מה ליקטנו אתמול

אנונימי

דף זה הוא ארכיון של הדף מה ליקטנו היום
ראו גם: מדור לקטים | מידע תזונתי אודות צמחי בר

בואו ננסה להשאיר את העמוד בשביל חלוקת שלל.. לשאלות ודיון יש את מדור לקטים

כל יום כמעט, שעתיים בערך לפני ארוחת הצהריים (הארוחה הגדולה שלנו), אני ומומו יוצאים ללקט. אנחנו מלקטים בעיקר צמחי-בר-אכילים לסלט, אבל גם לקט שכחה ופיאה (gleaning) מחצרות "של" אנשים אחרים, וגם דברים מהגינה והבוסתן שלנו. כל יום אנחנו חוזרים עם שלל מסוג אחר - תלוי בעונה ובאזור. אנחנו בעיקר בתוך הישוב אבל גם יוצאים לישובים אחרים באזור. מדהים אותי איך כמה צעדים, זווית אחרת של השמש, סוג אדמה קצת אחר, ויש מגוון אחר לגמרי של צמחים ללקט.
בכל מקרה, יש לי תחושת גאווה בשלל שלנו.. ואני פותח עמוד זה כדי לספר מה ליקטנו היום (כשיש זמן לכתוב) - ואני מזמין מלקטים אחרים לחלוק את שללם אף הם. אפשר לחשוב על העמוד הזה כחפלק וירטואלי. (מה זה חפלק).

אז מה ליקטנו היום?
בבוקר קטפנו קלמנטינות ושק ענק של אבוקדו מסוג אתינגר. כל אבוקדו חצי קילו נראה לי..
מזה כמה ימים אנחנו יוצאים אל הכביש, והמכונית הראשונה שעוצרת לנו אנחנו נוסעים איתה לאן שהיא לוקחת אותנו - ושמה מלקטים. אז היום המכונית שעצרה לקחה אותנו לצומת חנניה. בעיקר דגני-בר מתחת לזייתים (הרבה עצים לא נמסקו בכלל דרך אגב), אז עוצרים טרמפים לכיוון ההפוך ומגיעים לישוב מרון. קודם כל מצאנו עץ אגוזי מלך ואספנו שקית גדולה. למדנו מהר להבחין בין הכבדים לקלים שאין בהם כלום. עברנו דרך המפעל לייבוש שזיפים וגילינו שאפשר להשיג שם שזיפים שרק יובשו בשמש - בלי שום חומרים ובישולים (רק בחנות המפעל אפשר להשיג אותם ככה). עלינו על הגבעה שמאחורי הישוב - מלבד האשפה, זה מקום מקסים. טראסות עדינות שמשתלבות כל-כך יפה בנוף. ליד סלע אני מוצא ריכוז של אפונת בר - לא ראיתי כזאת כמות בשום מקום אחר עד עכשיו - קוטפים לפי חוק האספרגוס. יש גם עלים צעירים של חרדל בשפע, פה ושם כוכבית (הצמח האהוב עלינו בימים אלו..), וגם גדילן וסוג דומה קצת לגדילן שאיני יודע את שמו בטעם עדין של חסה. יש גם המון עלים של גזר-בר כל שהוא עם טעם סביר. מומו מאד נהנתה לטפס על הסלעים ולהכנס לבית הערבי הנטוש והמערות. בדרך חזרה עצר לנו האוטובוס של המועצה שמסיע ילדים בחזרה מהבית-ספר (אין יותר מדי מקומות בעולם שהסעת ילדים לוקחת טרמפיסטים!). כשעוברים בכפר שמאי, דרך החלון אני רואה ריכוזים ירוקים מענינים בשולי היישוב. אולי מחר ניסע לשם. בכניסה לאמירים מומו מראה לי עץ צנובר שהיא גילתה לאחרונה. בבית מכינים סלט שכולל את העלים הירוקים ועוד כרוב וכרובית ואבוקדו. זהו. אחלה יום.

מאז שעברנו לכרכור אנחנו אוכלות פטל, יש המון שיחי פטל בדרך לשדות והידיים שלי מלאות חתכים מהקוצים. הדשא בחצר לא נקצץ כי יש עליו חובזה.

אנחנו ליקטנו אתמול בתוך הישוב שלנו: סלק בר (הכי הרבה), כתמה, עלי חרחבינה, חרציות (רק צימוח צעיר, ולא הרבה), חרדל, ומגינה ציבורית - בזיליקום, נענע וכובע נזיר.
מכל אלה עשינו סלט נפלא עם עגבניות, אבוקדו וקצת תיבול.
חוץ מזה מסקנו זיתים ממש בשלים שנשארו על אחד העצים.
ואכלנו אספרגוס בשטח - ובאמת שאלתי את עצמי איך יודעים עד איפה הוא טעים?
היום אני אנסה לפעול כמלקטת שומרת חוק (האספרגוס) - ונראה אם זה עובד.

הוי כוכבית זה כ"כ טעים... פעם היה צומח ליד הבית שלנו, עכשיו אני לא יודעת איפה למצוא.

with passion , תודה על הפירוט ועל הדף!
אנחנו מלקטים בכפר תבור, והליקוט הופך לסיפור ביחד עם האנשים. אנחנו ליקטנו אתמול (היום טרם יצאנו) - אשכולית, 2 פומליות אדומות, קצת תפוזים ולימונים מהחצר של יעקב, שעל הדרך ניסה לברר מה אני עושה ואיך מתפרנסים בחינוך ביתי, ועוד כמה קלמנטינות עסיסיות עם המון גרעינים מאשה בשכונת השקדים שסיפרה שעלתה באקסודוס וגרה בעבר בבת גלים וכמה נורא שהטילים במלחמה הרסו את השכונה, וקצת פקאנים בטעם קלוי משטח פתוח ליד המועצה, וקצת לואיזה והדס ורוזמרין מגדר חיה, לטובת תה מחמם.

שלום לאחיותי המלקטות. אני נרגש לשמוע על שללכם והסיפורים הנלווים. אני מעודד ומבקש לשמוע עוד!

מורינגה רותמית - איפה את..? או יותר מדויק - איפה יש אספרגוס בשל?? פה זה רחוק מבשל.. התוכלי לשים תמונות של מה שקטפת ? (סלק בר, כתמה, עלי חרחבינה, חרציות) מכיוון שאני לא לומד בצורה מתודית יש לי אי אלו חורים בהשכלה בכל הנוגע לשמות הצמחים בעברית וערבית. אני רוצה להיות בטוח בנוגע לחרחרבינה וכתמה.

הי אופק, איזה דף מעניין! ממש עושה חשק לצאת לטיול ארוך. אנחנו בינתיים רק מלקטים פירות ואגוזים מהעצים שלנו ושל שכנים שמרשים.

היום יצאנו לכפר שמאי (אל-סמועי). חתכנו ימינה לדרך האפר שמפרידה בין הבתים והלולים.. ריח העופות היכה באפי והיה קשה להריח שישנם שדות מסחריים של הדס (כשר למהדרין) מלבלב מתחת לאף. לא נראה שזה מפריע למומו והיא מתרגשת לראות כל סוללה מקרקרת. שפע של חנקן! החוביזה חוגגת, עוד לא ראיתי עלים גדולים כל כך. חוץ מחוביזה אני רואה בעיקר חרדל. חרדל בגובה מטר! הגבעול לא חריף - מתוק אפילו. קטפנו את הרימונים האחרונים שלנו לפני שבוע, ולרוב העצים שאני רואה נשארו רק מעטים שנגועים ומרוקנים. אולם שם ליד הלול אני רואה כמה שנראה שאולי נשאר בהם משהו. נושף על הג'וקים, מבקע, ו..YYYY.. איזה יופי - גרעינים אדומים כל כך שהם שחורים בכלל! ואיזה טעם של תירוש מתוק מרוכז עם לימונדה. קטפנו עוד כמה ל-קינוחים חיים מאוחר יותר והמשכנו.

שלט חוצות באמצע הישוב: "טוסקנה בגליל"... עוד מושב חקלאי שמוכר את אדמתו (או גופו) היקרה (הרי אין לה מחיר). חצאי דונם לוילות לאנשים שרוצים "בית בכפר" אבל "לעבוד בעיר". ולזה קוראים טוסקנה? הרי טוסקנה מתאפיינת בחקלאות, בחוות, זיתים וכרמים, לא וילות פולשניות! עצוב.

עברנו ליד לול מודרני ענק בגודל של סופרמרקט.. הכל אוטומטי - נראה לי שהחקלאי הטוטליטרי של היום למעשה מכונאי ומנהל חשבונות.. אמרו לנו שיש עוד לול אחד עוד יותר גדול ומומו רצתה ללכת לראות גם את זה..

תושבת קשישה וחביבה אומרת שלום. מספרת שהגיעה באונייה ממרוקו לפני 50 שנה ולא עזבה מאז. מזמינה את מומו לעזור לה ללקט ביצים ונותנת לי רשות ללקט בחצר שלה. כמו רוב אגוזי המלך שאני רואה בינתיים, אין כמעט פרי או שהוא עובש (מישהו יכול להמליץ לי על מקום טוב ללקט אגוזי מלך?), עוד רימונים!, ואז.. ליד חבל הכביסה, יש ריבוע קטן של אדמה בין האבנים והוא גדוש גדוש בכוכבית ענקית! ב-30 שניות מילאתי את השקית הגדולה. למה רק פה? ואז, עוד כמה צעדים ואני רואה ריכוז גדוש של חומעה (sorrel) גם כן, למה רק פה? גם החומעה וגם הכוכבית בטעם אלוהי. האם מסריני בערבית זה כוכבית או חומעה?? אני מקבל מסרים לא עקביים מהנכדים של הפלאחים.

