לשון קשורה

בעקבות הניסיון שלי בהנקה שהוא אמנם קצר אבל אינטנסיבי, חשבתי שכדאי שיהיה באתר דף בנושא לשון קשורה. אם יש כזה ופספסתי - אנא ספרו לי ואמחק את הדף החדש.
אז קצת על הסיפור האישי-
נעמה נולדה במשקל 3210, והייתה בביות מלא מההתחלה. בתחילה חשבתי שההנקה הולכת מצוין. היא ינקה לעיתים תכופות ואני נהניתי מכל רגע. יחד עם זאת, היה קשה מאוד לחבר אותה לציצי- בכל הנקה היו כמה דקות של "מאבק" שלה עם הפטמה- תופסת, שומטת, בוכה, תופסת, שומטת, בוכה, עד שתופסת ויונקת. מאחר ויש לי קצת ידע בנושא, וגם אמא, אחות ואחיינית עם לשון קשורה, אז הצצתי לתוך פיה ולא ראיתי משהו מיוחד. למי שאינו יודע - לשון קשורה היא מצב שבו הלשון מחוברת לרצפת הפה ע"י "חוט" (השם המדעי הוא פרנולום). זהו מצב שעשוי לא לגרום לשום בעיה אך עשוי לגרום לבעיות ביניקה ובהמשך בדיבור.
בכל אופן, התייעצתי עם יועצת ההנקה של בית החולים, וגם היא לא ראתה משהו מיוחד.
טוב, השתחררנו הביתה אחרי 9 ימים (צהבת עקשנית..), וההנקה המתסכלת המשיכה. אחרי כמה ימים הופיעו גם סדקים איומים בפטמות, וכאבים אחרי ההנקה. לפני שהמצב הגיע למשבר, פניתי ליועצת הנקה. היא עזרה בתיקון תנוחת ההנקה, עודדה ונתנה לי משחה לפטמות. שאלתי גם אותה על הלשון, וגם היא לא חשבה שיש כאן בעיה.
המשכתי להיניק ואחרי עוד כמה ימים הגיע המשבר. ההנקה כל כך כאבה לי שבכל פעם שהנקתי הייתי צועקת מרוב כאבים ואח"כ פורצת בבכי (ולפעמים קודם פורצת בבכי ואח"כ צווחת). הייתי מיואשת, מתוסכלת ומה לא.
ברגע האחרון פניתי ליועצת הנקה שניה. היא היתה ממש נפלאה . היא עזרה לי לשפר את התנוחה ונתנה טיפים חשובים נוספים. לגבי הלשון - היא לא התרשמה שיש לשון קשורה, אבל כן התרשמה שיש בעיה כלשהי עם הלשון והמליצה על בדיקה ע"י רופא שהתמחה בכך.

אחרי הביקור אצלה המצב קצת השתפר, אבל אחרי 3 ימים שוב הייתי מרטיבה את נעמה בדמעות בכל הנקה. יכולתי לראות איך סוף ההנקה קרב, וכבר הייתי ממש מיואשת. בצר לי פניתי למרפאה באודים של ד"ר ליבוביץ'. הגענו לשם עם התינוקת בת השלושה שבועות (שהצליחה רק לחזור למשקל הלידה עד אז), ותוך 3 דקות אובחן שדווקא כן יש לשון קשורה, אבל לא מהסוג הקלאסי של פרנולום קצר, אלא סוג שמתבטא יותר בלשון קצרה ואחורית. ע"פ המלצתה של ד"ר ליבוביץ' נסענו בו ביום לירושליים לד"ר פורר, שהתיר את הלשון תוך 2 שניות בדיוק. רופא מקסים עם אהבה אמיתית לתינוקות ולהנקה. ההתרה מתבצעת ללא הרדמה (לדבריו ההרדמה כואבת יותר מן ההתרה), ואחרי חצי דקה נעמה כבר היתה על הציצי, רגועה לגמרי.
השיפור היה מיידי. חסל סדר המאבק עם הציצי. היא פותחת את הפה, תופסת ויונקת. חסל סדר סדקים בפטמות, וחסל סדר (כמעט) של הלבנת הפטמות ( התכוצויות של הפטמה לאחר הנקה ). נעמה החלה לעלות במשקל בצורה תקינה יותר וההנקה הפכה להנאה במקום לעינוי.

לא תמיד הסוף טוב. הרבה מקרים שפשוט נגמרים בהפסקת ההנקה. הרבה פעמים ההורים מודעים לכך שיש לשון קשורה אך לא מודעים לקשר אפשרי עם בעיות בהנקה. יש מספר סוגים של לשון קשורה ולא כולם פשוטים לאבחון (אם כי הרוב כן). ההתרה היא פשוטה מאוד, כמעט שלא מכאיבה, נטולת סיבוכים ולא יקרה. והתוצאה - עשויה להיות מדהימה. אגב, ד"ר ליבוביץ' סיפרה לנו כי לעיתים לוקח מספר ימים למצב להשתפר כי התינוק צריך לשכוח את הרגלי היניקה הגרועים שהיו לו וצריך לגלות את המצב החדש. אצלנו, בכל אופן, השיפור היה מיידי.

אני מספרת את הסיפור כי הרבה פעמים בעיות בהנקה כמו סדקים, הלבנת פטמות, עלייה איטית /חוסר עלייה במשקל, תינוק מתוסכל ועצבני וכו' - עשויים להיגרם עקב יניקה לא יעילה שנגרמת עקב לשון קשורה וניתן לפתור את זה בקלות.
באתר של המרכז הרפואי להנקה יש כמה קישורים מצויינים בנושא detail]לשון קשורה id[/po]=237710

גם אני מכירה כמה אמהות ותינוקות שסבלו מאותה בעיה. לגיסתי היה תינוק עם לשון קשורה שינק בלי כל בעיה עד גיל שנה, אבל אחיו שנולד אחריו היה כמו התינוקת של דנה. בגלל שהאח הגדול הצליח, היא החליטה לא לעשות ניתוק, מהסיבות שסיסאם אמרה. היא ניסתה להניק, אך כשלא עלה במשקל, והכאבים הפכו בילתי נסבלים, עברה לשאוב. אבל בהדרגה ירד ייצור החלב, ואחרי חודשיים הוא כבר לא קיבל חלב אם. היא מאד הצטערה שלא טיפלה בלשון בהתחלה, בעיקר לאחר שחברה אחרת שלנו עברה את הניתוק, וכמו אצל דנה זה עבר מאד בקלות, והתינוק עבר להנקה מלאה.
אני מסכימה שצריך למנוע מתינוק כל כאב אפשרי, אבל אני ממש לא מסכימה עם סיסאם שלשם כך צריך לוותר על משהו כמו ניתוק לשון קשורה, אם המחיר הוא וויתור על הנקה. מה עם כל החשיבות הרגשית של ההנקה? האם זה לא טראומה לתינוק לא לזכות בכל הערך הריגשי של הקירבה הפיסית לאמא שהולכת עם ההנקה? את זה חלב שאוב בבקבוק, אפילו אם מצליחים לשאוב לאורך זמן, לא יכול לתת. הרי אין ספק שהנקה זה הרבה יותר מאוכל. ממה שממעתי ניתוק לשון אפילו לא מתקרב לברית מילה מבחינת הכאב ואופי הפעולה, ולא הייתי משווה בינהם. שלא לדבר על התועלת של ניתוק לשון שמפריעה להנקה. (אני יודעת שיש מיקרים שזה בכלל לא מפריע, כמו הילד הראשון של גיסתי, ואז באמת אין לזה כל הצדקה). זה ממש לא ניתוח מסיבות תרבותיות חברתיות, אלא פעולה קצרצרה שמשנה את כל מהלך ההנקה. זה נראה לי ממש לא פייר לומר שהורים בדר"כ פונים לפתרונות שקל להם יותר להתמודד איתו.
דווקא הסיפור של דנה הוא בדיוק ההפך - היא ניסתה קודם לפתור את הבעיה בכל דרך אחרת. אני חושבת שהסיפור של דנה מאד חשוב, ואם עוד מישהו בסביבתי יסבול מהבעיה אני אפנה אותו לכאן לקרוא. אולי גיסתי היתה נוהגת אחרת אם היתה מכירה מישהו שהיתה יכולה לשאול על זה.

