מה אמרתי בלידה
-
- הודעות: 333
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:34
- דף אישי: הדף האישי של ענ_בר*
מה אמרתי בלידה
מתחילה להתכונן ללידה שניה בע"ה,
בדיוק אתמול נזכרתי שאמרתי לאמא שלי המאממת שספגה את כל הסימנים הכחולים כשהאיש כבר לא יכל לעזור (כלומר מהפתיחה המלאה ואילך, עניין של שעה עד הלידה):
"אוף, יש לך ריח ממש מסריח..." <הגיעה ישר מהעבודה להכין שניצלים לבעלי שיחי' ואז באה אלינו...>
דף גדול!!
בדיוק אתמול נזכרתי שאמרתי לאמא שלי המאממת שספגה את כל הסימנים הכחולים כשהאיש כבר לא יכל לעזור (כלומר מהפתיחה המלאה ואילך, עניין של שעה עד הלידה):
"אוף, יש לך ריח ממש מסריח..." <הגיעה ישר מהעבודה להכין שניצלים לבעלי שיחי' ואז באה אלינו...>
דף גדול!!
מה אמרתי בלידה
_כשהוא ניסה לשכנע אותי להחזיק לו את החולצה או את היד, או כל דבר אחר שקצת פחות יכאיב לו, אמרתי לו שאני הולכת עכשיו לשבור לו את המפרקת.
ניסיתי גם לדבר לילד. זה נע בין "בוא אליי, בוא" לבין "צא, מניאק, צא!"._
קרעת אותי ג'וניפר D-: LOL
ניסיתי גם לדבר לילד. זה נע בין "בוא אליי, בוא" לבין "צא, מניאק, צא!"._
קרעת אותי ג'וניפר D-: LOL
-
- הודעות: 26
- הצטרפות: 01 דצמבר 2009, 04:49
- דף אישי: הדף האישי של פנדה_אדומה*
מה אמרתי בלידה
לידה ראשונה (ונהדרת, בלי התערבויות ובלי אפידורל) רק שבסוף הקטנה התנהגה כאילו שהיא יו-יו והראש שלה ביצבץ החוצה ופנימה הלוך ושוב.
אולי זה היה בגלל חבל טבור קצר מאוד ואולי בגלל שלא הייתי ממש מוכנה שכבר תסתיים הלידה שהתרחשה חודש לפני הזמן (לא רק שלא הספקתי לנקות את החלונות או לדאוג לציוד לקטנה, אפילו תיק עוד לא ארזתי)
אחרי שהרופא הציץ לחדר צעקתי בראש שלי (איזו פולניה אני אהיה אם אצעק באמת) "נו כבר, צאי!". אז היא יצאה.
ובכלל הייתי נורא מנומסת כל הלידה ואמרתי לבעלי ולמילדת תודה ובבקשה.
אולי זה היה בגלל חבל טבור קצר מאוד ואולי בגלל שלא הייתי ממש מוכנה שכבר תסתיים הלידה שהתרחשה חודש לפני הזמן (לא רק שלא הספקתי לנקות את החלונות או לדאוג לציוד לקטנה, אפילו תיק עוד לא ארזתי)
אחרי שהרופא הציץ לחדר צעקתי בראש שלי (איזו פולניה אני אהיה אם אצעק באמת) "נו כבר, צאי!". אז היא יצאה.
ובכלל הייתי נורא מנומסת כל הלידה ואמרתי לבעלי ולמילדת תודה ובבקשה.
-
- הודעות: 80
- הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 15:19
- דף אישי: הדף האישי של זוג_צעיר*
מה אמרתי בלידה
לידה ראשונה, ארוכה מ-א-ד, בצירי לחץ ארוכים והילדה נכנסת ויוצאת כמה סנטימטרים שוב ושוב, כי לא לחצתי "עד הסוף". הסיבה שלא לחצתי עד הסוף הייתה שפחדתי, ואחד מהדברים מהם פחדתי יותר מכל היתה התינוקת עצמה, שעוד רגע תהיה פה באופן בלתי הפיך. היה ברור לנו שאנחנו רוצים ביות מלא מהשניה הראשונה, מה שהוביל לדיאלוג הבא:
זוגי: "קדימה, תלחצי חזק, עוד שתי לחיצות והיא תהיה בחוץ! עוד שתי לחיצות ותוכלי לנוח!"
אני (בטון בכייני): אתה תוכל לנוח, אני אצטרך לטפל בה!
זוגי: "קדימה, תלחצי חזק, עוד שתי לחיצות והיא תהיה בחוץ! עוד שתי לחיצות ותוכלי לנוח!"
אני (בטון בכייני): אתה תוכל לנוח, אני אצטרך לטפל בה!
