חוכמות של ילדים 2007

[פלוני_אלמונית*]

בן כמעט 5: אני אוהב אותך, זה מה שאני אוהב!

[סוסת_פרא*]

_אני (לבני שיושב עלי): מה יש לי בבטן ?
בן 3: ציצי
אאוצ'_

[קט_קטית*]

_מה יש לי בבטן ?
בן 3: ציצי_

זה מה יש D-:

[אנונימי]

_בן כמעט 5: אני אוהב אותך, זה מה שאני אוהב!
סתם לאבא ת'פה וקיבל מה שאוהב..._

משו משו

[עץ_התמר*]

בן שנתים וארבעה חודשים
רץ אלי מיד אחרי שנשמע רעם

פעוט: "אמא, אני מפחד ."
אמא: "ממה מתוק, מהרעם?, למה?"
פעוט: אני מפחד שהוא יפול עלי".....

מתאמצת לא לצחוק, מחייכת קלות, ואומרת ..."הוא לא יכול "ליפול עליך"...."

[יעלי_לה]

טרי טרי מהתנור:
אוריה ביקש גבינה עם הביצה. מכיוון שהגבינה הלבנה שהוא אוהב נגמרה, נתתי לו קצת קוטג' וקצת צהובה. הוא זלל וביקש עוד גבינה. שאלתי: קוטג'? הוא: לא, אני רוצה גבינה כזאת מפלסטיק...

מזעזע כמה שהוא צודק.

[כוכב_נגה*]

בן 3 במנגינה של רוץ בן סוסים בזיוף: "רוצה טוסה יאמר ובוקר.."
החלטתי לתעד את כל מה שחמוד ונקלט לי באוזן
וטעויות במילים של שירים זה פה להיט.
מקווה שהמשך יבוא

[קט_קטית*]

מזעזע כמה שהוא צודק
מה, עד כדי כך זה גרוע?
נראה לי שבכל זאת הוא קצת הגזים

[יעלי_לה]

מה, עד כדי כך זה גרוע?
כן. יש יותר ופחות גרועות, אבל הרוב גרוע. לא זוכרת באיזה דף בשמת (?) הסבירה על גבינות צהובות בארץ, שמטעמי כשרות מוכנסים בהם המון כימיקלים שאין בגבינות צהובות אמיתיות.

---

(כמעט רציתי לכתוב את זה ב מילים שילדים ממציאים, אבל כבר נכנסתי הנה אז יאללה:)
אוריה עשה אמבטיה ארוכה, פתאום הוא אמר לי: אמא תראי, האצבעות שלי נהיו קְפוּדוֹת כמו שקית מַיילון! (הוא התכוון שהעור בהן נהיה מקומט)

[קר_שינדו*]

אני: האם את רוצה לעלות איתי לתורה בשבת ?
גורה: אני אחכה לך למטה .

[קט_קטית*]

אני אחכה לך למטה

חחחחחח D-:

[משפחת_אושר*]

בן שנתיים וארבעה חודשים.
אני: אני הולכת לקטוף עלים לתה.
הוא: טוב (תודה שאישרת לי באמת), תקטפי ווּאיזָל.
אני: ??!? חושבת, חושבת...
התכוונת לואיזה?
הוא: כן, לואיזה. תקטפי לואיזה, טוב?

[משפחת_אושר*]

ועוד אחד מלפני שבוע בערך.
הילד מאוהב בכל כלי ממונע כלשהו, במיוחד טרקטור (רקטור) וטרקטורון (חקטורון). סיפרנו את "ילדה אחת אמרה" ושיחקנו.
הוא: גם אני יודע לומר רקטור.
אני: תגיד טרקטור.
הוא: טרקטור.
אני: עכשיו תגיד אוטובוס.
הוא: אוטובוס.
אני: אמבולנס.
הוא: אנגולנס.
אני: א-מ-ב-ו-ל-נ-ס.
הוא: אמבולנס.
אני: פינגווין.
הוא: אבל אמא, זה לא אוטו, זה חיה!!!