אני חוזר ללול שם מומו אוספת ביצים ומאוד נהנית. אני מראה לקשישה את הכוכבית ואת החומעה, והיא אומרת "אהה... זה, יהודים לא אוכלים את זה".
וככה, במשפט אחד קצר וקולע, היא מסבירה למה אדמת הארץ לא ממש שייכת למתנחלים והמתנחלים לא ממש שייכים לכאן.. מה הם עושים כאן בכלל? קודם כל גוזלים ומפקיעים, אומרים זה שלי, אחרי זה משתלטים עם חקלאות טוטליטארית, אחרי זה מוכרים את האדמות לבנייה עם רמת חיים (או רע-מת חיים) ללא איכות... במקום להתחבר לאדמה אנחנו שופכים דם כדי שנוכל לקרוא לה "זה שלנו".

חרדי עוצר לנו בדרך חזרה ומומו שואלת למה פיאות ולמה שחורים, אבל היא מתביישת לשאול אותו. בבית אנחנו מוצאים את התשובות בויקיפדיה.

תמונה של חומעה:
+

מן הכבוד לאחיי\ותי הפלאחים\יות, אציין שכפר-שמאי ואמירים יושבים על אדמות הכפר אל-סמועי שמנה 340 תושבים כשנחרב וטוהר-אתנית על ידי אחיי הכובשים ב-12 במאי 1948 במבצע חירם.

מאוד נהנית לקרוא בדף הזה. נותן השראה ומחכים!
אנחנו גרים בעיר קטנה ולא בחינוך הביתי (לצערי) כך שאין לנו זמן לדברים חשובים (כמו ללקט), אבל אתמול עשיתי הליכה עם הילדים ומצאנו גזם של עץ אשכולית עם המון אשכוליות נהדרות. היינו בלי שקית אז לקחנו כמה שאפשר בידים

איפה יש אספרגוס בשל?? פה זה רחוק מבשל..
במשגב. אני לא יודעת אם זה נקרא בשל - אנחנו אוכלים את הצימוח הצעיר והוא ממש טעים.

התוכלי לשים תמונות של מה שקטפת ? (סלק בר, כתמה, עלי חרחבינה, חרציות)
אני לא יודעת איך לעשות את זה

אני מקבל מסרים לא עקביים מהנכדים של הפלאחים.
בערבית יש הרבה בלגן בשמות של צמחים: לכמה צמחים שונים קוראים באותו שם, וגם- באזורים שונים קוראים לאותו צמח בשמות שונים.

היום היה יום טוב. בבוקר קטפנו (אני ומומו) סל ענק של תפוזים. אחר כך עבדנו על הערוגות\טראסות החדשות אותן אני מכין בשביל שתילים של kale.. שממלאים את הסלון וסבתא מתלוננת.. החלטנו ללכת לא רחוק - לישוב ממול - שפר. אני מוצא, אחרי שביקרנו במירון, כפר שמאי, ושפר, שנוח לי יותר במושבים החקלאיים האמיתיים.. יותר בלאגן, יותר הזנחה, יותר גינות ירק, ויותר מקום לעשבים לצמוח! אמירים נהפכה לשוויצבריה מרובה מסאג'ים ובקתות עץ לעשירים. יש בשפר שפע אדיר של פירות הדר.. כמעט בכל חצר יש מגוון של לפחות 3 סוגים שונים. האוכלוסיה מזדקנת ורבים מהצעירים לא חזרו (שפר מוכרים את אדמותיהם כרגע עם משרד מכירות והכל.. על הכביש הראשי.. "חמדת יער" קוראים לזה), לכן יש עודפים - ומבלי לבקש בכלל, נשים מבוגרות ואותנטיות שיושבות במרפסת מזמינות אותנו לקטוף מהפירות..
מצאנו פומלות, אשכוליות, תפוזים, לימונים, אתרוג מקסים, ואפילו סברס אחד ! מאוחר משגע בטעמו וצבעיו.
גם עלי-בר מצאנו בשפע - מצאתי כאן ריכוז גדול במיוחד של חרציות... אז ככה: עלי חרצית, עלי חוביזה, עלי כתמה, עלי כוכבית, עלי כרוב, עלי ביקיה. הסלט שיצא עם האבוקדו מזן האס הראשונים וחומוס חי... היה אורגזמי במיוחד (ראו חומוס חי.
בנוסף אספנו פקאנים, שקדים, אגוזי מלך. ולקינוח - צוף של יערת דבש.

איזה תיאורים מעוררי קנאה.
לנו אין כאן שום מקום לאסוף בו.
ואם יש פה לאיזה תושב עץ פרי בחצר, אז החצר עם חומה גבוהה, גדר ברזל חשמלית עם אינטרקום, ורוטווילר.

היום קמתי בבוקר עם רצון ללקט..
בגלל שההכרות שלי עם צמחי בר אכילים שואפת ל-0 יצאנו פשוט, אני והבן, לטיול סביב הישוב.

ניסיתי להרגיש כל מיני צמחים בדרך, פתאום ראיתי קרבה משפחתית של כל מיני צמחים לירקות שיש לנו בגינה אבל לא העזתי לנסות..
פתאום חשבתי שאני דורכת על כל כך הרבה צמחים בדרך שיכולים להיות אכילים..
פגשנו כמה עצי חרוב בדרך אבל הפירות היו ממש יבשים . זו לא העונה או שהעצים בעיתיים?
חזרנו מטיול מדהים רק עם משהו מאוד מוכר - חופן עלי חוביזה וניגשנו להכין סלט.. לקחתי כמה ירקות מהמקרר , הוספתי את החוביזות ואז... יצאנו לגינה להשלים "נשנושים":

קטפנו את כל העלים הירוקים שיכולנו למצוא - פטרוזיליה, כוסברה , סלרי , שומר, עלי בטטה, עלי אל סיינה (נדמה לי שככה קוראים לזה . קיבלתי את הזרעים פעם באיזה מפגש.. נראה ממשפחת החלמתיים), עירית , כובע נזיר, עלי צנונית , עלי כרובית..
אחר כך שמנו כמה פרחים בקערה - פרח קלנדולה אחד (מקווה שזה אכיל.. ) , פרחי רוזמרין, פרחים של לבלב (קטניה שעועיתית )..

יצא סלט סוף הדרך , טעים , צבעוני ומטהר.
הלוואי ויכולנו לארגן איזה טיול ככה ביחד, להכיר קצת יותר צמחים.. נראה לי פשוט חוויה מדהימה.

תודה רבה על ההשראה!

זו לא העונה או שהעצים בעיתיים
זו לא העונה. ספטמבר זו כן העונה. דצמבר כבר לא.
_יצא סלט סוף הדרך , טעים , צבעוני ומטהר.
הלוואי ויכולנו לארגן איזה טיול ככה ביחד, להכיר קצת יותר צמחים.. נראה לי פשוט חוויה מדהימה._
יאללה, הולך! count me in

גמני חשבתי לבקש מהמלקט מאמירים

להוביל אותנו בינות לעשבים..
אולי בחנוכה ? נשמח.

אנונימי

גמני בפנים

האמת שגמני הייתי רוצה...

איזה יופי. אני מחייך וחם לי בלב. זהו העמוד האהוב עלי ביותר באתר עד כה. גמני מאד אשמח להפוך את העמוד לפחות וירטואלי, כלומר יותר אמיתי בשר ודם!

אשמח לליקוט בשבט בכל זמן שהוא. היום היינו בספסופה.. שם מצאנו הרבה מאד כוכבית וקצת חומעה. נראה לי הכוכבית אוהבת הקור כי אני לא מוצא כל כך הרבה כשאני יורד בגובה ההר. וגם.. עץ אפרסמונים שכל עליו נשרו ורק כדורים כתומים ומושלמים מקשטים אותו לחג המולד! זה הסוג שמייבש את הפה אבל על העץ היו לא מעט רכים ובשלים וכל כך כל כך טעימים יחסית לאלה מהשוק.. אי אפשר לקנות כאלה שבשלים טבעית מהעץ הרי.

אמא אדמה - איך הטעם של עלי בטטה?? אני מאד מסוקרן.. ואם זה טוב אשמח לגדל ובשנה הבאה בחנוכה אני אכין לטקאס מהשורשים (השנה אני מכין מדלעת, תפוחים, בצל ופשתן). גם עלי אל סיינה ופרחים של לבלב (זה לא חלק מהגוף..?) מסקרנים אותי. התוכלי לשים תמונות?

באהבה.

עלי בטטה, אם אני לא טועה ומתבלבלת בין שפע הטעמים , היו טיפה חרפרפים.. אני אנסה שוב בקרוב..
רציתי מאוד לשים תמונות אבל קשה לי עם הפרוצדורה..

אני אצלם ואעזר בך, טוב?

היום הייתי אצל חברה שכנראה גם נדלקה על הנושא מרוב דיבורים שלי.. היא היתה הרבה יותר אמיצה ופשוט יצאה לטיול וליקטה
"מה שהרגיש לה נכון" - בעיקר נבטוטים למינהם.
המצחיק הוא שהגעתי אליה וראיתי את הנבטים ואלה בדיוק אלה שעישבתי בגינה מוקדם יותר..
מי יודע כמה עלים שאני חושבת שהם סתם עשבים אני יכולה לאכול מגינתי..

אזרתי אומץ והצטרפתי אליה אל הסלט הטעים..
אמרנו שאם נפתח את אותם סימפטומים נדע שזה בטח מהסלט..

איזה דף יפה!

המצחיק הוא שהגעתי אליה וראיתי את הנבטים ואלה בדיוק אלה שעישבתי בגינה מוקדם יותר..

היום יצאתי לחצר (של הבניין, אני גרה בעיר) וראיתי שם קטע בגינה שכולו מכוסה בעשבי בר.
בהשראת הדף קטפתי כמה ומצצתי את הגבעולים. היה להם טעם חמצמץ ממש טעים...

אולי מחר אצרף אותם לסלט.

