מחקר על חינוך ביתי

אנונימי

הדף הזה הוא צירוף של הדפים: סיעור מוחות ובקשה של לילך מ ממשפחות במרכז הארץ להתנדב למחקר על החינוך הביתי.

הקדמה: אני לומדת במכון מנדל למנהיגות חינוכית, במסגרת הלימודים אני צריכה לעשות סטא'ז, כלומר התנסות חינוכית משמעותית ומלמדת בכל מקום בו אחפוץ, בנוסף אני צריכה להציע פרוייקט סיכום שיכול להיות תיאורטי או מעשי.

דילמה: אני אמא לשניים (שנתיים וחודשיים) ומאוד מתעניינת בחינוך הביתי, וגם בסוגים שונים של חינוך ראדיקלי. אני מחפשת רעיון לסטא'ז וגם לפרוייקט שייהיו קשורים זה לזה, כלומר שהסטא'ז יעשיר אותי ביצירת הפרוייקט, וגם משהו שיתרום לי ולאחרים. אני מאוד רוצה לעשות משהו במרחבי החינוך הביתי שיהווה גם הזדמנות עבורי ל"בחון את דרכי כאם" וגם יקדם משהו בקהילה או יהייה משמעותי לאנשים נוספים. ואני רוצה גם משהו שאצליח לעשות בצורה משמעותית בלי לנטוש את ילדי....

הזמנה: חשבתי להזמין אתכם לסערת מוחות, (מייד אתחיל אותה בכמה רעיונות משלי), ביחס ל: אנשים ומקומות רלוונטים לסטא'ז (יום בשבוע 5 חודשים), ולרעיונות לפרוייקט ואני אעדכן כאן תוך כדיי התקדמות במהלך השנה הקרובה.

רעיונות: התייעצתי עד כה עם יונת שרון, דני לסרי ורוני אבירם והעליתי בחכתי את הדברים הבאים-

סטא'ז באקדמיה הדיאלוגית, סיוע במה שצריך שם ופרוייקט בסגנון "אקדמיה משפחתית" שתהווה מקום מפגש ולימוד קבוע (למשפחות הבוחרות כמובן) ללמוד ביחד נושאים שונים, הזמנה למפגש גם למי שלא בחינוך ביתי.
סטא'ז במרחבי משפחות החינוך הביתי פרוייקט עיוני בנושא, או למשל יצירת תוכניות לימוד רלוונטיות לחינוך ביתי, (רלוונטי גם לאפשרות א).
פרוייקט ליצירת שינוי בתפיסה אצל נשים שעושות חינוך ביתי אך לא תופסות את עצמן ככאלה, דרך מפגשים עם משפחות של חינוך ביתי, למידה ותמיכה.
פרוייקט קידום בג"ץ להכרה בחינוך ביתי, סטא'ז דרך מפגשים עם כל מי שיכול לקדם את הנושא.

מה אתם אומרים? אפשר לקטול חופשי צריכה סערת מוחות אמיתית....

פרוייקט קידום בג"ץ להכרה בחינוך ביתי, סטא'ז דרך מפגשים עם כל מי שיכול לקדם את הנושא.
אני בעד הפרוייקט הזה. נראה לי נושא חשוב ביותר שהגיע הזמן לטפל בו.

תעשי סט'אז על המשפחה שלך..

תודה על התיקון הממשי והמדומה, לעשות סטא'ז על המשפחה שלי זה רעיון מעולה- אבל לא נראה לי שיקנו אותו במנדל....

_פרוייקט קידום בג"ץ להכרה בחינוך ביתי, סטא'ז דרך מפגשים עם כל מי שיכול לקדם את הנושא.
אני בעד הפרוייקט הזה. נראה לי נושא חשוב ביותר שהגיע הזמן לטפל בו_
מסכימה...
(ואנסה לחשוב על עוד רעיונות)

תוכניות לימוד רלוונטיות לחינוך ביתי - כלומר, את טוענת שיש הבדל. שספרי לימוד "רגילים" לא בהכרח יתאימו לחינוך ביתי. מענין לחקור. הספר חשבון להורים טוען שחשבון, לפחות, עדיף ללמוד בכיתה. מענין אם בכל זאת אפשר לשלב בין השיטה שלו לחינוך ביתי.

אבל מהטעמים האגואיסטיים שלי, בג"ץ יותר חשוב.

אבל מהטעמים האגואיסטיים שלי, בג"ץ יותר חשוב.
בכלל לא אגואיסטיים. מדובר בעשרות, ואולי מאות אנשים שיש להם צורך ואינטרס בנושא.

