חד הוריות לינה משפחתית מין

אנונימי

_{ראו גם: חד הוריות / הוריות ביחיד ובזוג המשותף והנבדל / חד הוריות והחינוך הביתי / להסביר לילד חד הוריות / מאבק משפחות חד הוריות / מש' חד הורית אימוץ גנטיקה ועוד}

הבן שלי ישן איתי במיטה כבר כמה שנים. נראה לי שהצורך הזה ימשך עוד זמן רב. השאלה שלי היא איך אם חד הורית יכולה בכלל להגיע לקשר מיני עם בן זוג במצב הזה? הרי לא יעלה על הדעת להכניס גבר למיטה יחד עם הילד. כמו כן, לא נראה לי שרצוי לנשל את הילד מהמיטה המשפחתית בגלל גבר.

אני מתארת לעצמי שאצל זוגות נשואים או זוגות שחיים יחדיו כשהגבר הוא בדרך כלל האבא של הילדים, המצב יותר קל, משום שהגבר אינו זר והילדים רגילים לנוכחותו בבית ובמיטה המשפחתית. אבל לא כך המצב במשפחה חד הורית. כל גבר שיצטרף יהיה לפחות בהתחלה זר, והוא יכול להיראות לילד כזר פולש.

ואני לא מדברת על לינה משותפת עם גבר, אלא על השאלה הטכנית הפשוטה: איך ואיפה ומתי בכלל אפשריים יחסי מין במצב הזה? כלומר "אצלי או אצלך" ומתי? בבוקר אני עובדת (ואני מתארת לעצמי שגם בן הזוג הפוטנציאלי יעבוד בשעות אלו) ובשעות הצהריים כשהבן חוזר מהגן אנחנו ביחד עד הלילה, ואז אנחנו הולכים לישון ביחד. אז איך ומתי ואצל מי?

ליליאן, זה באמת מורכב יותר ודורש יצירתיות,
אבל לא בלתי אפשרי.

יש כל כך הרבה אפשרויות אחרות.
כשהילד ישן - יש את הסלון (בתנאי שהוא לא נוטה להתעורר ולבוא לחפש אותך)
ואם יש חדר נוסף - שימי שם מזרונים על הרצפה,
ואפשר פשוט לצאת מהבית - "אצלו" למשל, ולמי שמתגעגעת לנעוריה - במכונית.
ולמי שיש כסף - בית מלון.

ואם הילד גדול מספיק, אז אפשר שמדי פעם יישן אצל חבר,
וכשהוא קטן יותר - אצל סבא-סבתא גם טוב.

כל ההצעות של "אצלו" או בית מלון וכו' לא מתאימות משום שמה אם הילד לא רוצה לישון אצל סבא-סבתא?
ונאמר שהילד יסכים, איך להסביר לסבא-סבתא... לא נעים.
הרי הם לא אמורים לדעת בדיוק בדיוק כל פעם שלבתם יש לילה מיוחד (-;

ואם כבר אנחנו מדברות, איך זה אמור להיות: בהיחבא... בסתר? שהחבר יבוא אחרי שהילד נרדם וילך לפני שהילד מתעורר (נאמר שזה תמיד אפשרי ושהילד לא יתעורר)
או באופן גלוי לומר לילד שהחבר שלי נשאר לישון? ושהילד יראה אותו בבוקר?
אוי, זה לא פשוט....

אני כמובן נגד סודות בין בני משפחה (ובוודאי שקרים), אבל השאלה אם הילדים חייבים לדעת תמיד את כל האמת...

כמובן שזה לא פשוט.
מישהו נתן לך ביד התחייבות לחיים פשוטים?
אם כן, אני כנראה פספסתי את התור

אף אחד לא צריך לדעת את כל האמת, בטח לא אם כך את מעדיפה.

לגבי סבא-סבתא ושאר ירקות, לא שולחים את הילד כשרוצים 'לילה מיוחד',
אלא מארגנים 'לילה מיוחד' כשהילדים לא בבית.
לגבי החבר נשאר לישון.
אם הוא חבר (לעומת יזיז / עובר אורח וכדומה), מן הסתם הילד מכיר אותו.
אין בעיה שישן על הספה או בחדר הנוסף (אם יש)
את יכולה לבלות עם החבר את רוב הלילה במיטתו או בסלון, כאמור,
ולהצטרף למיטה המשפחתית לקראת בוקר או כשאתם מחליטים ללכת לישון.