בשכונה שלנו, שכונת "גנים" ירושלמים ותיקה (80-90 שנה) יש המון עצי פרי, לא מאחורי גדרות ושערים, שרק צריך להכיר אותם ולבוא בעונה המתאימה ולקטוף: שסק, שזיפים, אגסים, משמשים, תותים, תאנים, לימונים, ובטח שכחתי משהו.
אחרי כמעט שבע שנים פה אנחנו כבר זוכרים איפה נמצא כל עץ...

אנחנו לא לקטנים אלופים כמו with passion, אבל כשיוצאים בשבתות לטייל כבר יודעים לזהות כמה צמחים שאפשר לשים בתה או לאכול.
(ותודה ל ליאת טאוב שבזכותה התחלנו עם זה ).

איזה דף מקסים. עושה חשק לצאת לטיול לקוטים.
אשמח להצטרף לאיזה טיול ליקוט שלך אני במשגב השכנה.

חיפושעת ואני יצאנו הבוקר לטיול עם הכלבה בשדות. בדרך כלל אנחנו אוספות נטופית (חובזה) וחמציצים כי זה כל מה שאנחנו מצליחות לדלות מהשדות שליד הרכבת (פעם גם יכולנו להגיע עד לאשכוליות והקלמנטינות אבל חסמו את הדרך וגם ככה הכל שם מרוסס כבר בפרדס הזה שפעם היה נטוש ועכשיו כבר לא) את השומר שצמח שם בכמויות בחורף שעבר אני משום מה לא מוצאת, איכשלא יהיה היום הלכנו לשדה אחר אפילו ששם הרבה יותר כייף (טריינפוטינג) ומה מצאנו?
התחלנו את הטיול בנישנוש קומוואט.
אחר כך מצאתי את החומעה עם העלים הכי גדולים שראיתי בחיי, סוף סוף הבנתי איך בימי הביניים הרועים היו עוטפים איתה את החמאה שלהם כדי שלא תימס בחום.
חרדלים חריפים ונהדרים.
מרבד חביב של כובע נזיר נטול שתן כלבים (!)
בדרך חזרה הצלחנו לגלות פסיפלורה עם המון המון פרי עדיין ירוק אבל אפשר לסמן אותו כיעד ויש לבדוק אותו בשבועיים הקרובים לפני שכל השכונה תסמן אותו (המטפס מטפס מחצר על כל עצי השדרה ממש מטפטף על הכביש כבר).
ממש ליד הבית מצאנו את החתולה שלנו זואי בחצר של הפאפיות (הם כל הזמן נותנים לנו שתילים שמסתברים שוב כזכרים, כרגע יש לנו שני עצי פאפיה זכרים בחצר ועוד שתיל קטן חסר זהות מינית-בתקווה שיש תקווה...) ושם ראינו ממש על הרחוב שתיל יבש של סויה עם תרמילים יבשים השתיל שייך לרב שלום צעירי (נו, זה שם הרחוב ז"א שייך לעורבים ולחיפושיות הקמח בעיקר) אז בעודנו מלטפות את זואי אספנו לנו כמה תרמילים וגם ענף גרניום לימוני להשרשה כי את השיח שלנו חרבו הכלבות.
אה, כן ובל נשכח את הזרעים הירוקים של הדורה שמצאנו בגינה של הבית הנטוש שהבאנו לתיקה לנשנש.
את הזרעים של הסויה צרפנו לשעועית לבנה ואדומה, עדשים ומש לצורך הנבטה. וכמה פולים שמרנו כדי לזרוע בגינה לעת קיץ הבא.
זהו. זה השלל שלנו שהיום היה ממש שווה דיווח.
הבעיה העיקרית שלי היום היא שאת כל השדות השווים שהיו ליד הבית פתאום אחרי שנים של הזנחה מישהו החליט לחרוש ולזרוע ועוד במה, בדשא! בזבוז!
אה כן וגולת הכותרת, בעודי אוספת שבלולים אמתניים בחצר המאיימים על גינת הירק שלי, פתאום זיהיתי צמח מוכר, טעמתי והופתעתי, רוקט הופיע אצלי בגינה! לפני שנתיים היה לנו כבר שיח ענקי ובשנה שעברה לא צלח כלל גם השבלולים חיסלו אותו וגם הכלבה השמידה כל ראיה. לא זכינו לראות פריחה ומכאן לא ציפיתי לנביטה ועוד במרחק כל כך רב מהערוגה! איזה כייף!

הכי כיף בעונה הזו ללקט פטריות.
אני הולכת ביחד עם הילדים שכבר הכתירו את עצמם למלך ונסיך והפטריות.
אנחנו קוטפים בעיקר "נרתיקן דביק"- אלו שלא ידעתם לקרוא להם בשמם שאוהבות לצמוח במטעי התמרים, במטעי האבוקדו ובפרדסים.
במטעי האבוקדו יש גם את הפטריות שנקראות "סגוליות"- צבען סגול ואם הופכים אותם- אי אפשר לטעות בצבע.
למי שלא מכיר סוגי פטריות- לא הייתי ממליצה לקטוף לבד ובטח שלא לאכול, כי בקלות אפשר להתבלבל ולקטוף פטריה שהיא רעילה.
יש כמובן גם את האורניות, אבל אותן אני לא אוהבת.

חוץ ממה שבגינה אצלנו, אני לא מוצאת כלום זמן האחרון.
כל שנה הייתי מוצאת המון חוביזה והשנה בקושי יש כאן, קטנות ומלאות שתן כלבים.
מה שכן, יש עץ תפוחים בדרך שלנו שלא מפסיק להזין אותנו כבר חודשיים. כל פעם אני אומרת שזה הסוף ומופתעת לגלות עוד.
בגינה החלטתי לטעום משהו שנראה לי דומה לתיאורים במעלה הדף והיה מזעזע, רע ומר. חוץ מזה נראה לי שחוץ מסביונים אין לנו כלום בגינה, למעט מה ששתלנו/זרענו כמובן.
דווקא כשלא חיפשתי תמיד מצאתי חרדל, חוביזה, "סתם" זוטא בואדי, ובזמן האחרון, פשוט לא רואה, אולי צריכה להתכוון יותר טוב.

רוקדת, איפה את גרה, באיזה איזור? לא ירד גשם רציני הרבה זמן.. והדברים נעשים פחות טעימים מיום ליום (בדומה לעלים ירוקים על המדף בסופר, ככל שהם עייפים יותר, כך הם מרים).

אתמול בבוקר ירדנו ללקט תפוזים. בעדינות כופפנו אותם לראות אם העץ מוכן לשחרר את ילדיו. אלה בצבע כתום כהה נופלים לידיים שלנו בדגדוג קל. בדרך גם קטפנו את כל העגבניות הירוקות, כי ידענו שהקיפאון מגיע. עם הקטנות עשינו נסיון ראשון בכבישה. למרות שכל המתכונים שמצאתי על הרשת כללו בישול בחומץ וסוכר. נראה איך זה יצא. בערב ירד שלג. ככה, אחרי שבועות של קיץ ללא קץ בגופייה בגינה. אז מהתפוזים סחטנו מיץ ואז לקחנו קצת שלג בקערה ושפכנו את המיץ עליו. לא הרבה. השלג סופח את המיץ בשניות. וכך יצא לנו "ברד" תפוזים. להיט.

השלג נמס כמעט לגמרי כבר בעשר בבוקר אבל לקיפאון יש זכר. העלים הירוקים הכי טעימים לאחר קיפאון. הם נעשים מתוקים ופריכים. יצאנו יחפים לחלקה הקטנה שמאחורי המקלט בצד השני של הישוב. כל כמה ימים אנחנו הולכים לשם. יש שם שילוב של פרמטרים שונים שיוצר מגוון גדול וצפוף של אכילים. נהנתי להרגיש את האצבעות והבהונות שלי בקור. זה קור נעים. כמו גלידה. אני בעצמי מרגיש מתוק ופריך.. ובחיים! alive! רק לכרוע ולהושיט יד והעולם נפתח מולי. נותן לי בלי חשבון.. סרפדים, חוביזה, חרדל, שעורה, כוכבית, חומעה, חמציצים, כף אווז.. הכל צומח ביחד בהרמוניה טבעית. והנה אני בא.. קוטף ורומס.. אבל אני חלק אתם רואים? בעוד כמה ימים אבוא שוב ובכל מקום שקטפתי את ראש הסרפד, יצמחו שני ראשים! ככה הטבע גומל לי.. אני קוטף והוא מביא לי עוד פי שתיים.. הצמח עוזר לי ואני עוזר לו. הרגשה נפלאה!

כיף כיף אופק ומומו הקטנה הולכים ללקט ומהווים לי השראה!
גם אני רוצה להיות אמא(בעתיד) שתצא ללקט עם ילדיה בלי לפחד ופשוט תרגיש מה נכון ומה לא נכון.זאת חוויה ומפגש עם עצמינו ועם אמא אדמה ששכחנו.טוב להזכר.

i went to pick wild salad greens today. i was headed to a spot in the village where i had seen nice fleshy chickweed the day before. but i was sidetracked on my way there. climbing the stairs that connect lower and upper parts of the village, i noticed bright green patches just past the rosemary bushes next to the stairs. i found chickweed here and there, as well as sourgrass. every so often i looked up, and found another patch with different plants. there was a patch with lots of lambsquarters. the nettles i let alone for a different day. i had picked nearly enough when i discovered the goldmine of chickweed just a few steps behind me. the leaves were as big as my thumb and it grew in large clusters. i made a lovely edible boquet from daisy, mallow, chickweed, and sourgrass flowers. it made for one of the tastiest salads i've had in a while.

אתמול עצרנו לקטוף לימונים כתומים ממחברה ביישוב. ליד היו עלי חוביזה ירוקים, קטנים, טריים, שלמים. קטפנו שקית שלמה ובבית עשיתי קציצות תרד וחוביזה שיצאו מופלאות, אבל רק אני אכלתי...

