חינוך ביתי טהור

[אנונימי]

בעקבות דברים שנכתבו בדף הסמכה הסכמה הנהגה שם הונח הביטוי "חינוך ביתי טהור" עולה דף זה לאויר.

---

[אריאלה*]

"מעשה החינוך הביתי הטהור"... אולי הוצאתי את דבריך מהקשרם אבל מה זה הדבר הזה? חינוך ביתי טהור??????? ואם אני נעזרת "ברעים" האלה, משרד החינוך אז זה כבר לא טהור? ואם אני מוכנה לבנות תכנית לימודים שתתן לבת שלי תעודה של מסיימת תיכון? אז מה אני חינוך ביתי טמא?
אני יודעת לא הבנתי את המנגינה... אבל בכוונה אני יורדת ממרומי הפילוסופיה אל קרקע המציאות. בעצם ההחלטה לצאת מהמסגרת = ביה"ס מוכר, המוכר לכולנו, ולקחת אחריות מלאה לתהליך הגידול...חינוך...של ילדי. אני מבצעת חינוך ביתי. מכאן ואילך הגוונים.
אתה עושה בדרך שלך ואני בשלי ומישהוא אחר אולי פועל אחרת.
במצב אופטימלי שבו אתה לא צריך להיאבק בשלטונות זה לא צריך לעורר כל קושי. לצערי זה לא המצב כרגע.

[צפריר_שפרון*]

אריאלה,
אנסה להבהיר הכוונה במושג חינוך ביתי טהור.
כאשר ההורים לוקחים על אחריותם המלאה את חינוך ילדיהם ומצהירים על כך כלפי העולם - הריהם לוקחים את מפתחות החינוך והלימוד של ילדיהם לידיהם ללא כל זיקה למוסדות חיצוניים או במילים אחרות ללא כל מסגרת חיצונית. זו במהותה מסגרת החינוך הביתי הטהור. מכאן אנו מתחילים. במצב זה התנאים של גדילת הילדים כוללים רק את מסגרת הבית והמשפחה.

מכאן, לאורך הזמן והצרכים המשתנים של הילד הספציפי במשפחה הספציפית בהחלט יתכן כי הילד יבקש ויצטרך לקבל מסגרות נוספות, זמניות על מנת שיוכל לספק את רעבונו וצמאונו ללמידה והתפתחות דרך מסגרות אחרות, בדרך כלל זמניות בהיותו רך בשנים בשל חוסר גיבושו האישי - אם כי לעתים יש גם ילדים אשר כבר בגיל הצעיר נהנים ממסגרות שיטתיות נוקשות.

כך, לעתים אנו מאפשרים לילד ללמוד אצל מורה פרטי - מקצועי, או מאשרים לו להשתתף נאמר בחוגים, אבל עדיין האחריות המלאה בידינו והמסגרת של חייו היא במסגרת הבית והמשפחה - כנקודת מוצא וכבסיס לחייו.

---

כאשר מראש אנו מבקשים להשען בעיקר על מוסדות חיצוניים, אלה של הממסד ואלה הפרטיים, כאשר אנו נשענים על מעשה החינוך הביתי כשהוא נסמך על תוכניות לימוד או על כל לימוד וחינוך מובנים באופן שיטתי שרירותי, דרך בה בהכרח המפתחות לחינוך ולימוד הילד מועברים הלאה כמעשה שגרתי ומובנה בכל רבדי החיים, הרי שמעשה החינוך הביתי אינו טהור.

אין כאן משהו טמא, לא החינוך הזה הוא טמא (למרות שהרדיקלים בינוינו יתווכחו איתי על כך) אלא הדגש הוא על המילה - ביתי.

ראי, כל העולם נוהג מעשה חינוך ביתי. שכן בכל מקרה החינוך מתקיים בבית, ובכל מקרה האחריות לחינוך ולימוד הילד מונחת על כתפי ההורים. גם אלה אשר שולחים את ילדיהם למסגרות חינוך מתועשות, גם אלה השולחים את ילדיהם למערכות כופות מכל סוג, מבית ספר פתוח ועד פנימיות סגורות - נוהגות חינוך ביתי - לעולם החינוך מתבצע מן הבית.

---

כאשר אנו מבקשים לקחת את הילדים הביתה במובן החינוך הביתי - בהכרח אנחנו מנתקים זיקה בין המדינה ומוסדותיה לבין המשפחה בהיבטי חינוך ולימוד. כאשר משפחה מראש מצהירה כי היא אינה מעונינת במסגרת הבית והמשפחה בלבד אלא רק להיות אוטונומית בבחירת המוסדות אליהם יגיע הילד או בבחירת הדרך בה הממסד יחוייב לתמוך בה - אין מעשה זה עומד תחת החינוך הביתי הטהור מחד ומאידך אין גישה זו טמאה כלל ועיקר.


