כיצד למנוע הסמקה בחברה

[אנונימי]

לוקט מהדף של צפריר לטובת המסמיקים כולם

[,*]

איך ניתן להתגבר על הסמקה בחברה?

[פלוני*]

איך ניתן להתגבר על הסמקה בחברה?
גם אני רציתי לשאול את זה אינני יודע אם הכותב הוא אישה או גבר אבל אני רוצה לשאול ואפילו מעבר למחשב אני מתבייש ומסמיק.
זה קשה לי לשבת בחברה ולומר את דעתי אני ניהיה אדום כולי אז אולי אבקש עצתך וגם אם אין לך פיתרון לזה אשמח לשמוע מאוד תודה לך

[צפריר_שפרון*]

איך ניתן להתגבר על הסמקה בחברה?
כאן עולה הצורך הזה להסתיר. על פני להתגבר על ביטוי לא רצוני ש "מגלה פנים", אותן פנים שמבקשות את הסתרתן, ניתן למנף את ההסמקה על מנת להשען עליה כביטוי רצוני.
במילים אחרות: ללמוד להסמיק במכוון.
כאן, יכול לדמות את עצמו בתוך נסיבות מביכות ולהסמיק כאשר נמצא לבדו. אז, משכלל את ההסמקה לאילופה ונמצא שולט באפשרות להסמיק בכל עת ובכל מצב. עדיין יסמיק גם מתוך מבוכתו, אבל יתאפשר לו להסמיק גם כשאינו נבוך.

ברגיל, יכולת זו של חמידות מתאפיינת בגיל הילדות, עת האדם קורן את חיותו אל מול הזוהר הנגלה לפניו - החיים עצמם. עם זאת, הצבעה זו של הגוף מדברת על היכולת הזו של תמימות וסקרנות אשר אינה מאפשרת חוסר שקיפות.

תרגיל זה של הסמקה מתוך החלטה, איננו בא על חשבון התמימות אלא פותח את הכלים האלה של השלמות העצמית. אז, שקיפות אינה מאיימת.

ביישנות זו מלווה בפחדים מדברים מוגדרים, מג'וקים או מעכברים או ממעליות או מפחד גבהים. פחדים אלה הם הם המביכים את האדם שכן גם הם מתגליםפ במלוא עוזם בגיל הילדות. לכן, מעשיות, עשיית דברים מבלי בקורת מופרזת תניב תועלת.
גם אותה נטייה לאומנות עשויה להצביע על שער. שכן הסמקה למשמע מחמאות על היצירה האישית היא היא המנוף.

מכאן, שתמצית מס' 20 של פרחי באך תתאים בהחלט.

<שלם>

[פלוני*]

תודה ענקית לך איש יקר

[צפריר_שפרון*]

פלוני,
ניתן לומר שגרמת לי להסמיק קלות.

תודה.

[ש_מים_וארץ*]

לא רק מבוכה, ביישנות וכמותה גורמים להסמקה.
לפעמים גם כעס מעלה את ה'דם לראש'.
אולי גם שם מצוי הקשר ל צורך הזה להסתיר (את הכעס...)?

[צפריר_שפרון*]

לפעמים גם כעס מעלה את ה'דם לראש'.
זו אינה הסמקה. פני האדם אז אינן סמוקות, הן "בוערות".

[עומר_ס*]

יש טכניקה של ויקטור פרנקל לעניין. אני לא הצלחתי ליישמה אבל אני מכיר מישהו שכן .
קוראים לזה "הכוונה פרדוקסלית" והרעיון העומד בבסיסה הוא להשתמש ביכולת האנושית "לצאת החוצה" ולהסתכל על עצמך מבחוץ. הרעיון הוא לומר "עכשיו אני אסמיק יותר, עכשיו ממש אני אראה להם מהי הסמקה חזקה ביותר" לומר זאת ובד בבד לנסות ולהאמין שזה מה שיהיה. דבר זה מוציא את העוקץ מתוך הפחד מפני ההסמקה עצמה, ואז אין צורך להסמיק.

[עומר_ס*]

כעס מעלה את ה'דם לראש'

1. כאשר מתבצע מאמץ עולה טמפ' הגוף . אחת הדרכים הטובות להיפטר מהחום היא להזרים אותו בנימים חיצוניים, ואז החום נפלט החוצה. בפנים זה מאוד בולט. ולכן בשעת מאמץ, ולפעמים בשעת כעס הפנים מאדימות.
2. שריד אובולציני. (טענה טלאולוגית) כשאנו כועסים הפנים נהיות אדומות על מנת להפחיד. צבע אדום הוא צבע התראה בטבע.