בשווקים קשה למצוא אבוקדו מסוג אתינגר - למה? כי קטפו הכל מוקדם מדי. דווקא עכשיו כשהוא ענק והגרעין משקשק בפנים (ככה יודעים שזה בשל באמת) .. אז גם בגלל שהעץ שלנו ענק וגם בגלל שהשכנים השאילו את הסולם וגם בגלל שיש לנו סבלנות (נגיד ש) נשארו לנו לא מעט אתינגרים על העץ. אז איכשהו אילתרנו והתלחנו לשרבב את הסולם הענק ולהגיע לכל הגבוהים. איזה גודל.. איזה טעם! עכשיו אנחנו מתאזרים בסבלנות עם ההאס - קונים בשוק עכשיו כשזול - ונותנים לאלה על העץ להשמין ולהשמין...

היום אח שלי הצטרף אליי ואל מומו לליקוט היומי. עד עכשיו המכונית הראשונה שעוצרת מחליטה לאן אנחנו הולכים היום.. אבל זוהי שעצרה נוסעת עד קריית שמונה! ניסע עד שם ללקט?? אולי בפעם אחרת.. אנחנו יורדים במירון ועוצרים לכיוון סאסא. עוצרת מישהי לכיוון ברעם. בדרך רואים את הבית קברות והכנסייה של איקרית ובירעם ואז יורדים בדובב - כי בברעם הייתי כבר, בדובב אף פעם. השקפנו אל מעבר לגדר להרי לבנון ואני מרגיש רגשות עזים. אני ליד החומה של הכלא.. ואני רואה את החופש מעבר. איזה שוק טוב יש שם בטח... ההאמרים הרעשניים עוברים לידינו. הרוח נושבת חזק. פוגשים תושבת עושה כושר. מספרת לנו שירד 30 ס"מ של שלג. זה אומר שהעלים הירוקים כאן יהיו מתוקים במיוחד! בדרך עוברים ליד מטעי התפוחים העירומים - זהו זן גראני סמיט' (הירוק החמצמץ בסופר) - זהו זן שעמיד בפני קיפאון, למעשה הקיפאון הוא זה שהופך אותו לבשל וצהבהב. אז מילאנו שק גדול ואת התרמיל בתפוחים. כמה בתים והנה מימין שלל של כוכביות וחרציות ונענע. דופקים על הדלת. המשפחה יוצאת סקרנית. 40 שנה הם חיים כאן. והנה יצא להם לטעום בפעם הראשונה כוכבית וחרצית וכף אווז שגדלו להם בכניסה לבית. האישה אומרת שאם אין את זה בסופר כנראה לא כדאי לאכול את זה. מילאנו שק גדול והמשכנו. עץ אבוקדו מימין, נראה לי פוארטה, גדולים ושמנים. בכל מקרה נחמד לדעת שאפשר לגדל אבוקדו אפילו במקום קר כמו דובב. העץ אפילו לא היה ליד הבית. פשוט חשוף ככה.
ואז, ראיתי עץ שנראה קצת כמו אבוקדו, אבל מוכר ממקסיקו. ספוטה לבנה! האנשים בבית לא ידעו אפילו מה זה.. מסתבר שיש להם קרוב שהוא אגרונום באוניברסיטה של באר שבע והוא הביא להם כל מיני שתילים. קטפנו את אלה לפני שנה כמעט בגואטמלה.. בעל הבית לוקח אותנו מאחורה לבוסתן הדרים מרהיב - אומר לנו קחו מה שאתם רוצים.. פומלות, אשכוליות, לימונים, לימון סיני, אתרוג, קלמנטיניות סיניות... היה כבד אבל הגענו לצומת בסינכרון מושלם לאותו הטרמפ שהביא אותנו והחזיר אותנו עד הבית.

אחלה דף! נהניתי לקרוא

איזה שפע מדהים!!!

ואווו!
ואני חשבתי שאנחנו מלקטים...

אנחנו בדרך כלל אוספים מעצים נטושים או עצי בר באזורנו לפי העונה - תות עץ, לימונים, קלמנטינות, פומלות, שסק, פסיפלורה, מנגו, גויאבה ורימונים. אנחנו אוספים גם ריג'לה מהשדה והילדים למדו לזהות ואף להאכיל את חבריהם. ברקנים אכלתי עוד בילדותי - ילדי השכנים בתל-אביב לימדו אותי איך לאכול את העורק העבה בגבעולים. בחורף שעבר קטפנו ביחד עם פועלים תאילנדים שעובדים בשדות בסביבה המוני פטריות מכל מיני סוגים. אבל הליקוט שלנו קורה בעיקר בשבתות, פה ושם.
השראה רבה נובטת לי כאן

אפרסמונים בארץ אף פעם לא מבשילים באופן טבעי
יש עץ עשיר ועמוס לעייפה באפרסמונים בשדה קרוב אלינו, בכל שלב שניסיתי אותם - קשים עם הבחלה בשקית עם תפוח ועד רכים-מאוד-על-העץ - הטעם היה בוסרי עז והצמית את הפה בעוצמה.

ג'יין גודל כותבת שהשימפנזה (החיה הקרובה אלינו ביותר מבחינה גנטית) אוכלת כ-117 סוגים שונים של עלים בשנה (עלים מהווים 25-50 אחוז מהתזונה תלוי בעונה).
היום נשארנו במדרון-הגינה - קטפנו סלט וסיקרן אותי לראות כמה עלים שונים, כאלה בר וכאלה מתורבתים נצליח לקטוף. פחדתי קצת שהסלט יצא יותר מדי סמעתוכה אבל יצא פשוט מעולה - ואני בשבועות האחרונים מוסיף רק לימון וקצת אבוקדו (לוקח הפסקה ממלח ושמן זית).
אז הנה הרשימה. בשמות ניסיתי לדייק כמה שיותר - אם מישהו יודע את השמות המדויקים - אני מזמין לשתף איתי!

תרד
חסה - חמאה אדומה red butter lettuce
חסה - לשון אייל אמישית אדומה... red amish deer tongue
חסה - עלה ירוק בהיר (לא זוכר את הסוג)
מיזונה (מצליבים)
מיזונה (סוג אחר)
עלי כתמה
קייל איטלקי\דינוזאורי (שתיל שכורסם על ידי ערצב כנראה.. העלים יכולים להיות ממש גדולים)
עלי כרוב ירוק
קייל - גמד סיבירי dwarf siberian
קייל - רוסי אדום red russian
קולרד collards
טאטסוי (מצליב מאסיה - במקדונלדס משמתשים בו בסלטים במקום חסה!)
חרדל בר צהוב ולבן
עלי ברוקולי
כוכבית (כמובן!)
עירית בצל
עירית שום
בצל ירוק
עלי תלתן (הרוב עף עד שצילצמתי..)
עלי מנגולד בר (נראה לי.. סלקיים בטוח)
עלי חמציץ
עלי ביקיה
רוקט
פטרוזיליה
חוביזה \ חלמית - עלים צעירים
עלים + פרחים של חרצית
כף אווז (ירוק בהיר כתיפתי-מט)
כף אווז (ירוק כהה מבריק)
שמיר
שומר

A+B. שני סוגים של פרחים סגולים (אחד זה חלבלוב נראה לי) שמומו קטפה לקישוט הסלט.

31]קישור לתמונה גדולה greens[/po].htm

31]+ greens sm[/po].jpg
{

אנונימי

אם למישו מתעורר חשק לצאת ללקט מירושלים לסביבה,בימי שישי
או שבת
אני מזמינה הזמנה להצטרף נעמי 0503005810

שלום אופק,
בארץ יש בממוצע 32 מינים למטר.
הפרחים הסגולים נראים לי ציפורנית.
27 זה סביון, טעם של גזר, להבדיל מהחרצית שיש לה טעם של סלרי.
פורום מעולה! התחלתי לפרסם אותו בסדנאות שלי. אני אשתדל לכתוב יותר.

שני מינים של כף אוז הם כף אוז האשפות, הירוק מבריק עם טעם לוואי וכף אוז לבנה הנחשבת ליותר משובחת, יש לה גוון לבן בצד התחתון של העלה.

אספר קצת על הרגלי הליקוט שלי בזמן האחרון.
אני משתדל ללקט כל יום לפחות ארוחה אחת, אני אוכל צמח אחד שטעים לי, עד שהוא לא טעים ואז אני עובר לצמח אחר, אני מעריך שאני אוכל ככה בערך 100-200 גרם עלים ירוקים, אני אוכל אותם ישר מהצמח אז לא מדדתי כמה. בכל מקרה אני משתדל שיצא קקי ירוק, אם הוא לא ירוק אז אני מוסיף יותר אלים ירוקים למוחורת.
אם אני עוד רעב אני מוסיף תפוזים או פקאנים.
היום אכלתי סירפד צורב וסירפד קרומי,רק קצות גבעולים עם הזרעים, חובזה (מעוג כרתי) רק עלים צעירים, פרחים של חרדל פרחים של בן חרדל, עלים צעירים של ביקיה. חרצית אני אוכל אים אין פרח.
עכשיו כבר יש פירות של חרדל ודומיו ואני אוכל אותם שלמים עם התרמיל.
להתראות
שימי

שימי, איזה יופי לראות אותך כאן בדף. מה דעתך לארגן סדנת ליקוט? כזו שתתאים גם לאמהות (כלומר לא יומיים בחוץ אלא כמה שעות בלבד, אפשר כמובן כמה מפגשים של כמה שעות) נראה לי שיהיה ביקוש ועכשיו החורף זה זמן טוב.

אופק, איזה תמונות מקסימות!!
כמה מפתה!