פרוייקט קידום בג"ץ להכרה בחינוך ביתי
למה לא בכנסת קודם? לא מדלגים כאן על מדרגה?

כאם שמחנכת את ילדיה בבית
בת-9 בן-7
מתנצלת על הבורות והאי ההבנה אך לא הבנתי את הנקודה שינוי התפיסה אצל נשים שעושות חינוך ביתי אך :
לא מתיחסות אל עצמן ככאלה- מה הכוונה?
האם בגלל בורותי ישללו ממני את הזכות לחינוך ביתי? (-:
אחרי שאבין נקודה זו אגיב לגבי שאר הנקודות

אך לא הבנתי את הנקודה שינוי התפיסה אצל נשים שעושות חינוך ביתי אך לא מתיחסות אל עצמן ככאלה- מה הכוונה?
עד לא מזמן, וגם עכשיו בחלקים רחבים בחברה, אשה ש"יושבת בבית" עם הילדים, נגיד עד גיל ארבע, עושה את זה כי אין לה עבודה, וכי אין לה כסף לשים את הילדים במסגרות. היא תופסת את עצמה כנחותה, כמוגבלת, כפרימיטיבית, כמי שצריכה להתבייש בדרך שנכפתה עליה שלא מרצונה. היא מרגישה שהיא עושה עוול לילדים, על שהם "לא כמו כולם", ובצאתה מביתה היא מתביישת לספר שזה מה שהיא עושה כל היום, יושבת עם הילדים בבית במקום לעבוד בחוץ כמו הנשים המודרניות..
היא במצב המתנה. כשיהיה יותר כסף, או כשהיא תמצא עבודה, המצב הזה ייפסק. עד אז, היא תספוג את זה בשקט או תכלה את תיסכולה על הילדים. אשה כזאת היא גם בודדה מאד. היא לא מכירה עוד נשים לא עובדות שילדיהן בבית, והכעס והעצב בביתה גדולים.
הסביבה שלה לרוב לא מפרגנת לה על מה שהיא עושה. והיא מקבלת שלל נעיצות מרפק מהסובבים בנוסח "נו עד מתי תשבי בבית? אנחנו כבר לא בעיראק!"

אשה שעושה חינוך ביתי מבחירה ומודעות סובלת גם (-: אבל מדברים טיפה שונים. או מאותם דברים אבל באופן אחר

פרוייקט קידום בג"ץ להכרה בחינוך ביתי, סטא'ז דרך מפגשים עם כל מי שיכול לקדם את הנושא.
גם אני בעד. אני רק רוצה לתהות, איך הפרוייקט הזה הולך לקדם בג"ץ ?
בהצלחה לילך

כנראה אני חיה בחברה אחרת.
רוב האמהות ששמעו שאני בבית עם ילדי לרוב הביעו קנאה וכן, כן גם הערצה
הייתי מתה שתהיה לי סבלנות וכו...

אני אישה ( שמגדלת את ילדי בחינוך ביתי) חיה בשנים האחרונות בחברות מגוונות מאוד, ו מחברה עירונית - כרמיאל לחברה קיבוצית, ושוב עירונית- מעלות
והתגובות לרגע לא היו כמו שתארת.

אולי זה תלוי במה אנחנו משדרות לסביבה.?

והיה ובגץ יכיר בחינוך ביתי- באיזה חינוך ביתי יכיר
שלי? של א? של ב?
הרי כל משפחה מחנכת ע"פ דרכה ואין דרך אחת.
אז יכירו בחינוך ביתי אך יאלצו את משפחות החינוך ביתי לאיקס מטלות
זה הרי לא יתאים לכולם?
אז תקום תת קבוצה?
היופי והיחודיות של החינוך הביתי זה הביתי הפנים ביתי הנכון לכל בית ובית.

חשבון להורים טוען שחשבון, לפחות, עדיף ללמוד בכיתה
קראת את הספר?
האם הוא טוען שעדיף ללמוד בכתה, או בכלל לא עוסק באפשרות שונה מבי"ס?

והיה ובגץ יכיר בחינוך ביתי- באיזה חינוך ביתי יכיר
בעצם האפשרות של חינוך ביתי.
בכך שכמו שבוחרים בין בית ספר X לבית ספר Y, ניתן גם לבחור בחינוך ביתי.
> חולמת <

גילה, לדעתי יש כיום הכרה בחינוך ביתי. עצם זה שזה מותר, ויש נוהל לקבלת אישור, זו הכרה.

