ילדה סובלת מכאבי ראש מסתוריים

אולי אתם תעזרו לי לפתור את התעלומה: ילדה בת תשע סובלת מכאבי ראש בהתקפים שמהלכם הוא כדלקמן: יום אחד של כאב חריף שבו היא שוכבת במיטה, לפעמים בליווי מחלה ויראלית אחרת, ואחר כך שבועות רבים של כאב קבוע. בתקופה הזאת היא נראית פחות-או-יותר בסדר, עד כדי כך שתמיד רומזים לי שאולי היא מתחלה (שטויות). אבל היא מדווחת על כאב בלתי פוסק ומנועה מלעשות דברים שהיא אוהבת ושחשובים לה, כולל ללכת לבית ספר, חוגים ספורטיביים, תחביבים רבים. בהתקף הקודם הרופא שלה הפנה אותנו לנוירולוג, אבל אמר שהוא לא מאמין שימצאו משהו. עד שהגיע התור לנוירולוג, ההתקף עבר וביטלנו את התור. עכשיו יש התקף נוסף. מה זה יכול להיות?

בדקתם אלרגיות? אמא שלי שנים סבלה ממיגרנות רציניות שעברו כשעברנו דירה (גרנו אז בחיפה והיא היתה אלרגית כנאה פשוט לזיהום אוויר שהיה שם...לנסות לבחון מה מתרחש בתקופות כשכואב לה הראש - מזג אוויר/מאכלים/מה המחזוריות של זה וכו'..

הי
אנו כרגע גם בבירור רפואי מקיף עם בת 7, אמנם לגבי סחרחורות ולא כאבי ראש, כולל ביקור שני אצל הנוירולוגית
חייבת לומר שהרופא שלכם שביטל מראש את האפשרות שהנוירולוג ימצא משהו - הוא במקרה הטוב לא מקצועי ובמקרה הרע - חסר אחריות לחלוטין.
לא מקבלת את הגישה הזו. גם אנו הגענו לנוירולוגית לא בזמן "התקף" אבל עדיין יש דברים רבים שרק היא יודעת לבדוק ולשאול, דברים שרופא משפחה אפילו לא מעלה על דעתו.....
אנחנו קיבלנו עצה ואני מעבירה אותה גם אליך- לתעד את ה"התקפים" כולל דברים שהיא אכלה בשעות הסמוכות לתחילת הארוע ודברים נוספים כמו שהזכרת- מחלה ויראלית באותו הזמן ועוד.
חוצמזה ממליצה לך לא להסס לקבוע שוב תור לנוירולוג ואפילו לא להתבייש לומר שזה דחוף (אני גיליתי שזה משפיע על משך הזמן שאת צריכה לחכות לתור- שיכול להיות אפילו יותר מחודש. חבל שהילדה סתם תסבול יותר זמן ממה שהכרחי)
אם אתם במקרה במכבי באיזור המרכז יכולה לספר לך עוד על הנוירולוגית-ילדים שאנו היינו אצלה- ד"ר חגית טולדנו- שהתרשמתי ממה לטובה.
רק בריאות@}

שליחה על ידי טלי* » 16 מאי 2010, 00:39

אמא דואגת שלום

בתור ילדה סבלתי במשך כשנתיים מגיל עשר מכאבי ראש.
אני זוכרת את זה ככל אחר הצהריים או ערב, אבל כנראה זה לא היה כל יום אלא התקפים של כמה ימים והפסקה.
בזמן הכאב ממש לא תפקדתי, רק שכבתי על הספה.

עברתי הרבה בדיקות עיניים, רנטגן, סיטי, אולי גם נוירולוג.
לא מצאו כלום ואמרו שזה פסיכוסומטי.

אני עד היום לא יודעת מה הייתה הסיבה, רק זוכרת שזה היה נורא ושבסוף זה עבר לבד.
היה קשה גם עם חוסר האמון של הסביבה, למשל ילדים בכיתה שצחקו שאמרתי הרבה פעמים שלא הכנתי שיעורי בית כי כאב לי הראש.

אין לי הרבה מה לעודד, שווה כן לבדוק הכל, אפילו בשביל לשדר לילשה שעושים הכל בשביל לעזור לה ובשביל השקט הנפשי אם כן יש בעיה שניתנת לתיקון.

בעיקר יש לי הרבה רגשות הזדהות עם הבת שלך
שרק תרגיש טוב.

