה (לפיצי היו בעיות קשות עם רגישות לאוכל)
אבל היום כבר הכל עבר ופיצי בריא ומלא בביטחון וחיוכים רק מה לישון הוא לא מעוניין.פיצי מתעורר הרבה פעמים בלילה צוחק ורוצה לשחק בשאר הפעמים הוא פשוט לא מוצא את עצמו.יכולים להיות לילות שהוא פשוט קופץ במיטה בין 01:00 ועד 03:00.רציתי לשאול מה בנוגע לרסקיו האם זה באמת מומלץ גם לתינוקות מה זה מכיל והאם זה לא יוצר תלות ?חוץ מזה שהייתי שמחה לקבל גם עצות אחרות.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

רסקיו רמדי מומלץ גם לתינוקות, אבל ודאי אינו פתרון לטווח ארוך.
אני הייתי חושבת לפנות לרפואה סינית. אולי יש המלצות ב המלצות מטפלים אלטרנטיביים .

[טל_מיקלין*]

שלום,
יש לי תינוק בן כמעט חמישה חודשים, אני עדיין מניקה (באופן מלא) והוא ישן איתנו במיטה. מזה למעלה משבוע שהוא התחיל להתעורר בלילה כל שעתיים לכל היותר כשעד לאחרונה הוא משך שלוש שעות בין הנקות (גם בלילה). האם למשהו יש עצה מה לעשות? אם אני מניקה אותו הוא נרדם מיד בסוף ההנקה, אם לא הוא מתחיל לבכות ולוקח לי הרבה זמן להרגיע אותו על הידיים. אבל אני מתחילה להיות מאוד מאוד עייפה. אשמח לקבל רעיונות עצות. תודה

[סיגל_ב*]

טל היקרה,
קשה להיות עייפה. זה מתיש ומוציא מאיזון. וצריך לדאוג גם לך, וגם לתינוק.
נתחיל בו.

תינוק זקוק להנקות גם בלילה. זקוק לזה בכל רמה - ובפרט ברמה הפיזית: הוא זקוק לאוכל!
אם את לא נותנת לו לאכול הוא נשאר רעב.

לא רק זאת, להרדים תינוק (רעב) ובוכה על הידיים זה הרבה יותר מעייף מאשר פשוט להניק ולחזור לישון.

טל, זה נפלא שאתם ישנים יחד. כיף גדול!
האם את מניקה בשכיבה?
זה יכול לעזור לך להניק תוך כדי שינה שלך, כך שאת מתעוררת לרגע, מחברת אותו וממשיכה לישון תוך כדי ההנקה שלו. הניתוק ושחרור הפטמה קורים מאליהם תוך כדי שינה של שניכם.

תינוקות משנים כל הזמן את דפוסי השינה שלהם. יכול להיות שמתחילות לצמוח לו שיניים וזה גורם לו להתעורר יותר. יכול להיות שינויי הטמפרטורות, חם יותר בחדר אולי, אולי להוריד שכבה של בגד, שמיכה פחות עבה וכו'.
אולי הוא צמא יותר והנקה תרווה את צמאונו.

כך או כך, יש כמה דברים שאת יכולה לבדוק בתחום הזה אבל מעל הכל נשמע שהפתרון הוא ברור:
אם אני מניקה אותו הוא נרדם מיד בסוף ההנקה
ומה יותר טוב מזה?
יש הרבה אמהות שהיו מוכנות להתחלף איתך ברגע. רוצה לומר, זה הכל עניין של נקודת מבט וציפיות.

ואם כבר ציפיות, הציפייה שתינוק יישן כך וכך שעות אינה ריאלית (תינוקות עושים מה שהם רוצים - עובדה ) והיא בעיקר מעמיסה עלינו.
כי אז אנחנו מתעוררות מתוסכלות ומאוכזבות. ואז אנחנו עייפות יותר רק מהעצבים על המצב! וחבל...

המלצה: להרפות. לשחרר. לשחרר כל ציפייה ופשוט לזרום עם מה שקורה. מה שקורה כרגע כנראה שזה מה שטוב לתינוקי שלך. כנראה שלזה הוא זקוק.
וכדי שאת לא תהיי עייפה ותחזיקי מעמד (כי זה קריטי וחשוב! ) תנסי לישון איתו במהלך היום בכל פעם שהוא נרדם, ובסופי שבוע כשאבא בבית להשלים עוד שעות שינה.

כך תוכלי גם לשמור על עצמך חזקה ושמחה, וגם על הצרכים שלו, בדיוק כפי שהוא זקוק להם.

[סיגל_ב*]

מציעה גם לקרוא את
שינה של תינוקות
הנקה בלילה
ובכלל דפים ב- מדור שינה.
@}

[טל_מיקלין*]

אורלי שלום,
תודה רבה על ההתייחסות שלך! שמחתי לקרוא אותה.
המחשבה שלא להניק בכל פעם שהוא מתעורר עלתה מתוך מחשבה שלא הגיוני שהוא רעב כל שעתיים (כשבמשך היום יונק לכל היותר כל שלוש שעות) אלא יותר שקשה לו לישון יותר משעתיים רצוף ואז הוא מתעורר ולכן עלה הרעיון שאם הוא לא רעב
(כי הוא אכל לפני פחות משעתיים) אז אני ארגיע אותו על הידיים אבל לא להרגיל אותו להנקה כאמצעי הרגעה יחיד. נשמע שאת לא מסכימה עם הדעה הקיימת שתינוק מעל משקל מסויים (התינוק שלי שוקל למעלה משמונה ק"ג) וגיל מסויים כבר לא זקוק בלילה לינוק כמו שהוא יונק במשך היום? אשמח לשמוע עוד ממך בעניין.
כרגע הנטייה שלי היא באמת לזרום איתו ולראות לאן המגמה החדשה הזאת מובילה, ושמחתי מאוד לשמוע עידוד בכיוון הזה (רוב החברות 'מזהירות' אותי שלא ניכנס לדפוס כזה של חוסר שינה) ובכלל, מה שאמרת על להרפות ולשחרר כל צפייה - הלוואי בכלל בחיים!.
שוב תודה,
טל

