ועדה לאישור חינוך ביתי בואו נשתף

[מחר_באים*]

אם לא מתאים לפתיחת דף, נא העבירו למקום המתאים
דף מוצנע

בואו נשתף מה קורה בוועדות עם הנוהל החדש. אפשר לחלק לפי מחוזות. ככה נדע מה שואלים ואיך מתייחסים.
עם כמה שפחות פרטים מזהים כמובן.


אמרו שאין צורך שנביא איתנו כלום, כי יש להם עותק של הבקשה שהגשנו. לא ביקשו "הוכחות" למה שהילדים למדו.
מסתבר שהמנהלת והמפקחת של הקב"סיות נכחו בהרצאה שהועברה בעבר ע"י יונת שרון.
בתחילה נשאלנו מדוע לא הגשנו בקשה לאישור עד היום ואיך חשבנו שזה בסדר לעבור על החוק. זה נאמר די בכעס.
כמו כן מבחינתם בג"צ החליט שמשרד החינוך צודק.
אח"כ הוסבר לנו ששני חששות עיקריים מלווים אותם - שהילדים יצאו בורים, וסוציומטיים. שהיה בחור שתבע את המדינה על כך שלא מילאה את חובתה כלפיו ולא דאגה לו לחינוך הולם (לנו דוקא נדמה שזה היה בוגר מוסד חינוכי שמשרד החינוך מעביר לו כספים..)
נשאלנו למה אנחנו כן שולחים לקיטנה ולא לבי"ס.
לאיזה חוגים הילדים הולכים.
נשאלנו אם בחרנו בחינוך ביתי כגישה פרו-אקטיבית או בגלל דעה שלילית על מערכת החינוך.
עד מתי אנחנו מתכננים שהם ילמדו בבית.
אמרו שמכירים מקרים שבהם הילדים היו בבי"ס וסבלו שם ורוצים לצאת, או ילדים גאונים שאין להם מה לחפש בבי"ס (ואז הם מנסים לפתור את הבעיה), אבל שמוזר להם שאנחנו מונעים מהילדים את החוויה של ביה"ס בלי שהם בכלל ניסו, ושלדעתם זה ייצור להם חסר. שהם תמיד יהיו לא-שייכים.
שאנחנו מונעים מהם את החוויות הבסיסיות של טקסים בחגים, טיול שנתי, מסיבות וכד'.
שילד שהולך לבי"ס חווה עצמאות כל 1 בספטמבר, ושהוא מתפתח מתוך כך שעליו למצוא את מקומו בין 30 תלמידים אחרים בכיתה, להתמודד איתם בשיעור ובהפסקה, ולהתמודד עם מבוגרים שאינם ההורים.
איך נראה סדר היום שלנו, איך אנחנו מחליטים מה לומדים.
האם הילדים לא הביעו רצון ללכת לביה"ס.
מה נעשה אם הם לא יאשרו.
מה נעשה אם הערעור לא יתקבל.
לקראת הסוף אמרו לנו שאנחנו בעצם נורא בסדר כי הגשנו בקשה אע"פ שלא עלו עלינו, ויכולנו בעצם לא להגיש. הביעו תרעומת על הקב"סית איך זה שלא איתרו אותנו, ותהו כמה עוד ילדים לא מאותרים ומה אפשר לעשות בקשר לזה.
אמרו שנקבל תשובה בדואר ממנהל המחוז(?), ושגם אם נקבל אישור ימשיכו להיות איתנו בקשר - לא אמרו כל כמה זמן, או אם יידרש מאיתנו משהו.
ושוב אמרו שאין צורך לרשום לבי"ס.

[מחר_באים*]

חשוב לי להוסיף - לדעתי ממש אלא מתאים להביא לשם את הילדים. הלכנו בלעדיהם וזו הייתה החלטה טובה. אף אחד לא שאל איפה הם, ואילו היינו מביאים אותם לדעתי זה היה עלול לפעול נגדנו.

[גם_בבית*]

היה עלול לפעול נגדנו
ממה אתם מפחדים? אתם הורים טובים? אנשים טובים?
מותר לכם לבחור בחינוך ביתי

[מחר_באים*]

אנחנו לא מפחדים. אם הם היו באים, לא היינו במאה אחוז קשב אל הנוכחים המבוגרים, וזה היה עלול לא למצוא חן בעיניהם.

[בשמת_א*]

צריך את שני ההורים בוועדה או שמספיק אחד?

האם כל מי שהגיש בקשה צריך להגיע לוועדה או שהוועדות מזמינות רק חלק מהמשפחות?

[מחר_באים*]

על זה אין לי תשובה, כי לא שאלנו, היה לנו ברור ששנינו באים.
לפחות במחוז שלנו הבנתי שמי שהגיש בקשה זכה לביקור בית ובעקבותיו לוועדה. אבל מה שאני יודעת נכון לגבי משפחות שעד עכשיו לא היה להן אישור, ייתכן שאם זה רק חידוש האישור זה אחרת.

[לוטם_מרווני*]

האם כל מי שהגיש בקשה צריך להגיע לוועדה או שהוועדות מזמינות רק חלק מהמשפחות?
רק חלק.

[רוני_של_4*]

לנו בכלל לא נתנו אופציה לבוא לועדה - המפקחת ציינה שהיא "מייצגת אותנו מול הוועדה" (לא בטוחה שהייצוג הולם) ולכן אני נפגשת רק איתה. בעוד שבוע וחצי יש לי איתה פגישה ואני אעדכן מה היא רצתה.