[מ_י*]

יש טכניקה של ויקטור פרנקל לעניין. אני לא הצלחתי ליישמה אבל אני מכיר מישהו שכן .c
לי הטכניקה הזו עבדה מעולה לענין התרגשות בדיבור בפרהסיה. היו לי תופעות של פיק ברכיים, רעידות ויובש בפה. הרעיון הוא, איך שנעמדים לדבר, לנסות לרעוד בכוונה. עובד מעולה גם על נדודי שינה. במקום לומר לעצמך: אני חייב לישון, למר, הלילה אני אשאר ער עד הבוקר. זה פועל נפלא גם על ילדים. אנחנו אומרים לפעמים לילד שרוצה לישון ולא מצליח להרדם (למשל לפני אירוע מרגש) בעוד עשר דקות אני אבוא אליך ונדבר על זה. חכה לי, אל תרדם.
ונחשו מה מוצאים כשננסים לחדר אחרי עשר דקות.

[עומר_ס*]

זה פועל נפלא גם על ילדים
זה חדש לי. חשבתי שאפשר לבצע זאת בזכות המודעות יתר של האדם. אצל ילד הוא לא יכול להבין את האבסורד שבמצב, ולכן אני לא מבין את הרציונל של השיטה אצל ילדים.
מצד שני, אם זה עובד - "במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור במה שהורשית דרוש ואין לך עסק בנפלאות" (רמב"ם, מורה נבוכים חלק ראשון פרק לב).

[תמרול_ה*]

אני מסמיקה לפעמים, וזה מאד מאד מביך אותי. זה קורה במצבים מאד מוזרים עבורי, שגורמים לי להרגיש שאני בטח נראית קצת מוזרה...
אז באיזה יום אחד, פתאם, הרגשתי רגש רך וחם כלפי ההסמקה. הרגשתי באיזה מין חמלה כזאת, כמה שזה אנושי ואפילו יפה להיות מובכת כך. אז עכשיו רגע אחרי המבוכה של ההסמקה אני מזכירה לעצמי, את האנושיות שבזה, היופי האנושי שבזה. ומשהו בי מחבק את המבוכה, וזה מאד מקל..

< רוצה מאד לזכור מה שכתבתי, בפעם הבאה...>

[ש_מים_וארץ*]

אחת הדרכים הטובות להיפטר מהחום היא להזרים אותו בנימים חיצוניים
מה זאת אומרת? איך בפועל עושים את זה?

טכניקה של ויקטור פרנקל....."עכשיו אני אסמיק יותר, עכשיו ממש אני אראה להם מהי הסמקה חזקה ביותר" לומר זאת ובד בבד לנסות ולהאמין שזה מה שיהיה. דבר זה מוציא את העוקץ מתוך הפחד מפני ההסמקה עצמה, ואז אין צורך להסמיק.
זה בערך מה שצפריר כיוון אליו, לא?

[צפריר_שפרון*]

_"במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור במה שהורשית דרוש ואין לך עסק בנפלאות" (רמב"ם, מורה נבוכים
חלק ראשון פרק לב)
והטעם לכך הוא אותו זוהר שעשוי לסנוור את עיניך, אז, מעבר לעיוורון אפשרי, עשוי הרצף, כתפישה, להשבר. מרחב וזמן עשויים להתגלות כנזילים וכאשר גם תפישת המרחב וגם תפישת הזמן מאבדים את יחסיותם המוגדרת תחת תבנית התפישה האנושית, עשויה לבוא כליה על הנפש.

עם זאת, מבהיר הרמב"ם - במה שהורשית דרוש ואין לך עסק בנפלאות - מכאן שכאשר האדם עובד את עבודת חייו שלו, ודורש באשר מתגלה לפניו, אין העולם שמתגלה לו בבחינת נפלא. במילים אחרות: כל הסודות גלויים וברורים. עם זאת, האדם מעדיף להסתיר פניו מלראותם. העדפה זו היא הגנה, שכן הכלי - האדם - אינו יכול להכיל את הנגלה.
עם זאת, כאשר מתגלה הנסתר בפני האדם, וזה עניין של יום ביומו, שכל יום מתגלה לנו עוד רובד, עוד מבט, עוד אפשרות, והאדם דורש במה שמתגלה לו (במה שהורשית דרוש), אין הדבר נפלא בעיניו, הוא אינו עוסק בנפלאות.

---

לגבי הטכניקה של ויקטור פרנקל, על פי מה שנכתב הוא מכוון להגביר את ההסמקה כאשר היא מתרחשת מאליה, להכניס רצון לארוע שעולה באופן לא רצוני.
כאן, ניתן ללכת עוד צעד אחד ולהתאמן או ללמוד לייצר הסמקה באופן רצוני. אז ניתן גם להגביר את ההסמקה.
אט אט מנגנון זה של הסמקה יופעל יותר באופן רצוני מאשר באופן לא רצוני.

ניתן להניח שבדרך זו ההסמקה תהפוך לנשלטת על ידי הרצון.

