זוגיות ותפקידים מגדריים בסיפורי ילדים בקשה לעזרה

[ע*]

היי,אני אמורה לעשות הרצאה על יי"צוגים מגדריים בסיפורי ילדים"
ובגלל שהסדנא מיועדת לנשים בגילאי 25-32 שנמצאות בשלב זה או אחר של ביסוס יחסים זוגיים הייתי רוצה להתמקד בסדנא שלי בסיפורים ה"מכינים" ילדות (נשים לעתיד) לזוגיות.
מאחר ואין לי הרבה ניסיון עם ספרי ילדים,ומאחר ואני לא זוכרת כמעט כלום מהילדות ומאחר ויש לי רק כמה ימים עד הסדנא אני פונה אליכם אימהות יקרות בבקשה לסייע לי ולספר לי בקצרה על ספרי ילדים ופעוטות שכאשר קראתן אותם התעוררה בכם אי שביעות רצון,אי נוחות,כעס וכדומה בעיקבות המסר הבעייתי שעולה מהם
(למשל בייגלה, שעצבן אותי,כי לאחר חיזור אובססיבי מצידו, זהובה "נפלה שדודה לרגליו" לאחר שהוא הציל את חייה).

כמו כן אשמח לשמוע על ספר/ספרים שמתארים זוגיות בריאה והדדית ושיוויונית ומאוזנת....זה הרבה יותר קשה למצוא...

תודה מראש!

[טליה_אלמתן*]

הוא גם עקב אחריה, הסוטה הזה...

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

http://hazel.forest.net/whootie/stories/[po]dorani Pakistan[/po].html

שמתי לך קישור לאגדת-עם פקיסטנית יפהפיה, "דוראני", שבעיני היא אחד הייצוגים היפים של זוגיות טובה שאי פעם קראתי. מקווה שאת קוראת אנגלית, אם לא אני יכולה לתמצת לך.

את הסיפור ניתן למצוא באחד מספרי האגדות של אנדרו לאנג (יש סדרה שלמה כזאת לפי צבעים, הספר הכחול, האדום וכו', נדמה לי שזה נמצא בספר הסגול).

נושא מעניין, אנסה לחשוב על עוד דוגמאות. ואם את קוראת את האגדה אשמח לשמוע מה דעתך עליה: )

שיהיה בהצלחה @}

[פלונית_כרגע*]

וואלה, אין יותר מידי.
"גומות החן של זוהר"- מאיר שלו , נראה שיוויוני למדי, בעיקר דרך האיורים. האבא סורג,רוחץ וכו'.
מחזות הולך? "בית ספר לנשים" של מולייר
בהצלחה

[מ_י*]

יש את מיץ פטל הארנב - פעם מישהי כתבה לי תלי תלים על הזוגיות בין האריה והג'ירפה (האריה יוזם, הג'ירפה נגררת...)

[רוקדת_לאור_ירח*]

מיץ פטל. אני הופכת שם כל הזמן את הסיפור. נגיד שהם נפגשים על השביל אז היא מציעה לו לבוא איתה לבדוק מי זה מיץ פטל וכו'. אני עושה את זה די אוטומטית בסיפור הזה ובכלל בסיפורים שלא נראים לי אני משנה בהקשר הזה ובכלל.

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

אני חושבת שמה שאותי מרגיז בהרבה ספרים היה חלוקת התפקידים בין ההורים בסיפור. היו הרבה ספרים שבהם האמא רק מבשלת ומנקה והמידע הזה נמסר כבדרך אגב, כאילו זה ברור מאליו שזה תפקידה. לא מצליחה לחשוב כרגע על דוגמאות ספציפיות אבל נראה לי שדי קל למצוא.

[מגדלים_פורחים*]

בספר page]זה לא היום של יולי 4807[/po].aspx?c0=17624&bsp=14126 יש אבא שיוצא לעבודה ואמא שמטפלת בתינוק, לא ישנה בלילה, מניקה ומארחת קבוצת אימהות-תינוקות.
קרוב מאד לחיים שאני מכירה. לאו דווקא מרגיז, אבל בטח לא שוויוני.

[דף*]

אבא עושה בושות מאיר שלו
רוני נומי והדוד יעקב- מאיר שלו

[דגנית_ב*]

אגדות כמו שלגיה, היפיפיה הנרדמת, רפונזל בהן נסיכה פאסיבית/ישנה התלויה בנסיך כדי לחיות
סטראוטיפים יש גם בזהבה ושלושת הדובים - אבא גדול, קשה אבא בינונית ורכה
זוגיות בריאה והדדית ושיוויונית ומאוזנת יש לי קצת בעיה עם המשפט הזה למרות שהוא נשמע נכון.
האם שוויוני זה אומר כולם עושים הכל כל הזמן, כולל מתוך רצון חופשי? האם זה מה שיוצר בריאות ואיזון ביחסים הזוגיים?
האם זוג המקיים יחסים סראוטיפיים בבית בהכרח הזוגיות שלו אינה הדדית או מאוזנת? אני שואלת, לא בטוחה אבל חושבת שיש עוד משהו.
והאם בכלל בספרות צריך לחפש יחסים "נכונים"?
האמא רק מבשלת ומנקה רק? אז אם אבא רק יבשל וינקה, זה מרגיז?
אני לא פונה אליך קיזי בהתרסה. אני הרגשתי/מרגישה לפעמים כמוך.
קשה קשה. מצאתי סרט. FLUSHED AWAY שבו העכברה או חולדה היא היוזמת, הפיראטית, המכונאית, זהו סוד קיסמה וההצלה מתרחשת ביחד.
אולי צריך לחשוב על ספרי נעורים יותר. נשים קטנות, אסופית - יותר משמעותי בעיצוב יחסי זוגיות כי זה יותר מדובר שם מאשר בספרי ילדים.
מעבר למי עושה מה בבית שזה בעיני לא מספיק בשביל ביקורת.

[POOH_והתוספות*]

עשיתי קורס על מגדר בסיפורי ילדים פעם -
לא זוכרת הכל - אבל זוכרת קצת:
'אבא בורח עם הקרקס' - כל המשפחה נוסעת לקרקס ובסוף אבא מחחליט לברוח. אמא מאפשרת ומגינה עליו - כי הוא האבא מותר לו ואמא נשארת להמשיך לתפקד ולטפל בבית ובילדים.
'הלו הלו אבא' - הילד מדבר עם אבא ושואל מה יביא לו מהעבודה - בסוף המתנה הגדולה מכולן היא אבא . אין בספר שום תזכורת לכך שקיימות נשים בעולם.
לעומת 'הלו הלו אמא' שם הילדה בודקת עם אמא מתי היא חוזרת מהעבודה. לא מה היא מביאה - מתי היא חוזרת - מסר סמוי שאמא צריכה להיות בבית עם הילדה. בספר הזה אין שום תזכורת לכך שיש גברים בעולם. [אני חושבת שבקורס עשינו ניתוח יותר ארוך אבל לא זוכרת את כולו].
'אבא עושה בושות' - ספר לכאורה שיוויוני- - אמא עובדת אבא בבית. האבא אחראי להכין עוגה לגן כשלכל שאר הילדים האימהות מכינות.
הילד מודאג ואף אחד מההורים לא מרגיע אותו - אף אחד לא מספר לו שאבא יודע להכין. אפשר להתייחס לזה שהם מגינים אחד על השני -
אבל לילד קשה. מסתירים ממנו משהו והוא מודאג ומובך. בסוף זה מסתיים בטוב.
אני לא זוכרת עוד אבל בטוחה שהיו עוד סיפורים שנגענו בהם.