[אמא_של_בוטן*]

בן 6 :אמא, בזמן האחרון אני שומע הרבה מבוגרים אומרים "כאילו,דא!", מה הם בעצם מנסים להגיד??
P-:

[ילדיי_אהובי*]

אני רוצה גבינה כזאת מפלסטיק...
גם לי הייתה תחושה כזאת (לגבי גבינות "עמק", "אמסטרדם", "גלבוע").

תקטפי ווּאיזָל.
גם אצלנו היו היפוכי אותיות - שלב ממש משעשע ומקסים בהתפתחות השפה!

כשבתי הייתה בערך בת שנתיים וחצי היא פחדה ממפלצות.
הסברתי לה שאין באמת מפלצות אלא רק בסיפורים.
הבת אמרה - "יש מפלצות כמו שהאישה שרה".
חשבתי, חשבתי ואז נזכרתי שבנסיעות שלנו באוטו שמענו כל מיני שירים ובינהם שיר של יהודית רביץ - "בך לא נוגע" (מתוך הדיסק "געגוע"):
"יש דובים גדולים ביער
ופחד מורגש
ריקודים מול האש - יש
ינשופים ונחש
יש מפלצת בתוך הנהר
רעבה וערה P-:
אבל החדר נעים וחמים
ואת ישנה"......
בתי הקטנטונת הקשיבה למילים - עבורה זה היה אמיתי.
<עבורנו זה היה שיעור חשוב>.

[אמא_של_בוטן*]

בת 4:אמא, תראי,אני תינוקת ויש לי חיתול.(מטפחת שקשורה לה סביב המותן..)
אני, בשקט:לא כל התינוקות חייבים חיתולים
היא, מזועזעת:אמא, את לא רואה? זה חיתול בד, זה לא חיתול רגיל!!
D-:

[פלוני_אלמונית*]

בן 2.2: אמא, תעשי לי מקום
אמא: יש לך מקום
הוא: לא, יש לי <חושב שניה> לא מקום

[פלוני_אלמונית*]

אני מוציאה צלחת עם בצל מהמקרר.
אותו בן 2.2 בפסקנות: זה בצל. זה לא טעים לך.

[קט_קטית*]

היא, מזועזעת:אמא, את לא רואה? זה חיתול בד, זה לא חיתול רגיל!!

[לוטם_מרווני*]

מתאמנים לחנוכה.
בו 2.3: ברוך אתה בובאנאי (בוב בנאי)...

היום כבר אומר נכון, אגב, את חצי הברכה הראשונה.

[במבי_ק*]

ארוחת יום שישי רבת משתתפים. בן 3.8 מביט אחורה, על ההשתקפות בחלון, ואומר:

שלום לאמא בתמונה, שלום לאבא בתמונה, שלום לסבתא בתמונה... (עוד כמה כאלה), ואז מסתובב וקורא:

לחזק את האמנות! לחזק את האמנות!

[מיצי_החתולה*]

לחזק את האמנות! לחזק את האמנות! D-:.

[מודי_תאני*]

לחזק את האמנות!?
מאיפה זה הגיע?

[במבי_ק*]

_לחזק את האמנות!?
מאיפה זה הגיע?_

לא ברור. גם אנחנו היינו בהלם..

מה שכן ? הילד הוא אמן, וזה ברור, וכנראה שהוא דואג לעתיד שלו

[ילדיי_אהוביי*]

בן זוגי הסביר לבת (3.10) -
אבא: "אני הכרתי את אמא לפנייך"
בת מצחקקת: "לא נכון"
אבא: "כן... אני התחתנתי איתה"
<הבת, למעשה נמצאת ב חברתי מיום היוולדה, וכנראה על פי השקפתה אבא לא, כי הוא לא נמצא עם אמא כמוה>
לא הסתדר לה המשפט הנוסף של אבא: "אני החבר הראשון של אמא, אני הכרתי אותה קודם, לפנייך, אחר כך נולד...ואחר כך נולדה...ואחר כך את נולדת"
בת מצחקקת ולא מסכימה.
אני: " אז מה אבא בשבילי?"
הבת: "אבא הוא בשביל כולם". (-:

[אל_דנטה*]

לחזק את האמנות! לחזק את האמנות!
צודק מאה אחוז. חלושס האמנות היום.

