לידה שקטה סוערת

[שיבולת*]

לונדונית,

האם זה בסדר שנפתח לך דף תמיכה משלך, ונעביר לשם את הסיפור שלך?

שיבולת

[לונדונית*]

ביי לכולן,
מצטערת שהתפרצתי ככה.
יהיה בסדר בהמשך

חשוב לי רק לסכם שלא תהיה טעות: אני בחורה מאמינה. מאמינה שאלוקים אוהב אותי ולא מכה סתם. שיש לכל דבר סיבה אפילו אם היא לא ברורה. אני מאמינה שהילד שנפטר בתוך רחמי נשא עמו נשמה טובה שתעזור לי בהמשך חיי ובגידול ילדיי.
קשה לי קשיים זמניים, ואני תקוה שהם יעברו.

שיהיה תמיד לכולן רק טוב.

[פלוני_אלמונית*]

הי לונדונית,
לא התפרצת והכל בסדר, רק הצעתי לפתוח לך דף משלך. אני מעדיפה זאת כך, אבל אם זה לא נוח לך את יכולה להישאר כאן.
בכל אופן מאחלת לך כל טוב,
שיבולת (ממחשב אחר)

[לונדונית*]

שיבולת,
זה הזמן שלך להתחזק, בכל הכוחות.
לעבור את התקופה הקשה. להסתדר בעבודה. להמשיך לגדל את הבת המקסימה שלך, עושה רושם שהיא חכמה ומיוחדת לגילה. להנות מהזוגיות הנהדרת שלך. זה לא קורה לכולן. לראות המון וורוד בהווה וכמובן בעתיד.
מאחלת לך ומחבקת אותך.
אולי עוד נתראה פעם בפורומים שמחים יותר. בטוח!!

[שיבולת*]

תודה

[נטע_ש*]

שיבולת, איך היה בראיון עבודה?

[שיבולת*]

הי נטע,
כתבתי לפני 3 ימים
_הייתי היום בראיון העבודה.
יצאתי בהרגשה טובה.
תודה לכל מי שעזר, לכל מי שהחזיק לי אצבעות.
אעדכן בהמשך..._

בינתים עוד אין המשך...
מחכה לתשובה

[נטע_ש*]

ממשיכה להחזיק אצבעות

[שיבולת*]

אתמול באופן חד פעמי עשיתי לילדה אמבטיה לפני ארוחת ערב.
היא רצתה עוד להישאר במים ואני רציתי להכין את ארוחת הערב. היא ביקשה להישאר שם לבד. אמא לילדה: "אני רוצה להגיד לך דבר אחד: אל תצאי מהמים לבד. אה... ואם את רוצה לצלול אז תקראי לי"
ילדה: "אמא, זה היה הדבר השני?"

כבר סיפרתי שהיא במצטבר חצי יקית? (אבא שלה 3/4 ואני 1/4)

[שיבולת*]

ההתמודדות שהיקום מזמן לי כרגע (אני לא טובה בז'רגון ניו-איג'י אבל מנסה להשתלב) היא תינוקות והריונות, מה הכוונה?