אולי אם תעשי חיפוש באוניברסטאות אחרי קורס כזה תוכלי להגיע לרשימת ביבליוגרפיה וזה יעזור לך.

[אמא_נמרה*]

יש את מיץ פטל הארנב - פעם מישהי כתבה לי תלי תלים על הזוגיות בין האריה והג'ירפה (האריה יוזם, הג'ירפה נגררת...)

בבלוג של לילך רוכל

סיפור של היכרות ויחסים נחמדים בעיני "פצפונת ואנטון" של קסטנר (שני הצדדים יוזמים, עוזרים זה לזה, הבן מבשל )

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

כמו כן אשמח לשמוע על ספר/ספרים שמתארים זוגיות בריאה והדדית ושיוויונית ומאוזנת....זה הרבה יותר קשה למצוא...
לדעתי זוגיות כזו היא זוגיות בה ממש לא משנה
מה העיסוק של כל אחד מההורים
אלא העובדה שהם מרוצים ממנה.
נראה לי מאוד טבעי סיפורים בהם האבא עובד והאמא עם הילדים או מבשלת או מארגנת...
(גילוי נאות - בעלה של הקוסמת מבשל, מנקה, מארגן וכו.. ובכל זאת).

[אמא_של_יונת*]

'הלו הלו אבא' - הילד מדבר עם אבא ושואל מה יביא לו מהעבודה - בסוף המתנה הגדולה מכולן היא אבא . אין בספר שום תזכורת לכך שקיימות נשים בעולם.
הספר עוסק בקשר בין הילד לאבא שלו. מה לא בסדר בזה?
הנשים הן מגזר שצריך כל הזמן הוכחות ואישור לקיומו? אם אין אזכור לנשים בספר זה אומר שהוא לא תקין?!

לעומת 'הלו הלו אמא' שם הילדה בודקת עם אמא מתי היא חוזרת מהעבודה. לא מה היא מביאה - מתי היא חוזרת - מסר סמוי שאמא צריכה להיות בבית עם הילדה.
הספר הזה הוא התשובה הפמיניסטית ל"הלו הלו אבא". לכן לא פתחתי אותו.
ספרים שנכתבים כדי להיות בסדר ופוליטיקלי קורקט, עושים לי פריחה.

[ילדת_טבע*]

יש גם "הלו הלו סבתא" מה יגידו על זה הסבים?

[אילה_א*]

אני זוכרת היטב שקראתי בפעם הראשונה את הספר אני ברק ויש שם אמא שעובדת ואבא שהוא עיקר הבית
והייתי מוקסמת

[אלטר_אגו*]

אני לא יודעת אם זה עוזר פה, אבל היתה לי אסוציאציה והיא תציק ותציק לי עד שאשתף.
לא מזמן הקראתי לבת שלי (שמונה) בהמשכים את "פוליאנה וג'ימי", ספר ההמשך של "פוליאנה", כן, יש דבר כזה. לקראת הסוף פוליאנה כבר אישה צעירה, ואז יש מין ספק-קומדיה של טעויות (חוץ מעניין הקומדיה), שבה כמה זוגות, וכל אחד חושב בטעות שמי שהוא אוהב - אוהב מישהו אחר. בסוף כמובן, הכל מסתדר ומתברר שכולם אוהבים בהתאמה ומתחתנים בשמחה ואושר ועושר. אבל קצת לפני הסוף, כשזה-שפוליאנה-אוהבת מתוודה בפניה על אהבתו, באותה הזדמנות הוא גם מספר לה שהוא חושב שהיא ומישהו אחר מאוהבים. עכשיו, המישהו האחר, מבוגר ממנה בהרבה, ולמעשה היה מאוהב פעם באמא שלה, אך לשוא (ג'ון פנדלטון, למי שמכיר את הספר הראשון). ואז פוליאנה נכנסת ללחץ ומודיעה לזה שהיא אוהבת, שהיא לא יכולה להתחתן איתו, כי אם ג'ון פנדלטון אוהב אותה, היא חייבת להתחתן איתו. כדי לפצות אותו על האכזבה שהתאכזב מאמא שלה.


?????

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

כמו כן אשמח לשמוע על ספר/ספרים שמתארים זוגיות בריאה והדדית ושיוויונית ומאוזנת....זה הרבה יותר קשה למצוא...
הזוגיות הכי כייפית שמצאתי בספר ילדים: "כתם כתר קטשופ אהבה" של נורית זרחי. המלך שמן ומוקיוני, בדיאטה כפויה, המלכה רזה כמו מקל, עם שיער פרוע, רוקדת ועושה פרצופים, ושניהם מאוהבים רצח.

בספר זה לא היום של יולי יש אבא שיוצא לעבודה ואמא שמטפלת בתינוק, לא ישנה בלילה, מניקה ומארחת קבוצת אימהות-תינוקות
אבל זה טוב, לא? ואם לא היתה מיניקה, והיתה משאירה את התינוק במיטה לבכות, ובמקום לארח אמהות היתה חוזרת לעבודה אחרי חודשה, גם אז היו לכם תלונות

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ואז פוליאנה נכנסת ללחץ ומודיעה לזה שהיא אוהבת, שהיא לא יכולה להתחתן איתו, כי אם ג'ון פנדלטון אוהב אותה, היא חייבת להתחתן איתו. כדי לפצות אותו על האכזבה שהתאכזב מאמא שלה.
נראה לי שזה איזה קוד מוסרי שכבר עלום לגמרי לחברה שלנו ולזמננו. אפשר לעבור הלאה...

[ע*]

ואי תודה !
חזרתי הבייתה אחרי יום מפרך ושמחתי לראות שהדף פורח ,אני אקרא עכשיו מה שכתבת םותייחס מחר.
ממש תודה ואשמח לשמוע עוד...

[אלטר_אגו*]

נראה לי שזה איזה קוד מוסרי שכבר עלום לגמרי לחברה שלנו ולזמננו. אפשר לעבור הלאה...
כמו גם החזקת עבדים. את מוזמנת לעבור הלאה, אני בכל זאת אשאר פה רגע ואזדעזע.

[מגדלים_פורחים*]

ואם לא היתה מיניקה, והיתה משאירה את התינוק במיטה לבכות, ובמקום לארח אמהות היתה חוזרת לעבודה אחרי חודשה, גם אז היו לכם תלונות
מי מתלונן, זה הרי כמו להתלונן על דמותי במראה

[או_רורה*]

פצפונת ואנטון - איכס של תפקידים מגדריים- האמא ישנה כל היום ובלילה יוצאת לבלות. האבא עובד. המטפלת מגדלת את הילדה, ובמקביל לוקחת אותה לרחובות לפשוט יד בלילות.

אבל........ אורה הכפולה - זה יופי של דוגמא בשבילך.
אשה גרושה, אם תרצי, אם חד הורית לילדה - עיתונאית - מפרנסת.
האב - אב חד הורי, מנצח בתזמורת.

הוא - לעולם לא בבית, יש מטפלת.
היא - מבשלת עם הילדה שלה, מעניקה לה, מלמדת אותה.

אין, אין על אריך קסטנר.................