אבל צריך לנמק, צריך להוכיח שזה מה שאתה באמת רוצה.

אוי ואבוי- חשבתי שהדף שלי אבד בתהום הנשייה ולפתע שלל תגובות:

שרית- פלונית היסבירה את כוונתי היטב. אני שמחה בשמחתך שאילו התגובות להן זכית- אבל אני חושבת (ויודעת) שיש סביבות רחבות בהן היחס לנושא שונה ודווקא בהן נשים נשארות בבית עם הילדים.
לגבי בג"ץ- אני בורה בתחום, אצטרך ללמוד הרבה ולהיעזר- אני מניחה שצריך להיות גם לובי בכנסת, ופנייה למשרד החינוך ועוד הרבה דברים שנעשו כבר בטח בחלקם. אם אכן זה יהייה הכיוון אנסה לרכז את כל התהליכים שקרו עד כה על מנת להבין לאן צריך להתקדם.
נאווה פרנס למשל פתחה עכשיו דף המשיק לנושא והיא בעלת ידע אדיר.
גילה- אני מניחה שבכל מקרה תצטרך לנמק או לעמוד בקריטריון אם בג"ץ יוציא פסיקה- כי "המדינה" לא תקח את הסיכון שלצוך העניין שני הורים נרקומנים ישאירו את ילדיהם בבית בטענה של חינוך ביתי.
לכן אני חושבת שתוכניות לימודים חלופיות ייקשרו באופן ישיר לבג"ץ וכן אני חושבת שיש שוני. (לא מכירה את הדוגמא של מתמטיקה).

פרקטית- יש אב שמשפחתו בחינוך ביתי, שהבנתי מרוני אבירם שרוצה לקדם את הנושא של בג"ץ(האב), אני אמורה להיפגש עימו ועם רוני בימים הקרובים ואעדכן לאחר המפגש

תודה על התגובות

האם הוא טוען שעדיף ללמוד בכתה, או בכלל לא עוסק באפשרות שונה מבי"ס?
קראתי מזמן, אז אני לא זוכר אם יש שם התייחסות ספציפית לחינוך ביתי. אני זוכר שחשבתי שהרעיונות שלו קשים עד בלתי אפשריים ליישום בחינוך ביתי. הוא טוען שכל הכיתה צריכה ללמוד ביחד, ושתהליך הלמידה דורש שהילדים ילמדו אחד מהשני, במעין "סיעור מוחות" בהנחיית המורה.

וקראתי עכשיו מה שכתבת ב"הספר חשבון להורים"
עבודה עם כל הכיתה יחד. המורה מפעילה את כל הכיתה, במשך חלק גדול מן השיעור. כל הילדים נמצאים באותו מקום בחומר
זו בדיוק ההתרשמות שלי.

רעיון נוסף: חינוך ביתי בהיבט המוסדות האקדמאים.

למה הכוונה בחינוך ביתי בהיבט המוסדות האקדמיים?(ואיך מעתיקים ממשהו ציטוט ומדגישים אותו לעזאזל??)

הכוונה כיצד אפשר לשנות את האופן בו בוחנים מוסדות אקדמאיים (למעט האו"פ או הטכניון) מועמדים בוגרי חינוך ביתי שלא ניגשו למבחני בגרות באופן אקסטרני.

כדי להדגיש את צריכה לסמן את הקטע הרצוי ובצד מופיע לך צטט או גריין. ציטוט מאפשר לך הדגשה. או להדיל את יכולה באופן "מכאני" להעתיק לבד ולמסגר בין כוכביות או קוים תחתונים

בהצלחה

"המדינה" לא תקח את הסיכון שלצוך העניין שני הורים נרקומנים ישאירו את ילדיהם בבית בטענה של חינוך ביתי
בשביל זה לא צריך לבדוק את הנימוקים לחינוך ביתי, אלא לוודא ששני ההורים אינם נרקומנים.

ושתהליך הלמידה דורש שהילדים ילמדו אחד מהשני
ברור, זה הקטע של חינוך ביתי - שילדים יכולים לללמוד מילדים הגדולים מהם בשנה-שנתיים.
סיעור המוחות המונחה הכתתי (לא קראתי את הספר חשבון להורים!) הוא נסיון לדמות למידה באופן טבעי בתנאים של בית ספר.

פרוייקט ליצירת שינוי בתפיסה אצל נשים שעושות חינוך ביתי אך לא תופסות את עצמן ככאלה, דרך מפגשים עם משפחות של חינוך ביתי, למידה ותמיכה.

