לגנן ולצמוח בהשראת פוקואוקה

אנונימי

עמוד זה מוקדש למהפכה בגישה עליה החקלאי היפני מנסובו פוקואוקה מדבר בספריו. מי יתן ועמוד זה יהפוך למדור עם הזמן..

Masanobu]מנסובו פוקואוקה בויקיפדיה Fukuoka[/po]
אתר חקלאות פוקואוקה
fukuoka]קבוצת דיון farming[/po]/
חקלאות הוליסטית באתר ה-soil and health עם שני הספרים העיקריים של פוקואוקה להורדה בתרומה (מאד מומלץ לתרום לאתר המדהים הזה)

ראו גם: מדור גינון וחקלאות, מדור לקטים, סדרת ישמעאל, מתחברים לשורשים ולעלים ולגבעולים שלנו

אופק, רציתי להודות לך על שאתה אוצר בלום של אינפורמציה שאם הייתי צריכה ללקט אותה בעצמי... שמת לב שאתה גם לקט אינפורמציה?
ראיתי שהתייחסת באחד הדפים לספר של פוקואוקה על פלמקלצ'ר לפי שיטתו. איך נקרא הספר ואיך אפשר להשיג?

חשוב לי להדגיש שהסגנון של פוקואוקה זה לא פרמקלצ'ר.. כן יש חפיפה, אבל המהות, השורש, בא ממקום אחר לגמרי. בגסות אני אומר שפרמקלצ'ר זה מין נסיון להפוך את החקלאות המדעית למשהו שהולך בצורה פחות בוטה נגד הטבע.. אבל על ה"צורך" בשליטה - שהוא לפי דעתי בשורש הבעייה (וכאן מתחברים ל-סדרת ישמעאל) - הפרמקלצ'ר לא ממש נכנס לזה - להיפך, מדגישים שוב ושוב שהאדם במרכז - "המעצב". יש כאלו שאף כועסים על ביל מוליסון וחבריו וטוענים שהם לקחו את הרעיונות של פוקואוקה (בזה הם הודו) והרסו אותם - התחילו באמירה ריקה של "לעבוד עם הטבע" וגמרו בשליטה ודיכוי.. מוכרים פרמקלצ'ר עם הרעיון שאפשר לעצב את אורח החיים וייצור המזון לפי בחירת האדם - קודם כל על הנייר - ואז בעזרת התערבות מאסיבית בטבע עם דחפורים והרבה פלסטיק להכריח את המציאות הזו על השטח.
ההבדל הכי ברור הוא כשפשוט קוראים את מוליסון וקוראים את פוקואוקה.. בפרמקלצ'ר הפוקוס הוא על לשנות את ההתנהגות ובפוקואוקה הוא על שינוי גישה.
פוקואוקה מדגיש שאי אפשר להמשיך עם הגישה של "אני חושב שאני יכול לעצב מערכת שעובדת יותר טוב מהמערכת שמולי".
יש כאלו שיגידו שפוקואוקה זה פילוסופיה ומוליסון זה מעשי.. אבל ההבדל הוא שפוקואוקה רואה את הטבע כמושלם - ומוליסון לא. cutting]בראיון זה edge[/po]/interview.asp?UID=2003030316002947 מוליסון אומר:
"I'm talking about Nature. Really, God missed out on a few things. So
in November of 1959, I made a note in my diary and that's what I call the
beginning of permaculture. It said, "I think I could build a system that
works better than this one I'm watching,"

הספרים של פוקואוקה לא נמצאים בכל מקום אבל אפשר להשיג אותם באמזון (תעשי חיפוש על פוקואוקה) - שני הספרים עליהם מדברים בד"כ הם one straw revolution ו-the natural way of farming

אפשר להוריד את שני הספרים האלה (ולקרוא על המחשב או להדפיס) בקישור שהוספתי למעלה.

כל טוב.