יש דרגות רבות של לשון קשורה. ישנן כאלה הפשוטות מאד לאבחון, הן ממש מובהקות ומי שיודע מה הוא מחפש ימצא ללא בעיה.
ישנם מצבים, שאולי דנה זה מה שאת מתארת, שבהם זה לא מובהק וצריך מישהו שממש ראה הרבה כאלה כדי שיאבחן (כמו ד"ר ליבוביץ').
בכל אופן, התרת הלשון היא הליך כ"כ פשוט. הרבה פחות פולשני, כואב או מעיק על הילד מברית מילה.
אומרת זאת באופן מקצועי כמי שחזתה בכמה התרות שכאלה.
האזור עני ביותר בכלי דם, בגיל זה הפרנולום הוא דקיק וזה בד"כ לוקח שנייה אחת עם כמה טיפות דם, או לא בכלל. לא תמיד יהיה אפילו בכי.
זה נכון שיש תינוקות שמיד יינקו טוב וכאלה שייקח להם כמה ימים להתרגל. זה אינדיבידואלי וודאי משתנה לפי מידת הקשירה, גיל הילד ואופי ההנקה.
עקב דרגות הקשירה השונות ישנן אמהות שלשון קשורה אינה מפריעה להן כלל, הן אינן חשות בכאבים ואין השפעה שלילית על ההנקה- אין בעיות של עלייה במשקל, תפיסת השד, אי נוחות, פצעים וכו'.
ומאידך יש את אלו הסובלות כ"כ עד שהבעיה נפתרת.
זה לא נכון לשפוט לפי מקרים פרטיים, כי כל מקרה הוא ממש שונה. כך שסיפורי "דודה שלי" "השכנה" וכו' לא תמיד יאמרו משהו על הלשון הפרטית של הילד שלך. זה ממש ממש אישי.
לגבי הטענות של סיסאם כנגד אותו רופא ה"מתפרנס מחיתוכי הלשון" נראה לי שאת לא כ"כ יודעת על מה את מדברת.
ספציפית על אותו רופא שדנה כתבה עליו, ד"ר פורר, הוא עושה עבודת קודש! הוא בכלל רופא שיניים (כמו חלק מהרופאים המבצעים את ההליך הזה) וזה ממש ה- mission שלו בחיים. לראייה הוא גובה סכום דיי נמוך ומקבל אנשים אפילו בביתו הפרטי, בערבי חג ובימי ו' עד כניסת השבת (הוא דתי) ואף מהיום להיום או למחר. אין אצלו כמעט לחכות עוד כמה ימים.
הוא בהחלט מתבונן ומאבחן ואם אינו רואה בכך צורך הוא לא יחתוך. באמת מקצוען אמיתי. הייחוד הנוסף שלו הוא שהוא דואג להיות בקשר עם המשפחה, מאחר והוא עושה חתך ראשוני ואם יש צורך (אחרי מספר שבועות) הוא יעשה חיתוך נוסף (שוב, מדובר על חיתוכים קטנטנים, כן?), זאת אם הוא מאבחן כי הבעיה לא נפתרה והתינוק והאם עדיין סובלים מבעיות עקב קשירת הלשון.
זה נכון שאין מספיק מודעות לנושא זה והלוואי שבבתיה"ח היו בודקים את הלשון ומבצעים את ההליך הזה, לפי הצורך, אחרי לידה. זה היה חוסך בעיות רבות להרבה אנשים. כי משום מה יש יותר ויותר מקרים כאלה. אולי כי המודעות לכך גברה, אולי זה עוד משהו שקשור לתזונה ואורח חיים לקויים כפי שמדוסקס בדף הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף ודומיו.
שיהיה בהצלחה, דנה! שמחה לשמוע שהבעיה אובחנה בסופו של דבר ונפתרה ו-אין, אין כמו אינטואיציות של אמא שאפילו שאומרים לה שהכל, לכאורה, בסדר, עדיין מרגישה מבפנים ש'זה לא זה' וממשיכה לחפש תשובות

שיהיה בהצלחה, דנה! שמחה לשמוע שהבעיה אובחנה בסופו של דבר ונפתרה ו-אין, אין כמו אינטואיציות של אמא שאפילו שאומרים לה שהכל, לכאורה, בסדר, עדיין מרגישה מבפנים ש'זה לא זה' וממשיכה לחפש תשובות
ואצלנו היה דומה [עם הקטן] רק שהוא אובחן בגיל חודש רק בערך..
וגם אחרי החיתוך תוך יום בערך היה שיפור מדהים בהנקות..

משום מה יש יותר ויותר מקרים כאלה
כן, מוזר לאלה. אפילו מטריד.

משום מה יש יותר ויותר מקרים כאלה
אולי זה בגלל שיש יותר מודעות לנושא. תמיד היו מיקרים של תינוקות שלא עלו במשקל בהנקה, למרות שלאמא היה מספיק חלב (נניח בשאיבה), או תינוקות שהיניקה שלהם כל כך כאבה למרות כל הטיפולים שאמהות פשוט הפסיקו להניק. לרוב הרי אומרים לאמא שהתינוק לא עולה במשקל שאין לה מספיק חלב וצריך תוספות, וזהו. לעיתים קרובות ההנקה היתה פשוט נגמרת, אם אמא לא היתה עומדת בשאיבות.
פעם מצד אחד לא היתה מודעות ממשית לחשיבות ההנקה (למעשה גם היום זה די שכיח), ומצד שני הנושא של לשון קשורה לא היה מוכר.
ועוד יותר רחוק בעבר, או באפריקה, כאשר אין בקבוקים עם תמ"ל, תינוקות לעיתים גם מתו מחוסר מזון. תמותת תינוקות היתה מאד גבוהה, וחלקם בודאי נפטרו כי לא יכלו לינוק.

ורד לב - תודה על כל מה שכתבת על ד"ר פורר - הוא באמת אדם מיוחד וקיבל אותנו בהתראה של שעתיים. ואכן ד"ר ליבוביץ' שלחה אותנו דווקא אליו כי הוא אחד שלא חותך אם לא צריך.
ובנושא שכיחות התופעה וכו' - מעניין מאוד. ככל הידוע לי המום הקטנצ'יק הזה הוא תורשתי (אמאשלי, אחותשלי, אחייניתשלי, בתשלי...). יתכן ובעבר תינוקות שהיו נולדים עם לשון קשורה שהפריעה בצורה משמעותית ליניקה, אכן לא היו שורדים, וכך השרשרת הגנטית שלהם הייתה נקטעת. ואילו היום - לתינוקות עם לשון קשורה קשורה אין בעיה לאכול מבקבוק והם שורדים וכך המום הזה שורד גם הוא ומתרבה.
אמא שלי, אגב, הפסיקה להיניק את אחותי עקב כאבים איומים בהנקה, שאני חושדת שנגרמו עקב הלשון הקשורה. היא לא הייתה מודעת לעניין כלל ואת הלשון התירו לאחותי רק בגיל 10 או 12 עקב בעיות בהגייה של עיצורים מסויימים. לעומת זאת, לאמא שלי התירו את הלשון מיד עם הלידה (במחנה פליטים אחרי מלחה"ע ה- 2 ) וסבתא שלי היניקה אותה ללא כל קושי (ובמקביל היניקה עוד זוג תאומים של אשה אחרת שלא יכלה להיניק...). אבל אלו באמת מקרים פרטיים וכל מקרה לגופו.

דבר נוסף ששכחתי לציין - כאשר מתירים את הלשון בגיל מאוחר יותר (נאמר כמה שנים) יש צורך לבצע את זה בהרדמה כללית עקב חוסר שיתוף פעולה של הפעוט, וחבל - כי זה כבר מעלה את דרגת הסיכון של של ההליך. לאחותי אגב, עשו זאת בגיל מאוחר יחסית, בלי הרדמה כללית או מקומית וזה לא כאב לדבריה - מלמד משהו אולי על פשטות התהליך.

תודה לכולן על התגובות והתוספות- אני שמחה שהנושא יעלה למודעות.

קודם כל תודה לדנה על פתיחת הדף.
לקטני שלי יש לשון קשורה שלא מפריעה לו לינוק.אבל כבר תקופה אני חושבת אם צריך לעשות משו. היינו אצל רופא הילדים והוא אמר שלא צריך לעשות בינתיים כלום,עד שיתחיל לדבר.
ואני חושבת לעצמי האם בכל מקרה זה גורם לליקוי בדיבור? ואם כן למה לחכות? איך יודעים? הרי כל רופא אומר את דעתו האישית.
מה אתן חושבות?

שוב, זה תלוי בדרגת הקשירה.
אני יודעת שהיום קלינאיות תקשורת ממליצות על התרת הלשון בגלל בעיות פוטנציאליות בעתיד בדיבור או בבליעה. ידוע לי גם על עניינים בתחום הגיינת הפה, כי לעתים הלשון הקשורה קשורה גם למבנה פה "אחר".
לפי מיטב ידיעתי כבר בגיל שנה צריך לעשות את התהליך בהרדמה מלאה וככל הגדלים הפרנולום- אותו מיתר המחבר את הלשון לבסיס הפה- מתעבה.
לעניין התורשה, זה נכון, זה שכיח יותר במשפחות שיש בהן את התופעה. בד"כ השאלה הראשונה שאשאל, אם אבחין בלשון קשורה, היא אם יש למישהו מהמשפחה. יש כאלה שמייד ידעו על מה אני מדברת וכמו יאנחו בהבנה/ הקלה ויש כאלה שזה ממש לא מוכר להם.
אני שותפה למחשבה על עניין ההשרדותית הגנטית, אלו מחשבות שעוברות גם אצלי בעניין.
וסתם כקוריוז, אומרים שפעם למיילדות הייתה ציפורן אחת ארוכה איתה הייתה חותכת את הפרנולום אם הייתה מזהה זאת. לא יודעת אם זה אמיתי או מיתוס.
עוד הבנתי, בהמשך לסיפורה של רונית נשר, שלמי שיש לשון קשורה קשה ללקלק גלידה ואף להתנשק צרפתית....

למיילדות הייתה ציפורן אחת ארוכה

כמו לנהגי מוניות ואוטבוסים ? בזרת ?
לאחיין שלי יש אבל תמיד חשבתי שזאת לשון מחוברת ולא חשבתי שהיא קשורה כי אין שם קשר רק חיבור
היה לו קשה ללמוד לדבר והוא דיבר כמו טוטלא טוטוריטו כל האותיות היו טית ואז הוא הלך לקלינאית תיקשורת למד לגלגל ריש מצחיקה מאוד ורק הלמד עדיין קצת מוזרה אבל הוא מדבר ברור לגמרי ומי שלא יודע לא היה מבחין . כך שאני הייתי נמנעת צלטפל אלא אם באמת הייתה מתפחת בעיה רצינית בדיבור .
שלמי שיש לשון קשורה קשה ללקלק גלידה ואף להתנשק צרפתית ועוד דברים שקשורים לזוגיות ולדאחקות של חילונים

אה ברור שמדובר בדבר גנטי לגמרי ואצל האחיין שלי זה לא מהצד שלנו
כי כולנו מגיעים עם הלשון לאף חבל שאין אייקון לזה זה די מצחיק

תשובה ל לה לי
אני לא מומחית ללשון קשורה ויכולה רק לתרום מניסיוני - בת אחותי אמנם התקשתה בהנקה (ולמרות הקושי ינקה באופן מלא עד גיל חצי שנה והמשיכה לינוק עד שנה פלוס) ויחד עם זאת אין לה שום בעיות בדיבור. ממה שהבנתי כל מקרה שונה מרעהו. אני לא יודעת אם ניתן לנבא מראש אם יהיו בעיות דיבור או לא (אולי במקרים בהם הפרנולום מאוד מאוד קצר אז ניתן לצפות שאכן יהיו בעיות...).
אולי כדאי להתיעץ עם מומחה לדיבור ולא להסתפק ברופא הילדים הרגיל. אפשר גם פשוט לחכות ולראות, אבל עשויות להיות עם זה 2 בעיות- א. שהתרת הלשון בגיל מבוגר יותר תהיה כבר בהרדמה מלאה ו- ב. יכול להיות שקל יותר למנוע בעיית דיבור מאשר לטפל בה.