>תמסרי לו שבפעם הבאה שנפגש יש לי דוקמנטרי על האחרון של מתיו בארני בשבילו<

[במבי_ק*]

תמסרי לו שבפעם הבאה שנפגש יש לי דוקמנטרי על האחרון של מתיו בארני בשבילו

לאבא או לילד?

[אל_דנטה*]

לילד.

>לאבא יש לנו את רטטוי<

[חן_נושי*]

בן 3 וחצי, כל משפט מתחיל אצלו ב "אמא" - אמא אני רוצה---, אמא למה--- אמא תראי--- וכו'.
לפני כמה ימים:
"אמא..."
"כן"
"אמא..."
"מה?"
"אמא...."
"מה?!"
"אוף, שכחתי איזה 'אמא' זה..."

[סוסת_פרא*]

בשבת חגגה לי המשפחה יומולדת (שהיה כמה ימים לפני...).

אחותי ובתה א' (בת ה-8) אצלי בחדר.

א': בת כמה את?
אחותי: היא זקנה זקנה. היא בת 36.
א' (פונה אליי): את דווקא צעירה יחסית

• פאוזה-

(אני מתמוגגת בתוכי, וואו, איזה כיף...)
ואז היא מסיימת את המשפט בסיומת מחץ: לפרצוף שלך !

(תרגום: את דווקא צעירה יחסית לפרצוף שלך...)



יש לציין שהיא עוד הוסיפה מחמאה על מחמאה:
אחותי ואני נקרענו מצחוק, אבל לא הייתי בטוחה שהיא הבינה מה אמרה.
אני: את מבינה את המשמעות של מה שאמרת? זה אומר שיש לי פרצוף זקן...
(אני מצפה שהיא תגיד: אוי, התבלבלתי, התכוונתי להגיד משהו אחר...)
א' (בשיא ה'תמימות'): כן, באמת יש לך פרצוף זקן. הפרצוף שלך יותר זקן מהפרצוף של סופיה. (אשה בת 80 ומשהו שאחותי השנייה מתנדבת איתה).

לא ברור אם הבדיחה הראשונה 'התפלקה' לה, אבל נראה שההמשך כבר היה כדי 'להוסיף שמחה'.

[לוטם_מרווני*]

לא מצחיק:-/

[בועז_חן*]

תוך כדי נסיעה סתיו (7) רוצה להתאמן לקראת הכתבה בבית הספר. אנחנו אומרים מלה והיא מאייתת.
נועה (4) רוצה לעזור ומפגינה את יכולותיה:
אמא: איך כותבים "מדרכה"?
נועה: מִיד-רַ-כַה (מחלקת להברות)

אחרי עוד כמה מילים כאלה הסכמנו שהיא כותבת מצוין...

[קט_קטית*]

ברוך אתה בובאנאי.

צדיק הבן שלך!!!

[קט_קטית*]

אנחנו עוברות בסמטה של בתי קרקע ישנים, בחצר (קטן ומוזנח למדי) של אחד מהם מפוזרים כלי עבודה.
פרח (2.5): אמא, של מי החוה הזאת?

....

מרוכזת הרבה זמן במשהו על המדרכה.

• אמא, הצל שלי מלוכלך!

<פולניות היא גן דומיננטי>

[אנונימי]

אמא, הצל שלי מלוכלך

פולניות היא גן דומיננטי

אז במקום להתלונן שתתחיל לנקות

[איילת_א*]

פשוט קוראת ומתמוגגת....