<שלם>

[ריח_מנטה*]

אז ניתן גם להגביר את ההסמקה
לפי דעתי זה לא קל להגביר הסמקה באופן רצוני, זה משתלט וזהו.
גם אני סבלתי מזה מאוד, קשה היה לי לאמר את דבריי בפרהסיה ובמקום להתרכז מה אני בכלל אומרת הייתי צריכה לחשוב אם כן רואים שאני כולי עגבניה או לא רואים. ממש הרגשה של לקום ולצאת ועכשיו..היום גם יש לי לפעמים מקרים בודדים שקורה לי אבל לא כל כך נורא זה חולף יותר מהר מבעבר.גם שאיפה מלאה לריאות ונשיפה החוצה לאט קצת מרגיעה אותי.
המלצתי למי שסובל(כן סובל)מזה זה כן להפגש עם אנשים ולא להתבודד וכן לדבר כשנמצאים בחברה ולאמר מה שרוצים ולחשוב שאם זה קורה אז ממש להסיח את הדעת לכיוון אחר ולא לחשוב אם רואים שהסמקתם ומה חושבים וזה לאט לאט עובר...הרבה בריאות!

[תמרול_ה*]

מה שרציתי להביא ולהציע אך רואה שזה יצא מאד מינורי, הוא להציע לא למנוע את ההסמקה, ולא להסמיק בכוונה, ולא להילחם בהסמקה בכל מני מנגנוני שליטה למיניהם. אלא, לחלופין, לקבל את זה. ההסמקה כביטוי הכי יפה של רגישות שלא צריך להתבייש בה, ולא צריך לקטול אותה בכל מני מחסלי מזיקים כמו מניעות והסמקות בכוח.
אנחנו מסמיקים.
זה ביטוי מקסים של חולשתנו, מבוכתנו, חשיפתנו.
ברוך יהיה הביטוי הזה.
אפשר לחבק אותו. להגיד, הנה צד עדין שלי בא כאן לידי ביטוי, הבה ונביט בו...
כמה זה אנושי להיות כך. להיות מובך לעתים ולהסמיק.
מה זה פותח אצל אחרים? איזה אפשרות?
להיות עדינים, מובכים בעצמם, לחשוב מחשבות, להיות נוכחים לגדולה של חשיפת החולשה...
מציעה לא לנסות לשלוט בזה.
זה בדיוק האלמנט הלא נשלט.
זה מה שיפה בזה.
זה אותנטי.

[ש_מים_וארץ*]

זה ביטוי מקסים
גם בעיני.
@}

[אילה_א*]

מוזר בדיוק השבוע אמרתי למישהי שאמרה שהיא שונאת להסמיק שבדרכלל אנשים שונאים בעצמם מה שהכי חביב על זולתם .
אמרתי לה שכשהיא מרגישה שהיא עומדת להסמיק או מסמיקה שתאמר : אני מסמיקה עכשיו ,ותמשיך לדבר על מה שדברה או שדיברו לפני השיחה .
היא אמרה שאין לה אומץ ואמרתי לה שאני בטוחה שאחרי שהיא תנסה אתזה פעם אחת היא תבין כמה אנשים חושבים שזה שבין הסמקה להקסמה יש לא הרבה הבדל
.

[עומר_ס*]

אני מוקסם כשאישתי המקסימה מסמיקה.

אולי כדאי לשנות את שם הדף: כיצד להסמיק בחברה

[תמרול_ה*]

אולי כדאי לשנות את שם הדף: כיצד להסמיק בחברה?

אני בעד!!

יש דף מענין בהקשר הזה, האומץ להיות חשוף

[אף_חצוף*]

איזה דף מעניין. אני מאלה ששונאים להסמיק, מה שכמובן גורם לי להיראות כמו עגבניה. אני מסמיקה מאוד בקלות, ואף פעם לא חשבתי על זה כעל דבר מקסים. זה מציק כשמנסים להגיד משהו בשיעור, או כשפוגשים אנשים חדשים. אני תמיד הייתי מסמיקה בתחילת מערכות יחסים כשאנשים בסביבה היו אומרים משהו על זה שיש לי חבר, רציתי לקבור את עצמי.

נכנסתי לדף הזה כי רציתי לדעת כיצד למנוע הסמקה בחברה אבל נתתם לי חומר למחשבה, אולי אני מוכנה ללמוד איך להסמיק בחברה , אבל זה יקח לי זמן.

[ריח_מנטה*]

_אפשר לחבק אותו. להגיד, הנה צד עדין שלי בא כאן לידי ביטוי, הבה ונביט בו...
כמה זה אנושי להיות כך. להיות מובך לעתים ולהסמיק_
בדרך כלל כשזה קורה זה לא חינני בכלל בעיני אותו אדם שחווה את זה. זה מלווה בדופק מהיר ולעיתים יובש בפה ורצון עז לעוף מהחדר. ואי אפשר להגיד אני מסמיק עכשיו כי המילים פשוט נתקעות, זה לוקח מס' שניות שהן כמו נצח. תחושה לא כל כך נעימה. היום כשזה כמעט עבר לי, אני כן רואה שזה קורה לאחרים ולבי ממש איתם, באמת.

