חינוך לערכים

[אנונימי]

"למשל, בתי-ספר מלמדים את הערך של ציות לסמכות, ציות מוחלט וללא עוררין. הם מטיפים להתאמה ולהסתגלות (לקונפורמיות), ותומכים בזאת על ידי סוללה מדהימה של מבחנים סטנדרטיים, אשר ניתנים כמעט בכל בתי-הספר בארץ, לילדים מכל הגילים. הם מטביעים באופן שאינו ניתן למחיקה את הערך של תחרותיות הורסת, ואת הגישה הנלווית לו ש"חבר'ה בעלי מרפקים חלשים מסיימים אחרונים". הם לועגים ומבטלים את ערכי האינדיבידואליות, החופש, הסובלנות, והשוויון."

["'אתיקה' היא שיעור אשר נסיון מלמד", חינוך באמריקה, מבט מסדברי-ואלי, דניאל גרינברג, הוצאה לאור של בית-הספר סדברי-ואלי, 1992.]

"האמת היא שבתי-הספר אינם מלמדים למעשה דבר מלבד כיצד לציית"
ג'ון גטו (John Gatto), מורה-השנה של ניו-יורק בשנת 1991

[איתי_שרון*]

באופן כללי לא תפסתי ואני לא תופס את בית הספר כ"מחנך לערכים" כלשהם באופן מודע... הוא מחנך באופן שאני חושב שהוא לא מודע לערכים שמאוד מושרשים בתרבות שלנו עד כדי כך שהם נראים כמובנים מאליהם בחברה צרכנית מערבית ("צריך להיות מצליח", "ללמוד הרבה זה טוב", "הצלחה=כסף" ועוד ועוד ערכים דביליים). הבעיה היא שאותם ערכים משודרים מכל מקום שאליו מסתכלים - טלויזיה, פרסומות, עיתונים, הכל... מה עושים?

[יונת_שרון*]

דוגמא אישית, שיחות, והתנסות במציאות. זה לפחות המרשם שלי.

[דוד_רובנר*]

חופש בחירה.

[הד_בר_ניסן*]

זה אוקסימרון.
אתה יכול לומר אני מאמין שבהינתן חופש בחירה, אתה מאמין שילדים יבחרו בערכים X,Y וזה בסדר מבחינתך.
אתה יכול לומר אני רוצה שיבחרו בX אבל חופש בחירה חשוב יותר בעיני גם אם משמעות הדבר שיבחרו בY.
אבל אתה לא יכול לומר אני נותן להם חופש בחירה ובעת ובעונה אחת מחנך לX.
יתרה מזאת, מה זה חופש בחירה ?
אתה לא נותן להם "דוגמא אישית" ?
אתה לא משוחח איתם ?
החינוך וההכוונה קורים בכל רגע, בכל אינטראקציה, אם זה מוצא חן בעינינו ואם לאו.

[דוד_רובנר*]

חינוך לערכים זה לאו דווקא הערכים שאתה רוצה, או שלימור לבנת רוצה, או שהמדינה רוצה -- זו אינדוקטרינציה. חינוך לערכים זה הערכים שהילדים בוחרים.
אין ערכים בלי חופש בחירה. משהו שלא בחרת הוא לא ערך. כמובן לוקחים סיכון מסויים -- אולי יבחרו משהו שאני לא רוצה. ואז אולי אני אנסה או לא אנסה לשכנעם אחרת, או אכבד את בחירתם -- זה כבר תלוי בי.
דוגמה אישית והדעות שלי הן משהו אוטומטי -- הן אני. אין לי שליטה עליהן, אלא אם כן אני צבוע !!, או אני מצליח לשנות את עצמי -- זאת בעיה אחרת.
אני משוחח איתם -- אני לא כופה את עצמי עליהם.
אצלי זה לא אינדוקטרינציה. בניגוד ל"מערכת החינוך" הממלכתית או הבולשביקית או הפלסטינאית -- הן היינו הך.

[בשמת*]

אין דבר כזה "חופש בחירה" לילדים.

זה ואקום. זה מה שקרה לקיבוצים שרצו לתת לילדים חופש בחירה ופחדו מאינדוקטרינציה. הם קיבלו ילדים רבים שהלכו לחזרה לתשובה, ואחרים שגדלו בלי שום בסיס. היו לי על זה המון שיחות עם הסופר אמנון שמוש (למי שמכיר).

מי שיש לו ערכים ונמצא עם הילדים שלו בהכרח נותן להם דוגמא של ערכים.
חינוך לערכים שהוא הטפה מילולית ללא קשר למעשה, המבוצעת ע"י הכרחה שתלטנית של ילדים לפעול פעולה חיצונית תוך כדי ניתוק או התנגדות - זו אינדוקטריציה והיא בעלת תוצאות שליליות.

"חופש" - אין. זו רק העמדת פנים שיש מקום נייטראלי עם מודעות והבנה וידע מספיק שממנו יכול הילד לבחור. קישקוש!

