לידה שניה כחוויה מתקנת

הלידה הראשונה, לא היתה חוויה מלהיבה, חוץ כמובן מהסוף המדהים, שבאמת יוצא תינוק אחרי כל ה"סבל" הזה, (הסיפור מלא בדף הבית),
רציתי לשמוע אתכן, מה עשיתם בלידתכן, שהקלו על הכאבים, הסיבוכים, טיפים ללידה קלה, שחרור טראומת לידה?

הי גילית. יש לי דף, אימא יולדת בפעם הראשונה, ולפניו היה לי דף הרבה פחות נעים, שקוראים לו: לידה קשה ומאכזבת
את מוזמנת לקרוא בשניהם.
אבל אם לא בא לך, בקיצור תמציתי: את הראשונה שלי בסוף ילדתי בקיסרי. הפעם, ברגע שגיליתי את ההריון מייד התקשרתי למיילדת בית שקוראים לה שיין ברגנר ובקרוב נתחיל תהליך לקראת הלידה הבאה, שבחרתי לקיים אותה בבית, וכמה שאפשר הרחק מבית חולים.
אני חושבת שהעיקר הוא לצבור כלים או אנשים שברגע האמת יהיו שם לעזור לך להיות בשליטה מלאה, להתחבר לעצמך ולאני מאמין שלך ושל בן זוגך.
נוסף על כן, אני הומיאפטית ויש לי נסיון מצויין עם לידות שניות- ואגינליות, שבאו לאחר לידות ראשונות לא מוצלחות.
אני מאד ממליצה להתחיל בתהליך הומיאפטי. אם תרצי אמליץ לך על הומיאופט באיזור מגורייך.

הי.
את לא חייבת ללדת בלידת בית. אני פשוט לא רוצה להתקרב לבית חולים, וזה הפתרון שלי.
את צריכה להבין מה יעשה לך טוב, ולהתחיל ללכת לכיוון.
את כבר בהריון?
תראי, אני מטפלת בגן- חיים, ליד כפר סבא. זה די קרוב אלייך. [email protected]אם את רוצה אני יכולה להמליץ על עוד הומיאופטים. יש את כרמל קרתי שנמצאת בזיכרון יעקוב ואפילו שזה רחוק, כמוני, יש לה זיקה להריון ולידה.
אם תרצי בהוד השרון ממש יש את קובי פריד.
את יכולה גם להיכנס לאתר של האגודה להומיאופתיה קלאסית ולבחור משם. אני עדיין לא מופיעה שם, אבל בהחלט בדרך.

אם את כבר בהריון, את יכולהלבחור לך מיילדת או דולה, ולהתחיל לעשות תהליכים יותר ממוקדים סביב הלידה הבאה.
את יכולה לבחור באינספור דרכים לעבד את החוויות שעברת, ולהתכונן לחוויה שתעברי.
תלוי במה שמדבר אלייך.
יש וואצו- שזה שיאצו במים, ויש סדנאות מדיטציה ועוד ועוד ועוד.
תהיי בקשר.
אם את רוצה את מוזמנת לחלוק איתי מה שעובר עלייך ונקשקש באופן וירטואלי. גם זה יכול לעזור. זו הסיבה שהביאה אותי לפה ותמיד עוזר לי לשפוך פה.

שחרור טראומת לידה
אנחנו [האיש ואני] הלכנו לשרי קרוכמל ממרכז "אמא אדמה" בהוד השרון ועשינו איתה שתי פגישות.
או יותר נכון פגישה אחתמשותפת ואחת רק אני.

הלידה השניה הייתה מופלאה.

אבל חייבת להגיד לי היה מאד חשוב לטפל בעיבוד הלידה הראשונה כדי להימנע מלהרגיש או לצפות שהלידה השניה היא תיקון, או פיצוי או משהו כזה.
רציתי לעבד את הלידה הראשונה כדי להגיע ללידה השניה מוכנה ללידה השניה. בלי תחושות קשות, ציפיות, צקוות, אכזבות של הראשונה.
והצלחתי..

מה עזר לי?
בשתי הלידות מים עזרו לי מאד.
המלווים המדהימים שלי.
דמיון מודרך.
והמון המון אמונה בעצמי.