"אמא, תרגיזי אותי כי אני רוצה לבכות!" -משפט גדול!!!

האצבעות שלי נהיו קְפוּדוֹת - לדעתי יש להמליץ לאקדמיה על מילה חדשה, שילוב של "צפודות" ו"מוקפדות" או "קיפודיות".

אליעזר(בן יהודה) ! מאחוריך!!!

[הולכת_את_מעימי*]

בת 3: אמא, נכון אני רופאה?
אמא: כן, למה?
בת 3: כי אני מכאיבה לכולם!
(מתעללת בעיגולי פלסטלינה באמצעות מפתח)

[טלי_מא*]

לחזק את האמנות! לחזק את האמנות!


אחד עם הקדשה ל{{}}אביטל צ:
אני מדליקה עם הבת (שנה ו-8) את הקמין ואז מדקלמת לה (היא משלימה):
^אני: אש, אש מדו---
^היא: -- רה!!
^אני: תחתונים של בחו--
^היא: -- רים!!

_{פמיניסטית, ברור שפמיניסטית...}

[דרך_עפר_שם_זמני*]

והנה היום שמעתי מהמפלצות שלי: אש אש מדורה / תחתונים של בחורה // אש אש גפרורים / תחתונים של בחורים. ונזכרתי בזה שמעלי. (-:

[שמחה_ומאושרת*]

למתוקי בן שלוש הסברתי שמחטטים באף רק ליד אמאבא או לבד.
בוקר התעורר והלך לסלון , אני: פשוש איפה אתה?
פשוש: מחטט באף לבד.

[ילדת_טבע*]

חיפושית, מורגלת בשוקולד חרובים, טועמת דבש חרובים לפני שאני ממתיקה לה את דייסת שיבולת השועל שלה וצוהלת באושר רב "אמא, זה דבש שוקולד!!!"

[ילדת_טבע*]

עוד אחד שמחכה כבר כמה זמן, אבא וחיפושית שיחקו להם על המזרנים בחדר השינה, אמא באה והתערבה להם במשחק, הקטנה בתגובה "אמא, לכי תעשי יוגה" ז"א למי שלא מבין דקויות "לכי תמצאי תחביב".

[משהוא*]

אחייני (שנתיים) לאמי: אבא הלך לעבודה לשחק עם הבולבול

[ילדיי_אהוביי*]

בת (3.10) יוצאת מהשירותים, אני מבקשת ממנה להוריד את המים.
בת: " אבל אני לא יכולה בסירחון".

[משהוא*]

_אח, כמה התענגתי על הדף הזה...

והנה משלנו. בגיל 4 של סתיו, הגענו לשיחה על בתי סוהר, והסברתי לה שכשאנשים עושים משהו רע מאוד, כמו להרוג מישהו, אז המשטרה לוקחת אותם לבית סוהר. אז סתיו חושבת רגע ואומרת, לא צריכים לקחת אותם לבית סוהר, אלא לבית חולים. אני: למה? סתיו: כי שם יטפלו בהם, הם ינוחו וירגישו יותר טוב, וככה הם לא יעשו יותר דברים רעים._
אני מתמוגג, איזו רגישות.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

אבא הלך לעבודה לשחק עם הבולבול 0-: אל אלוהים, במה הוא עובד? D-:

[משהוא*]

אל אלוהים, במה הוא עובד?
במקצוע הכי סקסי בעולם- רו"ח

[חן_נושי*]

"לפעמים, כשאני משתעל, יוצא לי קול של אבאים"...

[אמא_של_בוטן*]

בן ה-6 עבר לפני חודש ניתוח בכליה (הכל בסדר, תודה)
השבוע היה לו קריש דם, שיצא בשתן.
שמעתי אותו מסביר לתאומתו :"יש לי קריש דם. זה כמו שיש כריש בים- הוא עוצר את התנועה ותוקע הכל- ככה גם הכריש שלי."
לאכול אותו!