סליחה שאני מתעצבנת בקול רם כל כך, אבל החלטתי לא לצנזר את עצמי.

[רועי_שרון*]

לא הבנתי, בשמת. מרוב עצבנות היית לא מובנת (לי לפחות). למה אין חופש בחירה לילדים?

[יונת_שרון*]

בשמת אני חושבת שאני מבינה למה התכוונת ומסכימה: בשביל להעביר ערכים לא מספיק חופש, אלא צריך גם מעורבות ואהבה. חופש בלי אהבה יוצר "ואקום". הבנתי אותך נכון?

[יונת_שרון*]

ולגבי מה שדוד והד כתבו, נראה לי שרוב מי שאומר "חינוך לערכים" מתכוון באמת לאינדוקטרינציה של הערכים הפרטיים שלו. במיוחד שרי חינוך (לא רק לבנת, גם כל אלה שקדמו לה.)

[דוד_רובנר*]

כמובן שאנחנו מדברים על אידיאלים -- אוטופיות -- שאיפות. זה הדלק שמניע את העולם.
"אין חופש בחירה", אז אין:

• דמוקרטיה.
• שלום.
• הגינות.
• הורים "מושלמים".
• מספיק כסף.
• מספיק זמן.
• מספיק סבלנות.
• מספיק סובלנות.
• מספיק התחשבות.
• מספיק רגישות.
• . . .

[השלם את החסר]

איך גרינברג אמר?:
[. . .]
_"יצירתיות אינטלקטואלית, מצויינות מקצועית, אחריות אישית, סובלנות חברתית, חרות מדינית -- כל אלה הן כולן היצירות היפות ביותר של הנפש האנושית. הן פריחה עדינה אשר זקוקה לטיפוח מתמיד.
אנחנו כולנו, השותפים בסדברי-ואלי, גאים לתרום לטיפוח זה."_

[מדוע ללכת לבית-הספר? -- בחזרה לדברים הבססיים (היסודות), דניאל גרינברג, הנסיון של בית-הספר סדברי-ואלי, ע' 5, הוצאה לאור של בית-הספר סדברי-ואלי, 1987.]

[דוד_רובנר*]

חופש = אהבה

ראה: מה זאת אהבה

[אש''י_ר*]

מבוגר נוכח, שנותן דוג' אישית למימוש ערכים (שלו), זה זה החינוך לערכים.
ומכאן כל אחד ע"פ ראות עיניו, לא בטוח שדמוקרטיה או חופש הם ערכים מבחינתי.
אבל כן אהבה, אמת, התנהגות נכונה (מיומנויות גישור למשל), אי אלימות (גם אי אלימות לטבע שלנו) ועוד.

[מתעניינת*]

אני תוהה לגבי הקניית ערכים לילדים -
איזה ערכים אתם מקנים לילדים שלכם ?
האם אתם עושים את זה מתוך מחשבה ובמכוון או שאתם פשוט חיים כמו שאתם והם לומדים ?

[מחשבות*]

אני מקנה לילדי ערכים שאני מאמינה בהם וחיה לפיהם.
אני משקיעה הרבה מאד מחשבה וכוונה בהקניית ערכים.
לרוב אני פסיבית וזורמת, מתוך תקוה שיחקו אותי.
עם זאת, אני תמיד על המשמר כדי לסנן בעדינות מסרים שלא נראים לי.
זה דורש המון הקשבה וסבלנות וריכוז, למשל בכל פעם שהילדים שואלים "אמא נכון ש-"

[מחשבות*]

אה- וכמובן חשוב להבחין אם הילדים בבית או בחוץ. עם ילדים שבחוץ בטח לא הייתי מרשה לעצמי לזרום ללא מחשבה, כשאנשים אחרים שם בחוץ ממלאים להם ת'ראש.

[מתעניינת*]

אפשר לקבל קצת דוגמאות ? זה מאוד מעניין אותי.

[מחשבות*]

בשמחה, אבל דוגמאות למה?

[מחשבות*]

חשוב לי שהילדים יפתחו את הערכים שלהם באופן טבעי ככל שניתן, משוחררים עד כמה שניתן מאופנות ונורמות מתחלפות, נקיים מלחצים, מחוברים ככל שניתן להבנה הפנימית שלהם ולעצמות הפנימיות שלהם. לפיכך, אנסה להרחיק מהם דעות שנראות לי קדומות, לא דרך יציקת הדעה שלי במקומן, אלא דרך פתיחת הדרך והלגיטימציה לשאול שאלות, לחקור ולהגיע לתשובה המתאימה לכל אחד מהם. עיקר הדרך היא במניעה.

דוגמאות למניעה: לא מתכוונת לכפות לימודים, מבחנים, מטלות וכד'; לא קונה חטיפים או שטויות בחוץ רק בגלל שזול; לא לוקחת אותם לאירועים בומבסטיים או כאלו שהמסר שעובר בהם חורה לי; לא קונה צעצועים או ספרים עם מסרים שחורים לי, או כאלו שחוסמים את הדמיון.

