חיים חדשים

[קור_את*]

אחרי זה גילגלה אותו מהבטן לגב ומהגב לבטן כמה פעמים. עזבה אותו לרגע כדי לכתוב משהו בדף ואז הילדון התהפך בעצמו!

אתלט בריון קטן!
איזה חמוד זה שהם מתהפכים!!

[שקטה*]

לגבי עור לעור, אני הייתי מלבישה בהתחלה פיג'מה עם תיקתקים שנפתחת מקדימה ופותחת לו כמה כפתורים בזמן שהוא עלי יונק. ככה הוא נשאר מכוסה בגב אבל עדיין מקבל מגע עור לעור בחלק מהגוף. אני לא חושבת שכדי ליהנות מהיתרונות של עור לעור הוא צריך להיות בהכרח ערום.

[פרח_בית*]

כרגע הוא עם שתי שכבות, בגד גוף ומעליו אוברול פליז. אז את האוברול אפשר לפתוח בקלות, אבל את הבגד גוף פחות נוח להוריד חלקית.
זה רעיון, אני צריכה לראות אם אחד האוברולים הדקים שיש לנו במידה סבירה עבורו כרגע ואם כן אולי אלביש שני אוברולים ויהיה קל לפתוח את שניהם...

תכלס אין לי כוח להתעסק יותר מדי בלהלבישצולהוריד וכאלה כי הוא לא ממש אוהבת את זה... אולי פעם הבאה שאחליף לו חיתול (כמו שחשבתי שיקרה אני כל הזמן שוכחת מהקטע של החיתול ומסתכבת עם מתי להחליף... מלא פעמים עושה את זה אחרי האוכל בסוף, מזל שהוא נרגע קצת עם הפליטות)

[שקטה*]

נכון שבעברית קוראים לזה אוברול, שכחתי. כן בגיל הזה זה מעיק להלביש ולהפשיט והם מתעצבנים מזה. לכן לדעתי הכי נוח בגדים שנסגרים עם תיקתקים ולא שצריך להעביר מעל הראש. ככה הוא פחות מרגיש את ההתעסקות, את פותחת בעדינות כמה כפתורים מקדימה כשהוא כבר עלייך וזהו. בהתחלה בכלל לא הלבשתי דברים שעוברים מעל הראש כי הסתבכתי עם זה. אולי אפשר למצוא חולצות מעטפת שנסגרות עם תיקתקים, גם זה היה לי שימושי בהתחלה.

[שרה*]

הי פרח,
כל כך מתרגשת איתך!!! איזה יופי שאתם כבר בבית!!!!

לגבי בגד גוף - יש את האחד עם תיקתקים מהצד, כמו מעטפת, מכירה?
כי אותו די קל לפתוח במקביל לאוברול ולהצמיד בטן לבטן - עם גב מכוסה
גם אני הייתי עושה ככה, כדי לצמצם הפשטות.
למיטב זכרוני אף פעם לא הפשטתי במיוחד כדי לעשות עור לעור אלא הצמדתי כשיתאפשר: לפני מקלחת וכדומה.

יכולה להגיד לשתף שיהיו עכשיו כמה ימים מורכבים אבל בעוד שבוע או שבועיים את פשוט תרגישי שיש לך יותר אויר... השגרה המבורכת תעטוף אתכם בכנפיה, יקרה, ותצליחי אפילו להכין לעצמך כוס קפה.
אבל אני מניחה שזה לא יקרה ביום-יומיים הקרובים, אז... אל תצפי מעצמך...

@} @} @}

[לב_שומע*]

יקרה, כל כך כל כך משמח לשמוע אותך במקום הזה.
סתם מחשבה שעלתה לי, אם הוא עדיין חורק, אולי הוא ישמח לכמה שעות ביום עם תאורה חזקה עליו, ואני בטוחה שאפשר טכנולוגית למצוא איזו הקלטה של צפצופים ולהשמיע לו, סתם כדי שירגיש שהעולם שהיה מוכר לו עד עכשיו לא נעלם לגמרי, אלא השתנה? ואז, אם הוא יהיה רגוע, אולי תוכלי את קצת לישון או לשאוב או להתקלח או לאכול? זה רעיון קצת הזוי, ואין לי ידע על פגים, ולא על וויסות חושי בפגים, ולא על עוד הרבה דברים. אבל בחוויה שלי גם למבוגרים קשה כשמשנים להם לגמרי סביבה (ומניסיון, (-; קיים קושי מסויים גם כשמשנים לסביבה טובה בהרבה).
אז.. אולי.. אולי אולי..