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

פצפונת ואנטון - איכס של תפקידים מגדריים- האמא ישנה כל היום ובלילה יוצאת לבלות. האבא עובד. המטפלת מגדלת את הילדה, ובמקביל לוקחת אותה לרחובות לפשוט יד בלילות.

כן, אבל ב"פצפונת ואנטון" יש ביקורת גלויה על הדרך שבה הדברים מתנהלים בבית הזה, וההורים גם מבינים את טעותם בסוף. זו גם בעצם די קריקטורה, הכל בבית הזה מגוחך ומוגזם. ויש בספר גם דוגמה חיובית שמאזנת את התמונה, של אמו החד הורית של אנטון שעובדת (אם אני לא טועה) ואנטון שדואג לאמו ומטפל בה ובבית... וזה כל היופי של הספר הזה, הניגוד בין המשפחה העשירה והרקובה מבפנים והמשפחה הענייה שבה יש אהבה גדולה ותמיכה הדדית.

אני חושבת שאסור לראות את הדברים כפשוטם, חשוב לקחת בחשבון גם (ובעיקר) את עמדת המחבר לגבי המשפחות שמתוארות בסיפור. במיוחד אצל אריך קסטנר זה מאוד ברור מה עמדתו כי הוא תמיד טורח ליידע אותנו על זה: )

[אמא_נמרה*]

פצפונת ואנטון - איכס של תפקידים מגדריים- האמא ישנה כל היום ובלילה יוצאת לבלות. האבא עובד. המטפלת מגדלת את הילדה, ובמקביל לוקחת אותה לרחובות לפשוט יד בלילות.

בעיני זו ביקורת על הסתאבות של עשירים ולא דוגמא לחיי משפחה תקינים .

[אמא_נמרה*]

אני בכלל חשבתי על החברות ("זוגיות" עבור שואלת השאלה בתחילת הדף) של פצפונת ואנטון, לא של ההורים.

[ע*]

מרתק.
מעניין גם שרוב הדוגמאות שהבאתן נוגעות להבדלים בין התפקידים המעשיים והעיסוקים השונים של אבות ואימהות,נושא מאוד מאוד חם אצלי בראש ובבית,אבל הבנות בסדנא "עדיין לא שם" או שמדוייק יותר לומר זה עדיין לא הנושא הכי "חם" אצלהן ,זה בטח יתחיל להיות, כשיהיו ילדים ובית לתחזק והרבה מאוד פעולת שבדרך כלל נחשבות נשיות בתוך מעט מאוד מן להספיק אותן

קצת הכוונה לצורך הספציפי שלי :
ההשערה שאליה אני רוצה לחתור בסדנא היא כי אנחנו (ספציפית משתתפות בסדנא הזאת) שוויות באייזה מיתוס או פנטזיה של זוגיות מושלמת ,אנחנו יושבות ומחכות ל"אביר על הסוס הלבן" ,מסיימות קשרים מהר מידיי כשהן לא עולות בקנה אחד עם הפנטזיה שאנו שבויות בה.ובאופן כללי -לתת להן להביע ולספר ,מה מכשיל אותן במערכות יחסים וכיצד במערכות יחסים שלהן זה בא לידי ביטוי ולהראות כיצד זה מובנה מגיל מאוד מאוד צעיר כבר בספרות ילדים.
בנתיים יש לי את בייגלה - חיזור אנטנסיבי חסר התחשבות בזהובה הביא בסופו של דבר ל"נפילתה ברשת " , וגם : פנטזיית הגבר החזק שמציל את האישה שנמצאת במצב כנוע, תלוי ומסוכן.
סינדרלה - בעלת המזל והנסיך שהושיע אותה והציל את חייה והפך אותו מלכלוכית לנסיכה כאשר בחר להתאהב דווקא בה.
היפיפפיה נרדמת -שאני צריכה לשוב ולהזכר בו אבל משהו במסר שעלה פה על האישה המורדמת שמתעוררת באמצעות נשיקה נראה לי כמו משהו שיכול לדבר אל הבנות.

סיפור ילדים קלאסי ומפורסם ממש המציג זוגיות בריאה לא מצאתי ,פלא שקשה כל כך ליצור אחת כזאת בחיים שמחוץ לספרים?

[דגנית_ב*]

סיפור ילדים קלאסי ומפורסם ממש המציג זוגיות בריאה
אם הכל בסדר, על מה יכתב הסיפור? (-:

אולי אפשר לבדוק את הנושא דרך הטלנובלות?
הטלנובלות של פעם - סינרומנים, רומנים רומנטיים, ספרי התבגרות (אנה פראנק) - השפיעו על תפיסת הזוגיות והנשיות שלי הרבה יותר מסיפורי ילדות.
בייגלה לדעתך הוא חוויה מעצבת של הילדות? אני חושבת שבעיקר הדוגמאות מהחיים - הורים ומבוגרים חשובים אחרים.

[שמש_בחורף*]

סיפור ילדים קלאסי ומפורסם ממש המציג זוגיות בריאה
חנה זלדה ורבי קלמן D-:

[עולם_ומלואו*]

יש ספר שנקרא - הנסיכה האבירה - של קורנליה פונקה. מביא עמדה קצת שונה לגבי סיפורי "והאביר זכה בנסיכה". היא מנצחת את כולם בתחרות האבירים ובוחרת את הפרס שלה בעצמה - מודיעה שהיא לא תהיה פרס ובוחרת להתחתן עם הגנן של הארמון, וה מסתיים ב- "והיתה מאושרת מאוד"

[אלטר_אגו*]

חנה זלדה ורבי קלמן
חנה זלדה הזאת, איך שיחקה אותה!

[שביל_בצד*]

אנחנו (ספציפית משתתפות בסדנא הזאת) שוויות באייזה מיתוס או פנטזיה של זוגיות מושלמת ,אנחנו יושבות ומחכות ל"אביר על הסוס הלבן"

זה מובנה מגיל מאוד מאוד צעיר כבר בספרות ילדים.

לדעתי את מחליפה בין הסיבה למסובב. קודם קיימת הפנטזיה ובגללה הסיפורים האלה מחזיקים מעמד מאות שנים (מתכוונת לאגדות, לא לבייגלה), הם מתארים את השאיפות הכי כמוסות שלנו. ובמיוחד במיוחד סינדרלה על כל גירסאותיה. לי יש תיאוריה שאם תשאלי ילדות מהי האגדה האהובה עליהן, 99 אחוז יאמרו סינדרלה.
בניגוד לאגדות האלה, קמים סיפורים שמנסים לשנות את דעת הקהל, מגיל מאוד מאוד צעיר כבר בספרות ילדים. אם זה עובד או לא- נדע עוד מאה שנה.

[ע*]

שואלת בשיא הרצינות ורוצה לדעת. מי זאת חנה זלדה ואייך הזוגיות שלה?
שאלת הביצה והתרנגול תשעולה מדברייף, שביל בצד, מעניינת . אולי אני אעלה את זה כשאלה בסדנא...
אני שואלת דווקא על סיפורי ילדים קודם כל כי זה נושא הסדנא "...בסיפורי ילדים" וגם כי אני באמת באמת חושבת שמה שאנו קולטים עד גיל 5 הוא קריטי ומשפיע על המהות והזהות שלנו ועל תפיסת העולם שלנו (וזה גם מגובה ,באופן חלקי,על ידי מאמרים).
אחרי שיש לנו כבר תפיסת עולם אנחנו נבחר שוב ושוב את הספרים והסרטים והטלנובלות ש"יושבות" לנו על תפיסת העולם הזו (אמרה ע שמכורה לאישה יפה ולריקוד מושחת...)
יש גם משהו מטורף בזה שאמא קוראת לילדה שלה לפני השינה, בין הדמדומים כשהיא כמעט מהופנטת, ב"זמן איכות" הכי יקר שלהם (לפחות אצל אמא קרייריסטית) דווקא את סינדרלה ואת היפפייפיה הנרדמת, וזה קצת פחות "חזק" /"מטורף" מאשר שבת 16 תלך לסיפרייה ותבחר דווקא את אנה פראנק או ספר אחר.