[תמרול_ה*]

כן, כי רואים את זה בתור משהו נורא ואיום שצריך להסתיר תיכף ומיד.
זה מזכיר לי משהו אחר לגמרי.
אני לקוית שמיעה רצינית. ותמיד יש מצבים שאני מפחדת להיראות מטומטמת כי לא אשמע מה אומרים ואעשה שטויות. זה בולט במיוחד כאשר יש מסיבות בגן של הבת שלי, או הפעלות כל שהן, ומבקשים מהורים להתנדב ולצעוד קדימה, ואני לא מתנדבת לעולם, לא רוצה לעשות בושות....
והנה, ישבתי באחת ההזדמנויות האלה, ופתאם עלו לי דמעות כ-א-ל-ה חונקות בגרון ובעיניים, שהייתי חייבת לצאת החוצה, ובכיתי על זה שאני כזאת לא יוצלחית ומה יהיה, ופתאם הציפה אותי מין חמלה כזאת, שזה כזה אנושי להרגיש כך. והרגשתי הקלה.
ומאז אני בתהליך הזה של להתגבר על הבושה, לא מתוך מלחמה בה, אלא מהיכולת להתידד איתה בהפסקות... ותוך כדי זה גם קצת פחות להתבייש אולי בזה שאינני שומעת, ושאני מצטיירת לעתים כמטומטמת... לא בעניינים וכולי...

אז באותה נימה גם עם ההסמקה.
זה רגיש ועדין, וחמלה שאומרת שזה אנושי, תאפשר להכיל את זה, לא לרצות להקיא את זה החוצה, כאילו "זה לא אני" אלא להכיל את זה כחלק ממני, שאפשר לקבל אותו לפעמים יותר ולפעמים פחות, וזה בסדר להיות מובך מזה...

[אילה_א*]

איזה חמודה את , כל אחד יראה מיד שאת לא שומעת טוב ולכן אולי, לא מבינה את ההוראות ואם במקרה מישהו יחשוב שאת מטומטמת כי לא שמעת (להבדיל נגיד מלא הבנת (במיוחד ברמת השמיעה) ) הרי שהטמטום חוזר עליו .
וגם כאן חוזר האלמנט של אני מתנדבת אבל אני לא שומעת טוב אז אם אפשר להסביר לי כשמתסכלים עלי (אםזה מה שעוזר) או להסביר בקול רם
כי לראות כאלה שלא מתנדבים כי הם לא שומעים טוב (או בעלי מגבלה אחרת )כבר יצא לכולנו .
מה שבקושי יוצא לנו זה לראות אנשים שהם לגמרי שלמים ובטוחים בעצמם ומודים בפני עצמם ואחרים במגבלותיהם ומבקשים להמשיך על אף החשיפה להיות כמו חלק .
אני חושבת שיהיה בזה מסר מאוד חשוב גם לבת שלך , נכון אמא שלה לא שומעת טוב אבל היא רגועה כלפי זה משמע גם אני יכולה להיות רגועה כלפי זה .
מקוה שלא הסטנו מידי את הדיון

[תמרול_ה*]

לאילה,
עניתי לך בדף שלך בנושא השמיעה.

[פלוני*]

אפשר ללמוד מהדף הזה ולקרוא שיש עוד אנשים שעוברים את זה ואולי לחשוב שלא נורא ולא גנבתי כלום זה אני וזהו ^

[ריח_מנטה*]

"אודות ההסמקה"http:\\www.haderech.co.il\psycho21.html

[אורה_גבריאלי*]

כל כך מסכימה איתך, תמרולה.

תמיד יהיו דמויות פה ושם שיתקשו עם הסמקות. בעיקר אלה שרוצות שתמיד נראה בשליטה, נראה cool, מקצוענים וכולי.
והנה באות ההסמקות ומזכירות לנו את אנושיותנו, רכותנו, חוסר המשולמות שלנו, אי-השליטה שלנו, אווילותנו החמודה (שלא תגמר לעולם)...

[ריח_מנטה*]

אני רוצה להוסיף לגבי ההסמקה בחברה, היום זה נראה לי ממש מאחורי ואני חושבת שהסיבה להסמקה היתה חוסר ביטחון.הביטחון העצמי שלי היה על הפנים. כשהרגשתי שאני נראית רע עם עודף משקל של 13 קילו ברור שלא רציתי להתבטאות ולא רציתי שיביטו עליי המשקל כל כך הפריע לי. היום אני פחות 13 קילו שהורדתי במאמץ רב וגם שיניתי תדמית (תספורת, צבע) אני מרגישה הרבה יותר טוב וזה לא קורה לי כמו בעבר. מדי פעם ממש בצורה חלשה אבל אין מה להשוות למה שהייתי סובלת. אז כל אדם שמרגיש שהוא לא נראה טוב זו לא בהכרח הסיבה להסמקה לפעמים זה לא רצוני אלא משתלט בלי שיודעים מאיפה זה בא,לי בכל אופן עזר שיפור המראה ומאד תרם לבטחון העצמי שלי.@}

[שלומי_זילברמן*]

שלום רב,
מעט על הסמקה בהתבוננות הומאופתית.
הומאופתיה באופן עקרוני מסתכלת על דבר כדבר חלק מתמונה מלאה.
הסמקה היא סימפטום,היא תוצאה של משהו, ואת המשהו הזה צריכים להבין בכמה מישורים לדוגמא:

• מהי התחושה של האדם באותו הרגע?
• מתי במיוחד מופיע אותו הסומק?
• האם מדובר בחרדות ואם כן איזה סג של חרדות (חרדה מקהל, דיבור לפני קהל, קהל ספציפי כמו הרצאה או מקום סגור עם אנשים כגון מעלית).
• האם ישנן תופעות נוספות כגון - שלשולים, הזעות, מחשבות שלא נותנות לישון בלילה ועוד...
• כיצד האדם מגיב למצבי לחץ?
• מה קורה כאשר הוא צריך להתאגן ליציאה לבילוי או לטיול?

