חינוך ביתי לא מה שחשבתם 2

[בוקר_טוב*]

זה נורא קשה כשהקושי של הילד לא ניכר לעין ונתון לפרשנותם של אנשים
להסביר שלילד אכן יש קשיים אמיתיים וקשים
"לא, הוא יכול!"
"כן, הוא מבין!"

[בוקר_טוב*]

וחוצמזה שכל כך כיף שכולם חזרו לביצפר ואנחנו כאן!
מן תחושה של חופש, נכון?
יש משהו מאוד אינטנסיבי בחופש הגדול-כולם מנסים להספיק הכל ובשילוב החום הכבד
התחושה היא כמו של סיר לחץ ואנחנו כמובן גם מרגישים את זה

[בוקר_טוב*]

כולם שמחים לחזור לשגרה בתום החופש הגדול וכך גם אנחנו

[בוקר_טוב*]

הדבר הנורא קשה לי בחופש הגדול הוא לשמוע את כל ההורים מקטרים על החופש
ליד הילדים שלהם..
מה נשמע? אני שואלת
אה..סופרים את הימים אומרת לי אמא אחת ליד הילדים שלה
ובחופש כמובן שכולם נזכרים באנשי החינוך הביתי ומכל עבר נשמעות קריאות של
איך את עושה את זה? להשאר עם הילדים בבית

[בוקר_טוב*]

אמא אחרת שקוראת לזה ליד הילדים שלה "העונש הגדול"
איזה מסכנים! מה הם אשמים שהם בחופש?

[בוקר_טוב*]

בכולופן
אנחנו מתכננים את לוח החוגים שלנו לשנה הבאה וגם את תכנית הטיפולים של צביקי
בתקווה שהכל ילך כשורה כי תמיד יש בלתמים ונקוה שהכל ישחק לטובתנו

[בוקר_טוב*]

לפני כמה ימים היה לי קטע שעוד בחיים לא נתקלתי בו
(אחרי כמה ילדים עוד אפשר ללמוד משהו מאנשים )
הייתי עם שמעון הצדיק במנשא גב ומישהי ניסתה לפתוח לי את אבזם הכתף!!!!!!!!
האבזם שאם פותחים אותו שמעון הצדיק פשוט צונח הצידה!!

מה את עושה צרחתי עליה, תעזבי את זה (למזלי האבזם לא פשוט לפתיחה כי צריך ללחוץ על הכפתור ולמשוך משהו שהיא לא קלטה)
הוא יפול!!! זה מה שמחזיק אותו!!

לא.. היא אומרת לי, בואי נשחרר אותו קצת נו! והיא מנסה שוב
התרחקתי ממנה ואמרתי לה: עזבי את זה!

[בשמת_א*]

פגשת אוטיסטית? D-:

מאיפה בא לה הרעיון המפגר הזה? מי עושה דבר כזה? בחיי. הזוי לגמרי.

[אין_ייאוש*]

וחוצמזה שכל כך כיף שכולם חזרו לביצפר
אז זהו שלא כל כך כיף!
(לפחות מחר הם יישארו בבית, וזה אפילו על דעתו של אבא שלהם.)

[אין_ייאוש*]

לפני שנה פתחת את הדף המקורי. כמה עבר מאז.
אשמח לשמוע עדכונים מחזיתכם.
חג שמח!

[פלוני_אלמונית*]

פגשת אוטיסטית? מאיפה בא לה הרעיון המפגר הזה?
בשמת קחי בחשבון שיש גם אוטיסטים והורים לאוטיסטים שקוראים כאן. ביטויים והשוואות כאלה לא לעניין ומעליבים אותם.

[בשמת_א*]

הורים לאוטיסטים גם כותבים כאן. למעשה גם בני זוג של אוטיסטים וילדים של אוטיסטים.
מי שרוצה להיעלב בגלל מעשים מפגרים של אחרים, מוזמן ברצון. בקשיש.
כשאני כותבת לאמא שכותבת פה בתור אמא של אוטיסט "פגשת אוטיסטית", באיזה טון את חושבת שאני מדברת? לפעמים צריך לקרוא את הדברים בהקשר שבו הם נכתבו ובהקשר של האדם שאליו הם ממוענים.
מצד שני, את צודקת: בהחלט מי שנמצא בספקטרום האוטיסטי, מתקשה בדיוק בהבנת ההקשרים האלה.
אבל להתאים את הכתיבה שלי במסגרת האתר, ליכולת ההבנה של כל אוטיסט באשר הוא - זה באמת גדול עלי. אין אף אוטיסט שאני מכירה באופן אישי שמבין באמת מה אני אומרת. וכל אוטיסט, למרבה המצוקה, מבין דברים מסוימים ולא מבין אחרים.

[פלוני_אלמונית*]

בשמת אני בתור אמא לאוטיסטית, אני נעלבתי כי הבנתי שאת עושה השוואה בין התנהגות שלילית ומטורפת של מישהי וטוענת בצחוק שהיא היתה אוטיסטית. אם טעיתי אז סליחה. מה שחשבתי שכתבת בצחוק מאוד לא הצחיק אותי, להפך. אמנם אני איני אוטיסטית אבל נפגעתי בשם בתי. אם אני טעיתי בהבנת דברייך ואת לא התכוונת להשוות את האשה המטורפת שתוארה כאן לאוטיסטים, גם לא בצחוק, אז סליחה. אני אנסה למחוק את מה שכתבתי. תסבירי לי רק בבקשה למה את התכוונת והיכן טעיתי. אמנם איני אוטיסטית ובכל זאת מסתבר שלא הבנתי למה את התכוונת.

[בשמת_א*]

וטוענת בצחוק שהיא היתה אוטיסטית
לא לא.
לא טענתי בצחוק בכלל.
ההתנהגות המוזרה של האשה נראתה לי חריגה מדי, מוזרה מכדי להיות נורמלית.
פה יש כמה אפשרויות, מדוע האשה התנהגה באופן חריג.
נראה לי אירוני במיוחד עבור בוקר טוב, אם יתברר שההתנהגות המוזרה שכל כך זעזעה אותה היתה מפני שאותה אשה היתה... דווקא אוטיסטית.
ראיתי את המגוחך שבזה, כי אם בעצם יתברר שכך הוא הדבר, אז בוקר טוב דווקא תהיה הראשונה להבין.

למעשה, אנחנו מזדעזעים מהתנהגויות נוראות אם יש לנו הנחה מוקדמת שהאדם "נוירוטיפיקלי".
מאותן התנהגויות נזדעזע הרבה פחות אם יתברר לנו שהאדם אינו נוירוטיפיקלי. למשל אוטיסט, למשל חולה במחלת נפש מאובחנת, או כל מצב אחר שיכול להסביר התנהגויות כאלה.

[פלוני_אלמונית*]

אז אני חושבת שאני מבינה למה את התכוונת. ובכל זאת תרשי לי לנסות להסביר לך למה אני באופן אישי נפגעתי ממה שכתבת. אני יש לי בת אוטיסטית. היא ילדה מקסימה ונבונה. אולי האשה שהוזכרה כאן היא אוטיסטית או חולת נפש אבל גם קיים סיכוי סביר שהיא אישה נורמטיבית ולכן עצם זה שאת לקחת התנהגות מזעזעת וישר קפצת מזה ל"זאת בטח אוטיסטית" ועוד בהמשך טענת שההתנהגות שלה מפגרת, זה מה שמעצים את הסטיגמות והדעות הקדומות שאנשים כמו הבת שלי צריכים להתמודד איתם. דווקא באתר כזה נאור הופתעתי למצוא השוואה כזאת של התנהגות שלילית ולא נעימה לאנשים כמו הבת שלי. לא כל אדם שמתנהג באופן חריג, מסוכן ושלילי הוא אוטיסט. ולא כל אוטיסט מתנהג באופן מזעזע. אני נתקלתי באנשים חוצפנים שסיכנו אותי ואת ילדיי והם היו אנשים נורמטיבים.
המשוואה: התנהגות מזעזעת=בטח האדם הזה אוטיסט, זאת סטיגמה והיא פוגעת באנשים כמו הבת שלי להשתלב בחברה.

