'רשימת מכולת' בחיפוש בנזוג

אנונימי

*מדור_רווקות_ורווקים*
דיון שהוצא מהדף חברים_והכרויות
ראו גם: החיבור_הזוגי_בתכל'ס
---

אין אנשים שלא רוצים, יש כאלו שלא מתפשרים על פחות ממה שהם רוצים - אמרו לי שמה שאני רוצה יש רק באגדות

את מחפשת שיבעה גמדים או מישהו שמתמחה בלחימה בתחנות רוח?

נאוה, זה לא רק ענין של יותר או פחות: לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו רוצים דברים מסויימים (או אנשים עם תכונות מסויימות), אבל אחר כך פתאום אנחנו רואים שמה (או מי) שאנחנו רוצים באמת הוא שונה לגמרי מהאגדות. לפעמים המציאות עולה על כל דמיון

יונת, עוד לא קלטת שאני אדם שבוחן דברים במהות?
כשמישהו רוצה להכיר אותי אני שואלת 2 שאלות: מה הגובה? האם אתה מעשן?
חשוב לי תקשורת רגשית, פתיחות רגשית, הקשבה ורגישות (+ או-פר

)
זה נדיר בכלל ובגברים בפרט (סליחה רועי על ההכללה

)

אני מחפשת גבר עם רוחניות של אישה
אני מחפשת מישהו שיכול להכיל אותי רגשית ורוחנית
אני מחפשת מישהו שכשהוא בבית לא ארגיש שיש בבית אדם זר
מישהו שאפשר לאבד שליטה לידו ואיתו, מישהו שאפשר להשתולל ולהשתטות איתו
חשוב!! - מישהו שאפשר לריב איתו בכייף! - ולהמשיך את זרימת החיים עם זה
מישהו שיוכל לזרום איתי ולידי מבלי שאצטרך "לחנך" אותו ומבלי שארגיש שצריך להשתנות כדי להיות איתו
מישהו שאפשר לחוות איתו הפרייה הדדית
מישהו שיכול לסיים את המשפטים שלי - נכון
חבר לחיים שיוכל להיות שלם ליד השלם שלי ויוכל ליצור איתי ועם יהונתן (ועם ילדים שלו - אם יש) ישות שלישית שתחייה לצד השלמויות שלנו כבני אדם

מה דעתך ברקת? 7 הגמדים או ....? את חושבת שיש כאלו? - אחד מספיק לי

בכל אופן יונת, אני מחפשת תחושה, לא נתונים - על זה אני לא מתפשרת

נאווה לבחירתך

http://www.newcenturyschool.com/Tempora ... dwarfs.gif

נאוה,כתבת: _מישהו שיוכל לזרום איתי ולידי מבלי שאצטרך "לחנך" אותו ומבלי שארגיש שצריך להשתנות כדי להיות איתו_
זה באמת בלתי אפשרי. יחסים אינטימיים זה דיאלוג מתמיד: כל הזמן "מחנכים", כל הזמן לומדים ומשתנים.

לחנך ולהשתנות יכול להיות תהליך נעים (וכמעט לא מורגש) או מעיק, מציק, ומוציא את כל החשק מהיחסים.

לפעמים ,כשמגדירים בן זוג, באופן שהסיכוי שאכן יהיה כזה, כל כך נמוך,
זה בעצם מצביע על חוסר מוכנות שלנו.
מה שקורה הוא שכשבסופו של דבר כשמוצאים את אותו אחד,
זה מפתיע עד כמה הוא יכול להיות שונה מהתסריט.

יש לנו קרובת משפחה, אמא חד הורית, כבר בת 47 או אפילו יותר שככל שהשנים עוברות, למרות שהיא אומרת שהיא מחפשת, נראה שהיא לא מחפשת בכלל. כל שנה היא נעשית בררנית יותר. מעשן לא (ברור, וזה בסדר) אבל גם ג'ינג'י לא. נו באמת..... ואם היא הפסידה את הג'ינג'י המקסים ביותר עלי אדמות, שמתאים לדרך החשיבה שלה, לא מעשן, משכיל, וכל מה שהיא מחפשת? קשה למצוא בגיל הזה, וגם קשה לחיות פתאום עם מישהו, אחרי שנים על גבי שנים לבד.