-
- הודעות: 362
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:00
- דף אישי: הדף האישי של ענבל_נתן_בר*
מה אמרתי בלידה
בצירי לחץ ארוכים והילדה נכנסת ויוצאת כמה סנטימטרים שוב ושוב, כי לא לחצתי "עד הסוף"
זה לא בגלל שלא לחצת, זה נורמלי לחלוטין בלידה (בעיקר ראשונה) שהראש מתקדם ונסוג, כדי להרחיב את הנרתיק לאט לאט (כדי שלא ניקרע).
זה לא בגלל שלא לחצת, זה נורמלי לחלוטין בלידה (בעיקר ראשונה) שהראש מתקדם ונסוג, כדי להרחיב את הנרתיק לאט לאט (כדי שלא ניקרע).
-
- הודעות: 360
- הצטרפות: 02 מרץ 2008, 09:21
- דף אישי: הדף האישי של טאו_להורות*
מה אמרתי בלידה
איזה דף נפלא!
אני חילונית גאה ללא שמץ חינוך דתי מהבית
בלידה הראשונה : אלוהים תעזור לי.. (לא יכול להיות????מה קורה לי??? )
הזוי ???!!!!
אני חילונית גאה ללא שמץ חינוך דתי מהבית
בלידה הראשונה : אלוהים תעזור לי.. (לא יכול להיות????מה קורה לי??? )
הזוי ???!!!!
-
- הודעות: 2042
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2005, 13:35
- דף אישי: הדף האישי של ילדת_טבע*
מה אמרתי בלידה
די סנילית...
בלידה השניה, צירי לחץ, אני על הצד, המילדת מזמינה אותי לגעת בראש היוצא ואני עונה "לא יכולה, הידיים שלי קצרות מידי..." תגובה המיילדת "יאלה יאלה תפסיקי לקשקש..." או משהו בסגנון (בין המנחשים מי כבודה יוגרלו תיק ותקליט).
אגב, גם היום (שלהי הריון שלישי) אני חשה בתופעת לואי הריונית שאף אחד לא מדבר עליה: התקצרות הידיים... או שאולי הבטן שלי עצומה...
ועוד מצירי הלחץ "ראבאק, זה כואב!!!!" ועל זה יאמר, כאילו דהההה.... גם המיילדת חשבה שזו הבחנה גאונית.
בלידה השניה, צירי לחץ, אני על הצד, המילדת מזמינה אותי לגעת בראש היוצא ואני עונה "לא יכולה, הידיים שלי קצרות מידי..." תגובה המיילדת "יאלה יאלה תפסיקי לקשקש..." או משהו בסגנון (בין המנחשים מי כבודה יוגרלו תיק ותקליט).
אגב, גם היום (שלהי הריון שלישי) אני חשה בתופעת לואי הריונית שאף אחד לא מדבר עליה: התקצרות הידיים... או שאולי הבטן שלי עצומה...
ועוד מצירי הלחץ "ראבאק, זה כואב!!!!" ועל זה יאמר, כאילו דהההה.... גם המיילדת חשבה שזו הבחנה גאונית.
מה אמרתי בלידה
לידה שלישית ומהירה -
שעה אחרי תחילת הצירים ואני בציר לחץ.
אני: איפה מיכל? תגיד לה שתבוא כבר , עוד כמה דקות יהיה פה תינוק בלעדיה.
בעלי מחליף צבעים , מסתובב בבית מבולבל ולבסוף חוזר מחדר השינה עם ארגז הלידה.
אני: בשביל מה הארגז?
בעלי: את יולדת , לא? את רוצה שאני אתפוס אותו או שתסגרי רגליים? (לא חושבת שראיתי אותו מפוחד כך בחייו)
אני: אתה רציני? טוב , אני סוגרת רגליים...
אחרי הלידה -
דבר ראשון שאני רואה כשהתינוק יוצא זה אשכים ענקיים.
אני: ידעתי! אמרתי לכם שזה בן.
בתחילת הצירים יחסית -
אני: וואו , זה היה ציר כואב במיוחד
בעלי: גם לי כואב לי הגב נורא
בלידה השניה מיכל ספרה איתי בצירים וזה מאוד עזר לי להעביר אותם
בלידה הזו היא לא הגיעה אז ביקשתי מבעלי שיספור איתי
אני: למה אתה סופר כל כך הרבה? למה עם מיכל הספירה היתה קצרה יותר? די , נמאס לי , תקרא למיכל.
שעה אחרי תחילת הצירים ואני בציר לחץ.
אני: איפה מיכל? תגיד לה שתבוא כבר , עוד כמה דקות יהיה פה תינוק בלעדיה.
בעלי מחליף צבעים , מסתובב בבית מבולבל ולבסוף חוזר מחדר השינה עם ארגז הלידה.
אני: בשביל מה הארגז?
בעלי: את יולדת , לא? את רוצה שאני אתפוס אותו או שתסגרי רגליים? (לא חושבת שראיתי אותו מפוחד כך בחייו)
אני: אתה רציני? טוב , אני סוגרת רגליים...