בעיות דיבור זה גם בעיני המתבונן:
אבי גדל בברה"מ, ולא הצליח לבטא ר (רוסית מתגלגלת). ישר הפנו אותו לקלינאיתקשורת, שאיבחנה לשון קשורה.

היי דנה
לבננו האהוב(4 חודשים) ישנה לשון קשורה ורצינו לבדוק ולהתיר את הלשון במידת הצורך אצל ד"ר פורר בירושלים.
נשמח לקבל פרטים ליצירת קשר עמו.
תודה על הדף החשוב בהחלט שפתחת כאן.

לשון היא שריר והחיבור שלה מתעבה עם הגיל והתחזקות השריר.
בגלל זה כדאי להתיר מוקדם ככל האפשר - אם היא מאד קשורה.
אחרכך זה נהיה ניתוח של ממש..

והאמת שרציתי לברר לגבי רופא השיניים של רונית נשר: למה להתנשק צרפתית זה עניין שוביניסטי???

למרות שבעיני זה לגיטימי למצוץ למישהו, ואפילו מגרה ומהנה.

זה נושא לשיחה עם ילדה בת 12?

אאא , אלונ צ'יק - למה למצוץ זה דווקא למישהו? (להבדיל או להוסיף למישהי.. גם אז זה שוביניסטי?)
ואיך הגענו למציצות בכלל?
רונית נשר כתבה
שלמי שיש לשון קשורה קשה ללקלק גלידה ואף להתנשק צרפתית....

לרופא השיניים היה דמיון הרבה יותר צנוע משלך - או שפיספסתי משו...

{ובכלל אני מבולבלת, כי למה מישהו שחושב שמישהי תרצה למצוץ למישהו הוא שוביניסט???}

ההנקה כל כך כאבה לי שבכל פעם שהנקתי הייתי צועקת מרוב כאבים ואח"כ פורצת בבכי (ולפעמים קודם פורצת בבכי ואח"כ צווחת). הייתי מיואשת, מתוסכלת ומה לא.
ממש נשמע מוכר...
גם לדגן היתה לשון קשורה שאובחנה בגיל 3 שבועות והותרה על ידי ד"ר פורר (שלא חשבתי שהוא כל כך מקסים , דרך אגב , בגלל שהוא הציק לנו כי דגן לא נימול). לנו ההתרה לא עזרה ונאלצנו לחזור עליה לאחר שבועיים אך דגן הפסיק לינוק בגיל חודש בגלל תפיסה גרועה (אבל אכל חלב שאוב עד לפני 5 ימים והילדון כבר בן 3 חודשים).
דנה , אני ממש שמחה שלך זה הצליח ואני בהחלט מקווה שבילד הבא ההנקה תלך לי יותר בקלות. בכל מקרה אני בטח ארוץ למרפאה באודים מיד לאחר הלידה.
לצערי אין מודעות לנושא הזה ורופאים לא חושבים זהו בכלל בעיה אם זה "רק" מפריע להנקה. מעניין מה היה באמת קורה בעבר עם ילד כמו דגן שלא מסוגל לינוק אפקטיבית כלל (כשהוא ינק הוא עלה 150 גרם ב-3 שבועות...) ? הוא לא היה יכול לשרוד ולכן אני חושבת שמזל שיש תמ"ל (וגם משאבות רציניות כמו לקטינה...) , אני כנראה כותבת את זה בעיקר כדי לשכנע את עצמי שזה לא נורא שאני כבר לא שואבת

ובנוגע להתרה , נכון שיש תינוקות שהצליחו לינוק הנקה מלאה עם לשון קשורה אבל יש הרבה שלא , כמו דגן שממש לא הצליח לעלות במשקל כל עוד הוא ינק ואני כבר רציתי למות מרוב כאבים בכל הנקה ושלא נדבר על הדלקות בשד...
הפרטים של ד"ר פורר -
025700334 בית
026236319 מרפאה

גם אנחנו עם גנטיקה של לשון קשורה...
אחרי הלידה בבי"ח בדקו את הילדונת לפני השחרור הביתה וזיהו. אבל אצלינו הרופא קבע בהחלטיות שאין שום סיבה להתייחס לזה, ו"שלא נעיז להקשיב לכל מי שיגיד לנו שצריך לחתוך", כי אין שום הוכחה שזה מפריע להנקה או לדיבור. טוב, די שמחנו שלא צריך לחתוך, אך ההוכחה לכך שיש ללשון הקשורה השלכות על ההנקה לא אחרה לבוא, ותוך יום יומיים אני בכיתי מכאבים והיא פשוט ינקה דם

יועצת הנקה יעצה לנו לנסוע לד"ר בוצר בתל אביב, נדמה לי שזה בנאות אפקה. הוא גם רופא שיניים של ילדים, ממש נחמד, והתינוקת בכלל לא התרגשה מהענין. הוא כן הרדים, אבל לא בזריקה אלא בג'ל הרגיל של רופאי שיניים, ששמים על גליל צמר גפן קטן, והרדים גם לי את השפה כדי שאדע מתי ההרדמה שלה פגה. ירדה טיפה אחת של דם, ואם אני לא טועה היא בכלל ישנה בזמן הזה ולא התעוררה אפילו. ממש קלי קלות, שניה אחת שעשתה בשבילנו את כל ההבדל.
החלטנו שאחרי הלידה הבאה, אם שוב תהיה לשון קשורה, אנחנו עוברים אצלו כבר בדרך מבית החולים הביתה...
ל לה לי
יש גם ענין של מודעות לשרירי הלשון והיכולת להפעיל אותם במגוון תנועות. כך שנראה לי הגיוני שדווקא עדיף להתיר כמה שיותר מוקדם. אחרי ההתרה, כבר באוטו בדרך חזרה ראינו אותה משחקת עם הלשון בהתלהבות...

שליחה על ידי אחת* » 29 אפריל 2007, 22:24

גיסתי איבדה את ההנקה בגלל לשון קשורה.
לקטנצ'יק היה כנראה משהו די מינורי ולא קל לזיהוי. היא לא סבלה מכאבים או משהו כזה.
בשלב שבו התירו את הלשון (גיל חודשיים אם אני לא טועה) תפוקת החלב כבר היתה מדולדלת,
חרף שאיבות בלתי נלאות, והוא ינק בקושי + תוספות עד גיל חצי שנה בערך.
שברון לב גדול לגיסתי, והמון זמן שאיבות מבוזבז, שבו היתה יכולה להניק בכיף. חבל.

ואגב -
למיילדות הייתה ציפורן אחת ארוכה
אני הבנתי שזה בשביל לפקוע את שק מי השפיר

בעוד יומיים אנחנו אמורים להפגש עם רופא אף אוזן גרון שיתיר את הלשון לשני הילדים, אחד בן 5 חד' שני בן 2.5..
אני מתמלאת ספקות, הוא אמר שהוא משתמש בגז צחוק להרדמה (יהיה מרדים שיפקח), ביקש בדיקות דם ושיהיו בצום.
פתאום זה נראה כל כך ניתוחי ומאיים לעומת כל מה שקראתי כאן.
התור יהיה ב7 בבוקר כך שהגדול יכול להיות בצום אבל איך עושים צום לתינוק יונק?
ולמה גז צחוק עם יש אופציה של ג'ל?

אפ רוח, אנחנו התרנו לקטנטוני אצל ד"ר פורר לאהוב שלנו לפני כחודש- היה אז בן 4 חודשים.
הוא לא הרדים אותו רק שם אילחוש על המקום בו חתך. לאהוב היתה גם חיך עליונה קשורה. הוא בעיקר נבהל מכך שהחזקנו אותו והוא לא יכול היה לזוז.בכה בערך 2 דקות ואז חייך וינק.היום הוא בן 5 וחצי חודשים יונק הרבה יותר טוב ויותר רגוע. כשהינו אצל ד"ר פורר בדיוק יצא מימנו תינוק בן שנה שגם לו הוא התיר את הלשון ללא הרדמה.כאשר סיפרתי לד"ר ששמעתי שמעל גיל שנה עושים הרדמה הוא אמר שהוא לא נוהג לעשות בשום גיל ושזה שטויות של רופאים...
אולי שווה לך להתקשר אליו להתיעצות- הוא מאוד נחמד, יש לו סבלנות להסביר. חיכה שאני אסיים לבכות (מהלחץ) ואז רק הסביר לנו כל מה שרצינו לדעת (לפני שביצע בדיקה לאהוב).

ועוד משו- אולי כדי לך להפריד את ההתרות לילדים כדי שתוכלי לתת את מלוא התמיכה לכל אחד מהם.
לחבק להרגיע...

בהצלחה @} @}

מדהים איך עד הלידה הזאת לא שמעתי על זה מעולם, ופתאום לכולם כמעט יש... אצלנו איבחנו עוד בבי"ח (הדסה הר הצופים). יש רופא, פרופ' יודסין, שמטפל בזה תוך שתי שניות.
לצערי כשאנחנו היינו בבי"ח הוא היה בחו"ל, אבל הגעתי אליו למרפאה בעין כרם, ותןך 2 דקות היינו אחרי. לשמחתי הרבה הקטנה התחילה לינוק חופשי מיד , אחרי שבמשך שבועיים היא לא הצליחה בכלל.
משהו חשוב- לנו הסבירו שמדובר בממברנה שקופה, אבל אח"כ האיזור מתחיל להתעבות, ועדיף לטפל מיד אחרי הלידה עד גיל שבועיים, אז התהליך עובר הכי קל.