[סיגל_ב*]

אבל לא להרגיל אותו להנקה כאמצעי הרגעה יחיד
אני לא מתחברת גם לזה

זה הרי טבעי לגמרי שתינוקות ירגעו בהנקה . למה לעשות משהו אחר בעניין (כל עוד זה אפשרי כמובן)?
סמדר נ כתבה כאן באתר פעם משפט נפלא, שאני לא זוכרת אותו במדויק, אבל בערך את רוח הדברים: עבורי זה לא משנה אם התינוק רעב וזקוק לאוכל, או שהוא צמא, או שהוא צריך מרגוע נפשי, או קרבה שלי. מה שמעניין אותי זה שהוא זקוק להנקה. גם אם אנחנו לא יודעים לומר מה בדיוק כל הנקה ספציפית מספקת. (וכנראה שכל הנקה נותנת לו יותר מדבר אחד: הוא גם אוכל, שותה, מתחמם, מתקרב, חש נאהב, נרגע, מאושר).

אני חושבת שזה בונוס ענק שיש לנו את היכולת להרגיע בקלות את הילדים שלנו, ואני מודה כל יום על כך שאני מניקה את בתי ויכולה לספק לה את כל זה.

נשמע שאת לא מסכימה עם הדעה הקיימת שתינוק מעל משקל מסויים (התינוק שלי שוקל למעלה משמונה ק"ג) וגיל מסויים כבר לא זקוק בלילה לינוק כמו שהוא יונק במשך היום?
הדעה הזו מגיעה מהיכן? טיפת חלב, רופאים?
אני מכירה את חוות הדעת המקצועית הזאת (של יועצות הנקה):
תינוק אמור לינוק לפי דרישה. מתי שהוא רוצה - אז בדיוק הוא זקוק לזה, ואז יש לתת לו לינוק.
בניגוד לארוחות תמ"ל ששם השליטה על הכמויות נמצאת בידי ההורה, אצל תינוקות יונקים השליטה על הכמויות נמצאת אצלם, ולכן ממש לא טוב להתערב בזה.

רוב החברות 'מזהירות' אותי שלא ניכנס לדפוס כזה של חוסר שינה
מניסיוני הזעיר (ילדה בת שנתיים וקצת)
ככל שאנחנו מספקים את צרכיהם של ילדינו בזמן ובמלואם - ככה הכל קל יותר. להם - כמובן, ולנו - כפועל יוצא.
ובכלל, ממליצה להזהר מהפחדות לעתיד למיניהן.
כל אחד הוא סיפור אחר. ואי אפשר מסיפור אחד להקיש על משנהו. כל משפחה היא עולם ומלואו, עם יותר מדי פרמטרים מכדי להצליח לעשות היקשים ממה שקורה אצל אחרים.
מה גם, שלבחור לעשות משהו או להימנע ממשהו, רק כי אולי ככה יקרה בעתיד - נשמע לי מוטיבציה לא משהו... כי מה אם אותו דבר שחששנו מפניו, ושבגללו שינינו אורחות חיים, בכלל לא יקרה וגם לא עמד לקרות?

יותר מהכל חשוב שנהיה קשובות לקול הפנימי שלנו, לאותה אינטואיציה אמהית, שמספרת לנו מה נכון לנו ומה מתאים לנו.
לכל אחת מאיתנו יש את הקול הפנימי הזה, קשה למצוא אותו כי התרבות שלנו נוטה להשתיק אותו....
אם זה מעניין אותך, יש לא מעט דפים על כך באתר.

כרגע הנטייה שלי היא באמת לזרום איתו ולראות לאן המגמה החדשה הזאת מובילה
נשמע נפלא!

תמשיכי לעדכן!
בהצלחה. @}

[ניצן*]

דפוס שינה של תינוקת ופעוטות משתנה מעצמו כל 6 שבועות - תמיד יש למה לצפות
מניסיוני יש חלון הזדמנויות אופטימלי להרדמה שבו התינוק עייף אבל לא מידי וצריך ללמוד לזהות את החלון הזה.
לא מומלץ להעביר את התינוק בזמן השינה.
במקרה הזה אני דווקא לא מסכימה עם גישת הנקה לפי דרישה, בגלל שזה רק בליליה ורק בשבוע האחרון. זה קרה גם לי עם מעין, התחיל כשהיה שינוי זמני בחיים אבל נהיה הרגל תוך שבועיים. ובמצב עייפות כרונית היה לי קשה מאד לתפקד וזה רע למעין.
מה שעשינו כדי להחזיר את הגלגל לאחור (היתה התעוררות לילה אחת בלבד תקופה ארוכה):
בפעם הראשונה שהיא התעוררה בכל לילה, לא נתתי לה ציצי והרדמנו אותה עם מים ותשומי וכו' (על בסיס עכשיו לילה והציצי ישן). בפעמים הבאות באותו לילה נתתי ישר ציצי (למי יש כוח לזה פעמיים בלילה?). תוך יומים ההתעוררות הראשונה נדחתה בשעה ואחרי שבועיים המצב חזר לקדמותו.

[מיכל*]

מישהי כתבה שכשכותבים כאן על בעיה היא נפתרת... אז אני מנסה...
כבר חודשיים פשוש, בן כמעט חצי שנה, מתעורר באמצע הלילה, יונק המון זמן, מנסה להרדם ולא מצליח. כשאני קמה להרדים אותו על הידיים הוא מתחיל לפעמים לשיר ולוקח לו זמן להירדם. כל זה יכול לקחת עד שלוש שעות. לפני חודשיים יצאו לו שיניים וחשבנו שזה קשור. אבל זה ממשיך. עכשיו אולי יוצאות לו עוד. עד אז הוא היה מתעורר לפעמים שלוש פעמים בלילה או יותר, אבל תמיד נרדם איתי עם ציצי בשכיבה, במיטה המשותפת, ולא היתה בעיה.
במשך היום הוא לפעמים ישן, לפעמים לא. הוא יונק כשבא לו, ובא לו המון, אבל להירדם עם הציצי קשה לו,בעיקר בלילה.
אני עייפה! הוא יכול להיות עצבני ומקטר מעייפות, אבל בדרך כלל עירני ומתוק להפליא.