ואין כאן מקום לספקולציות, האדם הוא היחידי שיכול לתת את האינפורמציה הנכונה ביותר כי מדובר בו.

ואל לנו לשכוח, חייבים לראות גם את התמונה הפיזית של האדם לאורך שנים כגון מחלות שונות,
כאבים, פתלוגיות שהוא "רגיל" לחיות איתם, נושא של תזונה ועוד..

וכל זאת בכדי לדעת מהי באמת התמונה המלאה וכיצד ניתן לסייע לו ובכדי שהתופעה תעלם.

באהבה
שלומי.

[ריח_מנטה*]

אז אני מבינה שאתה אומר שהכי טוב זה יעוץ אישי וחפירה לשורש הבעיה מאשר יעוץ וירטואלי..?

תחושות מנקודת מבט אישית:
מהי התחושה של האדם באותו הרגע?
נוראית. דופק מהיר זיעה ורצון עז להיעלם
מתי במיוחד מופיע אותו הסומק?
כשאני צריכה לדבר מול קהל אפילו בחברת קרובים וכולם מקשיבים לי.
האם מדובר בחרדות ואם כן איזה סג של חרדות
חרדת קהל
האם ישנן תופעות נוספות כגון - שלשולים, הזעות, מחשבות שלא נותנות לישון בלילה ועוד
הזעה,דופק מהיר,חום עז בפנים,יובש בפה
מה קורה כאשר הוא צריך להתאגן ליציאה לבילוי או לטיול?
ברור שחושבים רק שלא יקרה רק שלא יקרה.
תודהלך@}

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בחורה בת 17 ואני מאוד חברותית ואהובה על כולם!!! אבל הבעיה שלי שאני מסמיקה ואני לא יודעת למה כי אני באמת לא מתבישת זה בגלל שאני מרגישה שמסתכלים עלי כמו שאני קוראת בכיתה איזה תשובה ואני לא מתביישת לקרוא אבל אני מרגישה שמסתכלים עלי אז אני מסמיקה עוד יותר ודי אין לי כח לזה אני רוצה להפסיק ואני לא מצליחה תנו לי עיצה פלייייז אני שבורה מזה זה מוריד לי תביטחון שליי

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בחורה בת 28 נשואה ועובדת כמטפלת בגן ילדים. אני מוצאת שתופעת ההסמקה הולכת וגוברת עם הזמן ולא להפך. אני גם מרגישה כמו במין מעגל כזה שלא מצליחה לצאת ממנו כי כשאני חושבת על כמה שאני מסמיקה מטבע הדברים אני עוד יותר מסמיקה ואז אני בלחץ מזה. אני לא רואה את היופי שבעניין כמו שנאמר בדף ואשמח לכל ייעוץ והכוונה....
תודה

[סמוקי*]

למה אף פעם לא נתקלים באנשים אחרים שמסמיקים ? היה עוזר לא להיות לבד. אולי רק פעם יצא לי להתקל.

[יואב*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לפעמים מדובר בסימפטום של social]חרדה חברתית anxiety[/po] ואז עוזר מה שעוזר בחרדה חברתית: לשנות את הפוקוס שלנו כלפי חוץ באופן מודע, לקבל את ההסמקה שמהו נחמד ולא מבייש (לקבלה יש אפקט פרדוקסלי), לזהות מחשבות אוטומטיות שליליות הגורמות להסמקה כמו למשל - יחשבו שאני אידיוט - ולמצוא את הכשלים הלוגיים שבכך - להחליף מחשבות אוטומטיות שליליות במחשבות רציונליות. מדובר בנושא רחב. הנה קישור ל מדריכים להתגברות על חרדה חברתית וביישנות

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם לי זה מפריע מאוד כל פעם אפילו שאני מדברת עם חברות אני מאדימה נמאס לי אני נורא ביישנית וזה מכפיל את הביישנות שלי פי 7

[החיים_בזבל*]

הייתי משלם הרבה בשביל לא להסמיק אני כבר בן 18 וממשיך להיות אדום כשפונים אחי או שאני מדבר מול הרבה אנשים בבקשה תנו לי עצה איך להפסיק את זה ניסתי כבר הכול לא מצליח לי כלום אני מתייאש

[אחת*]

הי, אתה בן שמונה עשרה, כל החיים לפנייך,
להסמיק זו תכונה מקסימה,
מאחת שהייתה משלמת הרבה כדי לחזור לגיל שמונה עשרה
וצר לי אם לא הועלתי

[א_ל_א_ן*]

אני מניחה שנשימות עמוקות בחברה, עשויות להקל על ההסמקה. שווה לנסות, בטח לא יכול להזיק. ודמיות מודרך, כמו לחשוב על קוביות קרח...

