כלכלת קהילות

[האזרח_דרור*]

כפי שאפשר לראות בכל מיני דיונים באתר - לדוגמא בדף
אבא עשיר אבא עני ישנם דיונים לגבי קפיטליזם , שוק, ההצדקה לשימוש בהון ועוד נושאים. הדף הזה אמור לקדם את הדיון ברמה של הצעת אלטרנטיבה .

לצורך הדיון קהילה תוגדר על פי הגדרת הספר בולו בולו - קהילה היא קבוצה של אנשים שיש להם קשר גאוגרפי, שיש להם תרבות \ פילוסופיה דומה ושמספרם הוא בערך 500 איש. הסיבות לכך מופיעות בספר בולו'בולו - הקרבה הגאוגרפית מאפשת העברת דעות ודברים מוחשיים ועזרה ההדית בצורה מהירה ולא יקרה. הפילוסופיה הדומה מאפשרת ראיית שותפות גורל ביחד, וראייה דומה של המציאות, וההגבלה לגבי מפסר האנשים מקורה הן בחוקי הכלכלה (בגוף גדול מידי ההשפעה השולית של כל אדם היא קטנה מידי מה שמאפשר אבטלה אישית ללא חשש מירידת ההכנסה) והן חברתית - אנחנו מכירים בערך 250 איש בצורה "טובה" (נסו זאת על עצמכם) ולכן נוכל להיקשר למספר דומה של אנשים - האכפתיות שיכולה להיות לנו לגבי 10,000 איש קטנה בהרבה מזו הקטנה יותר.

הרעיון הוא איפה לאפשר כלכלה שתהווה קהילה של קהילות (רעיון דומה מובע על ידי הרמן דאלי וג'י קוב בספרם 'לטובת הכלל'). הדבר לא סתם נובע מגחמה של מישהו, אלא יש לו שורשים בבעיה יסודית של הקפיטליזם (דומה שעל בעיות הכלכלה הסוצליסטית הריכוזית אין טעם להכביר מילים ?)
על בעיות אלו ראו מדוע צריך כלכלת קהילות

כדי לאפשר לכלכלה שיש בה שוק (בניגוד לכלכלה וחברה המנוהלות על ידי שוק וכוח) להתקיים באמת ובאופן יציב (כלומר לאורך זמן רב), יש צורך בשמירה על כלכלה מבוזרת - כלומר כלכלה שבה לא יהיו פערי הכנסה גבוהים מידי , שיגידלו את הכוח של חלק מהאוכולוסיה, ויקטינו את כוחה של חלקה האחר של האוכלוסיה

דרך אחת לעשות זאת היא על ידי סוצליזם - כלומר כלכלה מאורגנת על ידי גוף מרכזי. ברור שדבר זה טומן בחובו בעיות רבות.
כפי שראינו במאה ה 20 - שכן אפילו במדינה דמוקרטית פרוש הדבר ריכוזיות של הכוח.

כלכלת קהילות מאפשרת לנקוט בגישה אחרת. היא מבוססת על הפרדה בין מה שחייבים , לבין מה שרוצים. הקהילה דואגת בעצמה לצרכים הבסיסיים ביותר של החיים - מים, מלבוש, אוכל, מחסה. במובן זה הקהילה היא יחידה אותרקית. אבל כלכלה אותרקית היא דבר לא יעיל המונע התמחות. לכן בכלכלת קהילות יש גם שוק - כל מה שאינו צורך בסיסי - אופניים, ספרים, ריבות, טחינה, שבשבות, רדיו, טלפונים, פסנתרים וכו' - יכול להסחר בין קהילות שונות. בניגוד לקפיטליזם, קיום השוק לא אומר שהשוק משתלט על החיים, אלא הוא אמצעי להבטחת מגוון- במקום היותו אמצעי להבטחת החיים עצמם.

פרוש הדבר שירידה בכמות ההזמנות אין פרושה רעב וסגירת העסק - אלא שתוכלו לקנות פחות מחברות. מרווח המחיה גדול הרבה יותר - אין איום תמידי על העסק, מה שמאפשר להתייחס בצורה רגועה הרבה יותר לנושאים של מוסר לעומת רווח כלכלי לטווח הקצר , או לנושאי סביבה וכו'. אם מישהו מתחיל לזהם את הסביבה או להונות את הלקוחות כדי להשיג מחיר נמוך יותר - אפשר לחשוף זאת ברבים (ויש זמן לכך) - כך שהמוניטין הופך לדבר חשוב - לא פחות מהרווח ברבעון הבא


בדף הזה ננסה לעלות על קושיות לגבי איך יכולה להראות כלכלת קהילות ומה הם היתרונות והחסרונות שלה.