אני חיפשתי שנים ופסלתי ופסלתי, עד שיום אחד נפל לי האסימון, שאני לא באמת רוצה למצוא...
עבדתי על עצמי עוד קצת, ויום אחד הרגשתי שעכשיו אני מוכנה!
זה היה קצת לפני פורים. אני כמעט אף פעם לא מתחפשת. באותו פורים התחפשתי לכלה (!!!!!!!).
כל העולם אמר לי: מה איתך! את מביאה את עין הרע! ככה לא תתחתני לעולם!
אמרתי להם: מה פתאום, זה מסר לאלוהים: אתה שומע אלוהים, החלטתי שאני רוצה עכשיו למצוא אותו! תשלח לי אותו! עוד שנה כעת חיה ואני כלה!

אף אחד לא האמין לי.
אבל אני "הזמנתי" את האיש שלי.
כעבור כשבועיים פגשתי אותו.
בפורים של השנה הבאה (שנה מיום שהתחפשתי לכלה) כבר הייתי נשואה לו בחוזה, ועסקנו בתיכנון החתונה ה"אמיתית" (עם שמלת כלה... אמיתית ששאלתי מחברה טובה - אגב, חברה שאני שידכתי בינה לבין בעלה והפכתי שני רווקים עצובים לזוג מתאים ומאושר).

בקיצור, צריך באמת לרצות. צריך באמת להזמין.

:-D:-D:-D:-D:-D:-D:-D:-D הרגת אותי מצחוק, ברקת - קשההההההה לבחור ביניהם

ולהערות הענייניות:
לחנך משמעותו לאמן מישהו להתנהג באופן שיתאים לי ולאו דווקא יהיה טבעי לו, ללמד אדם אחר משהו בו הוא "לא בסדר" או "לא יודע".
מחנכים לסדר, מחנכים לניקיון, מחנכים להתחשבות, מחנכים לנימוסים מחנכים להקשבה ועוד.
הדבר שעליו את מדברת, גילה , זה *גדילה והשתנות, הפרייה הדדית, אלכימיה* וכדומה - זה לא חינוך, זה כמו שיונת אמרה: _דיאלוג_ וזה אכן יכול להיות כייפי לאללה

שגית, לגבי ה"ההתמיינות" שמתפתחת עם השנים (אה! איזו מילה יפה במקום הבררנות הנוראית?) - את צודקת 100%
בצעירותי, כל הזמן אמרו לי שאני נורא בררנית ו"תראי תראי, תגיעי לגיל 30 תקחי את מי שבא" אמרתי: "אין סיכוי".
עזבי מה שקורה היום, אבל כבר כשהתקרבתי לגיל 30 לא סובבתי את הראש אחרי שאנשים שבגיל 22-3 הייתי לוקחת בשתי ידיים

אני מאוד מפונקת היום ו... אין לי זמן או חשק למה שאני קוראת: _משחקי גבר-אישה_.
זה אני, זה מה יש. מי שייקח את מה שיש יכול למצוא את עצמו מקבל הרבה יותר.
אני לא מחפשת, אבל מוכנה למצוא

- רוצה "מוכן" לחגיגה

ממקומי (הצעיר) מצחיק שאני אומרת לך את זה, נאוה,
אבל הרגשתי די דומה למה שאת מתארת, והאביר הגיע. על פיאג'ו c.

הבעיה העולה כאן, איננה של חוסר הזדמנויות. הזדמנויות עולות כל הזמן.
כל העניין הוא רצון ונכונות לקשר זוגי.
אבל הרבה לפני הקשר הזוגי יש עניין של קבלה עצמית, ואהבה עצמית. לאו דווקא אנוכיות אלא לאהוב ולקבל אטת עצמך כפי שאת/ה. לקבל את הגוף, את הפרצוף, את ההתנהגות, ללא בקורת ושפוטיות.
אז, כאשר האדם אוהב את עצמו, הרבה יותר קל לו לאהוב את האחר.
במקום הזה, בדרך כלל, משום מה פתאום ימצא/תמצא בן/בת הזוג. לעתים הדבר קורה כאשר אנחנו מזהים שמישהו/מישהי מוכן/מוכנה לקשר ואז "השידוך שאנחנו עשינו" מניב פירות. במיוחד כאשר שני בני הזוג העתידיים מוכנים לקשר.
מאידך, ההזדמנות שיש ביחסים ארוכי טווח, הבנויים על מחוייבות הבאה מחיבה על פני חובה, איננה מתאימה או קוסמת לכל אחד. זה לגיטימי, ואין צורך להצדיק החלטה או רצון כאלה.