פתחתי את הדף, כי לא מצאתי דף רק לזה, זה נכון שיש המון דפי סיפורי ההריון מופלאים, אך חיפשתי דף שיהיה קל למציאה, אולי הייתי צריכה לקרוא לו טיפים ללידה קלה ולא בהכרח מתקנת,
פו, באיזה שיטה עבדתם באמא אדמה?
אני יודעת שכל לידה היא סיפור שונה ונפרד, אך בכל זאת יש את החששות שאותו סיפור יקרה שוב, ואני חושבת איך למנוע את זה.
פו שאת רושמת מים את מתכוונת אמבטיה? לידת מים? גקוזי?

בפגישה הראשונה פשוט שיחזרנו את הלידה - מה שאני זכרתי ומה שהאיש [הסיפורים היו די דומים].
וביחד עם שרי ניסינו להבין מה היה הכרח רפואי ולא ניתן לשינוי, מה אני הייתי יכולה לעשות אחרת, מה המלווים שלי היו יכולים לעשות אחרת, מה יכולנו לדרוש/לבקש מהצוות לעשות אחרת.
בפגישה השניה היה דמיון מודרך [שעד אותה פגישה מעולם לא התחברתי אליו ולשיטה ואז זה עבד כל כך טוב שגם השתמשתי בזה בלידה].

בלידה עצמה [בשתיהן] הייתי בטוש כמה שיכולתי.

הי גילית.
לא אמרת אם את כבר בהריון או רק מתכננת....
יש לי חברה שהלכה לשרי מאימא אדמה והייתה די מרוצה. בשבילה זו היתה רק תחילת תהליך... גם היא עברה קיסרי חירום כמוני.
לשיין, המיילדת שבחרתי יש בריכה ואבקש שהיא תביא אותה. נעמיד אותה בסלון עם הפנים לחלון עם העץ.

גילית,
קודם כל הכי חשוב זה לנסות למנוע רעלת. זה יפשט עניינים. יש קצת טיפים על זה, וקישור לאתר שמדבר על תזונה בהריון בדף תזונה ללידת תינוק בריא.

הלידה הראשונה שלי היתה בבית חולים, ולמרות שבסופה סיכמתי אותה כלידה פשוטה וטובה, רק שנתיים+ אחרי, כשכבר הייתי באמצע ההריון לקראת לידת בתי השניה, עיבדתי את החוויה עם עצמי והגעתי למסקנה שהייתי צריכה לקחת דולה, אחרת לא הייתי עוברת את מפל ההתערבויות שעברתי, וידעתי שלא ככה אני רוצה ללדת בפעם השניה.

קראתי את לידה פעילה, עשיתי דמיון מודרך עם מטפלת הוליסטית (אין לי המלצות, אני בקנדה), ובסופו של דבר ילדתי בבית, בתוך בריכה מתנפחת בלידה מהירה עד מאוד, אינטנסיבית ומעצימה.
המים עזרו מאוד, האיש שלי היה הדול המושלם, וברור לי שבפעם הבאה שוב בבית.
שיהיה בהצלחה

סלט פירות, זה היה הרצון שלי בלידה ה 1 עד שהכל השתבש (לידה בבית, ברכה וכדומה)

אז לאט לאט, תנסו לתכנן את מה שהכי מתאים לכם, להריון, מה הייתם רוצים...
אני משתדלת לזכור שיחד עם הפנטזיות שלי יש גם מציאות, בה הכל יכול לקרות. אשתדל להתארגן הכי טוב שאני יכולה כדי ללדת כמו שאני רוצה, אבל תמיד תהבהב לי הנורה בראש שבסוף, הכל יכול להיות....
וזה יכול להיות מאד שונה ממה שאני מתכננת.
טוב, בשביל לא לטחון מים: פשוט תקיפי את עצמך בכמה שיותר גיבויים, וכל מה שאמרתי למעלה עדיין תקף.

אני אנסה לכתוב את זה כך שזה לא ישמע תעמולתי מדי: הומיאופתיה (ואולי גם רפואות אחרות..?), בזכות אופן התהליך, התשאול, התאמת הרמדי דומה בדומה, יכולה לרפא את הטראומה- או במילים אחרות- לעזור לך לעבד את החוויה, ויחד עם זאת יכולה למנוע רעלת הריון וסיבוכים נוספים.
כי כל הרעיון הוא בעצם הוליזם, היינו רוצים לראות שינויים לטובה בכל הרמות מהפיזי למעלה וההיפך.
אם תרצו, תבואו להרצאה בנושא ב"אמא אדמה".