אז כמה זה עולה לנו?
יש לנו ביטוח מושלם.

אצל רופא פרטי כ-500-600 ש"ח. יכול להיות שיש כאלה שלוקחים פחות.
חשוב לדעת למי ללכת כי בלשון קצרה או אחורית לא כל אחד מכיר ויודע לטפל.
בהצלחה

אצל רופא פרטי כ-500-600 ש"ח._ זה גם מה שאני שמעתי. ולמי שיש _ביטוח מושלם אפשר לקבל החזר - כדאי לבדוק עם הביטוח.

יכול להיות שיש כאלה שלוקחים פחות. זה בוודאות. אנחנו הינו אצל ד"ר פורר (המקסים!) וזה היה חצי מהסכום הנ"ל, ובפעם השניה שהגענו (לבדוק אם אפשר לשחרר עוד, ואפשר היה) זה היה בלי תשלום נוסף.

אני רוצה להמליץ על ד"ר פורר שאכן עושה עבודת קודש, ויש לו הערכה אין סופית לנשים המניקות ורואים ושומעים ומרגישים שמה שמניע אותו הוא אהבה ורצון לעזור.

אני רוצה להמליץ על ד"ר פורר שאכן עושה עבודת קודש, ויש לו הערכה אין סופית לנשים המניקות ורואים ושומעים ומרגישים שמה שמניע אותו הוא אהבה ורצון לעזור.
מסכימה עם כל מילה!
אנחנו שילמנו אצלו 260ש"ח.
התרנו את הלשון שהייתה גם קצרה וגם החיך היה קשור.

_אנחנו שילמנו אצלו 260ש"ח.
התרנו את הלשון שהייתה גם קצרה וגם החיך היה קשור._
גם אצלנו היה כך.

תודה - לפחות על המחיר אין לי התלבטות.
עכשיו רק צריכים להחליט אם לעשות את ההליך עכשיו או לחכות שהילדה תגדל ולראות אם יש בעיות דיבור וכו', כי לפי הרופא שבדק יש סיכוי גדול שיהיה.
אה... והיא יונקת טוב.

עכשיו רק צריכים להחליט אם לעשות את ההליך עכשיו או לחכות שהילדה תגדל
לפי מה שאני הבנתי, עדיף לעשות את זה בגיל כמה שיותר מוקדם, לפני שהרקמה גדלה ומתעבה. ככל שעובר הזמן, ההילך נהיה יותר מסובך, בעיקר לילד.
ומצד שני, סיפרו לי על ילד שהיתה לו לשון מאוד קשורה, זה לא מנע ממנו לינוק ולא היתה לו שום בעיה בדיבור, להיפך, התחיל לדבר מוקדם וטוב, בלי שום ליקוי.
לא ממש עזרתי לכם בהתלבטות, אה?

כמו כל הרגל שרוצים לשנות, ככל שהוא נמשך יותר זמן - קשה יותר לשנות אותו. אם תינוק לא תופס טוב את השד בגלל הלשון, ככל שהוא יעשה את זה יותר זמן יהיה לו יותר קשה לתפוס נכון.

לפי מה שאני הבנתי, אין בעיה בהנקה (אה... והיא יונקת טוב.)

אם אין בעיה, למה להתערב? (לפעמים גם כשיש בעיה כדאי לשאול את זה)

יוצא לחשוב על כך לפעמים עקב המקרה שלנו - קרה למישהי שביצעה התרה מיד אחרי הלידה והיה צורך בעוד התרה אח"כ?
ואם כן - האם נשמרה ההנקה?

חייבת להוציא מעט תסכול - אני שונאת תחליפים!!! פוחדת מהם ושונאת להכין אותם ולהיות תלויה בהם! (אני לא אנטי ואני לא חושבת שזה סוף העולם אבל הייתי רוצה להניק במקום תחליפים)
בלידה הבאה אני רוצה להניק אך פוחדת מגנטיקה של לשון קשורה...

בלידה הבאה אני רוצה להניק אך פוחדת מגנטיקה של לשון קשורה...
אנחנו כבר סיכמנו עם ד"ר פורר שאם גם בלידה הבאה תהיה לשון קשורה, אנחנו מגיעים אליו ביום שאחרי הלידה....

קרה למישהי שביצעה התרה מיד אחרי הלידה והיה צורך בעוד התרה אח"כ?
לעיתים יש צורך בעוד התרה אך זה נדיר יחסית - רק במקרים של לשון אחורית / קצרה. כאשר מדובר בלשון קשורה פשוטה - מדובר במעין חוט שיש לנתק, ואז אין צורך בהתרה נוספת.

עכשיו רק צריכים להחליט אם לעשות את ההליך עכשיו או לחכות שהילדה תגדל
באופן אישי, אני כן הייתי מתירה, אפילו אם בעיה בהנקה. אמנם לא ניתן לחזות אם תהיה בעיה בדיבור, אבל אם תהיה - הרי שלדעתי עדיף למנוע ולא לתקן. לאחותי ניתקו את הלשון אחרי שכבר הייתה בעיה בדיבור, והאמת שזה לא עזר - היא עדיין לא מבטאת טוב צלילים מסוימים. ההליך עצמו הוא כל כך פשוט שאני (ואני מדגישה - אני) ממש לא הייתי מתלבטת.

קרה למישהי שביצעה התרה מיד אחרי הלידה והיה צורך בעוד התרה אח"כ?
אנחנו עשינו התרה כמה ימים אחרי לידה. וחזרנו לביקורת כעבור כמה שבועות וד"ר פורר אמר שהוא יכול לשחרר עוד. הסכמנו והוא ביצע את ההתרה. וזה היה כמו בפעם הראשונה - ינוקא בכה מספר שניות ומיד אחרי זה ינק בכיף.

בלידה הבאה אני רוצה להניק אך פוחדת מגנטיקה של לשון קשורה...
צר לי לאכזב אותך, אבל נראה שזו אכן בעיה גנטית ויש סיכוי סביר שזה יחזור בילדים הבאים.

לפי מה שקראתי ברשת, הבעיה נפוצה יותר הבנים ואצל הבנות פחות (נו, עוד הוכחה שהבנות משוכללות יותר מהבנים

).

אפשר לקרוא עוד באתר של פרופ' דולברג חברה שלי עשתה את ההתרה של לשון קשורה אצלו והיתה מאוד מרוצה מהיחס שלו ומהתוצאה. והיא גם קיבלה החזר חלקי מקופ"ח (יש להם ביטוח משלים).

אנחנו היינו צריכים התרה נוספת ולכן התחרבה לי ההנקה עם דגן , ההתרה הראשונה פשוט לא עזרה בכלום ואחרי ההתרה השנייה כבר היה מאוחר מידי והוא לא זכר איך יונקים מציצי.
ברור לי שאחרי הלידה הבאה אני הולכת ישר לד"ר פורר / ד"ר ליבוביץ... רק מפחדת שההתרה הראשונה לא תעזור ושוב אני אצטרך לתת בקבוק כמה ימים. ובכלל - חווית השאיבה היתה כל כך מתסכלת שאפילו לא נראה לי שאני אשאב כמה חודשים לילד הבא אז אני ממש מקווה שהכל יסתדר.

<למה אני חושבת על זה בכלל? אני אפילו לא בהריון...>

נתי יקרה,
למה אני חושבת על זה בכלל? אני אפילו לא בהריון...
קודם כל, לדעתי, עדיף לדעת דברים מהסוג הזה ולהשתדל להתכונן אליהם מראש מאשר שזה ינחת על הראש במפתיע...
דבר שני, אל לנו להמעיט בערכה של המחשבה והכוונה שלנו! המחשבות שלנו יוצרות מציאות, לכן עדיף להשקיע את האנרגיה במחשבות טובות ואופטימיות!
שולחת לך הרבה

ומחשבות טובות! @}

אפשר לקרוא עוד באתר של פרופ' דולברג. חברה שלי עשתה את ההתרה של לשון קשורה אצלו והיתה מאוד מרוצה מהיחס שלו ומהתוצאה
גם אנחנו התרנו אצלו והיינו מרוצים.

ולגבי הנקה - רק לקטן הייתה לשון קשורה.
שאובחנה רק בגיל חודש בערך.
עד אז נלחמתי על ההנקה.
אחרי ההתרה תוך כמה שעות כבר התחלתי להרגיש שיפור ולמחרת השיפור כבר היה ממש משמעותי.

לאיש יש לשון קשורה כך שידענו שיש לנו סיכוי גנטי לזה אצל הילדים.
לגדולה לא היה. לקטן, כאמור כן.
הוסבר לנו שסביר להניח שאם יהיו עוד ילדים יכול להיות שגם להם יהיה. אין ליס פק שפעם הבאה אבדוק עוד לפני גיל חודש.
אבל האמת היא שלא בטוח שיזהו - כי גם הפעם נבדקנו ולא ראו. הלשון הייתה קשורה חלקית כנראה ולכן לא זיהו את זה קודם.

מי בדק את הלשון?
לנו איבחנה את הלשון הקשורה יועצת הנקה (IBCLC) אחרי מלא זמן (שעה וחצי של נסיונות הנקה כושלים) ואמרה שזו בעיה קלה אך ד"ר פורר אמר שהלשון קשורה חזק וזה מקרה בעייתי ואכן , היינו צריכים שתי התרות כי הראשונה לא השפיעה כלל.
כנראה שלא כל אחד מוסמך לאבחן לשון קשורה...

אחרי ההתרה, כבר באוטו בדרך חזרה ראינו אותה משחקת עם הלשון בהתלהבות...
גם אצלנו. קטעים.