כותבת הבלוג סיפרה שנתקלה באשה שהתנהגה מזעזע. יכולת לומר, שיש סיכוי שהאשה שהתנהגה בצורה מזעזעת, היא אוטיסטית או חולת נפש. אבל את טענת חד משמעית שהיא פגשה אוטיסטית. אני בשם הבת שלי, שגם היא אוטיסטית, נעלבתי. לא נעלבתי בגלל "מעשים מפגרים של אחרים". נעלבתי מההשוואה שאת עשית. יכולת להסביר את עצמך או להתנצל, אבל את המשכת בגישה מתנשאת תוך קביעת "עובדות", כתבת: "מצד שני, את צודקת: בהחלט מי שנמצא בספקטרום האוטיסטי, מתקשה בדיוק בהבנת ההקשרים האלה. אבל להתאים את הכתיבה שלי במסגרת האתר, ליכולת ההבנה של כל אוטיסט באשר הוא - זה באמת גדול עלי. אין אף אוטיסט שאני מכירה באופן אישי שמבין באמת מה אני אומרת. וכל אוטיסט, למרבה המצוקה, מבין דברים מסוימים ולא מבין אחרים".

כל אחד, לצערנו, מבין דברים מסויימים ולא מבין אחרים. גם את לא תמיד מבינה דברים שמישהו אחר מבין. את הפגנת כאן גישה מתנשאת כלפי השונה ממך. אפילו המומחים הגדולים ביותר כיום בתחום האוטיזם לא מתיימרים לדעת בוודאות כזאת אם אוטיסטים באמת מבינים או לא מבינים אותנו, כי רב הנסתר על הגלוי.

[פלונית_מהקבוצה*]

פלונית יקרה,
יש כאן אמירה שנאמרה בהקשר רחב יותר, והיא קשורה להמון מלל שנכתב כאן ובדף שקדם לו. אני לא חושבת שבשמת התכוונה להעליב את כל האוטיסטים באשר הם, אלא רק לתת לבוקר טוב פרספקטיבה אחרת על האישה ההיא, ללמד עליה מידת הזכות. כי אין לנו מושג למה היא עשתה את זה - יכולות להיות שלל סיבות, ואפשר לשפוט לחומרה ואפשר להניח שיש נסיבות מקלות, כמו למשל שאולי היא אוטיסטית. כמו הבן של בוקר טוב.
לא צריך להעלב מהכל, לא הכל הוא נגד מישהו. לא הכל מרוע או מטמטום או מבורות.

[שירי*]

מסופר על אישה שהתנהגה בצורה מזעזעת, חסרת כבוד, תוקפנית וכו'
עדיף היה לומר שהיא פשוט מטומטמת או משהו כזה.
ולא לומר שהיא אוטיסטית או מפגרת - משום שבקונטקסט הזה זה נשמע כגינוי האישה. כלומר לומר שהיא אוטיסטית או מפגרת בהקשר הזה נשמע כגינוי. מה גם שלא באמת יודעים מי האישה ומה מצבה. יכול להיות שהיא סתם פוסטמה תוקפנית שחושבת שהיא יודעת יותר טוב מה ואיך לעשות.
ואם אימא לבת אוטיסטית אומרת שהיא נעלבה, אפשר פשוט להתנצל. לומר: סליחה. לא התכוונתי להעליב. לא צריך יותר מזה. בוודאי הסבר שיכול כשלעצמו להעליב שוב.

[קוראת*]

ואם אימא לבת אוטיסטית אומרת שהיא נעלבה, אפשר פשוט להתנצל. לומר: סליחה. לא התכוונתי להעליב. לא צריך יותר מזה. בוודאי הסבר שיכול כשלעצמו להעליב שוב.

ממש לא. בשמת פנתה לפותחת הדף, לכותבת של הבלוג. היא ממש לא צריכה להתנצל בפני מישהי שקראה פה. זה מוגזם.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היא ממש לא צריכה להתנצל בפני מישהי שקראה פה
אני לא ביקשתי התנצלות. אם מישהו טוען בפניי שהוא נפגע ממשהו שכתבתי או אמרתי, אני אסביר את עצמי, או אברר איתו למה הוא חושב כך, או אולי אתנצל אם ארגיש צורך. התנצלות היא רק אחת האפשרויות. אין שום סיבה להתנצל אם את חושבת שאין צורך. אפשר לנסות להסביר לשני היכן טעה, אפשר לברר איתו מה בדיוק פגע ולמה. במקום לנסות להסביר לי היכן אני טועה, כמו שעשתה בהסבר השני, היא הסיקה מיד שאני אוטיסטית ומכאן נובע שאין מצב שאני אבין אותה כי: "אין אף אוטיסט שאני מכירה באופן אישי שמבין באמת מה אני אומרת. וכל אוטיסט, למרבה המצוקה, מבין דברים מסוימים ולא מבין אחרים".
זאת תגובה מתנשאת. אם היתה כותבת לאמא שאימצה ילדה אתיופית "פגשת אתיופית", גם אם הכוונה היתה טהורה וההקשר היה נכון ומתאים לחלוטין אבל פתאום מישהי שקראה פה הבינה את זה כעלבון נגד אתיופים, היא היתה יכולה להסביר יפה, או לברר מה בדיוק היה פוגע בדבריה. יש אנשים שלא חושבים שאוטיזם זה מום או לקות בהבנה. יש אנשים שלדעתם אוטיזם זה שונות. גם נטיה להומוסקסואליות נחשבה פעם לקות הדורשת טיפול.
אני הבנתי למה היא כתבה מה שכתבה ואין לי ספק שלא היתה בכוונתה להעליב. אבל היא כתבה זאת במקום ציבורי בו כל אחד יכול לקרוא, ויש מי שנפגע מהקשרים כמו שהיא עשתה. אני ציינתי זאת ואז קיבלתי את התגובה שקיבלתי.
בנוסף,
יש הבדל גדול אם מעלים אפשרות שאישה התנהגה בצורה מזעזעת היא אולי אישה לוקה בשכלה או שייכת למגזר מסויים, כאפשרות בלבד ונקודה למחשבה, לבין לטעון כך נחרצות וללא סימני שאלה.
ואם כבר אני עוסקת בסיפור על אותה אישה, לדעתי הסיכוי שהיא אוטיסטית או חולת נפש הוא קטן בגלל שבדרך כלל כשמדובר באדם בוגר, אוטיסטים בתפקוד גבוה, כאלה שמסוגלים לדבר ולהסתובב לבד בחברה, בדרך כלל הם אנשים שלא יגעו באנשים זרים, בתיק שלהם או במנשא שלהם, אפילו לא עם מקל. לכן לדעתי הסיכוי שהיא היתה דווקא אוטיסטית, הוא אפשרי אבל קטן מאוד.

[דגנית_ב*]

בני אוטיסט וזה מלמד אותי להניח, בדומה למה שהוסבר על ידי בשמת ושרון, שיש מניעים נוספים להתנהגויות משונות מלבד כוונת זדון או התערבות שתלטנית. ככה קורה פחות או פחות שאגיד "מטומטם" (חוץ בכביש..)
בני לא ייגע באשה זרה אבל אולי (אולי אולי כי עוד לא קרה עם זרים) יעיר לה בקול רם ובנימה חד-משמעית/כל-יודעת הערת ביקורת אישית.
לא נעים.
במקרה לעיל אני לא רואה התנהגות אוטיסטית אבל רק על עצמי לספר ידעתי ועוד יש לי מה ללמוד.
את כתיבתה של בשמת אני מכירה - כל מילה מחושבת ואין מצב להעלב.

[פלוני_אלמונית*]

_הורים לאוטיסטים גם כותבים כאן. למעשה גם בני זוג של אוטיסטים וילדים של אוטיסטים.
מי שרוצה להיעלב בגלל מעשים מפגרים של אחרים, מוזמן ברצון. בקשיש._

כאם לילדה מפגרת (יש לזה מילים מכובסות יותר היום) נפגעתי כאילו שיידו לי סלע על הבטן שממנה היא יצאה. זו הקבוצה הכי חלשה וחסרת אונים, וזה פשוט מכוער להשתמש במילה הזאת לגנאי. יותר מכוער מהמעשה. מאוד מאוד מכוער. תתביישי.

