האתר הוקם על ידי אנשים מקהילת החינוך הביתי בישראל בשנת 2000. הוא נועד לתמיכה הדדית, לשיתוף במידע ולימוד משותף וכבמה לדיונים בנושא חינוך ביתי, הורות טבעית, אקולוגיה, וכל נושא שעשוי להיות קשור לדרך חיים טבעית.
אנחנו קוראים לסדר שלנו: "יהיה בסדר" גדול! את כל הסדר נעשה בסלון, ורק לאוכל נעבור לשולחן, ואחר כך נחזור לסלון. כך יהיה נעים לנו להאריך לשבת יחד
רעיון שאני מאמצת. תודה @}
אולי זה הזכרונות
אולי זההרצן לתת לילדים דברים שלי עשו טוב
ואולי...ואולי...
ולכן כנראה לא קל לי עם ליל סדר של 7 איש
אנחנו מוזמנים לסדר למשפחתו של בעלי
אך מסיבו הסתבכותיות אנחנו מוותרים.
אולי נאמץ חייל בודד לסדר, ואולי ילדים מפנימיה שאין להם איפה להיות
הרצון לארח וליצור שולחן גדול- גדול מאוד
כל החברים כבר מאורגנים
אנחנו קצת "מסוגרים ובישנים" להצטרף לחברים שעושים עם שפחותיהם.
הערב עשינו קבלת שבת וחשבתי לעצמי זה בעצם כמו ליל סדר (-:
אותם אנשים אותה תחושה
אבל אולי זו באמת בעיהשלי
ברצון להנחיל משהן לילדי
למרות שבתי שאלה מי בא אילינו לסדר?
שנה שעברההיינו כאן 22
אבל ...אולי זה עוד שיעור בחיים
שלום לכולם,
חשבתי שאולי תוכלו לעזור לי-
אנחנו השנה 6 אנשים בליל הסדר - אני בת 19 ואני הכי צעירה...
ז"א שלא יהיו לנו ילדים קטנים בליל הסדר... ואני מפחדת שיהיה קצת משעמם...
אני רוצה לעשות דברים בסדר כדי לגרום לו להיות מעניין... אבל אני צריכה רעיונות שמתאימים למבוגרים ולא משחקים לילדים קטנים...
יש לכם רעיונות?
תודה מראש.
רעיונות:
אפשא לשכתב את אחד השירים כמו אחד מי יודע ולהתאים אותו למשפחה או למי שעושה אותו+תמונות ולהביא לכל אחד עותק.
אפשר כשמקריאים את המכות לזרטק דברים הקשורים כגטון:דם משהו אדום, צפרדע- צפרדעים מניר, ערוב- חיות כינים-כלום, חושך לעשות חושך .
ואז שמישהו יבוא מחופש לאליהו ויזרוקלילדים אגוזים ושוקלודים קטנים.
רעיון למתנה לחג
הגדה משפחתית-
סרקנו הגדה סטנדרטית והדפסנו אותה בצירוף שירי אביב. לכריכה תמונה של הפצפונת עם סבא (הגדה של סבא) או עם סבתא (הגדה של סבתא) וכן הלאה, או תמונה של הפיצי לבד (הכי שווה),עם ברכת חג שמח.
מתנה מקורית, מזכרת יפה ו... ממש לא יקר. ניתן להדפיס לבד במדפסת ביתית ולכרוך בבית דפוס או באופיס-דיפו. חג שמח לכולם/ן @}
נמאס לי מהסדר המשפחתי. הודעתי לאורן שהשנה עושים עם חברים.
הבעיה היא שגם החברים עושים עם המשפחה שלהם...
אז אנחנו מחפשים מישהו שיצטרף אלינו\להסתפח למישהו אחר. רצוי לסדר לא קונבנציונלי.
אנחנו טבעונים (אבל מוצאים מה לאכול גם במקומות שלא), חביבים למדי, פתוחים לרעיונות חדשים ורוצים סדר מעניין ושונה...
מישהו רוצה להיות איתנו בחג?
מה זה סדר לא קונבנציונלי? נשמע מדליק!
אם זה יהיה באזור שלנו (רחובות) נשתדל לבוא, כדאי לפתוח דף חדש (למשל מפגש סדר פסח 2007 או משו בסגנון) כדי שיותר אנשות תכנסנה לדף.
עוד חודשיים ליל הסדר זה הזמן להקפיץ את הדף למה חדש ולהתחיל להתארגן...