[ע*]

אשמח גם לקבל מאמר/הפנייה למאמרים בעיברית שעוסקעים בנושא ,או לקבל סיליבוס של קורס כזה...

[עולם_ומלואו*]

הנה קצת חומר:

ספרי ילדים מלאים בסטריאוטיפים מגדריים הבאים לידי ביטוי במלל ובאיור - נסיכות יפיפיות ופאסיביות ונסיכים אמיצים שמצילים אותן.
כיצד מוצגים המינים בספרי ילדים בישראל ? כיצד הצגה זו השפיעה עלינו, המבוגרים, וכיצד היא משפיעה היום על ילדינו ?
מקורות מומלצים
סופרות כותבות לילדים
מאת: ד”ר דנה קרן יער, הוצאת רסלינג, 2007
תיאור: הספר מאפשר קריאה פמיניסטית ופוסט פוסטקולוניאליסטית בספרות ילדים עברית אשר
נכתבה בידי נשים מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו.
מלכלוכית לאגדה חדשה: חינוך הומניסטי באמצעות ספרות ילדים.
מאת: בר-חיים, רחי וקפלן ליאת, הוצאת מדרשת אדם, 1991
נושא המגדר בספרות ילדים
מאת: סין מנג’רי, פרסום של אתר האינטרנט :kidsource
תיאור: מאמר באנגלית. מלבד היותם כלי חשוב בפיתוח כישורי השפה אצל ילדים, ספרי ילדים משחקים תפקיד משמעותי בלימוד התרבות והחברה. כיצד ספרי ילדים משקפים לקוראים את תפקידי המגדר בחברה ?
ספרי ילדים
שני אבאים
כתיבה ואיור: מקדה בן נאה, הוצאת “מי-לי”, 2003
תיאור: הספר מתאר סוגים שונים של משפחות. מתאים לגיל הרך (מגיל 3). “כל עוד מקבלים המון אהבה-אתם במשפחה הנכונה”.
אנטון והבנות
כתיבה ואיור: אולה קונקה, הוצאת כנרת , 2006
תיאור: סיפור מחויך על ילד בגן שמנסה להרשים את הבנות אך הן מקבלות אותו למשחק בנסיבות אחרות לגמרי…
סיפורו של משולש ורוד
כתיבה: אסתי שקדי, הוצאה עצמית
תיאור: לעולם של מרובעים ועיגולים, נולד תינוק חדש - משולש, ועוד ורוד. המשפחה שלו מנסה להכניס אותו לתלם, אך הוא נותר מיוחד ויוצא דופן. בסופו של דבר הוא מוצא משולש כחול אחר והם מקימים יחד משפחה צבעונית ומאושרת.
לתומר יש אמא
כתיבה: סילביה נורמן, איור: קרלוס אגונין, הוצאת רמות, 2004
תיאור: הסבר פשוט וקליל של אם לבנה על החלטתה להיות לאם חד-הורית: “והיום שבו הכי הרבה שמש זרחה הוא היום הנפלא שבו נולדת אתה”.
קישורים למידע נוסף
סרטון אחד מתוך קלטת הילדים הידועה שיצאה לאור בארצות הברית בשנות השבעים: “חופשי להיות אתה ואני” - Free to be you and me . הסרטון המצורף, נקרא “הבובה של וויליאם” ועוסק בדרך חכמה והומוריסטית בבן שרוצה לשחק בבובות.
קישור לאתר הילדים של פורום הורות הומו-לסבית. אתר לילדים עם משחקים, הפעלות, סיפורים
והרבה דברים טובים אחרים.
ארגון משפחה חדשה פועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה, לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים.
תנועת “אחותי - למען נשים בישראל“ פועלת למען ועם נשים מאוכלוסיות מוחלשות. תנועת “אחותי” הנה תנועה פמיניסטית מזרחית יחידה מסוגה בישראל, שמטרתה ליצור תנאים מתאימים בהם נשים מאוכלוסיות מוחלשות, שנתפסות בחברה הישראלית כשקופות, יהיו נראות ומשפיעות.
פמיניזם מחויך לגיל הרך - יעל דר מתייחסת לפמיניזם בספרות ילדים בביקורת ב”הארץ” לספר “אנטון והבנות”.
מסע בין מדפי ספרות הילדים - בישראל יש מספר זעום של ספרי ילדים העוסקים בנושא הקהילה הגאה. בעולם, לעומת זאת, התמונה שונה לגמרי.
באתר של “שדולת הנשים בישראל” נמצא מאגר ידע כולל פרסומים של הארגון, העוסקים בהיבטים שונים של נושאים חשובים לנשים בישראל. נושאים לדוגמא: נשים ומלחמה, מיצוי זכויות, מחקרים, שיוויון תעסוקתי, אלימות והטרדה, פוליטיקה ועוד.

_
יש המון חומר. צריך רק לחפש....

[עולם_ומלואו*]

ממליצה לך גם לקרוא את "נפש ערומה " של עדה למפרט, שמציע מענה לחלק מהסוגיות שהועלו כאן (הביצה והתרנגולת למשל)
לא מדבר דווקא על ספרי ילדים אלא על תפיסות, פנטזיות וכו'

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מי זאת חנה זלדה ואייך הזוגיות שלה?

ומה עם יוסף ויונה מ"יש חור בדלי"? אחלה זוג.

[אמא_של_יונת*]

אני זוכרת היטב שקראתי בפעם הראשונה את הספר אני ברק
איילה,
איזה ספר זה?
מי המחבר/ת?
באיזו הוצאה?

[אמא_של_יונת*]

חנה זלדה

[אלטר_אגו*]

מי זאת חנה זלדה ואייך הזוגיות שלה?
http://www.shiron.net/songView.aspx?[po]song id[/po]=9278&singer id=806&song title=54c01
אני נזכרת במעומעם, שבחנוכה האחרון הרהרתי בשיר הזה וחשבתי על פרשנויות אפשריות לזוגיות המעניינת הזאת, אבל כרגע אני לא זוכרת. <עייפות>

[צפרדע_ית]

לא ממש זוגיות - אבל רצון נשי חזק ושונה - "הנסיכה חוכמולוגיה" של בבט קול כל הנסיכים רצו שהיא תהיה אישתם - אבל היא לא רצתה...ובסוף באמת "היא חיה לה באושר ובעושר עדעצם היום הזה"...
בכלל הספרים שלה ממולצים בחום.
ץ

[בשמת_א*]

'הלו הלו אבא' - הילד מדבר עם אבא ושואל מה יביא לו מהעבודה - בסוף המתנה הגדולה מכולן היא אבא . אין בספר שום תזכורת לכך שקיימות נשים בעולם
אמא של יונת, תיאור הספר פה לא מדוייק, לכן הטעות.
בספר הזה הילד מדבר עם אבא, ושואל אותו איזה מתנה הוא יביא לו מהעבודה.
האבא עונה לו כל מיני תשובות מתחכמות ולאט לאט מוביל אותו לאיזו תשובה מוזרה.
ואז, כשאבא מגיע הביתה, מתברר שהתשובה המתחכמת פשוט הסוותה את זה שאבא בא בלי שום מתנה - הביא רק את עצמו.
אבל כדי להגיע לזה לא היה דיבור ביושר עם הילד על הרצון במתנות, אלא שהאבא פשוט "סידר את הילד".
לא קשור לנשים והן לא חסרות שם.
אבל הרמאות, מגעילה.
וכך גם תרבות המתנות, שלא זוכה לתיקון בספר הזה.
אני הוצאתי אותו מהבית.