מן הסתם, אם זה חבר, יש גילויי חיבה גם ליד הילד (אני לא רואה בזה כל רע)
אז הילד יודע ולא את הכל.

כשמנסים לתמרן יותר מדי, זה פוגע מאוד ביחסים

לגבי אצלו - לא בלילה של הילד אצל סבא-סבתא (שהרי הבית פנוי)
אלא בעלויות של בייביסיטר למניהן.

לא ציינת בן כמה הילד.
אבל אני ממליצה לעודד אותו להתחיל לישון אצל חברים - כמה שיותר

טוב, ברור שזה לא נוח וחופשי כמו כשהיית רווקה, אבל...
אפשרי בהחלט, אם רוצים

תודה על העצות (-:

אם הצלחתי לעזור, ולו במעוט- דיינו

אבל אני ממליצה לעודד אותו להתחיל לישון אצל חברים - כמה שיותר
זה לא שייך בדיוק לנושא הדף, אבל אני די חוששת וקמצנית בעניין הרשות לישון אצל חברים, אז תרשו לי לסייג - רק במקרה שיש לכם אמון מלא ומוחלט בכל בני משפחתו של החבר. (לא שזה מבטיח משהו )-: )

מסעדה, את מדברת כמובן על התעללות מינית.
זה יכול לקרות גם בשעות אחה"צ בביקור משחקים,
זה יכול להיות גם מישהו שיתפוס אותו/ה בדרך.

לדעתי, צריך ללמד את הילדים מה לעשות:

לא לאפשר לאף אחד לגעת בהם בצורה שלא נוחה להם.
להתרחק מיד אם אפשר, ולברוח - אני הנחיתי את יהונתן שבמקרים כאלו מותר לעשות את כל מה שאני לא מרשה בדרך כלל: לבעוט, לנשוך וכדומה וצעקות יעילות גם.
לספר לי ה כ ל גם אם מישהו אמר לו 'לא' וגם אם איימו עליו - ככה אני יכולה להגן עליו.
אצלנו יהונתן מצוייד בטלפון סלולרי ומתקשר אלי כשהוא צריך אותי. נכון, לא פעם זה שטויות, או פינוק, אבל אימא זה אימא והוא יודע שלמרות המרחק אני שם בשבילו.

זה חשוב מאוד.
נאווה,
איך את מסבירה לו ממי/ממה צריך להיזהר? או מדוע צריך להיזהר (מלבד העניין שאם מישהו מנסה לגעת בו)

אני חוזרת לנושא המקורי.אני מבינה שהילד לא ישן אצל האב?
אחת השאלות היא האם היית רוצה שיכיר את הגבר גם בשלבי התחלה?קשה לי לשכוח סצנה מסרט שראיתי פעם בו הלן האנט מביאה גבר הביתה בעת שבנה ואמא ישנים מאחורי הוילון.......
יש לי חברה גרושה שבתחילה לא הביאה את הבחור הביתה כשבילדים היו בבית , והם התרגלו לנוכחותו בהדרגה. השאלה גם איך הבחור רואה את הנושא של לינה משפחתית

אני מבינה שהילד לא ישן אצל האב
מונו נוקי, למה את יוצאת מנקודת הנחה שקיים אב?
יש לא מעט משפחות היום שהן באמת חד-הוריות ואין אב ברקע.
אני חד הורית שכזו.

ואם נחזור אל הנושא המקורי אז אצלי אין אפשרות שהאפרוחת תישן אצל סבא או סבתא וגם אין חברים שאצלם היא יכולה ללון.
אנחנו גרות בחדר אחד (גדול ומרווח אמנם, אבל בכל זאת חדר), כך שגם אין אפשרות ללכת לחדר אחר כשהיא ישנה.
בקיצור, ליליאן, אני מזדהה

מצד שני, היא עוד ממש קטנה, אז אוי כשתגדל האופציה של לישון אצל סבא/סבתא או אצל חברים תהיה יותר ריאלית.

>מיה מרשה לעצמה לקוות<

הרי לא יעלה על הדעת להכניס גבר למיטה יחד עם הילד
אני לא זוכרת באיזה דף זה היה, אבל מישהי כאן בהחלט דיברה על בנה/ביתה ובן זוגה שאינו האב הביולוגי, שישנים כולם יחד במיטה המשפחתית. אולי שווה לקרוא מה היה לה לומר.
מישהו נתקל בדף ההוא? יודע איך לאתרו?