נאוה,
גבר עם רוחניות של אשה? או אולי פשוט אשה (עדיף עם פין...)?
לפעמים אני חושבת לשגברים יש בעצם רוחניות יותר גבוהה (לחלקם), הם כבר עברו את שלב הלמידה (ההתנסויות וההתנסחויות, התובנות וכו') הם פשוט בשלב ב' של "בנה ביתך", הם נשארים ילדים, כי זה מה שבעצם אנחנו מנסות לעשות, לחזור אל הילדות, לחיות יותר פשוט, להרגיש יותר טוב...לשמוח מדברים קטנים (ניצחון הפועל על מכבי או להפך).

"מישהו שאפשר לריב איתו", לצערי עדין יש ריבים. אבל אני בטוחה שעדיף בלי, כמו בלי מלחמות, עם ויתורים הדדיים.
מישהו חכם פעם אמר לי שהחיים חיים יותר טוב בלי מריבות. אני באתי מבית "חם", וחשבתי שבלי מריבות אין פיוסים, לא מזמן רבתי עם בן זוגי, בנוכחות בתי. היום אני בטוחה שבלי ריבים זה יותר טוב, פשרה היא בחוכמה.

אני מסכימה עם בשמת.
אשה שפגשתי סיפרה לי על ניסיונותיה להתעבר, ואיך שמחודש לחודש התחזק בה רצונה להכנס להריון, ושכשהיא כבר באמת רצתה היא גילתה להפתעתה שנכנסה ללא קושי. .....כלומר, אין בעיה פיזיולוגית, זה היה בראש.

ורד...הצילו.מה, רק את הבנת שאני מתכוונת ברצינות?
האמת היא שבפעם היחידה שמצאתי את עצמי בפגישה שתוכננה על ידי חברים שהיו בטוחים בהתאמה שלי ושל אותו בחור (נחמד דווקא),הרגשתי זוועה.נורא.אז אני תוהה לא פעם אם מישהו כן אמור או יכול להרגיש נוח בסיטואציות הלא טבעיות האלה.או שמא כן טבעיות? יש לי חברה ש *כל* מה שהיא מדברת עליו זה עד כמה היא לא מעוניינת לפגוש אף אחד למרות שהיא מתה לקן משפחתי ובעל וילדים.(בעל וילדים.היא לא רוצה להיות חד הורית)הניגוד בדברים לא מפריע לה להמשיך לדבר על זה בלהט כל הזמן ובכל מקום.היא בת 37 והחששות שמא יהיה מאוחר הורסים אותה,יחד עם הכעס ההולך וגובר מהצורך הבוער הזה להכיר מישהו,מה שכאמור,היא לא מוכנה לעשות כי נמאס לה מהמלאכותיות של זה...
וצפריר,אנחנו הרי לומדים לאהוב את עצמינו לאט כל כך.זה נשמע לי די לוקסוס לחכות עד שנלמד לאהוב את עצמינו ורק אחר כך נתפנה לשלב את חיינו בחיי מישהו אחר.צריך בשביל זה המון זמן...מתי נלד וכל זה? (-:

הי נאוה, יש ספר מעניין בדיוק על מה שדיברו כאן - "לשמור על האהבה הזאת" של ד"ר הנדריקס.

ענת,
לוקסוס? חובה, אחריות.
זה לא חייב לקחת כל כך הרבה זמן. רק צריך למצוא איך פותחים את מרכז האהבה - הלב, ומשם זה קורה די מהר.
בדרך כלל בן/בת הזוג עוזר לפתח יכולת זו.
ומי שרוצה לקצר תהליכים מוזמן להתחיל להשתמש ב- תמצית מס' 15 של באך. זו תלמד אהבה. אהבה עצמית ואהבה לזולת.

ענת מתוקהההההה,
בטח שהבנתי שאת רצינית, אבל הייתי זקוקה ל"פורקן אנרגיות" וזה נושא נהדר להתבדחויות

נהניתי מהשיחה שהתפתחה - הכי נהניתי מההצעות המעשיות של ברקת

אין מניעה להפגיש בין אנשים מחפשים. הבעיה היא שבדרך כלל זה די מביך ומלאכותי
אנשים שנשארים לבד בגיל מופלג כמו מעל 30, הייתה להם התבגרות מאוחרת או שהם אנשים עצמאיים כל כך שכל מחשבה על זוגיות מעוררת אצלם תחושת כבלים או שהם חסרי ערך עצמי, משהו בנוסח: "איך אני יכול/ה לאהוב מישהו שאוהב אחד/ת כמוני?" או שהם למדו במערכת החינוך

ועדיין לא גילו איך להיות הם עצמם ועוד.
אדם בן 30+ הוא אדם עם הסטוריה, וכדי להיכנס לזוגיות נכונה, הוא צריך לשלב את ההסטוריה הזאת בצורה הרמונית עם הסטוריה של אדם אחר, הוא צריך להתחבר למישהו שמן הסתם יהיה שונה מהפנטזיה אותה נשא רוב חייו כתרוץ ליחידותו, והוא צריך לוותר על המון דברים שהוא נהנה מהם כאדם לבד ושמקומם לא יכירן או במקרה הטוב, יצטמצם מאוד בזוגיות - זה בהחלט לא פשוט למצוא בן/בת זוג בכלל, וככל שמבשילים זה קשה במיוחד, בפרט.