אגב, "שבויות" ולא בו"ו. לא יכולה כרגע לתקן.

ולגבי האגדות: סינדרלה, היפהפיה הנרדמת וכו' לא היו "אגדות ילדים". הן היו אגדות שסופרו בקהילה. הן הפכו לאגדות ילדים רק כשהאחים גרים הוציאו גירסה מיוחדת של המעשיות שלהם עבור ילדים (לא גירסת 1812, שעדיין כוונה לכולם, אלא אחריה).

[אמא_של_דנדי*]

אני כותבת דוקטורט על ייצוגים בספרות (אמנם של מיעוטים) ומניסיוני חשוב להתמקד בספרות פופולארית. אם יש כמה ספרים והם בגדר איזוטריה או מוכרים רק למביני עניין ואוהבי ספר מושבעים, אז לתפיסתי הם לא מתאימים לשמש דוגמא לייצוגים. כדי שלייצוגים תהיה השפעה הם צריך להיות מוכרים ורווחים. יחד עם זאת, בהחלט ראוי ונכון לדבר על מה שאין ולא רק על מה שיש. העובדה שאין דוגמאות (או שהן שנויות במחלוקת) מספיקה לדעתי כדי לפתח דיון על "למה אנחנו ניזונות מפנטזיות על זוגיות לא שוויונית/בריאה/הגיונית". יש שלל דוגמאות בספרות ילדים פופולארית וגם בתעשייה שמלווה אותה (בובות ברבי, מטבחי צעצוע, איפור לילדות וכו').

[אילה_בשדה_הדגן*]

זכור לי ספר , בכלל לא לילדים, משעשע למדי.בספר מתוארת חברה שנשלטת ע"י נשים.חבל שאני לא זוכרת את שמו והסופרת.
הכל מתקתק באהבה ,אחווה וצדק, ברור לא?!
אך אבוי, כל הנשים חולמות עדין את אותם החלומות הישנים: האביר על הסוס הלבן,הביריון המסוקס שנושק לך בחטף ומשאיר אותך חסרת נשימה וכ'

הספר מתאר את תולדות הגיבורה ,יושבת ראש הועדה לעיניני פנטזיות,בחיפוש אחר פנטזיה הולמת.

---

ובנוסף,אני מצרפת קישור לסיפור שאני כתבתי.
איורים של תהילה גולדנברג.
http://www.la-am.com/Heb/[po]chanuka story[/po].shtml
הסיפור לא מכיל אבא.רגע, גם ספר כזה עוד יתבשל..
יש המון התמקדות בעבודה של האמא, הרי כבר אמרו עלינו שאנחנו מומחיות לעיניני טיפוח נפשות צעירות ומנהלות בעיתות משבר ..
עבודה לא קטנה בכלל.לא סתם עקרת בית במובן הצר של 'מכבסת תולה'.

וחוץ מזה , אם הילדה וגם הילד יכולים לעבוד בבנין,ועוד לשתף פעולה,,,הלוואי שימי המשיח האלה יגיעו.

[יונת_שרון*]

הילדים שלי הסבירו לי באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שכדי שהסיפור יהיה מעניין חייבים קודם כל להרוג את ההורים. אם ההורים חיים, איך יהיו לילד הרפתקאות? הרי ההורים שלו יגנו עליו. ובאמת, בסיפורי ילדים קלאסיים אין הורים, או לפחות אין אמא (למשל עמי ותמי, סינדרלה). ואם יש הורים, הם כל כך ברקע שבקושי מרגישים אותם (למשל ג'ק והאפונים, כיפה אדומה).

בנוסף, בסיפורי ילדים קלאסיים אין בכלל זוגיות, אלא רק את הסיפור שמוביל אליה. ברגע שמתחילה הזוגיות, נגמר הסיפור: "והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה."

[פלוני_אלמונית*]

ומה עם התנ"ך? אומנם לא נחשב כספר ילדים, אך אני זוכרת שלמדנו אותו ביסודי התאכזבתי קשות וגם נפגעתי באופן אישי שאין כמעט דמויות נשיות מנהיגות. נביאים ומלכים-גבר אחרי גבר אחרי... כשהגענו לדבורה המורה ניסתה להדגיש את דמותה, אבל לי זה היה נראה בטל בשישים ולא מספיק נחשב...הנוכחות הנשית המנהיגה חסרה שם בצורה קשה ומחפירה. כילדה זה פגע לי בבטחון העצמי, נשבעת לכם שהתאכזבתי.

[צפרדע_ית]

חשוב להתמקד בספרות פופולארית. אם יש כמה ספרים והם בגדר איזוטריה או מוכרים רק למביני עניין ואוהבי ספר מושבעים, אז לתפיסתי הם לא מתאימים לשמש דוגמא לייצוגים
לא הבנתי מי קובע מהי איזוטריה... נראה לי שכל הספרים שהובאו כאן הם ספרים פופולאריים הנמכרים בחנויות הספרים.
אילה - הקישור ששמת שולח אותי לאתר "לעם" וצריך להרשם בו. יש לך משהו קצת יותר ישיר?
תודה
ץ

[ע*]

מעולה !
התחברתי מאוד למה שכתבת אמא של דנדי,אגב- לאייזה כיוון הולך המחקר שלך,האם את מתעסקת גם עם הסוגייה של הבניית מיתוסים על ידי בעלי אינטרס באמצעות סיפרי ילדים ?
אילה בשדה הדגן - סיפור יפה.
יונת שרון - אני אשתמש,ברשותך,בסדנא שלי בשיקוף המדהים שלך על זה שלא מדברים על מה קורה בתוך הזוגיות אלא רק על הדרך אליה (זה מתחבר לי ישר לכך ש"הוכנתי" על ידי החברה היטב להריון וללידה אך אף אחד לא הכין אותי לשבוע שאחרי הלידה שהפתיע אותי ונתן לי כאפה מצלצלת...).
ומה אתם אומרים על סיפור הזוגיות הראשון בתנ"ך "אדם וחווה"?

[ע*]

ובשמת - אשמח לשמוע עוד על מה שכתבת ("ולגבי האגדות: סינדרלה, היפהפיה הנרדמת וכו' לא היו "אגדות ילדים". הן היו אגדות שסופרו בקהילה. הן הפכו לאגדות ילדים רק כשהאחים גרים הוציאו גירסה מיוחדת של המעשיות שלהם עבור ילדים (לא גירסת 1812, שעדיין כוונה לכולם, אלא אחריה").
זה חדש לי ועוד מידע לגבי זה יכול להיות מאוד רלוונטי לסדנא שלי.