[החיים_בזבל*]

תודה בכל זאת אבל שום דבר לא מצליח להתגבר על ההסמקה ניסיתי הכול ואני עדין מוכן לנסות רק תנו לי כיוון

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום! אני גם מסמיקה כל פעם שפונים אלי..ובפעמים הבודדות שפונים אלי ואני לא מסמיקה אני מרגישה עוד שיפור וככה לאט לאט אני מקווה שזה יעבור לי..פשוט תיקחו נשימה עמוקה תחשבו על הדבר שאתם רוצים לומר ובאמת להתכוון..אל תחשבו על ההסמקה וככה אתם לא תסמיקו..זה באמת עובד לי..מקווה שעזרתי..בהצלחה:)

[פלוני_בן_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא יודע זה פשוט מעצבן להיות אדום כמו עגבניה אבל אם תנסו להתרכז על דבר מסוים אני בטוח שלא תהיו אדומים גם לי קורה שאני מדבר אני ניהיה מחליף צבעים אבל זה מה שרצה ה' אין מה לעשות

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך אפשר למנוע את זה שאני מובך כשצוחקים עליי

[אמא_צעירה*]

לצחוק איתם יחד "אוי, נכון, כמה אני מטומטם/ איזו פדיחה/ מצחיק שאני..."
ברצינות, להצטרף לצחוק בדרך כלל מקהה את הכאב של ההבכה.

[שי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

את ילדותי נעורי ובגרותי העברתי עם חששות והרגשת אי נוחות כשדיברתי בחברה כשפנו אלי או כשפניתי לאחרים הייתי מאדים ומרגיש שאני בוער הייתי מתוסכל מאוד אולם בשלב מסויים וזה היה בצבא החלטתי שאני מאוד רוצה ולשלוט בזה והתחלתי להצליח היום אני בן 54 עדיין מסמיק אבל למדתי לשלוט בזה באופן מסויים.ראשית אני מתרגל נשימה לפני שאני מדבר בפני אנשים בנינוחות ללא לחץ ואומר לעצמי עכשיו אתה תדבר אבל לא תסמיק תשלוט בזה אני מודיע לכם שכאשר אני זה שצריך לדבר אני מונע את ההסמקה ורק כאשר פונים אלי ואני לא מוכן יש לי הסמקה קלה
מסקנה שלי האישית שכן אפשר לשלוט אבל לא בלחץ בנינוחות לדבר אל עצמך ואפשר להצליח להפחית 80 % (הכותב מנסיון אישי )

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בסך הכל בן אדם עם בטחון, ואני מאוד חברותית אבל יש לי בעיית הסמקה קשה כשפונים אליי! אם זה עם בנים בדייטים או בשיעורים או לפעמים בלי סיבה.. אין לי בעיה לדבר בכיתה בכלל אבל אם פונים אליי שאני אענה איזשהי תשובה שאני לא יודעת אני נלחצת ברמות ומסמיקה ! לפעמים אני יכולה להעביר שיעור שלם בפחד אטומי שרק לא יפנו אליי.. ההרגשה מזוויעה- הגוף בוער בטירוף מבפנים ומזיע, הלב דופק במהירות מטורפת ומרגיש כאילו הוא עומד לצאת מהמקום, וכל מה שבא לך לעשות זה פשוט לברוח מהמקום!! לפעמים זה גם קורה לי סתם!בלי סיבה! אני יכולה לדבר סתם עם בן אדם(גם אם זה עם מישהו שאני מכירה טוב) ופתאום להרגיש שאני בוערת, ואז ברגע שאני חושבת על זה אני נהיית עוד יותר אדומה!! זו הרגשה נוראית ואני סובלת מזה מאוד ושום דבר לא עוזר לי להיפטר מזה..

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כ שהעניין הזה מציק לי אני נזכרת שבסופו של דבר זה צבע.

[פלוני_אלמוני*]

זה מקסים כאשר זה קורה לעתים נדירות וכאשר זה קורה במקום הנכון בזמן הנכון . מעבר לכך זה פשוט מציק , מבעת ופשוט גורם לך להרגיש שאתה רוצה לברוח , לשבת עם עצמך, להירגע ולהרגיש שוב כמו אדם נורמלי .
אני אדם עם ביטחון , ממש לא אכפת לי מה חושבים עלי או איך מדברים עלי , מאוד קשה להזיז לי את האגו ובכללי בושה אין .
אבל , אני מסמיק מכל דבר , בכל מצב ואפילו סתם אם אני לבד פתאום עולה אדמומיות . שיחה מעניינת שלא מרגשת אותי ופתאום באמצע אני יכול להאדים כאילו אנחנו באמצע ביקור במאדים .
אין לי חרדה חברתית , אני מתחבר עם אנשים שאני רוצה די בקלות בלי יותר מדי התרגשות .
זה פשוט מייאש .
אני כותב את זה אך ורק כדי לקבל מענה , האם משהו יודע מה אפשר לעשות כדי לא להסמיק ? יש פתרון ? ולא אני לא מתכוון לפתרון פסיכולוגי כמו "תחשוב שאתה גבר ששווה מיליון דולר מינימום ואלה שעומדים מולך בכלל צריכים להסמיק " לא עובד !!! .
יש פתרון פיזי ? להצמיד משהו קר , לא עובד ולפעמים רק מחמיר , לא יודע כבר מה לנסות למרות שאני משלים עם זה ולא אכפת לי , כשאני מסמיק , לי אכפת איך אני מרגיש ! ואני לא רוצה לרתוח מחום כל הזמן , זה גורם גם להזעה ולא נעים להיות ככה .

