חינוך ביתי ומערכת הבריאות הציבורית

שלום, יש לי בעיה קטנה שמטרידה אותי, אולי עלולה להשמע לכם קצת הזויה ואני לא יודעת אם הדף הזה במקום אז אם לא אני מבקשת סליחה ואני אמחק אותו...אני אמא לילדה הנמצאת במסגרת החינוך הביתי. הילדה גדלה על הנקה ומזון ביתי, בריאותי וגם אורגני, ישנה טוב בלילות ואולי גם בגלל שהיא לא נמצאת במסגרת חינוכית כפויה, היא (וגם אני) כמעט ולא חולה ואין בעיות בריאותיות מיוחדות חוץ מקצת הצטננויות קלות ונזלת חולפת לפעמים בחורף (נדיר).
בנוסף לזה, יש לי כבר הרבה זמן רתיעה ממערכת הבריאות הציבורית (קופת חולים, בתי חולים...) כנראה בגלל ניסיון מר.
אקדים ואומר שלהערכתי ומניסיוני ראיתי שיש הרבה רופאים ואנשים טובים ומקצועיים גם במערכת הציבורית, זה לא שאני מאמינה שדווקא כשהולכים למישהו פרטי או אלטרנטיבי יש יותר סיכוי ליפול על רופא מקצועי או טוב יותר, אלא שהבעיה שלי היא יותר עם ההתנהלות של המערכת עצמה, תחושה של חוסר שליטה, חוסר חופש בחירה, כבודו של החולה לא תמיד מכובד ואני לא יודעת מה באמת קורה שם עם העניין של סודיות רפואית. מפריע לי האצבע המאוד קלה על ההדק כשמדובר בתרופות שלאו דווקא מצילות חיים, התחושה של סרט נע במפעל וחוסר הסבלנות של הרופא לשאלות של הפציינט ...
לכן בשנים האחרונות, אם כבר צצה בעיה כלשהי, יצא שפניתי לרופאים פרטיים או שהגעתי לאנשי מקצוע מתחום הרפואה האלטרנטיבית. ויצא שכבר תקופה ארוכה לא היינו אצל רופא המשפחה ורופא הילדים בקופת החולים, ואם כבר יצא לנו ללכת לרופא דרך הקופה זה היה רק לרופאים מקצועיים בשביל בדיקה חד פעמים כמו רופא עיניים או אף אוזן גרון...וזה מרגיש לי לא בסדר ולא נורמאלי, כי הייתי רוצה לשמור על איזו שיגרה אצל רופא הילדים ורופא המשפחה אבל כבר תקופה ארוכה שאין לנו בעיה בריאותית או סיבה מוצדקת לביקור...וגם אני תוהה מה לומר לרופא הזה במערכת, איך להסביר לו למה לא ביקרנו אצלו תקופה כל כך ארוכה. זה בסדר לומר לו, אם ישאל, שהיינו פה ושם רק אצל רופא פרטי או אלטרנטיבי? האם הוא יאמין לנו שהבריאות שלנו היתה עד כה כל כך טובה? מנסיוני רופאים קונבנציונליים לא תמיד מאמינים שבאמת מזון בריא, חופש ושינה טובה יכולים למנוע מחלות עד כדי כך. ואיך להסביר לו את עניין החינוך הביתי? אמנם יש לנו אישור של משרד החינוך אבל בכל זאת אני חוששת מדעות קדומות ויחס רע...אשמח לשמוע, אם יש משפחות במצב דומה, מה הניסיון שלכם ותובנות שהגעתם אליהן בנושאים הללו.

לא במצב דומה אבל כמה שזה נשמע עצוב,נראה לי שלרופא ממש לא יהיה אכפת.....לא יעניין אותו למה לא הגעתן עד כה,אלא למה באתן עכשיו.

למה לשמור על שגרה? ההורים שלי מאמינים שרפואה אלטרנטיבית זה שטויות, ומאמינים רק ברפואה קונבנציונאלית. אבל הרעיון של בקור שגרתי אצל רופא נראה להם הזוי. הולכים לרופא כשיש בעיות <או בגיל מבוגר מספיק כדי שיהיה םוטנציאל ברור לבעיות>.

בילדותי הגעתי לרופאת הילדים לעיתים נדירות. כנ"ל לגביי אחי הקטן. גם אמא שלי וגם הרופאה הנ"ל, שהייתה הרופאה הקרובה שלנו ואמא שלי מאוד העריכה אותה ובחרה אותה בקפידה, היו מברה"מ. אני חושבת שמשם גם באה הגישה הזו לרפואה.