[מיכל_ט*]

ע העלית נושא מרתק, אני יכולה להוסיף שכל ספריו של מאיר שליו לילדים יושבים על משבצת מגניבים ולמעשה חוטאים בשוביניזים טהור.
הנושא שבשמת העלתה מוסבר היטב בספרה של זוהר שביט . את שמו אני כעת לא זוכרת אך הוא עב כרס ועוסק בספרות ילדים .
אם אזכר אעלה את שמו המדויק בהמשך

[אמא_נמרה*]

ע,


שלא מדברים על מה קורה בתוך הזוגיות אלא רק על הדרך אליה
וגם היא נעשית באופן מאד חד-צדדי (צד אחד מחזר, יש רק בחירה אחת נכונה) וההתרשמות היא בדרך כלל מנתונים חיצוניים (מראה, מעמד). זו אחת הסיבות שאני לא מספרת את ה"אגדות" הללו לילדים שלי.
חשבתי על הסיפוריםש ל חז"ל, נגיד, של ר' עקיבא ורחל, גם שם יש זוגיות שנראית לנו תמוהה (לפחות בחיים המודרניים). היה לי דיון מעניין על זה עם חברות ואם זה מעניין אותך אני יכולה לכתוב כאן איך כתבתי מחדש את סיפורם של ר' עקיבא ורחל באופן שנראה יותר סביר לאוזניים שרגילות לזוגיות מהאגדות...


ומה אתם אומרים על סיפור הזוגיות הראשון בתנ"ך "אדם וחווה"?
יש שני סיפורי בריאה, אחד בפרק א' והשני בפרק ב'. נאי לומדת אותם עם הכלות שבאות אלי ומתוך כך אנחנו לומדות דברים חיוביים ושליליים לגבי זוגיות ומערכות יחסים.

[ע*]

מיכל _ט - אני מכירה רק את "הטרקטור בארגז החול" של שליו (בעל פה, הבן שלי מכור) והוא דווקא נראה לי ספר מהמם וחינוכי. עם זאת ,בעלי טוען שסצנת הפיקניק הרומנטי על טהרת הגבינות והיין שעורך הדוד אהרון עם הטרקטור בסוף הספר מציג מערכת יחסים קצת סוטה
אני הולכת "לגגל, על זוהר שביט.
ונמרה - אייך את מנתחת את סיפור אדם וחווה עבור הכלות שלך?

[תוהה*]

סתם שאלה, למה ולמי את מעבירה סדנה בנושא שלא למדת אותו באופן מיוחד? ממש לא בקטע של ביקורת או משהו כזה, סתם מסקרן אותי.

[אילה_בשדה_הדגן*]

היה היום ברדיו פרשן שהתיחס לצורת המנהיגות של משה רבנו.
ידוע שהכאתו בסלע עם המקל-וכאן פירוש:גברי, פאלי,כוחני,היא הפסול היחידי שמצא הקדוש ברוך הוא במעשיו של המנהיג היחיד והמיוחד הזה.
כי רצה ה' שהמים יצאו מהסלע לא באקט של כוח, אלא בנעימים, בבקשה ובדיאלוג.
יפה לא?

---

סיפור עם הורים שמתו,כמו שמבקשים הילדים של יונת:
נניח עמי ותמי.
לפי מה שכתב בטלהיים, בקיסמן של אגדות,ההורים משלחים את ילדיהם למסע התבגרות.זו הסיבה לכך שבסיפור 'אין הורים'.
לא מזמן חשבתי על הסיפור הזה והגעתי למסקנה שבסיפור הזה יש המון הורים.חוסר הנוכחות שלהם שווה מאה קילו.
זה בעצם סיפור על משפחה שקורסת מחוסר אנרגיה.
כתוב אולי 'אין כסף',(צריך לברר בספר בדיוק את הניסוח),אבל תכלס,ברור שההורים כבר איבדו תקווה עם שני הפארזיטים המטומטמים שהם בעצם עמי ותמי.

פירורי הלחם כסימני דרך אולי נראים מעשה של תמימות ילדית.לא, זו טיפשות .
ותתארו לכם שבבית הם היו משאירים מוצרי חלב להחמיץ מחוץ למקרר,הולכים בנעלים מטונפות בבוץ על השטיח,או שוכחים לתת מים לחיות המחמד והמשק..

וזו הסיבה לכך שהם חייבים ללמוד בדרך הקשה שמה שיש להם בין האוזנים הוא לא רק לקישוט.

אבל הדף הזה עוסק בזוגיות,ובסיפור עמי ותמי ההורים בסוף מתאחדים בהתנערות מהפארזיטיות של הילדים.לאמא זה קצת יותר קשה,היא נותנת להם את הלחם.זאת אומרת מפרה את הקו הקשוח, כי היא עדין חושבת על הילדים כעל התינוקות הקטנים שלה ,חסרי ישע.בדיוק הגישה שהובילה אותם למה שנהיו.

---

סיפור יפה של זוגיות די ברורה ומאוחדת יש ב'בית קטן ביער גדול'.
התפקידים מסורתיים והכל די ברור.
בנוסף לזה הם היו אנשים אמיצים ועצמאיים.לא כל כך מפלא שהאמא גרשה דוב,נניח.

---

[ש_חף*]

הן היו אגדות שסופרו בקהילה
לא זוכרת איפה שמעתי את זה, אבל בכל זאת אומרת.
הגרסה המקורית של אגדות האחים גרים בכלל הייתה נוראית ואכזרית, ומלאה בדברי אלימות מהסוג המזעזע. כשהאחיות של סינדרלה מנסות להיכנס לנעל הזכוכית, הן חותכות את הרגל כדי שייכנס, אבל הנעל שקופה אז רואים את הדם..
האחים גרים באמת לא כתבו בעצמם אלא אספו את האגדות, והמטרה הייתה חינוכית, מן הסתם. כיפה אדומה מלמדת צניעות ולא לסטות מהשבילים, וכולי.
למשהו טיפה יותר קונקרטי, תנסי לבדוק ב"דלת פתוחה". יש להם המון מידע על מיניות, ובין השאר גם על זוגיות. סניף חיפה מאוד מרשים ומלא ידע, ואנשים טובים עם נכונות לעזור.

[אמא_של_יונת*]

אמא של יונת, תיאור הספר פה לא מדוייק, לכן הטעות.
בשמת,
אינני מסכימה.
זו לא טעות. זו קריאה אחרת בסיפור.
בעיני הפרשנות שלך שגויה מכל וכל.
זו לא הפעם הראשונה שאני מופתעת מהפרשנויות שנותנים כאן לספרי ילדים.

[ע*]

לתוהה - אני מעבירה את הסדנא במסגרת סטאג' בתחום מסויים של הנחיית קבוצות בפני קבוצת ה"תלמידות" בקורס,ללא בתשלום כמובן.
.המטרה היא גם שאני אלמד ואתרגל בנייה של סדנא (התחלה ,אמצע ,סוף, פיתוח דיון ,סיכום והעברת מסר וכו') אבל זה גם צריך להיות קשור לתוכן של הקורס שמתעסק בסוגייה של אי שיוויון בן גברים לנשים שהוא תוצאה של הבנייה חברתית (אחרת -הייתי עושה בונה תוך שנייה סדנא בתחום שאני מתמחה בו), הבנת?

