לחיות בלי מקרר

[יערת_דבש*]

אז ליאת, (מה העניינים?), את עכשיו חיה בלי מקרר ?
אם כן, איך הולך?

<קיץ קריר ונעים>

[שמש_מדברית*]

כל העניין בלחם או שאור זה להמשיך ולעבד אותו, אם לא לשים לחם בין ההתפחות החוזרות הוא מחמיץ, כנ"ל שאור, החזקתי שאור שבועיים מחוץ למקרר ללא קירור אבל היה צריך לערבב אותו כל שעתיים שלוש, ואין ספק שיש בזה קצת מטרד, זאת הסיבה שבמתכונים ממליצים על קירור עד האפייה,
אני מחזקת את פועלך ליישום האמת האקולוגית שלנו,
עוד לא הגעתי בעצמי לדרגה של לוותר על קרח ודברים קפואים בקיץ,
אני זוכרת שהמים בג'ארה (גדלתי כילדה על חוף הים באילת ואלו היו כלי המים שלנו) היו גם מתוקים יותר, אני זוכרת עדיין את הטעם הנפלא
לפעמים נדמה לי שאנחנו חיים בעולם סינטטי, בלי אויר נורמלי, בלי מים טובים לשתייה, ועם המון אוכל כבד ומעובד לסתום את הבטן מלהרגיש.

[האזרח_דרור*]

באמת זה דף מרתק. תודה ליאת ותודה לכל השאר.

כמה רעיונות לגבי אכסון ללא מקרר חשמלי

א - צריך להבין מה תורם להרס של מזון - 1. אוויר - בגלל החמצן שיש בו שגורם לחמצון המזון והרקבותו. 2. חיידקים ופטריות שאוכלים את המזון.
מול שני גורמים אלה יש גורמים מונעים.

• מניעת כניסה של אוויר - על ידי איטום המזון בכלי סגור או בקליפה סגורה (כפי שזה נעשה בטבע באגוזים או בביצים)
• ציפוי המזון בחומר אנטי מחמצן - כמו קליפות הדרים, או קליפה של תפוח, או קליפה מיץ לימון.
• מניעת כניסה של חיידקים וכו' על ידי איטום בתנאים סטריליים.
• קרור - ליצירת תנאים לא נוחים לגידול חיידקים (אוהבי חום), ולהאטת הגידול עצמו.
• יובש\מניעת מגע עם מים - כי רוב החיידקים והפטריות צריכים סביבה מימית. לשם כך אפשר גם להשתמש בעשן, מלח, שמן או חומץ.

ב- מכאן עלו לי כמה רעיונות לגבי שמירת המזון.

• שומר מזונות בוואקום - אם יש כלי שניתן להוריד בו את הלחץ האטמוספירי (לא חייבים להגיע לוואקום) , יהיה בו פחות אוויר, ולכן פחות חמצן. כמו כן רוב החיידיקים והפטריות צריכים לחץ אטמוספירי נורמלי, ויתפקדו פחות טוב בלחץ אטמופסירי נמוך. בעיה - איפה משיגים כלי כזה. בעיה נוספת - כל פעם שמוציאים או מכניסים צריך לשאוב האוויר.
• עקרון דומה - כלי ללא חמצן (איני יודע כמה מחיידיקי המזון הם אירובים, כלומר אוהבי חמצן). לדוגמה לוקחים כלי דמוי פעמון, כשהפתח כלפי מטה. החמצן כבר מהאוויר ולכן אם נבעיר נר מתחת לכלי, הוא ישרוף את החמצן באויר שבתוך כלי (או רובו), וישאר בו בעיקר אוויר נטול חמצן (ורווי ב דו תחמוצת הפחמן) - כעת ניתן לשים מזונות בתוך הכלי (מובן שהם מביאים חמצן שכלוא הסיר לדוגמה). בעיות - האוויר עלול לברוח מהכלי אם הוא לא אטום דיו (אולי פעמון ממתכת עו זכוכית), כמו כן בהכנסה של המזון פנימה הוא עלול לייבא חמצן פנימה או ולדחוף החוצה את האוויר נטול החמצן. אפשר אולי לשים נר בוער בתחתית הכלי. זו גם בדיקה לכך שאין חמצן - כאשר אין מספיק חמצן הנר כבה. שאלה היא גם עד כמה פטריות לדוגמה עלולות לאהוב תנאים אלה.