טרה רוסה,
אני מסבירה לו שאם מישהו נוגע בו בצורה שלא נעימה לו - שיבקש שיפסיקו,
ואם לא מפסיקים - שילך משם,
ושאם תופסים אותו - שישתולל, יצעק, יבעט, ינשוך וכדומה, ויברח מהם.

אני מנצלת אירועים של החיים כדי לחזק את המסר.
למשל:
בסיטואציה שהייתה כשהיה קטן יותר:
בחור פיליפיני שעבד בכפר תבור ואהב מאוד את יהונתן,
ונהג לשוחח איתו בחיוך מאוזן עד אוזן, ולשאול לשלומו בכל הזדמנות,
הרים את יהונתן וחיבק אותו - פעם, כשלא הייתי.
נער אחד מהכפר סיפר לי על זה והזהיר.
שאלתי את יהונתו אם הוא הסכים, אם הוא רצה את זה, אם זה היה לו נעים.
הוא אמר : 'לא'
אז ניצלתי את ההזדמנות לחזק דברים שכבר אמרתי לו בעבר.
לדעתי לא היתה שם סכנה. בשיחה שהיתה לי עם הבחור הוא אמר שיהונתן מזכיר לו את הילדים שלו שנשארו שם.
אבל היתה הזדמנות לחזק את המסר, אז לקחתי אותה.
לאורך חייו גם וידאתי שכל הדודים יכבדו את אי רצונו בחיבוק או נשיקה.
לא נעים לך - אל תהיה מנומס.

מעבר לזה,
אני לא מסבירה מה המשמעות של הנגיעה הלא נעימה,
אני רק מתפללת שהוא ילמד מה זה רק באופן תיאורטי, ובגיל מאוחר

אני לא זוכרת באיזה דף זה היה
אני חושבת ש יונית קריסטל דיברה על זה.

טוב, אז אין לה דף בית אבל אפשר לחפש בכל זאת.

קשה לי לשכוח סצנה מסרט שראיתי פעם בו הלן האנט מביאה גבר הביתה בעת שבנה ואמא ישנים מאחורי הוילון.......

בסרט "הכי טוב שיש".

אני לא זוכרת באיזה דף זה היה

בדף מין במיטה המשפחתית .

ההצתה שלי קצת מאוחרת, אבל...
יש הבדל בין גבר שאינו האב הביולוגי בלינה משותפת לבין גבר שרק התחלתי לצאת איתו.
אם יש גבר שהוא בנזוג לכל דבר ונראה שמצב העניינים לא הולך להשתנות, אין שום מניעה מהצטרפותו למיטה המשפחתית. אם זה גבר ללילה, או שהיחסים בתחילת דרכם, או שברור שלא מדובר בזוגיות, אני לא הייתי מצרפת למיטה המשפחתית. זה מקום מאוד מאוד אינטימי.
לעומת זאת (אצלי) הם מורשים להישאר לישון ולפגוש את הבת בבוקר. גם גילויי החיבה הם גלויים לעיניה. אני חושבת שברור לה כבר שיש לי כל מיני קשרים עם אנשים. יש כאלה שיש איתם הרבה מגע ויש כאלו שפחות.
לגבי לינה אצל אחרים, אצלנו, בגיל שנתיים, זה עוד לגמרי לא רלוונטי.

אני מבינה שהילד לא ישן אצל האב
מונו נוקי, למה את יוצאת מנקודת הנחה שקיים אב?
אני מקבלת את ההערה. הניסוח צריך להיות: אני מבינה שאין אב או שלא מתאים לישון אצלו

אצל חברתי הילדים בני 6 ו8 וישנים פעמים אצל אביהם.

אני מניחה שכמו בני זוג החיים יחד ומגלים יצירתיות לגבי רגעים אינטימיים (חדרים אחרים בבית, , מפגשים לאו דווקא בשעןת הערב אלא לפעמים בשעות היום בהם הילדים יכולים להתארח אצל חברים או משפחה מבלי לישון שם אם הילד צעיר מדי) כך גם חד הוריות,לא?

גם אני מתלבטת בשאלה הזו - האם לישון יחד או לא (אחרי הלידה).

