יוטי מפשפשת סיבוב שני

[יוטי_בעיר*]

המצב עדין טוב על אף שההודעה הקודמת שלי הביאה במרפיות קצת גשמי ברכה בבית, בסופו של דבר ניתן לסכם שהמצב טוב, במיוחד כשעכשיו הוא אומר "ממה" לפני שהוא מתחיל לעשות פיפי או בזמן שהוא מתחיל לעשות קקי.
מדהים! הילד בן שנה ו-3 חודשים (טעיתי בהודעה הקודמת, הוא היה קצת יותר אז).

צפלוני נפרד מהמטפלת המקסימה שלו והתחיל ללכת למשפחתון נעים ומיוחד ל2-3 שעות ביום. הוא לובש שם חיתול אבל מפשפשים אותו (ברצון). אחה"צ פעמיים בשבוע השכנות שומרות עליו ועל יותם ומפשפשות אותו גם.
אין ספק, הבחור עושה הסטוריה ומשנה את העולם. מלמד אנשים לפשפש ומראה להם שאפשר גם אפשר להתאפק ולשמור על חיתול יבש.

בתחום הצפלוניות מתחיל שיפור. הוא כבר לא יורד באחוזונים, בדיקות הדם שלו טובות והגסטרו לא ממהרת לעשות אנדוסקופיה בהרדמה ודחתה את זה בחודשים לראות מה קורה איתו.
לדעתה הוא נראה בריא וחיוני וקשה להאמין שמשהו לא בסדר איתו.
אני אמרתי את זה קודם .

פוסט הבא : נתונים סטטיסטים על הפשפושים של שחר במהלך היום, אני מתה על זה! כל היום מחשבת .

[קרו_נה*]

רצית לכתוב לך שאם הוא
נראה בריא וחיוני וקשה להאמין שמשהו לא בסדר איתו.
אז באמת למה לחפש מה לא טוב, אבל לא רציתי להתערב במקום הזה, ולכן שמחה לשמוע שדחיתם לבינתיים את הבדיקות.
גם הפיצפוצה שלי היא קטנטנה כזאת, אבל כ"כ חיונית, בריאה, חזקה שאני לא בודקת כל מני דברים שעלולים לערער לי את הביטחון בבריאותה כמו בדיקות משקל ודם.
היא יונקת (הרבה) ואוכלת אוכל טוב, אין כל מני שטויות בתזונה שלה, ולכן היא לא "משמינה", לעומת קטנטנים אחרים שאולי אוכלים סימילאק, בצקים, מתוקים והם מהווים את הממוצע, מה שגורם לה להיראות קטנה יותר, אך גם אנרגטית יותר. אולי גם אצלך זה העניין?
בפשפושים אצלנו גם יש שיפורים למרות שהחורף מקשה קצת על העניינים, כל מני פשפושי גינה שבקיץ היו נספגים באדמה, היום הם במכנסיים.
זו ילדה ראשונה שלי וזה פשוט מדהים. היא בת שנה ו -5 בלי חיתולים, צועקת טיטי וקקה (אומנם בדר"כ אחרי, אבל מבינה, מזהה, מתחברת...).
את הקקי אני תמיד מזהה שיש לה, אבל הדעתנית הקטנה לא מוכנה שאני אתקרב לעזור, היא רוצה לבד, ושוב בקיץ זה היה בסדר היא היתה עושה בגינה, והיום זה במכנסיים... לא יודעת עוד איך להתמודד, בינתיים זורמת, לא רוצה להפריע לה בשחרור.
תודה על השיתוף ועל המקום לשתף...

[יוטי_בעיר*]

גם הפיצפוצה שלי היא קטנטנה כזאת, אבל כ"כ חיונית, בריאה, חזקה שאני לא בודקת כל מני דברים שעלולים לערער לי את הביטחון בבריאותה כמו בדיקות משקל ודם.
אני שמחה שעשיתי בדיקות דם ו"עליתי" על זה שאין לו B12, מחסור כזה יכול לעשות בעיות.
אני לא יודעת אם להציע לך לבדוק כי אני לא יודעת מה המצב אצלכם אבל אצלנו הוא בקושי עלה במשקל ובאופן קבוע ירד באחוזונים ואני העדפתי לבדוק. אם הוא פשוט היה קטן וזהו יכול להיות שזה לא היה מפריע לי רק שמתינוק שנראה כמו תינוק הוא הלך ונראה כמו גפרור מתולתל יותר ויותר.
עכשיו אני שוקלת לכתוב מכתב למשרד הבריאות על הרופאה בטיפת חלב שאמרה לי להפסיק להניק במהלך היום ולתת מטרנה כשהיה בן 9 חודשים במקום להמליץ לבדוק מה הבעיה.

עכשיו הוא חולה. מקורר, עם חום גבוה ושיעול נבחני.
מחייך רק 30% מהזמן במקום 90% במצב ערות רגיל ובאופן מפתיע מתפשפש כרגיל ושומר על עצמו יבש.
תופעה, הילד הזה הוא תופעה.