בסביבות גיל 10 התחלתי לסבול מאוד מכאבי ראש שבאו והלכו. לקח לנו קצת זמן לעלות על זה אבל בסופו של דבר הפתרון היה משקפי ראיה. נסו בדיקת ראייה פשוטה. בהצלחה.

שליחה על ידי לי_צ'י* » 16 מאי 2010, 10:02

אולי רגישות לאוכל?
לבעלי יש כאב ראש מאכילת גבינה צהובה
לחברת ילדות היו המון כאבי ראש ולפעמים גם אוזניים וגילו שזו רגישות לקקאו/ שוקולד
רפואה שלמה

מצטרפת להמלצות על בירור רפואי.
אני עברתי בירור דומה באותו גיל.

מתחילים מבדיקת ראיה [כי זה הכי קל]
ובהחלט להמשיך לבירור נוירולוגי - אולי יש לה מיגרנות?
אולי פשוט כאבי ראש כרוניים [שאין בהם שום דבר פשוט] אבל לפחות תדעו שזה לא משהו אחר?

יו, פתחתם לי דף.
אלרגיות, רגישות לאוכל - נבדוק.
אם אתם במקרה במכבי באיזור המרכז במקרה כן, בערך! תודה על ההמלצה. הרופא שלנו לא ביטל מראש את האפשרות, הוא רק אמר שלהערכתו זה לא סביר.
טלי, את צודקת, תודה על ההזדהות. באמת קשה לילדה שלא מאמינים לה.
ראיה - כבר בדקנו, עשינו לה משקפיים. באמת היו לה כאבי ראש שקשורים לזה בין שני ההתקפים האחרונים. אבל בזמן ההתקפים, זה דפוס אחר של כאבים - כואב כל הזמן, גם כשהיא לא מאמצת את העיניים.
פו, מה זה כאבי ראש כרוניים? זה שונה ממיגרנות?
תודה, תודה, לכולכן, זה ממש עוזר לשמוע על עוד אפשרויות!

שליחה על ידי ש_חף* » 16 מאי 2010, 23:38

לאחותי היה כאבי בטן נוראיים בתקופת הילדות, שנבעו ממצוקה חברתית. יש לה חברים? היא מאושרת? יש שקט בבית או שהיא חווה מתח ומריבות?

אם אלה לא בעיות ראיה סטנדרטיות וכו' וכו', ואת מעוניינת בבירור רפואי נוסף, את מוזמנת לפנות למכבי, ד"ר עוזי בן דוד, נוירוכירורג, מקבל במוקד של מכבי ברמה"ש ובביה"ח אסותה ברמת החייל. מובטח לך יעוץ שיביא בחשבון ברצינות תהומית כל פסיק בפרשה הזו.

יש לה חברים? היא מאושרת? יש שקט בבית או שהיא חווה מתח ומריבות? יש לה חברים, היא מאושרת, וגם לחוצה ומתוחה וחווה קשיים ובטיפול.

ד"ר עוזי בן דוד, נוירוכירורג,
תודה.

אם כבר יש דף, אני אעדכן...
הינו אצל רופא הילדים, שאמר שלדעתו זה או מיגרנה או "כאב ראש מתח". אבל אני לא לוקחת את האבחנות שלו מאד ברצינות - יתרונו בזה שהוא נחמד, לא מבטל את מה שהיא אומרת, ומפנה אותנו לבדיקות שצריך. עשינו היום בדיקה של עצב הראיה, והצלחתי להשיג תור לד"ר טולדנו ביום ראשון (הייתי בשוק).

לא יודעת אם ראית את תגובתי בכיכר, רק רוצה להזכיר לך לא לתת אדוויל כי אם זה מיגרנה זה ממש לא יעזור

רק רוצה להזכיר לך לא לתת אדוויל
כן, ראיתי, תודה, שכחתי להגיב. לא ניתן יותר אדויל.

