מחלת שעלת

שליחה על ידי אממא* » 08 יוני 2004, 13:32

כרמית - כמי שמחפשת חיזוקים, אשמח לשמוע ממך איזה חיסונים נתת ובאיזה גיל. תודה

התינוק שלנו בן 9 חודשים חלה בשעלת. ראיתי מודעה על התפרצות בצפון הארץ כשטיילנו ביום העצמאות לאיזור מקורות הירדן, לכן כשהוא השתעל ביקשתי בדיקת דם מהרופאה, היא לעגה לי וטענה כי זאת אלרגיה, מינונים הולכים וגוברים של פניסטיל לא עזרו והיו לילות מפחידים עם שיעול קוצר נשימה והקאות עקב החנק. הוא סרב לינוק (שזה הדאיג אותי מאוד)... לבסוף כשהחלו האחים להשתעל באופן דומה (שניים מחוסנים ואחד לא) קיבלנו טופס לבדיקת דם(כבר ביקשתי בדיקות לכל האפשרויות - אין נוגדני אלרגיה בכלל! לילד הזה). ניתן מינון אנטיביוטיקה אזניל לכולם - מחוסנים ולא מחוסנים. מה שהקל מעט את הסימטומים זהו הרכב הומיאופטי מסחרי: דרוז טוקס בייבי של חברת הומגליל (שלא תצטרכו) המכילה גם כמה תרופות שאני (עם ניסיוני הרב) לא הכרתי. גם הקל במעט שפשוף החזה ועידוד נשימה "רחבה" בעת התקפים קשים. אני כותבת זאת כי רופאת המשפחה של בעלי (קופה אחרת) סיפרה לו על "מיני מגיפה" כבר כ 4 חודשים בירושלים - מעלה אדומים.חולים משתעלים אובחנו על ידי רופאיהם כחולים בוירוס (זה קל לומר כי לא צריך להוכיח) חודשיים וחצי עד שחולה מבוגר קיבל גם בדיקה לשעלת והתשובה החיובית הדליקה אור אדום לרופאים שהניחו כי האוכלוסיה מחוסנת וזהו. זה אולי אור אדום לעצור ולבחון את גישת רופאי בריאות הציבור והמערכת למחלות בכלל ובפרט למחלות ילדים. דווקא מי שהפיצו את המחלה, הפעם הם מבוגרים מחוסנים שפג תוקף חיסונם. האיפיון של השיעול הוא בעיני מעין אפצ'י בסוף השיעול שנשמע כמו השתנקות. ויעמוד פנחס ויפלל ותיעצר המגיפה. אמן

מירב?
מירב שאני מכירה?
כיף לפגוש!

לגבי השעלת - ילדיכם עוד חולים, או אתם כבר אחרי?

מה קורה אי מחלת השעלת <?

שליחה על ידי דליה* » 28 יוני 2004, 22:19

היום היינו שוב אצל הרופאה, לאחר שיעולים של כשבועיים, בתחילה עשינו אנלציות שלא עזרו והיום היא אמרה שאולי מדובר בשעלת ושלחה אותנו לבדיקת דם. בנוסף נתנה לנו אנטיביוטיקה. קראתי את כל מה שנכתב בענין. לבני יש התקפות של שיעול אך לא כמו שמתואר עם חנק והקאות. האם יתכן שלא מדובר בשעלת, או שההתקפות יחמירו עם הזמן?

מנסיוני האישי, לוקח כשבועיים עד שהתקפות השיעול מגיעות למצב הקשה ביותר, כלומר,כולל הקאות ואף קוצר נשימה.
אבל ראיתי גם ילדים שלא היגיעו למצב קשה שכזה ו"לקחו את המחלה יותר בקלות".
נראה לי שרק בדיקת דם תוכיח אם זה אכן שעלת או לא.
בהצלחה.
המשיכי לעדכן.

ה צ י ל ו !!!
ליובל שלי בת 8 וחצי יש שעלת, היא חוסנה כראוי מאז נולדה ובכל זאת נדבקה, מזה כשבועיים ימים היא משתעלת, אולם השיעולים הולכים והופכים טורדניים יותר ויותר ובשלושת הימים האחרונים היא ממש נחנקת, לא מצליחה להכניס אויר, מה עושים??? רק לחכות בסבלנות שהכל יעבור??? איך עוזרים לה בזמן התקף שכזה??? אנחנו לא ישנים כבר שלושה לילות כמו שצריך ומודאגים נורא מההתקף הבא.
האם היא יכולה לאבד את ההכרה כתוצאה מהחנק? ואם כן ... מה לעשות?
אני בהריון (התחלה....שבוע 8) מה לגבי העובר? יש סכנה?

חנית היי,
האם המחלה אכן אובחנה כשעלת?
אם כן את צריכה להיות מעודדת מהעובדה שהילדה כבר לא תינוקת. את יכולה להסביר לה מה קורה ולמה לצפות. אני מציעה שתקראי את הדף בעיון. בעיני יש כמה דברים מאוד חשובים.
הדבר הראשון: ההתקפים אכן עלולים להראות ולהשמע מאוד מפחידים. הפחד שלך עלול להדבק בילדה ולכן חשוב להבין שזה סוג השיעול האופייני ולקבל אותו בסבלנות, יעילות, אך לא היסטריה (קל להגיד - אני הייתי בטירוף).

אצלי הילדים היו מקבלים התקפים קשים בשעות קבועות. למשל: 23:00 כמו שעון! עזר לי להיות מוכנה...

ניתן להקל על השיעול בכמה דרכים שרובן נועדו למנוע הצטברות ליחה:
להשכיב את הילדה על הבטן או על הברכיים שלך כשהיא על הבטן והראש והרגליים שלה שמוטים משני צידי גופך. את מעסה את הגב שלה בתנועה שעולה מאזור התוסיק לכיוון הראש. המטרה: לגרום לליחה שמצטברת לצאת.

השיעול החזק גורם לעיתים לתחושה של בחילה ואצל הילדים שלי התקפים היו נגמרים בהקאות של ליחה. זה מצויין. הליחה יוצאת. אפשר להסביר לה את זה שלא תיבהל מההקאה.

בלילה, לישון עם הראש על כרית גבוהה.

אויר פתוח, נקי ויבש: אנחנו נסענו לבאר שבע ובילינו הרבה בחוץ, במקום עם עצים ורוח זורמת.
דברי עם אנשים מבוגרים יותר שלא חוסנו וזוכרים את המחלה (סבים, סבתות, דודים), כולם מספרים על הטיולים בחוץ באויר הפתוח. גם הקור חשוב. אחד הרופאים אמר לי לקרב את ראשו של הילד לפריזר. (רק שהוא לא ראה את הפריזר שלי, וגם לא הריח אותו P-:).

לנו היה ארוע אחד של חנק עם הילד הגדול (אז - 3.5). זה היה כשהוא ישן ופתאום ראינו אותו מפרפר. לא הצלחנו להעיר אותו מהשינה. מכות על הגב לא עזרו, גם לא סטירות קלות ולפני שאמא שלי (אחות במקצועה, תאמיני או לא) התעלפה פשוט תפסתי אותו, הפכתי אותו וניערתי קצת.
עם הקטן (אז- שלושה חודשים) זה היה יותר מפחיד.
לבסוף הסבירו לי שהילד לא יאבד את ההכרה תוך כדי שינה. אם הוא ממש יחנק, הוא יתעורר קודם. קצת עודד אותי. בכל מצב אנחנו ישנים כולנו יחד ככה שבלילות תמיד ידעתי מה קורה ואין סיכוי שהוא ישתעל ואני לא אשמע.

זו מחלה ממושכת, גם כשהיא עוברת, עדיין הילד חלש. צריך להיות סבלניים. בעיצה של חברה הילד הגדול לקח אחרי המחלה ויטמינים במשך שנה כדי לחזק אותו. זה עזר.

דבר אחרון - קחי נשימה עמוקה. אולי קצת רסקיו רמדי לך ולילדה. תעברו את זה. זה עובר.