עוד על כלכלת קהילות – אפשר לקרוא בספר בולו' בולו שיש גם לו גם אתר (אם כי הספר מקיף יותר):
http://bolo.ovzap.net/

[תבשיל_קדרה*]

האמת - לא הצלחתי להתרכז בלקרוא את הטקסט הארוך בדף מדוע צריך כלכלת קהילות, ובינתיים - אין לי שמץ מושג מה זה.
אתה יכול בבקשה לתאר, בקצרה?

[האזרח_דרור*]

ערכתי קצת את הדפים , מקווה שזה עוזר

[ענת_שן_לוי*]

האזרח דרור, אני איתך.
האקטיביזם שלי מעט רדום בתקופה זו. אז בנתיים אני מחזקת את ידיך ואת ידי כל העוסקים בדבר.

[תבשיל_קדרה*]

תודה

[בועז_חן*]

דרור הי,
כמה שאלות:

1. מה מגן על הקהילה מ"פשיטת רגל"?
2. איך מקימים קהילה אותרקית בחברה שאינה חקלאית?
3. איך זה מתיישב עם השינוי (שלא אומר כישלון) שהראה המודל הקיבוצי לאחרונה?
4. איך מוגן הפרט מתופעות שליליות של עולם שיבטי (לחץ חברתי, חוסר בחירה, וכד')?
5. מה בעצם מונע הקמה של קהילה כזו בתוך סביבה קפיטליסטית? האם השינוי חייב להיות כפיה של קהילתיות על כלל המשק?
6. מה יגרום לקהילות השונות להתארגן יחד כ"קהילת קהילות" כשהתנאים הבסיסיים שהצבת לקהילה לא מתקיימים בקנה מידה גדול (קהילה לא "מכירה" 500 קהילות, ולא נמצאת איתן בקירבה פיזית או רעיונית)? גם בתוך התנועה הקיבוצית התמיכה ההדדית מוגבלת מאוד.
7. במה זה שונה מהשבטים בהם חיינו פעם ואיך ימנע התהליך של גידול בקבוצות (פוליס - מדינה - אימפריה - גלובליזציה)?
8. מה יגן על קהילה מהתארגנות של מספר קהילות אחרות נגדה?

וכמה נקודות לחשיבה על פתרונות אלטרנטיביים בתוך המבנה הכלכלי הקיים - נמצא בדף מדוע צריך כלכלת קהילות.

[האזרח_דרור*]

הי גילה - מקווה שעכשיו זה ברור.
הי ענת - תודה רבה על התגובות. אנסה ליצור קשר בימים הקרובים.
הי בועז ותודה על השאלות (התייחסות אחרות העברתי לדף השני) :

1. השאלה לא ברורה עד הסוף. האם מודבר מבחינה כספית או מבחינה תעשתיית. לא רואה למה קהילות בתוך כלכלת קהילות רגישות יותר לפשיטת רגל מאשר אנשים פרטיים או חברות בקפיטליזם. הכלים של ערבות הדדית מוגבלת, ביטוח, מחסני חרום, פיזור על פני מספר אפיקי השקעה, חלקאות ותעשיות ברות קיימא והתייחסות שונה לריבית ולכסף - אמורות לתת מענה מפני סיכון, טוב לפחות כמו בקפיטליזם. אנא הבהר.
2. קהילה אותרקית (היא רק אותרקית למחצה) . המושג קשור לטביעת רגל אקולוגית:

http://www.heschelcenter.org/[po]ecological footprint[/po].html
מקום כמו ישראל שיש בו יותר מידי תושבים , צריך להקטין את מספר האנשים שבו - אחרת לא יוכל בסופו של דבר להתקיים, בדיוק כפי שאי אפשר להגדיל את מספר האנשים בחדר עד אינסוף אין סיכוי להגדיל את מספר האנשים בעולם או במדינה עד אינסוף. מעבר לכך שטחים רבים שהיו יכולים לשמש לגידול מזון אינם משמשים לכך כיום. שים לב שכל קהילה היא גם חלקאית אבל גם סביר שתהיה בעלת תעשייה.