אצלנו דווקא יועצת ההנקה לא איבחנה את הלשון, למרות חשדות שלי היא הסתכלה ופיספסה. אנחנו התרנו אצל פרופ' דולברג (שיחד עם ד"ר בוצר ערך מחקר בנושא, יש פרטים באתר שלו).
הסיפור שלנו ממש דומה לסיפור של דנה רק שאצלנו זה היגיע לאישפוז בגיל 3 ימים בגלל התייבשות. לא היו לי כאבים כמעט אבל התפיסה שלה היתה פשוט גרועה והיא לא הצליחה לעשות וואקום, אם כי תיקון של התפיסה כן עזר קצת.

כמה תמונות של לשון קשורה (בלועזית tongue tie או ankyloglossia):
מבט מלמטה - החוט הדק נקרא פרנולום או פרנום (מה שהרופא גוזר בניתוח):
תמונה

מבט מבחוץ - השסע במרכז הלשון אופייני, כי הפרנולום נמצא במרכז (אם כי השסע אינו אינדיקציה חד משמעית):
http://content.answers.com/main/content ... yloglossia 1[/po].jpg

תודה פלוני אלמוני על התמונות. חשוב לי להזכיר שוב שלא תמיד יראו את הפרנולום (בסוגים 3 ו- 4 של לשון קשורה), כך שיש צורך במומחה כדי לשלול ולא רק להציץ אל מתחת הלשון.

שליחה על ידי שרון* » 18 יוני 2007, 10:57

גם אצלינו לא איבחנו לשון קשורה, וניסיונות ההנקה ניגמרו בבכי של שנינו וכאבים עזים שלי, אחרי 10 ימים נישברתי סופית.
בגיל 3 חודשים איבחנה אחות טיפת חלב את הלשון הקשורה וביצענו התרה.
המליצו לנו לעשות התרה בגיל צעיר כדי למנוע בעייות של דיבור בשלב מאוחר יותר.
חצי שעה אחרי ההתרה הוא כבר שיחק עם הלשון.

איזה קטע - הסתכלתי בראי וגיליתי שיש לי לשון קשורה. תמיד ידעתי שיש לאחותי, אבל לי? לי?
זה מסביר למה אמא שלי לא הצליחה להיניק גם אותי יותר מחודש בערך....

גם לנו היה סיפור לשון קשורה. אובחנה ע"י יועצת הנקה וגם ע"י ד"ר ליבוביץ אבל שתיהן קבעו ש"לא כדאי לעשות כלום כרגע". יועצת ההנקה אמרה: "הליך כירורגי,הרדמה" לי זה הספיק כדי להחליט לא לעשות. חודש של מרורים. כל מה שכתוב למעלה ועוד. ניסיתי כל תנוחת הנקה אפשרית וגם לא אפשרית. שאבתי כמו משוגעת. ובהמלצתה של יועצת ההנקה האכלנו בעזרת צינורית מיוחדת על האצבע כדי למנוע בלבול פטמות.
כל האכלה ארכה זמן רב ובסופה עוד הייתי צריכה לשאוב לפעם הבאה. אבל זה כלום לעומת הכאב שלי ושל בני על כך שלא יכולנו לינוק/להניק. זה קרע אותי. אחרי 30 יום חגגנו פדיון הבן במושב בית מאיר ומישהיא מהאמהות אמרה: "למה שלא תלכו לד"ר פורר הוא גר פה ליד". ב 10 בלילה דפקנו אצלו בדלת הוא אבחן וחתך גם לשון וגם שפה. אני בכיתי יותר זמן מהבן שלי. ההנקה השתפרה מייד, אבל נאלצנו לחזור עוד פעמיים על ההליך כדי להגיע ליניקה מלאה ללא השלמות. עם כל ההתלבטות שהיתה לי, וחוסר הרצון לגרום לו כאב, אני מאושרת שעשינו זאת. ההנקה היא חוויה שלא הייתי רוצה לוותר עליה ואני מרגישה שגם הוא לא. כדאי לעשות מה שיותר מוקדם. זה פחות כואב כנראה ויותר אפקטיבי. אני סומכת על היושר של ד"ר פורר שלא יחתוך אם אין צורך. ולגבי הכנה-אני חושבת שלכל אמא יש קשר עם התינוק והיא יכולה להכין אותו וגם לתמוך בו.

זיכרון ילדות: בגיל שלוש עברתי ניתוח לתיקון הרניה טבורית. לידי היה מאושפז ילד בן גילי שקראו לו ישי (לא יאומן כמה שאני זוכרת) לצורך ניתוח התרת לשון קשורה... ממש מאושפז בבית חולים!

לפני שנה וחצי פגשתי אמא לבן שלושה חודשים, לא יונק עם רגישות מטורפת לתחליפי חלב ושותה את התחליף המיוחד ההוא המסריח שעולה ככה שצריך משכנתא לממן את התזונה שלו. שאלתי אותה אם לא היה לה עדיף להתאמץ ולהיניק אותו (כי היא סיפרה שהיה לה קשה) שיש יועצות הנקה מצויינות וכו' והיא אמרה שיש לו לשון קשורה ולכן לא יכלה לעשות כלום. כששאלתי אם אין מה לעשות עם זה בגיל כזה ענתה שרק אחרי גיל שנה מטפלים... חבל שיש בורות שכזו בעניין. עזבו את זה שלא מאבחנים בבתי היולדות אבל לפחות שמישהו שם כן ידע לכוון לטיפול אם כבר אבחן... היה לי עצוב עליו אז ועכשיו אחרי שקראתי את הדף הזה אפילו עוד יותר...

לשון קשורה ושקדים פוליפים

וואללה יש לזה שם....
לשון קשורה!
גמני קיללתי "מסומסם!" עד שחתכו לי בגיל בי"ס יסודי, הרדמה מקומית עם איזה ספריי ורופא נחמד עם מה שניראה כמספרי ציפורנים.
זה הכל?! בשביל זה נסענו עד עפולה?!
אח"כ הצלחתי להגיד מה שניסיתי, לא בטוח שעל הכל אמא הגיבה בשביעות רצון, כמה שביטאתי את המילים נכון, מי יגול עפר מעיניך אמא!
גנטיקה.
לבוז'בולונת לשון ארוכה וחדה ואין זכר לבעיה.
אבל השמוליקים המתוק החדש, בן 6 שבועות, אצלו זה ברור. לא שהוא נמנע מלחנזר לאמא את הציצי כאילו מחר סוגרים את הים, אבל יש.
הצוויליכית הושיבתני מול הדף הזה בשעה זאת - אין רחמים - כדי לשכנעני בדחיפות החיתוך.
מה אומר? טוב שיש באופן. בוש וניכלם אגש מחר לשלם בדלפק, מה שלא עשיתי זמן רב מדי.
כל הכבוד לפותחת הדף.

אופכן:
דיברנו עם הד"ר פורר
נסענו אליו לעיה"ק
התרנו (גזרנו) [תקלטו את השייאו הלשוני] מתחת ללשון וגם מתחת לשפה העליונה של השמוליקים. השמוליקים התנהג יפה מאד.
חזרנו.
הוא ינק, ישן, התעורר והמשיך בשלו באופן כללי.

הד"ר איש מקסים.

נדווח בהמשך אם יהיה על מה (שינוי בדפוסי הנקה, מעבר דירה, צמחונות וכו').

יכול להיות שעוד כמה שנים יגלו שהחיתוך הזה גורם לנזקים שלא חשבו עליהם עד עכשיו?
כמו שפעם היו מוציאים לכולםאת השקדים עד שגילו שזה ממש גרוע?
אני גם עשיתי את זה לבני ואח"כ כשראיתי שיש את זה לעוד כ"כ הרבה אנשים שאלתי את עצמי:
יתכן שנבראו כך כ"כ הרבה אנשים וזה דבר שצריך לשנות? (הבנתי שזה לפחות 20% מהאיכלוסיה)
והיום עושים את זה כמעט לכל תינוק

לא עושים את זה לכל תינוק, פשוט יש יותר יכולת לאבחן את המצב הזה.
מי יודע מה יתגלה בעוד כמה שנים...? מאיך שזה נראה היום, זו כפי הנראה התערבות שעוזרת מאד בכל מיני מצבים.

לי אישית, יש תאוריות- לא מבוססות, כמובן- שיש פה קשר ישיר לעניין התזונה הקלוקלת לאורך השנים. יש פה דף מאד רלוונטי לנושא הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף שאני חושבת שיכול לתת קצת מענה בנושא הזה, אם מעניין אותך לקרוא עוד בנושא. מאחר ואני עוסקת בשני התחומים האלה (תזונה והנקה), אני מוצאת שהקשר בין הדברים מאד טבעי.
אם כי, שוב, זה ממש לא משהו שחקרתי בעצמי, או שראיתי מחקרים ומידע לגביו. פשוט איזו תחושה שיש פה קשר...

פשוט הרגשתי שנהיו קצת פזיזים בנושא מכיוון שזה תחום מחקרי יחסית חדש ואין טווח ארוך שיכול לראות מה השינויים אצל אלא שעברו את הניתוק הזה.
כשהייתי אצל החותך המפורסם (שהוא באמת מאד נחמד) הוא אמר לי שאני יביא אליו ישר את כל עשרת ילדי לעתיד..
לכן הרגשתי שמתיחסים לזה בקלות ראש ולא ממש כל מקרה לגופו.
הרי המחקרים מראים איזה ליקויים יש למי שלשונו קשורה אבל אין מספיק טווח לראות איזה השלכות יש למי שעבר את החיתוך הזה..

פשוט אין על זה עוד הרבה מחקרים, אם כי זה כן נעשה. דווקא בגלל שרואים את ההטבה של ההליך הזה.
באיכילוב נעשה מחקר אחד ועכשיו הם בעיצומו של מחקר נוסף, על ההשלכות על ילדים בגילאי 3 ומעלה, אם אינני טועה.
ד"ר פורר אוסף הרבה מידע בנושא. ואני משערת שהסיבה שאמר לך את מה שאמר היא שהוא פשוט רואה הרבה מקרים בהם הגנטיקה היא משמעותית (וזה נכון, יש הרבה עדויות לכך) וכדי למנוע בעיות בעתיד. כי הרבה פעמים עולים על זה רק בשלב מאוחר יותר, כשהחיתוך כבר לא משמעותי מבחינת העזרה המיידית לצורך (כן עוזר, אני משערת, לדברים הנלווים).