שליחה על ידי חנית* » 09 יולי 2004, 11:20

קרן היי,
תודות על ההתייחסות המהירה. אכן את מצליחה קצת להרגיע.
צדקת כשאמרת שההתקפים מגיעים בשעות קבועות, אצלנו זה בסביבות 4:30 לפנות בוקר. אתמול לאחר ששוטטתי באתר הנ"ל למעלה משעה וקראתי (כמעט) הכל הבנתי ואולי גם הצלחתי להפנים שצריך להרגע ולהרגיע, ואת יודעת מה?? זה ממש הצליח. שני ההתקפים שעברנו הלילה עברו יחסית בשלום רק מפני שהייתי רגועה קצת יותר ויובל הצליחה להתמודד עם ההתקף המבהיל הזה יפה...
אני ישנה איתה כבר מספר לילות, אני מאמינה שיקח עוד זמן מה עד שאאזור אומץ ואחזור לישון לצידו של בעלי היקר.
ושוב תודה על העצות האיכפתיות והרצון לעזור .
תהיו בריאים!!!

!!!
אשמח אם מישהו יידע לספר לי מה לגבי ההריון/העובר ....

חנית יקרה. ביתי היתה בת שנתיים וקצת כשחלתה בשעלת, ואני הייתי באמצע הריון. גם אני נידבקתי, ותארי לך שהשתעלתי את אותם השיעולים הנוראיים +קוצר נשימה+הקאות תוך כדי הריון, וביחד עם ביתי. רופא ילדים ותיק ומנוסה אמר לי בודאות שאין כל סכנה לעובר!! מה גם שעד הלידה זה יהיה כבר מאחוריכם.
מסכימה עם קרן שמש, ילדתך כבר גדולה והיא תעבור את זה בשלום. קחי נשימה ארוכה. זה עלול להימשך, חודש, חודשים ואף יותר. הרבה לילות ללא שינה רצופה. זה מתיש. במיוחד בהריון. אפשר לשים בחדר השינה מכשיר אדים קרים. הקור עוזר ומקל על הכנסת האויר. נסי להסביר לה לקחת אויר לאט לאט, בלי להילחץ, ואז תיראה שזה יותר קל. עכשיו קיץ בארץ וחם, אבל גם רוח עוזרת, אולי מאורר. ביתי היתה רצה לחלון בזמן התקפה, לינשום אויר.
נסו ביחד ותיראו מה נכון לכם.
בהצלחה. קבלי חיזוקים רבים.

קיים חיידק הגורם למחלה דמוית שעלת הנקרא "פאראפרטוסיס", החיסון איננו מגן מפניו. לפיכך קיימת חשיבות לאיבחון הגורם של המחלה, מאחר ואם מדובר אכן בשעלת רצוי להרחיק את החולה מילדים שאינם מחוסנים.
הידבקות בשעלת או בפאראפרטוסיס במהלך הריון אינה נעימה אך אינה מזיקה במישרין לעובר.

ואם זה אכן "פאראפרטוסיס",לא צריך להרחיק מילדים אחרים?? הרי לפי התיאור זה קשה באותה המידה!

מי שלא מחסן נגד שעלת צריך לקחת בחשבון שיום אחד ילדיו יחלו במחלה!

שליחה על ידי חנית* » 10 יולי 2004, 17:00

אורית ורופא הילדים שלום לכם,
כמה שזה עוזר... חיזוקים, העידוד והנסיון.... קודם כל ת ו ד ה !!!
מנסיונכם האישי, כמה זמן יימשך השיעול הקשה בלילות??? כי במשך היום השיעולים הולכים ופוחתים רק בלילות ישנם התקפי החנק האלה... אז כן יובל ישנה עם מכשיר אדים קרים ומאוורר תיקרתי אנחנו גם מטפטפים על הכרית טיפות של שמנים ארומוטרפיים (כדוגמת שמן אקליפטוס...) המקלים לדברי יובל על הנשימה.
בילדותי חליתי בשעלת, האם אני מחוסנת???
ועוד משהו...
רופא ילדים - כתבת שהידבקות בשעלת או בפאראפרטוסיס במהלך הריון אינה נעימה אך אינה מזיקה במישרין לעובר
ובעקיפין??? מה ההשלכות ??? איך בודקים וכיצד מטפלים???

חנית. אני חוזרת וכותבת.לי נאמר שאין נזק לעובר. מה שיכול ליקרות זה אם את חולה בשעלת, ומהשיעולים שק מי השפיר עלול ליפקוע... אני עברתי את זה בשלום, לשימחתי. למרות שהייתי חולה בחצי השני של ההריון

אם את אינך חולה, אני חושבת שאין סכנה. אני לא רופאה, אבל יודעת מה נאמר לנו כשהיינו חולות ,ביתי ואני.שוב, אמר את זה רופא ילדים ותיק ומנוסה ביכלל ובשעלת בפרט.
אני גם חושבת שמי שחלה בשעלת מחוסן לכל החיים! כמו כל מחלת ילדים. שלא כמו החיסון הניתן בזריקה. אני חוסנתי בילדותי, וחליתי בבגרותי... בעלי, לעומת זאת,לא נידבק מאיתנו.
מניסיוני, השיעול הקשה בלילות יכול להימשך בין חודש לארבעה חודשים. זה מאוד אינדיבידואלי. אם את אומרת שבמשך היום זה פוחת, אולי גם בלילות תורגש הקלה בקרוב.
קבלי שוב חיזוקים והרבה כוח @}

ועוד משהו. את דיווחת שאת בתחילת ההריון.
כלומר, עד שהלידה תגיע כבר תהיו אחרי. יתכן ויובל עדיין תישתעל קצת (ביתי הימשיכה להישתעל עוד כחצי שנה אחרי, אבל לא קשים כמו במחלה עצמה...)אבל זה לא יהיה מדבק ולכן לא מדאיג.

שליחה על ידי דלית* » 11 יולי 2004, 12:41

חנית, דליה-היכן אתן בארץ?

החיסון נגד שעלת הוא חלק מהחבילה הכללית, או שצריך לקנות חיסון באופן פרטי?

אצלנו היתה שעלת , זה התחיל בפסח. כולם כולל תנוקת אז בת קצת יותר
משנה. היא היחידה שקבלה את זה קשה.
ביררתי על כל מה שיש מה שיכול להקל.
הנה:
1
הומאופטיה
PERTUSSINUM, Drosera
ואחרים - תלוי בסמפטומים
לדעתי זה עזר
רופא שלנו - שיודע גם הומאופטיה וכו'- עזר לנו גם הפעם
2
צמחים
3
תרופות-אוכל כמו בצל+דבש
לא עוזר או שבכלל לא ניתן להשתמש כי החולה לא יכול לבלוע שום דבר - במקרה
קשה, כמו שהיה אצל הקטנה
מאותה סיבה גם 2-צמחים - לא היה שימושי

אבל - כן השתמשנו בתמיסה נגד התייבשות שזה מי אורז עם מלחים ועוד
4
שמנים
גם עיסויים וגם אמבטיות וגם מכשיר אדים...
5
ריסקיו רמדי - מומלץ מאוד!
לי עזר
6
רפלקסולוגיה
7
מה שלא ניסינו אבל שמעתי שנעזרים - מכשירי ביקום
שמעתי שמי שיש לו מכשיר מטפל בחולים כמה פעמים ביום, במהלך כל המחלה
אז זה גם לא נשמע תרופת פלא
8
מה שגם לא ניסינו אבל שמעתי - מטוס
בילדות הייתי עדה למקרה - הטיסו חולת שעלת במטוס קטן, הם עלו ממש גבוה,
אחרי זה השלב הקשה חלף.

עכשיו בדקתי את האופציה והחלטתי לא לקחת סיכון.
דברתי עם רופא תעופתי - יש כזה! - והוא טוען שלתינוק זה סיכון...
גם לא נראה לי טבעי. גם - נורא יקר.אבל לא זה השיקול, סתם שתדעו.
9
אחרון ולא חביב - אנטיביוטיקה
חילוקי דעות
הרופא בקופת חולים אמר שכולנו חייבים לקחת אריטרומיצין לפחות שבוע אבל
בעיקר בשביל לא להדביק אחרים, לנו זה סביר להניח שלא יעזור - כי אנחנו
סובלים לא מחידק עצמו אלא מהטוקסין שהוא מפריש... (אולי מחידקים מתים
יש עוד יותר טוקסינים? לא קלטתי בדיוק)
הרופא שלנו (פרטי, שהוא מאוד מבין - גם בקונבנציונלי גם בכל מיני )
המליץ על אריטרומיצין ל4 ימים-המלצתו הראשונה על תרופה כימית ב-10 שנות הכרותינו!
הוא טוען שזה אנטיביוטיקה יחידה שמשפיע במקרה של שעלת.
בסוף הסתדרנו בלי שום אנטיביוטיקה - ניסיתי לתת רק לתינוקת כי מצבה היה באמת
קשה - אבל היא הקיאה את התרופה
וכשמצבה השתפר והקאות פחתו אז כבר לא חידשתי את הנסיונות לדחוף לה את
האריטרו.