בשמת, אהבתי את הסיפור שלך, הוא דוגמא כל כך מתאימה לאיך "זה" קורה כשאנחנו מוכנים ...
וגם אצל גילה הצעירה שהרגישה כמוני, ובסוף קיבלה אביר בלי או-פר

יעל ראויה לתגובה ארוכה יותר:
לא רוצה אישה עם פין, רוצה גבר! אבל... זה קשה להסביר את זה. אנרגיה נשית היא אנרגיה של הוויה. אנרגיה גברית היא אנרגיה של פעולה. אני מחפשת מישהו שבפיזיות שלו יש אנרגיות זכריות ושברוח שלו הוא יודע פשוט להיות, מישהו שהקיום שלו לא תלוי בעשייה מקווה שהצלחתי להסביר מה זה גבר עם רוחניות של אישה

מריבות, זה לא צעקות, מריטת שערות, קריעת בגדים, העפת צלחות והתחשבנות עם החמות

אני אוהבת שיש לי קונטרה ראויה. כשאני כועסת, אני צריכה פרטנר מולי
יש כאלו אנשים ש"אי אפשר לריב איתם" - עם אחד כזה, אני בבית הסוהר על הריגה, תוך...
יש כאלו שרבים מכוער - זה לא מתאים לקשר שאני רוצה (כבוד הדדי, קבלת האחר)
אני צריכה מישהו שיהיה שם כשאני כועסת, שלא יפחד לכעוס עלי
ו... שלא יפחד להתעמת איתי (המון אנשים מוותרים מראש על ויכוח איתי)
בקיצור, אני מחפשת מישהו שיהיה פרטנר ראוי (זה לא קל, הרף גבוה וממש לא "נורמלי"

)

אוהבת אתכם

ואם תמצאו מישהו ראוי שלא מעשן ועובר את ה- 1.78 שלי,
אני מבטיחה לשתף פעולה ולהיות "in my best behavior"

סיגל, תודה על ההמלצה - לא מכירה את הספר

נאוה - למה התכוונת ב-_בלי או-פר_?

חחחחחחחח גילה, זו כמעט מה שנקרא "בדיחה פרטית"
כבר שנים שאנשים מנסים לשכנע אותי שזוגיות זה הרבה "התפשרות" וכל מיני כאלו
אני *ש ו נ א ת* כל מה שנחשב לעבודת נשים בבית
מפנטזת על או-פר צמודה - כל הזמן
בלי קשר לזוגיות, עבודות הבית ממש מכבידות עלי
שאלות כמו: "גילה, איפה החולצה הלבנה שלי?"
או: "מה יש לארוחת ערב?"
יכולות להקפיץ לי את כל הפיוזים
בקיצור, עלם חמודות שאוהב בית מסודר, אוכל חם בזמן, בלי ערימות כלים, בגדים נקיים ובטח אם מגוהצים - כדאי שיביא איתו את האו-פר

נאווה
כתבת יפה על כל הציפיות שלך מבן זוג, על היכולת לדבר ולהידבר, על שימת הלב לפרטים ועל עצמאות וסיימת בסיומת מאכזבת מאד מבחינתי : _ואם תמצאו מישהו ראוי שלא מעשן ועובר את ה- 1.78 שלי,_
אני נמוכה ממך בסנטימטר אחד ובלבד ומכירה היטב את הבעיה בישראל למצוא גבר גבוה ממני אז פשוט מחקתי את הקריטריון הזה. ומצאתי לי גבר נהדר ומעט יותר נמוך ממני. אני מבטיחה לך שזה לא משנה כלום.
אח של בעלי נשוי לאשה כבדה ממנו ב50 קילו בערך. אז מה? הם ביחד כבר 12 שנים והוא חושב שהיא הכי יפה בעולם.
את יודעת להסתכל לאנשים לתוך הנשמה, אל תיפסלי אנשים רק בגלל מרכיבים חיצוניים שוליים.