[קרן_שמש_מאוחרת*]

פרח. ההמלצה הכי חשובה עבורי אחרי הלידה הייתה להשקיע את כל מתנות הלידה בלהשיג יועצת הנקה שתבוא מהיום הראשון שאני זקוקה לה (אני הזמנתי מיד כשחזרתי מבית החולים) אני לא יכולה להגיד לך כמה זה הקל לי על החיים שההנקה עלתה על דרך המלך. אני הייתי קובעת עם יועצת מעולה מיידית ומראש מקציבה לעצמי כמה מפגשים שאני צריכה.

[פרח_בית*]

פשוט אחרי שמתרגלים מהאינקובטור שהוא תמיד ערום, או בעריסה שהוא עם בגדים ממש מסובכים שנמענו מלהתעסק, אז מוזר לי החצי ערום הזה... אבל אנסה כל מיני.

נגיד שם היה איזה יום שהוא היה עם חולצות ובלי מכנסיים (כי הן כל הזמן נפלו לו או משהו), והאחיותישר עשו כאלה פרצופים שלמה הוא בלי מכנסיים. כי יהיה לו קר או סתם הן לא רגילות...אז נראה לי זה קצת מחלחל הדברים האלה, ואני צריכה לנקות אותם עכשיו.

ותצליחי אפילו להכין לעצמך כוס קפה.
קפה אני לא אוהבת, אבל הבוקר אמא שלי הכינה לי כוס תה. אבל עד ששתיתי אותה היא הייתה קרה...

אולי הוא ישמח לכמה שעות ביום עם תאורה חזקה עליו, ואני בטוחה שאפשר טכנולוגית למצוא איזו הקלטה של צפצופים ולהשמיע לו
מישהי בפגיה הציעה להשמיע לו צפצופים.
חיפשתי עכשיו ביוטיובצומצאתי דברים שלא דומים לצפצופים שם.. אולי אחפש עוד קצת.
אור הוא לא אוהב... כשאני הולכת איתו לסלון ומואר שם הוא נראה ממש סובל ואני חוזרת איתו לחדר.
אולי כי זה אור שמש ולא פלורסנט...

[לב_שומע*]

[בשמת_א*]

קודם כל כיף לשמוע שיצאתם.
אני כותבת מהר כי אולי תראי ולפני שקראתי הכל:
ההצעה של גוונים מצויינת, קן קטן על המיטה, תקיפי בכריות אם הוא נשאר במיטה לבד.
חוץ מזה תגייסי כל עזרה שאת יכולה, שיאכילו אותך, שירחצו לך כלים, גם בתשלום אם את יכולה.
ולגבי החלב שלך: לא לזרוק!!!!!! החלב טוב לפחות עד ההאכלה הבאה, לא קורה לו כלום, תתעלמי מהכסת"ח של הפגיה, הוא לא בסכנת חיים וחלות עליו הנורמות של תינוק.
לא לעשות לו פיפסים ורעשים. לא מפריע לו להיות בלי הסיוט שם. הוא אכן צריך להתרגל למצב חדש, לא מפני שהיה "רגיל" לסבל אלא מפני שהמערכת שלו עדיין לא מאמינה לטוב החדש הזה, עדיין ממשיכה לעבד את כל הג'יפה של הפגייה, את כל הסבל, במיוחד עכשיו, שזה עבר. זה כמו שילד נפל ובוכה? ואת מחבקת אותו והוא עוד בוכה, וכבר עבר הכאב אבל נשאר הזיכרון של הבהלה ועוד לא נגמר לו הבכי? זה זה.
עוד לא נגמר לו מהגוף הסיוט. הוא עוד מוציא אותו. אז רק המון המון אהבה ועיטוף ושקט וחיבוקים ונישוקים ומתיקות וקרוב לעור של אמא, עד שהמערכת שלו תירגע לגמרי ותאמין שהסיוט נגמר, והכל ייצא מהגוף הקטן.

ממשיכה לקרוא.

[בשמת_א*]

קראתי הכל.
מדגישה שוב, לא לזרוק חלב שאוב שלך שנשאר בבקבוק. לפי ההנחיות אפשר להשאיר אותו עד ההאכלה הבאה.
לא חייבים מחמם בקבוקים, הדרך הכי עדינה לחמם חלב אם שאוב היא בקערה עם מים חמים, מסובבים בה את הבקבוק בעדינות. זה לא צריך להיות חם, רק נעים. ויש כאלה שחוסכים זמן ומסובבים מתחת לברז עם המים החמים דקה או משהו P-:
ושוב מדגישה, הוא ממש לא זקוק לסיוטי הפגיה (אורות, צפצופים וכו'). הוא לא מתגעגע אליהם. הוא רק מתגבר כרגע על הסיוט מהם שנשאר תקוע בגוף שלו. וגם את, מזכירה לך... גם מהגוף שלך עדיין לא יצא הסבל הזה...
מקווה שהיועצת שלך תגיע במהרה, זה ממש חשוב.
ואת צריכה עזרה רבה גם כדי שתוכלי פשוט להירדם איתו במיטה, או שאחת הסבתות תחבק אותו ותסתובב איתו על הידיים ואת תשני שינה עמוקה. את ממש הרוסה... הבעיה שגם הוא. אמא הרוסה ותינוקון הרוס שזקוקים שניהם לטיפול עוטף ואוהב באותו זמן, זה אכן אתגר