[אמא_אום*]

מיכל - לנו היתה אפיזודה זהה. בגיל 5 חודשים (למשך תקופה של כמה שבועות...) הקטן היה מתעורר מלא שמחה ופטפוטים, ונשאר ער כשעה/ שעתיים. אמהות רבות מספרות על מקרים זהים בערך בגיל הזה.. כולם הבטיחו שזו תקופה וזה עובר, ואכן כך היה.
ממליצה לך לא להלחם איתו בלילה. אם אפשר - להניח אותו לידכם במיטה, לתת לו להתבטא ולחזור לישון. זה עובר...

פתאום ראיתי את התכתובות שלי בתקופה ההיא .. רוגזת לאור ירח? היא אני לפני כ-9 חודשים. אולי תמצאי כמה עצות בשרשור למעלה...

[גן_גורים*]

קצת מרגיע שלא רק אצלנו... הגור עוד מעט בן ארבעה חודשים, ישן איתנו (במיטה קטנה שמחוברת לשלנו) ואני מניקה בשכיבה. בדרך כלל מתעורר המון בלילה לציצי, ובימים האחרונים התחיל להתעורר שמח וצוהל לשעה או יותר באמצע הלילה, ולפעמים אפילו פעמיים כאלו. אני מרדימה עם ציצי, אבל הבעיה היא שברגע שהציצי נעזב/מועזב (...) הוא מתעורר ומתחיל לחפש. לצערי, למרות ההנקה בשכיבה, אני לא ממש מצליחה לישון תוך כדי, וחוץ מזה שאני לא מסוגלת לישון כשהציצי בפה שלו במשך שעות (בלי לזוז, בלי ממש לישון, כואב לפעמים). אני מרגישה שזה הולך ומחמיר, השינה שלו קלה גם בלילה, מרגישה שאני הולכת ומסתבכת עם העניין של להרדם עם ציצי בפה. נכנסתי למעגל של תשישות ועייפות איומות (עוד יותר מהרגיל...) ולצערי גם של עצבים ותסכול. אני יודעת שזה משפיע עליו אבל אני לא במצב שיש לי כוחות לשלוט בזה. אני מוצאת מידה של נחמה בזה שזה מוכר לאחרות, ובכך שזה יכול לעבור.
(נכתב בזמן משבר... סליחה על היאוש)

[מיכל*]

רוגזת לשעבר - מנחם לדעת שזה עובר. תודה. בינתיים זה מחמיר... עכשיו גם ההרדמות בערב, שהיו תמיד קצרות ופשוטות בהנקה בשכיבה הפכו לארוכות ומורכבות. כמו בהתעוררויות של הלילה הוא חורש המון זמן את שני ציצים תוך כדי התפתלות וקפיצות מאחד לשני ואז אנחנו עוברים לנידנודים על הידיים ולציצי על הכסא נדנדה ולציצי על הערסל. באיזשהו שלב הוא נרדם. זה לוקח בין שעה לשלוש. הלילה היה סשן כזה בין 12 לאחת וחצי, ישן עד שלוש וחצי וזהו - נגמר הלילה. קשה.

[טל_מיקלין*]

האם מישהי יודעת משהו על האם התעורריות רבות בלילה (כל שעה וחצי בערך) אצל תינוק בן תשעה חודשים פוגעת בשינה שלו ? (לגבי השינה שלי אין ספק שיש פגיעה..), הוא ישן איתנו במיטה, מתעורר, אני מניקה והוא על פי רוב חוזר מיד לישון, אבל תהיתי האם ההתעורריות האלה והעובדה שהוא לא יודע להרדים את עצמו חזרה אלא זקוק לי פוגעות בשינה שלו ובערנות שלו במשך היום? (בדרך כלל ואחרי כשעה, שעה וחצי מהרגע שהוא קם סופית בבוקר (סביבות חמש וחצי) הוא כבר עייף וחוזר לישון, האם זה רגיל או אולי קשור לזה שהוא מעולם לא ישן יותר משעתיים רצוף מאז שנולד. בכל מקום מדברים על חשיבות רציפות השינה, אז איך זה בא לידי ביטוי אצל תינוק שכל הזמן מתעורר? תודה.

[אף_חצוף*]

אני אחרי עוד לילה בלי שינה, אז אני כותבת כאן בחיפוש אחרי רעיונות לפתרון.
יש לי 2 ילדים, הגדולה בת 3 + והקטן בן 10 חודשים. שניהם קמים בלילה בזמן האחרון, ולא מתואמים, כך שאני יכולה לישון 4 שעות בלילה ולא ברצף. לי זה פשוט לא מספיק.
הגדולה מתעוררת פעם אחת בלילה, מתישהו בין 1 ל-4 בד"כ ורוצה להגיע אלינו למיטה (שזה מובן כי הקטן בד"כ שם בשעות כאלה). הבעיה שלפעמים היא מעירה אותו. חוץ מזה, אין אצלנו מקום לשניהם (לינה משפחתית לא רלוונטית מכל מיני סיבות). לפעמים היא פשוט נשכבת אצלנו במיטה, או אצלה אם הצלחנו להחזיר אותה, ולא חוזרת לישון. היא יכולה להיות ערה לפעמים שעה ויותר ככה באמצע הלילה. זה התחיל לאחרונה אחרי תקופה שהיא סוף סוף ישנה כל הלילה. לעתים רחוקות היא גם הולכת לשירותים, אבל הרבה פעמים אומרת שהיא לא צריכה. אני לא יודעת מה לעשות איתה, ומנסה לחשוב איך אפשר להחזיר אותה לשינה רצופה, או לפחות ליקיצה אחת וחזרה מיד לישון.