דיברתי אתמול עם מישהי ששמה המקצועי הוא "אקווה דולה".
קבעתי לי טיפול ג'הרה אצלה, היא מכינה נשים ללידה במים באופן פרטני וגם בקבוצות של נשים לקראת לידה- תנועה במים וכו'...
אני מקווה שתתגבש קבוצה כזו בקרוב, זה יתרחש בבריכה בקדימה.
מעוניינת להצטרף?
אני אנסה קודם טיפול אחד על אחד איתה ואם ילך טוב אולי אעשה מזה איזה תהליך קבוע, ולפעמים אלך עם בעלי.
אם תהיה קבוצה אשלב בין הטיפול הפרטני להשתתפות במפגשי הקבוצה, ואז גם לא נפשוט רגל.

"אקווה דולה". שמעתי שזה אחלה, זה כמו שיאצו במים, בדיוק היה לי שיחה עם בעלי לגבי לידה בבית והאפשרות נפסלה מצידו לחלוטין, הוא מפחד מסיבוכים שיסכנו אותי ואת התינוק ואני אצטרך להיות מובלת באמבולנס בפקקים לאיזה בית חולים, (אחרי שפעם הקודמת היתה לי רעלת הריון, וטענו שאם אני לא אלד באותו יום אז אני או התינוק נמות!!!) לכן האופציה הזו ירדה, כרגע אני צריכה לברר איפה הכי טבעי שאפשר בבית החולים? יש כזה דבר?
סלט פירות מהם הדרכים למניעת רעלת הריון? לא מצאתי בדף שהפנית אליו?

גילית אניח מנסה לכתוב לך ולא מוצאת את המיליים הנכונות כבר כמה ימים.
גם בגלל שקשה לי להתמודד עם החוויה שלי
ילדתי פעמים בבית
הלידה הראשונה היתה מושלמת
השניה היתה לי קשה מאוד מאוד מכל מיני סיבות (למרות שהיתה "לידה קלה" מהירה ביית וכו)
מה שאני מנסה לומר זה שחשוב כמו שPOOH אמרה - לבוא מוכנה ללידה שניה עם ציפיות ראליות
אני אל בטוחה אם הצלחתי להסביר את עצמי - לא ברורה לעצמי לא באתי לקלקלאת החגיגה רק אולי להציע לעבוד על ציפיות ראליות ולא תקווה לתיקון ההסטוריה

בהצלחה ושתהה לך לידה כמו שתרצי
באופן לייט

באופן לייט
מהלידה הקודמת בעיקר למדתי שתיכנונים לחוד ומעשים לחוד , אז לא רק חשוב מה אנחנו רוצים צריכים גם להתגמש עם מה שיקרה
אבל עדיין האם יש למישהי עוד טיפים ללידה קלה?

אני חושבת ש"לניאדו" מאפשר הכי הרבה חופש פעולה. יש להם גם אחת המיילדות הטובות בארץ: אביגייל שמה.
זה גם עולה. כל פלוץ שתעשי שם יעלה- אב לדעתי זה שווה.
המחלקה הטבעית שם יפהפיה, שאר בית החולים מזכיר מעברה, אבל אני מקווה שתשארי בחדר הטבעי, בג'קוזי, ועם המיילדת הפרטית שלך (לא להחליף מיילדות באמצע הלידה בגלל שנגמרה להן המשמרת, כי ככה אין אינטימיות ולא נותר שום קשר של ביטחון)
את אביגייל צריך לשריין הרבה מראש, הייתי יוצרת איתה קשר במהרה.

גילית, יש שם קישור לאתר http://www.blueribbonbaby.org/ "הזה" לגבי תזונה להריון בריא, ומוזכרת שם גם רעלת. מניחה שזה לא קל, אבל שווה.

וגם, המון חויות מתקנות בפורום 1345 בתפוז. במאמרים יש סיפורי לידה - כדאי לקרוא ולהצטרף.

מה אתן זוכרות מלידת ילדתכם, שהקל עלכם, היטיב עימכם, טיפים ללידה קלה? לידה מהירה?

מה אתן זוכרות מלידת ילדתכם, שהקל עלכם, היטיב עימכם, טיפים ללידה קלה? לידה מהירה?
אפשר גם מהלידה של הבן?