אחרי הלידה -
דבר ראשון שאני רואה כשהתינוק יוצא זה אשכים ענקיים.
אני: ידעתי! אמרתי לכם שזה בן.
בתחילת הצירים יחסית -
אני: וואו , זה היה ציר כואב במיוחד
בעלי: גם לי כואב לי הגב נורא
בלידה השניה מיכל ספרה איתי בצירים וזה מאוד עזר לי להעביר אותם
בלידה הזו היא לא הגיעה אז ביקשתי מבעלי שיספור איתי
אני: למה אתה סופר כל כך הרבה? למה עם מיכל הספירה היתה קצרה יותר? די , נמאס לי , תקרא למיכל.
-
- הודעות: 733
- הצטרפות: 04 אוקטובר 2001, 04:54
- דף אישי: הדף האישי של נטע_ש*
מה אמרתי בלידה
_אני: וואו , זה היה ציר כואב במיוחד
בעלי: גם לי כואב לי הגב נורא_
D-:
בעלי: גם לי כואב לי הגב נורא_
D-:
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה אמרתי בלידה
איזה דף כיפי!!
לידה שנייה- הכל יחסית מהיר, המיילדת אומרת לבעלי ולאחותי שיקראו לה כשאני אומרת להם שאני מרגישה את הלחץ בטוסיק. היא רק יוצאת ואני מרגישה את זה (מדהים כמה ששוכחים מהר וכמה שאין לי מושג עכשיו על מה אני כותבת...) ועד שאני מצליחה להסביר להם, אני צורחת כ"כ חזק שמייד מגיעים לחדר הלידה כל מי ששמע אותי. בגלל שהמים מקוניאליים, נראה לי שהצטרפו עוד שניים-שלושה רופאים. אני מסתכלת על העיניים של המיילדת ומקשיבה לה- מבחינתי חוץ ממנה אף אחד לא שם. אבל שששווררףףף לי בטירוף ואני מדי פעם צועקת "הצילו!!" היא מנסה לקבל את התינוקת, או לדאוג שלא אקרע, או לא יודעת מה ומכניסה את הידיים שלה, ואני בתגובה, כי כל-כך שורף לי- מתרחקת עם האגן כמה שאני יכולה (אני על מיטה במעין שכיבה-כריעה). היא מדברת איתי, אני מתרחקת ופתאום אחד הרופאים אומר לי: "תקשיבי לה". (ומה בדיוק נראה לך שאני עושה, ולמה בדיוק נראה לך שאתה עכשיו מדבר איתי?!! ולמה נדמה לי שאתה מעיז לשם את היד שלך עלי, או שאני מדמיינת?!!) הסתכלתי עליו במבט שאי אפשר לטעות בו, עם עוצמות נוספות של אישה יולדת וסננתי לעברו (אולי צעקתי?!): "תזוז מפה, אתה מפריע לי!"
לידה שנייה- הכל יחסית מהיר, המיילדת אומרת לבעלי ולאחותי שיקראו לה כשאני אומרת להם שאני מרגישה את הלחץ בטוסיק. היא רק יוצאת ואני מרגישה את זה (מדהים כמה ששוכחים מהר וכמה שאין לי מושג עכשיו על מה אני כותבת...) ועד שאני מצליחה להסביר להם, אני צורחת כ"כ חזק שמייד מגיעים לחדר הלידה כל מי ששמע אותי. בגלל שהמים מקוניאליים, נראה לי שהצטרפו עוד שניים-שלושה רופאים. אני מסתכלת על העיניים של המיילדת ומקשיבה לה- מבחינתי חוץ ממנה אף אחד לא שם. אבל שששווררףףף לי בטירוף ואני מדי פעם צועקת "הצילו!!" היא מנסה לקבל את התינוקת, או לדאוג שלא אקרע, או לא יודעת מה ומכניסה את הידיים שלה, ואני בתגובה, כי כל-כך שורף לי- מתרחקת עם האגן כמה שאני יכולה (אני על מיטה במעין שכיבה-כריעה). היא מדברת איתי, אני מתרחקת ופתאום אחד הרופאים אומר לי: "תקשיבי לה". (ומה בדיוק נראה לך שאני עושה, ולמה בדיוק נראה לך שאתה עכשיו מדבר איתי?!! ולמה נדמה לי שאתה מעיז לשם את היד שלך עלי, או שאני מדמיינת?!!) הסתכלתי עליו במבט שאי אפשר לטעות בו, עם עוצמות נוספות של אישה יולדת וסננתי לעברו (אולי צעקתי?!): "תזוז מפה, אתה מפריע לי!"