[ה_עוגיה*]

לנו הציעו להגיע לוועדה (בשנה שעברה). אמרנו שלא מתאים לנו אז הקבסית יצגה אותנו.
יצא טוב.

[חשוב_לדבר_על_זה*]

קודם כל - כל כך מעצבנת הגישה שלהם, מראש גישה לוחמנית, מתנשאת וקטנונית... (גישה שמחלחלת גם לביקורי בית).

_נשאלנו למה אנחנו כן שולחים לקיטנה ולא לבי"ס..
לאיזה חוגים הילדים הולכים_
הם יכלו לשאול ולתמוה למה כן לחוגים ולא לבית ספר... P-:

אבל שמוזר להם שאנחנו מונעים מהילדים את החוויה של ביה"ס בלי שהם בכלל ניסו,
והם גם לא מבינים ואף מקשים על אלו שהוציאו את ילדם מבית הספר.......אז לא רק טובת הילד מדברת מגרונם....(איזו צביעות!)

לדעתי נכון יהיה לומר להם שהדיון בוועדה הוא לא דיון על בעד ונגד בית ספר או חינוך הביתי אלא היכרות עם ההורים שמתחייבים לענות על הצרכים של הילד (חברה, תרבות, השכלה) על פי השקפת עולמם (שלא מחייבת בית ספר וגם המדינה מאפשרת להורים לבחור באופציה הזו - זה לגיטימי!).
צריך להתמקד אך ורק במה שרלוונטי ומה שלא לומר להם חד וחלק - "זה לא רלוונטי לדיון" (האם הילדים מחוסנים, האם עשיתם ברית מילה, מה אתם אוכלים איפה הילדים ישנים, האם הילדים מסוגלים לישון מחוץ לבית, עד כמה הילדים עצמאיים....).
אין צורך לפרט את אורח חייכם - זכותכם לשמור על פרטיותכם.

נשאלנו אם בחרנו בחינוך ביתי כגישה פרו-אקטיבית או בגלל דעה שלילית על מערכת החינוך.
גם פרו-אקטיבית לא נשמע חיובי במיוחד....

כשהם שואלים שאלה, אי אפשר לדעת לאיזה כיוון הם מתמרנים...
מנסים לתמון מלכודות....

מצד אחד, להיות בוועדה זו חוויה מלחיצה ולעיתים לא מכבדת, אבל מצד שני, לי אישית, לא התאימה האפשרות שנציגה תדבר בשמנו ואולי תייצג אותנו לא נכון.

השיתוף, התמיכה וההכוונה מאוד מאוד נחוצים.
בהצלחה.

[יונת_שרון*]

תודה על השיתוף. היה לי פעם רעיון עבור אלה שמופיעים בפני הועדה, להתחיל את ההופעה בלשאול כל אחד מהנוכחים (ולרשום) מה שמו, מה תפקידו, ומה ההכשרה שלו בחינוך ביתי. סתם ככה בשביל להבהיר את המצב. (ואולי גם להכין את הבסיס לערעור או עתירה, אם וכאשר.)

[מחר_באים*]

שכחתי לכתוב מי היו הנוכחים -
האחראית על החינוך הביתי במחוז (כמדומני שהיא גם המפקחת על החינוך העל יסודי)
היועצת החינוכית האחראית על היועצות בבתי הספר
הקב"סית
המפקחת של הקב"סיות
היו אמורים להיות עוד שניים שלא יכלו להגיע, לא יודעת מה תפקידם.

יונת, האם תוכלי לסמן את הדף כשייך לחינוך ביתי? תודה

[יונת_שרון*]

סימנתי.

[רוני_של_4*]

_לדעתי נכון יהיה לומר להם שהדיון בוועדה הוא לא דיון על בעד ונגד בית ספר או חינוך הביתי אלא היכרות עם ההורים שמתחייבים לענות על הצרכים של הילד (חברה, תרבות, השכלה) על פי השקפת עולמם (שלא מחייבת בית ספר וגם המדינה מאפשרת להורים לבחור באופציה הזו - זה לגיטימי!).
צריך להתמקד אך ורק במה שרלוונטי ומה שלא לומר להם חד וחלק - "זה לא רלוונטי לדיון" (האם הילדים מחוסנים, האם עשיתם ברית מילה, מה אתם אוכלים איפה הילדים ישנים, האם הילדים מסוגלים לישון מחוץ לבית, עד כמה הילדים עצמאיים....).
אין צורך לפרט את אורח חייכם - זכותכם לשמור על פרטיותכם._
תודה, הייתי צריכה לראות את זה כתוב כדי להזכר כמה שזה נכון (לקראת הפגישה עם המפקחת ביום ראשון הבא).

[מחר_באים*]

שלום לכולם, רצינו לעדכן שקיבלנו היום אישור בדואר, פחות משבוע וחצי אחרי הועדה.
האישור לשנתיים.