הקטן מתעורר בין 3-5 פעמים בלילה לרוב, ואני מניקה אותו. השינה שלו כל כך קלה, שאם אני מניקה והוא לא לגמרי נרדם ואני מנסה להחזיר אותו למיטה, הוא יתעורר. בשלב כזה יכול לקחת לו עוד 40 דקות להירדם שוב (עם או בלי הנקה נוספת). לפעמים באמצע הלילה גם הוא מתעורר ורוצה לשחק, ורק אם אני מחזיקה אותו שוכב ומציעה לו לינוק הוא נזכר שזה יכול להיות נחמד, ואז אולי יירדם. לאחרונה הוא גם יונק פחות ופחות ביום, ויונק רק כשהוא עייף או ממש בלילה, לדעתי זה קשור לירידת חלב חזקה שנמאס לו ממנה.
הוא עדיין קצת קטן לגמילת לילה מלאה, אבל יש כאן שני עניינים משולבים. אחד הוא השינה הקלה, שבגללה אי אפשר להעביר אותו, אי אפשר להרעיש אפילו במעט, כי אם הוא מתעורר הוא פשוט לא יודע איך לחזור לישון. השני הוא התוצאה של זה, שהוא מתעורר הרבה ויונק הרבה במהלך הלילה, כנראה גם כדי להשלים שעות אמא ויניקות שלא ינק ביום.

אני חייבת למצוא דרך לישון יותר, זה כבר ממש לא עסק.

< יש כל כך הרבה דפים על שינה, אבל יש כאן כמה עניינים אז בחרתי לאחד>

[גילית_ט*]

הילד שלנו בן שנה וחודשים מאז הלידה קם כל לילה בין 3-4 פעמים בבכי ומה שמרדים אותו בחזרה זה בקבוק
עם חלב ניסינו לדלל ,ניסינו דייסה(לא מוכן), ניסינו מים ,אבל הוא רוצה רק חלב מאבקה
מוצץ הוא לא משתמש
במהלך היום הוא אוכל מצויין וישן בצהרים בין שעה לשעתים אך בלילה חלום על 8 שעות רצוף ממש לא מתגשם
האם יש לכם עצות לשינה רצופה ???
הוא ישן איתנו אולי זה מהתזוזות שלנו?

[אמא_חדשה*]

גילית,

אני מאמינה שאם תעבירו אותו למיטה משלו הוא יתעורר הרבה יותר, אין קשר לתזוזות שלכם, כל אחד לומד לישון במרחב שלו, עם התזוזות והנחירות.
אנחנו במיטה עם פעוט פעיל ביותר בן שנה ו- 8 + כלבה מסוג בולדוג שנוחרת בטירווווף , וישנים כמו גדולים.

אם הוא אוכל את כל הבקבוק, נשמע שהוא באמת רעב, תנסי להוסיף אולי עוד ארוחה לפני השינה, אצלנו הקטן אוכל כמעט כל היום ורזה כמו צימוק. אוכל בקבוק בבוקר , אח"כ בייגלה עם לבנה (המאכל האהוב ביותר) אח"כ ארוחת 10 איתי שזה ביצים, וטונה וירקות, אח"כ דגני בוקר, ארוחת צהריים מה שאני מכינה לכולנו, מעדנים, פירות, ארוחת ערב משפחתית , ועוד בקבוק לפני השינה.

הוא אוכל לאורך כל היום אבל בקטנות.

עוד דברים שעזרו לנו זה להשכיב מאוחר, הכי קל זה לתת לו ליפול לבד איתנו בסלון, וזה קורה תאמיני לי...
ובגיל צעיר יותר לתת בקבוק לפני שאנחנו היינו הולכים לישון, ממש מתוך שינה. נגיד ב- 23.

חוץ מזה אם כלום לא עוזר אז תלמדי להכין בקבוק בלי להתעורר, כמו שמניקים בלי להתעורר, שימי לידך את הבקבוק עם המים ומחלק מנות ותכיני תוך כדי שינה (המים בכלל לא חייבים להיות חמים).

ועוד המלצה- הספר "לישון בלי לבכות" . ממש מומלץ להורים שרוצים לישון בלי להפעיל כל מינה שיטות אילוף על הילדים שלהם.

ובהצלחה @}

[גילית_ט*]

תודה
המים כבר מזמן לידי עם המחלק מנות
אצלנו הוא אוכל ב 7:30 פרוסה ב 12:30 צהרים חם וגם ב 17:30 שוב צהרים עם אבא 20:00 סנדוויץ ואז לפני המיטה בן 8 ל 10 בין לבין לפעמים הוא אוכל פרי או פתית אורז
הוא כבר מגיע לשיש ואומר משהו שאנחנו יודעים שזה הבקבוק
היום הוא אפילו הביא תבימבה ונעמד עליה וניסה להגיע לבד בבקבוק
אולי בקרוב הוא יקום בלילה ויכין לעצמו שתיה:-P
לא נראה לי שזה מרעב הוא אוכל מנות גדולות והוא מתפתח יפה
מישהי אמרה לי זה הרגל מלידה אבל אני לא המנע ממנו את זה עד שהוא לא ירצה להפסיק

[ירח_לבן*]

אני מאמינה שאם תעבירו אותו למיטה משלו הוא יתעורר הרבה יותר
ממש לא נכון. אולי כן אולי לא. אצלנו מאז שהעברנו אותה למיטה משלה, היא ישנה הרבה יותר טוב, וגם אצל עוד חברות זה קרה. לא נראה לי שהתזוזות זה הבעיה, אצלנו זה היה שילוב של הרבה גורמים, יכול להיות בין השאר שהמרחק עזר בכך שההתעוררות שלי אליה היתה פחות מיידית, ואז התאפשר לה לחזור לישון בעצמה, בעוד שאם היתה קרובה אלי, מיד זה היה ציצי או בקבוק
אם הוא אוכל את כל הבקבוק, נשמע שהוא באמת רעב,
גם כאן אני חייבת לא להסכים. לא אלאה בסיפורים אבל אצלנו קיבלנו ממש הוכחה לכך שההתעוררויות שלה לא היו מרעב. הוא יכול להתעורר מאלף סיבות, אבל כנראה שהבקבוק זה הדבר היחיד שמרגיע אותו, כי הוא לא מכיר דרך אחרת להרגע. האוכל במקרה כזה, הוא רק תוצאת לואי.