לדעתי כל הטיפולים שניסינו עזרו בעיקר לנו להורים להירגע - נו הנה אני עושה
משהו... כי מאוד קשה לראות את ילדך במצב כזה ולא ביכולתך לעזור.

אז תשמעו - זה עובר! העיקר - אהבה וסבלנות

מה שהכי עזר - אויר צח, טיילנו כל הלילות במשך השבועיים הקשים
התינוקת כל הזמן היתה עלי וגם לילדים גדולים יותר זה עוזר - גם נוכחות ההורה וגם
תמיכה פיזית - להחזיק את הילד במצב אנכי שהליחה תצא
אם יש למישהו שאלה יותר ספציפית - שאלו

חזקו ואמצו! זה יעבור. ואני עדיין ואפילו יותר מאמינה שאילה הן מחלות
שטובות לילד. אדמת, חזרת, אבעבועות רוח. ואפילו שעלת.

אנחנו מאזור ירושלים ושמעתי על השעלת בסביבה מספטמבר, בקרב ילדים גדולים ומבוגרים מחוסנים. אנחנו חלינו בסוף מרץ ולמרות זה שמעתי האשמות שהמגפה בגללנו כי אנחנו לא מחסנים.
כמעט חרם חברתי - זה פאן נוסף של שעלת שגם כן דורש שקט נפשי רב.

שליחה על ידי חנית* » 12 יולי 2004, 00:23

אורית אוקו ערוסי יקרה,
אני מקבלת את החיזוקים שלך, תודה, תודה - מחמם את הלב.
הייתי היום אצל רופא נשים, הוא ממש לא ידע לומר לי משהו לגבי שעלת, מבחינו זו מחלה שעברה מהעולם (הלוואי...) נו... טוב... הוא לא ממש מתעסק במחלות ילדים, מה שכן הוא אמר זה שמכל החיידיקים והוירוסים שידועים כמזיקים לעובר/הריון החיידק הנ"ל הוא לא אחד מהם, מבחינתו ומנסיונו (ויש לו!!!) אין כל סיבה לדאגה. וכמו שכבר נאמר כאן זה מאוד לא סימפטי אבל לא מסוכן...

דלית - אנחנו מגדרה.

ואחרונים חביבים עברנו את זה: תודה על הפירוט אני בטוחה שיעזור לעוד הרבה אנשים לחוצים כמוני.
האמת, אני מרגישה שאנחנו לומדים "לחיות" עם ה"דבר" הזה... ההתקפים, הליחה, והדאגה הרגעית-יומיומית...
אני נורא מתעודדת מכל אותם אלה שכבר אחרי ומחזקים... זה נורא עוזר - ב א מ ת! ותודה ענקית ל כ ו ל ם !!!

חיזקו ואימצו!!! zzz

שליחה על ידי חנית* » 12 יולי 2004, 00:26

ענן בעננים היי,

את החיסון נגד שעלת אין צורך לקנות באופן פרטי, הוא נכלל ב"חבילה" של כל החיסונים הניתנים בטיפת חלב.
את השירות בתחנות טיפת חלב מקבלים לאחר תשלום אגרה למשרד הבריאות (לא זוכרת מה העלות) אבל לא רציני...

שיהיה לבריאות!!! @}

חנית, טוב לישמוע שהזמן עובר ואתם עדיין שם...

_האמת, אני מרגישה שאנחנו לומדים "לחיות" עם ה"דבר" הזה... ההתקפים, הליחה, והדאגה הרגעית-יומיומית...
אני נורא מתעודדת מכל אותם אלה שכבר אחרי ומחזקים... _
נישמע שאתם כבר יותר רגועים.
זיכרי שזה אמנם ארוך ומתיש, אבל בסוף זה עובר!

שליחה על ידי דליה* » 13 יולי 2004, 09:01

לדלית - אני מהמרכז פ"ת.
היום קיבלתי את תוצאות הבדיקה של הבן. הרופאה טוענת שהתוצאות גבולית??? מה זה אומר???
לטענת הרופאה היא מתיחסת לזה כאל שעלת וכיון שבני לקח את האנטביוטיקה בזמן יצא התוצאה גבולית.
בכל מקרה נראה שבני , אם זה היה שעלת קיבל את זה באופן קל, למזלי...
המסקנה , שצריך להיות ערניים לכל שיעול ולא לסחוב את זה... יתכן שתפסנו את המחלה בהתחלה ולכן האנטיביוטיקה עזרה- לטענת הרופאה.
ישר כח על אתר כזה, הוא נותן אינפורמציה רבה וחיזוקים בעת הצורך. המשיכו...

התוצאה גבולית דהיינו רמת הנוגדנים אינה מעידה בהכרח על זיהום בשעלת. ייתכן גם שלקחתם את הבדיקה מוקדם מדי במהלך המחלה, ולכן כדאי לקחת עוד בדיקה ולראות אם כייל הנוגדנים עולה.
בכולופן, התרופה לא אמורה לרפא את המחלה אלא רק למנוע הדבקה סביבתית.

האמת, אני מרגישה שאנחנו לומדים "לחיות" עם ה"דבר" הזה... ההתקפים, הליחה, והדאגה הרגעית-יומיומית...
פרדוקס מהניסיון שלנו - ברגע שלומדים לחיות עם זה - זה מתחיל לעבור! רפואה שלמה!

חנית היי, הייתי בחופש ולא הגעתי למחשב. רק עכשיו אני רואה את השאלה שלך על הלילות. אז כן, הלילות יותר קשים. לפי מה שהבנתי (וגם נראה לי הגיוני) זה בגלל שכשהילד שוכב, הליחה שמצטברת מתחילה לעלות. בהתקף של שיעול הייתי מרימה את הקטן על הידיים ושומרת עליו מאונך. זו גם אחת הסיבות שהמלצתי לישון על כרית גבוהה ויש להוסיף - גדולה. הראש הכתפיים והשכמות על הכרית. הילדה שלך גדולה, אז נסי לשאול אותה אם היא יכולה לקנח את האף לפני השינה, כדי לנקז את הליחה.
אנחנו ניסינו תרופות הומיאופתיות, אבל כלום לא עזר. רק הזמן שעבר. גם אצלינו בבדיקות ראשוניות לא ראו סימנים של שעלת. כשהנוגדנים היו ברמה גבוהה מספיק לזיהוי ודאי, לא היה צורך בבדיקה, גם אנחנו זיהינו את השעלת בבירור!
תעדכני מה קורה ותגידי לילדה שלך, שיש עוד כמה אנשים שחושבים עליה, ורוצים לשמוע מה שלומה.
לילה טוב.

שליחה על ידי חנית* » 14 יולי 2004, 09:18

קרן שמש יקירה,
שמחה שאת עדיין מתעניינת...
יובל ישנה על שתי כריות, אני חושבת שיותר גבוה מזה כבר ממש קשה ובכל זאת.... ההתקפים נ ו ר א י י ם!!!

המצחיק הוא שלפני יומיים עברנו לילה ללא שום התקף, וכל הבוקר-צהריים שום שיעול ואני בשיא האופטימיות התחלתי להאמין שיובל (מכיוון שחוסנה) קיבלה את זה קל והנה היא בדרך החוצה...
סידרה של התקפים קשים במיוחד החזירו אותי למציאות !!! משעות אחה"צ עד אמצע הלילה היו לה 5 התקפים קשים וארוכים מה שהצליח להלחיץ אותי שוב (אחרי שכבר חשבתי ש למדנו לחיות עם זה_) ולגרום לי לחזור להיסטריה ...
אני ממש לא מצליחה להרגע אחרי שאני רואה אותה מכחילה ככה... ועוד אחד אחרי השני...
יכול להיות שהארטיק שהיא אכלה בצהרייים גרם לה לכל זה??? (הרופא דווקא אמר שאפשר לתת לה ארטיקים - אחד ליום, ושהיא יכולה ללכת לבריכה - אני פוחדת )...
היא לא אוכלת חטיפים ומיני מלוחים כי המלח גורם לגירוי
היא לא אוכלת שוקולד כי זה גורם לליחה
היא לא משחקת בגינה כי ההשתוללות .........................
קיבינימאט - הילדה בחופש וגם ככה סובלת...מה עושים???
וכמה באמת משפיעה התזונה על ההתקפים??!!

חברים אני שוב בפאניקה.........