[יוטי_בעיר*]

זה המצב, שני ילדים חולים שחטפו יחד את אותו הדבר והוא שיעול עם חום.
לא ניתן כרגע להוכיח שזה בגלל שאחד מהם נכנס למסגרת (מתה על התיאור הזה) עם ילדונים נוספים שמהם הוא חטף את זה משום שאחיו חלה יחד איתו באותו הזמן.
הם חמים, חמודים, מגיבים תגובות לא נחמדות יותר מהרגיל אבל תזזיתיים מאד ואחרי 3 ימים של טיפוס אמיתי על הקירות (של הגדול מביניהם) הוחלט הערב שמחר ויהי מה הם מפסיקים את החינוך ביתי הזמני שנכפה עליהם וחוזרים לגן ולמשפחתון.

שחר עם חיתול בד כרגע שנשאר יבש אבל מוריד ממני לחץ הנובע מזה שאני מפחדת שהמחלה תשפיע לרעה על הפשפושים שלו. אולי זה מוריד ממני לחץ בכלל, מין לחץ סמוי, אין לי כח בחורף ובקור להתעסק עם בגדים רטובים שלו ועדין אם אני מקפידה לקחת אותו לפשפושים אחרי האוכל, שינה והרבה זמן פעילות יבש אז הכל נשאר יבש ונקי.
אני לא אוהבת לעבוד בלחץ.
זה כמו שאתמול נסיתי לעשות משהו במחשב, משהו שקשור לעבודה ולא הצלחתי. עם זה שזה היה מעצבן והרגשתי חסרת אונים עוד שחר ויותם החולים שיגעו אותי ברקע. חטפתי עצבים והחלטתי שאני מתפטרת! התקשרתי הודעתי לאיש שהתפטרתי (למי שעוד לא הבין, אני גם הבוסית ולכן אין צורך במכתב התפטרות) והוא מצדו רק אמר שאם זה מה שאני רוצה זה גם בסדר ויש לי מספיק עבודה בחיים.
מאותו הרגע הכל זרם בכיף. לא הצלחתי לפתור את הבעיה אבל נכון להיום הכל עובד טוב יותר ומתקדם כמו שצריך. רק מלהוריד לחץ.
ככה זה גם עם חיתולי בד. כשאני מרגישה שזה מלחיץ אותי אני עוברת לבד ווואלה, אם יש שינוי אחרי זה אז הוא לטובה.

אמרתי סטטיסטיקה, נכון? אני לא אתן מספרים (כי לא סופרים, נכון?) רק אציין שיש הבדל משמעותי בין הבוקר לערב כשבבוקר יש ה-מון פשפושים ובערב כמעט ואין (ובלילה הוא מקפיד להיות כל הלילה יבש בלי פשפושי לילה). רוב ההפתעות יהיו בבוקר וחלקן מרוב שאין לי כוח לפשפש כל כך הרבה (וגם אין לי זמן, יש פה ג'אגלינג של עוד שני ילדים שצריך לארגן) .
אני,אני, רוב הפספוסים זה בגללי. ברור, לא?

[יוטי_בעיר*]

תרשמו לכם את התאריך, ה-17/12/2011 , יום לפני גיל שנה ו-4 חודשים, שחר אמר "פיפי" כשניסיתי לפשפש אותו.
טוב, נשמע יותר כמו "פפה" (על משקל "ממה" שככה הוא קרא לזה עד עכשיו) וגם לא יצא כלום (למרות שראו שהוא מנסה לעשות) אבל זה משהו, לא?
עכשיו יהיה קל יותר להבדיל מ-"מה" שזה מים (וגם תשובה תמיד לקריאה "שחר") ול-"אמא" שזה כמובן אמא.
אז נכון, הוא אומר כרגע "ממה" (ומתחיל להתחלף ל"פפה") רק בזמן פשפוש מוצלח או אחרי פספוס לא מוצלח, אבל אני אופטימית ומאמינה שזה משתפר יום יום.
המגמה הכללית היא שהוא מבקש דברים ואנחנו מבינים. "מה" זה לשתות , "אם" זה לאכול, "דן" זה דין דיגי דנדן שזה מילות השיר בזמן רכיבה כשהוא יושב על בטן של מישהו ששוכב ומקפיץ אותו (לרוב אבא שלו או דריה) וכשהוא רוצה לינוק הוא פשוט מצביע על החזה ואומר בתקיפות "את זה!".
אז גם פשפושים הוא בטח יתחיל לבקש בבירור ונגמור כבר עם הטלפתיות האלה והקריאה בבולבול, שגם אנשים אחרים יבינו שיש לו ולא רק אני.
אני אופטימית, זה עוד יגיע.

[סלט_פירות*]

איזה כיף זה!