גילית,
איך הוא נרדם בלילה? בקלות? תמיד אך ורק עם הבקבוק? אם כן, כשהוא מתעורר בלילה, הוא מצפה לקבל את מה שנרדם איתו. זה מה שהוא מכיר.
כתבת שניסיתם לדלל...זה לא עבד? אנחנו דיללנו בהדרגה כל פעם קצת, כפית פחות, חצי כפית... ומהר מאד זה עבר למים. יחד עם זאת, התמ"ל אצלנו היה רק לשבועיים לצורך גמילה מהנקה וכשראיתי שהיא מתחילה להתמכר לזה מיד הורדתי, כך שהיא מעולם לא היתה 'מכורה כבדה'...

המסקנות שלי משנה ו-3 של חוסר שינה (קראתי את לישון בלי לבכות. ניסיתי את השיטות שם. הייתי ביעוץ בענייני שינה, ניסיתי את מה שיעצו שם.):
תינוקות מתעוררים בלילה. אפשר להחליט שככה זה ולקבל את זהולרדת מהציפיות ומהפנטזיות על לילה שלם, ולתת בקבוק מתוך שינה, ולא להשאר תקועה בתסכול וביאוש, אלא פשוט 'לישון את זה'.
אפשר גם להחליט שזה לא מתאים לכם ולשפר את מצב ההתעוררויות, אבל אני לא ראיתי שאפשר לעשות את זה ללא בכי. לא כל בכי הוא שיטת ה-5 דקות, אבל צריך להחליט מראש מה עושים, איך עושים, ואם מחליטים אז להיות מאד נחושים ועקביים אחרת זה יכול גם להחמיר את המצב.
אצלנו רק גמילה מלאה מהנקה שיפרה את מצב הלילות (היום מעוררת פעם אחת בלילה ופעם אחת לפנות בקר. לעיתים רחוקות ישנה לילה שלם)

[גילית_ט*]

באמצע היום הוא נרדם איזה חצי שעה שעה אחרי הארוחה או אפילו באמצע האכילה הוא מנקר אז אני מעבירה אותו למיטה או שאחרי הארוחה אני מחליפה לו חיתול ואני רואה שהוא לא קם מהמיטה אני שמה אותו מתחת למיטה לפעמים הוא צריך חיבוק לפני ההרדמות.
בלילה הוא מתבכיין והולך לכיוון השיש ומנסה להגיע לבקבוק ואז שוב למיטה ואז הוא נרדם אך לפעמים הוא שותה את כל הבקבוק ושוב רץ לשחק
תמיד לפני אנחנו מנסים מים
בנסיעה כמובן פשוט עוצם עיניים

[אף_חצוף*]

_תינוקות מתעוררים בלילה. אפשר להחליט שככה זה ולקבל את זהולרדת מהציפיות ומהפנטזיות על לילה שלם, ולתת בקבוק מתוך שינה, ולא להשאר תקועה בתסכול וביאוש, אלא פשוט 'לישון את זה'.
אפשר גם להחליט שזה לא מתאים לכם ולשפר את מצב ההתעוררויות, אבל אני לא ראיתי שאפשר לעשות את זה ללא בכי. לא כל בכי הוא שיטת ה-5 דקות, אבל צריך להחליט מראש מה עושים, איך עושים, ואם מחליטים אז להיות מאד נחושים ועקביים אחרת זה יכול גם להחמיר את המצב._

בגדול, אני מסכימה. כן, תינוקות מתעוררים בלילה, כמו שגם ילדים ומבוגרים לפעמים מתעוררים בלילה. השאלה היא מה עושים כשהם מתעוררים. אנחנו בתהליך של גמילת לילה, והוא לומד שהוא קם ומחזירים אותו לישון בלי לינוק. לפעמים זה לוקח יותר זמן, לפעמים פחות. אם אני עושה את זה הוא בוכה יותר, ובהתאם מבלה יותר זמן על הידיים לפני שהוא נרדם, ואם אבא עושה את זה, זה בדרך כלל יותר פשוט. אני לא אוהבת לתת לו לבכות, ונראה לי שהוא יודע את זה.

אצלנו, מעבר למיטה משלו וגמילת לילה צמצמו מאוד את מספר ההתעוררויות. לפעמים הוא מתעורר ומוצץ וחיבוק מחזירים אותו ישר לישון. לפעמים הוא זקוק ליותר זמן, אבל אני מקווה שלאט לאט זה ישתפר.
עקביות היא חשובה, תבחרי את השעות שחשובות לך ותתחילי משם.

[גילית_ט*]

לפני חודשים היה לנו שבועים שהוא היה קם ולא רצה בקבוק ובאמת היה על הידים וקפצנו בכדור ומה לא וחשבנו יופי נגמלנו מהחלב הזה אך לפתע הוא חזר לזה ובגדול ובדרך יצאו עוד מלא שיניים ויש עוד כמה בדרך
אנחנו לא נלחצים או מיואשים מהחוסר שינה ואין סיכוי שבעלי יקום אין לא סבלנות לזה והוא קם בבוקר לעבוד
מה אתם עושיםבגמילה פשוט מחכים שפתאום ירדם? אני לא בטוחה שאני רוצה שהוא יבכה כל כך הרבה רק בגלל שאני לא נותנת לא לשתות

[ירח_לבן*]

אנחנו בתהליך של גמילת לילה
היינו שם, זה עבד. חלקית. כלומר, היו שלושה לילות הרבה פחות נוראים ממה שציפיתי, יותר קל מהבכי בסלקל בנסיעות, כשכבר ביום השני כל הסיפור כולו לקח כ-20 דקות והיו רק 2 התעוררויות ובלילה הרביעי היא ישנה לילה שלם.
אבל אחרי זמן מה היא נהייתה מצוננת וקמה יותר, וכל עוד המשכתי להניק ביוםברגע שבלילה היה לה קשה היא נזכרה מחדש שיש גם ציצי והיתה רגרסיה, ואחכ עוד 'גמילת לילה'... בקיצור, זה שיפר משמעותית את הלילות שלנו לעומת מה שהיה קודם, אבל עדיין היה קשה, ומה שהיה הכי קשה זה חוסר העקביות. ללכת לישון ולא לדעת אם יעירו אותי עוד 10 ד' או עוד 6 שעות...