מצוין בו במפורש שאסור לנו להשתתף בשום פעילות מוסדית ולו חלקית, ובפרט בפעילות למחוננים.
הנימוקים - סעיף 3.18 בחוזר המנכ"ל (שמדבר על כך שמשרד החינוך לא חייב להשתתף במימון תכנית הלימודים הביתית), וחוות הדעת של היועץ המשפטי של המשרד (שלא ראיתי אותה מעולם).
עוד לא החלטתי איך להתייחס לזה (לא ביקשתי מימון בלימודים, רק חשבתי שלא אמורים להפלות לרעה).
מה שמצחיק או בעצם עצוב, הוא כמובן שהטיעון - "אתם לא יכולים לקחת רק את הטוב מהמערכת", אומר שהם חושבים שהשאר זה רע, וזה מה שהם חושבים על מערכת החינוך הרגילה...
אני עדיין מחזיקה בדעתי שמי שנפגע זה הילד, וזה לא משנה אם הוא לומד בבי"ס או לא, הוא אותו ילד שיכול להפיק תועלת. הוא כמובן יכול גם להסתדר בלי זה.

בסוף כתוב שבמהלך השנה יהיה ביקור של נציג המשרד שיוודא שאנחנו עומדים בתכנית לימודי היסוד שהתחייבנו לה (לא התחייבנו לכלום, לא פירטנו מה ילמדו, אבל בסדר, אין ספק שהם ילמדו).
חוץ מזה - יופי לנו.

[שירי_ג*]

מחר באים אני כותבת לך כאן כי אין לך דפאישי, ממליצה לכם בחום להסתכל על הקורסים המקוונים של מכון ויצמן. זה נקרא צמ"ד והם העשרה מעולה למחוננים (כמובן לכאלה שמתעניינים בתחומים הרלוונטים למכון). הם מכוונים לכיתה ג' ומעלה ומצוינים ביותר.

[זלמונית*]

תודה רבה על השיתוף , אשמח לשתף כשיהיה מה @}

[עכשיו_מה*]

אז היינו בועדה באוגוסט, אחר כך הקב"סית דיברה איתנו ואמרה שהם הבינו פתאום שצריך לדבר גם על הקטנה [בת חמש] בפגישה הם טענו שלא צריך ומאז zzz
מה לעשות ליצור קשר? להיות בשקט? ואם הם לא יפנו אלינו עד סוף השנה, לפנות שוב שנה הבאה, או להמשיך בדרכנו בשקט, למרות שכבר נחשפנו?

[רוחמה*]

המפקחת והקב"סית באות שבוע הבא לביקור בית בירושלים מישהו מכיר אותן?

[רוחמה*]

האם יש מי שישתף אותנו על הוועדה השנה? הבנתי שמחמירים.

[שואל*]

בתחילה נשאלנו מדוע לא הגשנו בקשה לאישור עד היום ואיך חשבנו שזה בסדר לעבור על החוק. זה נאמר די בכעס.
ומה עניתם על זה?

אבל שמוזר להם שאנחנו מונעים מהילדים את החוויה של ביה"ס בלי שהם בכלל ניסו,
ולי מוזר שיש הורים שמונעים מהילדים שלהם את החוויה של חינוך ביתי בלי שהם בכלל ניסו.
אה, וגם את החוויה של אלכוהול, סמים, השתיכות לחבורת רחוב, ועוד הרבה חוויות אחרות שהם לא ניסו. מסכנים.

היה לי פעם רעיון עבור אלה שמופיעים בפני הועדה, להתחיל את ההופעה בלשאול כל אחד מהנוכחים (ולרשום) מה שמו, מה תפקידו, ומה ההכשרה שלו בחינוך ביתי
זה עלול להיתפס כלוחמני ולהתחיל את כל הדיון ברגל שמאל. צריך למצוא דרך לעשות את זה בצורה ידידותית ונעימה.
למשל:
"שלום, אני גיורא, ואני עובד במפעל לטוסטרים ומחנך את ילדי בחינוך ביתי, ואשמח לדעת גם מה שמות המשתתפים בועדה".

[אלמונית*]

האם יש מישהו שעבר את הוועדה השנה? נשמח אם תשתפו.

[טליה_אלמתן*]

ומה עניתם על זה?
גם אנחנו "נתפסנו" ונשאלנו. עניתי שהשיטה כיום מציעה רק מקל (אי קבלת אישור) ולא מציעה שום גזר (תקציב? הטבה כלשהי בכניסה למוזיאונים או חוגים? משהו???). מכאן שכשמגישים בקשה רק לוקחים סיכון להפסיד, ואין שום סיכוי לרווח, מה גם שהכנת הבקשה והגשתה כרוכות בטרחה רבה.

[בשמת_א*]

עניתי שהשיטה כיום מציעה רק מקל (אי קבלת אישור) ולא מציעה שום גזר (תקציב? הטבה כלשהי בכניסה למוזיאונים או חוגים? משהו???). מכאן שכשמגישים בקשה רק לוקחים סיכון להפסיד, ואין שום סיכוי לרווח, מה גם שהכנת הבקשה והגשתה כרוכות בטרחה רבה.
תשובה מעולה!

[זלמונית*]

האם מישהו יודע - האם מותר לקיים וועדה ללא נוכחות ההורים, גם כשההורים הוזמנו ולא יכלו להגיע מפאת מחלה?

[זלמונית*]

עדכון,
לעת עתה שכרנו עו"ד המתמחה בענין החנ"ב ,
אם לא נקבל שיחת טלפון המזמינה אותנו לוועדה במועד אחר (מחוז ירושלים),
נפעל בהתאם.