-
- הודעות: 230
- הצטרפות: 27 יולי 2010, 15:17
- דף אישי: הדף האישי של רותם_סנדק*
מה אמרתי בלידה
אני הפלונית אלמונית מלמעלה
-
- הודעות: 593
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 23:10
- דף אישי: הדף האישי של עפרה_שחר*
מה אמרתי בלידה
לידה ראשונה בבית, בנזוגי קופץ להביא ת'בריכה מהפלא ופלא השכנים, שרה'לה הגדולה מכולם מפקדת בעוז על הניפוח וחימום המים. רוני רות שלב, חברתי ודולתי שואלת אותו: תגיד, גם בפנימיה הצבאית צעקו עליכם ככה?
אני: "בואי אלי קטנה, מתוקה שלי, טובה, אני כבר סקרנית לראות אותך ארנבת" ושואגת כאילו אין מחר. כואב נורא. כל השכנים שמעו!
נעמה עלי במים, אני נשענת על בנזוגי מחובקת, היא מסתכלת עלי בעינין רב, נינוחה. חבל הטבור עוד פועם חצי שעה ואני רואה כתמים ורודים זוהרים מרצדים לי מול העיניים. שרה'לה חותכת את חבל הטבור ובבת אחת נעמה הופכת מאפור- כחלחלה לורודה ונושמת את הנשימה הראשונה שלה בעצמה. אני מחייכת אליה באושר אינסופי ויוצאת לי מהפה המילה: גוצי.
עד היום זה השם שאני קוראת לה. איזו לידה מושלמת.
אני: "בואי אלי קטנה, מתוקה שלי, טובה, אני כבר סקרנית לראות אותך ארנבת" ושואגת כאילו אין מחר. כואב נורא. כל השכנים שמעו!
נעמה עלי במים, אני נשענת על בנזוגי מחובקת, היא מסתכלת עלי בעינין רב, נינוחה. חבל הטבור עוד פועם חצי שעה ואני רואה כתמים ורודים זוהרים מרצדים לי מול העיניים. שרה'לה חותכת את חבל הטבור ובבת אחת נעמה הופכת מאפור- כחלחלה לורודה ונושמת את הנשימה הראשונה שלה בעצמה. אני מחייכת אליה באושר אינסופי ויוצאת לי מהפה המילה: גוצי.
עד היום זה השם שאני קוראת לה. איזו לידה מושלמת.
-
- הודעות: 457
- הצטרפות: 04 יולי 2010, 10:13
מה אמרתי בלידה
איך לא נתקלתי בדף הה עד עכשיו?? משעשע ביותר! ואצלי:
לידה מס' 1 - מתחילים צירים ומיד הם כל 3 דקות. בדרך לביה"ח, אנחנו מקדימה וההורים שלי מאחור (נכדה ראשונה, ילדה ראשונה, גרנו בחו"ל, חשבנו שזה יהיה מגניב..). אני מעבירה את הצירים בשקט יחסי, למרות שהם כואבים והדרך ארוכה... אמא שלי מאחור, בטון פולני: "טוב, שומעים שעוד לא ממש כואב לך..." מגיעים לאיזה רחוב ניו יורקי, אמצע הלילה, בדיוק יוצאת איזו משאית זבל שלא מצליחה לעשות רברס ואנחנו מאחוריה מסתכלים עליה יוצאת ונכנסת, יוצאת, נכנסת, יוצאת... בסוף נמאס לי ואני מוציאה את הראש מהחלון וצורחת: "Hey!! I'm having a baby here!!!" הנהג נבהל ומפנה את הדרך .
לידה מס' 2 - אני מגיעה לבי"ח עם צירים שלא כואבים לי, אבל בהחלט לוחצים והרופא אמר ללכת אז הלכתי... אני מגיעה לקבלה ויושבת שם וממלאה טפסים בנחת... כל שניה שואלים אותי מה אני עושה שם, ולא מבינים איך אני לא מתפתלת מכאבים. הם מסכימים להכניס אותי לחדר לידה רק אחרי שהרופא מתקשר להגיד להם שאני בפתיחה 5 (בדק אותי לפני כן ושלח לשם). בחדר לידה אני לבד, עד שמגיעה חברה להיות איתי (הבעל לא הספיק, הוא תקוע ברכבת בשעת העומס מניו ג'רזי לניו יורק). קצת אחרי, יש צירי לחץ ואני לוחצת להוציא את הקטנה... כולה 3 צירי לחץ והיא בחוץ. במהלכם הספיק איזה רופא לצעוק עליי "תפסיקי להשמיע קולות! את לא לוחצת טוב!!" הילדה נולדה שעתיים אחרי שהגעתי לביה"ח, תוך 3 לחיצות... העיקר שלא לחצתי טוב. אחרי שנולדה האחות לוקחת אותה הצידה, אני מתחננת "תנו לי אותה!" האחות: "לא, צריך קודם לנקות אותך!" היתה עוד התנהלות מזוויעה אחרי הלידה, שלא רצו לתת לי אותה כי היא לא התחממה מספיק או משהו הזוי שכזה... לפחות היה משהו ששכנע אותי ללדת בבית בפעם הבאה!