בכל מקרה בשתי הלידות עזר לי מאד ההתמקדות בילדים.
במחשבה שכל מה שקורה עכשיו הוא רק שלב בדרך הוא לא המטרה.

עם הקטן - עזר לי מאד דמיון מודרך - בכל ציר דמיינתי אותו יורד יותר ויותר למטה והרגשתי את זה קורה..

והכי הכי עזרו לי בשתי הלידות - האיש והדולה [בכל לידה דולה אחרת..]
וכל המגע שהם נתנו לי והחיזוקים המילוליים - וגם פשוט הנוכחות שלהם..

גילית יקרה, הנה ההמלצה שלי ללידה קלה, אחרי שילדתי פעמיים בלידה טבעית והשתמשתי באותה שיטה מוצלחת - ללמוד לעשות הרפיה ומדיטציה קלה. בשלב האחרון של הצירים אבל עדיין לפני צירי הלחץ יש אפשרות להיכנס ממש לטראנס בכל ציר. הדימוי כבר יבוא לך אם תצליחי להרפות את הגוף ופשוט להתנתק מהעולם. אני למדתי את זה מהמורה שלי ליוגה - גם את ההרפיה השלמה וגם את החלק המדיטטיבי. אני ממליצה בחום רב. אם את מתחברת לזה תמצאי לך מורה טובה ליוגה ותעבדי איתה כמה מפגשים. בכל מקרה, אם עוד לא ילדת, שיהיה לך המון בהצלחה.
נ.ב - אני קוראת בין השורות שלך שאת מאוד מפחדת מהכאב. אל. זה פשוט לא עד כדי כך כואב. זה בהחלט בר התמודדות אם רק מתכוננים היטב.

אני קוראת בין השורות שלך שאת מאוד מפחדת מהכאב
צילי, רק עכשיו שמתי לב לתשובתך, תודה, כאב זה יחסי, עם מזרזים שהיו לי בלידה ה1 (סיפור לידהנ מלא בדף הבית) זה בהחלט כאב!!!
נכון שאפשר להתגבר...ולהתמודד,,, על זה בדיוק הדף... איך נשים שונות התמודדו? איך התכוננו??

וואו, גילית, יש לי המון מה לומר בנושא.
הייתה לי לידה ראשונה קשה. קשה לי לומר "מזעזעת" כי קיבלתי את המתנה הכי מופלאה בעולם - בן מקסים ומתוק להפליא (כבר בן 4.5)
לידה שני'ה מדהימה וזורמת, בבית (לפני שנתיים).
בתור התחלה את מוזמנת לקרוא את 2 הסיפורים (תתמקדי בעיקר בשני... הוא הרבה יותר כיפי) בלוג יתרון האור (זה בלוג, אז פשוט חפשי את אייקון התינוק, כל השאר לא ממש קשור)

מצויין שאת מתכוננת, ואני בטוחה שתקבלי המון טיפים. אני חרשתי את האתר לפני הלידה השני'ה, יש פה המון חומר שמסתתר בכל מיני דפים, בסיפורי לידה, בדפים כמו ארגז כלים ללידה למשל, וגם לידה ללא כאב ועוד.
עזרו לי דברים כמו -

דמיון מודרך (פשוט חיפשתי בגוגל, מצאתי כמה רלוונטים והשתמשתי בהדרכות שלהם) ושיטות התמודדות עם כאב (מילת המפתח - להיפתח)
חשיבה חיובית - להאמין ולבטוח שהכל טוב, שהכל יהיה בסדר, שהגוף שלי יודע ללדת, שנבראתי לזה. זה מצד היולדת.

ומצד התינוק - שאני מקבלת בשמחה עוד נשמה שבאה לעולם, עוד מתנה, שיש לי תינוק בריא וחזק, שאני אמא טובה.

תכנון - אוכל מוכן בפריזר, בית מסודר, שיחות עם הבן הגדול על לידה,על כאב (רק טיפה, כדי לא להפחיד, וממש ממש סמוך ללידה, כדי לא להלחיץ - תלוי בגיל של הגדול)
תכנון פיזי של איך להתמודד - כדור פיזיו, מוזיקה, איזה אוכל אני רוצה ללידה (מיץ ענבים אורגני, תמרים, דבש - לאנרגיה), מה לעשות עם הילד הגדול, מי יבוא לעזור לפני במהלך ואחרי הלידה. כשדברים מתוכננים זה מעניק לך רוגע ואת יכולה "ללדת בשקט" (ואת זה את שומעת ממישהי שחיה בבלגן כרוני, האנטי-תזה לפליי-ליידי, אבל ללידה התכוננתי!).
וגם - תזונה - ממש חשוב, כבר כתבו לך.