רוב הגברים שהייתי איתם היו לא גבוהים במיוחד אבל... זה לא קשור לאיך שהם נראים אלא לאיך שאני מרגישה
אני אישה גדולה. היום אני גם די שמנה, מה שעושה אותי אישה ג ד ו ל ה
אני תמיד צוחקת, כשאני עוזרת לאנשים לזהות מי אני: אישה גדולה מהחיים, תרתי משמע

אז גם בילדותי, כשהייתי ממש רזה, הרגשתי גדולה על הסביבה שלי, וזה לא רק פיזי.
כשחגגו לאחותי בת מצווה, בשנה הראשונה שלנו בראשון, הייתי בת 13
בין המוזמנים היה אהבתי הראשונה, אותו לא ראיתי מאז עזבנו את חיפה, כמה חודשים קודם
הוא צמח על שמרים והגיע במלוא 2 מטר גובה - לעולם לא אשכח איך הרגשתי
פעם ראשונה בחיי שהרגשתי שאני יכולה לשחרר, לנוח, פעם ראשונה שהרגשתי שאפשר להשען
הוא תמיד נתן לי תחושה שאני מיוחדת - אז, בחיפה, כשכן היינו בקשר
זו הייתה אהבת בוסר אמיתית שמעולם לא קיבלה את הצ'אנס הראוי
אבל אז, באותה חגיגת בת מצווה, הגובה עשה משהו.... אחר... אז, הגובה נתן לי תחושת ביטחון שלא הכרתי
ולסקרנותך:

לא, הקשר לא המשיך, בגלל המרחק בעיקר. ואח"כ הוא השתנה ואני צללתי לתוך עצמי. הייתי בקשר עם המשפחה המון שנים.
הוא נשוי +++ ומזמן איבד את אותו צד שאהבתי באופיו. הוא גם לא יודע שהמשכתי לאהוב אותו שנים רבות
לאימא שלו סיפרתי השנה על אהבתי אליו - היא הייתה בהלם, בערך... והבטיחה לא לספר

(אולי זה רעיון לדף חדש: אהבתי_הראשונה)

בכל אופן, גודלו הפיזי של בן הזוג קשור לתחושה פנימית שלי. אני רוצה להיות "קטנה" בזוגיות
זה בגודל, זה בחכמה, זה בניסיון. רוצה לדעת שיש לי מקום אחד בחיים שבו אני לא צריכה להיות זו שמחזיקה את הכל
ובגלל זה, גם הכמיהה לאו-פר - רוצה "אימא" שתטפל בי בלי "לחנך"

זה לא סתם שאני חיה לבד. זה לא פשוט למצוא גבר שיהווה "קונטרה" ראויה למשקלי (הפיזי והאחר)
אם גבר בגובה 1.75, לא אפסול אותו אבל זה פשוט לא הולך עם 1.70 ופחות - אני תמיד מרגישה שאני יכולה לכדרר איתם
והמצחיק הוא שזו הרגשה שמתחברת רק לרעיון של זוגיות כי ככה, אין לי שום בעיה עם אנשים קטנים
להפך, "חלק גדול מחברי (גברים ונשים) הם אנשים קטנים / נמוכים"

לגבי עישון, הרגישות שלי לסיגריות היא בלתי נסבלת ואני לא רוצה שמישהו ישתנה בשבילי
מי שצריך להפסיק לעשן - שיפסיק בשבילו
מי שצריך להתגרש - שיתגרש בשבילו (אני לא יוצאת עם גברים נשואים / פרודים / בתהליכים - שיתפנו ויבואו פנויים, רצוי לפחות שנה אחרי)
יש עוד משהו מצחיק, למרות משמניי, אני לא אוהבת גברים שמנים
ואני לא אוהבת גברים שעירים, ויש לי עוד כמה דברים כאלו שחלק הם עניין של טעם
ולחלק יש קשר הדוק לסוג האנרגיה שנלווה לבעיה כזאת או אחרת
אבל... אם יבוא מישהו בשעור קומתי ויהיה אחד מהנ"ל - לא אפסול את האפשרות
גובה ועישון הם גבולות בלתי עבירים, לפחות כרגע
מי יודע? אולי אכיר יום אחד "גמד" בגובה של 1.60 שיתן לי הרגשה שאני 1.50?
הכל יכול להיות