[בשמת_א*]

היא הסיקה מיד שאני אוטיסטית
ממש לא הסקתי שאת אוטיסטית, וזה לא הדבר היחיד בתגובתך שאינו קשור למה שכתבתי. אני חוששת שבאופן עקבי את קוראת אותי בצורה מוזרה.
פלונית מהקבוצה, שרון ס, דגנית ב וקוראת הסבירו אותי במדוייק.
אבל בכל מקרה, אבהיר בצורה שאני מקווה שהיא חד משמעית ואינה משתמעת לשתי פנים: מה שכתבתי היה מיועד אישית לבוקר טוב, שידעתי בוודאות שתבין את דברי נכונה, ובוודאי לא התכוונתי להעליב אף קוראת מהצד שלא קשורה לעניין.

[מ_י*]

דיון הזוי
המעורר תהיות אקדמיות:
האם טרולים הם אוטיסטים?
(ומראש: סליחה טרולים, סליחה אוטיסטים)

[פלוני_אלמונית*]

מ י, אני זאת הפלונית שהתלוננה שנפגעה ממשהו שבשמת כתבה כאן. אם להתלונן שמשהו שמישהו כתב פגע בך ולנסות להסביר לו למה, זה נקרא כאן להיות טרול, אז סליחה. אני מאוד מצטערת אם פגעתי במישהו או הרגזתי מישהו. עד כמה שידוע לי טרול זה מישהו שמטרתו לפגוע באחרים או להרגיז אותם. זאת לא היתה המטרה שלי. אם מישהו נפגע כאן מדברי אני מתנצלת ומבקשת את סליחתו. אני לא התכוונתי לפגוע כאן באף אחד אלא רק להסב את תשומת ליבה של בשמת שיש מי שנפגעים ממשהו שהיא כתבה. אם המקום לא מתאים או פוגע בבעלת הבלוג אני בעד להעביר את הדיון למקום אחר ומבקשת סליחה גם מבוקר טוב בעלת הבלוג. אם עצם העובדה שהתלוננתי שמשהו פגע בי הופך אותי כאן לטרול, אני סליחה מכולם, אתם מוזמנים למחוק את הדיון אם הוא הזוי בעיניכם.

[תפילה_לאם*]

פלוני אלמונית , לי היה ברור המסר שלך. עקבתי אחר הדיון והתלבטתי מסיבות שונות אם להגיב. גם עכשיו משאני מגיבה, אני מקווה שאעביר את המסר שלי בבהירות.
כשקראתי את דברי בשמת בשעתם, הם צרמו לי במידה מסוימת, אף כי כנראה - מסיבות מובנות - פחות מאשר לך, ובכל זאת הנחתי שמדובר בהומור ובפנייה לכותבת הבלוג, המסתמכת על ההנחה שהיא תבין את דברי_ (בשמת) _נכונה , ולכן לא הערתי עליהם.
אין לי זכות לכתוב בשם בוקר טוב, אבל אני מאמינה שהיא לא תהיה בעד להעביר את הדיון למקום אחר .
קשה לי למקד, אבל נראה לי שעלו כאן נקודות חשובות. בשמת א , האם היית מתנסחת אחרת, אילו היית צופה את ההדים שתעורר התגובה שלך?

[תפילה_לאם*]

שרון, ההתנהגות הזאת היא בסך הכול צעד אחד (גדול) קדימה מכל האמירות, שאפשר לשמוע כשמסתובבים בסופר עם תינוק ישן במנשא: "הוא לא נחנק?", "ייתפס לו הצוואר" וכו'. מה, אתם חושבים שאני לא שמה לב אליו ודואגת לו?
הייתי מגדירה זאת בעיה של אינטואיצה של שמירה על גבול אישי , אולי חוסר טקט, אולי חוצפה וחדירה לפרטיות, אבל לא אוטיזם .

[פלוני_אלמונית*]

נראה לך שמישהי שמנסה לפתוח מנשא של תינוק שתלוי על אמו, אין לה איזושהי בעיה של הבנת הסיטואציה, אינטואיצה של שמירה על גבול אישי, משהו?
אולי הייתי לוקחת בחשבון שאולי מדובר באישה עם בעיות כלשהן אם כי לא הייתי ממהרת להגיע למסקנות כה נחרצות בקשר לזה. אבל לדעתי הסיכוי שהיא אוטיסטית הוא קלוש. אוטיסטים בוגרים בתפקוד גבוה שמסוגלים לענות כמו שהיא ענתה ולהסתובב חופשי בחברה הם בדרך כלל האחרונים שיגעו באנשים זרים, בתינוקות, תיקים או מנשאים.
אז קודם כל לטעון שהיא אוטיסטית אינו נכון לדעתי ואפילו מזיק.
האפשרות שהיא אישה שנחשבת נורמטיבית לדעתי הרבה יותר גבוהה מאשר שהיא אוטיסטית או חולת נפש. עצם העובדה שאדם מסויים עושה מעשה מזעזע או חסר הסבר הגיוני לא מעיד על כך שהוא חולה נפש, שונה, אוטיסט או נורמלי. גם אלה וגם אלה עושים לצערנו מעשים מזעזעים שנראים לנו חסרי היגיון. האם אדם בוגר בעל עסק ששותה אלכוהול עד שכרה ואז נוהג במכונית ודורס למוות אנשים אחרים הוא אוטיסט או חולה נפש? בטוח לא, כי אם היה כזה אז לא היה לו רשיון נהיגה.
בתי הכלא מלאים באנשים שעושים מעשים מזעזעים, מטורפים וחסרי היגיון לא פחות מאותה אישה שניסתה לפתוח מנשא של תינוק, ואותם האנשים אינם אוטיסטים או חולי נפש. המשותף לחולי נפש ולאוטיסטים זה בעיקר הקושי שלהם להשתלב במערכות ומסגרות מקובלות כמו שהן כיום, בתי ספר, מקומות עבודה, אירועים חברתיים וכד'. כל אחד והסיבות שלו והקשיים האינדיבידואלים שלו. אוכלוסיית האוטיסטים אינה עושה מעשים חמורים ומזעזעים בהסתברויות גבוהות יותר ממעשים מזעזעים של אוכלוסיה נורמטיבית, בניגוד לסטיגמה הרווחת.

[פלוני_אלמונית2*]

פגשת אוטיסטית? מאיפה בא לה הרעיון המפגר הזה?
שרון, זה באמת נשמע לך משפט אמפטי?

[פלוני_אלמונית*]

ההמנעות מהצבעה על קושי מונעת גם את האמפטיה לקושי.
אני לא חושבת שמישהו מהכותבים כאן, כולל אני, ניסה להמנע מלהצביע על קושי או לשלול את האפשרות שההתנהגות של האשה הזאת נבעה מאיזה קושי.
רק שיש דרך להביע רעיונות ומחשבות כאלה, כמו הרעיון ש"אולי לאישה הזאת יש קשיים ולכן ננסה להיות אמפטים כלפיה". אפשר היה לנסח רעיונות כאלה גם מבלי לפגוע באוכלוסיות מסויימות או חלק מהן, כמו אוטיסטים או מפגרים.

[אחת*]

לדעתי גם לא יזיק אם בשמת, למרות כוונותיה הטובות תמיד (ברצינות), תאמר שהיא מצטערת.

[פלוני_אלמונית2*]

אני מתנצלת בפני בשמת.
מראש קראתי את המשפט כפי ש{{}}שפלוני אלמונית ציטטה אותו, בלי לזכור את ההקשר בשיחה המקורית, ודי הזדהיתי עם תגובתה. על רקע זה באה גם התמיהה שלי על הניתוח של שרון, לעיל.
כרגע גללתי לאחור וקראתי את המשפט במסגרת ההודעה המקורית, ולמרות שהשינוי הוא מינימלי - הוא משמעותי, ובעיניי גם נותן אווירה אחרת למשפט.
אז אני חוזרת בי.