[יולי_קו]

בדיוק מה שבשמת כתבה. לא צפצופים.
אם זה חשוב לך, שימי מוזיקה נעימה ומרגיעה. קלאסי, שירים שקטים, או מוזיקת מדיטציה. אם כי נדמה לי שאת פשוט מעדיפה שקט, וגם זה מעולה.

[מיכל_בז*]

אני מסכימה עם קרן שמש, אם היועצת לא יכולה לבוא מהר אז תחפשי אחרת כי הזמן חשוב כשמדובר בהנקה.

[יולי_קו]

פרח יקרה,

הזמן הכי אינטנסיבי בגידול תינוק זה (בשבילי) ההשבועות הראשונים.
ולחשוב שתכננתי בזמן הזה (שאני ממילא בבית רק עם תינוק קטנטן) לכתוב את הספר שלי, שאני מתכננת כבר תקופה...
גיליתי שלא היה לי זמן אפילו ללכת שירותים...
מה עשיתי כל היום? מלא דברים, שכשמספרים אותם זה נשמע משעמם, סיזיפי, מתיש, ועם ניצוצות של אושר צרוף.
לאט לאט מתבססים וגדלים איי הכרות, הבנה, ניסיון, וגם התינוק משתנה, ויש פה ושם זמן לישון= משנה איכות חיים בענק (חוסר השינה היה הכי קשה בשבילי, בגדול).
במעבר על האיים האלא מצליחים לצלוח את אוקיינוס היממה בצורה שפויה.

רמז- להשתדל לישון כשהוא ישן (השאיבה מפריעה לזה, נכון), לא לנקות ולסדר בכלל (חוץ מהבקבוקים שאת חייבת), לפתח עיוורון מלא לבלגן ולכלוך-רק לכמה שבועות/שנים... . לבקש עזרה/ לקנות עזרה- כמה שיותר. לעבור להנקה הכי מהר שאפשר (אני יודעת שאת משתדלת לכיוון כמה שאפשר- עלי זה הקל ברמות על- במיוחד כשלמדתי איך להניק בשכיבה על הצד).

הלוואי שהיום ובסופ׳׳ש יהיה לך יותר קל, עם העזרה של אמך ובעלך, שיהיה לך זמן להטעין את הסוללות שלך.

(תמסרי גם ללולו).

[פרח_בית*]

לא לזרוק!!!!!! החלב טוב לפחות עד ההאכלה הבאה, לא קורה לו כלום, תתעלמי מהכסת"ח של הפגיה
את מתכוונת גם לבקבוק שהוא כבר אכל ממנו?
כי ממה שראיתי, לא רק בפגיה אלא גם כשחיפשתי באינטרנט, ההנחיה היא שמומלץ להשאיר חלב לא יותר מ 3 שעות בטמפרטורת החדר, אבל אפשר גם 4-6 שעות (בפגיה אומרים מיד להכניס למקרר, אבל אפילו שם לא עשיתי את זה, רק אם היה הרבה זמן עד שיאכל אותו).
אבל אם זה בקבוק שהוא כבר אכל ממנו לא להשאיר יותר משעה ככה.

לא חייבים מחמם בקבוקים, הדרך הכי עדינה לחמם חלב אם שאוב היא בקערה עם מים חמים,
זה בעיקרון מה שאני עושה, מים רותחים בספל ותוקעת שם את הבקבוק לכמה רגעים. רק הזמן עד שהמים מתחממים מעצבן אותו.. וגם זה דורש ממני ללכת למטבח להביא מים חמים.
אבל תכלס זה נחוץ רק אם לא הספקתי לשאוב בדיוק לפני הארוחה, כי הוא קצת משנה את השעות שלו.
אם אני שואבת לפני אין צורך לחמם כי החלב פשוט מחכה ליד המיטה שלי.

להשלמות של הסימילאר אני צריכה להתארגן על בקבוקים עם מים לידי ורק לערבב. לזה עוד לא הגענו... בכל, צריכים לקנות עוד בקבוקים מהסוג שהוא אוהב.