טיפים ללידה קלה? לידה מהירה?
אני מנסה לחשוב איך לכתוב את זה בדיוק, אבל נדמה לי שבציפייה ללידה קלה ו/ או מהירה יכולה להיות קצת מלכודת. לידה יכולה להיות טובה, ומעצימה, וכזאת שמשאירה אותך עם חוויה חיובית של בחירה ושליטה גם אם היא מאד מאד כואבת, וגם אם היא ארוכה.
לתזמון של הלידה אני לא יודעת אם יש איך להתכונן - כלומר, אני בהחלט מאמינה שמידת המוכנות והמצב הנפשי שבו מגיעים ללידה משפיעים על קצב ההתפתחות וההתקדמות שלה, אבל כל לידה היא אירוע ייחודי ויש לה קצב משלה, ונראה לי שיכול להיות מלחיץ להתכונן דווקא ללידה מהירה.
לי היתה לידה ראשונה נהדרת, והיא כן היתה מאד מהירה, אבל היא ממש לא היתה לי קלה. לפי הפרטים הרפואיים זאת היתה לידה מאד פשוטה, אבל תוך כדי הרגשתי הרבה כאב (לא סבל, אבל בהחלט כאב) וכעס, והלידה היתה כמו טראנס מאד אינטנסיבי. ואוטוטו לידה שנייה.... עשיתי תהליך מאד משמעותי של התכוננות ללידה הראשונה - גם ברמת הידע של להכיר היטב את הפיזיולוגיה של תהליך הלידה (בעיקר הספר לידה פעילה וקורס מצוין של הכנה ללידה), וגם ברמת ההכנה הנפשית. ידעתי שזה הולך לכאוב, והכנתי את עצמי לזה שאני מסוגלת להתמודד עם הכאב הזה. קראתי המון סיפורים לפני כן על נשים שרצו ללדת טבעי, ופשוט שכנעו את עצמן שזה לא כל כך כואב, ואז כשהלידה התקדמה והצירים נהיו יותר כואבים הן נשארו בלי כלים ופנו להתערבויות... ובשבילי זה היה שיעור חשוב.
נעזרתי בשלב הלטנטי (שהיה ארוך למדי אצלי) במכשיר טנס שמאד מאד עזר לי, ובמהלך השלב הפעיל הייתי הרבה במקלחת והרבה בתנועה. וגם ילדנו בחדר הטבעי בבי"ח, ככה שמראש פרוטוקול ההתערבויות שם הוא שונה והמיילדות שעובדות בו הן כאלה שעברו הכשרה מיוחדת ללידה טבעית. והיה לנו מזל עם מיילדת מדהימה....
ובנוסף - הגענו עם הרבה הכנה על הפרוטוקולים של בית החולים - איזה סוגים של התערבויות קיימים, מה הם נוטים להגיד בכל מיני מצבים, באיזה סוגים של הפחדות אנחנו עלולים להיתקל, ועם ידע על כל אחד מהמצבים האלה שהיה יכול לעזור לנו בזמן אמת לקבל החלטות יותר מושכלות ולא מתוך הפחדות. בסופו של דבר אף אחד מהדברים האלה לא התעורר אבל אני מרגישה שזאת היתה הכנה חיונית, וגם הפעם אנחנו עושים את זה כי אנחנו יולדים במקום אחר (בארה"ב...). אני מאמינה שאם את מגיעה מוכנה לאפשרויות אז את מרגישה יותר מסוגלות לקבל החלטה בזמן אמת בלי להרגיש שאת מסכנת את עצמך או את התינוק שלך, וזה גם משפיע על העמידה מול צוות בית החולים כשהם רואים שאת מבינה מה הם אומרים ויודעת (את או בן הזוג שלך) לשאול את השאלות הרלוונטיות כדי לקבל את התמונה המלאה.