[שירי*]

לי זה נראה פשוט מאוד:
דורכים למישהו על הרגל בלי כוונה.
האדם שדרכו לו על הרגל אומר: אייייי!!!
התגובה: אוי, סליחה! זה היה בלי כוונה.

(בקשת סליחה היא לפעמים רק מחווה אנושית, אמפטיה למי שנעלב ממשהו. זה לא אומר בהכרח שמבקש הסליחה מודה שעשה משהו רע או מעליב. לפעמים זה רק אמפטיה לסבל שנגרם בלי כוונה. לי נראה מאוד מוזר להתחיל להתווכח עם זה שצעק אייי ולהסביר לו שבכלל לא אמורה לכאוב לו הרגל הדרוכה וכו'. "סליחה" פשוטה וקצרה זה כל מה שמתאים לסיטואציה כזו).

[אישית*]

(בקשת סליחה היא לפעמים רק מחווה אנושית, אמפטיה למי שנעלב ממשהו. זה לא אומר בהכרח שמבקש הסליחה מודה שעשה משהו רע או מעליב. לפעמים זה רק אמפטיה לסבל שנגרם בלי כוונה. לי נראה מאוד מוזר להתחיל להתווכח עם זה שצעק אייי ולהסביר לו שבכלל לא אמורה לכאוב לו הרגל הדרוכה וכו'. "סליחה" פשוטה וקצרה זה כל מה שמתאים לסיטואציה כזו).
בדיוק מה שחשבתי.

[פלוני_אלמונית*]

אני לא יודעת איזה מספר פלונית אני, אבל אם מישהו חושב שאני טרול, אני מוכנה לגלות לו בפרטי את זהותי באתר לשעבר. אני באופנית-לשעבר עם שאריות של נטיות טבעיות גם היום שפעם חרשה את האתר והשתתפה בו ולאחרונה רק מציצה מדי פעם. הבלוג הזה קרוב ללבי כי הוא כתוב היטב ומדויק כל כך וכי אני אם לילדה מפגרת. כן, כזו שלא מבינה, מעוכבת התפתחות, איך שתרצו לקרוא לזה. יצור תמים בצורה קיצונית שאין לו שום קשר למעשים פוגעניים מחושבים ומניפולטיביים.

ואני לא רואה שום הגיון, אמפטיה או אנושיות באמירות כאלה. רציונליזציות מכאן עד הודעה חדשה, זה כן. השימוש במילים אוטיסט, מפגר וגם חולה נפש לתיאור אנשים ומעשים מוזרים, מסוכנים, אלימים וראויים לגינוי אינו הולם, נקודה. יותר מזה, השימוש במילים אלה לצורך זה הוא אלים. אני מרגישה את האלימות הסמויה שלו ברחובות ארצנו. אני כואבת את הגישה הישראלית הזאת לחלש ולכל מה שאיננו 'יהודי חדש'.

[בוקר_טוב*]

WOW! הדף פעיל! חשבתי ששכחו אותו <טוב האמת גם לא עדכנתי בכלל ובכלל עברה עליי תקופה עמוסה ועייפה כמוה אני חושבת שלא ידעתי>
הולכת לקרוא

[בוקר_טוב*]

_לפני כמה ימים היה לי קטע שעוד בחיים לא נתקלתי בו
(אחרי כמה ילדים עוד אפשר ללמוד משהו מאנשים happy)
הייתי עם שמעון הצדיק במנשא גב ומישהי ניסתה לפתוח לי את אבזם הכתף!!!!!!!!
האבזם שאם פותחים אותו שמעון הצדיק פשוט צונח הצידה!!

מה את עושה צרחתי עליה, תעזבי את זה (למזלי האבזם לא פשוט לפתיחה כי צריך ללחוץ על הכפתור ולמשוך משהו שהיא לא קלטה)
הוא יפול!!! זה מה שמחזיק אותו!!

לא.. היא אומרת לי, בואי נשחרר אותו קצת נו! והיא מנסה שוב
התרחקתי ממנה ואמרתי לה: עזבי את זה!_

אוקיי זה הציטוט שאליו הגיבה בשמת
עכשיו לניתוח <בהתבסס על מה שכולכן כתבתן>: ההתנהגות שלה אכן אופיינית לספקטרום האוטיסטי
לא כל האוטיסטים בתפקוד גבוה לא נוגעים באנשים
אוטיסם מתאפייין בחד מימדיות (גם גאונות אגב ולכן אוטיסטים נחשבים "גאונים",כי הם מתמקדים בתחום צר מאוד ונהיים מומחים בו<ואני כותבת את כל זה בהסתייגות
כי כמו שנכתב קודם,רב הנסתר על הגלוי>),ההתנהגות של האשה הזו התאפיינה בחד מימדיות

לחברה שלי יש בת אוטיסטית בגיל העשרה שמתארחת אצלי מפעם לפעם
היא לא מתקרבת לאנשים כי היא נרתעת מהמגע שלהם אבל רק כשזה בהמולה או בכתה בביצפר
אצלנו בבית או אצלה היא בהחלט יושבת קרוב אלינו ולעתים זה אפילו קשה משום שיש לה עניין עם הפרשות רוק ונזלת והריח לא נעים
פתיחת מנשא כפי שעשתה האשה הזו בהחלט יכולה להיות משהו שאותה ילדה אוטיסטית תעשה
כמו גם אמירות מביכות שנחשבות חסרות טאקט בעליל וגם נגיעות לא קשורות
היא נוגעת בי,אבל באופן לא קשור ובדרך כלל מאוד פתאומי

אני לא נעלבתי מהאמירה של בשמת בכלל לא
להפך
זה הצחיק אותי
כתבתי לאורך הדף שגם אני משתמשת בהומור מסוג זה
מה נשאר לי בחיים תגידו?
לפחות ההומור משחרר אותי מדי פעם גם ככה הכל פה כזה בכובד ראש אפשר לקרוס מהכובד הזה..

זה לא שהאשה שניסתה לפתוח לי את המנשא אוטיסטית
ההתנהגות שלה היתה מאוד אופיינית לספקטרום למרות שהיא לא אוטיסטית
מי מאתנו לא מתנהג באופן אוטיסטי במישור כזה או אחר פעם בכמה זמן או כל הזמן?

הייתי נפגעת אם היו צוחקים ישירות על צביקי ועל המגבלה שלו אבל לא על משהו שמתאר התנהגות שאופיינית לספקטרום

[בוקר_טוב*]

בכולופן,כמובן שאיני רוצה למחוק את הדיון הזה <עלתה מחשבה כזו מצד האמא לילדה האוטיסטית>
אני חושבת שזה חשוב שזה כאן
אני רוצה להגיד לך,אמא לילדה אוטיסטית,שאני מבינה אותך
פעם גם אני הייתי במקום כזה,כשהכל היה כל כך חשוף והמילה אוטיזם הקפיצה אותי
אני זוכרת ששכנה שלנו לפני כמה שנים מסגרה איזו תמונה שלה מהצבא,תמונה שהיא וכמה חבר'ה במשרד
והיה כתוב שם משהו בסגנון "אני ופלוני'ז-חבורה של אוטיסטים" ואני הרגשתי שקיבלתי בוקס בבטן
זה היה כשעוד לא דיברתי על הקשיים של צביקי עם אנשים בטח שלא במונחים של אוטיזם
והערתי לה
ואחרי שהערתי לה הרגשתי.. אני יכולה להשתמש במילה מפגרת? כי הרגשתי ככה-מעוכבת.אחת שלא מבינה אחרים ולא מבינה תהליכים וסיטואציות.
גם הרגשתי אולי אוטיסטית. הרגשתי שזה היה ממש מיותר שהערתי לה
אמרתי לה שיש הורים לילדים אוטיסטים שיכולים לקרוא את זה ומאוד להפגע,כי מעבר לבדיחה יש קושי עצום בלגדל ילד אוטיסט ולקבל אותו
והנה היא עושה מזה צחוקים
היום אני מבינה שהיא בטח לא מבינה מה זה לגדל ילד אוטיסט ומה אני רוצה ממנה וזה לא שהיא אי פעם התייחסה לצביקי לא יפה או לעגה לו
היא בסך הכל השתמשה בביטוי שמתאר קושי מסוים שיכול להתאים גם לאנשים נורמטיביים בזמנים שונים בחיים!
כמוש אני יכולה להרגיש מפגרת בזמנים מסוימים (אפשר לומר,בזמנים מסוימים במשך כל יום כמה פעמים ביום)
אני מפגרת בהבנת הילדים שלי כי לפעמים אני באמת נשארת מאחורי כולם בהבנה מרוב שאני נגועה בדיעה קדומה לעתים
או רוויה מקשיי היום יום וסיטואציה פשוטה להבנה מותירה אותי הרבה מאחור כשמישהו מהצד רואה את הדברים בצורה מאוד מתקדמת
אני מפגרת לעתים בהבנת בעלי והקשיים שלו,ברצף החיים והמטלות והשגרה השוחקת אני נשארת לפעמים כל כך מאחור וכל כך לא מדויקת
ומישהו מהצד יכול היה להציג לי את הדברים בצורה מאוד מתקדמת
ההבדל ביני לבין אדם שסובל מפיגור שכלי-יכול להיות שאני אבין את זה ויכול להיות שלא
ויכול להיות שיש לי פיגור במישורים מסוימים בחיים ובהבנה שלהם שאולי לעולם לא אבין