לידה מס' 3 - הפעם בבית! המיילדת באה אחרי שאני כשעה וחצי בצירים די צפופים. היא בודקת פתיחה על המיטה: 4 סמ'! אמא שלי מהצד מפרצפת בפולניות: "מה, זהו??" המיילדת ואני מחליפות חיוכים משועשעים. תוך שעה הילדה היתה בחוץ! בהכתרה יוצא ממני "אויויוי אויויוי!!" אמא שלי צוחקת "מאוד טיפוסי ליולדת יהודיה!" המיילדות צוחקות "זה קול אוניברסלי
לידה מס' 4 - שוב בבית, שוב קצר, רוב הלידה התלוננתי כמו ילדה קטנה, קיטרתי, וייללתי "תצא כבר!" בסוף הוא יצא כבר.
לידה מס' 1 - מתחילים צירים ומיד הם כל 3 דקות. בדרך לביה"ח, אנחנו מקדימה וההורים שלי מאחור (נכדה ראשונה, ילדה ראשונה, גרנו בחו"ל, חשבנו שזה יהיה מגניב..). אני מעבירה את הצירים בשקט יחסי, למרות שהם כואבים והדרך ארוכה... אמא שלי מאחור, בטון פולני: "טוב, שומעים שעוד לא ממש כואב לך..." מגיעים לאיזה רחוב ניו יורקי, אמצע הלילה, בדיוק יוצאת איזו משאית זבל שלא מצליחה לעשות רברס ואנחנו מאחוריה מסתכלים עליה יוצאת ונכנסת, יוצאת, נכנסת, יוצאת... בסוף נמאס לי ואני מוציאה את הראש מהחלון וצורחת: "Hey!! I'm having a baby here!!!" הנהג נבהל ומפנה את הדרך .
לידה מס' 2 - אני מגיעה לבי"ח עם צירים שלא כואבים לי, אבל בהחלט לוחצים והרופא אמר ללכת אז הלכתי... אני מגיעה לקבלה ויושבת שם וממלאה טפסים בנחת... כל שניה שואלים אותי מה אני עושה שם, ולא מבינים איך אני לא מתפתלת מכאבים. הם מסכימים להכניס אותי לחדר לידה רק אחרי שהרופא מתקשר להגיד להם שאני בפתיחה 5 (בדק אותי לפני כן ושלח לשם). בחדר לידה אני לבד, עד שמגיעה חברה להיות איתי (הבעל לא הספיק, הוא תקוע ברכבת בשעת העומס מניו ג'רזי לניו יורק). קצת אחרי, יש צירי לחץ ואני לוחצת להוציא את הקטנה... כולה 3 צירי לחץ והיא בחוץ. במהלכם הספיק איזה רופא לצעוק עליי "תפסיקי להשמיע קולות! את לא לוחצת טוב!!" הילדה נולדה שעתיים אחרי שהגעתי לביה"ח, תוך 3 לחיצות... העיקר שלא לחצתי טוב. אחרי שנולדה האחות לוקחת אותה הצידה, אני מתחננת "תנו לי אותה!" האחות: "לא, צריך קודם לנקות אותך!" היתה עוד התנהלות מזוויעה אחרי הלידה, שלא רצו לתת לי אותה כי היא לא התחממה מספיק או משהו הזוי שכזה... לפחות היה משהו ששכנע אותי ללדת בבית בפעם הבאה!
לידה מס' 3 - הפעם בבית! המיילדת באה אחרי שאני כשעה וחצי בצירים די צפופים. היא בודקת פתיחה על המיטה: 4 סמ'! אמא שלי מהצד מפרצפת בפולניות: "מה, זהו??" המיילדת ואני מחליפות חיוכים משועשעים. תוך שעה הילדה היתה בחוץ! בהכתרה יוצא ממני "אויויוי אויויוי!!" אמא שלי צוחקת "מאוד טיפוסי ליולדת יהודיה!" המיילדות צוחקות "זה קול אוניברסלי
לידה מס' 4 - שוב בבית, שוב קצר, רוב הלידה התלוננתי כמו ילדה קטנה, קיטרתי, וייללתי "תצא כבר!" בסוף הוא יצא כבר.
מה אמרתי בלידה
לידה ראשונה, בבית- "בואי אליי בואי אליי הנה אני יולדת אני גדולה כן כן בואי בואי עוד עוד" בת'כלס זה נשמע כמו אורגזמה וגם הרגיש כך (אוח איזה טוב!)