אתמול הייתה לי הרגשה שהוא ככל מלא מטרנה וממש התבאסתי. אבל בסוף בדקתי בדף וראיתי שזה היה בין רבע לשליש, הייתה ארוחה אחת וחצי של מטרנה ועוד טיפה השלמות כשלא יצא מספיק חלב והוא רצה לאכול יותר (למשל פתאום רצה לאכול 50 והיה לי רק 40 חלב אם...) .

היום בינתיים יוצאות כמויות שדי מספיקות לו, רק עדיין דורש הרבה סחיטה ידנית (שהורגת לי את הידיים) ודי הרבה זמן כל פעם...

הוא כבר אוכל הרבה יותר טוב. עדיין לא ממש העלה כמויות, אבל מתעורר לבד לאוכל, בזמנים פחות או יותר קבועים. מתעורר ממש רעב ועצבני, זה חדש.
ולרוב אוכל די יפה וברצף, חוץ מהארוחות שתקועים לו גרפסים ואז לפעמים זה נמשך כמעט שעה...
לאט לאט מרגישה שאני מתחילה להבין יותר אותו ואת הסימנים שלו בארוחה, מתי הוא רוצה הפסקה ומתי צריך הפסקה יזומה (כי הוא מפסיק לבלוע והכל נוזל, או כי הוא עוד רגע ישתנק).
הוא כמעט ולא פולט, ממש טיפה ובעיקר כשמזיזים אותו או כשאוכל מהר מדי או כשכואבת לו הבטן.
לפעמים הוא מרים את עצמו ואז אנחנו עושים הפסקה, וכשהוא מוכן הוא חוזר טיפה אחורה וממשיך לאכול.

אתמול אמא שלי ניסתה להאכיל אותו והוא עשה לה את הטריק הזה, שנראה שהוא אוכל חצי שעה, אבל בעצם המפלס לא יורד כי הוא רק מוצץ את הבקבוק כמו מוצץ והאוכל לא נכנס לו לפה בכלל.
היא אמרה שאולי הוא לא רעב, ואני אמרתי לה שהוא צריך גרפס ואחרי שהוא יוציא הוא יאכל את הכל בשלוק.
היא ובעלי ניסו כמה זמן עד שבסוף לקחתי אותו וטיק טק הוא אכל קצת, עשה רגע גרפס ואז סיים את הבקבוק.
אמא שלי אמרה שהיא משאירה לנו את ההאכלות כי אנחנו יותר טובים בזה...

---

פתאום נראה לי כל כך הזוי מה שהלך בפגיה עם כל האחיות שלא הבינו למה אנחנו לא נותנים להן להאכיל אותו...
עם הזמן אני לומדת אותו, יודעת מה מתאים לו ואיך נוח לו. ובלי קשר לזה שאני אמא שלו, זה נראה לי מוזר מאוד שכל רגע תאכיל אותו מישהי אחרת...כי לא מספיק לדעת להאכיל תינוק, צריך להכיר אותו ספציפית...
מילא אם היו שתיים-שלוש אחיות קבועות שמכירות אותו מאכילות אותו בכל פעם... אבל 3 אחיות שונות כל יום...

ולגבי הכמויות מתחשק לי ללכת לרופאה ההיא שכל הזמן אמרה שאולי הוא עוד מעט יתעייף, ולהראות לה איך הוא התקדם תוך יום וחצי.

לא כתבתי פה ביום השחרור, אבל הסיבה שהשתחררנו בסוף בכזאת קלילות זה כי הרופאה המעצבנת טסה לחו"ל והייתה רופאה אחרת...

היא הסתכלה על הדף ואמרה - אה, הוא עולה במשקל, אוכל בסדר, אין בעיה לשחרר.
לגבי הכמויות אמרה - 35, 40, 45, זה לא משנה. תנסו לשאוף ל45 ולראות שהוא עולה לאט לאט בכמויות. שימו לב שיש מספיק פיפי ועלייה במשקל.

תוך שנייה הורידה המון לחץ שכל האחיות והרופאים יצרו במשך שבוע...

ביום לפני השחרור, הרופאה המעצבנת באה להגיד ש- גם היום לא נשתחרר כי הוא לא אכל אתמול 45 לארוחה...
ואני לא הבנתי על מה היא מדברת, כי הוא בכלל היה אמור לאכול 40..
ואז בדקתי וראיתי שיום לפני הוא באמת הוא אכל 40 לארוחה. ויש דף שהרופאה חתומה עליו, שזה מה שהוא אמור לאכול...
אבל מה שהיא עשתה, זה ש 5 דקות לפני שהיא באה להגיד לי את זה , היא הדפיסה דף שכתוב עליו שהוא אמור לאכול 45.
ולזה הוא עדיין לא הגיע (כי זה היה ממש באותו רגע והוא כנראה לא עומד הצליח לעמוד בקצב...).
וכל הזמן אמרה שמהניסיון שלה תינוקות הרבה פעמים מתעייפים אחרי כמה זמן ואולי הוא פתאום יאכל פחות. ואנחנו לא הבנו על סמך מה היא יכולה להגיד את זה, אם היא בחיים בכלל לא ראתה אותו אוכל...