אני לא בחינוך ביתי, אבל נראה לי שפרוייקט כזה יכול להיות מבורך היות ובעבודתי כעו"ס נתקלתי בנשים רבות שיכולות לקבל כוחות רבים מכזה פרוייקט.אשמח לתת רעיונות בכיוון. למרות שלפי מה שכתבו עד כה, ודברייך, נראה כי את הולכת בכיוון של פרוייקט קידום בג"ץ להכרה בחינוך ביתי, סטא'ז דרך מפגשים עם כל מי שיכול לקדם את הנושא
בכל מקרה שיהיה בהצלחה!

סיעור המוחות המונחה הכתתי (לא קראתי את הספר חשבון להורים!) הוא נסיון לדמות למידה באופן טבעי בתנאים של בית ספר

לא כך הבנתי את הספר. בקיצור: אני רואה סתירה לכאורה בין הספר חשבון להורים ובין בלמידה מתמדת, וזה נראה לי נושא מענין לחקור. מכיון שלא נראה שזה מענין את בעלת הדף, אשמח לרדת מהנושא ולהעביר את הדיון (אם את מעונינת) לדף אחר.

אני מנחשת (כאמור - בלי שקראתי, אולי כדאי שנמשיך לדון אחרי שאקרא) הסתירה נובעת מההנחה שיש כתה. אהרוני לא בוחן שם כלל את האפשרות ללמידה יחידנית!

פתח דף חדש. אני אבוא.

שליחה על ידי אילה* » 28 יולי 2005, 22:17

שלום , אני ממש לא יודעת אם קיימות נשים כמו שאת מתארת : יושבות בבית עם הילדים כי אי אפשר לשלוח אותם למעון . ויצו ונעמת גרמו להעלמות התופעה . אפילו ש"ס עם המעונות שלה . פגשתי בתקופה שעבדתי הרבה נשים ממעמד סוציואקונומי נמוך , שהיו מאוד מרוצות מהעובדה שהילדים בגנים ושהן עובדות . לי זה נראה היום כמו עבודה שחורה ומשכורת מגוחכת , ולילדים , טוב , אני בחינוך ביתי והילד שלי לא יריח גן כזה...

מאוד מענין אותי אם אפשר לעשות איזה מחקר על חינוך ביתי בארץ . לבדוק את הגישות השונות לחינוך ,את הגילאים השונים שבהם ההורים החליטו על חינוך ביתי ומה הסיפורים שעומדים מאחורי זה , לבדוק אם יש קשר להשתתפות בקבוצות של חינוך ביתי לגישה שההורים בוחרים ,

אני יוצאת מנקודת הנחה שרוב או כל ההורים בחינוך ביתי הם אנשים משכילים או אינטיליגנטים (באופן אישי אני מכירה רק כאלה שלפני הילדים עבדו במקצועות חופשיים , דרגת שכר גבוהה , או למדו באונירסיטה ) , אילו פילוסופיות האנשים האלה מכירים , איך התעצבה השקפת עולמם , אולי ניתן לראות אצל הילדים שוני בתפיסת המציאות לעומת ילדי גן (ואז נדע אחת ולתמיד !!)

הורים בחינוך ביתי מתנגדים למבחנים השוואתיים , אבל אפשר לראות במחקר את העומק של הלמידה אצל כמה ילדים ,שכל אחד מהם בחר תחום אחר , מה הביא אותו לתחום הזה , איך הוא לומד וכ' כשכמובן אפשר להשוואת עם ילדים מב"יס ,שגם להם יש תחומי עיסוק ותחביבים .
מאוד יכול להיות שלא עזרתי לך , אני לא מבינה הרבה בעיניני סטז' במנהיגות בחינוך , אולי תוכלי לפרט .

מודי- דווקא מעניין מאוד, לא הגבתי כי קראתי רק את בלמידה מתמדת וגם שם דילגתי על החלק במתמטיקה- טראומת בית ספר.... אבל השאלה על מהי למידה רלוונטית למרחב הביתי מעניינת מאוד, במיוחד אם מדובר לא באן-סקולינג אלא בדגם שאני חושבת שבארץ פחות נפוץ (נפוץ בהקשר של חינוך ביתי- זה אוקסימורון לא?) של לימוד קוריקולרי. אגב קפצתי להכיר אותך בדף הבית ומשם באתר שלך והתמונות מקסימות, כולכם נורא יפים ונראים מאושרים!