מה אתם עושיםבגמילה פשוט מחכים שפתאום ירדם?
לוקחים אותה על הידיים, מסתובבים איתה בחדר, אם צריך בבית, במרפסת, שרים, מספרים סיפורים, משחקים עם הבובות, ובעיקר מחבקים ואומרים אבא ואמא אוהבים אותך, אני יודעת שקשה לך אבל אנחנו נלמד להרדם...וכו'. וכמובן, מכינים אותה כמה ימים לפני ומסבירים שבלילה הציצי (בקבוק) ישן, ובבקר כשיהיה אור הוא יקום...
וכן. זה מלווה בבכי. היא בוכה, ואני מחזיקה, מחבקת, מכילה את הבכי שלה ולא מתפרקת מזה. זה לא הכי קל, אבל כאמור, פחות קשה ממה שציפיתי. אבל חייבים להיות נחושים, לדעת שזה מה שאת רוצה ושאת עקבית עם זה. אם את לא בטוחה אל תתחילי עם זה.

[אף_חצוף*]

אנחנו לא נלחצים או מיואשים מהחוסר שינה ואין סיכוי שבעלי יקום אין לא סבלנות לזה והוא קם בבוקר לעבוד
שנינו קמים בבוקר לעבוד, ואולי לכן זה כבר יותר דחוף לנו כי אני לא מתפקדת כשאני במצב כזה של חוסר שינה. גם לאיש שלי אין הרבה סבלנות לזה, אבל הוא לוקח חלק כי זה משהו שהחלטנו שאנחנו עושים, והוא יודע שיותר קשה לי לעשות את זה לבד.

מה אתם עושיםבגמילה פשוט מחכים שפתאום ירדם? אני לא בטוחה שאני רוצה שהוא יבכה כל כך הרבה רק בגלל שאני לא נותנת לא לשתות
מה פתאום? מסבירים שבלילה לא אוכלים, גם בגיל קטן הם כן מבינים. אני מחזיקה אותו על הידיים, יושבת איתו קצת בחושך, מחכה שיירגע ומניחה אותו במיטה. מלטפת לו את הגב, מקווה שיירגע. אם הוא לא נרגע ומתחיל לבכות, אני מרימה אותו שוב ומתחילה מחדש, בסופו של דבר הוא כן נרגע ונרדם. לפעמים הוא נרגע, שוכב שם אפילו 20 דקות ואז שוב בוכה, אז אני מרגיעה אותו שוב. כמה שצריך עד שיירדם.
כשאבא שלו נכנס, הוא יודע שבכי לא ממש מועיל, וזה בלי שהוא השאיר אותו לבכות. לפעמים הוא יבכה קצת, אבל גם אבא שלו ירגיע אותו ויחזיר אותו לישון.
המטרה היא לעזור לו למצוא דרך אחרת להירדם, בלי בכי, ובלי לאכול. את מכירה את לישון בלי לבכות ? יש שם רעיונות לגבי גמילת לילה, אולי משהו יתאים לכם.

[אף_חצוף*]

ללכת לישון ולא לדעת אם יעירו אותי עוד 10 ד' או עוד 6 שעות...
אוי, זה נשמע ממש קשה.
אני עדיין לא מוכנה לגמול לגמרי. הגדולה שלי נגמלה לבד בגיל שנה ושלושה חודשים, ובינתיים אני רוצה לתת לו לפחות את זה, לראות איך הוא יהיה, להשאיר לו את האופציה להיגמל לבד אולי. בינתיים יש שיפור, אבל זה לוקח זמן, יותר ממה שהייתי רוצה.
טפו טפו אצלנו אין הרבה בכי. הכי מצחיק זה שהוא עומד במיטה ובוכה, ובינתיים מחזיק את המוצץ ביד. הבכי הוא לפעמים פשוט הדרך לקרוא לנו.

[ירח_לבן*]

אני עדיין לא מוכנה לגמול לגמרי
כן, זה ממש אישי. בסופו של דבר גמלתי אותה בשנה ו-3, לא רק בגלל הלילות. בעיקר בגלל שזה נהיה ממש ניג'וס, לא יכולתי לחבק אותה בלי לחשוש שהיא תרצה עכשו ציצי, הרצון לינוק לא הראה מגמת דעיכה אלא להפך, נהיתה יותר תובענית, ובעיקר - אני התחלתי ממש לסבול מההנקה. הרגשתי ששתינו מוכנות לזה ושזה נכון לי בטוח, אבל גם עבורה (מאד לא באופני...הגמילה מהנקה נתנה לי חיים חדשים. לכולנו.)

[גם_אמא*]

בתי בת שנה וחודש. ישנה איתנו במיטה ויונקת במשך היום בנוסף למוצקים.(בכמויות קטנות) וגם-בלילה...
מתעוררת המון פעמים בלילה. בין 4 ל- 7 פעמים בלילה,בערך...(לפעמים אני חצי ישנה כשהיא יונקת,)
כשהיא מתעוררת בלילה, רוצה רק לינוק. רק זה מרגיע אותה. לפעמים ההנקה ארוכה-"ארוחה מלאה" ולפעמים כמה שלוקים ונרגעת. זה נורא מתיש. אני עובדת מהבית, אבל עדיין, רוצה וצריכה לקום בבוקר מוקדם. (חוצמזה גיליתי שכשיש לי זמן בבוקר לקום לבד, כשהיא עוד ישנה ואני יכולה להתארגן בשקט ולהתעמל, ועוד דברים לעצמי, כל היום שלי רגוע יותר. כמעט כל היום היא איתי וזה נחמד לי שיש לי ת'זמן הזה בבוקר-לעצמי. "ממלאה" את המצברים שלי ואז אני פנויה להיות איתה ולעבוד בבית...)
תמיד שואלים-מה השתנה? חזרת לעבוד? וכו'... לא. נראה ששום דבר לא השתנה, ובכלל-השגרה שלה מאז שנולדה זה להתעורר המון בלילה. התקופות שהיא ישנה טוב, כלומר-התעוררה פחות מ4 פעמים בלילה, הן היוצאות דופן והן הקצרות...