[תבשיל_קדרה*]

בהצלחה!

[זלמונית*]

תודה על העידוד.

[רוני.של.4*]

האם מישהו יודע - האם מותר לקיים וועדה ללא נוכחות ההורים
יש מחוזות שבהם כלל לא נהוג לזמן את ההורים לועדה, והרפרנט(ית) של משרד החינוך מייצגת את ההורים בוועדה. במחוז חיפה למשל זה כך - אני לא מכירה אף משפחה מהאיזור שהוזמנה להשתתף בוועדה ו"להגן" על המסמך שהכינה ועל ההחלטה לחנך בבית, ואני גם לא מכירה אף משפחה שביקשה אישור ולא קיבלה מהאיזור הזה, אז אני מניחה שהיא מייצגת אותנו בכבוד

מכאן נראה לי שמבחינת מה מותר ומה לא - יכול להיות שכן מותר להם, גם אם זה לא נהוג במחוזכם, אבל טוב שגייסתם סיוע משפטי ושיהיה לכם בהצלחה רבה!!

[זלמונית*]

רוני.של.4 תודה.
אני משוכנעת שבמחוז חיפה הרפרנט(ית) מייצגת את ההורים בכבוד,
במחוז ירושלים נדרש שההורים יבואו, ומתוך הכרותנו את עליזה המגלה אנטיגוניזים רב לכל נושא החינוך הביתי,
אין אנו בטוחים כי היא מייצגת את ההורים "בכבוד".

[רוני.של.4*]

נשמע מבעס ביותר וגם לא הוגן, שבתור רפרנטית לחינוך ביתי מציבים מישהי שמתנגדת לנושא הזה. זה אבסורדי.

[זלמונית*]

אני מסכימה בהחלט שזה אבסורדי.
הלוואי ויכולתי להגיד שרק אני הבחנתי בכך, כל מי שנתקל בה אם בביקור בית או אם בוועדה חש בכך.
לדעתי, יש אנשים שנושאים בתפקיד שעליהם לעבור סדנאות בנושא, ולהבין את החנ"ב על בוריו.

לא יתכן, שבכל מחוז נוהגים אחרת רק עפ"י אופי המפקחת הריי חייבת להיות אחידות בין המחוזות השונים -
הן צריכות להבין את המהות העיקרית של חנ"ב, ולא להיות מקובעות לגבי אופן הלימוד ותוכניות לימוד אותן הן מכירות מתוך היכרותן את התוכניות של ביה"ס בלבד.

אני מסכימה שזה אבסורדי לחלוטין.

מתוך קריאה אני מבינה שלא בכל המחוזות זה כך, וטוב הדבר!.

[מחר_באים*]

[פלוני_אלמונית*]

האם מישהו, ממחוז ירושלים או ממחוז אחר, קיבל השנה אישור ליותר משנה אחת? כל מי שדיברתי איתו קיבל רק לשנה, ואני תוהה למה. בפעם הקודמת קיבלנו לשנתיים, ולא השתנה שום דבר מבחינתנו.

[טליה_אלמתן*]

אני ביקשתי לשנתיים והקבס אמר שהוא ינסה לדחוף את זה בוועדה. אעדכן בקרוב...

[פלונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום,
שואלים למה דווקא חינוך ביתי?
מה יהיה עם העניין החברתי?
מה יהיה בעתיד?האם יעשו בגרות?
האם הילדים רוצים ללכת לביהס?
איך הם הסכימו שלא להיות בביהס?
איך אנחנו מלמדים?
למה לא הילדים לא באו לועדה?
לא דנו בכלל בתוכנית שהוגשו.
נתנו לנו במה חופשית למדיי.
מי נמצא בבית?
מה ההשכלה של מי שנמצא בבית?

[לוטם_מרווני*]

אלו סעיפים שיש לכתוב אותם בבקשה.
המענה שלכם לנושא החברתי, התוכניות, סדר יום, מי נמצא עם הילדים, מה ההשכלה שלו, מה ההכשרה.

[פלונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לוטם,
לא ממש הבנתי את ההערה שלך

[סלעית*]

אם הבנתי נכון, פלונית מספרת מה שאלו אותה בוועדה.
לוטם מציינת נכון שאלה שאלות שהתשובות להן אמורות להימצא בבקשה לאישור חינוך ביתי.
מה שאני יודעת מניסיוני הוא שהחברי הוועדה לא טורחים לקרוא את הבקשה ושואלים את השאלות שהתשובות להן נמצאות בדפי הבקשה. ואז הם מופתעים לשמוע את התשובות (מה, הוא משתתף בחוג כדורסל פעמיים בשבוע?)
בעצם, יכלו לחסוך לנו את הטרטור ואת בזבוז הזמן, ולקרוא מה שכתבנו.
אולי יש להם קשיים בהבנת הנקרא, והם רוצים לשמוע ולא לקרוא.
<סביר בעיניי להזמין את ההורים בפעם הראשונה כדי להתרשם מהם. החל מהפעם השנייה זה כבר מיותר לגמרי, במיוחד כשזה קורה כל שנה ולא פעם ב-5 שנים>

[פלונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סלעית,
נכון. אלו השאלות ששואלים בועדה.
למרות שהכל רשום בבקשה, אף אחד לא טרח לקרוא אותה - גם כשציינו בפניהם שרשמנו הם לא התייחסו, וביקשו שנדבר, כי מה שכתוב הם ידונו בינם ובין עצמם כשנצא .
בגדול, זה די מלחיץ ויכול "להפיל" או יותר נכון להפוך להיות מורכב יותר, כשהם מבקשים מההורים לדבר ללא שאלות מנחות, וגם כשהם שואלים אף פעם לא יודעים מה ירצה אותם או לאן מובילה התשובה או השאלה - לכן חשוב שכשהשאלה היא כללית מידי והתשובה יכולה לעורר תגובה, עדיף לבקש שיסבירו שוב את השאלה ולא לנחש מה היתה השאלה בדיוק (כשממקדים אותם, הם לא בדיוק מבינים מה הם שאלו).
רצוי להתמהמה קצת לפני שעונים, כדי לנסח את התשובות.

[פלונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האישור התקבל

[סלעית*]

מזל טוב! לשנה או לשנתיים?

[פלונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לשנה.

[פלוני_אלמונית*]

מחוז יר ושלים. אנחנו ותיקים בחינוך הביתי והשנה יש חברות חדשות בוועדה - היועצת של היועצות והפסיכולוגית המחוזית. הייתה שם גם 'סטודנטית במשרד החינוך' שאמורה להתמחות בחינוך ביתי שרשמה פרוטוקול. מה יהיה תפקידה בכוח לא הבנתי.

הפסיכולוגית אני ואפסי עוד, יודעת יותר טוב מההורים הכול, יודעת שההורים בחינוך הביתי פוגעים בילדים, יודעת שההורים מעצם היותם רק הורים - לא יודעים מספיק, ומזלה שהילדים שלה קיבלו דברים ממקומות אחרים, משוכנעת שלילדים נגרם נזק כי הם לא נאלצים להתמודד עם קשיים(?), שאנחנו מגדלים אותם בתוך בועה, ושהיא - ורק היא - תוכל לקבוע אם ראוי שיישארו בחינוך הביתי או לא. דיברנו על מחקרים והיא אמרה שיש גם מחקרים אחרים שמראים קשיים מאוד גדולים וזו לא חכמה לבחור רק את המחקרים שמוצאים חן בעינינו. וכמובן שאסור להגיד מילה רעה על בי"ס, אז לא אמרנו.

ניסינו מאוד להסביר ולתת דוגמאות לגבי הפן החברתי (הילדים אהובים על חבריהם, יש להם הרבה חברים, מכל מיני מסגרות - חוגים, חנ"ב, השכונה, הם מבוקשים, נפגשים, משחקים, לנים - לא מעניין. הם מכירים ילדים רק במסגרות קטנות. זה לא נחשב. זו בועה. זה לא החיים האמתיים. אתם גורמים להם נזק), הפן החינוכי (מלשון חינוך - הם מקשיבים למדריכים בחוגים, הם לא מפריעים, הם משתיקים ילדים אחרים כדי שיתנהגו בכבוד למדריך - אולי זה לא כ"כ טוב. הם שונים. למה הם לא מתנהגים כמו כולם?) אבל כאילו לא אמרנו כלום. הפן הלימודי עוד איכשהו עבר בסדר כי כולם קוראים כותבים לומדים (לפי טענתנו כמובן, זה לא בטוח).

כמובן שבאנו עם תכנית מסודרת ששלחנו מראש, אבל "לא אכפת לנו מה כתוב, אנחנו רוצים לשמוע" (טוב שאמרה לשמוע, כי להקשיב היא לא הקשיבה). משוכנעת שזה לטובת הילדים שהם עצמם יבואו לוועדה. האישור שלנו מותנה בכך שנביא את הילדים לוועדה כדי שהם יוכלו לשאול אותם שאלות.

ניסינו להסביר שזו לא סיטואציה נעימה והזמנו אותם אלינו הביתה (כמו שכתוב בחוזר מנכ"ל). "מה פתאום, אנחנו אנשים עסוקים ולא יכולים להתפנות כולנו כדי לבוא אליכם. אתם חייבים להביא אותם לכאן" וגם "זה מאוד מדאיג אותי שזה מלחיץ אותך. מה יש לך להסתיר?" אמרתי שאין לי מה להסתיר, אני פשוט דואגת לילדים שלי ורוצה למנוע מהם סיטואציות לא נעימות שאינן הכרחיות. שלי בעצמי לא נעים להיות כאן עכשיו כשמתקיפים אותי. "נו, אז יהיה להם קצת לא נעים. אז מה. צריך לדעת איך להתמודד בחיים גם עם מה שלא נעים". "החיים זה כמו ג'ונגל, וצריך לדעת להסתדר. זה חלק ממה שלומדים בבית ספר".

יצאתי משם רועדת מרוב תסכול. לא רצו להקשיב. לא רצו להבין. רצו להודיע לי מי אני ומה אני שווה (כוונות טובות ולא יותר) ולהפחיד אותי שלא יאשרו לי אם הילדים שלי יתביישו לדבר ליד 5 אנשים מפחידים שרוצים להחליט עליהם ייתכן שבניגוד לדעת הוריהם. בפירוש אמרו לי - איך הם יכולים לדעת אם הם רוצים ללכת לבית ספר או לא? תמיד יש פחד מהלא מוכר. שינסו - יום-יומיים, אולי ייראה להם? וגם אם לא נראה להם שינסו שבוע -שבועיים. אולי ייראה להם? וגם אם לא, תנו לזה צ'אנס של חודש-חודשיים. כשאמרנו שרוב החברים שלהם שבבי"ס דווקא רוצים לעבור לחינוך ביתי, זה כמובן לא נחשב. רק מה שהם אומרים זה נחשב.