1. קיבוץ שונה מאוד ממה שמוצג בבולו בולו לדוגמא. בקיבוצים ניסו לקיים מערכת חברתית "הגיונית" בתוך הקיבוץ (בדרך כלל מערכת אחידה ודוגמטית לכל הקיבוצים) , ולמכור למערכת קפיטליסטית. כלכלכת קהילות מבוססת על מסחר פנימי בין הקהילות (כלומר סידור שונה מהקפיטליזם שבו יש תחרות דורסנית ומונפולים), בעוד שבתוך כל קהילה הכלללים יכולים להיות שונים מאוד. הקיבוצים התבססו הרבה על דור אידאליסטי צעיר - קהילה שאני מדברת עליה מבוססת מראש על מגוון גילאים. הקיבוצים וויתרו על מערכת התרבות משל עצמם לטובת תרבות סוצלייסטית ולאחר מכן ציונית - ולאחר מכן התרבות והערכים של הדור החדש היו שונים מזה של הדור הישן. קהילות אמורות להיות בעלות אמונות או תרבויות משל עצמן - ובעיקר לכלול תרבויות שכבר מחזיקות מעמד אלפי שנים. הקיבוצים נפגעו עקב ההסתמכות שלהם על חקלאות בלבד ולנסות לשרוד כלכלית בעולם שהלך והתרחק מחקלאות - כאן אין נסיון כזה. הקיבוצים הסתבכו בפרשת המניות ובערבות הדדית ושחיתות - וכאן מדובר בנסיון להתנתק מהמערכת הן תרבותית (להפחית את הכוחנות) והן פיננסית - כך שמחלות המערכת יוכלו להשפיע פחות - הנקודה הזאת שבה ועולה ויש כאן סוגיות חשובות ואולי כדאי להקדיש לשאלה זו דף נפרד.

1. יש כאן טרייד אוף - יותר חברה ופחות בדידות , ולצידן התופעות השליליות של חיי קהילה. בעקרון גם בודדים יוכלו להיות - אם אנשים ירצו בכך, הלחץ השבטי אמור לאפשר לא רק דברים שליליים אלא גם דברים חיוביים כמו להמנע מלפגוע באחרים, לזהם את הסביבה , להמנע מפשיעה וכו'.

השאלה כאן היא עד כמה החברה היא טוטליטרית (עד כמה יש התערבות בחיי הפרט של הכלל) - וזה תלוי בקהילה עצמה.

1. מה מונע הקמה - קודם חוסר הידיעה של אנשים (כשם שהם לא מכירים את הנושא של חינוך ביתי לדוגמא) ודבר שני כל מוסדות הכוחניות של הרכוש הפרטי והמדינה. אם כי תקוותי שמספיק אנשים ישמעו עת הרעיון ויתמכו בו. אין טעם לנסות להקים כזה דבר בכפייה - היות ואז זה לא יעבוד. בהחלט ייתכן מצב של ייצור איים של כלכלות קהילות- ואני מנסה לקדם את זה - למרות שכרגע מדובר בחלומות באספמייה. אנשים בתוך הקפיטליזם עסוקים או בלרדוף אחרי החלום האמריקני, או בלנסות לשרוד או במחאה - אני מסנה לקדם אלטרנטיבות שבהם אנשים יכולים לעזור לעצמם בעצמם.
2. מה שיגרום לקהילות להתארגן יחד הוא האינטרס ההדדי. קודם כל במסחר - מה שכמעט לא קיים בתנועה הקיבוצית. דבר שני בפרוייקטים תשתיתיים (לדוגמא רכבת, או מובילי מים). ובהסכמים שמקדמים את רווחת כלל הקהילות. קהילה לא מכירה 500 קהילות, אבל קל יותר להתייחס ל 500 קהילות מאשר למילוני אנשים. הסדרים להקטנת עוינות, והגברת שיתוף פעולה מתוארים בספר בולו בולו - לדוגמא משקיפים "שגירירים" או וועדות אזוריות.
3. זה שונה מהשבטים של פעם בכך שהטכנולוגיה שונה ,והבסיס התרבותי ובסיס הידע הכולל שונה. פעם לא היה נשק אטומי, רובים או טלפונים. מאז שיש רובים נשים לדוגמא לוחמות לא פחות טוב מאשר גברים (וזה בין היתר כרסם בשובניזם הגברי ובפאודליזם כאחד). המדינות הראשונות קמו במסעות כיבוש וכפייה - לפני שאנשים חשבו או שמעו על מושג הדמוקרטיה - מצב שיש לקוות שהוא פחות קל לחזרה- כיום פחות ופחות אנשים אוהבים את הרעיון שהם ישלטו על ידי דיקטטורה - מה שפעם היה נורמטיבי לחלוטין (כלומר אנשים לא ראו מה פסול בשלטון מלוכני לדוגמא). אני מקווה שסידור יעבוד עד כדי כך טוב שאנשים לא ישושו לחזור למצב של מדינה וכל הבעיות שסדר גודל כזה של פוליטיקה וכלכלה יוצר (זה אינטרס עצמי של האנשים שהחלטות לגבי חייהם יתקבלו ברמה כמה שיותר קרובה אליהם).