מצטרפת להמלצות על עיבוד של חווית הלידה הקודמת, גם כדי להבין מה קרה שם וללמוד מזה לפעם הבא, וגם כדי לשחרר את המשקעים לקראת הלידה הבאה. ובנוסף לזה - לעשות עבודה עם עצמך כדי להבין מה התנאים שיאפשרו לך להרגיש הכי בנוח בלידה שלך, ומה זה בכלל לידה בשבילך... (בי"ח? מרכז לידה? בית? מי איתך בלידה? עם דולה? בלי דולה? וכו' וכו').
והדבר אולי הכי חשוב בחוויה שלי- כשמגיעים לרגע האמת - לשחרר.... להשתחרר מהתזמונים, מהציפיות, מהסביבה, להרשות לעצמך להיות לגמרי בתוך החוויה של הלידה, מחוברת לגוף ולמצב הראשוני הזה, בטוחה ביכולת של הגוף שלך ללדת בצורה טובה ובריאה, להתחבר לאינסטינקט החייתי של הלידה.

אם מדבר אלייך לקרוא באנגלית, גיליתי לאחרונה ספר שנקרא
birthing from within
שמדבר בדיוק על התהליך הנפשי-רוחני של התכוננות ללידה, ולדעתי יש בו המון. היא נותנת שם גם כל מיני דרכים מענייניות ויצירתיות להתכונן ללידה שיכולות להיות מאד אפקטיביות לקראת לידה שנייה אחרי לידה ראשונה קשה.....
מקווה שזה עוזר במשהו, בהצלחה!

האאא טוב קראתי את הדף ואני חיבת להגיד שזה פשוט מעלה לי את כל הרגשות המעורבים מהלידה ?(שבשבילי היתתה טראוומתית מאוד) לידה ראשונה 12 שעות של צירים שהתמודדתי איתם ללא התערבות ובסוף עם כל הרצון ההכנות ההתכווננות ללידה טבעית ומעצימה נגמר בקיסרי. אני אישית ילדתי בינואר וממש לא מכוונת להיכנס להריון שוב בקרוב אבל בהחלט מרגישה שאני חיבת לעבד את כל מה שעברתי שם ולטפל בעצמי בתכווה שאני יבוא מוכנה נפשית להריון והלידה הבאים...
אני אישית מאוד היתי רוצה להתחיל טיפול בפסיכותרפיה גופנית (שזה המקצוע שאני לומדת)
אבל ראיתי למעלה שמישהי כתבה על טיפול ממוקד של 2 פגישות האם יש משהיא שמכירה מטפלת כזו באיזור חיפה?

מהניסיון הקצר שלי (רק 2 לידות) אוכל להגיד, שלמרות כל הפחדים, מעשים ותיכנונים לחוד, עצם זה שרשמתי מה רציתי שיהיה, עזר לשחרר וגרם שהדברים יקרו, אולם במקרה שלי ממש לא כמו שתיכננתי אך אין כמו הפתעה שבסופה יוצא תינוק מתוק וקטנטן כל כך
אבל גם לפעם הבאה אחשוב אם לעשות חלק מהעיצות פה, בפעם האחרונה לא הספקתי... כנראה גם מדחיינות

אז אני יכולה להוסיף: אממממ....

אז ככה: לקחת צוות תומך. צוות תומך חייב להיות אנשים שאת מכירה ממקודם, עוד מההריון, שליוו אותך - שאת מרגישה בנוח איתם.
מרגישה בנוח לא רק עם תהליך הלידה, אלא שיש לך אמון בהם - לדוגמא, אם המיילדת אומרת להתפנות לביה"ח - \
את מבינה שזה באמת נחוץ.
את לא צריכה להיאבק כל הזמן - וברגעי משבר את סומכת עליהם.
בזאת כוונתי למיילדת, רופא פרטי.

באשר לדולות - הכי חשוב נוחות, תמיכה.
כל כך עוזר - דולה. פשוט עוזר.לא לוותר!