אבחנות אלה אינן מעמידות דרך אחת כעדיפה על פני אחרת. כל הדרכים לגיטימיות.
אבחנות אלה נדרשות למשל על מנת להגדיר לממסד ולקהילות החינוך הביתי מי הוא מה. שכן, כאשר משפחה מעונינת לכופף את הממסד לצרכיה כשהיא מסתמכת על האוטונומיה ההורית הריהי משתייכת בהכרח לכל אלה המנהלים דיאלוג עם המערכת על מנת לשפר את המערכת התעשיתית וללמדה להשתמש בכליה של המערכת לטובת אותה משפחה. בין אלה קיימות רוב המשפחות שכן אלו הן אותן משפחות שנוהגות חינוך ולימוד מתועש.

ברגע שהמשפחה מצהירה על דרך החינוך הביתי היא מנתקת זיקה עם הממסד. זוהי תמצית האבחנה בין חינוך ביתי טהור או לאו.
אינני קובע כי כך הם פני הדברים, אני מעלה את מחשבותי. הנושא רלוונטי היות ולמשל יהיה עלינו להגדיר מי זכאי לסיוע מאותה קרן לסיוע משפטי. שכן, אם לא נגדיר את הדברים נמצא את עצמנו נדרשים להעניק סיוע משפטי לכל משפחה שמתעמתת ען משרד החינוך - וזאת אין באפשרותנו לעשות - איננו נכנסים למחילותיה ולפתלתלות דרכיה של מערכת החינוך הממוסדת.

לפיכך, היות ואני מעלה מהרהורי ליבי, והיות ויש טעם להבאת פנים נוספות ומחשבות נוספות, נפתח דף זה - אני מודה לך על הדגשת פן זה בדברים.

[יונת_שרון*]

אריאלה, נראה לי שצפריר מנסה להבחין בין חינוך ביתי לבין שליטה הורית בחינוך לא ביתי (כשהילד לומד מחוץ למסגרת המשפחה, אבל ההורים הם הקובעים מה כמה ואיך, ולא בי"ס). והוא מנסה להיות דיפלומטי ולהשאיר גם את הסוג השני תחת הכותרת "חינוך ביתי". אם המלה "טהור" מפריעה, אפשר אולי להחליף אותה במלה אחרת כמו "לגמרי" או "קיצוני" או "עצמאי" או משהו אחר.

[צפריר_שפרון*]

יונת, אכן כן. עם זאת ברצוני להדגיש כי איני רואה כל פסול בטומאה. יש בחיינו את הטהור והטמא, הקודש והחול. חיי החולין אינם פחות או יותר מימי הקודש. לפיכך הטוהר של החינוך הביתי אינו נכון יותר או פחות מבחינת החינוך אלא ההדגשה היא על המילה ביתי. לכך הכוונה. ואין צורות החינוך האחרות טמאות כלל ועיקר.

[נועה_ברקת*]

כל העולם נוהג מעשה חינוך ביתי. שכן בכל מקרה החינוך מתקיים בבית, ובכל מקרה האחריות לחינוך ולימוד הילד מונחת על כתפי ההורים
ואז השאלה היא, למעשה, האם אני רואה במורה של בני שותפה למעשה החינוך או מישהי "חיצונית" שאליה אני "שולחת" את הילד שלי. מאחר וזכיתי לשותפים נפלאים, הנטיה שלי היא לראותם כשלוחה שלי, שחלק מהיום, בחלק מהעניינים, מלמדת את ילדיי. זהו חלק כל כך קטן מהיום, וגם די זניח (הם מגיעים בכלל לגיל שהחברים שלהם מלמדים אותם יותר ויותר), אבל מאחר ואני רואה את כל העולם כביתי המורחב - המורים של ילדי הם חברי המשפחה שלי לצורך העניין
> הימים שלי כאדם טהור ורוחני חלפו כשהילדים נולדו, עכשיו אני מוכנה להשתמש בכל משאב. כמעט. טלוויזיה עדיין נראית לי טמאה <

[צפריר_שפרון*]

נועה,
בהחלט. אם את רואה במערכת החינוך, במורה של בנך או בכל גורם שהוא מחוץ למשפחה כאילו הוא חלק מהמשפחה (נאמר - לימור לבנת לצורך העניין תהיה דודתם או בת דודנה רחוקה של סבתא) ומכאן הוא הופך להיות גורם לגיטמי לחיי ילדך ולטובתו הרי שאת שלמה עם דרכך ואין כאן כל שאלה.
ראי, לא פעם אנחנו נשאלים מדוע אנו נוהגים כפי שאנו נוהגים - מעשה החינוך הביתי. התשובה הכנה ביותר שאנחנו יכולים לתת היא שאין לנו ברירה.