שליחה על ידי נטע_ש* » 19 מאי 2010, 18:13

לחץ, מתח, יכולים לגרום לכאבי ראש אדירים, ולעוד הרבה מאד תופעות פיזיות
צריך לבדוק לעומק

ממליצה בחום לבדוק את שיטת trigger point therapy.
כאבי ראש יכולים לבוא משרירים תפוסים בצוואר שלא משתחררים במשך זמן רב.
בהחלט יכול להיות לאחר מחלה או שינוי אחר במצב הפיזי.
זו שיטה שבה בודקים האם זה הגורם ומשחררים אותו.
יש לי נסיון מאד טוב עם זה,
בעלי היה עם כאבי גב כרוניים במשך זמן רב וזה פתר את זה מהר מאד אחרי שכל דבר אחר לא עזר.
הפניתי הרבה אנשים ורובם היו מרוצים, כולל בן של חברה עם כאבי ראש כרוניים.
המטפל הוא טל זיו, מת"א, ממליצה לדבר איתו -
http://www.nopain.org.il/
הרבה בריאות,
תות.

שלום לך אמא דואגת,
מה שסיפרת הזכיר לי משהו שעברתי בשנה שעברה, ואין לי מושג אם זה דומה.
התחילה לי מיגרנה 'רגילה' שבד"כ באה עם הווסת, אבל בדרך כלל זה עובר אחרי יום, וכדור היה עוזר. והפעם שוב דבר לא עזר, ונמשך גם ליום נוסף של מיגרנה נוראית - ואחר כך, לא יאומן, חודש שלם של כאבי ראש או מיגרנה או מה שזה לא יהיה. הכאב עלה וירד בעוצמות, אבל לא נעלם לגמרי.
חשבתי שאני משתגעת.
בקושי תפקדתי.
היה לי מאוד קשה ללכת אפילו עד האוטובוס. במיוחד בחום היה קשה. בלית ברירה לקחתי הרבה פעמים מונית.
היה לי קשה לתפקד בעבודה.
כמעט חשבתי שאני אצטרך להתפטר מהעבודה.
הרגשתי שהמשפחה כבר לא מאמינה לי. חושבים שאני 'מתפנקת'.
בעצמי לא ידעתי אם להאמין לעצמי. לא הבנתי מה זה.
אבל זה היה פשוט נורא.

לקחתי אינספור סוגי כדורים חזקים נגד כאבים, ושום דבר לא עזר.
הרגשתי שאני כאילו חווה את החיים דרך ערפל, מרוב שהכאב היה דומיננטי, ולא הצלחתי ליהנות מכלום.

עכשיו, אני לא יודעת מה עזר.
באותו חודש עשיתי דיקור. היה לי מאוד קשה להגיע כל פעם. לקחתי מוניות.
המשכתי עם הדיקור גם אחר כך.

אין לי מושג מה זה היה. והאמת, אני גם לא רוצה לדעת. זה היה בלתי נסבל, וקשה לי אפילו להיזכר בזה.
אבל החלטתי לכתוב לך, כי הזדהיתי עם מה שסיפרת.

רציתי להגיד, קודם כל - חשוב שתאמינו לה. אל תאמינו לרגע לאלה שאומרים ש'זה רק פסיכולוגי'.
זה מאוד קשה שאתה גם סובל - וגם לא מאמינים לך.

דבר נוסף, אולי תנסו דיקור?

מאחלת לכם רפואה שלמה שלמה.

כמו כן,
לדעתי כדאי להוסיף בראש הדף את שאלך מככר השוק + להעביר לכאן תשובות שכתבו לך שם,
וגם לתת לדף שם שמשקף את התוכן:
א. כדי שאנשים נוספים יידעו להיכנס ולהתייחס,
ב. כדי שהמידע יהיה זמין בהמשך לאנשים נוספים אם ייתקלו בדבר כזה (בתקווה שלא).

מה דעתך?

רוצה להמליץ לך בחום על שיטה אלטרנטיבית מאד מדוייקת שיכולה כנראה לעזור שנקראת - שיטת איזון הגוף - BAT. דרכה אפשר גם לנסות להבין את העניין וגם לטפל בו.