מעניין לי מאוד אם תוכלי ליישם איזה מהרעיונות האלה ולראות אם וכמה טוב הם עובדים.

[with_passion*]

חיים עם גינה - זה בעצם חיים בריאים ללא מקרר.
מזון שעוד לא נקטף לא צריך חיי מדף... עם זורעים ושותלים עם קצת תכנון לא צריך מקרר בכלל. אפשר לתבלן את השיטה בהחמצה התססה וכבישה ואז בכלל יש דיאטה מגוונת כל השנה ללא מקרר.
במקסיקו עד שהגיעה הטכנולוגיה של הקירור בשנות ה-50 התפריט הסטנדרטי היה צמחוני. אז הגיעו המקררים ועכשיו כמה עשרות שנים אחרי זה, קשה מאד למצוא אופציות צמחוניות אפילו בכפרים נידחים יחסית. כמו דגנים וסוכר מולבנים, גם מוצרים מן החי בתדירות גבוהה היו לא מזמן רק נחלתם של המעמד הגבוה, וכשהגיעה הטכנולוגיה, המתוסכלים קיבלו את המוצרים המלכותיים והרעילים בברכה.. והיום לא מוכנים להרפות למרות שזה הורג אותם.

המקרר למעשה מונע מרבים מאיתנו את המוטיבציה הדרושה להתחיל ללקט וללגדל מזון חי וטרי... כמו שהחיתולים מונעים מאיתנו לתקשר עם התינוקות מתי הם צריכים קקי ופיפי.. כמו שהפלאפונים מונעים איתנו מלהיות נוכחים עם החיים הסובבים אותנו באמת.. כמו שמטוסים מונעים מאיתנו להנות מחופשה מקומית... וכו.

[פלוני_אלמונית*]

שמטוסים מונעים מאיתנו להנות מחופשה מקומית...
ומאפשרים לנו למצוא את אהבת חיינו אם היא במקרה נולדה במקום אחר.

[אמא_מימה*]

המקרר למעשה מונע מרבים מאיתנו את המוטיבציה הדרושה להתחיל ללקט וללגדל מזון חי וטרי... כמו שהחיתולים מונעים מאיתנו לתקשר עם התינוקות מתי הם צריכים קקי ופיפי.. כמו שהפלאפונים מונעים איתנו מלהיות נוכחים עם החיים הסובבים אותנו באמת.. כמו שמטוסים מונעים מאיתנו להנות מחופשה מקומית... וכו.
כמו שאינטרנט (כולל אתר זה, מה לעשות) המונע מאיתנו להיות פיסית ונפשית עם אנשים .

[האזרח_דרור*]

אני מסכים עם פשוט אופק ומאמא מיה הכותבים האחרונים (ומקווה שזה לא נאמר בציניות). אבל לטכנולוגיה יש את המחיר שלה, ובדרך כלל יש גורם אינטרסנטי שתפקידו להסתיר את הצדדים השלייליים (כי אף אחד לא מרוויח מגילוי והתרעה על צדדים אלה, ואפילו יש גורמים שנהנים מה), ולהבליט והלאדיר את הצדדים החיוביים. פלפונים לדוגמה ב 99% לא באמת גורמים לתקשורת טובה יותר עם אנשים.

את הטיעון לגבי אהבת חיים - אפשר להגיד לגבי כל דבר. איזה מזל שנשברה לי הרגל כי כך פגשתי את האבת חיי. אפשר לבצע מסעות גם באופן אחר - לדוגמה בסירות מפרש.

לגבי אינטרנט הוא מרחיק אותנו פיזית ונפשית ממשפחתנו הביולוגית, אך מפגיש אותנו עם אנשים אחרים, וכך גם נוצרות קהילות. צריך לעסוק בו במידה ולהזהר.

לגבי חלבון. מה עם אורד דאל. ממה שאני מבין הוא עשיר מאוד בחלבון עד כדי כך שיש המלצה של הודים לא לאכול ממנו יותר מ4 פעמים בשבוע.