לאחרונה שמעתי את סיפורה האופטימי של חברה גרושה, שישנה כל השנים עם בתה ובעלה, והמשיכה לישון עם בתה גם אחרי הגירושין. כשהכירה בן זוג חדש, הוא נכנס הביתה בהדרגה, הכיר את הילדה כל פעם יותר, ולדברי האם, בשלב שבו היה כבר "מובן מאליו" שהוא יישאר לישון, גם הילדה קיבלה את זה ועברה מרצונה לחדר משלה (בגיל 5 בערך). עד היום הם חיים יחד בשמחה.

כל זה כדי לומר, שאולי לא תמיד צריך להרגיש ש"חייבים" לישון יחד כל הלילה כבר בתחילת היחסים - זו לא אבן הבוחן שבה תימדד מערכת יחסים, ודאי לא כשיש ילד בבית.

קומה ג',
מה ההתלבטות שלך?
מה השיקולים בעד? מה השיקולים נגד?

ובעיקר,
אם יש לך נטייה לאחד מהם, מה מפריע לך לממש אותה?

אני רואה הרבה חיוב בלינה באותה מיטה עם התינוק.
מצד שני, אצטרך לחשוב טוב-טוב על סידורי בטיחות. אין אצלי אפשרות להצמיד את המיטה לקיר (הפתרון, אם הבנתי נכון, הוא מגן בטיחות).
וגם עולה החשש מהעובדה שבגיל יותר מאוחר של התינוק, ואם וכאשר אפגוש גבר מתאים, יהיה קשה להיערך מחדש.

כרגע ההתלבטות שלי היא בין לינה באותו חדר ללינה באותה מיטה. לא ממש הבדל דרמטי, אבל עדיין התלבטות.
עם מיטת תינוק רגילה יהיה קצת צפוף בחדר השינה שלי. אבל בכל מקרה לא מתכוונת להגלות את הילד לחדר אחר לפני תום חצי שנה לפחות, כנראה יותר (קשה לי לקבוע לוחות זמנים עוד לפני שהוא נולד...).

כל זה כדי לומר, שאולי לא תמיד צריך להרגיש ש"חייבים" לישון יחד כל הלילה כבר בתחילת היחסים - זו לא אבן הבוחן שבה תימדד מערכת יחסים, ודאי לא כשיש ילד בבית.

מסכימה....מסכימה.
בלי קשר ל: אם יש ילדים בשטח או לא. מי אמר שחייבים לישון יחד כל הלילה? מי אמר שחייבים לישון יחד כל לילה?
עוד כשהייתי נשואה (אמרה זאת שמקבלת גט בעוד שבוע) פינטזתי שכשאהיה פעם גרושה לא אגור עם בן הזוג החדש שלי באותה דירה. ניפגש מתי שיתאים לשנינו אבל לכל אחד יהיה את המרחב שלו. הדברים שלי לא נוגעים רק לנשים חד הוריות שמתלבטות אלא בכלל.
חומר למחשבה.

קומה ג',
אני לא הייתי צריכה שום טיעונים בעד ונגד. כשהבת נולדה היא ישנה שבוע במיטה משלה ואני הייתי מחכה שתתעורר כבר ואעביר אותה לשלי. הייתי צריכה תירוץ כי לא חשבתי שיש עוד אנשים שישנים עם הילדים שלהם. רק אחרי שבוע העזתי להעביר אותה סופית אלי למיטה. לא יתרונות פרקטיים ולא חסרונות פרקטיים מניעים לעשות מה שטוב לך וטוב לבת/בן שלך. את כבר תרגישי מה את צריכה לעשות, רק תני לעצמך את החירות לעשות מה שאת מרגישה.

ענבל,
האידיאל שלי הוא בנזוג בדירה ליד. עם חצר משותפת. ואם זה לא אפשרי, שני חדרי שינה.

האידיאל שלי הוא בנזוג בדירה ליד. עם חצר משותפת. ואם זה לא אפשרי, שני חדרי שינה.

את יודעת מה?
מתאים גם לי. מוצלח ביותר.

קומה ג',

אם את מתכוונת להניק, באותה מיטה זה פרקטי יותר.

רצוי בדרך כלל, לא להגביל את חייך בגלל "מה אם..."
כשיהיה בן זוג - תמצאי פתרון.
ואולי בכלל הבנזוג יגיע רק אחרי שהתינוק כבר יהיה ילד וישן בחדרו ובמיטתו?