4 חברות טובות שלי בהריון או בעניין. ואני אפרט: חברה מספר 1- החברה הכי הכי, בהריון מתוכנן, שלישי. ממש בהתחלה... עברה איזה סרט שהתחיל בדימום (לא בשבילי), המשיך עם רופאה קשוחה שאמרה לה שהעובר לא מתפתח וכנראה תצטרך לעבור גרידה, תחזרי עוד 3 ימים. 3 ימים בכתה, הלכה לרופא שלה שאמר שהכל בסדר. היא סיפרה לי את זה בטלפון אחרי שהרופא שלה אמר שהכל בסדר. שהיא סיפרה לי על הדימום אמרתי לה, רק תגידי לי שהכל בסדר בסוף ואז תספרי את השאר.
חברה מספר 2: מנסה כבר שנתיים להיכנס להריון. לא הולך. נפגשתי איתה בסוף ההריון שלי. פגישה בה היא סיפרה לי על הניסיונות. הרגשתי לא נעים עם הבטן חודש שמיני שלי... הבטחתי לה שאתפלל בשבילה בלידה שלי, כי שמעתי שבלידה נפתחים שערי שמיים. לפני כחודש היא התחילה טיפולים הורמונליים. שיהיה לה בהצלחה!
חברה מספר 3: "בת כיתה". בילדותנו היינו החברות הכי טובות. בנערותנו ועלומנו התרחקנו ועכשיו התקרבנו שוב. יש לה ילד חמוד בן שנה וקצת. לפני כמה ימים גילתה לי שהיא בהריון נוסף. כל כך מוזר לי שהיא תהיה אמא לשניים לפניי. כשהבן שלה נולד אני כבר הייתי "אמא ותיקה", לילדה בת כמעט שנתיים. שלא ישתמע אחרת - אני נורא שמחה בשבילה.
חברה מספר 4: רווקה בסוף שנות ה-30 שהחליטה להביא ילד לעולם דרך בנק הזרע. עוברת עכשיו הזרעות, או איך שלא אומרים את זה (יש לזה מילה יותר "מכובסת"). אני מלווה אותה (לא פיזית) בתקוות ההזרעה ואח"כ בעצב קבלת הוסת, כבר לאורך 3 מחזורים. אמן שהפעם לא תקבל מחזור!

אל תבינו לא נכון, אני אוהבת את כולן ומאחלת להן רק טוב. רק שזה קשה וצובט בלב!

היינו 6(!) אמהות מהגן של יפצ'וק, שהיו בהריון יחד. כולנו ילדנו בהפרש של 4 חודשים. כולנו פינטזנו על איך נגדל את הבנים שלנו יחד (לכולנו בנים!). קשה לי לראות את התינוקות שלהם.

לאח שלי נולדה תינוקת חודשיים אחרי הלידה שלי. היה לי קשה לראות את גיסתי בהריון מתקדם אחרי כל מה שקרה לי והשמחה על בתו שנולדה (אחרי שני בנים!) הייתה מלווה אצלי בהרבה דמעות. אחרי שראיתי אותה זה עבר לי. בניגוד לתינוקות של האמהות של הילדים מהגן, אני לא מרגישה עצב כשאני רואה אותה... אבל ... כבר כמעט שבועיים היא מאושפזת בבית חולים. אני שם הרבה. עוזרת לאמא, מחזיקה על הידיים. מתה להניק אותה... מתה עליה תינוקת קטנה וחסרת ישע שכל כך סובלת. מריחה אותה, מנשקת אותה. קטנה כזאת, יפה. היא מתחילה סופסופ להחלים.

וזהו. פתאום היום חשבתי שמאז שילדתי, אני לא מפסיקה לקבל בומים לפרצוף, זה לאו דוקא דברים קשים, על בטוח לא קלים. נראה לי שאני בן אדם די חזק. מקבלת כאפות, ממשיכה לחייך, מורידה את הראש וממשיכה הלאה.
יהיה טוב

[ב_עילום*]

וזהו. פתאום היום חשבתי שמאז שילדתי, אני לא מפסיקה לקבל בומים לפרצוף, זה לאו דוקא דברים קשים, על בטוח לא קלים. נראה לי שאני בן אדם די חזק. מקבלת כאפות, ממשיכה לחייך, מורידה את הראש וממשיכה הלאה.

[שיבולת*]

עדכונים:
לא חזרו אליי מראיון העבודה ההוא מלפני 10 ימים
התינוקת יצאה היום אחרי שבועיים מבית חולים
המצב הכלכלי שלנו בקנטים הנמוכים ביותר
הילדה שלי מקסימה
(יש מצב שזה היה נכנס בטוויטר?)

[שיבולת*]

חייבת למצוא עבודה/ מקור מימון אחר

[פלונית*]

מחזיקה לך אצבעות

[שיבולת*]

תודה פלונית!
רציתי לכתוב "מישהו בכלל קורא פה חוץ מפלונית ובעילום?" ואז קיבלתי מרגיעון "הכלל הוא הפרט" זאת אומרת שכולם קוראים פה? לא יודעת

[אני*]

אני קוראת פה (בכל פעם מוצאת את עצמי נושמת ונושמת ונושמת כמה שהחיים הם דבר-לא-מובן-מאליו).