מעניין מאוד הקשר בין מקררים לבין מזון מתועש ובשרי. יש כתבה מענינית באתר הארץ על אוכל מתועש.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/789715.html

[with_passion*]

כן ומתברר ש האתר על סף סגירה ... אז בכלל תהיה אוטופיה.. אנשי הקהילה יצאו מהבתים, ישפשפו את העיניים, יארזו את המטלטלים, וילכו לסוריה להתעלס עם קהילת באופן טבעי המקבילה שמה.. ואז נמשיך לאירן ונתעלס גם שם. אירן גם יצרנית מספר אחד של תמרים בעולם אז בכלל! (בגלל זה "ישראל" כל כך מאוימת)

[אמא_של_יונת*]

צריך לעסוק בו במידה ולהזהר.
זה נכון לגבי כל דבר. .

[ליאת_טאוב*]

מעניין לי מאוד אם תוכלי ליישם איזה מהרעיונות האלה ולראות אם וכמה טוב הם עובדים.
אני מעדיפה פתרונות פשוטים יותר. האמת שגם הסתדרתי די טוב עם פתרונות פשוטים יותר.
מעניין לי מאוד אם תוכל אתה ליישם איזה מהרעיונות האלה ולראות אם וכמה טוב הם עובדים.

חוצמזה עברתי דירה, אני גרה עם עוד משפחה והם לא מוכנים לוותר על המקרר, כך שאין לי הרבה מוטיבציה כרגע לבדוק עוד שיטות.


במקסיקו
גם אני גרה במקסיקו. רחוב מקסיקו.
כאן לרב הא/נשים אין די שטח (אם בכלל יש להם שטח שהוא לא דירה) לגדל לעצמם את כל המזון הטרי.
יש לי כל מיני רעיונות כיצד לפתור את הבעיה הזו, את חלקם אני מנסה ליישם בעצמי ובקבוצה, אבל מסתבר שזה לא מאוד פשוט ולא מיידי.
עבודה בגינה = זמן. בהתחלה זה הרבה זמן. גם יכולת פיסית.
זה לא אפשרי לכל אחד.
אני מתייחסת לא רק לעצמי, כיוון שמעניינים אותי מודלים לפתרונות של בעיות אקולוגיות-חברתיות-כלכליות-פוליטיות.
אם זה משהו שרק אני, או רק קבוצה קטנה מאוד יכולים ליישם, ערכו של הפתרון פחות בהרבה.
אבל, כעקרון אני מסכימה איתך.

[אמא_מימה*]

ומאמא מיה.
האזרח דרור היקר, יש לך שם מקסים, מקווה שדרור אכן שמך האמיתי.
ונדמה לי שהתכוונת אמא מימה ולא מאמא מיה (למרות שזה שם לא פחות אטרקטיבי. אפשר לקנות? (-; )

ושנית -

(ומקווה שזה לא נאמר בציניות).
את שלי כתבתי ללא שמץ ציניות (נדיר שתתפוס אותי חוטאת בזה)

חוצמזה אני מבקרת (מלשון ביקורת) את היושבים הקבועים מול המחשב
שרוקמים להם חיים חברתיים דרכו. אני חושבת שזה עלול לגרום להם
תיסכול רב ותחושת פספוס.
וקצת ביקורת עצמית: קל לי לדבר כי לי יש קוצים ב*** מול מחשב , בגלל זה איני נכנסת הרבה
וזהו אחד המקומות היחידים אליהם אני נכנסת במעט מעט זמן
שאני גולשת. מי יודע, אולי אם היו אצלי פחות קוצים ב גם אני הייתי
הביקורת של עצמי D-:

[אמא_מימה*]

_מי יודע, אולי אם היו אצלי פחות קוצים ב גם אני הייתי
הביקורת של עצמי_


לאן נעלמו להן שתי כוכביות? התיקון להלן:
מי יודע, אולי אם היו אצלי פחות קוצים ב גם אני הייתי
הביקורת של עצמי.

[אמא_מימה*]

יש בעיה עם הכוכביות. יש הקצבה של כוכביות לכל משתמש,
נדמה לי שסיימתי את כל המלאי שלי לשנה הקרובה והפסיקו לי באמצע הבדיחה,
שהיתה צריכה שלש כוכביות במקום אחת. ממש קמצנות.