[אמא_של_בוטן*]

אותו אחד מלמעלה מצייר ציור- שולחן שבת, נרות, גביע לקידוש, יין.
על התווית של היין הוא כתב: יין מתוק. לא חמוץ בכלל

[דרך_עפר_שם_זמני*]

איזה
מתוק. לא חמוץ בכלל{{}}!

[אנונימי]

יש לי קריש דם. זה כמו שיש כריש בים
לאכול אותו!

וזה מזכיר לי, שמספר ימים אחרי הארוע המוחי של שרון ביקר ראש העיר בגן. ואחד הילדים היה מופתע שהגיע ראש העיר כי הרי הוא בבית חולים, כי "יש לו כריש דג במח".

[מתחדשת*]

אתמול הלכנו להדלקת נרות חנוכה אצל חברים שלא ראינו מזמן. הגדולה שלהם (5):

אתם יודעים שאני כבר בגן חובה? יש לי גננות חדשות! הגננות האלה אומרות קללות אחרות לגמרי!

[ניק_לס*]

הגננות האלה אומרות קללות אחרות לגמרי
מעולה!

[ניצן_אמ*]

נהר (18 חודשים עוד יומיים, מזלטוב!) מבקשת לשחק בפילי חרסינה שיש לנו על איזה מדף (המכונים "הפילצ'פקעס")
אני: הפילים האלה שבירים, בואי נשחק בפילים שלך. (ממש דומים, מפלסטיק קשיח)
נהר עושה מין שיעולי כמו בכי ואומרת (על עצמה): את עסובה... את עסובה...

[מודי_תאני*]

אני מקווה שאצליח להעביר את זה.

אחרי הדלקת נרות, סקויה שרה שיר כזה (בערך):

סביבון סוב סוב סוב
חנוכה מדליקה לה ברחמינימה טוליבגינה
אני מדליקה אור בשחולי מרפיצי לההה
חנוכה חנוכה יש חגיגה הדלקתי נר בחגיגה מגיגה פגיגה חמוטרה בה בה בה סביבון מסתובבתי כל היום סוב סוב בנרות גם עוגה חגיגה מולי בולי בם בם בם

זה ממשיך ככה בערך רבע שעה, במנגינה שדומה לכל שירי הילדים ומתחלפת בכל שורה. בסוף היא מפסיקה לשיר, מבקשת ממני לשחק איתה קלפים, שותה מים ואומרת:

• אמא עכשיו תשירי איתי.
• אבל אני לא מכירה את השיר.
• תנסי

ואמא מנסה. יוצא לה משהו כמו "חנוכה חנוכה, איזו חגיגה. אני מדליקה נרות בחנוכיה".

• את לא שרה נכון! תקשיבי לי! אני אשיר שוב מהתחלה.

וחוזר חלילה.

[ילדיי_אהוביי*]

D-: את לא שרה נכון! תקשיבי לי! אני אשיר שוב מהתחלה. D-:

[יסכו_נט*]

הילד שלי מחזיר אותי בתשובה..
שיר יהודה חוזר ממעון חבד, פותח דלת. תרועות שמחה.. " אמא אני שמח, יש לך חצאית כמו של מיכלי הגננת. (אני תמיד עם מכנסיים). אמא, תסתובבי, נראה אם החצאית עושה סיבוב. אמא אני אוהב כזה."
ועוד, "אמא, מצאתי צדקות (כסף) על ריצפה. איפה קופת צדקה של הבית שלנו? . צדקה מקרבת את הגאולה אמא."