כשהיינו בהודו נתקלתי בספר, בהשראתו נסענו למשפחה ישראלית בצפון הודו שמעבדת חלקה ע"פ הספר, בפועל מה שהם עשו היה פרמקלצ'ר,
בדיבור ובתפיסה הם חיו את פוקוא', ממה שאני רואה פרמקלצ'ר פשוט יותר מעשי לגבי רוב האנשים, למרות שתפיסת האדמה של פוקו' יותר נגעה בנו,
בנוסף הוא מדבר הרבה על גידולי קטניות- אורז וכדו'- שזה מאד רלוונטי למזרח, לויודעת עד כמה זה יתפוס כאן,
יש נטייה לקטב שיטות ולהצדיק אחת על פני השניה, אני מרגישה שדווקא החיבור של שני הדרכים האלו מפרה ומעורר מחשבה....

ובכל אופן טוב לפגוש את שמו של פוקואוקה כאן.....

קראתי את הספר של פוקואוקה ומאוד הושפעתי ממנו. במיוחד מהרעיון שעצים יודעים איך לצמוח ולא צריך לגזום אותם. אחרי שבעלי נפל מעץ זית גבוה מאוד שלא נגזם למידות נוחות יותר לקטיף וכמעט החזיר נשמתו לבורא, שיניתי את דעתי שוב. עכשיו נראה לי שאולי באמת עדיף לגזום עצי פרי שאת פירותיהם צריך לקטוף מהעץ, כך שלא יהיו גבוהים מדי.

התחלתי לקרוא, ויש לי כמה וכמה תהיות ושאלות.

הטענה שהטבע כבר יעשה הכל סובלת מבעיה אחת - לטבע ולאדם יש אינטרסים שונים. אם העץ רוצה כמה שיותר פרות, האדם רוצה כמה שיותר פירות גדולים שקל להגיע אליהם, ולכן יעדיף לגזום את העץ. הטבע יגדל כל צמח שיגיע, לא רק אורז. למה בדונם שלי תצמח דווקא חיטה ולא סרפדים? כי זרעתי חיטה? בפועל, זה לא מה שקורה.

גם לא ברור מה עושים עם מזג האויר - ברור שיורד אצלו מספיק גשם בשביל הצרכים של האורז שלו. מה קורה כשיש בצורת? הסיבה העיקרית לכך שעוקרים עשבים במטעים היא כי הם גוזלים את כל המים. אם לא תעקור או תרסס, תצטרך להשקות יותר. עובדה היא, שבפרדס מוזנח, כזה שלא עקרו בו את העשבים, העצים יותר קטנים ונותנים פחות פרי.
זה, אגב, לא קורה בבית שאני גר בו באוסטרליה - העצים םה די רחוקים אחד מהשני, ביניהם יש דשא, ואף אחד לא משקה ולא מטפל בהם. יש המון פירות. אני מנחש שזה מפני שקלמנטינות מתאימות לאקלים פה, והן לא מתאימות לארץ. בכל אופן, מוציאים פה לדונם כמויות קטנות בהרבה מאשר בארץ.

שלום מודי - האינטרס שלי זה לא פירות גדולים - אלא פירות איכותיים. אם באוזרר (תפוח בר קטנטן שצומח כאן) יש את אותה התזונה כמו בתפוח "מתורבת" בגודל פי 20 - אני מעדיף את האוזרר. תהליך העיכול של מזון הוא התהליך הכי אינטנסיבי בגוף ולכן סתם לאכול כמות על חשבון איכות זה לא משתלם. מנסיוני טבע בריא - מייצר איכות גבוהה יותר של מזון עבורי ולכן האינטרסים שלנו משותפים. גם אם אני לא מגיע לכל הפירות וחלק נכבד הולך לכלל קהילת החיים (ציפורים חרקים ופשוט קומפוסט על הארץ וכו') - בטווח הרחוק מערכת אקולוגית עשירה ומגוונת יותר מייצרת איכות בצורה בת קיימא.