גם אנחנו ביקרנו אצל ד"ר פורר והרי הסיפור:
ילדתי את המלאך לפני שבועיים במרכז הטבעי בתה"ש ומיד אחרי הלידה קבלתי הדרכה להניק אותו וגם ביליתי איתו צמוד אלי למשך 6 שעות, אבל גם בניסיון שני עם מיילדת שנייה לא הצלחנו לחבר אותו לפטמה
בביות מלא האחיות אמרו לי לא לדאוג ש24 שעות אחרי הלידה התינוק לא רעב אבל אותי זה לא עניין כי היה לי מאד חשוב לתת לו את כל הקולסטרום האפשרי אז התעקשתי ובקשתי מכל אחות שהיתה במשמרת שתבוא לראות איך אני מניקה. גם מיילדת מקסימה מהמרכז הטבעי באה לדרוש בשלומינו ונתנה הדרכה - בקיצור לקחתי כל הדרכה שיכולתי ומאד התעקשתי וסחטתי את הציצי שלי לתוך הפה שלו וזה עבד
ביום השלישי והאחרון בביות (נשארנו אקסטרא כי היתה לי ירידת מים ממושכת לפני הלידה- מעקב זיהומים לוולד) כבר מלאו דדי חלב רגיל ושמחתי שהצלחתי להעניק לקטן את הקולסטרום יקר הערך. כשהגענו הביתה אחרי כל ההדרכות שעברתי (וגם הגעתי מוכנה - עברתי הדרכה וגם ביקור בלהלצ'ה לפני הלידה) הייתי משוכנעת שאני מחזיקה נכון ומחברת נכון והקטן ינק וגם עלה יפה במשקל (יש לציין שזה גם היה בזכות זה שבימי הגודש ממש סחטתי לו את השד לתוך הפה) אבל עדיין לא הצלחנו להתחבר כראוי ובעיקר מאד מאד כאב לי. בעיקר בלילות התחלתי לאבד סבלנות ולפתח פחדים שאכשל בהנקה כשהיה מכאיב לי ומתחבר ומתנתק..
בספ"ש כשהיה בן שבוע וקצת נשברתי והחלטתי שזה הזמן לפנות ליועצת הנקה. בעקבות המלצה פה בבאופן פניתי לג'סיקה בילוביץ שהגיעה באותו היום ואמרה שאני מחזיקה אותו ממש לפי הספר והציעה רק שינוי קטן לגבי הלחץ באיזור הצואר - שיהיה יותר לכיוון שפה תחתונה ולא שפה עליונה ועדיין למרות שכעת עיניים מומחיות בחנו ואמרו שהוא פותח גדול ותופס יפה - עדיין כאבו לי מאד הפטמות (והתחלתי לחשוד שאולי אני סתם בכיינית)
ואז היא הסתכלה לו על הפה וראתה תחילה יבלות הנקה בעיקר בשפה עליונה (כלומר הוא מתאמץ ומפצה על משהו כי הוא לא אמור להשתמש בשפה עליונה ביניקה) ובתוך הפה ראתה לשון קשורה אמרה שזה לא מובהק אבל מומלץ לבקר אצל ד"ר פורר,
למחרת כבר הייתי אצל ד"ר פורר הוא התיר גם את השפה העליונה ובזה הרגשתי מיד - כל הלחץ המכאיב של השפה העליונה נגוז. ועם הלשון יש בהחלט שיפור בכאב, אבל הוא עדיין לא לגמרי יודע מה לעשות איתה (וגם מזה הזהיר אותי ד"ר פורר, שתתכן הרעה לפני שיפור כי הוא עוד לא יודע איך להשתמש נכון בלשון)
לא רק הכאבים בהנקה השתפרו אלא גם כמות הגזים שהיה משחרר
בכלל לשון קשורה - קשורה להרבה דברים לטענתו, אני בינתיים רואה שיפור דרמטי בכאב שלי, בכמות הפלוצים והנזילות חלב מהאף בזמן הנקה של הקטן
ויש לי הרגשה שהוא עוד ישתפר
אין מה לאמר שהרבה יותר כייף להניק בלי כאבים ושיש לי הרבה יותר סבלנות לזה כעת
אמא שלי מספרת שעם כל ארבעיתינו היא היתה מניקה בפטמות מדממות ובכאב גדול, ואחי היה מדבר בס' במקום ש', כך שבהחלט ייתכן שיש לזה רקע במשפחה
בכ"מ למי שיש ספק או בעית הנקה שלא נפתרת - אני ממליצה ללכת לבדוק ואם צריך ללכת על זה - זו לא פרוצדורה נוראית בכלל והכאב עובר ממש מיד אחרי (אם יורד קצת דם זה לא מחזה נעים אבל גם הטראומה לאמא עוברת מהר)
מה שכן המחיר של ד"ר פורר עלה וכיום זה עולה 420ש"ח
מי שיש לו מושלם יכול לתבוע החזר דרך המרפאה

אני רואה שד"ר פורר מככב

היינו אתמול אצל ד"ר פורר, יומיים אחרי הלידה. הבוקר קמתי מחלום מתוק, והנה אני רואה שהחלום הפך למציאות! אין כאבים בהנקה!
בפעם הראשונה, ילד חמישי, אני אתחיל הנקה בלי שבועיים של פצעים וסדקים ו"ללללאאאאאא" בכל פעם כשהתינוק רוצה לינוק...
מקפיצה ל מה חדש ולמודעות את הנושא החשוב!

לי אישית, יש תאוריות- לא מבוססות, כמובן- שיש פה קשר ישיר לעניין התזונה הקלוקלת לאורך השנים. יש פה דף מאד רלוונטי לנושא הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף
אז מי שאוכל מאוזן ונכון לא יוולדו ילדים עם לשון קשורה?
כי אני ממש מקפידה .

כתבתי שהתאוריה שלי היא אישית ולא מבוססת.
אם תקראי היטב את המידע בדף הנ"ל ובכל הקישורים ממנו תמצאי שיש קשר גם לתזונת הורייך ולמצב בו היית כעוברית וילדה. לא תמיד אפשר לתקן בזמן הווה, לפעמים יש "נזקים" שבאנו איתם.

אז מי שאוכל מאוזן ונכון לא יוולדו ילדים עם לשון קשורה?
לא הייתי בונה על זה...
לאבא שלי יש לשון קשורה ודי סביר שזה המקור ללשון הקשורה של הפיצון (אני לא יודעת איך עובדת כאן הגנטיקה, כי אני גם מאלה ש מגיעים עם הלשון לאף ). גם אם הניחוש לגבי התזונה נכון, יש להניח שזה לא משהו שיתוקן תוך דור או שניים שאוכלים מאוזן.
אנחנו התרנו יום אחרי הלידה, ללא בכי, ללא דימום, ושיפור מיידי ודרמטי ביניקה. מה שמעניין עוד הוא שאחרי שהאיש חזר עם הפיצון, היה נראה לי שהוא עבר ניתוח קוסמטי, וגם עכשיו אני מבחינה היטב בהבדל בתמונות לפני ואחרי. התרת הלשון פשוט שחררה לו פה שהיה מאד מכווץ. אני זוכרת שהופתעתי לראות שלילד דווקא כן יש שפתיים בשרניות כמו לאמא שלו, הן רק היו מוכנסות פנימה קודם.
והדף הזה שכנע אותי במה שאמרה לי מיכל שץ, לטובת הצפוניים שבינינו, לפרסם את שם הרופא שהתיר את הלשון:
דר' אריה ולדמן, מקבל בחיפה, טלפונים 8239557 - 04 2366548 - 052. לא חייבים להגיע עד ירושלים (בטח לא אחרי לידה

).

מיכלול ה ספרה שפגשה את ד"ר מרק בחדרה, שמקבלת דרך קופות החולים.
אולי לא הכי מעודכנת, אם כי ודאי מתאימה למקרים פשוטים יחסית (לא צריך לסוע רחוק וגם א לשלם פרטי).
כותבת פה for the record

חייבת להוסיף בעקבות מאורעות היום המתיש שהיה לנו:
נכון ד"ר פורר איש נחמד (אם כי המשפט "זה לא דם זה צבע אדום" ממש הקפיץ אותי)
וכולי תקווה שהתרת הלשון הקשורה תתברר כהחלטה הורית מצויינת שתשפר את מאזן הגזים-ריפלוקס-בכי
אבל התמונה שעולה פה מהדף של פרוצדורה קלילה ונטולת כאבים היא ממש לא החוויה שלי:
קודם כל היה דם, ודי הרבה (מרוח על הפטמה שלי, על הלחי שלה, על השרוול שלה...)
היה גם בכי, עם צווחה שכמוה עוד לא שמעתי (וכולי תקווה שלא אשמע שוב לעולם)
והיו אחר צהריים וערב שלמים, לאחר התפוגגות האילחוש המקומי, שבהם היא סירבה לינוק, מיררה בבכי והעלתה קצף (וגרמה לי כמובן להרגיש כמו פושעת)

תודה לאל, היא ישנה עכשיו בשלווה לאחר הנקה מספקת

(ד"א, הפיצקולית בת 6.5 שבועות, ולמרות כל הבעיות נראה שאוכלת מצוין- שוקלת לא פחות מ5.5 קילו!)

מצטערת לשמוע על חוויותיכם.
כאמור, אצלנו, ב-3 שבועות, זה הלך דיי חלק (עם חיתוך של המיתר העליון המחבר לשפה, שהוא בד,כ מדמם יותר).

