יולדים בבית

מזל טוב לכולכם! התרגשתי איתכם תוך כדי... (אבל התביישתי להתרגש לכם באמצע הכל). איזו חווייה יפיפייה, איזה כיף! תודה על השיתוף.

מצטרפת לכולם בברכות ומגישה לנורית זר ענקי של פרחים.
איזה כיף לך !

כרגע,עברו 24 שעות מאז התישבה נורית(המרקדת), על הרצפה, קראה לשפרה 'שמן, שמן', וזו השיבה לה 'איזה שמן, הראש בחוץ', והתינוק שלנו החליק לו כך לידי אמו, בדרך הכי טבעית, מופלאה ומושלמת.
וכרגע אני רואה את שניהם, שוכבים חבוקים ומעורסלים ביחד. תינוק עירום, רגוע ושקט, שפוקח לראשונה את עיניו, ומנופף ביד ארוכה ובודקת.
ואני יכולה לומר רק דבר אחד, ממקום הורותי את עידו: אשרי וטוב (?) לי שכך זכיתי, שהוא (בני) ממשיך לעשות לי את החיים לא שיגרתיים, מעניינים, בלתי צפויים ומתחדשים.
ואני נפרדת מכולכם בדף הזה, ובעוד יום-יומיים גם ממשפחתי המופלאה שבצפון (וחוזרת לחיפה) -
וצופה לבאות...
מה עכשיו ?...

המון מזל טוב!!! ברכות ואיחולים לבביים. גאה בכם על הלידה בשידור חי כול הכבוד!!
המון אהבה וטוב לכם ולילדים.

ובהמשך לברכות, איזה סבים אחלה!
נו, זוגיות והורות כמו של נורית ועידו לא צומחת על עצים...
רואים את המקורות...

למייק רותי לנורית ועידו מזל טוב להולדת ילדכם מבשר הסתיו.

I just spoke to Shifra today and she told me...
The page is so exiting and it is a brilliant idea!!!
Wishing you lots of happiness and love.
Elana, Ori and the kids.

רק עכשיו קראתי,איזה התרגשות, איזה סיפור.
המון נשיקות וחיבוקים.

מותר פה שאלה טכנית?
האם ויתרתם לעצמכם על התענוג של אישפוזון?
האם פיציתם בבדיקת רופא אחר?
(שוב - אם השאלות לא במקום במקומכם - אין לי שום סנטימנטים - תמחקו).

רק עכשיו קראתי...
מדהים! [הדיווח והלידה], מזל טוב!

המון המון מזל טוב, שמחה ואושר !!!!!!!!

ואאוווווו!!!!!!!רק עכשיו קראתי! כמה מדהים ומרגש!!!!מאחלת לכם המון מזל טוב ולילות רגועים......

המון תודה לכולם על כל התמיכה והחום, ועל הנוכחות-ללא-פלישה.

הלידה הייתה מאוד מפתיעה בשבילי, שונה לחלוטין מכל אחת משתי הלידות הקודמות.

כפי שעידו סיפר, היה לי ציר אחד חזק, כואב כמו חרב שתקועה בתוכי. פתאום הרגשתי שהוא הופך לציר לחץ ומיהרתי לרדת לרצפה ולהוריד מכנסיים. לא הספקתי.
שפרה היתה שם פתאום, ואמרה לי איך לשחרר את הלחץ. לתדהמתי הצלחתי להפסיק ללחוץ. הכאב נעלם! הייתי המומה.
ואז, כשאני מתבוננת בתדהמה הולכת וגוברת, התינוק פשוט יצא בעצמו, בלי שום לחץ. הוא הוציא את עצמו בשקט ובצורה רגועה, ואני רק לקחתי אותו אלי ומרוב שמחה ומבוכה פרצתי בצחוק! יצאת אלי! יצאת אלי בעצמך!