המילים האלו <לדעתי> באות לתאר, כמו שכתבתי קודם,התנהגות מסוימת שאופיינית ללקות מסוימת
ממש כמו שיש "אי שפיות זמנית"-הבן אדם לא חולה נפש קבוע,זה היה באופן זמני
מישהי כאן יכולה להגיד לי שהיא מעולם לא הרגישה שהיא עומדת לאבד את שפיותה? אין רגעים כאלה?
אז מה? אני חולה נפש? לא. אני סובלת באופן זמני או נקודתי ממשהו שמישהו,לצערי הרב,סובל ממנו באופן כרוני

[בוקר_טוב*]

אני לא רוצה לפתוח פה למרפי המניאק הזה
אבל אני בוכה פחות
מאז שצביקי אפשר לומר תינוק
אני בוכה המון
הוא היה נופל הייתי בוכה היה לו חום הייתי בוכה כי הכרתי את הבן שלי וידעתי שמשהו לא בסדר
ובכלל ההתמודדות הזו שהיתה כולה בתוכי ולא יצאה החוצה יצאה לי בדמעות
המון דמעות
עד לא מזמן בכיתי דם אני לא אגזים אם אומר כל יום כמה פעמים ביום
הסיוטים על צביקי עדיין נמשכים
חלומות זוועה
פשוט זוועה
כבר שנים
חלומות של מרדפים של פחד של אימה
חלומות נוראים שאני לא מסוגלת להעלות על הכתב מה אני רואה בהם
חלומות רווים בפחד וחוסר ודאות

[בוקר_טוב*]

צביקי מאוד הרחיב את השפה שלו
הוא גם התחיל להתעניין באותיות וכל היום הוא כותב את ה -א '-ב' באובססיביות משהו
הוא מצטט משפטים שלמים מסרטים או ספרים וכמובן שלא תמיד בהקשר הנכון
הוא הורס אותנו מצחוק
כשאני נואמת לו נאומים על התנהגות מסוימת שלא מתאימה כבר לגילו <תפסיק לצאת לחרבן ולהשתין בחוץ אוקיי? אתה כבר פאקינג ילד גדול!>
הוא אומר לי: "אני לא הטיפוס שלך, אוקיי?!"
ואם אני כועסת על משהו שהוא עשה ועל דברים שהוא הרס כאן הוא מסתובב הלוך ושוב ואומר "אני לא מה-מין! <מאמין>"
טוב יש לו עוד מלא משפטים קורעים אני לא אכתוב את כולם

[בוקר_טוב*]

צביקי מפסל המון
מפסל חיות ותוך כדי עושה את הקולות של כל חיה
הוא מפסל בחימר ואנחנו שורפים את זה בתנור אצל מישו אחרי שהוא עושה את הגלזורה
הוא גם מצייר המון וכמו שכתבתי-נושא האותיות גם נהיה אובססיבי
הוא כותב אותן על דפים הוא יוצא החוצה וכותב אותן בענק על מדרכה וכביש החניה
הוא תולה לי אותן על המקרר ועל קירות ומראה לכולם את האותיות שהוא כתב

[בוקר_טוב*]

הוא מצייר המון צורות וגוזר ואת כף היד שלו ושל כל מי שמוכן ויש לו עוד אובססיה חדשה
הוא מצייר פרצופים שנראים כמו סמיילי על הכל
על כל הדלתות בבית,על כל הביצים במקרר,על תמונות שתלויות אני פתאום רואה סמילי קטן על השמש ועל הירח
ועל איזה סלע שיש בתמונה פתאום רואים שתי עיניים אף וחיוך שצביקי צייר

[בוקר_טוב*]

היום כשהוא עשה פיפי לפני השינה עברתי ליד השירותים ובדיוק כשהוריד את המכנסיים
ראיתי סמיילי מצויר לו על הטוסיק
אין לי מושג איך הוא עשה את זה לעצמו אולי מול מראה
יש לנו הרי המון מראות בבית בגלל צביקי

[בוקר_טוב*]

הוא פחות ופחות אלים
הרבה הרבה פחות
וכשכועסים עליו על אמת ולא סתם נואמים לו
הוא נעלב
והוא עוזב את העיסוקים שלו ושוכב על הספה או רץ לחדר
וזה עבורי סימן טוב ותנהגות מקסימה! כי פעם הוא היה צוחק ומסתובב סחור סחור

[תפילה_לאם*]

ברוכה השווה!
טוב לקרוא אותך.

< אין ייאוש בניק החדש>

[בוקר_טוב*]

מה שנפלא הוא שהוא ממש הרחיב את השפה שלו
עשה קפיצה משמעותית
אלא מה? עדיין הוא לא עונה לי לשאלות של מה היה או מה עשית או מי נתן לך את זה או את מי פגשת
לפני כמה ימים רק הוא שמעון הצדיק ואנוכי היינו ערים מוקדם בבוקר
ואני הלכתי להניק את שמעון בחדר בתקוה שירדם
צביקי יצא ונכנס מהבית כהרגלו
כשהגעתי למטבח ראיתי שקית עם לחמניות ושאלתי אותו: צביקי מאיפה זה? מי נתן לך את זה?
הוא מסתכל עליי ולא אומר כלום ואני שואלת שוב
אז הוא חוזר על השאלה שלי בטון זר כמובן: מי נתן לך את זה?
התקשרתי לשכנה כי בעלה אופה וחשבתי שהם האפשרות היחידה אלא אם צביקי לקח את זה ממישהו בלי רשות
וזו אכן היתה השכנה
היא אמרה לי שהיא דפקה ואף אחד לא ענה והיא ראתה את צביקי מהחלון של המטבח אז היא אמרה לו תפתח לי
והוא פתח לה והיא נתנה לו את השקית

אבל צביקי לא היה מסוגל להגיד לי את זה
למה? הוא הרי יודע את השם שלה
הוא מבין את השאלה שלי
למה הוא חוזר על השאלה ולא עונה לי?

[בוקר_טוב*]

אין ייאוש! שינית ניק! התחדשי!

[תפילה_לאם*]

טוב יש לו עוד מלא משפטים קורעים אני לא אכתוב את כולם

ההתייחסות שלך נפלאה.

[תפילה_לאם*]

וזה עבורי סימן טוב ותנהגות מקסימה

_מה שנפלא הוא שהוא ממש הרחיב את השפה שלו
עשה קפיצה משמעותית_

ב"ה!
יש לך הסבר לזה? משהו שעשיתם? או "פשוט" הבשלה?