באופן אישי לא מחליפה בעולם את הסדר הקיבוצי שלנו - 1000 איש יושבים מסובים יחד לפי הגדה יחודית!
ואבא שלי טוען שטיב היין המוגש בערב הוא שקובע את טיב מצב הרוח ולכן כל המרבה הרי זה משובח..
כבר כמה שנים שטרם הפסח אני הופכת חסרת מנוחה: רק לא עוד הפעם השגרתי, הרגיל, המעייף והכל כך לא משמח. אולי , זו בעיקר ההרגשה שלי, כי נדמה שהילדים דווקא נהנים, אבל מה איתי, או שאני מארחת או שאני מארחת. מנסה לארגן קבוצה של משפחות שרוצות סדר אחר: על חוף הים? כולל לינה באוהלים למשל? אני פתוחה לכל רעיון אחר. דברו השמיעו..
כבר כמה שנים שלפני החג אני נתקפת עצבות ואף בהלה, נמאס לי מאד מהשגרתי, מהמעייף כל כך. יכול להיות שהילדים שלנו נהנים אבל אני לא. וגם זה חשוב. מנסה לארגן מספר משפחות שמעוניינות במשהו אחר,אולי על חוף הים? אני פתוחה לכל רעיון אחר, רק תשמיעו/תכתבו כאלו. תודה
אנחנו פעם עשינו במעיין עם חברים. היה ממש טוב. חילקנו קודם וכל אחד הכין משהו קטן על מה אומר לו חלק מסויים בהגדה. אני נגיד כתבתי שיר, הכי חשוב שיהיו ילדים בהתחלה, ולהתחיל את הסדר כשקוראים לילדים בלי להתמרח. וגם לעשות עם חברים טובים באמת, לא עם כל אחד שמוכן להרפתקאה. ועוד מסקנה אישית: לדאוג שהגברים ישתו מיץ ענבים ולא 4 כוסות יין, כי לי זה לא נעים להשאר בסוף לבד..
תראי, גם אני חשבתי שלכל החברים שלי יש משפחות לעשות איתן את הסדר. אבל החלטתי שאני עושה ומי שרוצה יצטרף. פרסמתי גם כאן, בבאופן (נקודת הפתיחה הייתה שעקב צרוף מקרים, לא היה לי איפה לעשות את הסדר, וסרבתי לשקוע ביגוני ולעשות ספקולציות).
בסופו של דבר, נאלצתי לענות בשלילה לאנשים שרצו להצטרף, כי הסלון שלי כבר לא יכול היה להכיל יותר מזה. באמת.
3 משפחות של חברים, שלכאורה היה להם איפה לעשות את הסדר, קפצו על המציאה ובאו. ובאמת היה כיף ברמות.
רק אחרי שהחלטנו, התחילו להגיע הרעיונות.
נשואי גילה שמישהו מהעבודה שלו (שאז היה ברמה של מכר +, אבל היום הוא ממש חבר טוב) מקטר על משפחתו של בן הזוג, והזמין אותם אלינו. חברה שלי סיפרה לי בשיחת חולין על איזה מתח במשפחתה ו"זריקת" הסדר מאחד לשני במשפחה, הזמנתי אלינו (הורים +2). פתאום התברר לי שבמשפחה אחרת לא ממש עושים סדר, הולכים למלון או משהו כזה, כבר לא זוכרת, הזמנתי אלינו (הורים +2). ברגע האחרון גם אחותי הצטרפה. וככה נאלצתי להשיב ריקם את אלו שרצו להגיע מקהילותי הווירטואליות.
אבל כמובן, שאם הייתי מסתכלת על זה חודשיים מראש, לא הייתי רואה את האנשים האלו כפוטנציאלים. בכלל לא.
לכן פרסמתי. כי חשבתי שאין לי עם מי לעשות, גם לא חברים. ואת יודעת מה, אני מניחה שאם הייתי מציעה לאותן המשפחות מראש, הן היו אומרות לא. רק אחרי שהתחילו המתחים של ההכנות לסדר, הם יכלו להרשות לעצמם "לברוח" מהמשפחה שלהם.
אנחנו חילוניים והאיש ממש היה שמח לדלג על הערב הזה. לי חשוב שלא תהיה עוד ארוחת ערב 'רגילה' והפעם בא לי משהו שונה. משהו אחר שאני אפילו לא יודעת להגדיר לעצמי. רוצה לקרוא את ההגדה, אפשר להוסיף לה דברים, לא צריכה הקפדה על הכללים, לא צריך להיות כשר (בלי חמץ אבל לא צריך מוכשר, מופרד וכו') - משהו אחר.