[קרן_שמש_מאוחרת*]

תרשמו לכם את התאריך, ה-17/12/2011
רשמתי תגידי איך זה שהוא לא קם לפיפי בלילה? אצלנו היא כמה בסביבות ה4-5 פעמים בלילה זה תמיד פיפי ותמיד חוזרת לישון עם הנקה. מתיש.. יש לך איזה רצפט? אגב, המילה הראשונה שלה היתה ציצי (שנשמע יותר כמו "סיסי" מתוק) ואני מחכה לרגע שהיא תעדכן באופן ברור שיש לה פיפי. למרות שגם אצלנו העניינים די יבשים. קישטה מרפי. אה ועוד שאלת אחיות לגורל - מה הם עושים ב"מסגרת"? היא התחילה משפחתון שמגלה פתיחות מעוררת הערכה לרעיון אבל חוץ מלפעמים פה ושם רוב הזמן לא מצליחים לפשפש אותה ואז או שהיא מחזיקה יבשה כמה שעות (מה שלא כל כך מוצא חן בעיני כי אני לא רוצה שתתאפק) או שפשוט מחליפים מכנסיים רטובים.

[יוטי_בעיר*]

תגידי איך זה שהוא לא קם לפיפי בלילה?
שאלה טובה. קם יבש כמו מדבר אפריקאי וזה לא שהוא לא יונק לאמא שלו ת'צורה.
אם קר לו מידי הוא יעשה בלי להודיע וכמה פעמים בלילה , אבל רוב הזמן יבש.


היא התחילה משפחתון שמגלה פתיחות מעוררת הערכה לרעיון אבל חוץ מלפעמים פה ושם רוב הזמן לא מצליחים לפשפש אותה ואז או שהיא מחזיקה יבשה כמה שעות (מה שלא כל כך מוצא חן בעיני כי אני לא רוצה שתתאפק) או שפשוט מחליפים מכנסיים רטובים.
אוי. ראית אותם מפשפשים? כי גם את שחרון לא הצליחו ואז עלינו על זה שהם לא מפשפשים אותו כמו שהוא "אוהב". אולי תעבדו על זה קצת.
אולי זה מסוג המצבים של "היא בסוף תתרגל"...
גם אצלנו בעיקר אני מצליחה לפשפש אותו, הוא לא משתף פעולה כמעט עם מישהו אחר.

[פלוני_אלמונית*]

שחר אמר היום "ביפי" לפני שהיה לו קקי , כלומר כשהרגיש שיש לו קקי.
גאון!
משתלם היה לומר לו שהוא עושה קקי/פיפי כשהוא עשה . עכשיו זה חוזר חזרה .
עוד כשבוע הוא יהיה בן שנה ו-5 חודשים.

יוטי בעיר

[יוטי_בעיר*]

ואפילו מרשים יותר מלומר "ביפי" כשהוא צריך לשירותים הוא אמר "אנביפי" כשפשפשתי אותו והוא לא רצה.
רק אז שמתי לב שאני אומרת לו "אין פיפי" בפשפוש סרק.

[קרן_שמש_מאוחרת*]

מרשים ביותר. גם אצלנו היא התחילה להגיד לפעמים פיפי כשהיא צריכה. אויש איזה נחת זה לקצור פירות כאלה הה?! זר לא יבין זאת

[יוטי_בעיר*]

זהו! תם ונשלם!
אני סוגרת באופן רשמי את הבלוג!
אם כי אני הולכת לצרף סיכום דברים שאכתוב כשיהיה לי יותר זמן.

שחר בן שנה וחצי (וקצת) . מוריד מעצמו את הבגדים כשהוא רוצה לשירותים במטרה לא לפשפש על עצמו. אם יש מבוגר אחראי בחדר ששם לב לזה הוא גם יגיע לשירותים (אם כי יש מצבים נדירים שבהם הוא הולך בעצמו לחדר המקלחת והיו פעמים אחדות שהוא אף הניח את הישבנון על האסלה ומחא לעצמו כפיים).
זה אומר כמובן שצריך להיות מבוגר בחדר , על המבוגר להיות אחראי ובנוסף הוא גם צריך לשים לב. אם אחד מהפרמטרים אינו מתקיים שחר יאלץ למצוא מישהו להודיע לו שיש שלולית על הרצפה אחרי שהוא עשה אותה. המישהו הזה לא חייב להיות אף אחד מהפרמטרים שמניתי למעלה בשביל שהשלולית תנוגב או שההודעה תגיע למישהו שינגב.

זהו, עכשיו אני פורשת לי להנות מהשקעה של שנה וחצי. סבלנות שלי וגאונות של שחר. זה לא סתם , יש לו אופי של תינוק מפושפש. מגיע לו חלק נכבד מהקרדיט.
זאת היתה חויה נהדרת של שנינו ועם כל הרגעים הקשים והמבולבלים שהיו לי ששאלתי את עצמי בהם למה לא לחתל מהתחלה ופשוט לעשות גמילה מחיתולים בגיל צעיר אני חושבת שאם היינו מתחילים עכשיו הכל מהתחלה הייתי עושה את אותו הדבר.

אני אמצא זמן ואעלה עוד סיכום לעזרת מפשפשים בהווה ובעתיד ובכל מקרה אשמח לעזור בנושא גם בדף הנוכחי וגם "באימייל"[email protected] שלי.

שלום לעולם!