לגבי רעב- קשה לי להאמין שהיא באמת רעבה בלילה. היא יונקת ביום בערך 5 עד 7 הנקות + מוצקים. אבל אולי אני טועה..אולי אני צריכה להציע לה יותר ארוחות קטנות של מוצקים במהלך היום?

לגבי המצב הרגשי- היא איתי כל היום. נראה לי שהיא מקבלת מספיק תשומת לב. קורה הרבה שהיא משחקת לבד ואז אני פנויה לעשות משהו כמו לשטוף כלים/לבשל או לעשות רגליים...ועוד... ועוד.. אני אמנם איתה בבית, אבל יש לציין שאני ממש משתדלת להרגיל אותה לשגרה שלי ולעשות מה שאני צריכה לעשות בבית וכו'. אני ממש לא גננת שמפעילה אותה כל הזמן. אולי אני צריכה לעשות את זה יותר?? אבל ברגע שהיא עייפה או סתם רוצה אותי ובוכה אני כן מתפנה אליה ולוקחת אותה על הידיים.
היא גם יודעת לדרוש טוב מאד מה שהיא רוצה. ככה שנראה לי שאם היא הייתה צריכה יותר תשומת לב היא הייתה מראה את זה. או שלא?...

אולי היא מתעוררת מחלומות?
שיניים - לא נראה לי.

חוצמזה-היא עירנית מאד, פעילה, מקשקשת חברותית, שמחה ורגועה ביום. היא ישנה בצהריים-בד"כ בין שעה לשעתיים. אם היא נרדמת גם אחה"צ אפילו לזמן קצר-היא תרדם רק בסביבות 23-24 בלילה...(אסור לתת לה לישון בערב/אחה"צ..)
ביום שהיא ישנה רק צהריים היא תרדם בלילה בין 21:30 ל-22:30.ולפעמים גם אחרי. די משתנה.
יש לה טקס שינה והרגלים קבועים שמצאתי שעוזרים מעט להירדם יותר מהר, אבל בגדול-אם אני אשכיב אותה לישון לפני שהיא שפוכה(גם בצהריים וגם בערב) היא פשוט לא תירדם ותקפוץ ישר לשחק.
בלילה-היא פשוט כאילו רוצה לוודא שאני נמצאת. רק אני ורק הציצי מרגיעים אותה. אבא לא מעניין בלילה...
כל מי ששומע שהיא מתעוררת כ"כ הרבה בגילה מתחיל לספר לי שהילד שלו באותו גיל ישן לילה שלם! אני מקנאה נורא. למרות שאני מסתדרת עם זה סה"כ, זה מ ב א ס! אז לקבל את זה וזהו? זה האופי של הבת שלי או מה?
(הצילו...)

[דיצה*]

גם אמא, אין לי משהו חכם להגיד חוץ מזה שאני במצב דומה, ושתינוקות שיונקים נוהגים להתעורר בלילה יותר מגמולים.
מחכה איתך לתובנות נוספות.

אה, ויש גם דף. איך מפסיקים הנקה לילית (הדף הזה די מוציא לי את החשק מלנסות בכלל.)

[סוף_מעגל*]

כל מי ששומע שהיא מתעוררת כ"כ הרבה בגילה מתחיל לספר לי שהילד שלו באותו גיל ישן לילה שלם!
שטויות
בתור אמא של שני דובים (שישנים מעולה) אני יכולה לספר לך שהגדול שלי נהג לישון 12 שעות רצוף (!) מגיל שבועיים עד גיל חצי שנה.
בערך בגיל חצי שנה התחיל להתעורר בלילות.
בגיל שנתיים בערך הפסיק מיוזמתו לינוק וגם הפסיק להתעורר בלילות.
אני בעד לקבל את זה וזהו.
לא בקטע של זה האופי של הבת שלי (מה הקשר בכלל לאופי ?) אלא הבנה שזה הצורך שלה בתקופה הנוכחית, ומי יספק צרכים כאלה אם לא אמא .

[גם_אמא*]

דיצה
איך מפסיקים הנקה לילית (הדף הזה די מוציא לי את החשק מלנסות בכלל.)
כן, גם אני מוותרת בנתיים לגמול מהנקה בלילה...
סוף מעגל
בקשר לאופי- התכוונתי שזה הצורך שלה... יש גם תינוקות שלא מתעוררים כ"כ הרבה בלילה.
ו-כן, כנראה שאלה שיונקים מתעוררים יותר. נצטרך לקבל את זה ככה. ועד שזה יעבור, יגיע התינוק/ת הבא.
(אני מקווה... אז כמה שזה קשה, זה גם מאד מאד שווה את זה!)

אבל מה שבכל זאת מעניין אותי, זה למה היא מתעוררת כ"כ הרבה? זה צורך לוודא שאני לידה בלילה שהוא ארוך בשבילה? (השערה?) כי כל השאר(רעב, תשומת לב, שאני חסרה לה ביום - לא נראה לי. היא איתי רב רובו של היום). אולי יש קשר ללילה הראשון שלה מחוץ לבטן?? הפרידו אותנו בניגוד מוחלט לרצוני (!) והייתי כ"כ עייפה ומבולבלת אחרי הלידה. ככה שאם היא חיפשה אותי בלילה ההוא, לא הייתי לידה להניק, לחבק ולהרגיש...
טוב, כנראה שאת זה לא אדע אפעם...

[סוף_מעגל*]

טוב, כנראה שאת זה לא אדע אפעם...
אחד השיעורים החשובים ביותר שלימדו אותי הבנים שלי : לא כל תופעה אפשר להבין ולנתח, ולא תמיד קיים הסבר רציונלי, ועדיין, חייבים לחיות עם זה, כי זה מה יש.