בכל מקרה, אנחנו כבר ממש התעצבנו ורצינו ללכת.
אבל בסוף בגלל השילוב של המשקל שלו, זה שהוא בדיוק באותו בוקר עשה הצגה ואכל מעט ומתוך שינה, הבדיקת עיניים שהייתה אמורה להיות למחרת, וזה שהרגשתי זוועה... החלטנו להישאר עוד יום. בדיעבד זאת הייתה החלטה טובה כי לא יכולתי להתארגן ליציאה במצב שהייתי בו...
ויום אחרי כבר הרגשתי טוב יותר, ובאה הרופאה השנייה, וגם הוא עלה במשקל, ובכלל לא היה ספק שהולכים.

לגבי המעקב אמרנו לה שאולי ניקח משקל מיד שרה, אז אמרה שאם זה ככה אז גם אין צורך ללכת כל הזמן לטיפת חלב ורק לנהל רישום בשבועיים הראשונים לראות שהכל בסדר.

ובבית באמת יש את התחושה שאנחנו מנהלים את זה.
במקום האחיות שרושמות ומתעדות, אבל תכלס לא יודעות בכלל מה היה במשמרת הקודמת...
פה אני יודעת כמה אכל ומתי, אם אכל פחות אני יודעת למה (כי בדיוק כאבה לו הבטן, כי אכל רק שעה לפני ורק עשה הפסקה וכו).
ההאכלות הן בלי לחץ על הכמויות, ויש לי פנאי לנסות ולזהות מה מתאים לו ומה הוא צריך.
איך הוא מסמן כשהוא רעב או כשמספיק לו, מתי כואבת לו הבטן ומתי הוא סתם עייף, מתי הוא יכול להמשיך לאכול מתוך שינה ומתי ממש לא.

מתי מתאים להחליף חיתול, ולא תמיד בדיוק לפני הארוחה כי ככה עושים...
ככה יוצא שכמעט תמיד אני מחליפה לו את הקקי מיד אחרי שהוא עשה והוא לא צריך לחכות עם זה איזה שעתיים עליו וזה ממש לא נעים (אחת מההטבות של זה שהוא כבר לא פולט כל כך).

---

מה שהיה אתמול זה, שכל היום היינו יחד בחדר החשוך. הוא היה לידי במיטה או עליי.
אני נחתי, הייתי בפלאפון, שמתי לנו שירים או שאבתי.
מדי פעם קמתי לכמה רגעים לשירותים/לחמם לי צלחת אוכל/להביא את האוכל שלו.
היה אחלה ורגוע. לא הספקתי לישון אבל...
אחה"צ אמא שלי ובעלי חזרו והיו איתו גם קצת.

בלילה האדון החליט לקום כל שעתיים ולא כל 3.
היה לו המון ענייני בטן וכל הזמן רצה לאכול...
זה היה מתיש באופן מיוחד.
וב5 כבר הערתי את בעלי שיעזור לי, כי הוא קם שוב הייתי צריכה לשאוב (תכננתי לתת להם לישון עד הבוקר כדי שבמהלך היום יוכלו להיות ערניים).
אמא שלי גם קמה כבר - אמרתי לה שלא צריך, אז בעלי אמר שזה סתם כי היא אוהבת לקום ב5... היא התחילה להרים את הבית, לנקות ולסדר ולשטוף בקבוקים וכל מיני כאלה.
בעלי נשאר איתו
ואני שאבתי ואז הלכתי לישון בחדר השני ל3 שעות! הכי הרבה שישנתי ברצף מאז שחזרנו הביתה.

כשקמתי לא הבנתי למה הדלת סגורה ולקח לי רגע להבין למה הוא לא לידי...

אחרי זה שאבתי שוב, אכלתי והרגשתי שאין סיכוי שאני ארדם, אז טיפה ארגנתי את הדברים שלנו מהבית חולים, כל מיני חלקים ספייר של המשאבה, ניירת שאני צריכה לזמן הקרוב (מכתבי שחרור שלנו בשביל תורים לרופאים וכל מיני כאלה).
גם התקשרתי לקבוע לי תור לרופא נשים ולברר תאריכים לתורים של לולו.
הוא ישן כל הזמן הזה יפה על הספה. לא מצמץ למרות שהיה אור מהחלון.
קם לאכול וחזר לישון...
ועכשיו ישן עליי.