תודה .

[אליהו*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בן 16,5 ומרגיש גם את ההסמקה הזאת בחברה... זה קורה שיש עלי תשומת לב בעיקר בחברה שמדברים איתי
או במפגשים עם ידידות וזה ממש מעצבן ..
איך אפשר לצאת מזה!?
אני חושב שזה בגלל שחסר לי המון ביטחון עצמי אז אשמח לקבל עצות לשיפור הביטחון עצמי וגם איך לא להסמיק..
תודה
אליהו

[הההמבין*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש ניתוח לזה מאוד פשוט שהוא מונע הזעה בפנים לפי איך שקראתי אם99 אחוזי הצלחה וללא סיכון(בכל ההיסטוריה היו רק 2 סיבוכים בניתוח)

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עזרה

[פלוני_אלמונית*]

שמעתי על ניתוח לעצור את ההסמקה זה ממש עוזר להתמודד ולנשום אוויר חדש עם אשיות אחרת

[פלוני_אלמונית*]

בדכ זה קורה לגינגים ובהירי עור וזה סוג של טבע אמנם לא נעים אבל אין הרבה מה לעשות אני מודה שאני משתמש במיק אפ אפילו שאני גבר ומתפלל שלא ירגישו וזה אז פחות בולט אני ככ שונא את זה בי .אבל שוב זו נטיה ואין הרבה אפשרויות לא תראו הסמקה בעור כהה

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בן 14וחצי ולפני חצי שנה עברתי בית הספר
ועד אז היה לי ביטחון עצמי ענק. מאז הטחיל לי
בעייה של הסמקה כל פעם שפונים אלי אני מסמיק וזה נותן תחושה רעה אני חושב שאני הכי אפס ותכלס אני מאווד אהוב בחברה אבל אני מסמיק לא באופן חמור נגיד אים קר או שיש עלירוח אוו שאני בחוץ אני לא מסמיק לעד חברים שלי אני לא מסמיק אולי לפעמים אבל אם באים אלי הקולים בכיתה היותר גדולה לדבר איתי אני מסמיקואני מרגיש שאני סובל אים משיהו מצא איזו דהוא פיתרון אני מתחנן שיענה לי תודה רבה

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בת 14 ואני ילדה לא ביישנית, החברות מכירות רותי כאחת שאומרת את מה שהיא רוצה בפנים. אבל כשאני ליד מבוגריל שזה לא ההורים שלי אני מסמיקה כמו עגבניה וכשחברה שלי אומרת לי "טוב שלא נהיית עגבניה" אני מאדימה עוד יותר וזה פשוט מזוויע! אני רוצה לעצור את זה ומצידי להסתובב עם שקיות קרח על הפנים שלי, בבקשה שלחו פיתרון לבעיה הנוראית הזאתתתת

[לבנה_אדומה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי גם אני הייתי רוצה עצה איך להתגבר על הסמקה. זה פשוט מרגיש נורא! ולאט לאט הביטחון העצמי שלי יורד לאפס:(

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום
רוצה לדעת האם הסמקה קשורה לחוסר ביטחון והאם ללכת לסדנה של להתגבר על חרדה צול קהל תוכל לעזור? זה מאד יקר העסק אבל אם יש סיכוי שזה יעזור אעשה את המאמץ
ממש קשה בחיים עם הסמקה
זה פוגע בביטחון העצמי ובאפשרות להתקדם בעבודה.

[יולי_קו]

האם הסמקה היא דבר כל-כך נורא?
אולי לא לנסות להפטר ממנה, אלא להשלים איתה ולעשות את כל הדברים גם עם הסמקה?
הסמקה היא ביטוי להתרגשות ופחד, ועם העשיה לרוב החידוש הפחד וההתרגשות פוחתים ונעלמים.
אני חשה שזה מעיד על אנושיות וזו לאו דווקא נקודה שלילית.
כשאני מסמיקה אני אומרת לעצמי ׳׳וואו י. את כנראה מאוד מתרגשת!׳׳ (בטון של חמלה ואהבה), ואז אני מתרכזת קצת זמן בתחושות הגופניות, ממש מתעניינת בהן: איפה מרגיש לי חם, ואיפה בוער, ואיפה מעקצץ, וכן הלאה, וזה עוזר לי לחזור לתחושות ולהניח לרגשות להרגע, ואז אני יכולה לחשוב מה לעשות ומה להגיד.