אמרתי להם - יש לכם אג'נדה ואתם מנסים להפעיל עלינו לחץ. זה לא מתאים שזה יקרה ליד הילדים או לילדים. "אני אשת מקצוע ואני מחליטה מה מתאים לילדים ומה לא".
תסכול נוראי. להבדיל - כמו אמא שבאה אליה פקידת סעד ומחליטה להוציא לה את הילדים מהבית כי היא החליטה מראש שלא נראה לה.
מה שמצחיק הוא שע ליזה המפקחת שתמיד הייתה בתפקיד השוטר הרע, הייתה הפעם השוטר הטוב. הסבירה להן שלשם בחינה של הילדים נדרשת הסכמה של ההורים ובלעדיה אי אפשר לבחון (ממש לא נראה להן), והייתה היחידה שלא תקפה אותנו (רק שאלה שאלות בסגנון - אבל איך אתם מלמדים אותם של"ח?) נו, באמת, איך.

מישהו פה הביא את הילדים שלו לוועדה כלשהי? אפשר לכתוב בעילום שם. חשוב לי לדעת פרטים וגיל של הילדים. מה רצו מהם. כל כך מרגיז, אנחנו המשפחה הכי נורמטיבית בעולם. יחסית לבאופן אנחנו הכי מיינסטרים שיש. מה רוצים מאתנו פתאום? אנחנו כל כך הרבה שנים בחינוך הביתי, מה הם חושבים - שעכשיו הם פתאום יראו לנו את האור? באמת, עכשיו בגלל שהם אמרו שאנחנו צריכים לחשוב שוב ולשקול את כל ההשלכות אז נשלח את הילדים להתנסות בבית ספר? הם לא מבינים שאנחנו חושבים על זה הרבה יותר ממה שהם חושבים?

ואני חושבת לעצמי: אילו רק היו באות בגישה אחרת, אילו רק היו אומרות - קראנו את הדוח שלכם ואת הבקשה. התרשמנו מאוד ממה שאתם מספרים. תשמעו, בגלל שלא ראינו את הילדים הרבה זמן נשמח לפגוש אותם בשנה הבאה כאן ולהכיר אותם קצת, כולנו סקרנים לראות את הילדים שנשמעים מקסימים.
אילו רק היו מדברות ככה הכול היה לגמרי אחרת. עכשיו אני צריכה להעביר לילדים שהכול בסבבה ושלא ייכנסו ללחץ מהוועדה הזו, כשאני בעצמי בלחץ בגלל שחוויתי חדירה ברגל גסה לתוך החיים שלי, וזלזול כל כך גדול בי ובדרך החיים שלי. מאוד לא פשוט לי עכשיו.

[בשמת_א*]

ומה יקרה אם פשוט לא תביאי את הילדים לועדה הזאת ותכתבי להם שזה בניגוד לחוזה מנכ"ל?

מה זה הטרור הזה המנוגד לחוק?

[יונת_שרון*]

תודה שסיפרת, זה חשוב.
אם את זוכרת שמות, יהי טוב לכתוב אותם כאן. יש לנו דירוג גוגל די טוב, ומי שיעשה חיפוש על השם יראה מה שכתוב כאן.

[תפילה_לאם]

ומי שיעשה חיפוש על השם יראה מה שכתוב כאן.
יונת, אפילו שזה דף מוצנע?

[פלוני_אלמונית*]

ומה יקרה אם פשוט לא תביאי את הילדים לועדה הזאת ותכתבי להם שזה בניגוד לחוזה מנכ"ל?
אז מן הסתם ימצאו סיבה לא לאשר, ואני לא יכולה להסתכן בכך.
או ישלחו אליי קב"סיות ופקידות סעד הביתה כדי לחפש משהו (רציתי לכתוב דוגמאות לשטויות שאפשר למצוא אבל לא רוצה לתת רעיונות לעיניים לא ידידותיות שקוראות כאן. הרי אף אחד לא מושלם וכל דבר אפשר לסובב כדי להציג בצורה לא טובה).
זה שאני אביא אותם זה ברור. אני גם יודעת שהם מקסימים ושרוב הסיכויים שיראו את זה, פשוט מעבר לכל מה שאמרתי -
מרתיח אותי שכופים עליי בצורה לא חוקית לעשות משהו בניגוד לשיקול דעתי ותכל'ס תוך כדי איום. אבל כמובן אם אני שוקלת את הנזק לילדיי ולמשפחתי כולה, ומשווה בין שעה בוועדה לבין סיכון באי קבלת אישור, בצווים, במשפטים וכולי, ברור מה הרע במיעוטו.
זה לא סותר את זה שאני מרגישה שמפעילים עליי פרוטקשן בשיטות של מאפיה ובאותה מידה של חוקיות.

[יונת_שרון*]

אה, מוצנע, אז כנראה לא יגיעו. אבל לפחות אנחנו נדע...

בכל מקרה, הקטע של העמדת ילדים בפני ועדת חקירה הוא שגעון פרטי של מחוז ירושלים. כבר שנים הם עושים את זה, וחלק גדול מההורים משתפים פעולה. לא כולם.