יותר מאוחר אנסה לישון עוד קצת,
ואז נעשה לו אמבטיה ואולי קצת עיסוי. פעם ראשונה מאז שהגענו הביתה.

[פרח_בית*]

לבקש עזרה/ לקנות עזרה- כמה שיותר.
יותר ממה שאמא שלי עוזרת כרגע לא נראה לי שאפשר לקבל עזרה..
היא לקחה אחריות בלעדית על כל הכביסות שלנו ושלו, על הארוחות שלי ושל בעלי (כולל להכין לו סנדוויץ לעבודה...), שוטפת את הבקבוקים כשהיא נמצאת וערה, כמובן מנקה ומסדרת ומארגנת כהרגלה. עוברת בדרך הביתה לקנות כל מיני דברים שחסרים לנו...
קמה בלילה כשהיא שומעת אותו בוכה ואני שולחת אותה חזרה לחדר לישון...

מה שחסר לי זה משהו כמו 4 פעמים ביום, עזרה ל10 דקות לשטיפת בקבוקים ולחמם לי אוכל. ומישהי אחרת שתשאב במקומי P-:

היועצת כנראה תבוא בראשון.
ומחר תבוא חברה של המשפחה לעשות לי עיסוי. רעיון של אמא שלי כי התלוננתי שהגוף שלי כואב כולו.

[בשמת_א*]

את מתכוונת גם לבקבוק שהוא כבר אכל ממנו?
כן. בטוח להשאיר עד ההאכלה הבאה, ובטח במזג האוויר הנוכחי.

כמובן תנסי להתחיל כל פעם עם הנקה. שיינק כמה שאפשר, תמיד אפשר אחרי זה להשלים בבקבוק. אבל כשהוא רעב, קודם כל לשים על השד. במיוחד אם שאבת ויש לידך בקבוק זמין בטמפרטורת החדר.

וממש משמח שהוא מתעורר בלילה כל שעתיים לינוק או לאכול! נפלא! זה אמנם מתיש עבורך, אבל ממש טוב מבחינתו. דפוסים של תינוק! הוא לוקח ברצינות את התפקיד לאכול ולגדול. תראי אם עובד לך להניק ולהחליף צדדים בכלל בלי בקבוק בלילה. אחזיק לך אצבעות (-:

[בשמת_א*]

איזה אמא יש לך! וואו! עוזרת נפלא, ועוד עיסוי! (-: פשוט מקסימה (-: ואני שמחה לשמוע שיש לך עזרה.

מה שחסר לי זה משהו כמו 4 פעמים ביום, עזרה ל10 דקות לשטיפת בקבוקים ולחמם לי אוכל
יש שכנה שיכולה לעזור בזה? תמורת תשלום אולי?

[לב_שומע*]

כל מה שאת מספרת מרגיש לי מופלא

[פרח_בית*]

כל מה שאת מספרת מרגיש לי מופלא


אז עכשיו היה באמת מופלא.
אני חושבת שהוא שמע שהיועצת מתכוונת לבוא, ורצה לעשות רושם טוב.

פעם ראשונה שנראה לי שהוא באמת יונק.

אכל 45 מ"ל ועדיין נראה לי רעב.
אז נתתי לו ציצי.

הוא התחיל לשהק ולהשתגע. עשה קקי והמשיך לקפוץ עם הראש מצד לצד.
בסוף הצליח להכניס את הפיטמה לפה,
ופעם ראשונה נראה לי שממש תפס אותה טוב.

תמיד זה בורח לו והוא לא באמת מחזיק אותה, אני מרגישה שאם אני לא סוחטת לא יכול לצאת לו כלום.

והיום הוא הכניס ממש טוב, ותפס ככה שאם קצת משכתי זה לא יצא. בהתחלה סתם היה ככה ובהמשך התחיל להיראות כאילו הוא באמת יונק.

כמובן שאין לי מושג אם יצא לו חלב וכמה, אבל הוא ינק במרץ בערך חצי שעה או יותר.
מדי פעם הוציא והכניס חזרה, לרוב לא היה צריך עזרה והצליח להכניס לבד.
היה ערני עם עיניים פקוחות לרווחה, התסכל עליי מלא.
ממש התלהבתי וכל שניה קראתי לאמא שלי ובעלי שיראו את הפלא.

אחרי די הרבה זמן התחיל שוב להשתגע. הוציא מהפה והרחיק את הראש וחיפש לינוק איפשהו באוויר. לא עזר שניסיתי לקרב אותו, הוא התעצבן וכמעט בכה.
ניסיתי צד שני וזה לא עזר...
בסוף החלטתי להחליף לו רגע חיתול כדי שנפסיק להסריח מהקקי שלו...
עדיין כעס קצת, אבל בסוף הסכים לחזור לציצי, ינק עוד איזה 2 דקות ונרדם.