ביום שישי אחר הצהריים הלכנו לטיול בשדה, טיול לפני שקיעה. מצאנו יופי של אניס (הקטנה מאוד נהנתה ללעוס ככה יד אחת אניס והשניה חמציץ), חובזות כמובן כיד המלך, סביונים וחרציות, החומעה כבר עבר זמנה בשדה שלנו והיא מלאה בנקודות אדומות ודי עצית בטעמה. חזרנו הביתה עם זר חביב וכובע מלא בקומקוואט. בבית חיזקנו את הזר עם קצת רוקט וסלרי מהגינה שמנו בבלנדר יחד עם שמן זית, פלפל שחור, שום,חמאת שומשום וקצת מים למרקם יותר נוזלי וקיבלנו אחלה רוטב פסטו מעניין בטירוף וטעים במיוחד. האיש היה קצת מזועזע לפרקים מהצבע הצפרדעי וטען שאם היו מוכרים לו את זה כרוטב צפרדע הוא היה קונה את הלוקש אבל באותה נשימה טען שרוטב כזה יכול להיות מנת דגל של מסעדה איטלקית מעולה (רוטב פסטו סודי לפסטה כמובן). בינתיים אני מפנטזת על בית הכנסת השכן, בגינה שלהם יש יופי של סרפדים ואני ממש מעוניינת להתגנב ולעשב להם מעט, קצת לא נעים לי בכל זאת... אולי מחר...

מה קורה, אופק? כיליתם את כל הצומח בגליל?

גם אני, הודות לך, מתחילה - טיפין טיפין - ללקט. אני לגמרי בורה, ולא יודעת לזהות כלום, אבל ממש כלום. חוץ מחוביזות. היום אני ואור שלי קטפנו חוביזות. אני אכלתי, הוא לא רצה. אישה אחת נרגנת כעסה עלינו, לא הבינה מה אנחנו עושים.
אנחנו גרים בירושלים, בפאתי, עם הפנים לכיוון ירדן. למרבה השמחה בשכונתנו הפרוורית יש פה ושם עוד אדמות "ריקות", חפות מאספלט או בטון או גינון/ריסוס. זה בעיקר בזכותך, שאני מתחילה להתבונן בשפע שמתפרץ עכשיו בשמחה בכל רחוב.
הבאתי הביתה כמה גבעולים של הפרחים הצהובים הקטנים האלה, שנראים כאן בכל מקום. לא יודעת אם אפשר לאכול אותם. הם צומחים די לגובה, למעלה בקצה יש מקבץ פרחים, ולאורך הגבעול יש כמו מקלות דקיקים מאונכים לגבעול, שבמבט נוסף הם בעצם פרחים בפוטנציה.
דווקא יש לי ספרים שעוסקים בצמחי מרפא, אבל צריך לדעת את שם הצמח בשביל לקבל עליו אינפורמציה.

שלום מיכל. מה פתאום כילינו... יש שפע משהו משהו.
גם אני לא יודע כלום.. אני לומד טיפין טיפין, צמח פה צמח שם.. ועדיין מתבלבל. מה שכן - לדעת מה הצמח זה דבר אחר - ולטעום זה דבר אחר.. אני ממליץ לטעום את הפרח - אם זה לא שורף בלשון או בגרון ולא מר מדי.. כנראה שזה אכיל!
רוב צמחי הבר של החורף בשיא פריחתם - כך שעלים בתקופה זו הם בעיקר דברים ששתלנו או שהזריעו את עצמם.
הרבה שנים אני לא ממש אוכל כוסברה - אבל העונה - כשמאות שתילים נבטו להן (מהאמא ששתלנו קצת מאוחר בשנה שעברה ופרחה מיד) - הרחתי את העלים - והררתי.. גיליתי שאני אוהב את זה מאד מאד.. הם עדיין קטנים כך שאני לא מסתער.. אבל כמה שרק אפשר. שמתי לב שאני מאד נהנה מטעמים חזקים - אני עושה סלט שהוא כמעט רק עשבים חזקים כמו כוסברה, פטרוזיליה, רוקט, שמיר, שומר, אירית שום, זעתר, בצל ירוק, ואז עם זה רק קצת לימון ואבוקדו. בלי מלח או שמן זית - אני מוצא שאילו מכהים את הטעמים כמו משקפי שמש - ואני אוהב לראות צבעים - לא אוהב פילטרים!
בגינה יש שפע אדיר של kale גם רוסי אדום וגם איטלקי.. גם המון חסה, ואין סוף סלרי, ומנגולד אדום וצהוב ולבן - הכל תופס תאוצה עכשיו כשהאביב הגיע.
בגלל שהכל בפריחה - אני מנסה למצוא את העלים הצעירים ביותר (הטעימים ביותר) - בעיקר חוביזה וגדילן. מתחת לעצים, בצל, עוד אפשר למצוא כוכבית שלא הזריעה עדיין. ביקיה יש בשפע - ואני גם טועם את הפרחים - לרובם אין ממש טעם אבל הם מקשטים את הסלט למופת.

מומו בקייטנה באדמאמא השבוע.. ואני שם לב שללקט לבד זה לא סבבה כמו ללקט איתה או עם עוד אנשים.. דווקא היו לנו לא מעט מבקרים בשבועות האחרונים - כאלה שבעניין של אורח החיים וכו.

אה ואתמול אני ואחי קטפנו דלי מלא של אפונה מתוקה. אנחנו אוכלים את זה כמו פיצוחים כאן וזה כבר נגמר.

טוב, מאוחר. לילה טוב.

איזה כיף. ירוק ושמח.

גם אני מפצחת אפונה מתוקה, טעימה טעימה, אבל קנויה. לא חלילה מהסופר, ירחם השם, אלא מהחקלאי האורגני המופלא שלנו - רעי.
מחר, אגב, הוא עושה יום כיף בשדה, לקהל הלקוחות והמעריצים.

בשכונה שלנו יש פה ושם עץ עם פרחים בצבע ורוד-כהה, עץ יפיוף שבולט למרחוק בזכות פרחיו. יש לו חוץ מהעלים הירוקים גם כמו-עלים חומים מוארכים, שמרחוק נראים כמו חרובים. שמעתי, אם אני לא טועה בזיהוי שלי את העץ, שאפשר לאכול את הפרחים. אתמול בעודנו משחקים כדורגל פרשתי הצידה וקטפתי מעץ כזה כמה פרחים. נהיניתי לאכול אותם. היום, לעומת זאת, קטפתי פרחים מעץ אחר (מאותו סוג), ושמתי בשקית (נילון. פחעעעעעעעע). כעבור כשעה טעמתי. זה היה מגעיל. למישהו יש רעיונות לסיבה?
האם מישהו יכול לאשר לי שאכן הפרחים של העץ הזה אכילים?

מיכל, אפשר תמונה בבקשה? זה יעזור לזיהוי.
לא הייתי אוכלת מעץ שאני לא מכירה. יש רעילים, את יודעת...

זה נשמע כמו כליל החורש.
אם כן - אז אפשר לאכול חופשי את הפרחים. יש להם טעם חמצמץ מתקתק.
אבל שווה לוודא לפני שטועמים...

היום מומו ואני הלכנו שוב לישוב שפר שמולינו.. באמירים אין כמעט עצי שסק.. והייתה לי הרגשה ששם יהיה טוב - ואכן עצי שסק גדושים בשפע כתום צהבהב ללא גבול - מספיק לכל הציפורים ולכל האנשים שטורחים לצאת ללקט.. מילאנו את פינו עוד ועוד עד שהגוף ובלוטות הטעם אמרו "מספיק". חוץ מזה עכשיו זה שיא העונה של גרעיני הגדילן והברקן.. זה כמו פיצוחים של הטבע - במיוחד בחום המהביל.. זה קלוי כמעט.. מושיטים את היד למרכז הפרח ומושכים.. אם הזמן לומדים איזה שלב של פרח מוציא הכי הרבה זרעים.. מקבצ'צ'ים את הכותנה והגרעינים ביד ואז פותחים ונותנים לרוח לנשוף.. מעבירים את הזרעים ליד השנייה (הנקייה מכותנה) ניקוי אחרון וישר לפה.. זה מאד לעיס - ומקור בר לזרעים שקל יחסית ללקט. חוץ מזה יש גם זרעים של סרפד כדורי ושל חוביזה כמובן!

הכנה טובה למסע בעוד פחות משבועיים בו אני יוצא עם עוד כמה לשבוע בו נחייה רק מליקוט צמחי בר..

תותי עץ

אפשר לראות תמונות ב- הכנת חלבה
אני מלקט תותי עץ בעיקר מהרצפה - שם הגיוון בטעם גדול יותר - למרות שכולם מתוקים.. מדי פעם אני רוצה להתמתח אז אני מושיט ידיים למעלה ומנער כמה ענפים... היום נהנתי במיוחד מהחצי-צימוקים - יש כאלה שנפלו והתייבשו למחצה.. הנמלים שהלכו עליהם רק השביחו את טעמם. היום מצאתי עץ אחד ליד עץ קלמנטינות - וליקטתי תותים חמימים מיובשים למחצה בטעם קרמל עם תוספת עדינה של הדר... אויויויויוי....

