חינוך לפרס נובל

[סמדר_נ*]

מ י, למ קישרה משהו דומה למעלה, ב 12.10. הגבתי.
בנוסף למה שאמרתי אז, נראה לי שראוי לזכור שפרופ' שכטמן קיבל את הנובל בגלל תגלית כימית, לא בגלל ידע חינוכי או חברתי שעולה על זה של "האדם ברחוב". הידע שנחלק באתר הזה על אלטרנטיבות חינוכיות לביה"ס הוא עדיין נחלתם של מעטים, ויש לי תחושה שכשהוא מבקר את "ההורים שלא שולחים ילדים לביה"ס" מה שעומד לנגד עיניו זו לא קבוצה איזוטרית של מחנכים מהבית, או אלטרנטיביים אחרים, דתיים או לא. נכון שעדיף היה שהוא לא ידבר גבוהה גבוהה בנושאים שהוא לא מבין בהם, אבל הוא לא שונה בכך מרוב הישראלים, והם עושים את זה גם בלי נובל.
ולפחות לפי הנראטיב העיתונאי, שכטמן הוא לאו דווקא גאון -- הוא בעיקר מדען מוצלח שהיה לו אומץ לעמוד על האמת המדעית שלו גם כשקהילייה שלמה צחקה לו בפרצוף. הוא ראוי על כך למלוא ההערכה -- אבל הציפייה לגאונים מורמים מעם היא שלנו. שכטמן, כמוהו כקודמיו בנובל, הוא ככל האדם. לא הוא ולא אף אחד אחר הבטיח לנו שכל מילותיו יהיו חוכמה צרופה.

[אבישג*]

_זה באמת מענין.
עוד נקודה מעניינת, שיש גם הרבה יהודים בין הלא ישראלים שקיבלו פרס נובל.
אולי אפשר למצוא משהו בחינוך אצל יהודים ואז ישראלים הם חלק מהקבוצה_
בדיוק
האמת שמההתחלה לא הבנתי את השאלה, הרי קרוב ל30% מזוכי פרס נובל הם יהודים (המהווים כידוע פחות מאחוז מהאוכלוסייה)
אז הגיוני שגם יהודים מארץ היהודים יזכו בפרסי נובל
ולגבי החינוך
פרס נובל ניתן לרוב בגילאים מבוגרים מאוד, לכן אי אפשר על סמך פרס נובל להחליט על החינוך בארץ בארבעים השנים האחרונות, אולי בעוד ארבעים שנה נוכל להחכים בעניין (-:
לא בדקתי, אבל אני משערת שחוץ מכישורים צריך גם הרבה מאמץ, התמדה והשקעה, אולי גם חינוך קפדני מאוד הסותר את החינוך החופשי

[דורון_פק*]

סיפור אדיר השנה חברי הוועדה לא הצליחו לאתר את מילגרום (בתחום תורת המכרזים) לבשר לו על הזכיה. הם ביקשו משותפו לזכיה ווילסון שגר בסמיכות אליו, שיגש לביתו ויעיר אותו. מצלמת הפעמון קלטה את העדכון על הזכיה, בתיעוד מקסים של רגע מרגש בחייו של החוקר. אפשר להתרשם מזוג השכנים שהגיעו שגם הם די רגועים ונינוחים,
אישתו של מילגרום שלא נמצאת בבית. קיבלה התראה לנייד שמישהו מתקרב לדלת, וצפתה בשידור ישיר בעדכון של בעלה על הזכיה על ידי השכנים.

[בלבוסטה*]

הזכיר לי את הפרק בחברים על החבר של פיבי שחזר אחרי הרבה שנים ממחקר בחור נידח מרוט, עם השערת מחקר שהתפוצצה בפנים, בלי דולר...


אני חושבת שמה שמאפיין זוכי פרס נובל כמו מה שמאפיין אלופי עולם, הוא שילוב של יכולות גבוהות מולדות, סביבה שמטפחת העמקה והתמדה אינטנסיביים וחינוך קפדני.
גם שחקן כדורגל עולמי שיחק 12 שעות ביום בשכונה והיה מי שלקח אותו בשלב מסויים להתמקצע.

לא חושבת שיש משהו חריג בשנים ההן מלבד העובדה שהמחקר האקדמי דורש עשרות שנים של ניסוי וטעיהההכרה מדעית, מימונים ו- מזל.
ובהתאם הזוכים הם בגילאים מתקדמים.

מה שכן, יש אינפלציה להשכלה ופופוליזם שמרחיק פריצות דרך ממוסדות שמקדמות פס יצור לתעודות על פני השכלה לשם השכלה.

וגם צריך לזכור שיותר קל לפרוץ דרך בתחילתה... כשאני פתח את תפוח הזהב הוא היה שם דבר וכשחיים כהן דיבר על חציל הוא המציא שפה קולינרית. היום כל בית שני בישראל מחזיק ביכולת להרים כמה מתכוני גורמה, כלים מקצועיים וידע כללישלא נופל מזה של טבח מקצועי. פתאום לפרוץ דרך קולינרית נהיה הרבה יותר מאתגר.

[יולי_קו]

מהצד השני:
יש המון חוקרים ומדענים מעולים שלא נכנסו לרשימת נובל, ושהם לא פחותים ברמה. כלומר אפשר לחזור לכך שתעודות הן לא חזות הכל, ובמיוחד כשזה לא קשור למדעים. לרשימת פרס נובל לשלום השתרבבו שמות שאני לא מסכימה בכלל על זכייתם בפרס, ולא רק בהשוואה למועמדים האחרים של אותה שנה.

[בלבוסטה*]

זה נכון.
בדרכ מי שנמצא בטופ של הטופ הוא פוליטיקאי לא קטן אז זה מחייב גם את זה. לזה אין קשר לחינוך.