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

_זו לא טעות. זו קריאה אחרת בסיפור.
בעיני הפרשנות שלך שגויה מכל וכל.
זו לא הפעם הראשונה שאני מופתעת מהפרשנויות שנותנים כאן לספרי ילדים._

אמא של יונת, תוכלי להרחיב בבקשה? דעתך מעניינת אותי.
תודה @}

[עשב_השדה*]

ממליצה לקרוא
"הנסיכה שלבשה שקית נייר"
נכתב ב1990 על ידי גבר דווקא :רוברט מונש
מוכנה לספר אם לא תמצאי
בתי שהיא היום בת 22, ומחוצלבית, לקחה אותו איתה והזכירה את זה!

[בשמת_א*]

הנושא שבשמת העלתה מוסבר היטב בספרה של זוהר שביט . את שמו אני כעת לא זוכרת אך הוא עב כרס ועוסק בספרות ילדים
"מעשה ילדות: מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים" (בפועל אני כתבתי אותו).

[ריש_גלית*]

גיל הראבן - "אגדה חדשה": סיפור פמיניסטי שבו יש היפוכי תפקידים מגדריים. אני אמנם לא חובבת ספרות דידקטית עם אג'נדה ברורה עד כדי כך, אבל מכיוון שהראבן היא סופרת מוכשרת זה ספר לא רע... (אבל עוד לא קראתי אותו כאמא לבתה, ייתכן שאשנה את דעתי).
וספר למבוגרים שבהחלט אינו דידקטי ועושה היפוכים עמוקים ומעניינים בתוך אגדות עם ידועות הוא "חדר הדמים" של אנג'לה קרטר.

[ריש_גלית*]

"מעשה ילדות: מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים"
ספר יסוד למי שניגש לתחום, וגם מעניין מאוד.
מבט היסטורי מרתק על "מעשיות האחים גרים" אפשר לקרוא בספר אחר של האו"פ, יחידה 2 בקורס "אירופה ערש הלאומיות".

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

_לפי מה שכתב בטלהיים, בקיסמן של אגדות,ההורים משלחים את ילדיהם למסע התבגרות.זו הסיבה לכך שבסיפור 'אין הורים'.
לא מזמן חשבתי על הסיפור הזה והגעתי למסקנה שבסיפור הזה יש המון הורים.חוסר הנוכחות שלהם שווה מאה קילו._
ניתחת יפה.
דבר דומה קורה בכיפה אדומה: האמא שלכאורה דמות שולית, היא בעצם מאוד נוכחת ומשפיעה, בזה שהיא משלחת את הילדה שלה לבד לתוך היער שבו מסתובבים זאבים. מה חשבה לעצמה? ועוד נתלית בהבטחה של הילדה שהיא לא תסטה מהשבילים.

[אילה_בשדה_הדגן*]

כל אמא תראה יום אחד את הבת שלה יוצאת לבד אל מחוץ לבית.גם את הבן.
זה מה שהסיפור מנסה להסביר.
שיום אחד הם יצטרכו לעמוד בפני העולם ומוטב לדעת מה קורה בעולם מאשר לא לדעת.

העובדה שמספרים את הסיפור לילדים בגיל קטן מאוד, בגיל שבו הם אמורים להיות עם אמא שמגנה עליהם,בעיתית.
אולי זה גם קשור למצב בעיתי בתרבות שלנו שילדים שאמורים להיות עם אמא יוצאים מהבית בגיל מאוד צעיר וצריכים להזהר מזאבים הרבה לפני כיפה אדומה=גיל ההתבגרות הצעירה.(שכבר מסוגלים לשאת סל מצרכים).
מסכימה איתך לגבי זה שאולי העינין היה נגמר אחרת לו כיפה אדומה היתה מצוידת במקל/תרסיס גז מדמיע/שוקר ,מתאמנת באומניות לחימה וכ'

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מסכימה איתך לגבי זה שאולי העינין היה נגמר אחרת לו כיפה אדומה היתה מצוידת במקל/תרסיס גז מדמיע/שוקר ,מתאמנת באומניות לחימה וכ'
מעניין.... ידידה שלי התחילה לכתוב (ומעולם לא סיימה) תזה על הגרסאות המוקדמות לכיפה אדומה. בגרסאות האלה כיפה שנתפסה ע"י הזאב מכניעה אותו בדרכי עורמה, כופתת אותו ובורחת החוצה. רק בהמשך נוספה דמות הצייד שמציל אותה. היו עוד הבדלים שאני לא זוכרת.

[ילדת_טבע*]

עמק החיות המוזרות או בפי העם "המומינים".

[בשמת_א*]

ידידה שלי התחילה לכתוב (ומעולם לא סיימה) תזה על הגרסאות המוקדמות לכיפה אדומה. בגרסאות האלה כיפה שנתפסה ע"י הזאב מכניעה אותו בדרכי עורמה, כופתת אותו ובורחת החוצה
זה קיים בגירסאות מאוחרות יותר של הסיפור, שנאספו בדרום צרפת למשל.
הסיפור המקורי על כיפה אדומה נכתב בידי שארל פרו, והוא לא היה אגדת ילדים בשום אופן וצורה. זו היתה סאטירה חברתית מושחזת ביותר, שנועדה לסלון הספרותי הצרפתי. במקור, הזאב פשוט טורף את כיפה אדומה במיטה, ואם היה לכם ספק לגבי המשמעות של זה, אז יש גם מוסר השכל על כל מיני גברים שרודפים אחרי הבחורות "עד לבתים, עד למיטות".
ובמלים אחרות: מה קורה לעלמה משרתת צעירה שבאה לשרת בבית אדונים בעיר? האדון פשוט טורף אותה. וכשהיא פתאום בהריון, זורקים אותה לרחוב.

אמא של יונת, מצדי כשניפגש תשלפי את הספר ונתווכח עד כלות על הפרשנות.

[כינור_לשירייך*]

האחים גרים באמת לא כתבו בעצמם אלא אספו את האגדות, והמטרה הייתה חינוכית, מן הסתם
המטרה הייתה בלשנית, מחקרית.

[מ_י*]

שמעתי פעם הרצאות אנתרופוסופיות אצל כריסטינה לוי, שהסבירה שהאגדות הן בעצם ידע מוצפן שיצא מתוך מנזרים ומרכזי-חכמה בימי הביניים ונמסר לפשוטי-העם בצורה של סיפורים. גם התפיסה סביב האגדות של רבי נחמן היא כזו: זה בעצם ידע מוצפן. כשאנחנו קוראים את זה גם אם אנחנו לא מבינים בשכל מה הפיענוח, בכל זאת הידע המוצפן עובר אלינו בצורה תת מודעת, פנימית.
בטלהיים כותב בכיוון דומה כשהוא מסביר איך האגדות עוסקות בעצם בבעיות פסיכולוגיות ופתרונן (כיפה אדומה - ההתבגרות המינית של הבת, לא זוכרת מה עוד הוא עושה שם, רק שזה מאד תפס אותי בזמנו).

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

באמת, מה דעתכן על בטלהיים ("קסמן של אגדות")? כי אני מאוד התרשמתי מהספר הזה וממשיכה לחשוב בעקבותיו שבאגדות יש משהו חזק וחשוב שהוא מעבר לפרשנויות המודרניות שאנחנו נותנים להן, ואני אישית מתכוונת לספר אותן לילדיי העתידיים מבלי לשנות או לשפץ.