אורן הגלעין - לצאת עכשיו ולהתחיל לאסוף לכל השנה!
מומו ואני למדנו איך לזהות את העץ מרחוק... בחרנו אחד סקסי במיוחד. האיצטרובלים הבשלים נמצאים כמעט בקצה הצמרות וקצת מעליהם יש את הירוקים לעונה הבאה. באיזה קלות מומו מטפסת מענף לענף בלי שום פחד לגובה של 20 מטר לא צוחק. אין לה שום בעייה זה אצלנו בגנים זה ברור. מה גם בשבילי זוהי התעמלות מצוינת שעובדת על כל חלקי הגוף - גם גמישות וגם כוח. כל כך מרגיע להתערסל בצמרת המתנענעת ברוח... מומו מורידה איצטרובל אחר איצטרובל ואחד פוגע לי בראש והיא מצחקקת לה... לא נמאס לה - רוצה לטפס על עוד עץ ועוד עץ. אם רק היו עוד כמה ילדים בעניין מאזורנו זה היה מושלם.
קטפנו 3 ארגזים גדולים של אצטרובלים גדושים... עכשיו צריך להמציא מכונה שמפצחת אותם במהירות (אם למישהו יש שרטוטים של מכונה כזאת יש לי ידיד מהנדס שכזה שיכין את המכונה בחינם לשימוש קולקטיבי!) ולהכין יוגורט פוטנטי במיוחד (ראו מוצרי חלב מאגוזים ומזרעים).
חוץ מזה גם אכלנו את המחטים הירוקים הצעירים (תפרחת?) - יש להם טעם חמצמץ קצת מייבש - עוד עלה ירוק לרשימת העלים השנתית!
ולאלה שאוהבים מידע תזונתי, הוספתי ב-מידע תזונתי אודות צמחי בר

היום יצאתי למסע הליקוט הראשון שלי, במקום ש שרית אמיר המליצה:
בתל אביב, החורשה שבין שדרות הר-ציון לרחוב מסילת העולים, מדרום לרחוב קיבוץ גלויות, ליד מגרש הכדורגל.
ליקטתי קצת חוביזה, טעמתי שן-הארי אחד טעים צעיר קטן וטעים, ושן-הארי אחר "גדול ויפה" אבל מר מאוד, מצאתי קצת רגלת הגינה אבל לא ממש בחורשה עצמה ולא באדמה מקומית. את הרג'ילה מצאתי דוקא בשפע על אי התנועה שבאמצע קיבוץ-גלויות, איפה שהיתה אדמה זרה ששמו שם (כנראה גם מדושנת כימית) ליד הדקלים והפרחים (כמו שכל ראש עיר טוב אוהב). טעמתי טיפה והיא היתה הרבה יותר טעימה מהרג'ילה שקניתי בחנות טבע, אבל לא רציתי לקחת חופן לרסק הירוק של הבוקר כי פחדתי מהאורגניות של עשב בר מדושן באמצע כביש ראשי בדרום תל אביב (כימיקלים באדמה, ובאוויר, ועוד צמח-בר שהוא בתחילת שרשרת המזון מבחינת ניקוי מזהמים בטבע, עד כמה שהבנתי)

אבל גולת הכותרת של הליקוט היתה בכלל תות-עץ אחד שאכלתי ישירות מהעץ!
מצאתי עץ תות אחד (שאח"כ בהמשך הסיבוב שלי בחורשה כבר לא מצאתי אותו שוב), והיו עליו מלא תותים ירוקים, אבל הצלחתי למצוא אחד אדום-לבן בשל. לא אורגזמתי אבל גם לא רחוב מזה

היום with passion קפץ לביקור בתל אביב ויצאנו למסע ליקוט קצר באיזור של בלומפילד ומשם בדרך לדירתי הצנועה על גבול השכונות שפירא ופלורנטין.

מצאנו כמה עצי תות מדהימים. באיזשהו שלב פשוט היינו בגינה של משפחה שהסכימה שנקטוף כמה שבא לנו מהעץ שבגינתם. אופק טיפס על העץ ובמשך רבע שעה פשוט אכלנו עוד ועוד תותים כהים ובשלים.
עוד דבר מדהים שגילינו שם זה תותים שהתייבשו על העץ. בצורה כזאת יש לך מצד אחד פרי מיובש (מאוד מתוק ומרוכז) ומצד שני הוא עדיין מחובר לעץ. התותים המיובשים היו בטעם מאוד תמרי, עם עוד כל מני טעמי לוואי (לפעמים גם קצת אלכוהולי מהתסיסה, במקרה של אלה שראו יותר שמש) - תענוג!
חוץ מזה ליקטנו גם רג'ילות, חוביזות, נענע, ועוד כמה עלים בכמות קטנה יותר.
אח"כ עשינו רסק ירוק מכל העלים האלה עם תמרים ויצא פשוט מצויין!
חבל שלא היתה לי מצלמה...

לפני שאופק הגיע לביקור, יצאתי ב7 בבוקר לסבב ליקוט בשכונת קריית שלום בהמלצת שרית אמיר. שם מצאתי תאנים (!!!), חוביזות, פיקוסים טעימים, ועוד הרבה מאוד מאיזשהו פרי קטן שאין לי מושג איך קוראים לו. הפרי עגול ורך מאוד, בקוטר של סנטימטר בערך, בצבע בורדו שחור, שכל השכונה שם היתה מלאה בעצים שלו. ליקטתי בעיקר מהריצפה - הם פשוט נופלים בקצב מסחרר! פרי מאוד טעים עם טעם מתקתק עדין.

עד לא מזמן פיקפקתי, אבל מסתבר שללקט בעיר זה לא רק אפשרי אלא אפילו גם כיף!

נשמע סבבה!
מה זה פיקוסים טעימים? פירות של הפיקוס?

יכול להיות שהכוונה לפרות של שקמים?

אנונימי

אופק,אופק מתי תבוא ללקט איתנו בירושלים?

היום בבוקר שוב יצאתי למסע ליקוט בעיר הגדולה.
הפעם הלכתי לכיוון דרך בן-צבי.
לא מצאתי פירות אז אספתי הפעם רק עשבי בר - ירבוז, חוביזה (גם את ה"פרי" וגם העלה), ריג'לה וגדילן (לגבי הגדילן אני לא בטוח, אבל ככה נראה לי ממה שהבנתי מהתמונות ברשת).
תל אביב מלאה בירבוז! אני לא אגזים אם אומר שאי אפשר ללכת 100 מטר בעיר בלי לראות כמה גינות מלאות בירבוזים. הנה מידע על הערך התזונתי בירבוז

הפעם ליקטתי מספיק עלים גם בשביל מחר, אז נראה לי שמחר או שאני אנוח קצת מליקוט, או שאני אקפוץ לצפון העיר למקום שאמרו לי שיש בו עץ-תות מאוד פורה ואאסוף מלא תותים

מה זה פיקוסים טעימים? פירות של הפיקוס?
כן. האמת שמיום ליום הם נהיים לי פחות טעימים...

יכול להיות שהכוונה לפרות של שקמים?
יש מצב.. שקמים זה מה שיש בששדרות רוטשילד (למשל)?

אורי יורמן, אם אתה מחפש מה ללקט בת"א, חברה שלי התגוררה פעם בחוני המעגל בבית שמול המעון ילדים,
ואני זוכרת שיש שם עץ אבוקדו ענק מזן 'אס', גדוש כולו כי אפאחד לא קוטף ממנו, אולי עכשיו אפשר למצוא גם על הרצפה.
יש שם גם עץ אשכוליות באחד הבניינים הסמוכים (ליד הכביש).
הצחיק אותי שבעיר יש אנשים שעוברים ולא מסתכלים כלל על צמרות העצים, או על סוגיהם, ואם אומרים להם שיש שם פירות שונים זה נראה להם ממש נס...

והפירות האדומים של השקמים (אם אני לא טועה ראיתי כאלה בשדרות בן גוריון) ממש טובים!
זה הפירות שיוצאים מהגזע, די דומים לתאנים (ומאותה משפחה בעצם), לא כולם טובים כי אין היום אפאחד שבולס אותם,
אבל אפשר למצוא כמה שנבלסו או הופרו בדרך מסתורית והם ממש טובים.

שליחה על ידי נטע* » 08 יוני 2007, 11:06

נראה לי שיש ברוטשילד. הכי טוב שתסתכל ליד הבימה ב"גן השקמים". שם יש כמה עצים מפוארים, ואם זה אלו, אז זה זה (יופי של טיעון, לא?). יש מלא שקמים בתל אביב, גם בדרום העיר. הן לא תמיד טעימות, לפעמים יש להן טעם תפל, לפעמים תוסס.
תגלה לנו איפה עצי התות?

בשכונה שלי בת"א יש המון עצי פרי, בעיקר קלמנטינות ולימונים. העניין הוא שכל הקלמנטינות שניסיתי (משלושה עצים) היו מרות מאוד, ממש בלתי אכילות, ואני מדברת על שיא התקופה שלהן כשהן היו עסיסיות וכתומות מאוד שלא לדבר על המדרכה שהוצפה מקלמנטינות מעוכות. בקיצור- המרירות לא נובעת מחוסר בשלות אלא ממשהו אחר, יש הסבר למרירות?

שנית, יש עץ בגינה אחת שכולו מלא בשערות לבנות, כמו אלו של השקדייה אבל הרבה יותר בגדול, כל קבוצה של שערות בגודל של כדור כדורגל, מישהו יודע מה שם העץ?

ג'נג'ית, את בטוחה שזה קלמנטינות ולא חושחשים? כי חושחשים הם אכן מרים למדי.

היום בבוקר שוב יצאתי למסע ליקוט בעיר הגדולה
איזה כייף

נותן השראה.
השבוע ראיתי יחד עם עדי ל עץ פפאיה בלב העיר, הבעיה שצריך סולם כדי להגיע לפירות, ולא סתם סולם אלא סולם כבאים ממש. נורא גבוה.
יש עץ תות ברש"י, בגינה של בית האבות שם.
יש עץ חרובים(!) במלצ'ט לא רחוק משינקין. צ'וצ'ו שלי מאוד נהנה לכרסם אותם.

אפשר לשים תמונה של ירבוז אני ממש מתבאסת שאני לא יודעת איך הוא נראה
ראיתי יחד עם עדי ל עץ פפאיה בלב העיר איפה ? אני שילמתי היום 5 שקלים לקילו ויש לי סולם

צפונית, קרוטונית - תודה על המידע. אני בינתיים מצאתי גם כמה אוצרות בנווה צדק, וברחוב רופין (קרוב לחוף גורדון) בהמלצת מישהו מפורום תל אביב בתפוז.
אילה- תמונה של ירבוז אני אשים ב- מידע תזונתי אודות צמחי בר

קניתי אופניים, הכוונה היא עכשיו לצאת כל יום-יומיים למסע ליקוט ב6-7 בבוקר.
אני רוצה להתחיל פרוייקט קטן בהשראת רעיון ישן של אופק.
אופק סיפר לי שבאמריקה היתה להם מפה של האיזור שהם סימנו עליה מה הם מצאו בכל מקום, עם סימן מיוחד לכל דבר (נגיד, סימן לעץ תות, סימן אחר לגינה עשירה בעשבי בר), ולפעמים הם היו נפגשים עם אנשים אחרים ומצליבים בין המפות.