[תפילה_לאם*]

עדיין הוא לא עונה לי לשאלות של מה היה או מה עשית או מי נתן לך את זה או את מי פגשת

אולי תוכלו לתרגל את הנושא בהקשרים שאת כן יודעת את התשובה?
אפשר להיעזר בצילומים של אנשים מוכרים ולבקש ממנו לבחור את הרלוונטי, ואפשר גם לתרגל מענה ב"כן" וב"לא": את שואלת שאלה ומציעה מיד תשובה לא נכונה (אפילו מגוחכת) ועונה בהגזמה "לאאאא!" בתוספת נענוע באצבע, וכך כמה אפשרויות, ואז שואלת שוב, ובפעמים הראשונות תיתני את התשובה הנכונה בעצמך בטון שואל ותשיבי "כן", ובהמשך תנסי לראות אם הוא עונה בעצמו.
נראה לך מעשי עבורכם?

וחוץ מזה,
עברה עליי תקופה עמוסה ועייפה כמוה אני חושבת שלא ידעתי
רוצה לשתף?

[תפילה_לאם*]

התחדשי!
תודה, יקירתי.

[בוקר_טוב*]

_ב"ה!
יש לך הסבר לזה? משהו שעשיתם? או "פשוט" הבשלה?_

תכל'ס? הבשלה
כמובן שיש המון התייחסות בבית לקשיים שלו ולפיכך יש בכל מקום מראות
יש לוחות מחיקים וגירים ואותיות הא'-ב' תלויות כאן בכל מיני וריאציות שבעיקר מתאימות לצרכים שלו (מבחינת גודל וצבע)
דוקא טיפולים הוא לא מקבל כבר כמה חודשים..מחודש יוני
עקב קושי כלכלי אדיר בעת האחרונה

אבל בגדול ובשורה התחתונה-הבשלה טבעית

כמובן שאני ממנפת את ההבשלה הזו,מה זה ממנפת? זה לא שיש לי פה איזשהו קרדיט..
יש לו סיישנים שבטח בתחומי הטיפול השונים היו נחשבים סיישנים טיפוליים אבל זה מה שקורה עם כל ילד באופן טבעי..
כשאני יושבת איתו ואנחנו מציירים לפי בקשתו <תציירי לי ירח> אני מתארת מה אני עושה ובאיזה צבע אני צובעת ואיך הוא מסתכל על מה שאני עושה
ואני משתמשת במשפטים ברורים כמו שצביקי צריך <נגיד,עם יתר הילדים אני לא עושה את זה..>
ואני מראה התלהבות מכוונת וכו' וכו'
ושוב אני מדגישה-הבשלה טבעית עם התייחסות לצרכים המיוחדים שלו
שזה מדהים,אני חושבת

[בוקר_טוב*]

_אולי תוכלו לתרגל את הנושא בהקשרים שאת כן יודעת את התשובה?
אפשר להיעזר בצילומים של אנשים מוכרים ולבקש ממנו לבחור את הרלוונטי, ואפשר גם לתרגל מענה ב"כן" וב"לא": את שואלת שאלה ומציעה מיד תשובה לא נכונה (אפילו מגוחכת) ועונה בהגזמה "לאאאא!" בתוספת נענוע באצבע, וכך כמה אפשרויות, ואז שואלת שוב, ובפעמים הראשונות תיתני את התשובה הנכונה בעצמך בטון שואל ותשיבי "כן", ובהמשך תנסי לראות אם הוא עונה בעצמו.
נראה לך מעשי עבורכם?_
אני עושה את זה בדברים אחרים בלי תמונות
וזה נובע מתסכול.שלי.בטח גם שלו,אבל אני מרגישה את התסכול שלי יותר
כשהוא פתאום צועק "תעזרי לי,תעזרי לי" כשהוא עושה משהו בשולחן היצירה שיש בו המון דברים והמון חומרים ואני לא יודעת מה הוא רוצה
ואני שואלת: במה לעזור לך? מה אתה צריך? והוא נכנס לאמוק של צרחות וזעם וממשיך ב"תעזרי לי!"
אז אני שואלת: לעזור לך למצוא את התפוח? (בכוונה משהו שלא קשור לנושא שנראה לי שהוא צריך בו עזרה, בדוגמא הזו זו היצירה)
ואז הוא צועק: לא!
אז במה? לעזור לך ללבוש תחתונים? והוא צועק לא!! ואחרי כמה פעמים כאלה הוא פתאום צועק בעצבים את מה שהוא צריך..

[בוקר_טוב*]

לגבי השכנה והלחמניות אמרתי לו אחר כך
צביקי אני שאלתי אותך מאיפה הלחמניות ומי הביא לך אותן אז היית אומר לי פשוט "מלכה"
אז הוא חזר אחריי: מלכה..

[בוקר_טוב*]

יש לו קטעים שהוא עונה לעניין וממש מפתיע אותי
למשל ביקשתי ממנו שיביא משהו מהארון בחדר שלי
ובתוכי ידעתי שזו בקשה גדולה בשביל מישהו שלא יודע לחפש מה שהוא צריך
אז הוא פשוט ענה לי: אני לא יודע
וזה היה מפתיע

[בוקר_טוב*]

ונהיה לו קטע של עצלנות נוראית הוא פשוט לא מוכן לעשות את הדברים הפשוטים ביותר
והוא עונה לי ב"לא יכול" והכי קטע "לא יכול,אני מפחד"
צביקי תאסוף את הכדורים
לא יכול,אני מפחד
צביקי תביא מחדר הכביסה את הנעליים
לא יכול, אני מפחד

[בוקר_טוב*]

והוא מציק לאחים שלו,אבל ב-ט-י-ר-ו-ף

[תפילה_לאם*]

שזה מדהים,אני חושבת
גם אני חושבת כך.
וחוץ מזה, אני חושבת שאת ממעיטה מחשיבות מה שקורה עם כל ילד באופן טבעי_ , כי אני מאמינה יותר ויותר, ש _סיישנים טיפוליים הם אפקטיביים באמת כשהם נשענים על הקשר משמעותי.

נהניתי לקרוא את התאור שלך לפתרון הקושי בהבעה.
אני חושבת, שהרעיון שהצעתי יכול להתחבר, והתוספת או החידוש יהיו ההתעסקות בשאלה-תשובה מחוץ להקשר של אמוק של צרחות וזעם . השאיפה היא לרכוש כלים, שאפשר יהיה להסתייע בהם בעִתות חרום כאלה, ושהשימוש בהם יהיה כבר מוכר ואוטומטי.
מה שנכון כנראה הוא שלעשות את זה בצורה מנותקת מכל הקשר יהיה אולי דבילי מדי ולא יעיל. אבל אולי תיקחי לתשומת לבך לעבוד על התחום הזה בתוך הקשר, אבל בזמנים שאתם לא בלחץ לקבל תשובה.
הצעתי שימוש בתמונות, גם כעזר לשליפה וגם כעזר להבנה.

[תפילה_לאם*]

אז היית אומר לי פשוט "מלכה"
יופי. לא חשבתי על זה. גם הרבה שחזורים כאלה יכולים להוביל להפנמה.

[בוקר_טוב*]

_מה שנכון כנראה הוא שלעשות את זה בצורה מנותקת מכל הקשר יהיה אולי דבילי מדי ולא יעיל. אבל אולי תיקחי לתשומת לבך לעבוד על התחום הזה בתוך הקשר, אבל בזמנים שאתם לא בלחץ לקבל תשובה.
הצעתי שימוש בתמונות, גם כעזר לשליפה וגם כעזר להבנה._
אילו תמונות את מציעה?

העניין עם צביקי, שהוא זה שיוזם את הסיישנים,זה מה שמצחיק..
הוא קורא לי ואז מתחיל סיישן,או שהוא עסוק בשולחן ואז אני מתיישבת שם בשקט בלי לומר כלום והוא כבר יוזם לי עבודות או מדבר אליי (באקולליה ואני מנסה לפתח את זה)
ואז מתחיל סיישן כזה

אם אני אנסה לבוא אליו עם משהו יזום נטול הקשר כפי שאמרת
נסיון העבר מראה שהוא לא מגלה בזה עניין

[בוקר_טוב*]

הוא מתערב לנו בכל שיחה כאילו דיברנו אליו
והוא מתרגז מכל מילה ומביע את דעתו באקולליה ובלי הקשר
אבל לפחות הוא מתייחס לסובב אותו..