כל כך עוזר - דולה. פשוט עוזר.לא לוותר
אצלי לא הרגשתי שהייתי צריכה דולה, בשלב מסויים של ההריון ניסינו למצוא אחת אבל במהלך המפגשים איתה עליתי על זה שהיא באמת בחורה נחמדה אבל אין לי שום צורך בה, המיילדת העדיפה מישהי משלה שתוכל לשבת שם במטבח בחושך (

) והיא תוכל להגיד לה מילה קצרה וזו תבין בדיוק ויחסוך לה הסברים ועניינים ולבדוק אינטראקציות. מראש ביקשנו כמובן להכיר את זו שתשהה בצללים והיא היתה אחלה, אשת צללים מצטיינת. ואכן, בזמן אמת בקושי הייתי צריכה מישהו לידי מלבד את המיילדת ברגעים קריטיים (היתה לי לידה לא פשוטה ואפילו גבולית ברמת הסיכון) והאיש שעשה חייל במנהלות וארגונים בזמן שאני זחלתי מול הקמין וילדתי את קשה העורף שלנו (עורף לאחור).
מה שהייתי צריכה אחרי הלידה הראשונה זה שיעזבו אותי בשקט ולעומת זאת שאני אדע שכווולם לצידי וידעו לתת לי את העזרה המדוייקת ולא יתבחבשו בספקולציות. ללדת במקום שהוא שלי. עם הריח שלי. בלי עיניים ביקורתיות, בלי לנדוד חסרת אונים מפה לשם. בלי צוות רפואי לבוש חלוקים לבנים. שביתי תוכל להיות מרחק צעד ממני ויחד עם זאת לדעת שהיא מקבלת את המענה המקסימלי לצרכיה בלי שאני אהיה צריכה להתעסק בה (בפועל היא מה שעזר לי בשלב המעבר, תמונה שלה לעולם לא היתה עושה מה שמבט לכיוונה ישנה מול הקמין עשה).
בקיצור. ללדת בבית. זה מה שהייתי צריכה.
ללדת בבית עם המילדת המדהימה שבחרתי בה. אותה מילדת הגיעה מוכנה לחלוטין אחרי שסיפרתי לה על הבלגאן שהיה אחרי הלידה הראשונה וידעה באופן פרקטי ביותר לשים אצבע ולטפל מיידית בבעיה (שהסתברה כנטיה שלי כנראה). שנראתה לי כמו דודה גדולה וחמה (כן, כן, בסופו של דבר הלכתי על מה שאני מכירה מהבית... גם כן הונגריה...

) והיתה מספיק קשוחה כדי לקבל דברים בחיוך ולצחוק איתי עליהם קצת אחרי זמן אמת.

עוד משהו שאני אומרת, מבחינתי, הלידה הראשונה היתה בסדר יחסית (ללידות אחרות ששמעתי עליהן כמובן) אבל גם אם היתה מושלמת אין, אין על לידה בבית. זה שם את כל המושלמות במבחן אחר.

אימא טרייה פלוס ילדה לידה רגילה אחרי קיסרי ועוד רבות באתר, המליצו גם על טיפול הומופטי וגם על שרי
אם זה רק 2 טיפולים שווה את הנסיעה, לגבי הומופט באזור חיפה יש את ארנון שמחי בטבעון

_כל כך עוזר - דולה. פשוט עוזר.לא לוותר
אצלי לא הרגשתי שהייתי צריכה דולה_
גם אני לא.
עניין של העדפה אישית. זה ממש לא מתאים לכל אחת

אני לא יודעת מה יעלה ב חיפשה, טיפול לפני הלידה או בלידה עצמה, שפתחתי את הדף הזה חיפשתי טיפול להשלמה עם הלידה והחוויה שהייתה, וגם איך להתמודד עם כאבי הצירים... דולה, לא ניסיתי אך לא הרגשתי צורך לאחת, בעלי התגלה כה"דולה " הכי טובה בשבילי, תומך עוזר ומתרגש כמעט כמוני...
לידת בית או לא? זה כבר לדף אחר...לצערי אצלנו זה לא רלוונטי...

אחרי לידה טראומתית וקשה. עכשיו בהריון שאין סיכוי ללדת בבית (בעיות קרישה שהתגלות בשל 4 הפלות רצופות). מתה מפחד. ובעיקר לא יודעת מי ילווה. בלידה ההיא היתה דולה שאיכזבה, ואחותי. הפעם כרנאה אחותי לא תוכל ואני לא ממש בטוחה שהאיש יוכל לענות על צרכיי - לספק סביבה בעיקר מגוננת, ואני צריכה שקט, לדעת שמישהו מטפל בהכל, רגיש אליי, בלי שאצטרך לומר כל פעם מה אני צריכה. יש עצות? תובנות? הכוונה ללדת בעין כרם, כי שם הרופא המטפל, למרות שזה 3.5 שעות נסיעה מהבית שלנו..