לא נכנסתי לכאן כבר איזה זמן, ולא ראיתי את התגובות האחרונות. תודה לכולם, אני אבדוק.
כרגע המצב הוא כזה:
הנוירולוגית לא חושבת שזה מיגרנות, ואין לה הסבר אחר. היא ציינה שהילדה נראית טוב, שמחה וחיונית - בדיעבד אני לא בטוחה מה היא רצתה להגיד בזה. בכל מקרה, צריך לשלול גידול במוח (כתבתי את המילה האסורה! מעכשיו אי אפשר להכחיש את האפשרות הזאת), למרות שאף אחד לא חושב שזה באמת זה, ויש לנו תור ל-MRI שהוא כרגע רחוק מדי ואני מנדנדת להם כל יום לבדוק אם אפשר להקדים (וכמוני, אני מניחה, כל מי שיש לו תור ל-MRI). הנוירולוגית לא רצתה לענות לשאלה שלי: מה האפשרויות האחרות אם ה-MRI ישלול גידול (ממש קשה לי לכתוב את זה). אמרה שנדבר אחרי הבדיקה. ההשערה הכי טובה שיש לנו כרגע היא שזה משהו עם רקע רגשי, וככה אנחנו מתייחסים לזה בינתיים.
לילדה יש קשיים רגשיים והיא מטופלת בזמן האחרון אצל פסיכולוגית. בין השאר, נאמר גם שאופיני שבתחילת טיפול יש תגובות קיצוניות, ואצלה זה לא קרה, ואולי זו התגובה הקיצונית לתחילת טיפול.
(איך אני משכנעת את עצמי יפה, נכון?)
הפסיכולוגית המליצה שהילדה תחזור ללכת לבית-ספר (מה שהיא רוצה לעשות, אבל טוענת שלא יכולה). שתלך כמה שהיא יכולה. הלכה יומיים עד שלא יכלה יותר, וביום השלישי קמה והודיעה שהיא מרגישה חולשה ולא יכולה ללכת (ללכת במובן walk, לא במובן go to school).
היתה עוד יומיים בבית. ביום הראשון הלכנו לרופא שלא התרשם במיוחד (אמר שאולי זה חרדה. היא עדיין נראית בריאה ושמחה). ביום השני הלכנו לפסיכולוגית והיתה לנו פגישה משותפת, אני והיא, שפתחה לנו תובנות והארות (אני בכיתי; אני תמיד בוכה אצל פסיכולוגים).
עשינו פגישה, אני, הפסיכולוגית והצוות החינוכי (מדובר בבית ספר אלטרנטיבי, קטן ואינטימי) והחלטנו שכולנו מתגייסים כדי לעזור לה, ושכן צריך למצוא דרך שהיא תהיה בבית ספר. נראה שההתגייסות הזאת עושה לה הרגשה טובה.
מחר המשימה שלה היא ללכת לבית-ספר, והמשימה שלי היא להתקשר שוב ולנסות להקדים את ה-MRI, וגם לבדוק עוד כיוונים רפואיים.
ואני פוחדת.

אמא דואגת, קודם כל, אני מאחלת לכם רפואה שלמה, ושיתברר שזה באמת שום דבר רציני, ויעבור מהר !

כמו כן, העתקתי לראש הדף את המודעה שכתבת בככר השוק, כדי שיהיה ברור למי שקורא כאן במה מדובר, ויוכלו גם לתת לך עוד כיוונים.

ובנוסף, אני שואלת שוב, האם תרצי לקרוא לדף בשם שמשקף את תוכנו?
(למשל: ילדה סובלת מכאבי ראש) - וכך אולי תוכלי לקבל תגובות נוספות, שאפשר שיועילו.
מה את אומרת?

אהבת עולם{{}}, תודה, שיניתי.

שלום אמא דואגת,
האם ניסית את את הכיוון שהצעתי?
ממליצה בחום לבדוק את שיטת trigger point therapy
מה שמוצלח בשיטה ובמטפל שכבר בפגישה הראשונה הוא יודע אם הוא יכול לעזור או לא,
והטיפול עצמו הוא בערך 5 פגישות.
הבן של שותפה שלי למשרד התחיל עם סיפור דומה -- כאבי ראש, בירור נירולוגי,
ישר שלחתי אותם לטל, והענין עבר תוך כמה שבועות.
יכול להיות גם שזה לא קשור, אבל נראה לי ששוה לך לבדוק.
(מצטערת אם אני מנדנדת. כואב לי לראות סבל, במיוחד אם אפשר לפתור בקלות)
תות