[פרח_בית*]

ועכשיו בעיה (טובה סה"כ...).

תכננתי להתקלח.
תכננתי לעשות לו אמבטיה.
תכננתי לשאוב לארוחה הבאה.

ובמקום זה הוא התעורר אחרי 10 דקות, חיפש שוב אוכל, ינק עוד ונרדם על הציצי.

אז נתקעתי עם זה שאין לי מושג מתי לעשות דברים שהם לא להניק אותו...
והכי חשוב, מתי לשאוב ומתי לתת בקבוק...

אנסה הרבה ציצי ומקווה שזה יעבוד...

[יולי_קו]

פרח,
איזה תינוק משובח הלולו שלך!
אולי לתת לו לשאוב בעצמו כלומר לינוק, ורק אחר כך לשאוב? אולי זה יתפתח לכיוון של המעטה בשאיבה והגברת יניקה?

[שקטה*]

היי פרח, את. אומרת שאין לך מושג אם יצא לו חלב - לי עזר כשהתחלתי להרגיש את החלב משתחרר קצת אחרי תחילת ההנקה, זו מין תחושה קצת מוזרה של עיקצוצים ולקח לי זמן להבין מה זה. אבל כשמרגישים את זה זה בדרך כלל כשהחלב מתחיל לזרום ממש ואם בשלב הזה הוא מתנתק אפשר לראות ממש שפריץ של חלב. לוקח קצת זמן להגיע לזה אבל עם הכמויות שאת מתארת בשאיבה נשמע לי שאולי זה כבר אפשרי אצלך. בכל אופן גם לדעתי כדאי לתת לו לינוק כל פעם שמתאפשר, המגע שלו עם השד יעודד יותר ייצור. וכן בהחלט קשה למצוא זמן לדברים שאינם הנקה בשלב הזה...

[פרח_בית*]

אז הוא היה און אנד אוף על הציצי במשך שעתיים ומשהו. מדי פעם צרח, כנראה כי לא הצליח להוציא חלב, ואחרי כמה תזוזות וניסיונות או החלפת צד נרגע והמשיך.
בשלב מסוים כבר ממש התעצבן וכלום לא הרגיע אותו.
נתנו לו בקבוק עם חלב שלי והוא נרגע.

אז כנראה הוא לא הצליח להוציא מספיק חלב והיה רעב.

מה שכן, זה היה יותר מ4 שעות אחרי הארוחה הקודמת, אז כנראה משהו הוא כן הוציא אחרת היה בוכה מרעב כבר קודם.

אכל קצת, עשה אמבטיה והמשיך לאכול.

באמבטיה היה ממש מבסוט, ובכה רק כשיצא, כנראה בגלל המעבר וגם כי עדיין היה רעב.
אכל עוד קצת ונרדם.

סה"כ אכל 35, שזה קצת בשבילו אחרי 4 שעות בלי אוכל.
אז אני מנחשת שהצליח לינוק אולי 10-15 ככה, אחרת לא היה שבע עדיין והיה מחפש עוד.

נראה מחר איך מתפתח...

[תמרוש_רוש]

(())(())(())

[פרח_בית*]

אז ההנקה שלו ממש שיחררה משהו, וסוף סוף הכמויות חזרו לעצמן.

אז לא שפתאום יש המון, אבל יוצאת כמות שמספיקה לו בשאיבה של 30-40 דקות במשאבה בלבד, בלי סחיטה ידנית.
זה טוב מאוד, כי כבר הלכו לי הידיים... כי הציצים לא הגיבו למשאבה בימים האחרונים.

למרות שעכשיו אחרי 5 שעות קיוויתי שתצא כמות מספיק גדולה שתישאר במקרר ללילה וזה לא קרה... אבל אולי במשך היום אצליח לאסוף קצת ספיירים.

יצא שאתמול אכל רק שתי השלמות קטנות של תמ"ל, וארוחה אחת מלאה בלילה כי לא קמתי לשאוב ב3.

סה"כ הלילה עבר יותר טוב.
שאבתי לפני השינה ואז בעלי נתן לו בקבוק, ככה שישנתי כמעט 3 שעות ברצף.
ואז לולו החמוד העיר אותי בזמן לשאיבה וחזר לישון! ככה שהספקתי לשאוב לפני שקם שוב רעב.

ויתרתי על לקום לשאיבה נוספת אז ישנתי עוד איזה שעתיים ואז הוא קם שוב לאכול.
אכל, נרדם ושאבתי.
עכשיו מקווה לישון עוד שעתיים בערך.