אוי נאוה אם תמצאי את הגבר הזה שיש בידו לבטל סנטימטרים מיותרים תגלי לי בבקשה.
ולגבי מה שכתבת לגבי המקום שלך במערכת היחסים ורצונך "להרגיש קטנה"
את באמת חושבת שתוכלי לותר על כתר ההנהגה? את אשה חזקה, דעתנית, בטוחה בעצמה. את לא אשה שתהווה כינור שני במערכת יחסים. ובכלל אני לא מאמינה בזוגיות כזו. לדעתי לכל אחד יש את הדברים בהם הוא המוביל ובאחרים הוא המובל. מערכת יחסים בהם לאחד יש יותר "כוח" מהשני היא מערכת לא יציבה שנותנת משקל יתר לאחד הצדדים. וכוח סופו להיות מנוצל לרעה.
אני לא מבינה איך יכול להיות אדם מתחשב ורגיש, מקשיב ומתלבט ויחד עם זה אחד ש"אומר את המילה האחרונה".
יחסים הם ענין דינמי כל כך. לפעמים אני רוצה להחליט וזהו! ולפעמים אני רוצה להרפות ולסמוך על השותף שלי. צריך להיות מקום להכל.
דבר נוסף שכבר אמרו פה הוא הצמיחה המשותפת. ליאור ואני בהחלט לא אותם האנשים שהיינו כשהיכרנו לפני 10 שנים. גדלנו והשתננו, התפתחנו והפכנו להיות יותר ויותר דומים ומתואמים. נראה לי שבאיזשהו מקום את מחפשת מערכת יחסים בת 10 שנים אבל מיד מההתחלה. אני לא חושבת שזה אפשרי ובודאי לא בגיל מבוגר. (לא להיפגע

) כי גם את וגם בן הזוג שלך תבואו כבר בוגרים ומגובשים,.
אני לא חושבת שלאהבה יש קריטריונים, אני חושבת שזה פשוט ה"קליק" וכשזה יגע את תדעי שזה זה. אפילו אם הוא יהיה גמד שעיר.
מילת סיכום מתחנפת

אני מסכימה איתך במיליון אחוזים בעינין העישון והנשואים/פרודים/בהליכים... ראיתי אצל חברה את הענין הזה בפעולה ואני חייבת להגיד שזו ביצה טובענית ומיותרת.
חוץ מזה, אולי כדאי לך להקדים את הנסיעה לאורגון, יש כאן חתיכים גבוהים ויפיפיים וגבריים שחבל על הזמן. (ולא, מה פתאום אני בכלל לא מסתכלת

)

לשלושה דברים רציתי להתייחס,
חברה שלי, אותה מקסימה מהסיפור הקודם, יש לה "רשימת קניות" רצינית. עכשיו היא פגשה מישהו שחסרים לו פריטים מהרשימה

, ובאופן מפתיע (בשבילה ) היא מאוד נהנית איתו וחושבת להמשיך ולהפגש.
דבר שני, לתכונות שאנחנו מחפשים יש שני צדדים,
לדוגמא (רק דוגמא) גבר יציב ותומך, הרבה פעמים הוא לא ספונטני.
אשה מתחתנת עם בחור שיודע לכייף ואחרי החתונה, הוא פתאום הפך לפרפר

והדבר השלישי,
כשמתחתנים צעירים, יותר קל לגדול ביחד (לדעתי), יותר גמישים, פחות מגובשים, יש פחות חומות.
בגיל מבוגר יותר, יכול להיות שצריך לתת לדברים יותר זמן ולדעת לזהות את החומות שמפריעות.

נאוה, אני מסכימה עם חלק ממה שאמרת, יותר נכון גם מזדהה.
אני כיום די שמנמונת (חחחח), ותמיד תמיד הכרתי בחורים שהיו רזים עד שחיפים. תמיד הרגשתי גדולה עליהם, גם במידות, אבל גם במידת המגושמות שלי, שלא קשורה לכמות השומנים. אני קלאמזי, לא משנה מה, 50, 60, 100 קילו.
גם לי יש גבולות, וזה אגב, בסדר גמור, גם לגבי הקרובת משפחה הזאת שלנו, פרט לג'ינג'י, הפסד שלה.
פעם הכרתי מישהו בחו"ל כשהייתי עם חבר שלי. בחור מקסים. ושם נעשינו ידידים, לא יותר מזה. אחרי שנה או יותר, אני כבר נפרדתי מהחבר ההוא (האקס המיתולוגי), והקשר עם המקסים מחו"ל (שהיה בעצם רק מתל אביב) התחדש. הזמנתי אותו לדירה שלי, הוא עדיין נשאר מקסים. הוא נשאר לישון אצלי. נמשכתי אליו בראש, חבל על הזמן, באמת בחור מקסים. אבל... פשוט הגעיל אותי. לא יכולתי להסתכל עליו במיטה. וזהו, הקשר נגמר לחלוטין. אפילו ידידים לא נשארנו.
ואז הגיע שביט, משמים, זה כבר סיפור אחר.
צריך לפתוח דף חדש איך_הכרתי_את_בן/בת_זוגי/תי