אצלנו הוא עדיין מעדיף איתי.
היו לו תקופות במיטתו, אבל הוא תמיד מוצא סיבה לחזור.
כשזה מפריע לי מדי (יש תקופות כאלו שאני זקוקה יותר למרחב שלי) - הוא חוזר למיטתו

עם כל הקושי, זה נעים לישון יחד.
זה נותן פתח רחב יותר לשיחות נעימות, לפיוס, לדגדוגים ועוד.
כשיהונתן היה צעיר יותר, ונהג להתעורר באמצע הלילה,
הוא היה מעלה שאלות מדהימות שהתפתחו לשיחות המדהימות ביותר שהיו לי איתו.
השיחות הללו, אם לא נתתי להן להתפתח, לא יכולתי לעורר אותן ביום.
גם זה חלק מלישון יחד.
שיחות של רגע לפני...
שיחות של השכמה...

כן, אני מתכוונת להיניק.

את צודקות - אני חושבת שאמקם את המיטה בחדר שלי, ופשוט אראה מה קורה ואיך אני מרגישה הכי נוח.

כשהייתי בחדר הסמוך במיטה עם גבר, ראיתי את הפחד ותחושות האשמה שלי. כשהייתי עם האב הביולוגי, איתה באותה מיטה, ראיתי את התקווה שלי שזה יסתדר בינינו, והאשמה שלי לעשות אהבה לידה - כאילו פעילות מינית היא מבוזה למרות הניסיון שלי להתייחס אליה כפעילות אהבה מקודשת. הרגשתי שביתי טוב לה בסביבת המיניות - ואני פשוט צריכה להחלים (להתעורר מהחלום) מהפחדים והאשמה שלי בנושא, בהשראת התרבות החולה שלנו שמתייחסת לזוגיות ולמין ברומנטיקה מתוקה או בכוחניות שמסתירה חולשה, כאילו שזוגיות היא המפתח היחיד לאושר.
ביתי רוצה רק אהבה, וכן אני. הצורה? לא חשובה כל זמן שזו אהבה ולא פחד.
אני נודדת בין מיטות בבית - לפעמים רוצה להיות לידה, לפעמים לישון לבד (יותר נחמד איתה) מה שגיליתי לאחרונה זה שמאז שנולדה אני יותר אוהבת לישון בחברה מאשר לבד (תלוי מי כמובן). אני חושבת שבמקור החייתי שלנו היינו ישנים ביחד. האמת שהיא אוהבת מאד אנשים, ושמחה שמצטרפים למערכת שלנו גברים, נשים (באופנים השונים) היא כל-כך תמימה ופתוחה. היא משקפת לי את אהבת האנשים והחברה שיש בי.

שליחה על ידי ניוי* » 01 מאי 2005, 14:15

נחמד לקרוא ולדעת שאני לא לבד בסרט הזה יש לי ילד בן 7 ועד היום הוא ישן לצידי בהתחלה חיכיתי שהוא יגדל ויעבור למיטתו אבל היום כשהוא לא בבית אלא אצל אביו אני מרגישה לבד והוא חסר לי אז עם כל הקיטורים שלי כנראה שזה די כיף אני גם לא דואגת כשיגיע הזמן שלי לזוגיות אז אני מניחה שהכל יסתדר כבר זה נכון שיש לנו יצר אימהי ורצון לגונן יתר על המידה ולעיתים זה בא על חשבוננו וצריך לדעת איפה הגבול כי בסופו של דבר הילדים גדלים וממשיכים בחייהם ואיפה אנחנו?

ניוי, לפעמים נוח לנו כשהם איתנו כי זה לא מותיר מקום לאף אחד אחר.
לפעמים זה נוח שאנחנו לא פונות לחפש זוגיות "כי אין לה מקום בחיינו"
לעומת ראייה אחרת כמו:
משהו "לא בסדר" בנו שאנחנו מוותרות על זוגיות
או
התיסכול שאין מישהו שראוי שנעשה איתו זוגיות
או
כל תשובה אחרת שאת נותנת לעצמך ב"רגע של אמת"

בשורה התחתונה - יום אחד הם יעברו למיטה שלהם (או למיטה של אישה אחרת

)
אני לא מכירה אף חייל שישן עם אימא שלו (מלבד מצבים לא בריאים, כמובן!)
נוח ונעים לישון עם עוד מישהו לעומת לבד בחדר - גם לנו וגם לילדינו.
בזמנים בהם אני לוחצת שיישן בחדרו - חסר לי שאין לי ראש ללטף רגע לפני ההרדמות.