לידה שניה, בבית חולים- "לא, לא לא, לא יכולה לשבת לא רוצה לשבת לא רוצה לשכב לא רוצה מוניטור לא רוצה עירוי לא לא אה אה אה אחחחחח, די!!!!!!!!!!!" שתי לחיצות והתינוק יצא. שמונה דקות אחרי שהגענו לבית החולים, כולם באטרף סביבינו כי הגעתי בצירי לחץ ופתיחה מלאה עם עובר ענק (נולד ארבע וחצי), מים מקונייאלים ומיילדת בית שלא הצליחה להגיע אליי הביתה כי נתקעה באיזה פקק?! הזוי אבל גדול. אה כן וגם את מספר ת.ז שלי הצלחתי להגיד למי ששאלה שם בכניסה כי האיש שלי התבלבל....
לידה שניה, בבית חולים- "לא, לא לא, לא יכולה לשבת לא רוצה לשבת לא רוצה לשכב לא רוצה מוניטור לא רוצה עירוי לא לא אה אה אה אחחחחח, די!!!!!!!!!!!" שתי לחיצות והתינוק יצא. שמונה דקות אחרי שהגענו לבית החולים, כולם באטרף סביבינו כי הגעתי בצירי לחץ ופתיחה מלאה עם עובר ענק (נולד ארבע וחצי), מים מקונייאלים ומיילדת בית שלא הצליחה להגיע אליי הביתה כי נתקעה באיזה פקק?! הזוי אבל גדול. אה כן וגם את מספר ת.ז שלי הצלחתי להגיד למי ששאלה שם בכניסה כי האיש שלי התבלבל....
-
- הודעות: 29
- הצטרפות: 16 אוגוסט 2010, 21:04
- דף אישי: הדף האישי של הולך_בדרכי*
מה אמרתי בלידה
וואו בנות! איזה דף מדהים!! גם בנים יכולים להכנס רגע- נכון? ניקיתי רגליים בחוץ
מזמן לא התרגשתי ככה מדף אם בכלל- איזה עוצמות. למרות שצחקתי הרבה- הוא לא מצחיק בכלל. יולדת שקוראת הצילו- הרגע כולו במילה אחת.
מה עוד יש לומר?
הרבה יותר עוצמתי מלצאת למילואים.
מזמן לא התרגשתי ככה מדף אם בכלל- איזה עוצמות. למרות שצחקתי הרבה- הוא לא מצחיק בכלל. יולדת שקוראת הצילו- הרגע כולו במילה אחת.
מה עוד יש לומר?
הרבה יותר עוצמתי מלצאת למילואים.
מה אמרתי בלידה
אחרי כ15 שעות של צירים, למיילדת המדהימה סיגל (במרכז הטבעי של תה"ש): טוב, היא כבר לא תצא, נראה לי שאני אלך הביתה...
סיגל: טוב, לכי הביתה...
רק אז קלטתי שזה משפט מטופש, כשהוא נאמר אני זוכרת שממש התכוונתי אליו.
אל חשש, 4 שעות אח"כ, היא אכן יצאה! כמו גדולה (3.750... )
סיגל: טוב, לכי הביתה...
רק אז קלטתי שזה משפט מטופש, כשהוא נאמר אני זוכרת שממש התכוונתי אליו.
אל חשש, 4 שעות אח"כ, היא אכן יצאה! כמו גדולה (3.750... )
מה אמרתי בלידה
לידה שנייה, מהירה כמו קודמתה, אין זמן להרבה דיבורים:
23:15 - (התחילו צירים, יוצאת לסלון) "ערן, תמלא את הבריכה, פזר את הכלבות אצל השכנים".
23:45 - (המיילדת מגיעה, בודקת פתיחה) "מה, רק חמש???"
00:45 - (התינוקת בחוץ) "את הילד הבא מאמצים!"
23:15 - (התחילו צירים, יוצאת לסלון) "ערן, תמלא את הבריכה, פזר את הכלבות אצל השכנים".
23:45 - (המיילדת מגיעה, בודקת פתיחה) "מה, רק חמש???"
00:45 - (התינוקת בחוץ) "את הילד הבא מאמצים!"
-
- הודעות: 102
- הצטרפות: 03 אוגוסט 2007, 02:17
- דף אישי: הדף האישי של מטפחת_ירוקה*
מה אמרתי בלידה
המיילדת לרופא: דוקטור, הפתיחה 2 וחצי, היולדת ממש סוערת
היולדת כלומר אני, בתוך תוכה: יא סתומה, אם היית מרגישה את מה שאני עוברת גם את היית סוערת!!
הרופא שמבקש לעשות בדיקת פתיחה נוספת, למרות שמהקודמת עברו רק כ-40 דקות: היא בפתיחה של 9.5, לכן היא סוערת!! לחדר לידה, מייד!
היולדת כלומר אני, בתוך תוכה: יא סתומה, אם היית מרגישה את מה שאני עוברת גם את היית סוערת!!
הרופא שמבקש לעשות בדיקת פתיחה נוספת, למרות שמהקודמת עברו רק כ-40 דקות: היא בפתיחה של 9.5, לכן היא סוערת!! לחדר לידה, מייד!