אנחנו באופן אישי מקדשים את האוירה המשפחתית האוהדת.
אין מעשה החינוך שלנו טוב ולו כזית ממעשה החינוך שלך. שכן מה שחשוב מכל זה שההורים יהיו שלמים עם דרכם - תהא זו אשר תהא.
כאשר איננו שלמים עם דרכינו, יהיה עלינו לחזור אל הרוח, אל ענייני הרוח על מנת לברר משם את האמת המתחדשת שלנו. עניין יומיומי כמעט ברבדי חיים שונים ומגוונים, במודע או שלא במודע.

תודה.

<סיום מחורז - לגלוי ולרז>

[אריאלה*]

אני חושבת שיש הבדל גדול מאד בין חינוך ביתי לחינוך הנעשה מין הבית.
כאשר אני שולחת את ילדי אל מערכת החינוך הפורמלית ויוצאת מין המשחק (מעבר לאסיפות הורים וקצת מגע הכרחי עם המורה) זה חינוך הנעשה מין הבית. גם לו יש כמובןן גוונים שונים ...
כאשר אני מוציאה את הילד מתוך המסגרת הזו ולוקחת אלי חזרה את האחריות זהו חינוך ביתי. הוא יכול להיות לגמרי ללא הסתמכות על המערכת החיצונית או שהוא יכול לכלול מרכיבים שלה על פי בחירת המשפחה (ילד והורים)
הקו יהיה (לדעתי) המקום שבו נמצאת האחריות והבחירה האישית /משפחתית.

"הנושא רלוונטי היות ולמשל יהיה עלינו להגדיר מי זכאי לסיוע מאותה קרן לסיוע משפטי. " אני חושבת שהמשפט הזה הינו שדה מוקשים רציני

[יונת_שרון*]

כן, אבל הכרחי. כבר לפחות פעמיים ראיתי אנשים ששאלו על חינוך ביתי כי הם רצו להקים בי"ס אלטרנטיבי בלי שיצטרכו לקבל את האישורים עליו: הם חשבו שכל ההורים יקבלו אישורים לחינוך ביתי, ואז הם ישלחו את הילדים לבי"ס שהם מקימים בלי שיצטרכו לעמוד בדרישות של משרד החינוך. ברור לי שהקרן להגנה משפטית לא צריכה לעזור להורים כאלה, למשל. ואני בטוחה שיהיו עוד מקרים שאנשים ישתמשו במונח "חינוך ביתי" לגבי דברים שלטעמי אינם מתאימים.

[צפריר_שפרון*]

אריאלה,
לא שדה מוקשים, חס וחלילה. הגדרה מדויקת ככל הניתן. ברור מעמיק ומקיף ככל הניתן. מה שיונת תיארה זה השימוש במושג חינוך ביתי כקרדום לחפור בו על מנת להשיג דברים אשר נמצאים או בתחום האפור מבחינת החוק או ממש פלילי. הקרן הזו לא רק שלא צריכה לעזור לכאלה (וכבר היו פניות לבירור - איך משיגים אישור על מנת להקים בית ספר - כפי שיונת תיארה) אלא להסתייג מכל מעשה כזה - שכן כל מעשה כזה נוגד את האינטרסים של אנשי החינוך הביתי ופוגע בהם ישירות.
אולי אפילו צריך לחייב את עורך הדין של הקרן לא לייצג כאלה שמנסים להשתמש בחינוך הביתי למטרות אחרות כפי שנרשם למעלה.

לכן, לא תהיה ברירה אלא לנסח קריטריונים על פיהם יקבע מי זכאי לשירותי הקרן ומי לא. ברור שהקרן הזו למשל לא תייצג הורים מול המורה או מנהל בית הספר.

[פלוניתי*]

האחריות לחינוך ולימוד הילד מונחת על כתפי ההורים
לדעתי זה נכון מאוד מאוד מאוד מפני שלא המורה תחנך את ילדי , לא המורה תלמד אותם , המורה ככל שתירצה להשקיע , נראה לכם שתצליח ללמד את ילדתי קרוא וכתוב ? ילדתי רק אחת מתוך 30 ילדים בכתה , ואני ובעלי שיחייה , אנו אנו מלמדים , מרחיבים אופקים , עונים על שאלות ולעיתים לומדים יחד איתם עוזרים בשעורי הבית הדפוקים שלהם , אנו הבסיס ללמידה מכוון שילד מוטרד , כיצד יתפנה ללמידה? אנו הבסיס מהבחינה של יציבות , ביטחון אהבה ,אל תחשוש בבית הספר , אף מורה לא רשאית לצעוק או להעליב וכו וכו
ובעזרת השם עם הרבה אומץ נקיים חינוך ביתי , כי אין נכון וטוב מיזה