HELP I NEED SOMEBODY @} @} @}

שליחה על ידי חנית* » 14 יולי 2004, 09:44

ועוד משהו...

למי שמתעניין, שאלתי שאלות לגבי ההריון, כולם כאן באתר הרגיעו אותי - ותודה, אבל הייתי צריכה לשמוע את זה מרופא שמכיר את הסיטואציה...
אז ככה (קצת היסטוריה)...
רופא הילדים שלנו (מומחה ריאות) ורופא מדהים, אמר בתחילת האבחון כשעוד היה חשש לשעלת שנשים בהריון ותינוקות צריכים להזהר שלא יידבקו... באותה נשימה הוא אמר לי לפנות לרופא הנשים שעוקב אחר ההריון ולספר את הסיפור...
למי שקרא כאן קודם - רופא הנשים שלי לא ממש ידע איך לאכול את זה, הוא אפילו חשב ששעלת זו מחלה שחלפה מן העולם.
אתמול התקשר רופא הילדים שלנו לפרופ' מרדכי שוחט (מספר 1 בארץ בנושא הגנטיקה-מומים ו... עוד משהו...) כדי לקבל תשובות קצת יותר מסברות...
הפרופ' הסביר ככה: שעלת אינה מחלה שגורמת למומים בעובר, החשש הוא ששעלת התוקפת בשליש השלישי להריון
עלולה לגרום לצירים מוקדמים בגלל השיעולים החריפים והמחסור בחמצן בזמן שיעול.... זה הכל!!!
אז לפחות קצת חדשות טובות.

הרבה בריאות לכולם!!!

חנית יקרה, אולי לא כתוב בדף, אבל דעי שהשעלת היא מחלה מחזורית, כלומר השיעול נראה כמתייצב, לא מחמיר אבל גם לא משתפר ואז חלה החרפה. ככה לאט לאט עד לשיא, אז כנראה שהשיא עדיין לפניכם. אם תשימי לב כשהילדה משתעלת - אם היא עומדת באותו רגע אז פלג גופה העליון מתעגל והיא נראית כמתכופפת קלות. סביב העיניים האף והפה בזמן השיעול יש אדמימות. אם הגעת לשם אז כנראה שאת בשיא. חוץ מזה שהשיעול מאוד מתיש ולא בטוח שבריכה ובילויים זה הפתרון.
לגבי תזונה - מנסיוני במחלות שיעול תזונה היא קריטית. אם בא לה משהו קר ללקלק עדיף (בעיני) קרטיב (קרח) מאשר ארטיק (גלידה) שמכיל נוסף לסוכר, צבע מאכל וחומרים משמרים גם חלב שמגביר מאוד ליחה.
נסי לצמצם את צריכת הסוכר, חלב, סויה, בוטנים, תפוזים, בננות וכל שאר הדברים שגורמים לליחה. מה שיכול להקל הוא תה שנקרא "קל-ליחה" וניתן להשיג אותו בחנויות טבע.
לגבי ההכחלה - בזמן השיעול לא נכנס מספיק חמצן לריאות ורמת החמצן בדם (סטורציה) יורדת. זו גם תחושת החנק והציפצוף של הכנסת האויר. אותי זה ממש הלחיץ כי הקטן היה רק בן שלושה חודשים והצבע הכחול לא הלם אותו כבר אז. מה שעשיתי ועזר לפעמים זה לנשוף קלות על פניו, אז ה"התקעות" של הנשימה היתה משתחררת. לא יודעת אם זה עובד גם על ילדים גדולים יותר. אולי במקום לנשוף עליה תפעילי מולה מייבש שיער (-; כשהקטן היה מאושפז כל מה שיכלו להציע לי הרופאים זה בזמן שהסטורציה יורדת לשים מול פניו צינור שפלט חמצן כדי להגדיל את כניסת החמצן לריאותיו. ככה שאולי רעיון המייבש לא כל-כך נורא?

חנית
גם אני איתך. עוקבת בעיקביות רבה. מבינה את הלחץ, החששות והפאניקה, ומזדהה עם הקשיים.
אני לא בטוחה בקשר למייבש שיער, כי הוא פולט אויר חם, אבל אולי מאוורר...
תחושת המחנק מלחיצה מאוד. ביתי היתה ממשיכה להתעורר בלילות, עוד לפחות חצי שנה אחרי, בזמן כל צינון קל, ובוכה\צועקת שהיא"לא יכולה לינשום", ורצה לחלון. זה קשה לילד ומלחיץ גם אותו. לכן חשוב שאת תהיי איתה. שלא תהיה לבד בזמן התקף. אני זוכרת את זה גם מההתקפים שלי. כשלילה אחד, כשבעלי לא היה בבית, ממש נהייתי היסטרית.
מסכימה עם קרן שמש בקשר לתזונה. חשוב מאוד לא לאכול דברים מעוררי ליחה!!!
כמו כל המתוקים-מסוכריות למיניהן ועד ארטיק!! כל דבר כזה אלול ליגרום להחמרה ולהתקפים יותר רבים.
מסכימה שקשה לימנוע מהילדה דיברי מתיקה. אבל את יכולה גם להסביר לה שזה עלול לעשות יותר גרוע. היא גדולה ומבינה. ובלי ריגשות אשמה מצידך! את צריכה להיות החלטית בעיניין.
נכון, זה קיץ, חופש. אבל היא חולה. וצריך לטפל בה ולעזור לה לעבור את זה. עוד יהיו לה הרבה קייצים לבלות בהם כירצונה.
החזיקו מעמד!

היינו היום אצל הרופא, הוא איבחן שיש לילד (בן שלושה חודשים וחצי) "דמוי שעלת"? מה הפרוש?
אודה על העזרה.

שליחה על ידי חנית* » 15 יולי 2004, 00:15

פלוני אלמוני ...
שעלת היא מחלה הנגרמת ע"י חיידק. קיים וירוס שנקרא "כמו שעלת" (לא זכור לי המינוח הלועזי-רפואי...), מבחינה קלינאית הסימפטומים כמעט זהים לאלה של השעלת, ז"א שיעול המלווה בהוצאת ליחה, ההתקפים עלולים להיות מאוד לא סימפטיים, אפילו קשים - במיוחד לאפרוח כל-כך קטן.
במחלת השעלת התקף שיעול מגיע עד למצב של הכחלה, לפי מה ששמעתי מהרופא, תינוקות בגילאים כמו של האפרוח שלך מתאשפזים אך ורק כדי לנטר את נשימתם ובמקרה הצורך מתחברים לצינור חמצן.

האם האבחון של הרופא התבצע ע"י בדיקת דם???

במידה ואכן אובחן "דמוי שעלת" תוכל להתעודד מעצם העובדה שווירוסים חולפים מהר יותר מחיידקים. חיידק השעלת מכונה גם חיידק 100 הימים .... כן ... כן ארוך מאוד ומתיש.... תקוו שזה סתם שיעול ובמקרה הכי גרוע... וירוס...

שיהיה לכם המון לבריאות ! לילות שקטים ונשיקות ל-

אתם שם עדיין?

סליחה שנעלמתי ..... האם אוכל לחזור לישון בחדרי אם בתי ישנה כבר 4 לילות ללא התקפים (...בלי עין הרע... שימשיך ככה...)??? אולי זה הסוף מבחינתנו???
אשמח לשמוע מיודעי דבר....
תודה

הי חנית
בדיוק היום תהיתי ביני לבין עצמי מה שלומכם...
בקשר לשאלתך, קשה לי להגיד. את נמצאת שם איתה. את יכולה לדעת.
נראה לי ש4 לילות כבר די מייצג. אם החדר שלך קרוב לשלה ואת יכולה לשמוע אותה בקלות, אז תישמעי אם משהו יקרה. אם לא, אולי אינטרקום?
בהצלחה

תעדכני מידי פעם.

אורית, תודה שאת תמיד שם!!! אני ישנה כבר יומיים בחדרי, אני מאוד רוצה להאמין שזה אכן הסוף.... רק שימשיך ככה!!!
המשך חופשה נעימה לכולכם.
נתעדכן ונעדכן מידי פעם.
בינתיים ביי...

"כמו שעלת" (לא זכור לי המינוח הלועזי-רפואי...),
para-pertussis
זה לא נגיף אחד. יש כמה נגיפים שמדמים שעלת ולכן נקראים כך, ביניהם נגיף השפעת.