[בשמת_א*]

באמת, מה דעתכן על בטלהיים ("קסמן של אגדות")?
מאוד שלילית (-:

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

_באמת, מה דעתכן על בטלהיים ("קסמן של אגדות")?
מאוד שלילית_

תרצי לפרט?

[מונו_נוקי*]

לגבי ספרים שיש בהן משפחה "נורמלית" אני הרוסה(לקרוא במבטא פולני) על הספרים של "אוליביה". ילדה לא כל כך נקיה ,לא כל כך מסודרת. מבהילה את אח שלה כשהוא מעצבן ואין שום מוסר השכל-גם ההורים שלה לא חיים ביחסים יותר מדי קלאסים.יש כמובן את בילבי האגדית.
אשר לדוגמאות שאינן שוויוניות , יש כל כך הרבה:אלדין, שילגיה,רפונזל.......

[יונת_שרון*]

אני חושבת שבטלהיים עלה עקרון נכון ב"קסמן של אגדות", אבל הקריאה שלו כל כך פרודיאנית שזה איפשהו בין עצוב למגוחך.
אפשר לקחת את העקרון שהוא מציג, שאגדות פונות לרבדים עמוקים בתוכנו, ולהבין באמצעותו דברים שונים לגמרי ממה שבטלהיים בחר לראות. אם מעניין אותך דוגמאות לקריאות אחרות כאלה, אז תנסי למשל את "רצות עם זאבים" של פינקולה אסטס, "The Language of the Night" של לה גווין, וכמובן קארל יונג. (בטח יש עוד הרבה אחרים...)

[אל_דנטה*]

יהיה בסדר להוסיף סרטים?
ואם כן, ומותר לי, אז לאחרונה דרך המלצה של חברים גילינו את הבמאי היפאני המופלא הייאו מיאזאקי ועברנו על כל סרטיו (המפורסם בהם "הנסיכה מונו נוקי") ובכל סרטיו, ללא יוצר מן הכלל, הגיבור הוא גיבורה (ילדה) והמסרים הם תמיד אנטי מלחמתיים, פמניסטיים ומרגשים ביותר.
ללקק את האצבעות! (וגם להראות לילדים!)

[אל_דנטה*]

לגבי ספרים שיש בהן משפחה "נורמלית" אני הרוסה(לקרוא במבטא פולני) על הספרים של "אוליביה"
מכיר רק את הראשון בסדרה אבל אכן - נפלא!

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

ואם כן, ומותר לי, אז לאחרונה דרך המלצה של חברים גילינו את הבמאי היפאני המופלא הייאו מיאזאקי ועברנו על כל סרטיו (המפורסם בהם "הנסיכה מונו נוקי") ובכל סרטיו, ללא יוצר מן הכלל, הגיבור הוא גיבורה (ילדה) והמסרים הם תמיד אנטי מלחמתיים, פמניסטיים ומרגשים ביותר.

מסכימה מאוד מאוד, מיאזקי הוא אמן חשוב ורגיש, אני פשוט מתה על כל הסרטים שלו (חוץ מהאחרון). לא רק אנטי מלחמתיים ופמיניסטים אלא גם ובעיקר אקולוגיים ואנטי קפיטליסטיים.

[ע*]

רציתי להגיד תודה .
מבחינה פרקטית -הסדנא שלי כבר סגורה למחר וחלק ממנה נבנה בעיקבות מחשבות שהיו לי בעיקבות דברים שנכתבו פה. נראה לי שהולכת להיות לי אחלה סדנא.
מבחינות אחרות -די ,תמשיכו! מעניין מאוד.

[טרה_רוסה*]

אני פשוט מתה על כל הסרטים שלו (חוץ מהאחרון).
איזה האחרון?

[אל_דנטה*]

howl's moving castle הוא האחרון ולמרות שהוא מוזר, הוא מצויין בעיני.

>הולך לכתוב על הפקה אחרת של סטודיו ג'יבלי בדף על הצבא וחינוך<

[טרה_רוסה*]

כשאני חושבת על זה, כמעט בכל ספרי הילדים שיש לנו, אין בכלל הורים. אם יש הורה, יש רק אחד, ככה שהזוגיות לא באה לידי ביטוי.
נדמה לי שבספרים של מאיר שליו יש הורים - אריה בלילות ועוד איזה אחד.

בספר של דוד גרוסמן "ג'ירפה ולישון" האבא אחראי על האמבטיה וההשכבה והאמא לא מוזכרת.

[ריש_גלית*]

בספר של דוד גרוסמן "ג'ירפה ולישון" האבא אחראי על האמבטיה וההשכבה
ובספר "אל תפחדי רותי" האבא אחראי לקחת אותה לגן ולא לשכוח את הסנדוויץ'.

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

howl's moving castle הוא האחרון

לא, האחרון זה "פוניו על הצוק" (מתרגמת מצרפתית, לא יודעת איך קראו לזה בעברית).

ואני הכי אוהבת את "המסע של שיהירו" ועוד סרט שלא ממש לילדים שהוא מקסים מקסים, על אישה בת שלושים בערך שנוסעת לחופש בכפר ונזכרת בילדותה... אוי, איזה סרט מדהים. אבל מה, אין לי מושג איך קוראים לו כי בדי וי די שלי הכותרת מופיעה רק ביפנית. אני חושבת שיש לו איזה שם קיטשי כמו "דרך הלב" או משהו בסגנון, אבל זה פשוט סרט יפהפה. ומאוד נשי. אני ממש מתרגשת רק מלחשוב עליו אפילו שכבר ראיתי אותו שלוש פעמים: ).

דרך אגב, צריך להיזהר כי יש לו סרט אחד שממש לא לילדים למרות שהוא מצויר, זה סרט מאוד עצוב על אח ואחות שמנסים לשרוד בזמן המלחמה (בצרפתית הכותרת היא "קבר הגחליליות").

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

אוקיי, מצאתי : לסרט קוראים "לחישת הלב".

מאוד ממליצה על "שירות המשלוחים של קיקי" שלו, סרט חמוד נורא לילדים, על מכשפה שעוזבת את בית הוריה כחלק מהחניכה שלה וצריכה להסתדר לבד בעיר גדולה עם החתול השחור והזעפן שלה.

[טרה_רוסה*]

מאוד ממליצה על "שירות המשלוחים של קיקי" שלו, סרט חמוד נורא לילדים, על מכשפה שעוזבת את בית הוריה כחלק מהחניכה שלה וצריכה להסתדר לבד בעיר גדולה עם החתול השחור והזעפן שלה.
סרט מקסים! ראיתי אותו הודות לאל. אבל יש שם תחושה שהיא יתומה, או שעזבה את הבית מוקדם מדי.

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

סרט מקסים! ראיתי אותו הודות לאל. אבל יש שם תחושה שהיא יתומה, או שעזבה את הבית מוקדם מדי.

באמת? אני לא הרגשתי ככה... אני חושבת שזה פשוט סרט על אדם צעיר שיוצא לעולם הגדול ומנסה לגלות את הכשרונות שלו, ואת עצמו. היא הייתה יכולה באותה מידה להיות בת שמונה עשרה: )
חוץ מזה, ככה זה אצל מכשפות: )

[אהבת_עולם*]

כדאי להוריד משם הדף את המילים 'בקשה לעזרה'.

דף לשינוי שם