[פלוני_אלמונית*]

חלק גדול מההורים משתפים פעולה. לא כולם.
אחרי שהודיעו לנו חד משמעית וגם אמרו לסטודנטית לכתוב בפרוטוקול, שבשנה הבאה יתנו את מתן האישור בהבאת הילדים, ומהשיקולים שמניתי קודם, אני לא רואה איזו בררה יש בפנינו כרגע.
אם הפסיכולוגית המחוזית טוענת שזה לטובת הילדים לבוא לוועדה (ומישהי אחרת אמרה שרוב הילדים ממש שמחים לבוא ורוצים להראות מה הם יודעים) והיא זו שבעצם העלתה את הדרישה, חוץ מזה שזה אומר שאני לא יכולה לסמוך על שום שיקול דעת שלה, מבחינה חוקית זה לא משאיר לי הרבה מקום לפעולה אם אני לא רוצה להגיע למשפטים. ואני לא.
מה שאני תוהה להבא, זה איך לעצור את המלל על 'חינוך ביתי זה לא טוב ובי"ס מכין לחיים ואתם פוגעים בילדים' וכולי - איך להסביר בצורה שלא תיתפס כשלילית שהתכנסנו כאן כדי שתוכלו לוודא שאנחנו מספקים לילדים את צורכי החינוך של הילדים ומבטיחים רכישת מיומנויות לימודיות, חינוכיות וחברתיות (זה מה שכתוב בחוזר המנכ"ל) ולא לדון אם חינוך ביתי עדיף על בית ספר או לא. שאנחנו כנראה לא נשכנע אתכם ואתם לא תשכנעו אותנו. כמו שכתבו כאן בעבר -
שהדיון בוועדה הוא לא דיון על בעד ונגד בית ספר או חינוך הביתי אלא היכרות עם ההורים שמתחייבים לענות על הצרכים של הילד (חברה, תרבות, השכלה) על פי השקפת עולמם (שלא מחייבת בית ספר וגם המדינה מאפשרת להורים לבחור באופציה הזו - זה לגיטימי!).
יש לי תחושה שזה ממש לא היה מוצא חן בעיני הפסיכולוגית, והיא הייתה מחליטה שזה מראה על קיבעון, חוסר יכולת לשמוע ביקורת ועוד כהנה וכהנה.

[יונת_שרון*]

לא בטוח שאת חייבת לקבל מהם אישור.
לא בטוח שאת חייבת לעשות מה שהם אמרו בשביל לקבל אישור.
ובכלל לא בטוח שאת חייבת לשכנע אותם בצדקתך בשביל לקבל אישור.

אם את רוצה לדבר על זה יותר בפירוט, אני מציעה שתכתבי לי לדואל [email protected] ונחליף טלפונים (כי זה קצת תלוי בנתונים של המקרה הפרטי).

[רסיסים_של_אור*]

_לא בטוח שאת חייבת לקבל מהם אישור.
לא בטוח שאת חייבת לעשות מה שהם אמרו בשביל לקבל אישור.
ובכלל לא בטוח שאת חייבת לשכנע אותם בצדקתך בשביל לקבל אישור._

מסכימה !!

[אפרת*]

אני גם מירושלים, ומחר בוועדה בפעם הראשונה. בתי בת 5 וביקשתי אישור. רציתי לפעול כחוק. כשפנו אלי בפעם הראשונה טענו שאין דבר כזה חינוך ביתי לגיל גן חובה, חובה ללכת לגן! ואפשר לבקש אישור רק מכיתה א.... מעולם אף אחד לא ביקש אישור לגיל 5. אז רק אני ישרה וטיפשה....
לא יודעת מה עדיף - שאני אבוא לבד או נגיע כולנו - אבאמא ו 3 בנות קטנות? למרות שמאוחר, מקווה לשמוע הצעה מחכמים ומנוסים

[יונת_שרון*]

לדעתך יהיה טוב לבנות לעמוד בפני הוועדה?

[אפרת*]

ויכוחים על כן לא בי"ס - אני ממש לא רוצה שישמעו
להשוויץ ביכולתה - אין לי בעיה..... היא תהנה מזה

[תפוח_אדמה*]

לדעתי לא כדאי ללכת לבד. לגבי הבנות אני לא בטוחה. לא יודעת אם כדאי להשוויץ ביכולות, זה עלול להתפרש בתור מוכנות לגן
הרבה פעמים גם שואלים את הילדים אם הם רוצים ללכת למסגרת.

[אפרת*]

הלכתי לבד.
לפני ואחרי היו משפחות שהגיעו שני בני הזוג והילד/ים. הם היו מאוד מופתעים וכעסו שאני בלי בנזוג ובלי בתי. אני מאוד שמחה על החלטתי. הייתי משוחררת בדיבור איתם בלי הצורך לחשוב מה א. שומעת ומבינה.
וואו! הרגישות שלהם. פעמיים אמרתי משהו שמשווה בין חינוך רגיל לביתי. והפסיכולוגית ממש התעצבנה עלי. גם הרצינות הבלתי ניתנת לחיוך שלהם.... לשמחתי הצלחתי לשמור על קלילות (לפחות למראית עין) ושמרתי על עמוד השידרה שלי - אני יודעת מה נכון בעיני ומה טוב לא. אני מכבדת אתכם אבל האחריות לא. היא שלי בלבד.