[סלט_פירות*]

קוראת גם.

[אינדי_אנית*]

גם אני @}

[שיבולת*]

תודה! משמח לראות שאני לא כותבת לאויר. מקווה לעדכן בבשורות טובות בקרוב. (ואם לא אז אני גם אעדכן)

[מנטרה*]

גם אני קוראת כאן, מיום פתיחת הדף.
מחזקת אותך בשקט מהיציע,
ומבקשת בשבילך רק טוב.

[פלונית*]

גם אני עברתי את זה, וזה כל כך קשה.. בלתי ניתן לתאור
איתך עד הסוף.

[שיבולת*]

המצב הכלכלי שלנו הולך ומדרדר. חייבת למצוא עבודה. הראיון ההוא היה כבר לפני שבועיים ועדין לא קיבלתי תשובה. אתמול התקשרתי, שאלתי מה קורה אמרו שיחזרו אליי. לא חזרו. מה זה אומר?
הוי אלוהים, תן לי כוח לעבור את התקופה השחורה הזאת ולצמוח ממנה. אני יודעת שהכי חשוך לפני עלות השחר אבל אני לא יודעת אף פעם אם כבר הגענו להכי חשוך. לפעמים נדמה לך שהגעת לשיא החושך ואז מחשיך עוד יותר.
הקטע הכלכלי קשה קשה קשה. כבר שנים אנחנו לא ממריאים.
חייבים למצוא הכנסה נוספת.

[ב_עילום*]

[שיבולת*]

תודה מנטרה, פלונית ובעילום @}

[מיכל_שץ*]

_גם אני קוראת כאן, מיום פתיחת הדף.
מחזקת אותך בשקט מהיציע,
ומבקשת בשבילך רק טוב._

[שיבולת*]

תודה!

[דנה_ה*]

ישהו בכלל קורא פה חוץ מפלונית ובעילום

אני

[אום_שלום*]

גם אני קוראת אותך @}

[ב_עילום*]

נכנסתי לבדוק מה נשמע...

[מארז_אהבה*]

גם אני פה, תמיד מתעדכנת. לא תמיד מרגישה צורך לכתוב קלישאות: כשמכירים ופנים אל פנים זה אחרת מאשר בכתב. אבל אולי זו טעות. תמיד נדמה לנו שאנחנו הכי חשובים, אנחנו ומה שנאמר, ומהצד השני יש אדם שרק רוצה לדעת שמקשיבים לו, שזוכרים אותו, שמזדהים איתו. אז אולי בכל זאת צריך לכתוב גם אם אלה לא דברי חוכמה.
@}

[שיבולת*]

הי, תודה לכן. אני כל כך הרבה פעמים קוראת בדפים אחרים ולא מגיבה, כי אני מרגישה כאילו מי אני שאגיב. ועכשיו אני מבינה כמה זה חשוב.

הסערה חלפה, אני מרגישה יותר טוב, למרות שכאילו אין סיבה אובייקטיבית.
במחזורים האחרונים שלי, מאז... אני מרגישה בסערה הורמונלית נוראית. פעם שעברה זה התבטא בריב מגעיל וסתמי שנמשך כמה ימים עם א'. עכשיו זה התבטא בדכאון. ואני גם מרגישה פיזית נורא. מיגרנה והתכווצויות רחם כואבות ובחילות.
ואח"כ זה עובר. ואני מרגישה כמו שמים שהתנקו והפכו מאפורים לתכולים. כל מה שהיה בלתי אפשרי, אפשרי. הקיום אפשרי, יש אפשרות להיות קצת אופטימיים לגבי העתיד.
אף פעם לא הייתי כל כך מושפעת מההורמונים של הוסת. אפילו בהתחשב בחוסר המודעות שהייתי בו. בכל זאת. זה מעניין.