שבועות : שיעול מקוטע, סיבוכים (דלקת ריאות, התכוצויות, דלקת קרום המח)
רק עכשיו שמתי לב לקטע הזה בתחילת הדף. משום מה מצטייר מזה כאילו תמיד יש סיבוכים ותמיד זה אחד מאלו. לא תמיד יש סיבוכים. אני לא יודעת מי ערך, אפשר לשער ש שרון ג ? אם זו את שרון, אז אנא תקני. לא איכפת לי לתקן, אבל נראה לי לא יפה להתערב בעריכה של מישהו אחר (על-אף שכבר עשיתי את זה), ובכל זאת...

ובנוסף הייתי מוסיפה שמניין השבועות הוא גמיש מאוד ושונה מילד לילד.

היי חנית. נראה שזה הסוף, ובכל זאת הייתי מחכה עוד כמה ימים. מחלה מחזורית כבר אמרנו?

זאת לא אני.
תרגישי חופשי לתקן.
או שתשאלי את מי שבאמת ערך

יש לי תינוקת בת כמעט 4 חודשים וכבר 3 שבועות שהיא משתעלת שיעול שהתחיל ללא ליחה ועכשיו הוא גם עם ליחה מעורב בצינון והתעטשויות. בהוראת רופאת הילדים עשינו לשחר אינהלציה במשך כ-5 ימים ולא הייתה שום הקלה. שוב ושוב הלכנו לרופאה שנתנה לנו לשתות מוקוליט (שכמובן לא עזר) ואגב כל הטיפולם הנ"ל היא הזכירה את מחלת השעלת ותוך כדי גם שללה אותה אין לי מושג על סמך מה..... שחר אפילו עשתה צילום חזה ולא נתגלה שום דבר חריג בריאות....
אני חייבת לציין שלאחר קריאת כמעט כל מה שכולם כתבו אני ממש ממש ממש מודאגת....

אפשר לבדוק אם זה שעלת בבדיקת דם פשוטה.
הדקירה אולי לא נעימה, אבל אז תדעי בוודאות אם כן או לא, כי נראה שזה מדאיג אותך.

עלייך רק לבקש מהרופאה הפניה לבדיקה.
גם אם היא תגיד שלא צריך, את יכולה לידרוש!
או לגשת לרופא אחר ולהגיד שאת רוצה חוות דעת נוספת.

יעל, לשעלת יש שיעול מאד אופיני: בהתקפים ארוכים, בשינוי צבע תוך כדי השיעול (לגוון כחלחל) ובשאיפת אוויר רעשנית (whooping) אם לשחר שלך אין את אלה, חוסנה בחיסון הראשון, ואינכם באזור בו התגלו מקרי שעלת - הסיכוי לשעלת נמוך.
הרבה ילדים מנוזלים מתעטשים ומשתעלים יש עכשיו. רובם המכריע אינו חולה בשעלת.

תודה לכן על העצות הטובות, אני בהחלט אבקש הפניה לבדיקה ואני מאוד מקווה שזה לא שעלת .
שרון - לאור הסימפטומים שאת כתבת יכול להיות שזה רק וירוס כי לשחר אין אותם והיא אכן חוסנה בחיסון הראשון.

יכול להיות שזה רק וירוס
לפי התיאור שלך אני משוכנעת שזה אכן רק וירוס. הסירי דאגה מליבך, וחבל סתם לדקור אותה לבדיקות דם בשביל משהו כזה.

אני בת כמעט 18. לפני כחודש התחלתי לעבוד במפעל של הקיבוץ בו אני גרה - שאפתי שם הרבה מאוד אבק ולכלוך. אחרי יום התחילה להצטבר לי ליחה שלוותה בשיעולים, במיוחד בבוקר (לא השתעלתי בזמן השינה). עבדתי שם במשך כשבוע, אולי קצת יותר, והשיעול נשאר בערך אותו הדבר.
בכל פעם ששכבתי, התחילו לי התקפות שיעול, כך שהלכתי לישון רק כשהייתי ממש עייפה - שאירדם מיד.
בשלב מסוים, לפני שבוע-שבועיים, התעוררתי באמצע הלילה בגלל שיעולים. עד עכשיו התחושה שהייתה לי בגרון רוב הזמן היא של דגדוג, במקום יחסית נמוך. באותו הלילה שהתחלתי להשתעל גם מתוך זמן השינה, כבר היה לי ממש מגרד בחלק עליון של הגרון. בבוקר התחיל לכאוב לי בצד ימין של הגרון, ובימים הבאים כאב לי השקד הימני וגם אוזן ימין (זה בנוסף לשיעולים הרגילים).
במרפאה עשו לי משטח גרון. האחות אמרה שבאמת יש נקודות על השקד, וחשדה שזאת אנגינה. חיכינו כמה ימים לתוצאות, ולא נמצאו סטרפטוקוקים. בינתיים עשו לי גם בדיקת דם במרפאה - בדיקה רגילה - חיכינו מספר ימים - והתוצאות היו רגילות לחלוטין - לא נראה שום סימן לבעייה.
השיעול בינתיים ממשיך. פעם אחת, לא זוכרת באיזה שלב, כשהתעוררתי מהשינה בגלל השיעולים, הקאתי קצת באחת הפעמים, וגם הבוקר, אחרי שלא הצלחתי לישון כל הלילה - כי בכל פעם שהייתי קרובה להירדמות התחלתי להשתעל - הקאתי קצת פעמיים.
במשך כל החודש האחרון לא היה לי חום, היו כמה ימים של עייפות - ובנוסף - בזמן האחרון (לא זוכרת בדיוק ממתי) איזה שריר פנימי, כנראה הסרעפת, התכווץ לי מהשיעולים, וכמה ימים לאחר מכן התחילה לי התכווצות של איזה שריר בצד השני של הגוף.
אני תוהה אם סביר שזאת שעלת למרות שבדיקת הדם לא הראתה שום ממצאים ואם הבדיקה הזאת מספקת או שצריך לעשות בדיקה מסוימת בדם כדי לגלות שעלת.

אה, ושכחתי לציין שיש שיעולים "רגילים" עם ליחה - אבל כשיש לי התקפות - זו שרשרת של שיעולים שקשה לנשום במהלכה, ואני צריכה לפתוח את הפה לשאיפת אוויר תוך כדי.
אין לי צפצופים למיניהם בזמן נשימה או שיעול, אבל אם אני נושמת נשימות עמוקות - כשהנשימה "מגיעה" לנקודה המדגדגת בגרון, הדגדוג עולה בהרבה.

התיאור שלך מזכיר לי את מחלת השעלת שהיתה לי, בגיל 32 ...
האם באת במגע עם מישהו עם שיעולים דומים?
אולי בדיקת הדם היתה מוקדמת מידי?
אפשר לבקש שוב בדיקת דם, והפעם להדגיש שיבדקו לשעלת.
שרון, את מומחית ממני. יש לך הערה בנושא?

לא באתי במגע עם אדם עם שיעולים דומים - והאמת היא שאני די סבורה שמה שזה לא יהיה - זה התחיל בעקבות העבודה במפעל (ואולי התפתחו אח"כ עוד דברים בגרון, אולי לא).
אם בבדיקה הקודמת לא ביקשתי ספציפית שיבדקו שעלת - היו מגלים בכל מקרה? כי בנוסף לתוצאות הרגילות שקיבלתי לפני כמה ימים, היום קיבלתי תוצאות נוספות ( לא יודעת אם מבדיקת הדם או ממשטח הגרון) שנאי לא חולה במחלה דמויית מחלת הנשיקה.. אני מנחה שהם ביקשו לבדוק את זה ספציפית..

לאור הסיפור זה יותר מתאים לתופעות אלרגיות או דמויות אסטמה.
כדי לדעת אם זה שעלת צריך בדיקות דם מיוחדות לשעלת.

תודה. דרך אגב - היום כמעט בכל הפעמים בהן חטפתי התקפת שיעולים שמלווה בקשיי נשימה - זה לווה בהקאה של אוכל.

עידן. זה מזכיר שעלת, אבל כמו ששרון כתבה, זה גם יכול להיות אלרגיה.
אם מטריד אותך השם של המחלה, בקשי בדיקת דם לשעלת...
בהצלחה.

תודה

אחות טיפת חלב, ידעה אותי (כמו את שאר הלא מחוסנים) שיש עכשיו מגפת שעלת במשגב (שמעתם על זה, גושניקים?), אצל מחוסנים - חלקם גדולים (גיל 15...), שכנראה החיסון כבר פג.
אמרתי לה, שזה נשמע לי כמו סיבה טובה למה לא להתחסן... (אגב, זה היה מתן מידע, ללא כל נסיון שכנוע או הטפה

)

כרמית
בעניין החיסון- בשוודיה הוציאו את החיסון הזה מחוץ לחוק כי גילו שהוא גורם למגפות...
בעניין מגפה - יש כזו בתל-אביב, לא יודעת על מקומות אחרים.