יש מקום להרגשת "מתה מפחד"... תכתבי לעצמך מה מפחיד אותך... שמעתי שטיפול בפרחי באך והומופטיה עוזר לזה, מציעה לך לדבר עם בנזוגך מה את מחפשת בלידה ואולי אף תופתעי לגלות שהוא שם בדיוק בשבילך! לפעמים עוזר לבנות תוכנית לידה מפורטת

אני חוזרת לדף הזה אחרי כמעט שנה, ולא מאמינה, כמה בכל הריון הכל שונה, שוב אני לפני לידה, אבל הפעם בעקבות בניית ציפיות לפני לידות קודמות ותוכניות שהתנפצו, אני ממש לא עושה את זה הפעם, ולא מתארגנת בתוכנית לידה מפורטת של כמה דפים, ומקווה לקבל כל מה שיבוא, כי יש פער גדול אצלי בין התיכנון לביצוע, בניגוד לחיים שלי.
נזכרת בפחד מהכאב ,שכתבתי פה למעלה, שעכשיו מובן לי יותר, ותבין רק מי שעברה זירוז ללא משככי כאבים עד כמה זה כואב!!!!, ובלידה השנייה כל הזמן חיכיתי לאותה עוצמת כאב שכמובן שלא הגיע כי לא הייתי לשמחתי עם זירוז. והפעם אין פחד אלא רק צפייה לבאות ולמראה של הייצור החדש שמגיע לעולם.

גילית יקרה, מאחלת לך שתהיה לידה טובה, יהיה בה מה שיהיה, העיקר שאת בונה את העוצמה בתוכך לקבל כל מה שיבוא ולהגיב לדברים בזמן אמת בתחושה של כוח וריכוז ובנשימה עמוקה

אחרי 2 לידות מאז שכתבתי פה לאחרונה, מאז לא בניתי תוכנית לידה ולא ציפתי לכלום והופתעתי לטובה כמה טוב לחוות את הרגע בלי ידיעה של מה יקרה והעיקר בסוף עם ילד בריא בידיים

זקוקה לחיזוקיכן:

חוויתי לידה ראשונה טראומטית - 4 ימי זירוז, לידה שהלכה טוב ואז נתקעה, אפידורל בגלל פיטוצין וכו וכו ובסוף ואקום. אני הדוגמה החיה למפל התערבויות (שלתחושתי לא היה נחוץ כלל, זירזו אותי בגלל לחץ דם גבולי). במהלך הלידה נאבקתי לא להגיע לקיסרי למרות שאיימו עלי כל הזמן. יצאתי בטראומה נוראית ובשלוש שנים האחרונות אני סובלת מחרדות ומצב נפשי לא פשוט, שהשתפר לעין ערוך עקב טיפול פסיכולוגי מוצלח.

עכשיו בשבוע 33, לפעמים לא מאמינה שעשיתי את זה לעצמי, לפעמים נישאת על גלי האופטימיות ומדמיינת לידה מוצלחת. אני חושבת שהדברים הקשים או התחושה הקשה ביותר שחוויתי היתה אכזבה - אכזבה מגופי שלא הצליח ללדת ולפתח לידה נורמלית, ואכזבה מההכנה הגדולה שעשיתי לעצמי שירדה לטמיון.

אני ממש זקוקה למילים תומכות, לחוויות של אחרות מתקנות ולאופטימיות....

יש כמה דברים שאני משנה מהלידה הקודמת - לא יולדת בחדר רגיל אלא בחדר לידה טבעי (שכמה שפחות יכנסו לבדוק אותי), לוקחת דולה, עושה יוגה להריון, מכינה את עצמי והבעל, אבל הנשמה... לא רגועה. אני מפחדת, מפחדת לחוות את אותה אכזבה, מפחדת מרגשות קשים שיעלו, מהטראומה שתעלה שוב... מן פחד כללי שלפעמים צובע את הכל.

תמר, הייתי שוקלת טיפול פרחי באך, אבל מהניסיון שלי, השקיעי בשיחרור הפחד וחיזוק האמונה דרך המחשבה.
תאמיני הלידה הבאה תהיה קלה מהירה ובטוחה
בהצלחה

הייתי מציעה לך לדבר עם הפחד. להגיד לו תודה. ממש כמה דקות כל בוקר, או לפני השינה. להקשיב איפה הוא יושב בגוף. איך את מרגישה אותו.