[שיבולת*]

שנה חדשה. חדשה.
בסוף השנה בירכתי אותי ואת בני ביתי ומכריי ב"תכלה שנה וקללותיה, תחול שנה וברכותיה" וא' החמוד שלי הזכיר לי שכמה שתשס"ט הייתה עבורנו שנה קשה, גם גדלנו בה והתפתחנו. זה נכון. ובכל זאת, זו הייתה שנה קשה ועצובה

והנה התחילה לה שנה חדשה וישר התחילו דברים לזרום... מכירים את זה שכל הקוביות בטטריס פתאום מסתדרות? אז ככה!
המעסיק שלי שילם לי סופסופ את חלקו בפיצויי הפיטורים, הוא כנראה לא היה עושה זאת אילולא שלחתי לו מכתב מאיים עם עותק לעו"ד, ועל הדרך אני למדתי שיעור באסרטיביות.
כל זה קרה באותו יום שקיבלתי שתי הצעות עבודה במשרה חלקית באותו מקום עבודה (קצת מסובך, תחשבו למשל כמו פסיכולוגית שמקבלת פציינטים בשני מרכזים, אז ככה רק באותו מקום), לאחת התקבלתי, השנייה ראיון בשבוע הבא, וככל הנראה גם עקב כך שהתקבלתי לקודמת, אז אתקבל גם אליה, אמן!
זו בדיוק בדיוק העבודה שרציתי (כמו שאמא אוליביה אומרת לה אני אוהבת אותך בדיוק כמו שאת). כשעשיתי אז את הקורס, אז לזה כיוונתי.
זה אומר שלא זרקתי סתם כסף על הקורס! זה אומר שסופסופ אני אתחיל לעבוד במקצוע שלי! ואני לא אהיה יותר מזכירה!
השנה הזאת התחילה לי טוב!
תודה!
תודה לאלוהים, ולא', ולילדה המוארת שלי.
תודה לכל משפחתי וחברותי, מעגל התמיכה שלי, שהיה שם בשבילי
תודה לכל מי שקוראת ושולחת לי כוחות
תודה לזאת שנתנה לי עצות באי מייל (ואני לא יודעת אם היא רוצה להתפרסם בניק הידוע שלה)
באמת תודה!
ואמן שיסתדר הכל, כי עוד לא הכל סגור.

חתימה טובה!

וסליחה על שימוש יתר ב!. יש ימים כאלה, שפשוט דורשים את הסימן הזה.

[אנדלוסיה*]

שנה טובה, ויותר טובה. תמיד קוראת ומאחלת רק טוּב.

[רסיסים_של_אור*]

מאחלת לך שנה של הרבה אור ! שיפתחו בפנייך דלתות רבות, שתתמלאי כוחות, שמחה ושתזכו להתחלות חדשות וטובות

[נטע_ש*]

[ב_עילום*]

!!!שנה טובה טובה.!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! @} !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[סמדר_נ*]

שנה טובה טובה!!

[שיבולת*]

תודה!!!!!
שנה טובה לכולם וחתימה טובה
ושוב תודה

[שיבולת*]

רציתי לכתוב פוסט שמח, איך מצאתי עבודה מעולה והבוס שלי שילם לי פיצויי פיטורים והכל באותו יום קסום. ביום הראשון של הסתו...
ובינתים מכה ממקום לא צפוי
תקראו את זה
זאת אני האישה שמצוטטת בסוף הכתבה.
15 דקות התהילה המפוקפקת שלי.
אוף.

[שיבולת*]

אז הבוקר התחיל די איכסה. אני והוא קצת רבנו. על דבר טפשי ביותר. הוא יצא לעבודה ואני נשארתי בבית. קצת כועסת.
כעבור שעה הוא יקבל ממני טלפון מפחיד שבכלל לא קשור לריב הטיפשי, אבל למה להקדים את המאוחר?
הטלפון בבית מצלצל. בזק. הטלפון שאף פעם כמעט לא מצלצל. אני מצפה לשיחה בסגנון "שלום אני שולמית מאגודה קיקיונית, לפני שנה הצלחנו לסחוט ממך כסף, תני לנו גם השנה"