התאומים שלי (בני 4.5 ) נדבקו. אני יודעת שהסכנה היא בעיקר לתינוקות עד גיל שנה. אז אם מישהו משתעל בסיבתכם כדאי לברר מה זה. הבעייה בשעלת שבהתחלה לא יודעים שזה זה. בהתחלה זה כמו סתם הצטננות עם שיעול. אח'כ פתאום יש החמרה נוראית. השיעולים מלווים בהקאות של ליחה לבנה. הקטע של הwhooping מפחיד.

בתי הקטנה, בת פחות מחודשים חלתה בשעלת, כמו כן חלו שלוש מהאחים שלה ואמא שלה. מחלה זאת היא מחלה מאוד קשה לילדה קטנה כזאת, היום היא בת שלושה חודשים והיא עדין בבית חולים בניסיון להתגבר על השעול. היא נחנקת מכחילה ומאבדת נשימה. אנחנו חקרנו את הנושא והגענו למסקנה שכנראה הסביבה שלנו (שאינה מחוסנת) היא שהביאה את המחלה הזאת לביתנו. אני לא מעונין לצאת בהאשמות רק מעונין להגדיל את המודעות לצורך בחיסון. חוץ מאחד הילדים שלא קיבל את החיסון כי פרכס כשהיה קטן כולם מחוסנים אצלנו. מי שמחוסן סובל פחות מהמחלה והיא עוברת מהר יותר. הבת הקטנה שלא הספיקה להתחסן (החיסון הוא בגיל חודשיים) היא בסובלת העיקרית והיא בהשגחה בבית חולים מחשש לתמותה בגיל כזה. אם כולנו הינו מחוסנים החידק היה נחלש ואולי אפילו נעלם אך מכוון שיש כאלה שלא מחסנים החידק מתפתח ומופץ בדרכים קלות ומהירות יותר. חבל שאנחנו שמחסנים סובלים בגלל אחרים שלא מחסנים ושמים עצמם מעל הרפואה. אני בעד רפואה לא קונבנציונלית בתנאי שהיא השלמה ולא תחליף לרפואה הקונבנציונלית

יגאל,
אנא כתוב לי "מייל" [email protected]. ציין בנושא "שעלת". בבקשה.

בעיתון הגושי שלנו היה השבוע מכתב של רופא בקשר לשעלת, בגלל הופעת השעלת באיזור. הוא כתב בפירוש שפג תוקף החיסון בגיל כלשהו אבל שאז (אצל צעירים בוגרים ואצל מבוגרים צעירים) גם אין סכנה. אבל מן הסתם הם יכולים להדביק...
שרון ברקת - אולי אתה יכול לפרסם כאן את המכתב?
בכל מקרה אנחנו נלך מחר להבדק. ליאור משתעלת שיעול שנשמע רגיל, אבל נוכח ההתרעות...

עפ"י נתוני משרד הבריאות, בהחלט נראה שיש מגיפת שעלת. ללא נתוני מיקום. עליה מ-280 מקרים מדווחים (בערך) עד יולי ב-2003, ובערך 750 בתקופה המקבילה ב-2004 (סופסוף הבנתי סתירות נתונים שדובר עליהם קודם: גם הנתון לשנה קודמת, הוא לא בכל השנה, אלא רק עד השבוע המקביל). אם ניקח בחשבון שרוב המקרים לא מזוהים רשמית ולכן גם לא מדווחים, זה כבר מתחיל להיות שיקול משמעותי במחשבה אם לחסן.
מצד שני, כאמור, ישנם הנתונים על כך שחלק ניכר מהחולים קיבלו חיסון, וגם התייחסות למידת הסכנה שבמחלה, לעומת הסיכון בחיסון.

לא הבנתי את ה 750 .
750 מקרים ב-2004 בישראל?

יגאל
נשמע שאתם עוברים תקופה קשה וסבל נוראי.
אני מאחלת לכולכם החלמה מהירה ושלמה.

ענת - ראי כאן

יתכן שלבננו בן 15 חדשים יש שעלת.טרם התקבלו הבדיקות.
חסנו אותו לראשונה בחייו במחומשת לפני כחודש,טרם הכנסו לגן.התקפי השיעול מדאיגים והטיפול להקלה לא ברור-(מחפשת רעיונות)
אפשר לטפל באנטיביוטיקה אך כל עוד לא נתקבלה התשובה הסופית אני מהססת.
אנו גרים בעמק חפר.
שנה טובה -שנת בריאות לכולם.

רק להעיר: אנטיביוטיקה אינה מטפלת במחלה, רק מונעת הדבקה של אחרים.

750 מקרים ב-2004 בישראל?
כן.

ידוע לי שהיא אינה מטפלת אך מאידך,
רגשי האשמה להדבקותם של ילדי חברי ובני משפחתי עלולים להיות כבדים.בנתיים אנו גוזרים על עצמנו בידוד חלקי.
ומקווים ומתפללים שאם זו שעלת,שלא תופץ הלאה .
ולהקלה על השיעול למשהו יש רעיון?

כרמית, החיסון אכן לא עוזר לכולם אבל הוא מקל את המחלה אצל מי שנדבק. יש לי בבית ילד שלא חוסן עקב פרכוסים בגיל צעיר (אחת הסיבות לא לחסן בשעלת לפי משרד הבריאות) והוא סבל הכי הרבה מהמחלה. עוד שני אחים שלו גם חלו אך מצבם (למרות אסמה) היה טוב יותר.
המחלה מועברת ע"י מי שלא מחוסן מסיבה כזאת או אחרת, אבל ללא סיבה לא לחסן, לדעתי זאת חוסר אחריות.
אצלנו המחלה הגיע לבת הקטנה שלא הספיקה להתחסן (החיסון מתבצע בגיל חודשים והיא הובחנה ע"י דגימה מאף ובדיקה גנטית כחולה ודאית בשעלת) ומצבה היום ממש לא טוב.
אני לא רופא אבל בדקתי והחיסון של היום הוא אפילו לא חידק מומת הוא חלק ממנו. אי חיסון אולי לא "מסכן" את ילדייך,כרמית, אך ללא ספק מסכן אחרים. תינוקות וקשישים שחולים במחלה סובלים מאוד ואף מגיעים לכדי סכנת חיים.
שווה לקרוא את המכתב של הרופא מעיתון גוש שגב וכן בקישור הבא:
http://www.starmed.co.il/ChildrenFever/Pertussis
אני מפציר בכם, חסנו את הילדים שלכם, זה לא שווה את הסיכון להם או לאחרים, שיכולים להיות האחים הקטנים שלהם.
אני מניח שאתם המבוגרים מחוסנים אל תמנעו את זה מהילדים שלכם.

אתה פונה ישירות אלי? אז לי יש סיבה טובה לא (להמשיך) לחסן את בני הצעיר נגד שעלת ומחלות אחרות. אחיו הבכורים מחוסנים "לפי הספר" (וזה לאו דווקא טוב).

אני מניח שאתם המבוגרים מחוסנים
זהו, שסביר להניח שהמבוגרים שמחוסנים, הם כאלו שחלו בילדותם. מי שקיבל חיסון (אם היה), כנראה כבר מזמן לא מחוסן - ובהחלט עשוי להעביר את המחלה (אז אם רוצים למנוע מגיפה, עדיף לחסן את כל הבוגרים, בשביל להגן על התינוקות מאשר את כל התינוקות בשביל להגן על הבוגרים + תינוקות צעירים). לא ברור בכלל שמי שחוסן בעבר חולה בצורה קלה יותר.

גלית ל ב,
מניסיון, אם הרופא יעץ שווה לטפל באנטיביוטיקה.
לפי מיטב הבנתי:
החיידק, אם קיים, משחרר רעלן שמשתק את היכולת של הגוף להתמודד עם נוזלים בדרכי הנשימה.
כול עוד הוא קיים הוא משחרר את הרעלן, האנטיביוטיקה תחסל את החידק אך לא תרפא את השעול.
השעול הוא חזק התקפי ומוביל לחנק ושינוי צבעים בפנים.
המחלה מתועדת ונקראת מחלת 100 הימים וכן אורכה וחומרתה.
בקישור שכבר הפצתי מתוארת המחלה ומתוארים השלבים של המחלה.
http://www.starmed.co.il/ChildrenFever/Pertussis
לנו אמרו שיש לנו מזל "שתפסנו" את המחלה מהר וטיפלנו באנטיביוטיקה.