בכל סוגי המקרים נדרשים לי אקטיביות רבה, מחשבה ומאמץ. הרבה יותר קל לשלוח לבית ספר ולקנות דברים כמו כולם וללכת עם כולם לאירוע ולקנות מה שכולם ולקבל מה שכולם ולאכול מה שכולם ולא לחשוב כל כך הרבה.

יש גם ערכים שאני כן יוצקת בעצמי: ערכים של שוויון, שלום, כבוד האדם, הגנת הטבע, עזרה לזולת וכד' – את כל אלו אני בהחלט מנסה להעביר, בעיקר בדרך של שיתוף במעשי אני, וגם בדרך של התערבות במעשים של ילדי. למשל, אם אחד מהם ינסה לפגוע בזולת או בסביבה בדרך כל שהיא, סביר להניח שאתערב.

[ב_דחילו*]

אני מרגישה קצת שונה ממך. אני זוכרת שכשנולדו ילדי קראתי שכשילד מוקף ובטוח באהבה אליו - הוא פנוי לפתח את היכולות השכליות שלו. אני נוטה להאמין שאותו דבר קורה גם עם רגש וערכים. התפקיד שלי הוא לקבל אותם ולהאמין בהם - ואני מרגישה שההתפתחות המוסרית היא חלק טבעי, כמו הצמיחה החברתית והכישורים הקוגניטיביים.

למשל, אתמול אמרתי לביתי לא לאכול יותר משהו שהיא רצתה. יצאתי מהחדר (למחשב כמובן ) והיא גררה כיסא וטיפסה על השיש לקחת את מה שרצתה. אחיה הגדול חטף לה את החטיף ורץ אלי כשהיא בוכה בכי קורע לב.
אמרתי לו תודה רבה שסיפר לי - מבחינתו הוא עשה את מה שצריך כדי שכלל מסוים של הבית - קודם אוכל וכו' - יתקים. מבחינתה -מתוקה קטנה - היא כל כך רצתה לאכול והפעילה את כל מה שיש לה להשיג את זה. חיבקתי אותה ואמרתי לה שהיא יכולה לקחת אחרון ואנחנו מחכים קודם לאוכל.

יש פה ערך של 'אמת ושקר' מצד אחד אבל גם החטיפה שלו, לא הייתי רוצה משטרה חשאית והפחדות בבית, אלא להשיג שיתוף פעולה והבנה. אני מנסה לא להטיף ולהראות לכל אחד מהם שאני מבינה את המניע שלו - ומה הייתי רוצה שיהיה או מה אני חושבת ומרגישה.

בקשר לערכים של שיוויון, שלום, כבוד האדם, עזרה לזולת - אינשאללה שירבו בחיי (ובחיי המדינה?).

[מתעניינת*]

ונניח שאני אשים דגש מיוחד על דברים שאני אומרת - הרי ילדים קולטים דברים מעבר למה שאומרים להם - אז נראה לי שמה שבעיקר חשוב זה איך שאני מתנהגת.
ואפילו יכול להיות מזיק אם אני אגיד משהו אבל לא באמת אחיה לפיו. בגלל זה אני חוששת מלנסות להקנות ערכים באופן "מלאכותי " .

[יונת_שרון*]

זה נכון, אבל מותר לפעמים (כששואלים אותנו) לנסח במלים את הערכים לפיהם אנחנו נוהגים במציאות.

[רותם*]

אני רוצה לחדד עוד קצת את מה שיונת אמרה: הרבה מהדברים שאנחנו עושים בגלל סיבה טובה - במיוחד אם זה משהו שהגענו אליו בתהליך מודע - זה מוצלח להסביר לילדים (וגם למבוגרים אחרים) למה. לא להטיף ולנג'ס - לשתף. שיכירו גם את תהליכי השינוי שעברנו, ולא רק את התוצאות. כי ערכים מתוך בחירה זה משהו שמתפתח וגדל, אם אנחנו עצמנו מתפתחים וגדלים.

[עודד_המחפש*]

יש דיון מעניין וקשור בדף להימנע משאיפות עבור ילדינו

[פלונית*]

לא יודעת אם זה הדף במתאים, אבל:
אנחנו הורים טריים (4 חודשים) ומחפשים ספר טוב ופשוט על חינוך ילדים. מישהו יכול להמליץ?

[יונת_שרון*]

ארון הספרים ההורי

[פלוני_אלמונית*]

www.bikoret.social.org.il
ביקורת - הוצאת ספרות ילדים חברתית-אומנותית
ביקורת היא הוצאת ספרים בהתהוות, הפועלת לקידום ספרות ילדים אומנותית בעלת אחריות חברתית.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

לא בטוחה שזה הדף המתאים, אבל:
תפקיד לכל תלמיד/ה
בית הספר, סוכן מובהק (אם כי כושל) של התרבות, מנסה לאלף תלמידים בשיטות ביהייביוריסטיות מורככות להתנהגות חברתית, אחראית ואלטרואיסטית.