[שיבולת*]

אבל זאת הייתה מיטל יסעור מ-ynet בריאות.
היא הציגה את עצמה ואמרה לי שהיא פונה אליי בנסיבות קצת משונות.
מיד נפל לי הלב לתחתונים. זה לא נשמע טוב, למרות שחלפה בי חצי מחשבה, שאולי היא קראה את הבלוג שלי פה והיא רוצה לראיין אותי על אובדן תינוק או משהו.
בכל אופן, היא אומרת לי נמצאו מסמכים רפואיים עם הפרטים שלך עליהם שקשורים בדו"ח פתולוגי על מות עובר, ברח' דובנוב בתל אביב, אני הולכת לפרסם על זה כתבה. היו שם גם פרטים של עוד כ-15 אנשים. האם יש לך מושג איך זה הגיע לשם? מה תגובתך?
פוינג משקולת של 12 טון
אמרתי לה - דבר ראשון מה שחשוב לי זה לקבל את המסמכים חזרה. היא אמרה שהם לא אצלה אלא אצל מי שמצא אותם והיא תנסה להשיג לי אותם בטלפון.
אח"כ אמרתי לה איזו תגובה מגומגמת שמופיעה די כלשונה בכתבה בויינט.
היא שאלה אותי איך לדעתי זה הגיע לשם, ואמרתי לה שהדבר היחיד שקושר ביני לבין ת"א זה הביקור שלי אצל פרופ' ק' במגדל ויצמן ליד איכילוב. לא זכור לי שהשארתי אצלו מסמכים כך שלדעתי זה לא קשור, אבל כן שלחתי לו משהו במייל ואני צריכה לראות את המסמך המקורי כדי לראות אם זה מה ששלחתי לו.
(זה החלק בתגובה שלי שהוא פחות מובן בכתבה בויינט). אמרתי לה שאני רוצה את המסמכים וביקשתי ממנה שלא תשים את המסמך שלי, גם לא בעילום שם בכתבה. מרוב בלבול לא לקחתי את מספר הטלפון שלה.

[שיבולת*]

קצת התלבטתי מה לעשות. א' יצא מהבית בבוקר לא בכיף, בריב. ולא השלמנו. אבל מיד התקשרתי אליו. כולי בוכה. לא מסוגלת להוציא מילה מהפה. סיפרתי לו את הסיפור והוא היה בשוק. מן הסתם

[שיבולת*]

לא מצליחה לתקשר עם האתר, וגם עמוסה. אני אמשיך בקרוב. אשמח לתגובות.

[אמא_נמרה*]

אוי אוי, כל כך לא נעים. מצטערת שזה חוזר אליך ככה. ממש מיותר.

[יול*]

הסיפור הזה כל כך מעצבן ודפוק שממש אין מילים!
כל כך לא נעים. מצטערת שזה חוזר אליך ככה. ממש מיותר.

[אנדלוסיה*]

אוי אוי אוי מסכנונת איזו חדירה אלימה לפרטיות! אין פלא שבכית ונבהלת. זה כמו שפורצים אלייך הביתה או משהו. דבר כל כך אישי ועצוב שאת מנסה להתגבר עליו ופתאום הוא מתגולל ברחוב ומופיע בויינט, טלפון מבחוץ, קולות זרים. ממש סוג של אונס. מבינה אותך מאוד.
מצד שני, מה שהיה היה, את ממילא לא שוכחת את זה. אחרי שתירגעי מהסקנדל (איך באמת הם הגיעו לשם, המסמכים?) אני מאמינה שזה יישכח מהר. ותספרי לנו איך מצאת עבודה מעולה וקיבלת פיצויים!
(וגם, לא כל ריב נסגר בבירורים. יאללה, לפעמים פשוט מדפדפים הלאה, בטח ובטח במקרים כאלה)

[שיבולת*]

תודה לכן

[ב_עילום*]

אויש. זה ממש מרגיז.

ובעיקר מעצבן ששמעת על זה מעיתונאית.
זה לא סתם "סיפור טוב", מדובר באנשים שעברו חוויה קשה וזה חסר רגישות לחלוטין להתייחס אליכם בכל צורה שהיא כ'חדשות'.