מה אמרתי בלידה
לידה ראשונה, אחרי שהאפידורל התחיל להשפיע:
מרגישה את החסד האלוהי,
הלב נפתח כמו שמעולם לא היה פתוח, אני מפזרת אהבה על בן זוגי ואב התינוק(שכבר אינו בן זוגי)
על חברתי שלצידי, אהבה והודייה אין סופיים, התעלות שאף סם לא יכול להביא,
נישאתי על גלי הסוד שנוכח בחדר וממלא את יישותי.
אושר צרוף ומוחלט, התמזגות עם הבריאה/אלוהים/הרוח הגדולה.
מרגישה את החסד האלוהי,
הלב נפתח כמו שמעולם לא היה פתוח, אני מפזרת אהבה על בן זוגי ואב התינוק(שכבר אינו בן זוגי)
על חברתי שלצידי, אהבה והודייה אין סופיים, התעלות שאף סם לא יכול להביא,
נישאתי על גלי הסוד שנוכח בחדר וממלא את יישותי.
אושר צרוף ומוחלט, התמזגות עם הבריאה/אלוהים/הרוח הגדולה.
-
- הודעות: 123
- הצטרפות: 13 מרץ 2011, 23:21
- דף אישי: הדף האישי של צפרדע_צבי_ופרפר*
מה אמרתי בלידה
בצירי הפתיחה כואבים: אני לא מבינה איך המין האנושי ממשיך להתקיים, אנחנו לא עושים את זה שוב אף פעם !!!!
כמובן שעכשיו אנחנו כבר מתכננים מתי יהיה הילד הבא, וכך הבנתי איך אנחנו מתרבים- השכחה המתוקה והקסם שבקצה השני של חבל הטבור
כמובן שעכשיו אנחנו כבר מתכננים מתי יהיה הילד הבא, וכך הבנתי איך אנחנו מתרבים- השכחה המתוקה והקסם שבקצה השני של חבל הטבור
מה אמרתי בלידה
ילדתי במעייני הישועה ושאלתי את המילדת אך אתן עוברות את היסורים האלה כל כך הרבה פעמים?! אלוהים אדירים
כמובן שאיך שהתינוק יצא הרגשתי כזאת עוצמה והתרגשות שפשוט כל הכאב נעלם כאילו רק דמיינתי לשניה אותו
אגב איזה דף כייפי...
כמובן שאיך שהתינוק יצא הרגשתי כזאת עוצמה והתרגשות שפשוט כל הכאב נעלם כאילו רק דמיינתי לשניה אותו
אגב איזה דף כייפי...
מה אמרתי בלידה
אני רק צעקתי. דבר שלא הולם אותי לחלוטין.
ותוך שאני מתכננת בראשי לומר למיילדת שאני רוצה ללדת בתנוחה מסויימת, הילד כבר היה בחוץ:)
בעלי אחר כך היה בשוק ממני שצעקתי ונורא נבהל. ומבחינתי זה היה מעולה,הצעקות היו בדיוק הדבר הנכון לעשות בשבילי וממש לא בגלל סבל או משהו.
ועד היום אני מרוצה מעצמי שבלידה הזו צעקתי והיה לי טוב (בניגוד לקודמת שבכיתי ונאנקתי חרישית,וסבלתי כל כך)
ותוך שאני מתכננת בראשי לומר למיילדת שאני רוצה ללדת בתנוחה מסויימת, הילד כבר היה בחוץ:)
בעלי אחר כך היה בשוק ממני שצעקתי ונורא נבהל. ומבחינתי זה היה מעולה,הצעקות היו בדיוק הדבר הנכון לעשות בשבילי וממש לא בגלל סבל או משהו.
ועד היום אני מרוצה מעצמי שבלידה הזו צעקתי והיה לי טוב (בניגוד לקודמת שבכיתי ונאנקתי חרישית,וסבלתי כל כך)
מה אמרתי בלידה
תינוקי, צא בבקשה
אני רוצה לגעת בראש שלך
אני רוצה לראות אותך
אני רוצה לגעת בראש שלך
אני רוצה לראות אותך
מה אמרתי בלידה
הסתכלתי לבן זוג בעיניים ואמרתי : כואב לי. והוא ענה : אני מאמין לך.
חבל שכאב לי לצחוק כי זה היה מאוד מצחיק.
חבל שכאב לי לצחוק כי זה היה מאוד מצחיק.
-
- הודעות: 50
- הצטרפות: 07 אוגוסט 2011, 21:54
מה אמרתי בלידה
בלידה הראשונה שלי צעקתי המון (כי כאב לי המון...)
אבא שלי היה מחוץ לחדר הלידה ושמע את הצעקות.
אבא שלי: "אמא שלה לא צעקה בלידות.
היא לא קיבלה את זה מאמא שלה.
כנראה היא קבלה את זה ממני...!!!"