[תפילה_לאם*]

אילו תמונות את מציעה?
מה שרלוונטי לכם ומה שעונה על החסר.

למשל, צילומים של בני הבית ושל דמויות מפתח בחייכם וצילומים של חפצים מתחום היצירה שהוא עשוי להזדקק להם.
אפשר לסדר ליד שולחן היצירה לוח גדול, שמודבקות עליו תמונות של כל החומרים, של כל הכלים ולתרגל את השימוש בו. אני יכולה לזרוק רעיונות כדי להמחיש את כוונתי, ובוודאי יהיו לך רעיונות טובים פי כמה גם כיוון שאת חיה את ההתנהלות של הבית וגם בזכות היצירתיות הפורייה שלך.
לדוגמה: אתם יושבים יחד וכל אחד עסוק ביצירתו. את משימה את עצמך מחפשת משהו ותוך כדי חיפוש מראה את הצילום שלו ומשיימת את הפריט, עד שאת מוצאת אותו.
או שתיצרי בעקבות בקשותיו של צביקי ותתארי כמנהגך מה אני עושה ובאיזה צבע אני צובעת ואיך הוא מסתכל על מה שאני עושה ותצמידי כל תאור כזה לתמונה של מה שהשתמשת בו.
בזמן שאני כותבת, עולה בדעתי שזה עלול להיות מסורבל.
תצטרכי את לחשוב איך להנגיש את השימוש. אפשר להצמיד את התמונות ללוח או לשטיחון בסקוצ'ים. הלוח יכול להיות תלוי על הקיר או מונח על השולחן. אפשר בכלל לארגן את הצילומים בקלסר.
ולא חייבים להשתמש בו באדיקות. רק כשזה לא קוטע את הרצף.

[בוקר_טוב*]

אוקיי
יש לנו קלסר עם ציורים ושמות לידם
יש פה מלא לוחות-סקוצ'ים,מגנטים,מחיקים,גירים,שעם,מה שאת לא רוצה
תלויים עליהם המון דברים
אני לא יודעת איך להסביר מה לא מתאים כאן לצביקי.. זה לא שהוא צריך לוח עם תמונות כדי לשיים חפצים
את זה הוא עושה לבד..הוא מבקש לבד

[תפילה_לאם*]

אז איך את מסבירה את _כשהוא פתאום צועק "תעזרי לי,תעזרי לי" כשהוא עושה משהו בשולחן היצירה שיש בו המון דברים והמון חומרים ואני לא יודעת מה הוא רוצה
ואני שואלת: במה לעזור לך? מה אתה צריך? והוא נכנס לאמוק של צרחות וזעם וממשיך ב"תעזרי לי!"_

אני ראיתי בזה קושי בשליפה. ויכול להיות שהקושי הזה ניכר פחות בסיטואציות רגילות, אבל כשמתפתח סטרס - הקושי מופיע במלוא עצמתו.
ההשערה הזאת נראית לך הגיונית?

[לי_אורה*]

_צביקי אני שאלתי אותך מאיפה הלחמניות ומי הביא לך אותן אז היית אומר לי פשוט "מלכה"
אז הוא חזר אחריי: מלכה.._
הצעה (מזכירה שלא למדתי ולא מחשיבה את עצמי כמבינה, אבל אולי לא יזיק ואולי אפילו טיפה יועיל ולכן כותבת): אולי במקום לשאול שאלות פתוחות לשאול ומייד להציע לו "תפריט"?
ולשאול שאלות מאוד קצרות שהתשובה להן מאוד מאוד קצרה
למשל: במקום מאיפה לך הלחמניות ומי הביא לך אותן?
שאלה: מי נתן לך את הלחמניות? ומייד לשאול: מלכה? שאול? רבקה? ציפי? (לזה התכוונתי ב"תפריט" כמו במבחן אמריקאי - שהוא רק צריך לבחור את התשובה מתוך כמה אפשרויות)

אבל כמובן שגם בסיטואציה כל כך פשוטה ייתכן שבכלל לא נתנו לו את הלחמניות! כלומר השאלה והאפשרויות יהיו נכונות רק אם נתנו לו. אבל
א. אולי הוא מצא את הלחמניות ולא נתנו לו?
ב. אולי נתן/נה לו מישהו/י שלא מופיע בתפריט השמות או האפשרויות?

אז אולי צריך לחשוב איך לדייק יותר בהצעה, להתאים אותה לצביקי. את בוודאי הכי יודעת מה מתאים ואיך לדייק. וכמובן,. אם בכלל ההצעה מתאימה.

[בוקר_טוב*]

_אני ראיתי בזה קושי בשליפה. ויכול להיות שהקושי הזה ניכר פחות בסיטואציות רגילות, אבל כשמתפתח סטרס - הקושי מופיע במלוא עצמתו.
ההשערה הזאת נראית לך הגיונית?_

ודאי שזה סביר אלא שכמויות התמונות תהינה בלתי מוגבלות..תמיד תחסר לי תמונה ואצטרך להכין חדשה כי הוא נחשף כל הזמן לדברים חדשים
זה לא שהוא מתקשה בלבקש דף או טוש או עפרון..אנסה לחשוב על דוגמא ממש מהתחלה עד הסוף ואם לא אצליח אחכה למחר לארוב לאחת כזו

[בוקר_טוב*]

_למשל: במקום מאיפה לך הלחמניות ומי הביא לך אותן?
שאלה: מי נתן לך את הלחמניות? ומייד לשאול: מלכה? שאול? רבקה? ציפי? (לזה התכוונתי ב"תפריט" כמו במבחן אמריקאי - שהוא רק צריך לבחור את התשובה מתוך כמה אפשרויות)_
אני אף פעם לא מתקילה את צביקי עם 2 אפשרויות בשאלה אחת או 2 משימות בהנחיה אחת (אלא אם הוא במצב רוח מרומם ואני יודעת שזה אפשרי אז אני בודקת דופק - כלומר, אם הוא מבין 2 אופציות בו זמנית).


אז אולי צריך לחשוב איך לדייק יותר בהצעה, להתאים אותה לצביקי. את בוודאי הכי יודעת מה מתאים ואיך לדייק. וכמובן,. אם בכלל ההצעה מתאימה.
לא זוכרת אם סיפרתי כאן אבל היה איזשהו עניין שצביקי היה הולך לשכנים ומשתמש במטבח שלהם כאילו זה שלו..
בגלל זה הייתי לחוצה לשאול
וגם- יש איזה שכן שכל הזמן היה מתלונן על צביקי ונתן לו כמה פעמים שוקולד,בעלי ביקש ממנו להפסיק לתת לו שוקולד
והיו כבר פעמיים שהוא הגיע לכניסה לבית עם שקוולד ביד וכמובן כששאלתי הוא לא ענה..
אז פעם אחת שאלתי את הבת של השכנים והיא אמרה שנראה לה שזה השכן הזה כי צביקי היה ליד הבית שלו שניה לפני זה..

מהדברים שלכן עלה לי רעיון פשוט לעבוד איתו באמת על שאלה תשובה בבית על דברים של היום יום..אנחנו כן עושים שאלות תשובות
אבל אני אתן על זה דגש מאוד חזק
יש עוד משהו שמטריד אותי לאחרונה

[תפילה_לאם*]

אני אף פעם לא מתקילה את צביקי עם 2 אפשרויות בשאלה אחת
אני מניחה שליאורה התכוונה, שתציגי את האפשרויות אחת-אחת, ותחכי למענה שלילי או חיובי.

כמויות התמונות תהינה בלתי מוגבלות
יש בזה משהו חיובי מאוד: צביקי מתעניין במגוון חומרים ונושאים ולומד כל הזמן אפשרויות חדשות.
את מצדך תכסי את האפשרויות שאת יכולה לכסות, ותוכלי להשאיר ריבוע ריק/ מסומן בסימן שאלה שמייצג "משהו אחר". ותתאמנו בלהגדיר את ה"משהו האחר" הזה: זה משהו שאפשר לצייר בו? הוא צבעוני?
תוכלו לשחק משחקי ניחושים כאלה עם כל האחים כמשחק ללא קשר למצב מסוים, שצביקי רוצה בו משהו מסתורי. אבריימי יבחר בצק או שחדוה תבחר מנקי מקטרות או אולי בכלל דמויות מחייכם, וכולם צריכים לשאול אותם שאלות כן-לא, עד שמגלים מה בחרו.