הצמח לא מגדל כל צמח - בגינה שלי יש רק אזור מסוים בו ביקייה צמחה (מאד טעימה) - ולמרות שבטוח יש זרעים שלה בכל מקום - דווקא שם יש התנאים והטבע "מרשה" לה לצמוח. השיטה של פוקואוקה מבוססת על לקבל את מה שהטבע נותן לי - אני מציע חיטה - אבל מקבל סרפדים - אז כנראה אני צריך לאכול סרפדים (גם הם מאד טעימים ומזינים הרבה יותר מגרעיני חיטה מעובדים).
עשבים שצומחים סביב העצים מייצרים חיפוי "חי" - מצילים על הקרקע ושומרים עליה שלא תאבד את המים. העשבים גם מביאים מרכיבים תזונתיים חשובים אל האדמה ואל העץ. אם העשבים גבוהים מדי אפשר פשוט לחתוך אותם (ולהפוך אותם לחיפוי יבש) - אבל חבל לעקור ולהפריע לאדמה. כשיש מגוון של זרעים בקרקע - יש מגוון של צמחים - בשנת בצורת נאכל יותר מצמחים העמידים יותר לבצורת (גם יותר שורשים מן הסתם).

זה נכון, אבל עובדה היא שפוקואומה מגדל אורז, ואכן יוצא לו אורז בכמויות גדולות.

אני באמת אוהב סרפדים, וגרעיני חיטה מעובדים בוודאי לא אוציא מהשדה שלי (צריך חרמש ועוד כמה כלים ששכחתי איך קוראים להם).
והדוגמה של העוזרר לא ממש מתאימה.
ביער הקטן שלי יש גם עצי אבוקדו. הם ענקיים, ובקצה הענף למעלה יש כמה פירות קטנים. אני יודע שאם אחתוך אותם נמוך, יהיו לי בעוד שנתיים פירות גדולים ונמוכים, בעלי ערך תזונתי זהה לקטנים שלמעלה. אני יכול גם לנטוע עוזרר, אבל אני לא מבין איך זה יעזור לי.

ומה לגבי תאנים?
אם רוצים לקטוף תאנים הנמצאות בגובה של יותר מהישג היד, מסתכנים בשבירת הענפים. כל כיפוף של הענף עלול להסתיים בשבירת הענף בבסיסו - זוהי נקודת תורפה אצל עצי התאנה. מצד שני, גם טיפוס על העץ עלול לשבור ענפים וזה גם מגרד אחכ.
אז לא עדיף לגזום את העץ כך שלא יגבה יותר מדי? הבנתי שבטורקיה מטעי התאנים המסורתיים גזומים לגובה נמוך, בדומה למטעי הזיתים בארץ.

דווקא התאנה כל כך גמישה - זה מדהים כמה אפשר לכופף אותה.. רק הענפים המתים נשברים.. ואיזה כיף לטפס למעלה למעלה... וכן צריך לטפס בעדינות ולאט ולשים לב למה שהעצה אומרת לנו.. איפה לדרוך כמה משקל כמה לכופף.. התאנים הכי טובות בקצה הענפים.. הגירוד הוא מהחלב - יש זנים ששורפים פחות.. בקצב הנכון זה לא מגרד.. וגם אם מגרד קצת זה שווה את זה.. ואם איזה ענף חי נשבר בכל זאת.. אין זה אסון כלל וכלל - פשוט לקחת אותו ולשתול לעץ חדש.. לתקוע באדמה במקום בו יש מים.. ואם זה כך הרי כל שבירה זה ברכה.

האם כאן התחילה המהפכה החקלאית? האם כאן התחילו לנעול אוכל ולהגיד ללקטים ללכת לעזאזל?
אופק האם לדעתך זה חייב להיות כך בחקלאות? האם אי אפשר לטפח ולהעדיף "עצי וצמחי מאכל" כלומר כאלה שנותנים אוכל יותר מאחרים, במיקום נח, וזאת בשילוב עם ליקוט? כלומר לא לנעול אותה אלא לחיות חיים של שיתוף?