יופי על העבודה ועל הפיצויים.

[שיבולת*]

המזל התהפך
אני פורחת בעבודה החדשה
וגם בעלי מתחיל להצליח
מתחיל להיות משעמם לנו בטיפול הזוגי
והמצב הכלכלי משתפר פלאים
אני נכנסת להריון
הריון בסיכון גבוה, מלא בדיקות בעיקר שלי, מזריקה לעצמי כל בוקר קלקסן
שבוע 7 רואים דופק
שבוע 12, הולכים לשקיפות
הרופא הקבוע שלנו לסקירות ושקיפות, שזוכר אותנו מלפני שנה. מספרים לו את הסיפור ויאללה נכנסים לבדיקה
הוא לא אומר שום דבר איזה שתי דקות
יש לי הרגשה לא טובה
משהו לא בסדר דוקטור?
לצערי יש לי חדשות רעות, העובר הפסיק להתפתח בשבוע 7.4. אין דופק
מפנה אותך ל"ריקון רחם" ע"י ציטוטק
אין קשר בין המקרים. כל הריון עשירי מסתיים כך בשליש הראשון, לרוב זה "לטובה", בגלל בעיות כרומוזומליות
המזל התהפך שוב?
חלאס
נמאס
אני עכשיו בבית אחרי שלושה ימי אשפוז לא קלים, מנסה להבין, אם בכלל יש מה.

[סגו_לה*]

אין לי מילים נכונות,יכולה רק להרגיש במשהו את הכאב הנורא אותו את חווה.

[שרון*]

קראתי את הכל, מחבקת מחזקת ומאחלת רק טוב

[קן_לציפור*]

מחבקת אותך.
לדעתי, לא התהפך המזל. אולי אין מה להבין.
את בדרך הנכונה. זה עוד שביל בדרך שלכם ושלך.
מחזקת.

[סלט_פירות*]

[דנה_ה*]

ראשית כל - חיבוק. שולחת חום וחוזק וגם שמחה לעתיד.

שנית - אני לא בטוחה שאין קשר בין המקרים. היפרדות שלייה, רעלת הריון והפלות - כולם יכולים להצביע על טרומבופיליה (תסמונת של קרישיות יתר). אולי נבדקת לזה ואולי לא, אבל שווה אולי לבדוק את העניין כי אפשר לטפל ולמנוע סיבוכים גם בעתיד.

ואולי אין קשר....

[שיבולת*]

תודה לכל המחבקות והתומכות
דנה- למרות שכל הבדיקות הקיימות כיום מראות שאין לי טרומבופיליה, החלטתי בהתייעצות עם המטולוג, הרופא המטפל שלי וד"ר קופרמינץ שהוא מומחה לקרישיות יתר, שאני אקבל (כלומר אתן לעצמי...) קלקסן משלב "שק הריון" וכך היה.
הפלות הקשורות לקרישיות יתר מתרחשות בשליש השני של ההריון ולא בראשון, כך שלדעת כל המומחים להלן, אין קשר. בכל מקרה גם בהריון הבא, אני אזריק לעצמי קלקסן. (ועכשיו לא... זה הדבר הראשון שחשבתי עליו שהבנתי את מה שאמר לי הרופא שעשה את הסקירה, איזה כיף, מחר אני לא צריכה להזריק!)

[אנד_לוסיה*]

הוי, צר לי נורא. השבוע חשבתי עלייך ותהיתי מה שלומך ואפילו התכוונתי להיכנס לכתוב פה.
המזל לא התהפך ולא בטיח'. גם לי היתה הפלה בשבוע 8. לא נעים, בלשון המעטה. אבל העבודה טובה והמצב הכלכלי משתפר והזוגיות סבבה. זה המון. המון המון. יאללה לפעם הבאה. לפחות זה פרויקט שנעים להתאמץ בשבילו.
שולחת איחולים להמשך מזל ושגשוג. @}

[שיבולת*]