אני היתי מתיעץ שוב עם הרופא ושוקל לטפל באנטיביוטיקה.
הרופא שלנו שלח אותנו לבית חולים "בני ציון" בחיפה שם הם מבצעים בדיקה מהירה ע"י לקיחת דגימה מהאף ובדיקה גנטית.
בדיקת דם יכולה לקחת שלושה שבועות בעוד בדיקה זאת נותנת תוצאות תוך מספר ימים בודד.

לרפואה הקונבנציונלית אין דרך לעזור בשעול החזק והטורדני, שמעתי על כל מיני טיפולי דיקור וצמחי מרפא סינים אך ללא ניסיון אישי.

אני מאחל לכם שזאת לא שעלת ואם כן הרבה סבלנות.

יגאל
ציטוט מהקישור שנתת:
"הדעות חלוקות ביחס לאפשרות של נזק מוחי קבוע בעקבות החיסון."

בעיני זו סיבה מספיק טובה עבורי לא לחסן. אף אחד לא יכול היה לחתום לי שילדיי לא יחטפו נזק מוחי....

(קשה לי להאמין שהמחלה פורצת בגלל הלא מחוסנים...אולי שרון ג יכולה להאיר/להעיר פה משהו ?)

לכל הורה הזכות להחליט איזה סיכונים הוא מוכן לקחת, אינך מסכים?

יעל בריסקר,
אני מסכים איתך ומביע את דעתי האישית מהכרות מאוד כואבת עם הנושא.
ציטוט מלא של הסיבוכים למחלה מהקישור:
"סיבוכי השעלת, בסדר שכיחותם, הינם דלקת ריאות, בעיקר אצל תינוקות, שאצלם קיימת סכנה לחייהם; פירכוסים; שטפי דם בלחמיות, אשר חולפים ללא בעיות מיוחדות, ובדרך כלל ללא נזקים קבועים."

סכנת חיים, זאת בדיוק הסיבוך שיש לילדה שלי.

יש חיסון חדש, ציטוט:
"קיימת גרסה חדשה יותר שאינה כוללת את החיידק המומת השלם, אלא אותם מרכיבים חלבוניים הדרושים להשראת חסינות (DTaP). שיעור החסינות המושג הוא כ-80. החיסון גורם להקטנת תופעות הלוואי החמורות של המחלה, במקרה של הידבקות, בהשוואה לילדים שלא חוסנו."

תופעות הלוואי של החיסון, ציטוט מלא מהקישור:
"החיסון בחיידק השעלת המומת, עלול לגרום לחום גבוה, לתגובות מקומיות באזור ההזרקה וכן תוארו תופעות נוירולוגיות. הדעות חלוקות ביחס לאפשרות של נזק מוחי קבוע בעקבות החיסון."

אך בהמשך ציטוט:
"החיסון במרכיבים האנטיגניים (DTaP) הקטין בצורה ניכרת את תופעות הלוואי."

מניסיון ודעה אישית אחרי 6 ילדים בבית:
עדיף לחסן, הסיכונים זניחים לנוכח סכנת החיים הממשית שבמחלה אותה אנחנו רואים כבר מעל חודש ואין לנו מושג מתי היא תפסק.

אם נשמעתי אישי ותוקפני כלפי אנשים מסוימים בפורום אני מתנצל, אני מביע דעה אישית מבוססת על ניסיון מיאש ומתסכל.

יגאל בוקר טוב,
החלמה מהירה ובטוחה לביתכם, הסבל שהקטנטנים הללו חוווים הוא קשה,להיות לצידם קשה לא פחות.
מודה על התייחסותך.
כל טוב.

יעל,
בקשר לדברייך
קשה לי להאמין שהמחלה פורצת בגלל הלא מחוסנים
אני יכולה לצטט מתוך המאמר:
בגלל חשש מסיבוכי החיסון באנגליה בסוף שנות השבעים, שיעור החיסון נגד שעלת ירד לפחות משליש מאחוז הילדים שחוסנו בעבר, וכעבור זמן קצר הופיעו מגפות של שעלת עם תחלואה קשה, ואפילו מקרי מוות.

ידוע שיש קשר בין אחוז המחוסנים באוכלוסיה לבין פריצת מגפות.
זה גם הגיוני: אם נניח שהחיסון מכסה 80% מהמחוסנים, ויש 100% מחוסנים - אזי הכיסוי הוא של 80%.
אם יש רק 80% מחוסנים, אחוז המכוסים חיסונית יורד ל- 64%. אם 30% - 24% אזי מכוסים, וכך הלאה.
ככל שאחוז המחוסנים באוכלוסיה יורד, כך הסיכוי הסטטיסטי שאדם לא מחוסן ייפגוש בנשא או בחולה גדל - וכך פורצות מגפות.

לגבי החיסון החדש. למיטב זכרוני בספר שלי כתוב שבמהלך השנים הראשונות להפצתו לא נרשמו מקרי סיבוכים מסוכנים ולכן לא ניתן להציג סטטיסטיקות בנושא. אבל הספר שלי הוא כבר בן 4 (ז"א שנכתב לפני 5 שנים), כך שהוא לא הכי מעודכן בעולם.

אני לא באה כאן להציג את דעתי האישית בנושא חיסונים (כבר ירדתי מזה כאן

), רק את ה- common knowledge בעולם הרפואה הקונבנציונלית. אין צורך להתחיל להתקיף.
עניתי על אשר נשאלתי.

שנה טובה לכולם, והחלמה מהירה לחולים.

קשה לי להאמין שהמחלה פורצת בגלל הלא מחוסנים...
למה קשה להאמין?
זו בדיוק טבעה של מחלה מדבקת - ככל שיותר אנשים נדבקים בה, כך יותר אנשים חשפוים להדבק מאלה שחלו. אם כולם מחוסנים, פחות אנשים יחלו, ויש פחות ממי להדבק. למיטב זכרוני היתה בשנים האחרונות עליה מרשימה בתחלואה באחת המחלות שנגדה מחסנים באנגליה, לאחר שאחוז המחוסנים ירד, בגלל פחד מחיסונים. נדמה לי שזה אפילו היה שעלת. אבל אולי זה היה חצבת. לא בדיוק זוכרת, אולי שרון ג זוכרת.
ומאחר והסיכון העיקרי הוא לילדים, וילדים הם אלה הנוטים ביותר להדבק אחד מהשני עקב אופי הפעילות שלהם, הרי שגם אם החיסון מגן רק על ילדים, ומבוגרים יותר יכולים לחלות, הרי שעדיין ריבוי ילדים לא מחוסנים מעלה את סכנת פיזור המחלה.
והמשפט
הדעות חלוקות ביחס לאפשרות של נזק מוחי קבוע בעקבות החיסון." מתיחחס בדיוק לחיסון הישן. וגם נניח שהוא עדיין תקף, הרי שבעוד
הדעות חלוקות בנוגע לנזק האפשרי, הרי שהן ממש אינן חלוקות לגבי סכנת החיים של שעלת אצל תינוקות. שעלת היא מחלה מסכנת חיים לתינוקות.
וזה מה שאני מסבירה להורים שמגיעים אלי להתייעצות בנוגע לחיסונים. שדווקא שעלת, שהחיסון כנגדה נחשב כבעייתי, היא אחת המחלות שלא הייתי מוותרת בקלות על חיסון נגדה. ודווקא בגיל צעיר - שהרי הסכנת חיים מהמחלה היא בגיל צעיר.

אני רואה ששרון ענתה בדיוק בזמן שאני עניתי...

כן, כתבת בדיוק כשניסיתי לערוך משהו ובגללך קיבלתי את הדף המקולל "בזמן שערכת".

אני הולכת לקחת בדיקת דם, ואקרא בהמשך את מה שכתבת.

למיטב זכרוני היתה בשנים האחרונות עליה מרשימה בתחלואה באחת המחלות שנגדה מחסנים באנגליה, לאחר שאחוז המחוסנים ירד, בגלל פחד מחיסונים.
למיטב זכרוני זה היה באירלנד, לאחר ירידה בחיסון MMR (מחשש לאוטיזם) פרצה מגפת חצבת.