אין כאן כמובן דבר מובטח - כשם שלאיש מאיתנו אין בטחון בכך שלא תפרוץ מלחמה גרעינית עוד שתי דקות. בשני המקרים מדובר על נסיון ליצור שיווי משקל - ללא בטחון שהוא ישמר לנצח.

1. תלוי איזו סוג התארגנות ועל רקע מה. אפשר לדוגמא לחשוב על בריתות. השאלה היא מה מונע בריתות של כמה מדינות נגד מדינה אחת - ההיסטוריה הקצרה מראה שעוד לא היה מצב של מלחמה בין 2 דמוקרטיות. אם זה גם יתפוס בכלכלת קהילות אז הכל בסדר. אני חושב שכולם בעד שאם כמה מדינות יתארגנו להחרים מדינה שמזהמת או מבצעת מסחר בבני אדם וכו' - אז המדינה ה"פושעת" תתקן את דרכיה - אני לא רואה למה זה שונה בקהילות.

[רני_בירק*]

מי אמר שהתנועה הקיבוצית נכשלה ?
משום מה בביקורי בקיבוצים התרשמתי אחרת
עדיין נשארו רוב נכסי הנדל"ן ברשותם
התעשיה הקיבוצית הגדילה את היצוא שלה אם אינני טועה בסביבות 30% וזאת בתקופה של מיתון
זה שקיבוצים רבים בתנועה הקיבוצית עברו לשיטת שכר שונה איננה מראה על כישלון לדעתי אלא על יכולת הסתגלות לתנאים משתנים
גם בארה"ב ישנו שינוי במדיניות הרווחה שלה בין שנה לשנה
הן בהיבט של כלל ארה"ב והן בהיבט הפרטני של כל מדינה בתוך ארה"ב בנפרד

[האזרח_דרור*]

אני חושב שהכוונה היא שהשיטה שהקיבוצים ניסו להנהיג מלכתחילה - הקיבוץ כפי שהתקיים לפני 80 שנה, לדוגמא - השיטה הזאת אינה קיימת נראה לי כבר בשום מקום, איני מבין גדול בקיבוצים ואשמח לעוד מידע ותיקונים - אולם נראה לי שבמידה רבה, רוב הקיבוצים הם סוג של ישוב קהילתי המתנהל בצורה קפיטליסטית. האם יכולות להיות משפחות עשירות ועניות בקיבוץ? בכל מקרה הקיבוצים כמערכת לא מהווים אי בלב הקפיטליזם כי הם משתלבים בו, ורק ההתנהלות הפנימית היא שונה. הכוונה בכלכלת קהילות היא להתנתק כמה שאפשר מהקפיטליזם ולאפשר מסחר פנימי, תוך שמירה בין היתר גם על עקרונות אחרים - כמו חלקאות ותעשייה בנות קיימא - כפי שהדבר מתואר לדוגמא במאמר
"המהפכה התעשייתית הבאה" (שכותביו אינם מכירים בכלל את הקונספט שתואר לאיל ועם זאת המאמר מהווה נדבך משלים לרעיון- שגם יכול לחזק מאוד את האפשרות לקיומו )
http://www.bdidut.com/econom/indst-rev.htm

[פלוני_אלמונית*]

פרוש הדבר שירידה בכמות ההזמנות אין פרושה רעב וסגירת העסק - אלא שתוכלו לקנות פחות מחברות. מרווח המחיה גדול הרבה יותר - אין איום תמידי על העסק, מה שמאפשר להתייחס בצורה רגועה הרבה יותר לנושאים של מוסר לעומת רווח כלכלי לטווח הקצר , או לנושאי סביבה וכו'. אם מישהו מתחיל לזהם את הסביבה או להונות את הלקוחות כדי להשיג מחיר נמוך יותר - אפשר לחשוף זאת ברבים (ויש זמן לכך) - כך שהמוניטין הופך לדבר חשוב - לא פחות מהרווח ברבעון הבא