ישבנו שם על הריצפה צוחקים ומאושרים עם תינוק מושלם ומדהים. שמעתי את שפרה אומרת משהו על דימום, ואחר כך על זה שהוא פסק, אבל לא ממש שמתי לב. הייתי עסוקה בתינוק, בהנקה, באושר.
ופתאום נעלם לי הכוח. כנראה ששפרה כבר היתה מוכנה לזה, כי מיד הייתי עם הראש למטה והרגליים למעלה. זה לא הפריע לי – המשכתי להחזיק את התינוק, להניק, רק בתנוחה קצת מוזרה. בינתיים הביאו לי מים וענבים, ושפרה שלפה שקית מאיימת של עירוי והניחה אותה על השולחן. אכלתי ושתיתי כמו ילדה טובה, הנחתי לעידו לקחת את התינוק, והתרכזתי בלהתחזק.

הסתבר שאיבדתי הרבה דם. יותר מאוחר אמרה לי שפרה שנראיתי כמו ווֵסלי אחרי שהוּצא מתוך "המכונה": mostly dead. וכמו מקס בעל-הנס, היא דחפה לי לפה גלולות כדי להשיב לי את כוחי (ארניקה). בהתחלה לא יכולתי להזיז הרבה יותר מאצבע. שפרה הייתה איתי כל הזמן ושמרה עלי (לפחות כך הרגשתי – עידו מספר שהיא עשתה עוד דברים). לאט-לאט התחזקתי מספיק בשביל לצאת למתקפה מתוכננת היטב על המקלחת.

אחרי המקלחת הושכבתי במיטה (בעדינות), עידו יצא למתקפה הפרטית שלו על הלכלוך והבלגן, ושפרה חיכתה איתנו עוד קצת – גם כדי לאפשר לו לסיים, וגם כדי לאפשר לי לחוש בטוחה מספיק להשאר בלעדיה. בסוף שחררנו אותה באמצע הלילה, אחרי כמעט יומיים שבהם היא עשתה אצלנו הכל: תמכה, ניקתה, ליוותה, בילתה עם הילדים, הכינה שיקויים, גלשה באינטרנט, ובסוף גם יילדה.

עבורי זה היה מאוד מתסכל להתחיל את החיים עם התינוק החדש במצב של חוסר אונים. כל פעולה מעבר לשכיבה דרשה מאמץ מחושב והשגחה. אבל התינוק היה סבלני, עידו לקח אחריות על הטיפול בהכל, ואני הרגשתי שיפור משעה לשעה. למחרת כבר יכולתי לשבת בחופשיות. אחרי יומיים הלכתי בתוך הבית לבד, ונשאתי את התינוק למרחקים קצרים. ביום השלישי כבר הלכתי איתו על הידיים עד לבית הורי. אחרי ארבעה ימים כבר הייתי במצב טוב יותר מאשר אחרי הלידות הקודמות, כשחזרתי מבית חולים.
אולי בטוח יותר להתמוטט בבי"ח, אבל בטוח שקל יותר להחלים בבית.

עכשיו אנחנו לומדים להכיר אחד את השני ומתחילים לצאת יותר לעולם (האמיתי והוירטואלי). אני אנסה להגביר נוכחות בהדרגה, ומקווה שיצא לי להפגש עם כולכם בקרוב (בלי נדר).

{@{@

גילה, הזמנו רופא ילדים מנוסה וידידותי, שבדק את התינוק למחרת הלידה ושלושה ימים אחריה (לפני "השחרור").

מזל טוב ענקי..... מצטערת על האיחור.....
מרגש עד דמעות !!!!!!
אתם ענקיים!!!!

הי נורית את מדהימה!!
קחי לכם את הזמן בכייף, לנוח לשכב ושוב לנוח ותתחדשי באנרגיה חדשה.
המון אהבה לכולכם.
(מה שמו של??)

נורית,
איזה תאור מרגש של הלידה!
רק טוב לכולכם!