וילדים הם אלה הנוטים ביותר להדבק אחד מהשני עקב אופי הפעילות שלהם
מגפות לרוב פורצות במקומות בהן יש ציבור גדול שבא במגע הדוק יומיומי - בתי ספר/גנים, פנימיות, מחנות צבא, בתי מחסה וכדומה.

אני רק רוצה לציין,שבננו חוסן לפני חודש במחומשת,הכוללת שעלת.וזה לו החיסון הראשון בחייו. שנה ושלושה חדשים.
כך שעולות שאלות אחרות:נדבק אחרי החיסון?יתכן שנדבק מסבתו בת ה-60 שככל הנראה לא מחוסנת.(בבדיקה)
האם מערכת החיסון נחלשה בעכבות מעבר לגן? ולמה דווקא במחלה שכנגדה חוסן?

לאל הפיתרונים.

750 מקרים ב-2004 בישראל?

אתם מודעים לזה שזה רק חלק קטן מהאנשים שהיו חולים בשעלת בישראל בשנה זו. לדעתי רוב המקרים לא מאובחנים.

שוב התייחסות למאמר בעיתון של משגב - לפחות שם הרופא אומר שפג תוקף החיסון לאחר כ- 12 שנים. כך שאוכלוסיית הלא מחוסנים כוללת בעצם את כל המבוגרים. למה לא נותנים חיסון שוב בגיל 12? אין לי מושג.

הסתכלתי בדווחים של משרד הבריאות. בשנים 91-95 (כולל) היו שני מקרי מוות משעלת (באותה שנה).

אם נשמעתי אישי ותוקפני כלפי אנשים מסוימים בפורום אני מתנצל, אני מביע דעה אישית מבוססת על ניסיון מיאש ומתסכל.

יגאל
תודה על ההכרה ואני שוב חוזרת על איחולי ההחלמה לבתך...חושבת עליכם כל יום

הסתכלתי בדווחים של משרד הבריאות. בשנים 91-95 (כולל) היו שני מקרי מוות משעלת (באותה שנה).

לשם השווה, באותן שנים:
8 מסלמונלה,
1 מאדמת,
1 מעקיצות עקרבים
2 צפדת
5 אבעבועות רוח (??)
0 הכשות נחש
30 הרעלות כימיות תאונה
0 חזרת
8 חצבת
5 עגבת
3 קדחת כתמים
7 שיגלוזיס

שימי לב למספר הנפטרים ממחלות שאין כנגדן חיסון - סלמונלה, שיגלה (וגם עקיצות הרעלות ותאונות...), עגבת, קדחת כתמים
לעומת המחלות שיש כנגדן חיסון - אדמת, צפדת, חזרת.
חצבת באמת לא מתאימה לי לכאן...(אבל זו גם מחלה יותר קשה מכל הנ"ל, אז אולי ההשוואה לא במקום)
והמחלות שהחיסון כנגדן הוא לא חובה ולכן החיסון חלקי בלבד - אבעבועות רוח.

איך זה מתאים לתיאוריה של "תנאי ההיגיינה שרק בזכותם שכיחות המחלות יורדת ולא בגלל החיסונים"?

חושבת....

אבל רציתי לציין ש:
א. מה שלקחתי משם לא אובייקטיבי (כלומר, בחרתי מחלות שאני מכירה. יש שם כל מני שמות מוזרים)
ב. אני לא מתייחסת למה שכתוב שם כתורה מסיני. כלומר, אני לא בטוחה שכל מה שנספר כמוות מאבעבועות רוח באמת היה מוות מאבעבועות רוח, מצד אחד, ומצד שני אני לא בטוחה שכל מקרי המוות משעלת באמת אובחנו ככאלה ונכללו בסטטיסטיקה. איסוף הנתונים נתון לכל מני הטיות.

לשרון
תודה על ההבהרה

שלום לכולם,

זה הפורום הראשון שאני כותב בו (שאינו בעינין מחשבים\טכני) ואני רוצה לציין שגיליתי שזה מאוד מענין ומהנה.

גלית ל ב, אני יודע שהחיסון של שעלת בטיפת חלב (כיום) מתבצע בגיל חודשים בחיסון המשולש.
בקישור שפרסמתי כתוב שהוא גם יכול להתבצע גם בגילאים אחרים כולל 12 חודשים.
מתוך שש ילדים שיש לי בבית אני ואישתי חמישה חלו, הבת הקטנה שהיא שלא חוסנה והבן השני שגם הוא לא חוסן עקב פרכוסי חום בגיל ינקות.
כמו כן נדבקו במחלה הילד הגדול שכן חוסן אישתי והילד החמישי שהוא רק בן שנתים וחצי אך חוסן.
ממה שהבנתי מרופא המשפחה ומרופאי בית החולים המחלה או החידק שמסתובב סביב הלא מחוסנים מתקיף גם את המחוסנים.
כאשר הגוף מחוסן הוא מתמודד באופן יעיל מול החידק ותופעות הלואי של המחלה הינן קלות וההחלמה מהירה יותר.
אצלנו זה היה מאוד ברור כאשר הילדים הלא מחוסנים מסיבה כזאת או אחרת סבלו בהרבה מהלא מחוסנים.
אם בנך נדבק למרות החיסון אני מקווה שהמחלה תעבור בצורה קלה יחסית למרות גילו הצעיר, כפי שעבר בני הקטן בן השנתים וחצי.

צורת השיעול בשעלת היא מאוד אופינית ורופא יכול לחשוד במחלה לפי צורת השיעול.
יש גורם נוסף לשיעול אצל ילדים קטנים, שגם בו התנסנו, וזה סטרידו.
השיעול שונה צבחני ויבש, הוא גם טורדני אך להבנתי לא מסוכן.

בהתיחס למאמר ותפוגת החיסון לאחר 12 שנים, אנחנו הינו בקשר גם עם הרופא המטפל וגם ישירות עם משרד הבריאות (בניסיון לבודד אותנו ואת המחלה ולעדכן אנשים ששהו במחיצתנו על מנת שיתחסנו ויקבלו טיפול מונע לפי הצורך).
נאמר לנו ששוקלים לחדש את החיסון בגיל בוגר יותר שכן מגפת השעלת שפרצה באזורנו ובאזורים שונים בארץ תוקפת בדרך כלל נערים בין גיל 8 ל- 15.
כך גם מי שהיה לו בעיות חיסון בגיל צעיר (חום גבוהה, פירכוסים, אפלפסיה....) יקבל את החיסון שוב.

מספר המאובחנים אינו כמספר החולים וזה מובן.
אצלנו במשפחה, כפי שצינתי, חלו חמש נפשות מתוך שמונה.
אובחן מקרה אחד של הילדה הקטנה באמצעות בדיקה גנטית מדויקת.
בעקבות אבחון זה וחשד של רופא המשפחה טופלה כל המשפחה באנטיביוטיקה למניעת הדבקות והפצת המחלה.
כאמור אובחנה רשמית חולה אחת במשפחה, לרופאים אין ספק שארבעה נוספים חלו במשפחה וכולם קיבלו טיפול מונע.
לכן טרה רוסה צודק ולא כולם מאובחנים רשמית, לפחות אצלנו במשפחה.

מפיצים פה מספרים של מספר הנדבקים של מספר מקרי המוות אבל אותי מענין כמה, אם למישהוא יש מידע, כמה סבלו מתופעות לוואי של החיסון שאותו רבים כול כך חוששים לתת לילדיהם? אשמח למידע כזה.

תודה לכולם חג שמח ושנה טובה.

_:נדבק אחרי החיסון?יתכן שנדבק מסבתו בת ה-60 שככל הנראה לא מחוסנת.(בבדיקה)
האם מערכת החיסון נחלשה בעכבות מעבר לגן?

פשוט מאוד, מאחר והוא קיבל רק מנה אחת של החיסון הוא בעצם אינו מחוסן, כך שהוא חושוף להידבקות כמו מישהו שלא חוסן בעבר.
כן בהחלט יתכן שנדבק מכל אדם לא מחוסן בסביבתו.
מערכת החיסון לא נחלשת בעקבות החיסון.
ולמה דווקא במחלה שכנגדה חוסן?_ כי זו המחלה לה נחשף, כי זו המחלה ששכיחותה הולכת ועולה ולכן הוא חשוף יותר למחלה זו.
יגאל:
אתה אכן צודק, ילדים שחוסנו אכן יכולים לחלות במחלה ולאחרונה פורסם מחקר המוכיח כי עוצמת המחלה בילדים אלו פחותה מהרבה מאשר בילדים שלא חוסנו.