וואו נשמע ממש קשה מתעגלת

זה מזכיר לי את הברית של אורי. אצל יונתן עבר בקלילות, וכל הסיפורים שאני מכירה היו כאלה, וכל כך הופתעתי מהבכי הנורא והזמן הרב שלקח לו להתאושש! חשוב לדעת שלפעמים זה לא עובר בקלות כזו

תודה ששיתפת ומאחלת החלמה מהירה ושלמה.

לקטנציק שלנו היתה לשון קשורה וחתכנו אצל פורר עוד בשבוע הראשון שלו. עכשיו הוא כבר בן חודשיים וחצי ויש לי הרגשה שיש צורך לחתוך עוד.... השאלה שלי היא האם אין סכנה שיחתוך יותר מדי? הרי לחיבור של הלשון לחיך יש תפקיד מן הסתם. איך יודעים באיזה אורך בדיוק הוא צריך להיות?

לשואלת,
עונה מהניסיון וההבנה שלי (ללא רקע מקצועי של הנושא).
אנחנו עברנו 3 חיתוכי לשון אצל פורר עם אורי (בשל לשון קצרה וקשיים בהנקה).
כמו שאני מבינה- חשוב שהלשון תהיה משוחררת מספיק ע"מ שתגיע לחיך העליון בעת פעולת הבליעה (בעת היניקה - כאשר הפה פתוח). נסי בעצמך- תבלעי רוק ותראי שלחיצת הלשון על החיך העליון מווסתת את פעולת הבליעה.
שחרור הלשון חיוני גם לוויסות תקין של הבליעה (מניעה של השתנקויות ובליעת אויר/פצעים בפטמות ועוד) וגם, לטענתו של פורר, ל"ניקיון" של חלל הפה וע"י כך מניעה של בעיות רבות נוספות.
להבנתי- אין סכנה של חיתוך יתר- בעיקר בשל הניסיון הרב של פורר בעניין.
אבל- השאלה היא - מהי הסיבה או האם יש סיבה טובה לבצע חיתוך נוסף? האם הוא יונק? האם יש קשיים בהנקה?

איך יודעים באיזה אורך בדיוק הוא צריך להיות?
אני לא חושבת שיש אורך ידוע כלשהו. הסיבה לחיתוך נוסף אמורה להיות תפקודית. ככה לפחות היה אצלינו בחיתוך השני והשלישי. ד"ר פורר לא הסתכל פיזית, אלא שאל אותי האם יש שיפור ואיך היא יונקת.

קחי בחשבון שהתינוקי כבר לא בן שבוע. צפוי שההליך יהיה כואב יותר וקשה יותר עבורו. אצל אורי זה ללא ספק נחווה כטראומה שאני רואה את אותותיה עד היום.
בכל מקרה מציעה לך גם להתייעץ עם ד"ר פורר בטלפון ולשמוע מה דעתו.
שיהיה בטוב!

בני בן שנה וחצי, עם לשון קשורה. לא היו בעיות בהנקה אבל היא בהחלט קשורה למדי וקיבלנו המלצות ממביני דבר לראות את פורר. אני מבינה שללשון קשורה יש כל מיני השלכות אפשריות, הפרעות אכילה, עצירויות, אי שליטה בנזילת רוק, הפרעות בדיבור.... ואשמח לחסוך לו אותן.
אני חוששת מהכאב שהוא יחווה ומטראומה, ודוחה עוד ועוד את הבדיקה והטיפול. למישהו ניסיון או תובנות בעניין?

למישהו ניסיון או תובנות בעניין?
אני הייתי אצלו עם שני ילדים בגילאי שנה וחצי ושלוש וחצי, עם לשון קשורה.
הוא אמר שהיא בהחלט קשורה מאוד (טוב, אצלהם אפילו אני ראיתי...), אבל אמר שבגילאים האלה זה כבר הליך שהוא עושה תחת טשטוש, וזה לא פשוט, ולכן הוא עושה את זה רק אם "ממש צריך" (ובזה, אני משערת שהוא התכוון להפרעה בתפקוד שכבר קיימת). הוא אמר שאצלנו הנזק הדנטלי כבר נעשה, ככה שהוא לא ממליץ לעשות את זה במקרה שלנו. הוא הציע שנעשה את זה כשנעשה את היישור שיניים.
הוא לא גובה תשלום עבור הייעוץ.

לגם אמא של אורי:
באיזה גילאים עשיתם את חיתוך הלשון? אפשר לדעת איך את רואה את הטראומה של אורי? במה זה מתבטא?
אצלנו ההנקה השתפרה אחרי החיתוך הראשון. אבל לאחרונה נהייתה נסיגה - אני רואה שלפעמים הוא מנסה לתפוס את הפטמה וקצת קשה לו - היא כאילו מחליקה לו מהפה... ועוד דבר - יש לו עצירויות והבנתי שיש קשר ואם זה לא מספיק העלייה במשקל אצלו היא מועטה מאוד.
ההתלבטות גדולה מאוד - מצד אחד אני מפחדת מטראומה וגם אין לי שום הבטחה שהחיתוך יעזור ומצד שני אם יש קשר לעניין ההנקה והעצירויות והעלייה המועטת במשקל - אני לא רוצה לגרום נזק לטווח ארוך בכך שאתעלם...
בנתיים קבענו אצלו תור לשבוע הבא אני מקווה שעד אז יהיו החלטות שאהיה שלמה איתן. אשמח לשמוע תובנות...

באיזה גילאים עשיתם את חיתוך הלשון?
את החיתוך הראשון עשינו בסביבות גיל 3 חודשים ואת השלישי כבר בגיל 5 חודשים.
אפשר לדעת איך את רואה את הטראומה של אורי? במה זה מתבטא?
תראי, קשה להפריד/לדעת אילו תגובות והתנהגויות הן אישיותיות "שלה" (כלומר היו שם גם ללא החיתוכים) ומה נגרם בשל חוויית החיתוכים. אבל- אני בתחושה שלי מייחסת הרבה מהתנהגויות שלה לחוויה הזו.
קודם כל היא עברה 3 חיתוכים בהפרשים של שבועיים-שלושה ביניהם, ובפעם השניה והשלישית שהגענו לפי התגובה שלה שראתה את פורר היה ברור שהיא זוכרת ומבינה (אוף קשה לי להיזכר בזה, אני מרגישה פתאום אמא אכזרית ונוראה

). התגובה שלה לחיתוך עצמו היתה קשה. בכי נוראי, השתוללות, חוסר שקט כמה שעות אחרי החיתוך (למרות שהקפדתי לתת לה אקמולי חצי שעה לפני החיתוך). לא היה קל.
מאז היא מגיבה ברגישות ואפילו חרדה מאד גדולה בכל מה שקשור למגע באיזור הפה. היא לא הסכימה בשום אופן להאכלה בכפית, עד היום יש קושי מאד מאד גדול בצחצוח שיניים. היא ממש לא מאפשרת כל מגע- גם שלי- באיזור הפה. כמו למשל להכניס אצבע למרוח משחה כשהיתה לה פטריה/כאבי חניכיים/להוציא אוכל תקוע וכד'. היא התחילה לאכול מוצקים בשלב ממש ממש מאוחר- רק אחרי גיל שנה. עד אז ינקה הנקה כמעט מלאה.
התגובה שלה לרופאת הילדים ולכל מי שמתיימר לבדוק אותה/לגעת בה היא תגובה ממש היסטרית. בכי והשתוללות. וזה שאני מקפידה שהבדיקה תהיה תמיד שהיא על הידיים שלי.
בדר"כ היא ילדה נינוחה, שמחה ומתקשרת איתי וגם עם אחרים בצורה מדהימה <לעניות דעתי האובייקטיבית

>. התגובה שלה לבדיקות או למגע באיזור הפה תמיד מפתיעה וקיצונית ביחס להתנהלות הרגילה שלה.

אם יש קשר לעניין ההנקה והעצירויות והעלייה המועטת במשקל - אני לא רוצה לגרום נזק לטווח ארוך בכך שאתעלם...
לגבי עצירויות- בגיל שלו בתינוקות יונקים גם יציאה 1 לשבוע לא נחשבת כעצירות. ולגבי העליה במשקל- את בודקת אותה לפי עקומות טיפת חלב או לפי העקומות של תינוקות יונקים?
התייעצת עם יועצת הנקה? אולי עם ד"ר ליבוביץ?
בכל מקרה- אני מאמינה שעדיף לבצע חיתוך נוסף עכשיו על פני גיל מאוחר יותר.

תראי. זו אכן החלטה לא קלה ולא "בטוחה". עד שלא מנסים לא יודעים. אני בזמנו הרגשתי שאין לי ברירה אחרת. היא היתה נחנקת בהנקות והצלחתי להניק אותה בקושי רק במנח של שכיבה. בנוסף גם מבקבוק היא לא הצליחה לאכול.
אני יכולה להגיד שלמרות המחיר ששילמה, אני מאמינה שהרוויחה הרבה בזכות חיתוכי הלשון. זה אפשר לה להמשיך ולינוק עד עצם היום הזה על כל היתרונות הבריאותיים והרגשיים שאלפי מילים לא יוכלו לתאר. היא ילדה "מכורת ציצי" וקשה לי לדמיין אותה ואותנו ללא ההנקה.
<ותודה שאפשרת לי לאוורר את הסיפור הזה ולהשתפך פה קלות>

שיהיה בקלות מירבית ובהצלחה מה שלא תבחרו!