[אינדי_אנית*]

ממליצה לך על הספר לישון בלי לבכות של אליזבת פנטלי. לי הוא קצת עזר בטכניקה והרבה בהבנה של אופי שינה של תינוקות. בגדול יש להם מחזורי שינה של בערך שעתיים נדמה לי, שבסופם התעוררות קלה. תינוק שיודע להרדם בעצמו מתעורר ומרדים את עצמו ולא מרגיש את ההתעוררות (גם מבוגרים). תינוקות שיודעים להרדם רק עם ציצי צריכים ציצי בשביל להמשיך לישון ולכן הם יונקים באמצע הלילה. הבת שלי בערך בגיל שנה וחצי התחילה להתעורר הרבה פחות פעמים בלילה ולפעמים גם לישון לילות שלמים.
שיטה אחת שהיא נתנה כדי ללמד את התינוק להרדם בלי הציצי היא לנתק אותו מהציצי כשהוא מאוד מנומנם, אבל עדיף לקרוא את הספר כי התיאור שלי הוא ממש שיטחי. בעקרון השיטה מאוד הדרגתית ולא כרוכה בסבל. אני ניסיתי ולא היתה לי סבלנות להתמיד בשיטות שלה אבל עדיין זה עזר לי.

[קיטי*]

הקטנטן שלנו בן שנתיים וחודשיים ומתעורר באופן קבוע פעם אחת בלילה. אני ניגשת אליו ונשארת לישון איתו. לרוב הוא נרדם מיד. לעיתים רחוקות הוא מתקשה לחזור לישון, בפעמים אלו הוא כועס, בוכה ומוחה. הוא ישן איתנו במיטה מגיל חצי שנה עד גיל שנה וחצי, אז העברנו אותו למיטת נוער בחדר נפרד וזה היה מעבר חלק. אם הוא מבקש לבוא למיטה שלנו אני מביאה אותו, אבל הוא לא מבקש ולא יורד בעצמו מהמיטה. הוא הולך לישון בסביבות 21:00 - בדרך כלל בהנקה - ומתעורר סופית בסביבות 06:00. כשהוא מתעורר בלילה הוא לא יונק. בעלי מוטרד מההתעוררות שלו באמצע הלילה, במיוחד אחרי שבכלבוטק מנו התעוררות בלילה ברמזים להתעללות ביום. אני חושבת ששינה לא רציפה היא סבירה לחלוטין, וקריאה לאמא כשמתעוררים - סבירה עוד יותר. בעלי לא מסתפק בדעתי, והייתי רוצה לתת לו לקרוא חומר בנושא, עדיף משהו שמגובה במחקרים. יש משהו טוב בעברית?

[אמא_אווזה*]

יש את הספר "לישון כמו תינוק" של פרופ' אבי שדה. אבל כדאי להציץ בו קודם... מהיכרותי המקצועית עם התחום כמובן שהתעוררות אחת בלילה בגיל שנתיים וחדשיים היא נורמאלית לחלוטין. רק סביב גיל חמש ילדים בד"כ ישנים שנת לילה רציפה, גם אם לא כולם קוראים להורים כשהם מקיצים. אם הוא לא דורש הנקה או תשומת לב מיוחדת אחרת, בכלל מצבכם מעולה.הבת שלי בת שלוש וחצי ועדיין מתעוררת פעם אחת בלילה, וזה בסדר.

[עפרה_שחר*]

בתי בת 3 ומתעוררת כל לילה לאכול. היא פשוט אוכלת כמויות קטנות (כמובן מתחת לאחוזון במשקל- אבל בגובה יופי). היא בריאה, חזקה ומשתוללנית והכל חוץ מזה- טפו טפו. בזמן האחרון לא ישנה בצהרים ונראה לי שזה מפריע לה (עייפה אבל עם קיבה מלאה מארוחת צהריים)- בקיצור- משהו שלא יושב טוב עם העיכול מפריע לשינה. אצל שכנים וחברים יושבת הרבה יותר זמן ואוכלת יותר.

[סיגל_ב*]

לקרוא ולהתעלף:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3480278,00.html

|אייקון תולש שערות מהראש|

[א.*]

שמתי את הקישור הזה בדף מעצבן לראות מסביב
באמת נותן חשק לתלוש שערות

[או_רורה*]

לא, לא, תקשיבו, תקראו בתשומת לב את המחקר, הם ניסחו את זה רע כל כך כל כך, אבל הכוונה ביסודה הייתה לבדוק אם רגישות יתר של הורים לתינוק מגדילה את מספר הפעמים שיתעורר, זהו.
אצלנו לפעמים הוא מתעורר מכאבי שיניים, ואז אם אני מוציאה אותו מהמיטה הוא מרוגז מאד והלכה השינה.
אז אנחנו קמים, מורחים לו טיג'ל, מלטפים, זה מה שהמחקר התכוון.

[אוד_ליה*]

עדיין...
יש אנשים שיבינו אחרת איך "צריך לחנך" P-:

[אף_חצוף*]

הילדון בן שנתיים וחודש ועדיין מתעורר בלילה. הוא כבר לא יונק בלילה, אבל הוא במיטה רגילה, אז הוא קם ובא אלי לחדר.
אם הוא לא נרדם שוב תוך מקסימום 15 דקות, הוא יכול להיות ער גם שעתיים. כן, שעתיים באמצע הלילה של להשכיב, לחכות שיעברו 5-20 דקות ולשמוע שוב רגליים קטנות בדרך אלי. גם אם אני נותנת לו להיות אצלי במיטה, הוא יכול להישאר ער את אותן שעתיים (גם כשאני נשברת והוא יונק).
גם שמתי לב שהוא מתעורר כמעט באופן קבוע באותה השעה, בין רבע ל-3 ל-3 וחצי. גם אם הוא קם מוקדם יותר, הוא יחזור לישון, ויקום שוב ולא ירדם כל כך בקלות.

אז יש לי שתי שאלות, קודם כל, אם מישהי נתקלה בילד שיכול להישאר ער כל כך הרבה זמן באמצע הלילה (אני כן, פשוט כי גם אחותו שבת 4.5 כבר, מסוגלת לעשות את זה לפעמים). שנית, האם יש משמעות לשעה? שמעתי פעם שיש לזה משמעות, אבל אני לא זוכרת מהי בדיוק.

אני קצת משתגעת מהענין, כי אם הוא קם ב-3 ונרדם שוב רק ב-5, אני נרדמת ואז לא מצליחה לזוז כשהשעון מצלצל ב-6, ואני מאחרת לעבודה באופן קבוע. בעייתי משהו.