על כן אני שואלת, מלבד העובדה שזו הנורמה החברתית, שזה נורמלי_, יש איזו סיבה לכך ש _וזה מרגיש לי לא בסדר ולא נורמאלי, כי הייתי רוצה לשמור על איזו שיגרה אצל רופא הילדים ורופא המשפחה ?

מעלה סיבות אפשריות - רצון להכיר את הרופאה כדי שבמקרה של מחלה תוכלי לבטוח בה, רצון שיהיה לה רקע על ילדייך, רצון שהדעות הקדומות על אמא שלא באה לביקורים שגרתיים לא ישפיעו לרעה על הטיפול.

לדעתי, אחרי שתמצאי את הסיבות לרצונך בביקורים סדירים, תוכלי למצוא פתרון. לדעתי הפתרון של אמא שלי - רופאה שהיא מכירה ומעריכה - פותר את כל הסיבות האפשריות שהצלחתי לחשוב עליהן. אבל בשביל זה צריך מזל.

מעלה סיבות אפשריות - רצון להכיר את הרופאה כדי שבמקרה של מחלה תוכלי לבטוח בה, רצון שיהיה לה רקע על ילדייך, רצון שהדעות הקדומות על אמא שלא באה לביקורים שגרתיים לא ישפיעו לרעה על הטיפול. כן, זה פחות או יותר העניין.

כמה שזה נשמע עצוב,נראה לי שלרופא ממש לא יהיה אכפת.....לא יעניין אותו למה לא הגעתן עד כה,אלא למה באתן עכשיו.
אבל למה זה עצוב אם זה לא מעניין אותו? הרי כל מה שאמור לעניין אותו זה מצבנו הבריאותי, ואם מצבנו הבריאותי טוב ותקין אז למה זה אמור להיות אכפת לו שמזמן לא היינו אצלו? אולי חוץ מהסיבה ש העובדה שזו הנורמה החברתית...
ואם רופא שופט אותנו לפי עד כמה אנחנו בנורמה החברתית, אולי זה מה שעצוב.

גם אני חושבת שזה לא עצוב. ואני בכלל לא בטוחה שזו הנורמה החברתית. לכל הפחות, התחושה הבלתי אמפירית בעליל שלי אומרת שאנשים נורמליים הולכים לרופא כשהם חולים.

באיזה אזור את מתגוררת? יש פה איפשהו דפם עם המלצות רופאים. אפשר לבחור רופאה לפי המלצות של חברות שלך או מכרות שלך או הנשים מבאופן.

בכל מקרה, לדעתי המקרים בהם הולכים לרופא ילדים הם ברובם פשוטים ותשומ לב הורית פשוטה יכולה לנטרל את רוב, אם לא כל, ההשלכות השליליות שיכולות להיות לרופאה לא מוצלחת במיוחד.

כך שלו עמדתי במקומך, לא הייתי מטרידה את עצמי בשאלה הזו. בכלל לא בטוח שהילדים שלך יחלו. כמו שנאמר בביטוי שאני אוהבת - כשנגיע לגשר - נחצה אותו.

כשהגענו לקיבוץ, הזמינו אותנו מהמרפאה לבוא לביקור "כי הכי טוב לפגוש את הילד קודם שהוא בריא". יש פה רופא עם גישה מרעננת.

איזה קטע!
לנו אין בעצם רופא ילדים, כי הילדים לא חולים...
אני לא רואה בזה שום בעיה. אנחנו מבקרים בערך פעם בשנה במרפאה אצל האחות כדי להישקל ולהימדד (בשנים עברו הילדים גם מסרו ציורים לתחרות הציורים השנתית, כשהיו קטנים).
לפני כשלוש שנים פניתי בעצמי לקופת החולים כדי לקבל בדיקות דם לבירור. הייתי צריכה קודם לבדוק מי מונתה כרופאת המשפחה שלי כי לא ידעתי ולא הכרתי אותה (אני גרה פה למעלה מעשרים שנה...).
כשהגיעו התוצאות של בדיקות הדם שלי, הרופאה הסתכלה ואמרה לי "אני מבינה מדוע לא מכירים אותך במרפאה...". (-:

באופן טבעי

באופן טבעי