[יעלי_לה]

גם אוריה (שנתיים) בגן חצי-דתי. רוב הילדים קטנים ועוד לא ממש מדברים, ותכל'ס לא דוחפים להם יותר מדי תכנים (דתיים או אחרים), אבל 2 מתוך 3 גננות הן דתיות, ומה לעשות, דברים עוברים מן הסתם. לפני שבוע בערך הוא פתח איזה דף הוראות של לגו ושאל: אמא מה כתוב פה? אני אגיד לך... זאת מפה של ארץ ישראל הקדושה...
אני, מתפוצצת מצחוק, שואלת אותו, "איפה שמעת את זה, מי אמר לך ארץ ישראל הקדושה?" (כי תהיתי מי מהגננות)
הוא: אבא.
כן, מ-מ-ש...

[חוט_השני*]

ועוד בהקשר החג
נויה: בואו נשיר ברוך הבא
אנחנו: מה?
נויה: ברוך הבא
אנחנו: איזה שיר זה ברוך הבא?
נויה: ברוך הבא אדוני.

[בשמת_א*]

גם שי שלי בגילה שר "ברוך הבא אדוני" (-:
מתוקים!

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מוצקו נדלק על דיסק עם שירי חגים ומפזם לעצמו:

"דובי שבט, דובי שבט
הלך היום לגן"...

[אל_פקה*]

_"דובי שבט, דובי שבט
הלך היום לגן"..._
מעולה... ג'קי לוי סיפר שהוא נהג לשיר: "דובי שוורץ הגיע, חג לאילנות"

[מודי_תאני*]

דובי שוורץ הגיע
גם אני, וחשבתי שכולם

[ילדת_טבע*]

ורק הילדה האפיקורסית שלי קראה כשהכנו יחד את החנוכיה שלנו "יש לי יומולדת!".
בכלל מאוד הצחיק אותי שבמשפחה של בן זוגי יש את המנהג הזה של לשיר שירי חנוכה באטרף כולל כל הורסיות האלו של "אבי הכין לביבה לי לביבה מעופרת יצוקה..." ומכיוון שאני לא שרה שירי חנוכה בבית, אין סיכוי שאקנה דיסק של שירי חנוכה מכל שהוא ולגן היא לא תלך אז ככה היא תחשוב ששרים על אמת. מתארת לעצמי שכשתהיה מבוגרת יותר נמצא אותה בדפים כאלה על מי מכיר את מילות השיר או משהו כזה...

[ניצן_אמ*]

את בטוחה שאנחנו לא קרובות משפחה???? זה כבר נהיה אבסורד... , גם אצלנו שרים שירי חנוכה באטרף כולל כל הורסיות האלו של "אבי הכין לביבה לי לביבה מעופרת יצוקה..."
אתמול הלכתי בלילה לבית מרקחת וקניתי כאלה מארגני-גלולות של זקנים ונרות יומולדת ועשינו חנוכיה ושרנו באטרף כולל "ספיפון סוף סוף סוף חנוכה הוא חק טוף" במבטא יקי כבד ולופ אינסופי של "מי ימלל גבו! מי ימלל גבו! מי ימלל גבו! מי ימלל גבו! מי ימלל גבו!" LOL

[דרך_עפר_שם_זמני*]

ואני חשבתי שכל הילדים שרים ברוך הבא אדוני{{}}. אוניברסלי, לא?

[כוכב_נגה*]

סעודת ליל שבת.
השיחה נסובה על גן עדן וגהינום.
בן כמעט 5: אבל אבא, איפה זה הגיהנום?
אבא: בדיוק אני לא יודע אבל, (מתכוון לספר לו שהעולם הזה נחשב בחלקו המאה או משהו לגיהנום)
בן כמעט 5 בשיא התמימות: אז איך תדע לאיפה ללכת?

[סוסת_פרא*]

אז איך תדע לאיפה ללכת?
קרע אותי !

(מזכיר לי את הבדיחה על הפולניה בת 99 שלומדת אנגלית בגלל שבגן עדן מדברים אנגלית.
שואלים אותה: סבתא, ואם תלכי לגיהינום?
והיא: טוב, פולנית אני כבר יודעת....)

[סוסת_פרא*]

אחיינית שלי בת ה-8 שרה שיר לחנוכה בשפת הלאדינו (?), שלמדה בבית הספר.
בפזמון שלו סופרים את מספר הנרות.