לשואלות,
גם אנחנו היינו אצל ד"ר פורר כשאור היה בן חצי שנה בערך. פעם אחת שעזרה. לקח לי זמן ללכת בדיוק מהסיבה שכאב לי להכאיב לו, אבל, זה עשה שיפור גדול. לא מרגישה שיש טראומה. נתתי לו ולי רסקיו לפני ואחרי, וישר אחרי החיתוך הלכנו לפינה שקטה במרפאה והנקתי אותו, נתתי לו לבכות את הכאב עד שנירגע, לקח לו כמה דק' (שניראו כנצח..) וזהו.היום הוא בן שנתיים וחצי, אין לו בעיה להכניס דברים לפה (ציחצוח שיניים,אוכל וכו').
לגבי בדיקות רופאים למיניהם,אין לנו יותר מידי ניסיון,כי לא רואים רופאים.אבל, מאד אוהב את אחות טיפת חלב שלנו שאנחנו רואים אותה בכל פעם שהולכים לעשות חיסון (התחלנו מאוחר את החיסונים).אני מרגישה שאם הלשון הקשורה מפריעה בהנקה,אז חשוב לעשות את החיתוך.וד"ר פורר הוא מקסים ועדין. בהצלחה.

האם מישהי\ו פה יודע על רופא מומלץ שמתיר לשון קשורה בצפון הארץ?
אנחנו מהגליל העליון, אבל בעקרון כל צפון הארץ יהיה שיפור משמעותי מלנסוע לירושלים או למרכז עם תינוק בן יומו.
אני מבקשת בשביל חברה שלי, שמנסה להציל את ההנקה.

ועוד שאלה:
האם מישהו יודע משהו על ד"ר מיכל מנקובסקי מחיפה?

ד"ר ליבוביץ עושה זאת במרכז הרפואי להנקה באודים. שזה קצת יותר צפון מגבעתיים וירושלים. אם לא יענו לך פה אולי אפשר להתקשר למרכז הרפואי להנקה ולשאול אותם

תודה לך על התשובה!

שליחה על ידי שי* » 24 אוגוסט 2010, 15:19

מבקשת את עצתכן.
לבת דודתי נולדה השבוע תינוק קטן ומתוק. מיד אחרי הלידה התחלה להניק, ולא נתקלה בקשיים, למעט כאב קל שאותה יחסה לכך שזוהי הנקה ראשונה. בסך הכל בסדר. לאחר יומיים התעוררה בבוקר עם פיטמות כואבות ומדממות. בבדיקה שנעשתה הרופא אמר שיש לו לשון קשורה, והפנה להמשך טיפול.
יועצת הנקה המליצה לה על פיטמות סיליקון, שאכן עזרו, ההנקה השתפרה, היא רק מאוד מאוד ארוכה.
יש לה תור לכירורג רק בעוד שבועיים.
האם לדעתכם השבועיים האלה הם קריטיים? האם כדאי לחפש רופא פרטי?

אנחנו התרנו את הלשון הקשורה רק בגיל חודש וחצי..
עד אז היא "שכחה" איך לינוק (מראש לא הצלחתי, והיא אכלה מבקבוק) וגם החלב שלי יבש, והייתי צריכה עבודה קשה מאוד וכדורים כדי לחזור להנקה.. ותודה לג'ינה שלא ויתרה עלינו.
נראה לי שעדיף כמה שיותר מהר, כי זה גם כואב להם פחות ככל שהם יותר צעירים.. וגם נראה לי עדיף לסיים עפ הקושי והטראומה גם לאמא וגם לתינוק כמה שיותר מהר.
אנחנו עשינו בפרטי, אצל ד"ר פורר בירושלים .. תוך 10 דקות היינו בחוץ..
בהצלחה, דנה

אנחנו עשינו בפרטי, אצל ד"ר פורר בירושלים

יש החזר של קופ"ח על הטיפול אצלו. (לא זוכרת כמה,אבל,סכום משמעותי)
ממליצה עליו החום, הוא יכול לקבל מהיום להיום בנושא לשון קשורה. והוא מאד נעים ועדין.

שי, בעיני השבועיים האלו עלולים להיות מאוד קריטיים. יש תינוקות שהנקה לא טובה תתבסס אצלם ואח"כ יהיה קשה יותר לתקן את התפיסה לעומת תינוקות אחרים שיהיה קל יחסית.
דבר נוסף - דווקא בשבועיים הראשונים להנקה נוצרים רוב הקולטנים לפרולקטין בשד, שזה מה שיקבע אחר כך את יכולת ייצור החלב של השד - למשך כל ההנקה. אצל חלק מן הנשים, אם לא נוצר גירוי טוב של השד בהתחלה, אחר כך יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לשקם זאת.
השילוב של תפיסה לא מוצלחת בגלל הלשון ופטמות סיליקון יוצר הפחתה בגירויי שהשד מקבל. לחלק מן הנשים זה לא קריטי אבל לחלק כן - ואי אפשר לדעת מי תגיב איך.
אני הייתי נוסעת רחוק מאוד לרופא שיוכל לעשות את זה היום (ואכן כך עשיתי עם הבת שלי. בלידה הבאה, אם שוב תהיה לשון קשורה, נבצע את ההתרה כבר בבית חולים ואם לא - אז ניסע ישר לד"ר פורר, אפילו שזו נסיעה של 3 שעות בשבילנו...).

שלום לכולם,אני חדשה באתר,לקח לי זמן לכתוב,כי אני לא כל כך טיפוס של מחשבים,אבל הצליח לי בסוף(אני מקוה).
אני אמא להלל בן 5 וחצי חודשים,משהוא נולד היו לי בעיות בהנקה,כאבים חזקים מאד.שינוי אחיזה לא עזר,והשתמשתי בפטמת סיליקון.בדקתי לשון קשורה אצל מישהו שהוא כנראה לא הכי מומחה,והוא טען שאין לשון קשורה,אבל יועצות הנקה ורופא התפתחות אמרו לי שכן.באיזשהוא שלב,ויתרתי והמשכתי להשתמש בפטמת סיליקון עד היום,מידי פעם הייתי מורידה את הפיטמה ואז חזרו הכאבים.החלטתי ללכת לאייל בוצר-מישהו שנחשב למומחה הראשי בלשון קשורה שבוע הבא,כדי לנתק אותה,אך הבעיה היא שבגיל כזה יש סיכוי שהילד יפסיק לינוק מהטראומה,וזה נורא מפחיד אותי,כי אני רוצה להניק עוד הרבה זמן. מישהי נתקלה במשהו כזה?

אנחנו התרנו בגיל חודשיים וקצת ולא נרשמה טראומה מההנקה אח"כ.

_אנחנו התרנו לקטנטוני אצל ד"ר פורר לאהוב שלנו לפני כחודש- היה אז בן 4 חודשים.
הוא לא הרדים אותו רק שם אילחוש על המקום בו חתך. לאהוב היתה גם חיך עליונה קשורה. הוא בעיקר נבהל מכך שהחזקנו אותו והוא לא יכול היה לזוז.בכה בערך 2 דקות ואז חייך וינק.היום הוא בן 5 וחצי חודשים יונק הרבה יותר טוב ויותר רגוע. כשהינו אצל ד"ר פורר בדיוק יצא מימנו תינוק בן שנה שגם לו הוא התיר את הלשון ללא הרדמה.כאשר סיפרתי לד"ר ששמעתי שמעל גיל שנה עושים הרדמה הוא אמר שהוא לא נוהג לעשות בשום גיל ושזה שטויות של רופאים...
אולי שווה לך להתקשר אליו להתיעצות- הוא מאוד נחמד, יש לו סבלנות להסביר. חיכה שאני אסיים לבכות (מהלחץ) ואז רק הסביר לנו כל מה שרצינו לדעת (לפני שביצע בדיקה לאהוב_
ציטוט של הילה גביש
שווה לשאול אותה ישירות.
יש לה דפבית

אנחנו התרנו שפה קשורה אצל ד"ר בוצר בגיל שמתקרב לחמישה חודשים. את הלשון הקשורה התרנו בגיל שלושה ימים. חששתי שהתרת השפה תגרום להפסקת ההנקה, אבל ד"ר בוצר אמר שנרשמו מעט מאוד מקרים של הפסקת הנקה בעקבות ההתרה הזו (שוב, שפה ולא לשון קשורה, אבל משום מה מרגיש לי שהתרת שפה היא טראומטית יותר), ושזה בעיקר קרה במצבים שבהם הייתה גם האכלה של בקבוקים ברקע. אצלנו ההתרה, הן של השפה והן של הלשון שינו את כל האופי של ההנקה והפכו אותה למהנה ומספקת.
שיהיה בהצלחה!!

תודה לכן,אחרי שכתבתי,פתאום גיליתי שיש דף שלם על זה, וזה מנחםלשמוע,מקווה שיהיה בסדר.
מה זה שפה קשורה?

שפה קשורה היא מצב שבו השפה העליונה מחוברת לחך העליון.
מצ"ב קישור לאתר של ד"ר פורר עם פרטים רבים בנושא לשון ושפה קשורה.
http://roeefurer.blogspot.com/

היי לכולם, אני בת 25 ויש לי לשון קשורה.
לאלה המתלבטים אם להתיר את לשון ילדיהם, אני אומרת כן! גם אם אין בעיות בהנקה יש בעיות אחרות, כמו בגיל ההתבגרות הלחץ מהנשיקות ועוד הרבה דברים שאפשר לחסוך על ידי
ניתוח פשוט.
אני הולכת להתיר את הלשון השבוע, אז בהצלחה לכולם.

שליחה על ידי אמא* » 03 ינואר 2011, 19:35

האם קורה שלמרות החיתוך הלשון עדיין נשארת קשורה וצריך לבצע שוב חיתוך?

כן. כתוב במעלה הדף.

שליחה על ידי אמא* » 03 ינואר 2011, 22:00

אני עשיתי היום לבת שלי בת7 חודשים חיתוך ונראה לי שעדיין הלשון קשורה שאלתי את הרופא והוא אמר שלפעמים זה מתחבר שוב ואז צריך לחתוך עם מחט חשמלית בניתוח. האם משהי כאן מכירה מצב כזה ? ומה עושים?

שליחה על ידי אני* » 04 ינואר 2011, 23:45

מה עושים עם שפה עליונה קשורה? הרופא שלי אמר לא לבצע חיתוך כי זה לא מפריע. האם הוא צודק?

שפה עליונה יכולה להפריע ויכולה גם לא. האם את מרגישה שזה מפריע?