קיצר, אני מתחיל אצלי מפה כזאת, אני אשמח אם מישהו/י ירצה להצטרף.

השבוע ראיתי יחד עם עדי ל עץ פפאיה בלב העיר, הבעיה שצריך סולם כדי להגיע לפירות, ולא סתם סולם אלא סולם כבאים ממש. נורא גבוה.
מצטרף לשאלה: איפה ?, וגם מציע פתרון (שאולי יעבוד) - חשבתי להסתובב עם כדור ג'אגלינג כבד ואז כשאני מגיע לעץ כזה, לנסות לזרוק כדור על פרי שנראה לי, וזה יפיל אותו. אני מקווה רק שזה לא ירסק פירות...

אהלן אורי - תתחדש על האופניים! מאד ממליץ על נגרר - במיוחד בשביל ליקוט. בתל אביב שאלתי קצת ואמרו לי משהו על צעצועי פרידמן בשוקן 12 - כמובן אם זה רק צעצוע עם הרבה פלסטיק אז לא לקנות - רק מסגרת אלומיניום וגלגלים אמיתיים. דרך אגב זה נראה לי אחלא עסק להתחיל להכין נגררים מקומיים בדרום תל-אביב איפשהו - אם אתה מכיר איזה מהנדס עם ידיים טובות שרוצה לעשות משהו טוב.

לא נראה לי הרעיון עם הכדור - פאפאיות טובות מבשילות על העץ - ואז הם רכות - ויתפצלחו - צריך פשוט להתאמן על טיפוס על מוט - ופשוט לעלות - זה לא ממש משנה כמה גבוה העץ. אם העץ לא עבה מספיק בשביל המשקל שלך אז טוב שיש ילד או ילדה בהישג יד.. }

אני גם בדרך לקנות אופניים! אני גרה בטוקיו אבל לא במרכז. מאד רוצה להתחיל ללקט...בהשפעת אופק וכל הכותבים כאן!!! קצת חוששת נראה לי...לא מכירה שום דבר מצמחי הבר וההרגל לקנות הכל במקום ללקט...אולי נפתח קבוצת תמיכה למלקטים אנונימיים??? גם ויטמיקס עוד לא קניתי...(לוקח לי הרבה זמן...אבל יום אחד אני אעשה זאת-בטוח!!)אופק, בדקתי בלנדרים ולא מצאתי כאן משהו ברמה של ויטמיקס ...אז אני עדיין בודקת...

צפונית המתוקה - בלי קשר לדף - פתאום ראיתי אותך כאן ורציתי לומר הי! נשיקות!

<מזהה?>

הלכתי לחפש ברשת מידע על חושחשים - ואכן יש סיכוי גדול שזה זה. כלומר נראה כמו קלמנטינה בתכלס' ומר לאללה. מחר בבוקר אני אקטוף ואבדוק יותר לעומק. מה שכן, ראיתי בצילום ברשת שיש לעץ החושחש פרחים לבנים - זה חובה?

ואגב מידע על עצי פרי בתל אביב, יש עץ תותי עץ בפינת עמק הברכה - יגאל אלון.

ואגב מידע על עצי פרי בתל אביב, יש עץ תותי עץ בפינת עמק הברכה - יגאל אלון.
אגב עצי תות בתל אביב - הלכתי מקודם הביתה ברגל מכיכר רבין, ובדרך מילאתי שקית שלמה מעץ תות מאוד פורה ברחוב מזא"ה 74 (קרוב למנחם בגין). הוא גם מלא בתותים שמבשילים עכשיו, גם הענפים נמוכים, וגם יש גדר אבן שאפשר לעמוד עליה ולהגיע גבוה יותר. יש גם בנווה צדק ברחוב יהודה החסיד עץ תות באמצע מגרש חול.

בשד' בן גוריון יש מלא עצי פיקוס. העץ שנמצא בפינת רח' בן יהודה מתחיל להבשיל עכשיו פירות ממש טובים, אבל הם גבוהים. הייתי שם אתמול וזרקתי אבן על הפירות, והצלחתי להפיל כמה. נראה לי שאני אחזור לשם מתישהו עם כדור ג'אגלינג (הרבה יותר מדוייק מאבן).

מישהו מכיר עץ תאנה טוב בתל אביב?
או אולי, משפחה נחמדה בתל אביב שתסכים לתת לי לקטוף מעץ התאנה שבגינה הפרטית שלהם? (אתם יכולים למסור שאני מציע מופע ג'אגלינג לילדים שלהם)

ברחוב גרינבוים 2 (ליד דרך בן צבי) יש בית שבמדשאה שלהם יש שדה חוביזות שלם (חוביזות as far as the I can see)
מכירים אולי עוד גינה מלאה חוביזות בתל אביב?

והיום בבוקר, אחרי שהרגתי שלושה ג'וקים וזרקתי לגינה (זה זבל אורגני לא?) החלטתי להסתכל סביב. יש לנו בשכונה גינה מלאה עשבים שצומחים פרא, ורק היום ככה עם המטאטא החלטתי להציץ. אז מצאתי מלא עשבים שוטים , וכמה שנראים זקופים כמו שיבא -אבל לא שיבא, ועוד עלים ירוקים רחבים שנראים כמו עלי סלק- רק בירוק. האחרונים צמחו מאוד בסמוך לקירות הבניין בשיח נמוך עם עלים רחבים, טעמתי ויש לזה טעם של חסה עם מעט צריבה בפה - מישהו יודע מה זה? (אין לי מצלמה אבל יש לי פה עלה מבוייש על השולחן, לא נעים).

_השבוע ראיתי יחד עם עדי ל עץ פפאיה בלב העיר, הבעיה שצריך סולם כדי להגיע לפירות, ולא סתם סולם אלא סולם כבאים ממש. נורא גבוה.
מצטרף לשאלה: איפה ?,_
עדי ל ראתה אותו קודם אז לא נעים לי להסגיר

טוב, הוא ברחוב החשמונאים לא רחוק מביל"ו...

איזה קטע, חשבתי היום על כמה אנחנו מקובעים לפעמים.
יש את הסידרה "הישרדות". סידרה שכבשה מיליונים ברחבי העולם על החבר'ה שתקועים באי ואמורים לבצע משימות שבסוף כל אחת מנפים את החוליה החלשה ובעיקר שורדים ברעב בלתי הגיוני - ונלחמים על כל פיסת אוכל במקום. בכל הפרקים כמעט רואים כמה יסורים עוברים הרעבים האלה בנסיון לזכות במשימות המבטיחות קערה מסכנה של פרות או אורז. כשכל מי שנמצא שם יורת משבועיים הופך כחוש כולל איבוד שיער, מראה של עור ועצמות וכו'. עיקר הריבים הם בעיקר סביב האוכל, כמה בוזבז, כמה נסיונות של דייג או צייד פוספסו ועוד.לכמה מצבים מסוכנים הם נכנסו בשביל להשיג קצת אוכל... (כולל להיכנס למים שורצי תנינים, או לשחות גנד הזרם בשטפון סוער בשביל להציל פח קטן של מזון).

ואני חושבת, כמה מקובעים רובינו, שהרי מדובר במיליונים (מיליארדים אולי) של צופים כולל כמובן ההפקה, שלרגע לא חושבים שעם כל הצמחייה המטורפת מסביב יכלו פשוט לקטוף עלים, עשבים ומה לא - ולהתחיל לבשל עם מים בסיר, לטגן במחבת, או לאכול כך סתם, למשל קריספים או מיובשים אחרי שטבלו במלח של המים מול השמש- כמו חטיף לכל דבר. גם כתוספות שמנפחות וגורמות לשובע - וגם כמנה עיקרית כשאין להם שום דבר אחר לאכול. כמה אפשר להיות יצירתיים עם כמות בלתי מוגבלת של ירוק!

רואים שם הכל מלבד ניסיון פשוט להושיט יד ולקטוף

<ג'ינג'ית גם רוצה להיות ב"הישרדות" , המקסימום שיהיה חסר לה זה הפלפל החריף של האמא המרוקאית<

מצאתי היום באיזו גינה בנווה צדק חוביזות ענקיות בגובה שלי בערך... יש להם פרחים ורודים גדולים, וכל עלה בגודל של יד.
אח"כ חזרתי הביתה ורציתי לוודא שזאת אכן חוביזה (כי מישהי שעברה שם לידי אמרה שזה לא), אז מסתבר שיש דבר שנקרא "חלמית גדולה" וזה כנראה זה.

אורי - נשמע לי כמו חוטמית דווקא. בכל מקרה הפרחים מצוינים בסלט או סתם ככה.

בכל מקרה זה היה טעים מאוד במתכון הבא:
1 תמר מג'הול, 1 תאנה מיובשת, בתוך עלה או שניים של חוטמית. (לפעמים שמתי את כל זה בתוך עלה חסה)

נראה לי שאני אעבור שם שוב (האמת שזה ברחוב שאני גם ככה עובר בו הרבה) ואלקט כמה זרעים מאחת החוטמיות. נראה לי צמח חובה בגינת הבר העתידית (והדמיונית) שלי

אורי, קרוטונית (שלעולם תחשב מבחינתי כקומה ג') ומי שבאזור אפשר לארגן קבוצת ליקוט תלביבית. לקבוע מקום ותאריך- יהיה דיסקו (-8
בכלל נשמע מרענן לבצע פעילות לא מגודרת /מוגדרת באזור.