תודה אנד לוסיה
אני מהגרועות האלה שקוראות בדפים של אחרות (נגיד שלך) ולא מגיבות. בקיצור אני קוראת קבועה של מארז אהבה, אפילו שלא השארתי שם אף פעם סימן, סתם שתדעי ותודה שאת וכל השאר כן משאירות "סימנים" בדף שלי

[חלוקית_נחל*]

אין לי מילים אז קבלי מעומק ה|L|

[נטע_ש*]

גם אני חווה כרגע הפלה
שבוע 11, עובר הפסיק להתפתח שבוע 7
מחכה להפלה טבעית
שרה לה הציעה לי להיפרד מהעובר
אני בטוח לא צריכה לספר לך על זה
בכל מקרה איתך ב

[מתחדשת*]

[אמא_נמרה*]

גם ממני

[טדליק_נהנאנע*]

[מטפחת_ירוקה*]

אני איתך, מעומק הלב. אבדתי את בני לפני שנתיים וקצת בלידה שקטה, הוא נפטר ברחם שבועיים לפני הלידה וכל הזמן חיכיתי שיוולד לבד. בסוף נזקקתי לקצת זירוז.
שקעתי בתהומות שלא ברא אותם השטן.

מחבקת חזק חזק חזר.

[רוניתה_פיתה*]

קראתי את הכל עכשיו, פעם ראשונה, בנשימה אחת.
למדתי ממך המון על בגרות, לקיחת אחריות על עצמך ומשפחתך, ואופטימיות.
ויחד עם זאת תזכורת לכל שהשליטה המוחלטת שלנו במאורעות חיינו היא רק פיקציה.
שולחת לך חיבוק מחזק להמשך המסע הייחודי שלך.
והרבה תודה על השיתוף..

[עינת_ש*]

קראתי אותך. כמו אגרוף בבטן.

שלא תדעו עוד צער

[שיבולת*]

תודה על כל החיבוקים וההשתתפות
זה באמת עוזר
הלכתי היום לעבודה לכמה שעות, התחילו לי פתאום כאבים ודימום חזק. חזרתי הביתה והזעקתי סבתא.
תזכורת לעצמי: אני לא סופר וומן!
אני רוצה לשתף קצת על התהליך שעברתי עם הציטוטק ובכלל, אבל כרגע צריכה לנוח, אולי בהמשך.

[ב_עילום*]

גם לי הייתה הפלה בהריון הבא אחרי לידה שקטה.

והייתי בלי בן זוג וזה היה שבועיים לפני יומולדת 40

זה לא קשור למזל.

אלו דברים שקורים.
אח"כ קורים דברים אחרים.
וזהו.

המשפחה שלי הייתה משוכנעת שאהפוך לשבר כלי כמו אחרי הלידה השקטה.
זה לא קרה.

הייתי מאד מאד עצובה כמה ימים והמשכתי הלאה.

הייתה לי מין מנטרה כזו: "סבלת מספיק, אין צורך להרגיש חסרת מזל ולסבול עוד יותר..."
משום מה זה עזר מאד.

שמחתי לקרוא שרבדים אחרים הסתדרו להם טוב @}

[אוד_ליה*]

[הולנדי_ה*]

הי שיבולת,
איך שמחתי לקרוא שטוב לך בעבודה החדשה ושדברים בכלל מתחילים להסתדר, ואז קראתי קצת הלאה...
שיבולת יקרה, ליבי איתך. אין לי דברי חוכמה או נסיון לחלוק אני רק מקווה שאת מחלימה לאט לאט (גוף ונפש).
גם לי היה איזה קטע (לא דומה אבל בכל זאת משהו מקביל אולי) אחרי חודשים של טיפול זוגי כבר קבענו פגישה אחרונה, ופתאום נחתה עלינו בשורה איומה...
אז זה מאד הקל על שנינו את ההתמודדות עם המצב שכבר בעצם היתה לנו מסגרת קבועה על מנת לעשות סדר בבלגן וגם מערכת יחסים מסודרת עם איש מקצוע שמכיר את שנינו.
אתגרים לא פשוטים החיים מזמנים לנו, אבל גם המון הזדמנויות.
אני מקווה שתצליחי גם הפעם להעזר במעגלי התמיכה שיש לך (קרובים ורחוקים) ותמשיכי להתחזק ולהתקדם. אני חושבת עליך המון.