[תפילה_לאם*]

יש עוד משהו שמטריד אותי לאחרונה
?

[בוקר_טוב*]

רק דיברתי והתעוררה כאן ריגרסיה..וריגרסיה כמו ריגרסיה באוטיזם היא קשה

תוכלו לשחק משחקי ניחושים כאלה עם כל האחים כמשחק ללא קשר למצב מסוים, שצביקי רוצה בו משהו מסתורי. אבריימי יבחר בצק או שחדוה תבחר מנקי מקטרות או אולי בכלל דמויות מחייכם, וכולם צריכים לשאול אותם שאלות כן-לא, עד שמגלים מה בחרו.
יש לנו קלפים שאנחנו משחקים איתם משחקי ניחושים..

[תפילה_לאם*]

[אבישג_א*]

הי בוקר טוב, מקווה ששלומך טוב, לא כתבת כאן לאחרונה

מישהי חרדית השאירה הודעה בדף מפגשי חינוך ביתי בירושלים - אולי תוכלי לעזור לה

[קול_פעמונים*]

קראתי את הבלוג מתחילתו ועד סופו
(לויודעת למה אין המשך)
רציתי לאמר לך בוקר טוב, שאת מסוג האנשים שכותבים עליהם ספרים או סרטים
פשוט מדהימה!!!
את כל כך אותנטית ומיוחדת
מאחלת לך שתראי ברכה בעמלך בכל יום ויום.

[בוקר_טוב*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני שונאת פינות מחשב.
הן תמיד מתמלאות באבק מעצבן כזה עם כל החוטים המסתבכים תדיר
ואם מעבירים שם סמרטוט זה אף פעם לא זה כי חתיכות אבק מתגודדות יחד ונדבקות לחווטי החשמל
זה מן מקום כזה שאת חייבת להתיר בו את התסבוכת ולפרק ולהזיז כדי לנקות באמת טוב
ותמיד בלב יש מן הבוטחה עצמית כזו שלא תתני לזה להגיע למצב כזה יותר לעולם
הנה כמה זה נקי וכמה פשוט היה לעשות את זה ואיזה סיפוק זה נותן.

אבל אז כשהאבק מתחיל למלא את המקום ורגע רודף רגע ויום רודף יום
אותה הבטחה צוללת לה לאוקיינוס המציאות ואת ספק מנחמת את עצמך ספק מזכירה
שאת בסך הכל בן אדם.

[בוקר_טוב*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני רוצה להיות עשירה. מה זה עשירה? אני רוצה להיות מיליונרית.
הנה אמרתי את זה

אני רוצה להיות מיליונרית
לא רוצה טרדות כלכליות בכלל בכלל
רוצה להסתכל על חשבון הבנק שלי בהנאה צרופה
ולחשוב פעמיים אם לקנות משהו רק בגלל שאני יכולה, לא חייבת

[בוקר_טוב*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

_קראתי את הבלוג מתחילתו ועד סופו
(לויודעת למה אין המשך)_

תודה! איזה כיף לשמוע
אני לא מסוגלת לעבור על הבלוג הזה ולקרוא בו. עדיין
אולי בעוד כמה שנים
כשאגדל

[בוקר_טוב*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

_רציתי לאמר לך בוקר טוב, שאת מסוג האנשים שכותבים עליהם ספרים או סרטים
פשוט מדהימה!!!
את כל כך אותנטית ומיוחדת_

נקודת מבט מעניינת על טיפוס כמוני מיותר לציין שאני כל כך לא מרגישה ככה...
"עם הרגשה אני לא יכולה להתווכח" אני אומרת לילדים
לא ככה?

[בוקר_טוב*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאחלת לך שתראי ברכה בעמלך בכל יום ויום.
אמן ואמן ושוב אמן!!!!

[בוקר_טוב*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עברו ימים קשים על כוחותינו
ולא שעכשיו הם קלים
לעמל יולדנו הרי
אבל הרגשתי צורך עז לכתוב כאן מזה זמן
כי קרו המון דברים עם צביקי ורציתי לעדכן
גם לחברות הנפלאות הטובות והיקרות שתמכו בי לאורך הבלוג
וגם לטובת אמהות לילדים שאובחנו על הספקטרום

הרי כמה אנחנו צמאות לקרוא, לשמוע, ללמוד מנסיונן של אמהות אחרות
לטובת ילדינו
לעתים להתנחם שיש דברים שלא קורים רק אצלנו ולדעת שזה בסדר, אנחנו לא משוגעים, אחרי הכל
לפעמים באמת להתייעץ וללמוד
אז על אחת כמה וכמה כשיש ילד אוטיסט, שזה עדיין לא דבר נפוץ ברוב המשפחות
ולכן כל פיסת אינפורמציה מועילה

לפחות לי

[קוראת_נאמנה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הידד, חזרת!
אני מתה להתעדכן. התגעגעתי לכולכם כל כך @}

[פלוני_אלמונית*]

ברוכה השווה! תהיתי מה שלומכם, כמה טוב שבאת..@}

[תפילה_לאם*]

שלום!!!
אני חושבת עלייך הרבה!
אשמח להתעדכן מהם המון הדברים שקרו עם צביקי, מה החלטתם בקשר לשנת הלימודים הממשמשת ובאה וכו'.

[בוקר_טוב*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אין מה להגיד
צביקי ילד קורע
מספיק לראות אותו מכסח לשכנים את הדשא
נעול במגפיים
ולבוש בתחפושת של שלגיה בלי תחתונים מתחת
עם כובע מצחיה שכתוב עליו מרצדס
ואוזניות נגד רעש

הילד מפיל אותנו מצחוק

[בוקר_טוב*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

צביקי מדבר יפה מאוד
עדיין זה לא דיבור של ילד רגיל
אבל דיבור
הוא מספר חוויות שעוברות עליו
הוא יודע לזהות ולהבדיל בין תינוק, ילד מבוגר, זקן
ולתאר את זה
הוא מצא לעצמו כל מיני עיסוקים ובנה לעצמו מן סדר יום משלו
מדובב בובות
מלא בחוש הומור (תראה! הנה מיכל רוכבת על סוס בשמיים!)
ומשקר
הבן שלי משקר
איזה אושר!

[בוקר_טוב*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה לכולכן! איזה כיף לקבל כזו קבלת פנים!

[בשמת_א*]

_ומשקר
הבן שלי משקר
איזה אושר!_
מבינה אותך (-:

[תפילה_לאם*]

וואו!
תענוג לקרוא מה שכתבת על ההתקדמות של צביקי.
רק נחת!

איזה כיף לקבל כזו קבלת פנים!
ברור! רק חיכינו שתחזרי.

[עולם_חדש_מופלא*]

שמחה שחזרת
ו
תענוג לקרוא מה שכתבת על ההתקדמות של צביקי.

[פלוני_אלמונית*]

_אני רוצה להיות מיליונרית
לא רוצה טרדות כלכליות בכלל בכלל
רוצה להסתכל על חשבון הבנק שלי בהנאה צרופה
ולחשוב פעמיים אם לקנות משהו רק בגלל שאני יכולה, לא חייבת_

תערכי את הבלוג שלך לספר. את כותבת מדהים והסיפור מדהים ואת מדהימה

[אביבה*]

אני מכירה אתר מדהים (באנגלית) שיכול לעזור לילדים אוטיסטים באמצעות שינוי תזונתי.
אני השתמשתי בזה עם הבת שלי (לא אוטיסטית אך סבלה ממצבי רוח) והתוצאות מדהימות.
fedup.com.au

[אמא_נוסעת*]

ברוכה השבה, גם אני כ"כ שמחתי לראות את הדף ב'מה חדש'
מחכה לסיפורי צביקי והמשפחה
את מדהימה!!!!