ברקת, בגלל שאני כזאת, _אשה חזקה, דעתנית, בטוחה בעצמה_ אני לא רוצה להיות כינור ראשון - אין סיכוי שאהיה כינור שני כדבר קבוע. אבל אם אמצא מישהו שאפשר לרקוד ביחד... זה יהיה נחמד!!! ובגלל זה אמרתי צריך מישהו עם שעור קומה, מישהו ראוי
ברגע שאוכל להרשות לעצמי את הכרטיס - אני באה לחפש באורגון

ורד ושגית, אגיב מאוחר יותר. אנחנו נוסעים לטבעון

נאוה, כמו שגית, גם אני הזדהיתי עם הרבה ממה שכתבת.
אני מרגישה שאני שיניתי את עצמי כדי למצוא את בן זוגי.
ורד, הסכמתי עם כל מלה שכתבת.
מה שכן, בשבועיים האחרונים דווקא הסתכלתי אחורה על חיי, ולדעתי הייתי הרבה פחות גמישה, יותר פוסלת, פחות מקבלת, לפני עשרים שנה, מאשר היום. אבל זו לא חוכמה - היום אני כבר נשואה. בכל אופן באמת רק את בן זוגי לא פסלתי, ולכן התחתנתי איתו...

בתור מישהי שעמותת *ענ"ק* (עמותת נמוכי קומה) היתה מקבלת בשמחה, אני מוכרחה למחות על אפליית הגובה.
ברור שלכל אחד יש העדפות שונות, גם של תכונות חיצוניות, אבל אלו העדפות שמשפיעות על הבחירה, ולא תנאי קבלה. אם מישהו מסוים "לא עושה לי את זה" כי הוא נמוך/שעיר/ירוק עם נקודות - בטח שזה לגיטימי, מצד שני, אם מישהו "עושה לי את זה" אז מצידי שיהיה גם נמוך, גם שעיר וגם ירוק עם נקודות צהובות (ואני מדברת על תכונות חיצוניות בלבד).
אם מישהו היה מספר לי, בגיל חמש עשרה+, שיהיה לי חבר שמבוגר ממני בעשר שנים, היתי אומרת לו שאני לא הטיפוס. אבל כמה חודשים אחר כך פגשתי מישהו מדהים, שגם היה מבוגר ממני בעשר שנים. איזה מזל שלא פסלתי אותו בגלל זה. אני כבר הרבה יותר מבת חמש עשרה, ועדיין איתו, ועדיין מאוהבת (למרות שיש גם חריקות לפעמים)...

אתם לא תאמינו (או בעצם דווקא כן

), אבל לבקשת אחותי, שרצתה פירוט של דרישותי מה"מיועד" כדי שתוכל לצמצם את החיפוש עבורי למשהו שבאמת יתאים, הכנתי במחשב דף (נדמה לי שזה היה ב-1988 או משהו כזה...) ובו פירוט כל דרישותי.
שתי הדרישות היחידות שעליהן התפשרתי (ואני לא מחשיבה את הגיל, כי ברור שלא אשלח אותם לחפש לי מישהו כל כך יותר צעיר ממני, אבל לא פסלתי אותו על זה) הן באמת הדברים שעושים צרות עד היום...

גם לרועי הייתה רשימה כזאת, ארוכה ומפורטת ומסודרת לפי סדר חשיבות. אבל אז הוא הכיר אותי, ומתוך עשר התכונות החשובות ביותר, לי היו רק שתיים ("לא מכוערת" ו-"לא טפשה").

אם כל הרשימה שלו הייתה על דרך השלילה, שיגיד "תודה" שהיו שתיים

הרשימה צריכה להיות בנויה על דרך החיוב כי התת מודע לא קולט את המילה: "לא"
אז היה צריך להיות: יפה, חכמה, מסודרת, שובבה, גמישה וכדומה

לא זה הענין, הוא פשוט לא רצה להיות בררן מדי - יש הרבה יותר "לא מכוערות" ו-"לא טפשות" מאשר "יפות" ו-"חכמות".