עד 5 היא זוכרת את הספירה, וב-6 היא נתקעת. 'איך אומרים 6 בספרדית?'
אבא שלי אומר לה 'סֶאִיס'.

אז היא שרה 'סאיס קנדליקאס'
וממשיכה לפי אותו הגיון:
'סֶאִיבָה קנדליקאס
סְמונֶה קנדליקאס...'
(שבע נרות, שמונה נרות...)

[סוסת_פרא*]

נו, מה, התייבשו לכם החוכמות???

<סוסת פרא מכורה לדף הזה...>

[יעלי_לה]

לבן שלי היתה הבוקר יציאה מצחיקה במיוחד... הוא קילל את אבא בכל מיני מילים -
אתה קקי! אתה מסריח! אתה מגעיל! אתה פלוצים! אתה לא באופן!!

אני מניחה שזה היה שיבוש של "בשום אופן", אבל יצא טוב...

[ילדיי_אהוביי*]

בתי (בת 7) , כשהייתה חולה (שכבה ונחה הרבה) -
קמה לשירותים ואמרה לי:
"אני מרגישה כמו גמד עם ראש של סלע".

ועוד : "כשאני חולה אני מרגישה את הפלוצים קפואים" (-:

[אמא_של_שפן*]

נוסעים באוטו.
שפן פתאום צועק בהתרגשות:"אמא, אמא, תראי, פינגווין!"
אמא:"איפה, איפה?"
שפן:" שם, אמא, עף גבוה, בשמיים, בעננים!"
אמא:" "

[ילדיי_אהוביי*]

בת (בת 3.11) צפתה בתוכנית טלוויזיה (בראץ) וביקשה שאהיה לידה, נשכבתי לצידה על הספה.
היא: "צריך להצביע או לקלואי או לדילן" (יש בחירות בבית הספר שלהם).
אני: "ואת מי את בוחרת?"
היא: "אותך" ומחבקת אותי חזק חזק ומנשקת במצח ובלחי....

[שבע*]

בן 3:
נר לי נר לי נר לי דקיק
בחתונה נרי אדליק

[צפונית*]

אחינית שלי (בת 6) מסבירה לי איך אצלם בבית מכינים פיצה:
לוקחים פיתה קמח מלא, מורחים רסק עגבניות קמח מלא, מפזרים גבינה צהובה קמח מלא ואפשר גם זיתים קמח מלא. מכניסים לתנור קמח מלא ואחר-כך אוכלים בתאבון...

[דה_דה*]

אני ובובון (3.5) נכנסים לחדר, אני מדליקה את האור, והמנורה נדלקת ואז לשנייה נכבת ושוב נדלקת,
אני : "ראית איך המנורה נכבתה ונדלקה ...?"
בובון : "היא מצמצה..!"

[חן_נושי*]

_אחינית שלי (בת 6) מסבירה לי איך אצלם בבית מכינים פיצה:
לוקחים פיתה קמח מלא, מורחים רסק עגבניות קמח מלא, מפזרים גבינה צהובה קמח מלא ואפשר גם זיתים קמח מלא. מכניסים לתנור קמח מלא_

זה מזכיר לי שאחד הילדים שלנו ב גן חברים היה עסוק בארגז החול וכשנשאל מה הוא מכין, הוא ענה - "תה מקמח מלא!"

גם אני מתה על הדף הזה!

היום עברנו על גשר, בן 3 וחצי:
"אמא, אנחנו על הגשר"
"נכון"
"זה לא גשר מזהב..."

וגם:
ויכוח מר בינו לבין חבר. הרבה דמעות וצעקות.
אני מנסה להרגיע:
"אני רואה שאתה כועס. קשה לך..."
"אני כועס!" מנסה להרביץ, שואג ובוכה בכי תמרורים קורע לב
ואז:(תוך כדי בכי מר) "אמא, כשקשה לי אז אני עושה לאנשים דברים לא נעימים!"

