_חשבתי לעצמי , מה נותנת אינפורמציה כזו לפעוטות ? לאילו פחדים ונזקים מיותרים עלולים לחשוף ולגרום להם ?
גם בגיל בוגר יותר 5-7 נראית לי מיותרת כל האינפורמציה.
אני מודה ומתוודה . גם אני נטלתי חלק הסברתי ולימודי בהיותי גננת לפי מסורת זו. הסיפור המקראי הוא חלק מתוכן שנדרש ללמד בגני חובה וכן בכתות א'.
בגנים דתיים מ"מ וחרדים הנושא מודגש הרבה יותר. הנה , בעוד מספר ימים נחגוג את יום העצמאות . ובהמשך ל"ג בעומר ...עוד ספורי מלחמה .
במבט של מטפלת אני מוצאת בכך פסול._
טליה, הימים הללו אכן ימים לא פשוטים.
ימים אשר מציינים כל מיני נקודות הסטוריות בעבר ובהווה בשרשרת העם היהודי.
מימי ספירת העומר, יום השואה, יום הזיכרון , יום העצמאות ועוד...
אני, בניגוד אלייך חושבת שישנה חשיבות נעלה להעביר את התכנים ומשמעותם כבר בגלאי הגן (אפילו כשהתכנים ומשמעותם קשים- מה לעשות, שלצערינו המציאות הייתה קשה.}.
הגן, מהווה עבור הילד מקום בסיסי וראשוני (לצורך העניין) ללמידת ערכים, נורמות, סמלים, מנהגים, אידיאלים ועוד,,, הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל.
הגן, כאחד ממקומות ההדרכה הראשונים בחיי הילד, עוזר לו לצוק תוכן ומשמעות לזהותו - מהי הזהות שלי - לאן אני שייך -...
"אוי לי, אם יחליטו לא לדבר על יום השואה בגנים"
ואצטט- כאן את דברי התובע, היועץ המשפטי לממשלה, מר גדעון האוזנר.
במשפט אייכמן.
במקום זה בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן - אין אני עומד יחידי; עימדי ניצבים כאן, בשעה זו ששה מיליון קטגורים.
אך אין הם יכולים לקום על רגליהם, לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם:
’אני מאשים’, מפני שעפרם נערם בין גבעות אושוויץ ושדות טרבלינקה, נשטף ביערות פולין וקבריהם פזורים על פני אירופה לאורכה ולרוחבה.
דמם זועק, אך קולם לא יישמע. אהייה, על כן, אני להם לפה ואגיד בשמם את דבר האישום הנורא.
אנו מחוייבים לזכור ולא לסלוח .
אבל, כמוך, אני חושבת שאין צורך במתן מידע רב לילדים הצעירים .
איני, חושבת שהמטרה להפחיד אותם.
אבל גם איני חושבת שכתוצאה מכך כדי לא להפחיד צריך להמנע מלהעביר את המורשת שלנו.
כאן, תפקיד הגננות, המשפחה למצוא את: המינון באינפורמציה, לדעת להשתמש במילים הנכונות, לזהות ילד שמתקשה לשאת את הקושי הרגשי וכ"ו...
טליה, אהבתי את הרעיון בדבר ההתייחסות לצפירה מנקודת מבט של ילד עם רגשות יתר.
ומיותר לציין שנשמח אם תשתפי אותנו ברעיונותייך ליום העצמאות
בברכה,
אורנה פרידמן