[האזרח_דרור*]

. טוב , ליאת זה היה בכך זאת מעורר השראה. מעניין אם אפשר לקחת את זה לכיוון יותר המוני. התכוונתי שאת תשקיעי את האנרגיה בזה היות וא. יותר קל שאחרים עושים את זה. ב. היות וכבר ניסית וכבר היה לך צורך היה הגיוני שתשקיעי בזה את. ג. הרעיון הראשון לפחות יכול אולי להיות משהו שהרבה אנשים יכולים לאמץ - השאלה אם הוא עובד. אולי דרור צחורי יסיכם לקחת על עצמו.

אמא מימה - סליחה (על עיוות השם). בוודאי ששמי הוא דרור.

[שוכנת_הצוק*]

משהו שיכולת הספיחה שלו היא גדולה יותר ולא אצטרך להחליף כל יום-יומיים.

הדף המדהים הזה לא עודכן מנובמבר, אבל אם מישהו בכ"ז מנסה לחיות בלי מקרר ויש לו בעית לחות בתוך כדי חרס, אולי אפשר לנסות סודה לשתייה. היא לא רעילה, ונכרית במכרות באורגון (אם אינני טועה).
אני לא מבינה בכימיה, אבל אולי יש בעיה עם הבסיסיות שלה (מנטרלת חומציות שעשויה להגן מחיידקים?)

[with_passion*]

עוד טריק קל יחסית: לקחת את המקרר או למצוא מקרר ישן אחר - לחפור בור בצורה של המקרר - ולקבור את המקרר באדמה כאשר הדלת\ות נפתחות כלפי מעלה. למעשה יש לנו מיכל אטום עם דלת מבודדת והאדמה שומרת על קרירות. עכשיו - לשים בתוך המקרר צנצנת עם נר - ולפני שסוגרים את הדלת, להדליק את הנר ואז לסגור - הנר יאכל את החמצן והמזון יחזיק יותר זמן.

[מיכל_צמות*]

ליאת - אשמח לשמוע עדכונים - איך מתקדמים עם כדי החרס.
ויצא מרגיעון "שיהיה לך יום מאושר!" אז באמת - שיהיה לך!

[ליאת_טאוב*]

חוצמזה עברתי דירה, אני גרה עם עוד משפחה והם לא מוכנים לוותר על המקרר, כך שאין לי הרבה מוטיבציה כרגע לבדוק עוד שיטות.
כאמור, אנחנו עם מקרר כרגע. יתכן שישתנה בקרוב, אם כן אשמח להמשיך ולדווח.

רעיון קבורת המקרר (כמו גם רעיון של בור-מקרר בלי המכשיר עצמו) מתאימים רק למי שיש לו שטח אדמה. לרב הא/נשים אין.

[eliru*]

שלום
אפשר להפעיל מקרר עם חשמל סולארי זה בדוק.
חפשו אותי בגוגל.
אלי

[ליאת_טאוב*]

גם חשמל סולארי דורש שטח - גג/אדמה...
מלבד זאת, ההשקעה הכספית הראשונה היא גדולה מאוד ואין אפשרות, עד כמה שידוע לי, לקבל תשלום על החזרת חשמל לרשת.
מבחינה כספית ההשקעה מחזירה את עצמה לאחר הרבה מאוד זמן. אין לי חישוב מדויק, סליחה.

[with_passion*]

לאלו שאין שטח למקרר תת-קרקעי - אני ממליץ לבדוק אם יש גישה למרתף בבית הדירות - ועוד פתרון פשוט - גרים בעיר רווית החנויות - וכל חנות רוויה במקררים שעובדים כל הזמן.. פשוט לקנות כמויות קטנות יותר וללכת באופן תכוף יותר (כל יומיים) לחנות שבדרך. אם עושים את זה יעיל זה כמעט ולא לוקח יותר זמן.

[בערך_מוחלט*]

אם כבר מקרר אז לבנות מקרר יעיל וזול
http://mtbest.net/[po]chest fridge[/po].html

{עורכת: הקישור מעליי שבור.}

[בערך_מוחלט*]

רעיון מעניין לאחסן חמאה ואולי גם סוגי אחרים של מזון.