[אישה_במסע*]

אולי לא לנסות להפטר ממנה, אלא להשלים איתה ולעשות את כל הדברים גם עם הסמקה?
בדיוק!

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום
אני כמוכם מסמיקה מכל דבר ורוצה כמובן להפסיק. בזמן האחרון נהייתי מודעת יותר על ההסמקה שלי וככל שאני מנסה למנוע אותו כך הוא מחמיר יותר. מרוב שאני כבר מודעת לו אני מסמיקה כמעט מכל המצבים, כשאני צוחקת בקול, כשאני מדברת מול הרבה אנשים, כששואלים אותי שאלה מביכה, כשקוראים לי, ואפילו כשאני מדברת עם אנשים מסויימים. אני כל היום עם היד על הפנים מרוב שאני מפחדת להסמיק מול כולם, וזה כבר לא נעים בכלל ופוגע בביטחון העצמי שלי. כולם תמיד אומרים לי להשלים עם זה ושזה יפה וטבעי אך זה לא כזה קל כמו שאתם חושבים. למרות הנסיונות שלי זה לא משהו שבא בקלות ושאני יכולה פשוט להגיד לעצמי שזה טבעי ויפה. אני כבר ממש נואשת לפיתרון והביטחון העצמי שלי יורד עד אפס.
לכן הייתי רוצה לדעת אם יש לכם הצעה להציע לי כדי להפסיק..??

[פלונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי אני בת 15 ויש לי את בעיית ההסמקה , מה עושים? אם רק המורה מדברת איתי אני מאדימה. העניין הוא שאני ממש בהירה ולכן זה נראה לעיין, אני נמנעת ממקרים שיכולים לגרום לי להסמקה, אבל לרוב זה מגיע בלי התראה, אם אני מדברת ומרגישה שמסתכלים עליי אני מאדימה, או אפילו אם מזכירים אנשים מסויימים או דברים שמעלים בי קונוטציה של משהו שנוגע אלי אני מאדימה. אני כבר מתחילה להתייאש. בבקשה תעזרו

[רוצה_לעזור*]

ניסית לראות אם מייקאפ יכסה?
אם לא, תמיד את יכולה להסתובב עם בקבוק מים וכשאת מסמיקה לומר שחם לך או לשתות בלי לדבר ויניחו שפשוט חם לך.
נכון שחורף אבל המזגנים בבית הספר עובדים על חום.

[פלוני_אלמונית*]

ו להצטרף לקבוצת תמיכה

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לדעתי יש משהו בהסמקה (שקורה ללא סיבה רצינית) שזה מתחיל אנו מרגישים מעט את החום בפנים (ומתחילים לחשוש הנה זה בא) בשלב זה אין ההסמקה נראית חיצונית על פנינו (לפחות ממה שאני מכיר) וברגע שאנו יודעים 'אני לא אדום' זה עוזר למנוע המשך לא נעים. שכלפי חוץ שום דבר לא השתנה.
ב. לפעמים אין סיבה (לפחןת לי) לתחילת ההסמקה ואנו מסמיקים בגלל התחלה זו (בשלב שמנסים להילחם)

[פלוני_אלמונית*]

הי אני בת 13 ובשנה שעברה היה לי המון ביטחון עצמי אבל השנה קיבלתי התקף חרדה ומאז אני התחלת להסמיק זה ממש הוריד לי את הביטחון העצמי שלי זה ממש הרגשה נוראה כשאתה יודע כשאתה מסמיק ומסתקלים עליך אני ממש מיתבישת מזה לפעמים זה לתקופה ולפעמים זה לא ניגמר וזה קורה לי בדרך כלל ליד אנשים שאני מרגישה פחות מהם זה ממש קשה ואני מאחלת לכולם שזה יעבור להם בקלות אני רוצה לומר לכולם שזה רק תקופה וזה עובר מתישהו בחיים אני לא סתם אומרת יש לי אבא פסיכולוג והוא מדריך אותי עים כול מה שאני עוברת זה קורה בדרך כלל בגיל ההתבגרות תיפ שיעזור לכם משהוא שממש עוזר לי תעושו איתמלות או אפילו קפיצות משהו שתזיעו וזה מעלה את האנרינליו וזה ממש עוזר ונותן גם ביטחון עצמי מאחלת המון בריאות

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי אני בן 48 מסמיק סידרתי ויש לי כמה תובנות מעצמי:
ברור ברוב המקרים שהסמקה נובעת מחוסר ביטחון עצמי מכל סיבה שהיא. ולכן הפתרון הוא בחיזוק הביטחון העצמי, זה יכול להיות חוסר ביטחון מול אדם שנראה חכם יותר, יפה יותר וכדו, וכמובן למי שיש חרדת קהל. מי שיש לו בעיית קשב יתכן שרטלין יכול לעזור, כי כשאתה מדבר עם מישהו ויש לך נדידת מחשבות אתה מיד חושב על ההסמקה ומסמיק יותר, אבל אם תתמקד לא תחשוב על ההסמקה אלא על נושא השיחה בדרך כלל ההסמקה תחלוף ובודאי לא תתגבר כמו שרובנו מרגישים.