[סוסת_פרא*]

כשקשה לי אז אני עושה לאנשים דברים לא נעימים

איזה מקסים !

[במבי_ק*]

בת 5 וחצי: "כשסבתא טליה תהיה זקנה היא תמות. גם סבתא שרה. גם אמא. כולם יהיו זקנים וימותו. ואז אני אבוא ואבכה על הקבר שלהם"
אבא: "מאיפה את יודעת את כל זה?"
ילדה: "הקירות סיפרו לי"

<כריסטיאנה ריצ'י, מאחורייך!>

[פלוני_אלמונית*]

איזה דף מתוק זה! תמיד עושה חיוך (-:
אצלנו מתעניינים באנגלית, אז אבא אומר :באנגלית כלב זה...
גאון א': דוג
גאונה ב': וכלבה זה דוגה!

[אמא_של_בוטן*]

זה שלי, הגאונים פה מלמעלה..

[אמא_של_שפן*]

שפן (כמעט 3) ואבא מסתכלים בתמונות. מגיעים לתמונה יפיפיה של אבא יושב בפארק עם שפן הפצפון עליו במנשא.
שפן :"הנה אבא!"
אבא:"נכון. ומי עוד בתמונה?"
מתעמקים ומתעמקים ושפן פוסק:"תיק!"
אבא:"לא, זה מנשא עם תינוק בתוכו. ואתה יודע מי התינוק? זה אתה, כשהיית קטן."
שפן בוחן את התמונה שוב בקפדנות ופוסק בשביעות רצון: "אני תיק!"

[קט_קטית*]

אני תיק.
D-:
גדול!

פרח (בת השנתיים וחצי):

• וואו איזו חולצה יפה! מי מסר לי אותה?

בטטה (בת 1.2)
לא ממש מדברת אבל גם עושה חוכמות...
אחרי שהובהר לה שבצק צבעוני הוא לא לאכילה,
צובטת חתיכות קטנות ומכניסה לעצמה בנחיריים ובאוזניים

[קט_קטית*]

_בן 3:
נר לי נר לי נר לי דקיק
בחתונה נרי אדליק_

קוראים לזה "השעון הביולוגי" D-:

[שמילונת*]

כשהייתי קטנה, ראיתי תמונה של הוריי עם שני אחיי הגדולים. "איפה אני?"שאלתי, (כי כמובן אני חייבת להופיע בכל תמונה משפחתית) "את היית בבטן של אימא" השיב אחי הגדול בידענות. ממש נבהלתי ושאלתי מה אימא את בלטת אותי, בלטת אותי?

[שמילונת*]

יום אחד בגיל ארבע וחצי, אמרתי לאימא שלי בשמחה "אימא אני יודעת אנגלית!, הינה, (הראיתי את כף ידי) הנד HAND, הנדיים! HANDAIM

[יעלי_לה]

בימים האחרונים יש לי טקטיקה חדשה כשאוריה מרביץ לי: אני תופסת לו את היד שהרביצה (או את הרגל אם הוא בעט) בלפיתה חזקה ולא כואבת, אפילו בחיבוק אבל עם פרצוף חמור, ולא משחררת עד שהוא חוזר בו (בין אם זה סליחה, נשיקה או הבטחה לא להרביץ שוב).
הבוקר הוא בעט ותפסתי לו את הרגל.
אוריה: אמא, תשחררי אותי!!!
אני: קודם אתה צריך להגיד לי משהו.
אוריה: open!!! open!!!

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

קטינא יושב לשולחן הכתום לאכול, ואמא מספרת לו שהיא צבעה את השולחן בעצמה.

קטינא: "זה מתאים לחולצה שלי" (לובש חולצה כתומה).
אמא: נכון!
קטינא: "מחר את תלבשי חולצה אדומה ואז את תצבעי את השולחן באדום".