שליחה על ידי בלנד* » 01 יוני 2010, 23:36

זה כל כך מוכר לי, אני סבלתי שנים רבות מכאבי ראש עזים ללא הסבר שהניח את דעת הרופאים, כמובן אמרו שזה פסיכולוגי. כמובן. כמה שנים לאחר מכן הם נכנסו ללחץ לאחר שהתברר שלאחי יש גידולים במוח. הבדיקות שלי נקיות ועברו מאז כחמש עשרה שנים... המלצתי היא מוזרה קמעה אבל איכות החיים שלי השתנתה מקצה לקצה במידות שלא ניתן לתאר ואני מניחה שזה שווה את זה. א' להמעיט כמה שניתן בחלב פרה (מוצרי חלב בסדר גמור חוץ מגבינה צהובה) ב' לא לאכול עגבניות שנקטפו לא בשלות והבשילו לאחר הקטיפה (אם שמים עגבניה חצי ירוקה מחוץ למקרר היא מאדימה, לא כדאי) אם ניתן לעבור לעגבניות רק מזן "תמר" מה טוב, זה זן שנמכר באשכולות.
מעבר לכך אם תוכלי לתאר מהיכן מתחיל כאב הראש (אחורי הראש למטה, או איזור הפנים, מצח וכו') אולי יהיו תובנות יותר מלאות...
הרבה הרבה בריאות!

לגיסתי היו כאבי ראש נוראיים, ככל הנראה בגלל שן שעשו לה שם סתימה והיה צריך טיפול שורש.
היא פתרה את הכאבים עם דמיון מודרך.

שלום, גם אני עברתי משהו דומה עם בני בן ה-5. הוא סבל מכאבי ראש שעם הזמן החלו לקבל סממנים של מיגרנה- כאב בחצי ראש,מלווה בסחרחורות והקאות. עשינו בדיקה נוירולוגית וצילום לשלול גידול, הכל יצא תקין. ממליצה לך בחום לעשות יומן מעקב, גם מה אכלה וגם מה עשתה באותו יום. הבן שלי מטופל אצל קלינאית תקשורת עקב בעיות היגוי וראיתי שתמיד יום אחרי טיפול אצל הקלינאית יש לו התקף, כנראה המאמץ הפיזי והנפשי היה טריגר.
לגבי העניין שאומרים לה שזה נפשי או פסיכוסומטי, חרדה וכאלה, סביר להניח שזה באמת כך אך זה לא מוריד מעוצמת הכאב והסבל, רוב הסימפטומים והחוליים שאנו סובלים מהם המקור שלהם הוא פנימי, נפשי ולשם הייתי מכוונת את הטיפול וגם את ההסבר לילדה. בכל מיקרה לדעתי הישועה לא תבוא מפסיכולוגיה, מהנסיון שלי טיפולים שעובדים טוב עם ילדים, בצורה מהירה, עמוקה ויסודית- הומיאופתיה, נאופסיכולוגיה והילינג. אפשר גם לשאול את הילדה מה היא חושבת שיעזור לה, למה היא חושבת שיש לה את הכאבי ראש, לספר על שיטות אלטרנטיביות ולראות למה מתחברת, כמובן שלהמשיך את הברורים הרפואיים במקביל,
המון בהצלחה

האם ניסית את את הכיוון שהצעתי?
עדיין לא. סיפור האם-אר-איי קצת הסיט הצידה את כל הטיפולים האחרים. אבל בעצם, למה לא לבדוק במקביל? אני אתנער ואתחיל לטפל בזה.

המלצתי היא מוזרה קמעה
היא לא מוזרה לי, חשבתי על כיוונים תזונתיים ויש לי הרגשה שבמקרה הזה זה לא קשור.

לגיסתי היו כאבי ראש נוראיים, ככל הנראה בגלל שן שעשו לה שם סתימה והיה צריך טיפול שורש.
גם זה כיוון מעניין.

לגבי העניין שאומרים לה שזה נפשי או פסיכוסומטי, חרדה וכאלה, סביר להניח שזה באמת כך אך זה לא מוריד מעוצמת הכאב והסבל
זה נכון, ואני צריכה כל הזמן להזכיר לעצמי את זה.
בכל מיקרה לדעתי הישועה לא תבוא מפסיכולוגיה
גם אני ספקנית. מצד שני, הטיפול הזה שלה כבר הפתיע אותי כמה פעמים, והתחלתי אותו בספקנות גדולה. אז אני נותנת הזדמנות.
אפשר גם לשאול את הילדה מה היא חושבת שיעזור לה דיברנו על זה הרבה, היא לא יודעת. אחד הצרכים שלה כרגע זה להיתלות במבוגרים, שאנחנו ניקח את העניינים לידיים, שנטפל בזה וניקח אחריות על זה.

באופן טבעי

באופן טבעי