[עפרה_שחר*]

מעניין לקרוא פה. לי באופן אישי יש יחסים מורכבים עם המקרר, שהפך למעשה למזווה המודרני. כשהמקרר מלא אחרי הקניות - אני מאושרת (דור 3 ליציאה מהגטו ועדיין הלחץ ישנו שם איפשהו. אולי שווה להקדיש לזה דף שלם?). רוצה להזכיר שיש עוד המון מדדים לא ספירים- בהשוואה בין העולם הישן לחדש. הכייף שהיה לי בהודו במקלחת דלי במטע בננות כשהרגשתי כמו חוה בגן עדן, ההשפעה על ההליכה, מבנה השלד הנשי והביגוד שמתאים- במקום בו שואבים מים מבאר, והתחושה העוטפת של ביחד, בזמן הכביסה בנהר, עם השירים, הרכילות והצחוקים על מה שמציק, שזה החלק הרומנטי, לעומת מחלות, מעמד האשה, ניצול זמן שלא מתאים בדרך כלל לקצב החיים בישראל (ואני עוד גרה בחנה פרדש!) והיכולת לבחור בכל יום את אותו היום: היום אבשל/ אאפה/ אעשה יוגה ואקנה אוכל מוכן, יקר, תעשייתי, ואוכל אותו בפרץ רעב בלי ממש להנות ממנו אפילו... אין סוף מדדים - כל אחד ומה שמתאים לו באותה שעה, וזה יכול להשתנות. חייתי בלי מקרר זמן מה ועכשיו אני עם. תלוי בעונות השנה.

[פלוני_אלמונית*]

שלום, תהיתי לעצמי ... אם אפשר להכין בקיץ מקרר לחצר, כזה עם פח ומים וכאלה ששומר על שתייה קרה .....
אני רוצה להכין אחד כזה לקיץ, כשכל המשפחה יושבת בחוץ, אבל אני לא יודעת איך...
הייתי שמחה אם מישהו היה מסביר לי איך!!!!!

[בערך_מוחלט*]

http://www.notechmagazine.com/2012/01/s ... .html#more
מסתבר שיש פירות וירקות שמוטב לשמור מחוץ למקרר ויש דרך טובה לעשות זאת.
בכלל ממליץ על המגזין הנ"ל.

[גל_הגלגל*]

מקווה שעוד נכנסים לפה, בעיקר המנוסים בחיים ללא מקרר.
כתבו פה רבות על הלחות הגבוהה בתוך הכדים- כדי חרס, במודל האפריקאי של קערה בתוך קערה עם חוצץ רטוב.
העניין הוא שחרס מזיע מטבעו, והגיוני שהרבה מהלחות תחדור לכלי הפנימי- אבל במודל האפריקאי הם לא השתמשו בכלל בחרס, אלא בקערות מתכת. נראה לי שאם לפחות הכלי בפנימי יהיה ממתכת זה יצמצם את הלחות בתוכו, לא? הוא בעצם יבודד את הלחות של המגבת החוצצת ויאפשר רק התעבות של לחות שיש בתוכו כבר, ואולי זה ניתן לפתירה עם המלח או חומר סופג אחר...
מישהו ניסה או יודע לגבי הסתייגויות מהשימוש בכלי מתכת? וליאת - האם ניסית את עניין המלח הסופח?

[ליאת_טאוב*]

טוב, זה הקצב שבו אני מגיעה לראות דברים באינטרנט...
אם את עוד קוראת כאן -
זכור לי שניסיתי (זה היה מזמן, בשנים האחרונות לא השתמשתי בשיטת הכדים. עכשיו, רחמנא ליצלן, יש לי מקרר...). לא עבד מספיק טוב. אולי צריך כמות גדולה יותר.
נשמע טוב לנסות קערת נירוסטה בתור הכלי הפנימי.
עדיין הלחות הלא מתנדפת של הפירות/ירקות תהיה גבוהה.

[יאן*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה לכל המייעצים לאורך העשור האחרון, חיפוש בגוגל הביאני בדרך נס אליכם בימים אלו בהם אני נפרד מהמקרר ועצותיכם הועילו והיטיבו.
אשוב עם עצות, כרגע ממליץ בעיקר לצמצם את התפריט לטחינה, קמח, מים, פירות, ירקות ודגנים וללא שימור אוכל מבושל.
אגב, אם אני מקפיד "לקלקל" את הקיבה עם פטריות למיניהן קיבתי מסתגלת מהר משנדמה. בלי אחריות אבל לי זה עבד טוב שפשוט נדהמתי כמה מנוון הייתי.