"בערך מוחלט" (אשמח לשמך במיוחד אם את\ה ממתכוון להשתתף עוד בנושאים הקרובים לליבי).
ביער האמזון יש מעל 200 אלף סוגים שונים של צמחים לקמ"ר. בניגוד לפרמקלצ'ריסטים רבים - אני לא חושב שהאדם יכול לעצב מערכות טובות יותר מהטבע ואני לא רואה סיבה לכך. בזכות החקלאות אנחנו הורסים ללא הרף (וממשיכים להרוס את יערות הגשם).
אני חושב שחשוב לזכור את זה - ולשמור על זה בגדר שאיפה.
עד אז - אנחנו נמצאים במקומות דלים מאד יחסית, ולכן אחרי שהרסנו אנחנו מנסים כל מיני טריקים על מנת לספק לנו מזון מספק. לכן בשלב זה, אני בהחלט סבור שכדאי מאד, לצד ליקוט, עד שהטבע ישחזר את עצמו (ואני חושב שמאד חשוב לעזוב אותו בשקט שירפא את עצמו) לגנן ולצמוח בהשראת פוקואוקה - גישה שבאה מראש במקום בו אנחנו מציעים דברים לטבע וזורמים עם רוצונותיו, לא כופים את רצונינו עליו.
מקווה שהבהרתי.

נעים מאוד תומר. אני רוצה לקרא את הלינק שהבאת. עד אז אולי ראוי יותר לפתח דף לנושא הזה? משהו כמו "בין חקלאות לליקוט"?

נעים מאד תומר. לדעתי מאד כדאי לפתח את העמוד לגנן ולצמוח בהשראת פוקואוקה - מבחינתי הגישה שלו (הנקראת "חקלאות טבעית") היא בדיוק ה"בין" עליו אתה מדבר. יש לי את הספרים שלו באנגלית בגישה מכוונת אם אתה רוצה (אתה יכול גם להוריד בחינם מהרשת).

היי אופק. הדברים בהחלט מדברים ללב ולשם אני שואף (כמובן לא הספקתי לקרא הכל). אני מקווה שהם גם נכונים. כרגע אין לי דרך לבדק זאת, כי איני יודע מספיק על איך הטבע יראה אם ישתקם. כיום במקומנו הדל יש צורך שכולם ישתפו פעולה בנושא ואז אולי לא יהיה צורך לנעול אוכל (נושא כאוב). עד אז יש צורך בהסדרים כלשהם, גם בליקוט לדעתי. בטיולים למשל, מספר המשתתפים מוגבל אבל אולי זה לא בגלל שאין מספיק שפע אלא בגלל סיבה אחרת ? בכל מקרה השפע מוגבל.
אם וכאשר אתחיל לעסוק מעשית בחקלאות, אקרא יותר לעומק את פוקואוקה ואני מניח שיהיה לי מה לכתב בנושא.
לא יודע לאן להעביר את הדברים.... לאן שתחליט מקובל עלי.

לפני כמעט שבועיים, פוקואוקה נפטר הוא היה בן 95 במותו.

מצאתי ברשת מישהי מאמריקה שפיתחה "שיטה" דומה מאוד לפוקואוקה. מענין אם הם הכירו, או שזה צירוף מקרים מדהים. היא מבוגרת מאוד ועדין מגננת בלי בעיה.

http://www.youtube.com/watch?v=Tt-KHUIT ... re=related

הי חברות וחברים!
שמחות ונרגשות להזמין אתכם להרצאה של ד"ר אליק פלמן על פוקואוקה ושיטתו, לכבוד התרגום החדש לעברית.
ההרצאה בבית הקהילתי "טבריה 15" (ברחוב טבריה, מס' 15), בחיפה. והיא מתקיימת ב-2.10.2013 (יום רביעי) בשמונה וחצי בערב.
האירוע בפייסבוק: https://www.facebook.com/events/1411491 ... ?[po]notif t[/po]=plan mall activity
הדף של ג'ירפה בסלון: https://www.facebook.com/GyrphBslwnSalwnAlzraft
מוזמנות בחום

באופן טבעי

באופן טבעי