ניסו פעם לדבר איתם על השאלה מה מטרת הפגישה הזו? נראה לי שזה לא מיותר.... עמודי התווך כאן דיברו עם המערכת על כוס קפה? אשמח לשמוע.

[רסיסים_של_אור*]

ואוו אפרת. לא הספקתי להגיב לך לפני וחשבתי עלייך במהלך היום... נשמעת לי חוויה מאד לא נעימה בלשון המעטה (לא משנה אפילו מה בדיוק קורה שם רק עצם המעמד...) אני חושבת שטוב שלא הבאת לשם את בתך ושמחה שלמרות הכל הצלחת לצאת בתחושה סבירה וששמרת על עמוד השדרה שלך - ממש לא מובן מאליו !!
(אינ חושבת שזיהיתי אותך נכון, נפגשנו בגן החיות את עם שלוש הבנות ואני עם חמישה מתוך השביעיה שלנו... ולשתינו אחיות עם שמות זהים)

שנה טובה ובהצלחה @

[פלוניתית*]

להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושליים....

[תפוח_אדמה*]

אני קוראת.
אני לא מבינה מה היית רוצה שיהיה.
ממה שאני רואה סביבי בסך הכל האנשים שאינם מזניחים מקבלים אישורים די בקלות. לפעמים יש מקרים של ביקור לא נעים אבל בכל זאת מקבלים אישור.
אם כבר, אני חושבת שיש בעייתיות בהתייחסות לאוכלוסיות מוחלשות, כמו עולים חדשים מחלק נפמהמדינות וחד-הוריות.
אז אני חוזרת לשאלה שלי: מה החזון שלך כולל?

[פלוניתית*]

באמת מה שמתואר לא מובן. אני יכולה לחשוב על כל מיני שיקולים למה להניח לזה בעיקר במישור המשפטי. למשל חשש וחרדה או עמדה ברורה לגבי המקום אליו מופנות האנרגיות והמשאבים המשפחתיים כולל הכספיים... . לפעמים ישנם מאבקים משפטיים ארוכים ארוכים. מנגד לא בטוח ששר החינוך היה אוהד ומגבה התנהלות שכזו.

[אפרת*]

רסיסים של אור, תודה רבה. זיהית נכון. שמחה שלא הייתי לבד.... (-:
לקחת את המושכות בידים, אני לא מבינה לאן את חותרת. כן, זה היה מעצבן. כן, היו שם שאלות שלא צריכות להישאל. כן, היו שם אמירות לא הגונות ולא הגיוניות. אבל בסופו של דבר קיבלתי את האישור ואני גם עושה כרצוני בחינוך ילדי וגם פועלת כחוק.
לדעתי
במלחמה כולם מפסידים.
במו"מ יש סיכוי שכולם ירוויחו.
לא רק עם הערביים.

[פלוני_אלמונית_לקחת_את_המושכות_לידיים*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מעוניינת בבקשה למחוק את הודעותיי. מרגישה חשופה. סליחה.
תודה שהגבתם.

[ירושלמית*]

התקשרו אלינו היום להזמין אותנו לוועדה. בעצם נדייק, להודיע לנו מתי הוועדה (יום X שעה Y).
אני: אני לא יכולה באותו יום, יש לי משהו מאוד חשוב של העבודה, אני מחוץ לעיר, זה לא אפשרי.
המזכירה: אז שבעלך יבוא לבד.
אני: בעלי לא יבוא לבד, ובכל מקרה גם לו יש באותו יום משהו מהעבודה שלו, ובשאר הזמן הוא מסיע את הילדים לקייטנות ומקייטנות. צריך למצוא יום אחר.
המזכירה: לא אפשרי. אני לא יודעת מה לעשות.
אני: ניפגש ביום אחר.
המזכירה: לא, אי אפשר, זה המועד שנקבע. מה, את רוצה שאני ארשום שאתם לא באים???
אני: אנחנו לא יכולים להגיע ביום הזה.
המזכירה: את רוצה בכל זאת לכתוב את התאריך והשעה? זה ב...
אני: לא, אין טעם, אנחנו לא נוכל להגיע ביום הזה.
המזכירה: אז אני רושמת שאמרת שלא תבואו.
קליק.

ארררגגג

[פלוני_אלמונית*]

מחוז ירושלים.
לשם שינוי הוועדה הייתה סבירה. אמנם שאלו גם שאלות שמטרתן לא ברורה (מ-1 עד 10, כמה אתה מדרג את הסקרנות שלך להכיר ולראות מה זה בית ספר, או - למה בעצם אתה לא הולך לבית ספר [כאילו שזו החלטה של הילד], או - מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול) אבל אחרי ששאלו אותו מה החברים שלו שלא בחינוך ביתי אומרים כשהם מבינים שהוא חינוך ביתי, הילד ענה:

• בהתחלה קצת חופרים על זה ואז עוברים לדבר על דברים אחרים.
• מה למשל הם שואלים?
• בגדול 3 שאלות: מתי אתה קם בבוקר? איך אתה לומד? איך יש לך חברים?
• <...צחוק גדול מצד חברות הוועדה...> אוי, זה בדיוק מה שאנחנו שאלנו אותך. אז אנחנו בכלל לא מקוריות...

נפרדנו בחיוך.