נפלאות האינטרנט!!!! מרגישה כאילו הייתי איתכם וזה פשוט מרגש. כל לידה כזו מחזירה פייה לחיים.
מזל טוב והמון אהבה

מקסים ומרגש!
תודה ששיתפתם את כולנו,
נורית, עידו - מזל טוב!

איזה תיעוד מדהים!!!
כמה אהבה שפוכה על כל הדף הזה,
מזל טוב ותודה על השיתוף - זו הייתה חוויה מדהימה לקרוא את זה.
רק יכולתי להצטער שהגעתי לדף כל כך מאוחר

הלוואי שתזכו לגדלו באותה שלווה ונינוחות שלתוכה נולד

מזל טוב!

וואו .איזה יופי. אני אמשיך להתרגש לכם פה כי רק עכשיו קראתי מה שכתבת ,נורית. וגם הספרים יגיעו בקרוב.

אמנם זה כבר הרבה אחרי... אבל אמיתי ומרגש כאילו זה קורה עכשיו.. עושה חשק!!!
אני גם רוצה ללדת בבית, בשלבי הברורים, הקריאה וההתרגשות מהסיפורים של אחרים... עשיתם לי את הלילה!!!
תודה.

תודה, תודה, תודה. כל הכבוד עידו ונורית על התיאור המדהים. הלוואי שלי תהיה לידה כזאת בעוד 3 חודשים - הסיפור שלכם כ"כ מעודד ומשמח והעובדה שההורים שלכם כ"כ תומכים ובעניין זה פשוט פנטסטי. נתתם לי תקווה אופטימית ובטח לעוד הרבה.

אחרי שעיינתי באתר אצל יונת שרון על לידה בטבע כ"כ התרגשתי שהפחד שלי מהלידה הפך לציפייה.

נורית יקרה, אפשר לשאול עכשיו איך שחררת את הלחץ והפסקת ללחוץ? (אם אפשר להסביר דרך מחשב...).

באמת לא ברור. יכול להיות שעיקר הלחץ היה בראש שלי -- הציר עצמו היה כנראה די קצר. אבל הוא בא לי בהפתעה, ככה שיצא שהתבלבלתי וקצת נכנסתי ללחץ (תרתי). ברגע שהפסקתי ללחוץ גם לא הרגשתי יותר צורך ללחוץ, אז כנראה שכבר לא היה ציר.

מרגש, מעורר התפלאות על כוחות הנפש והגוף שיש ליונת, ליולדת.
וכמובן מלא בהומור!
מזל טוב!

אגב, שפרה זה שמה האמיתי של המיילדת? היא נשמעת מצויינת.

שפרה היא כמובן שרה לה.

יותר משנתיים אחרי וזה מהמם

יונת - דיברתי עם רועי לפני יומיים והוא "היפנה" אותתי לדף זה.
מהמם, מרגש ומצחיק

לידה עם לינק...

חיפשתי את הטלפון של שרה לה והתגלגלתי שוב לכאן

נורית כבר מציידת את הבית בשבועיים האחרונים כאילו אנחנו לפני באג 2000. D-:
כאילו שיש עידו ונורית אחרים שיכולים לכתב כזה משפט

אפשר לקבל את מספר הטלפון של המיילדת שפרה - בשביל לידת הבית הבאה שלנו?

מופיעה בדף מיילדות בית, זו שרה לה.

רועי ויונת,
אפשר לשאול מה שם הבן?

רותם, אני יודע שזה עלול להשמע מוזר לאור החשיפה כאן, אבל אנחנו מעדיפים לא לכתוב את זה באינטרנט. מצטער.

תודה
עבור הסיפור המרגש
ההשתתפות של המשפחה והחברים בחוויה שלכם מדהימה

אמא שלה אומרת שזה אולי הילד הראשון בעולם שכשהוא ישאל את ההורים שלו "איך נולדתי" הם יתנו לו לינק...
השבוע הוא קיבל את הלינק ונכנס לדף הזה.
מה שהרשים אותו במיוחד זה שאמא שלו רקדה בזמן הצירים.

באופן טבעי

באופן טבעי