אבא שלי היה מחוץ לחדר הלידה ושמע את הצעקות.
אבא שלי: "אמא שלה לא צעקה בלידות.
היא לא קיבלה את זה מאמא שלה.
כנראה היא קבלה את זה ממני...!!!"
מה אמרתי בלידה
דף מגניב!
בשתיים מהלידות שלי, כשבעלי לא היה בחדר בדיוק ברגע שהתינוק כבר עמד לצאת צרחתי - אלוני! (נניח בעלי), תביאו לי את אלוני! אני לא יולדת בלי אלוני!
בלידה האחרונה שילדתי עם דולה, וגם כאן הצלחתי להגיע ללידה ממש כשהיא עוד עלתה במעלית כבר צרחתי - שרה (נגיד), תביאו לי את שרה, אני לא יולדת בלי שרה! (בעלי ממש נפגע...)
בקיצור -אני יותר מומחית בלהתאפק מאשר בללדת...
בשתיים מהלידות שלי, כשבעלי לא היה בחדר בדיוק ברגע שהתינוק כבר עמד לצאת צרחתי - אלוני! (נניח בעלי), תביאו לי את אלוני! אני לא יולדת בלי אלוני!
בלידה האחרונה שילדתי עם דולה, וגם כאן הצלחתי להגיע ללידה ממש כשהיא עוד עלתה במעלית כבר צרחתי - שרה (נגיד), תביאו לי את שרה, אני לא יולדת בלי שרה! (בעלי ממש נפגע...)
בקיצור -אני יותר מומחית בלהתאפק מאשר בללדת...
-
- הודעות: 3287
- הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
- דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם
מה אמרתי בלידה
קטעים אתכן!
-
- הודעות: 108
- הצטרפות: 24 מאי 2014, 22:41
- דף אישי: הדף האישי של דרדרית_בין_החוחים*
מה אמרתי בלידה
מותשת מהצירים אני מרימה את הראש, ואומרת לנוכחים- בעלי, הדולה והמיילדת-בטון מאשים:
אני היחידה שסובלת פה!
אני היחידה שסובלת פה!
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 02 ינואר 2015, 17:51
מה אמרתי בלידה
למיילדת שהציעה לי כדור פיזיו : ״ אני לא רוצה להתקדם , אני הולכת לקרוא למרדים, אני יודעת איפה החדר שלו ״ מחזיקה את שקית העירוי בידיים ויוצאת מהחדר, בעליו המיילדות משכנעים אותי להישאר ולחכות למרדים שהוא יבוא כי כבר קראו לו. למרדים: ״אני לא מתקדמת מבטיחה תעשה לי בבקשה אין לי ציר אין לי ציר אין לי ציר בבקשה הנה הנה אני לא זזה אני חתול אני פסל של חתול״ איך שהוא נכנס לחדר התמקמתי בתנוחה והודעתי לבעלי ״תצא עכשיו אני עושה אפידורל ״ המרדים למיילדות;״ בנות תבדקו אותה אני לא עושה לה היא מתקדמת ״ אני למיילדות:״ לא אל תבדקו אני לא מתקדמת מבטיחה בוא רק נעשה אפידורל אין לי ציר אין לי ציר הנה אני לא זזה אני פסל ״ המילדת בודקת ומשקרת למרדים ואני יודעת שהיא משקרת כי אני יודעת שאני מתקדמת .
-
- הודעות: 50
- הצטרפות: 07 אוגוסט 2011, 21:54
מה אמרתי בלידה
לידה רביעית, תנוחה בין עמידת שש לתנוחת עכבר, אחרי לידה שכואבת יותר זמן ממה שאני רגילה, התינוק יוצא.
אני, עוד לפני שהסתובבתי כדי לראות אותו, צריכה לעכל את מה שקורה לפני שאני זזה:
"ברוך השם שזה נגמר!
איזה כיף שהוא בחוץ!
יצא לי קקי?"
(תשובה: לא)
אני, עוד לפני שהסתובבתי כדי לראות אותו, צריכה לעכל את מה שקורה לפני שאני זזה:
"ברוך השם שזה נגמר!
איזה כיף שהוא בחוץ!
יצא לי קקי?"
(תשובה: לא)
מה אמרתי בלידה
בלידה השנייה, הטובה והמתקנת תודה לאל....
בצירי הלחץ אני מבקשת ממנה- בואי גורה קטנה, בואי אלי...
עד היום אני נזכרת בלידה השנייה בחיוך, בניגוד לראשונה.
איך הרגשתי כמו לביאה, נמרה.
איזה כיף להיזכר
בצירי הלחץ אני מבקשת ממנה- בואי גורה קטנה, בואי אלי...
עד היום אני נזכרת בלידה השנייה בחיוך, בניגוד לראשונה.
איך הרגשתי כמו לביאה, נמרה.
איזה כיף להיזכר