[שיבולת*]

תודה הולנדיה.
חושבת עליך גם

[שיבולת*]

דף סיפור לידה שקטה

[אמא_של*]

קראתי הכל מההתחלה.
תהיי חזקה.
תהיו חזקים
מאחלת הפתעות טובות

[שיבולת*]

תודה.

[שיבולת*]

אמא, היית פעם בהצלחה?
(לקח לי כמה זמן להבין שהיא חשבה שהצלחה זה שם של מקום).

ועוד אחד,

אמא, נכון בפורים הייתי מפוארת?
נכון, זאת מילה חדשה שלמדת?
כן, את כבר מכירה אותה?

אין, אין עליה...

ובאשר אליי - קשה לי כרגע לספר. ימים יגידו...

[נטע_ש*]

מאחלת ימים טובים

[אום_אמה*]

הלב אתך

[מיכל_שץ*]

מאחלת ימים טובים

[לונדונית*]

היי, שיבולת!

קפצתי לביקור, זוכרת אותי?

צר לי על כל החדשות הרעות.
ואני מאחלת מכל הלב את כל הברכות לטוב ולטוב ולטוב. וכמובן שתתחזקי.
מי כמוני יודע כמה קשה. כמה נורא להיזכר. וכמה הגעגוע צורב.

אני היום בטיפול סיני (אותנטי אנגלי) יקר בטרוף. מקווה שיביא בשורות טובות.

המון הצלחה וחיבוקים.

[שיבולת*]

תודה לונדונית, ביקרתי בדף שלך קודם בלי לדעת שכתבת לי פה.
לפני 4 ימים עשינו אזכרה. כבר שנה.
הימים האחרונים אינטנסיביים מאוד מבחינה מקצועית. אני בקושי פוגשת את עצמי שלא לדבר על בן זוגי. הרבה אכזבה. חשבתי שאחרי שנה כבר אחבוק תינוק או לפחות אהיה בהריון. ואני לא מצליחה להרפות למרות כל הדברים הטובים שקרו לי מאז.
מנסה לחזור ולהודות על הטוב שנפל בחלקי אבל לא מצליחה.

[שיבולת*]

שבוע 32,
עוברית ברחמי. הריון קל וקשה, שמח ועצוב, תקין ומבוקר היטב.
עוד 6 שבועות, זירוז לידה ו...
מזמינה אתכן להדליק לנו נר ולהתפלל.

[מתחדשת*]

חושבת עלייך הרבה.
רוצה לכתוב את שמך ושם אמך בשביל התפילות?

[שיבולת*]

מתחדשך, אני גם חושבת עליך הרבה. ומקווה בשבילך...
רוצה , אבל לא רוצה outing. איך כדאי לי לעשות את זה לדעתך? באי מייל, לכתוב ולמחוק?
שיבולת

[מתחדשת*]

"את מוזמנת לשלוח לי אימייל" newblog newyaer@walla.com

[פלוני_אלמונית*]

שיבולת, מדליקה לך נר ושולחת לך את מיטב התפילות, האיחולים והברכות. את בליבי ואני מצפה איתך לכל הטוב שכבר מגיע אליך!
(הולנדי ה ממחשב אחר)

[שיבולת*]

תודה הולנדי ה, את מרגשת אותי. חושבת גם עליך. שבת שלום

[הגמד_חיוכון*]

גם אני כאן קוראת ומתעניינת בשלומכם.
מתעשרת מהכתיבה המדהימה והתובנות שלך.
תודה לך על השיתוף.
מדליקה נר ומתפללת.

[לימור*]

מתפללת

[מנטרה*]

מדליקה נר, מחזיקה אצבעות ומחבקת!
שיהיה בהצלחה.
מנטרה.

[זוג_צעיר*]

מתפללת בשבילך.

[שיבולת*]

תודה לכולן