אי אז בימי מלחמת המפרץ הראשונה הזמנו אלינו חיילים אמריקאים והיה ממש נחמד. חשבתי להזמין חיילים או משפחה אבל אצלנו לא כשר ואין לי אפשרות לארח לכל החג.
חשבתי אולי על קיבוץ במרכז שמאפשר להצטרף (בתשלום) רק לסדר (בלי הוצאה של לינה)? אולי משפחה דתית שתאפשר הצצה בלי מסיונריות? לצאת לשטח לא נראה לי שיעבור אצל האיש אבל אני אנסה לבדוק.
אשמח לשמוע רעיונות ותודה מראש
חשבתי להזמין חיילים או משפחה אבל אצלנו לא כשר ואין לי אפשרות לארח לכל החג.
זה רעיון מקסים, את לא חייבת להזמין לכל החג, את יכולה להזמין "רק" לערב החג, את יכולה להסביר מראש שהבית אינו מסורתי ולא נשמרת בו הכשרות להרבה אנשים זה בכלל לא מפריע.
יש אפשרות להזמין ילדים יתומים או כאלה שהוצאו מבתיהם ואין להם איפה לחגוג את ערב החג.
תבורכי על הכוונה
בדקתי את זה בשנים קודמות - רוצים אירוח מלא לכל החג.
במשך שנים, 26 ליתר דיוק - עד שכולנו פרחנו מהבית, ההורים שלי נהגו להזמין 2-3 אורחים מאכסנית הנוער בעיר מגוריהם לארוחת החג בפסח ובראש השנה.
בד"כ אלו היו נוצרים מה שפתר את ענין הכשרות וממילא ליהודים בד"כ יש היכן להתארח. אבא שלי גם טייל אתם בכל הארץ במשך חול המועד עד לשנים האחרונות שזה היה לו יותר קשה. פגשנו אנשים מכל העולם, לפעמים אילו לא היתה שפה משותפת (למשל עם נגנים מחבל הבאסקים שבאו לנגן בפסטיבל היין בראשל"צ) ותמיד הסתדרנו. היתה בחורה שבאה עם הוריה שנשארה לשנת התנדבות בקיבוץ והקשר נמשך לאורך השנה, אנשים ששמרו על קשר מכתבים וההורים שלי התארחו אצלם בחו"ל ועוד ועוד סיפורים מיוחדים ומשעשעים.
התמזל מזלנו שתמיד זכינו באורחים חביבים. אולי זה בגלל שמנהל האכסניה הכיר אותנו ודאג לברור עבורינו ואולי זה פשוט בגלל שאנשים שהולכים למקומות עממיים נוטים להיות יותר חברותיים.
עם החיילים האמריקאים, שהקצין שלהם מאוד הופתע שלא משנה לנו אם הם שחורים, היה לנו קשר מצוין. הזמנו אותם לסתם יום שישי, ביום ראשון אחרי הם צלצלו שיש להם חופש ושאלו אם אפשר לבוא ואח"כ באו עוד מספר פעמים. הם ממש לא היו אופייניים לאמריקאים המסוגרים (מכירה, חייתי שם קצת) והיה ממש נחמד. בליל הסדר היה קטע כשהסבירו להם שמה שיש להם על הצלחת זה לשון - האמריקאים לא אוכלים חלקי פנים והם לא יכלו לגעת בצלחת עד שהחלפנו לצלחת נטולת עב"מים.
המשפחה שלי ת-מ-י-ד ארחה לסדר חיילים / עולים חדשים / סטודנטים בודדים. מעולם לא נשארו לישון אצלינו.
בסדר שסיפרתי עליו משנה שעברה, לא נשארו לישון אצלינו וגם לא היה כשר.
נראה לי שאת צריכה להאמין בך קצת יותר. כאשר את בגישה של "אוף, אין לי מה לעשות בסדר, אף אחד לא ירצה לבוא אלי" אז ככה זה גם יראה. וחבל, כי אני מרגישה שאת רוצה שזה כן יצא לפועל.
כן ולא. המשפחה שלי תשמח שזה יהיה אצלי כי אני באמצע בין ההורים במרכז-דרום לבין האחות בצפון כך שזה ממש מתבקש. כ"כ מתבקש שזה תמיד אצלי ואני רוצה הפעם משהו אחר. לא כדי לשנות רע אלא פשוט לגוון. שיהיה משהו אחר. זה הכל.