ורד ושגית, הבטחתי תגובה, סליחה על האיחור. בינתיים נוספו כאן המון תגובות
אני מכירה את שיטת הרשימות. אני לא עובדת לפיה כבר שנים
ברור שיש לי העדפות של מי שמושך אותי יותר או פחות אבל בגדול, זה לא העניין
הכל עכשיו מתחבר פנימה לרגש, לאני הפנימי
כשיש חיבור - יאללה
כשאין - כלום לא יעזור
המגבלות שאני שמה הם של תסריטים ידועים מראש - כמו מעשנים, למשל
אם יבוא בחור צעיר ויהיה מעונין בקשר - לא אפסול על הסף
וכנ"ל עם גבר מבוגר - מה שלא אומר שאעשה את זה קל

חשוב לדעת, ואז לזכור, שלא סתם נשאר לו האדם לבדו
רבים, כמוני, שבעי חוויות לא טובות מהמין השני
שנים רבות עבדתי על המשקעים כדי שאוכל היום להיות פתוחה
אבל..
אני בהחלט עושה את הדרך אלי קשהההה
כשאני נכנסת לקשר - אני שם
התנאים היחידים הם קיומיים לקשר כמו אוויר ומים לגופי: תקשורת תקשורת תקשורת
אם יש תקשורת ויש אהבה - זה רק עניין של החלטה

אז...
הניסיון לימד אותי להקשות כדי שלא אתרוקן על "סתם"

ואני מצאתי בן זוג ממש במקרה בלי שהתכוונתי ובלי שתכננתי, ואחרי שחשבתי שלעולם לא אתאהב שוב (הייתי אחרי שיברון לב ענק מהתאהבות מיתולוגית ענקית לא פחות). כל זה קרה לי בגיל 18. הלכתי לי באילת ברחוב, פתאום איזה אחד התחיל לנגן לי בגיטרה - ומאז ועד עצם היום אנחנו ביחד. בלי רשימות ובלי תכנונים ובלי מחשבות מה אני רוצה ומה לא (אם כי דבר אחד ברור שלא ילך אצלי לעולם והוא - מעשן). אולי זו פרוויליגיה של גיל 18.

אני אמנם צעירה, אבל חושבת שלמדתי משהו על העדפות מוחלטות מראש.
אני 1.74 וגם, אחת התכונות החיצוניות שלא הייתי מתפשרת זה גובה. ואז הכרתי את רֹעי, שכל כך הצחיק אותי עד ששכחתי שהוא 1.70. לא שזה כל כך נמוך, אבל נמוך ממני.
אני מרגישה שזה נמצא שם תמיד. אני יותר גבוהה ממנו, ולפעמים זה מורגש וחושבים על זה, וצוחקים על זה, אבל זה כל כך מתגמד מול האושר הגדול שגילינו

. ׁ(ומול הרחקת נעלי העקב מהארון...)

ויותר מזה - יש לי חברה אהובה, 1.78 גובהה, שאצלה עניין הגובה היה מוחלט סופי ובלתי מתפשר. לעולם היא לא יצאה עם גבר נמוך ממנה!
וּמה? מצאה אהבה ענקית, דווקא בארה"ב בשביל לסבך ת'עניינים, והוא לא יותר מ 1.70.

אז כמו שחברה אחרת שלי אמרה על רֹעי בתחילת דרכנו - אם את יוצאת אם מישהו נמוך ממך, אז כניראה שהוא באמת שווה את זה (ואכן כן).

איזה נושא פתחתי? - מי צריך להיות גבוה יותר? האוהב או האוהבת?
מה שחשוב זה ששני אנשים מאושרים יחד ושנעים להם ושזה מעשיר אותם
ואם פיזית, הם מרגישים טוב אחד ליד השני (ולא רק אחד בתוך השני) - אז... למה לא????

לפני שהכרתי את בעלי היתה לי איזו מין רשימה מעורפלת, ואין כמעט קשר בינה לבין מי שהוא. בדיעבד אני מבינה שלפני שאנחנו בתוך הזוגיות, אנחנו לא באמת יכולים לדעת מה צריך להיות אצל האדם השני כדי לקיים אותה.
דוגמא משעשעת: תמיד דימיינתי את אהובי המיועד ללא זקן. ורק אחרי שכבר היינו ביחד גיליתי, שכל פעם שאני רואה, נגיד, שחקן שנחשב כחתיך בסרט שבו יש לו באופן חריג זקן, הוא נראה בעיניי מושך פי אלף. <בעלי מזוקן למי שלא הבין>

הממממ אף פעם כשדמינתי לא ראיתי את השחקנית עם זקן , יותר מושכת.
אני מניח שאני משונה...

היי אין דבר כזה רשימת מכלת שתהיה אדם נחמד ואנושי זה הכל
אני בן 40 פרוד
[email protected] ארי