<ג'ינ ג'ית בעד שימור מסורת ולכן מציעה להתחיל את הליקוט באזורים קטנים שעשירים בנ"ל - על מנת שלא להרוס את נורמת הפדלאות התלביבית לחלוטין >

<ג'ינ ג'ית בעד שימור מסורת ולכן מציעה להתחיל את הליקוט באזורים קטנים שעשירים בנ"ל - על מנת שלא להרוס את נורמת הפדלאות התלביבית לחלוטין >
יש לך הצעה למקום שכזה?

היום בחנתי את שיטת הכדור
השתמשתי בכדור טניס ענק (כזה שאנשים קונים בשביל לשחק עם הכלב) שמצאתי ברחוב לפני כמה ימים. הוא לא קל ולא כבד, גדול, ומדויק - לא צריך יותר מזה. הורדתי בעזרתו פיקוסים בשלים מעץ פיקוס השקמה טוב. עם הכדור הגדול לא היה קשה לפגוע בפירות הנכונים

בהמשך הטיול מצאתי כמה תאנים בשלות, וכל מני עצים אחרים שעדיין לא בשלים, כמו מנגו ואשכולית (אבל רשמתי בפינקס את הכתובת של כל אחד מהם, או כמו שאומרים, כל עץ יבוא יומו).

החלק הכי טעים של הסיור היה כשמצאתי עץ פיקוס השדרות צעיר (בניגוד לחבריו העתיקים) שענפיו היו מאוד נמוכים, וכנראה שהשקו אותו או משהו כי הפירות שלו היו ענקיים ועסיסיים במיוחד. אכלתי ממנו איזה רבע שעה בלי להגזים, אולי חצי קילו מהפרי שלו. הייתי לוקח הביתה אבל לא נראה לי שהם היו שורדים בשקית ניילון את המשך טיול האופניים שלי. לדעתי העץ הזה הוא דוגמא קלאסית לפרי שלא תיקראו עליו בשום מקום בהקשר של ערכים תזונתיים, פשוט כי לא כלכלי לשווק אותו (כי יש לו זמן מדף של דקה) אז אין אותו בסופר, ואם אין אינטרס כלכלי למה שיהיה בכלל מחקר?
לפעמים (תלוי בעץ) הוא פשוט טעים להפליא והוא לא עושה בבטן תחושה כאילו אכלתי ממנו יותר מדי (בניגוד לתות עץ למשל). לפי הטעם נראה לי שהוא מאוד מרוכז ברכיבים תזונתיים.

בהמשך הסיור מצאתי איזה צמח-בר ירוק שהיה נראה לי מוכר מהאתר פה. טעמתי והיה לי טעים, אז קטפתי אותו בשלמותו (מהשורש) ואח"כ חיפשתי פה את התמונה שלו - וגיליתי שזה היה כף אווז. מאוד טעים, אגב. אז הנה, עכשיו אני מכיר עוד סוג של ירוק אכיל וטעים, ואני אנסה לזהות גם אותו בליקוטים שלי.

חוץ מזה ליקטתי גם ריגלת הגינה וחוביזות, סה"כ סיור די פורה וטעים

אתמול מצאנו אחרי שיטוטים רבים צנוברים סופסוף..
בדקנו אולי איזה 5 יערות עד שהגענו לאורן המתאים.. היו יחסית הרבה צנוברים על האדמה מסביבו ובצמרת אולי 2-3 אצטרובלים, מה שלא הצדיק טיפוס עליו..

זה באזור הקריות ודי במסלול הקבוע שלנו ככה שנראה שנבקר שם הרבה..

אה גינגית יש עכשיו גירסה ישראלית לסדרה הזאת אבל הבנתי שהם גמרו את הקאסטינג אולי לענוה הבאה את יכולה להרשם

עץ פיקוס השדרות צעיר (בניגוד לחבריו העתיקים) שענפיו היו מאוד נמוכים, וכנראה שהשקו אותו או משהו כי הפירות שלו היו ענקיים ועסיסיים במיוחד.
אה, הם אכילים? הקטינא שלי מצביע כבר איזה שבוע על פירות שנפלו על האדמה ואומר "זה דומה לאפונה". נראה לי שישמח לטעום.

אפשר לארגן קבוצת ליקוט תלביבית. לקבוע מקום ותאריך- יהיה דיסקו
כעירונית אני ישר חושבת על שירות משלוחים שייגזר מזה

אגב, לפנקס של אורי אפשר להוסיף עץ תות בשל-בשל וגבוה בפרץ חיות פינת מיכ"ל (ראיתי היום).

שליחה על ידי שימי* » 14 יוני 2007, 15:30

כמה חודשים שלא ביקרתי בדף הזה, וטוב לראות שהתרבות בארץ מתפתחת.
המלצת היום שלי היא לבבות גבעולי סוף.
נמצא סוף שגדל במים נקיים, ונחפש גבעול שטרם פרח ונמשוך,להזכירכם חוק האספרגוס, אם הוא יצא אז בתחתיתו יש לב לבן בעובי של סנטימטר או שניים, ובאורך של כ20-40 ס"מ. בתאבון.
אם יש גבעולים עם פרחים צעירים אז אפשר לאכול את התפרחת הזכרית ואת התפרחת הנקבית לפי חוק הטעים לי.
התפרחת הזכרית נמצאת מעל התפרחת הנקבית. בהתחלה הצבע של שתיהן ירוק, אחרכך התפרחת זכרית מתיבשת ואפשר לאסוף בקלות רבה פולן-אבקת פרחים בצבע צהוב. אם הפרח צעיר אפשר לנסות למשוך אותו, אם הוא נמשך בקלות אפשר לאכול את קצהו כמו את לבבות הגבעול, אם הוא לא נמשך, נשאיר אותו לפרוח.
כל השנה יש משהו לסוף להציע לנו לאכול. אפשר לגדל אותו בגינה כחלק ממערכת מחזור מים.
בתאבון.

כעירונית אני ישר חושבת על שירות משלוחים שייגזר מזה

ואני על מוניות שירות שיערכו מסלול קבוע לאיסוף המשתתפים

אורי, לגבי הצעה למקום, קראתי בדף שלך שמישהי דיברה על קריית שלום, אני יודעת שגם בגבול גבעתיים ת"א יש (אבל לא מעט בתוך גינות של בניינים).

נדמה לי שלפי התאור שלך אגב יש לי עץ פיקוס בדיוק ליד החלון. יש לו מלא פירות שנראים כמו של פיקוס - אבל צהובים מהתייבשות (יכול להיות)? וממול, ממול עץ מנגו שופע! ורק הרמתי את הראש..

לעומת זאת, עץ התותים מנהל איתי מאבק מוחות, אני רואה ריצפה דביקהה, אני רואה עץ עננננק ותותים - לא רואה. כמה כבר אפשר לבהות בעץ אללה בוקר?

שימי, אתה מדבר על סוף או על קנה?

אני רואה כל הזמן פירות סביבי, מיום שהתחברתי לדף הזה (תודה אופק).
היום התהלכתי כרגיל בשמונה השנים האחרונות בדרך לעבודה, וופתאום קלטתי שאני צועדת על ריצפה דביקה לאללה (תמיד חשבתי שזה גריז של רכב) הפעם ניסיתי להתעמק ואיך שהרמתי את הראש, בתזמון מושלם - טראחחחח' נחתה לי בונגלה סגולה על המצח, מילימטר מהאוזן (זה אשכרה מהדהד רעש בתאוצה כזו מילימטר מהאוזן).

עכשיו, אני לא יודעת מה זה, אבל מיד הכנסתי לפה (הקם להורגך, השכם להורגו) וזה היה טעים ומתוק מאוד. מסתבר שהם נופלים לבד כל הזמן, שומעים טיקים כאלה מסביב (וטוב שכך, העץ גבוה היסטרי, עתיק משהו, ויש 4 כאלה בשדרה) . הפרי קטנטן ,כמו שצ'וצ'ו של קרוטונית אומר "דומה לאפונה" וכשפותחים הוא נראה ממש כמו תאנה, עם כל הגרעינים/סיבים החומים משהו. זה נשמע כמו הפרי של פיקוס השדרות השאלה אם זה זה בוודאות - כזה שבפנים נראה כמו תאנה?
ואם כן, צריך לחשוב על שיטה לתפוס את הפירות כשהם נופלים.. הם נופלים בקצב של שלוש שניות בכיוונים שונים, והריצפה די ג'יפה.
<ג'ינ ג'ית זוממת עליו... >

ג'ינג'ית, אנחנו מדברים על אותו עץ.
כן, הם נופלים בקצב של פרי בכמה שניות. פשוט שיא אולימפי באולימפיאדת עצי הפרי!

אם את בקטע, כבר מצאתי בעיר כמה עצים כאלה שנמצאים בגובה קטיף, ככה שאפשר פשוט לעשות טיול ליקוט תל אביבי סביבם. אני בד"כ עוצר לידם 5 דקות ואוכל בקצב של 10-20 פירות בדקה.
בקריית שלום, כאמור, מצאתי אחד כזה רק שמשום מה הפירות שלו ענקיים, כנראה כי הוא גם ממש צעיר!

מה שאני חושב שצריך לעשות כפעילות באופנית אמיתית:
שכמה חבר'ה יבנו שמיכת תלאים ענקית, ונעבור מתחת לפיקוס השדרה, או מתחת לעץ תות... ואז מישהו מטפס על ענף ומנער, והופה, נופלים מלא פירות בשלים שלא מתלכלכים מהריצפה!
אפשר גם בטח לעשות את זה ביומולדת של מומו (אני מקווה שיסתדר לי להגיע).

אגב, הלילה ישנתי אצל ההורים ברעננה (גרתי שם עד לפני פחות משנה) ופתאום אני שם לב שגם ברחוב שלי שם (רחוב רמב"ם) כל הרחוב מלא בעצי פיקוס השדרה מאוד פוריים.

<סופר את סימני הקריאה בהודעה הקודמת שלי, ומגיע למסקנה המתבקשת שאני ממש מתלהב מכל עניין הליקוט הזה>

לאמא אדמה, אני מתכוון לסוף מצוי