כשזוגיות תתאים לך - את מצאי לה מקום.
בינתיים, שווה להסתכל עמוק פנימה ולראות למה את מרחיקה אותה.

אני נשואה היום למישהו שכשהכרתי היה גרוש עם ילד - עד שהכרנו הילד ישן איתו במיטה, כשהגעתי לחייהם (והם לחיי) החיבור היה מהיר - הם הזמינו אותי לבקר וגם להשאר לישון (הילד היה מברר כל ערב אם אהיה שם בבוקר ואכן הייתי - ישנתי בסלון תקופה, אח"כ איתם באותו חדר על מזרון על הרצפה, (ותארו לכם שבחדר השני ישנו שותפה לדירה ובן זוגה) כשעברנו יחד דירה הילד שאל איפה אשן ובמילים מדוייקות "יש בעיה אין מקום לכולם בחדר", אבל כל כך התרגש בהמשךמחדרו החדש, הוא תמיד ידע שהוא מוזמן אלינו, ובליל הכלולות הרשמי ישנו שלושיתינו באותה מיטה - האהבה מנצחת, מין הוא רק חלק מאד קטן ממנה, ואהובי תמיד מצא מצבים מפתיעים ונעימים למיניות ביננו בלי להפריע לילדינו (מאז נולדו לו אחיות...) באהבה אתה אוהב את בן הזוג על כל מה שבא איתו (ילדון מופלא או ילדה והם לא מפריעים, אלא מפרים, להיות מההתחלת הקשר הזוגי "פלוס ילד" זה בעיני קסם מיוחד שהביא את הזוגיות מהר מאד למחוזות עמוקים משמעותיים ויפים, שלא חויתי בעבר

מתלבטת באותן סוגיות ומודה על ששיתפתן. הלוואי שגבר היה כותב פה.

עם מיטת תינוק רגילה יהיה קצת צפוף בחדר השינה שלי. אבל בכל מקרה לא מתכוונת להגלות את הילד לחדר אחר לפני תום חצי שנה לפחות, כנראה יותר
חחחחח

ושוב הרשו לי לגחך חחחחחחחחחחחחחחח

נכתב לפני שש שנים. עכשיו באמת אין לי ילד במיטה שלי אלא שניים... ולא מיטת תינוק אלא מיטת מעבר..

ונכנסתי שוב לראות מה נשמע בדף הזה.

מה דעתכם?
קיים? אפשרי? (בתאוריה בטח, אבל בחיים האמיתיים? נתקלתם? איך זה הלך?)

שליחה על ידי ?* » 05 יוני 2010, 18:26

חדדי את השאלה בבקשה

מחדדת:
כמה מיניקות חד הוריות עם מאהב אתם מכירים? זו תופעה קיימת? (אני מתכוונת שעצם ההנקה גלוי וידוע וההנקה משתתפת פעילה בתוך היחסים).

אני מכירה אותי
אני לא חושבת שההנקה היא האישיו האישיו הוא הקושי למצוא זמן כוח ודברים כאלה

ונכנסתי שוב לראות מה נשמע בדף הזה.
שנה וחצי אחרי, אנחנו עוד בסיפור הזה. הילדים כבר מזמן לא ישנים איתי (עברתי לחדר משלי), אבל לקטן עדיין מאוד קשה עם זה. למרות שהוא לצד אחיו הגדול. והאמת שגם לי די קשה לראות אותו כך. למרות שאני לא מוכנה לגמרי "לחזור אחורה" מבחינת הלינה איתם - חייבת את הפינה שלי ואת המרחב האישי. הוא גם מאז ומתמיד ישן מאוד לא רגוע, מדבר ואפילו צועק מתוך שינה, זה כמובן מעיר את כולם חוץ מאשר אותו...
בקיצור, סוף סוף גמלה ההחלטה. ומה שהודעתי להם היום הוא, שמעכשיו יום אחד בשבוע יהיה יום של "שינה עם אמא". השמחה היתה גדולה.

יפה לך. אצלנו הלינה המשפחתית עדיין בועטת בי כל לילה. אילו הייתי חד הורית לפחות היה לי מקום במיטה.

אילו הייתי חד הורית לפחות היה לי מקום במיטה.
אני חושבת שזה בגלל ולא למרות. כלומר, גם אם וכאשר לא ישן פה מבוגר אחר הרבה זמן, דווקא אז אני צריכה להזכיר לעצמי את הצורך במרחב שלי.