[פרח_בית*]

אז ישנתי כמות לא סבירה של שעות. גם בלילה וגם בצהריים. כל פעם שעתיים-שלוש, בערך 4-5 פעמים.

וגם עכשיו לולו ינק ממש יפה, ותוך כדי חיברתי את הכוס טפטופים (סוף סוף השתמשתי בה), ויצא מהשד השני 30 מ"ל תוך כדי!
ובסוף ההנקה, לולו במקום לבכות מרעב, פשוט נרדם הכי חמוד בעולם.

הלוואי וימשיך ככה.
אמנם מעייף לשבת שעה על הנקה, וגם עוד לא לגמרי אנחנו סגורים על עצמנו - לפעמים הוא מכאיב לי, לפעמים לא מצליח לתפוס, לפעמים אני יושבת עקום ולא נוח לי, ואם אני מנסה לזוז הוא מיד מתעצבן ומוציא את הפיטמה...
אבל זה עדיין ממש שיפור.
לוקח נגיד אותו זמן כמו בקבוק+שאיבה, אבל בלי החלק של המשאבה, ובלי החלק שהוא רוצה על הידיים ואני צריכה לגרום לו להירגע כדי שאספיק לשאוב...
ועדיין יצאתי עם בקבוק חלב בסוף.

מקווה שמחר היועצת תעזור לנו עם הדברים שעוד לא הולכים חלק וזה יזרום יותר בקלות.

[יולי_קו]

נהדר!!! - השינה!!! ההנקה!!! הלולו!!!

[פלונית_אחרת*]

איזה יופי לשמוע!

[מיכל_בז*]

מדהים! כוס טיפטופים זאת המצאה גאונית פשוט.

[שקטה*]

איפה קונים כוס טיפטופים?

[פלונית_אחרת*]

http://www.mymilkies.com/milksaver

[פלונית_אחרת*]

https://www.medi-link.co.il/קונכיות-לאי ... hells.html

[אמא_של_מוש*]

איזה מרגש פרח, חדשות נהדרות
מהודעה להודעה רואים את ההתקדמות!
שיהיה שבוע מקסים ושופע

[שקטה*]

תודה! יש לקנות בארץ לא אונליין איפשהו?

[פרח_בית*]

אני הזמנתי פה
https://www.facebook.com/marketplace/sh ... o]referral story type[/po]=shop pdp share deep link&referral code=shops pdp share

[פרח_בית*]

לא כל פעם זה עובד כל כך טוב. עכשיו ינק קצת משמאל, ובימין בקושי יצא משהו, בערך 5 מ"ל.
זה השד שגם לא מספיק מגיב למשאבה.. לא ברור לי מה הקטע שלו, כי שניה אחרי סחטתי ידנית וממש מהר יצאו 5 מ"ל נוספים...
צריכה להבין מה לעשות עם זה, כי הידיים שלי נגמרות מהסחיטות האלה...

לי עזר כשהתחלתי להרגיש את החלב משתחרר קצת אחרי תחילת ההנקה, זו מין תחושה קצת מוזרה של עיקצוצים ולקח לי זמן להבין מה זה
אני מרגישה מדי פעם עקצוצים, לא בהכרח בזמן הנקה.
אבל כשהוא יונק, לרוב אני מרגישה את זה בשד השני, לא זה שהוא יונק ממנו. ואז מחברת את הכוס טפטופים.
לא בטוחה תמיד שאני מצליחה להרגיש מה קורה כשהוא יונק... גם לא התרוקנות של השד.
בעיקר מרגישה אותו צובט את הפיטמה ומחכה ללמוד איך לגרום לו לתפוס פחות כואב.

---

היום היא באה לעשות לי עיסוי.
הספקנו רק בידיים, בכתפיים ובאיזו הלסת (שאני מחזיקה ממש חזק). אולי תבוא שוב לרגליים ועוד קצת לידיים. הן ממש כואבות לי.
היה נעים ומשחרר, ואחרי זה עשיתי קצת פיתולים לגב.

כששכבתי ככה במיטה, עם הידיים פרושות לצדדים,
דמיינתי אלומות של אור.
בהתחלה הן יצאו החוצה מכפות הידיים, צאבל חשבתי לי שאני צריכה את האור אז עדיף שייכנסו פנימה.
אז הן נכנסו מלמעלה לתוך כפות הידיים הפתוחות.
ומשם לאורך הידיים לתוך הגוף, ואז לשדיים שלי, ומילאו אותן חלב.
ודמיינתי את לולו עליי יונק.

אולי אנסה לחזור על זה כמה פעמים בימים הקרובים, אולי יעשה טוב לחלב, וגם לידיים.