איילה מה שכתבת בעצם הכי מעניין אותי אבל לפי התרשמותי יענה בעיקר על הסקרנות שלי, ואני שמה לי לעקרון את ההדדיות בתהליך הזה- לתרום ולהתרם. הבנתי מיונת שכבר נעשו מחקרים- קראתי את זה של דגני ואני חושבת (בצניעות) שיש מה להוסיף ולכתוב אבל אני לא בטוחה שיהייה רצון להכנס למסע כזה יחד איתי.

תודה על ההצעה לעזרה- מיכל- אפנה אלייך לחשוב ביחד אם בסדר.

עדכונים עד כה: נפגשתי פעמיים עם הצוות של דני לסרי והאקדמיה הדיאלוגית ואני מתעתדת לקחת שם חלק בשנה הקרובה, כחלק מלמידת המרחב של הלמידה האלטרנטיבית.

מבחנים השואתיים?
האם יש בכלל דרך למדוד השגיות של חינוך ביתי לצורך השוואה לבית-ספר?
איך משווים הישגים בבתי ספר פתוחים/וולדורף?

ואם ימצאו מבחן השוואתי שאינו מוטה לטובת בתי הספר הממסדיים, האם תהיה לו התנגדות עקרונית אצל המחנכים הביתיים?

פתחתי את לימודי חשבון להורים בבית

לילך שלום ,
יש לי הרגשה לגבי רוב האנשים בקהילה הזו שיש להם רצון לצאת למסעות , לתת ולדבר ולהתקשר וגם לרב מקבלים משהו בתהליך .
יש גם אנשים שהם מטבעם סגורים ולא רואים בשום אופן איך 'יצא להם מזה משהו ' , עיזבי אותם .
יש לך פה אפשרות לפתוח דף , או להסתכל ולכתוב בדפים של מפגשים קבועים ותבדקי מה רמת ההתענינות וההענות .
לא מזמן באה חוקרת עם שאלונים למרכז אילון בשבו אנחנו משתתפים במפגש , לא היתה לאף אחת בעיה לענות על השאלות , אפילו שאלנו אותה על עוד בנות שאולי היא יכולה להגיע אליהן ,אם היא צריכה עוד נשאלים .

לי ,באופן אישי, זה נראה חשוב לקדם את המחקר בתחום . אני לא יודעת איפה היינו היום בלי גון הולט , למשל . אחרי שקראתי את ספרו ,זה נתן לי כל כך הרבה ביטחון עצמי , נותן לי כלים להשתמש בהם ביומיום,

שלום לכולם

אני מחפשת משפחות שעושות חינוך ביתי מאיזור המרכז,בשביל מחקר שאני עושה עם ד"ר רוני אבירם על החינוך ביתי.אני מקווה שהמחקר יתרום גם לקהילה בשלב זה או אחר. במסגרת המחקר אני אתלווה למשפחה למספר שעות בשבוע.
אני רוצה לבחון תהליכי למידה דרך צפייה, ולא כמו שנעשה עד כה, בשאלון או ראיון.
מחפשת משפחות שמוכנות לפתוח את ביתם, עם ילדים בגיל חינוך חובה.
פתוחה מאוד להעדפות המשפחות (יכולה רק להביט, יכולה לקחת חלק פעיל) בכל מקרה מדובר על משהו כמו 3-2 שעות קבועות בשבוע.
באיזור המרכז (תל אביב רבתי)
תודה תודה
לילך 0524579241

מי זה ד"ר אבירם? באיזו מסגרת נעשה המחקר הזה?

רוני אבירם עוסק בתחום של עתידנות בחינוך. הוא תומך בחינוך ביתי. הוא השתתף בדיון באולפן אחרי הקרנת הסרט אנשים חופשיים על משפחת שפרון, ודיבר שם באופן נחרץ נגד בית-הספר ובעד חינוך ביתי.

את יכולה להתלוות אלינו כדי ללמוד איך משתחררים מהטראומה של החינוך הביתי.

זבנג אתה יכול להרחיב?

אני באתי לדף זה דווקא כדי לאחל לך לילך בהצלחה ושתמצאי מרואיינים ומשתפי פעולה מתאימים.
לצערי לא מתאים לנו להתראיין לעניין זה אבל אני בטוחה שמחקר כזה יקדם את ההבנה של חינוך ביתי, יתרונותיו ולמי והא מתאים (ולמי לא.... זבנג?).

תודה על התגובות
חיוך חשבתי דווקא עליך, אבל תארתי לעצמי שלא תרצי...
על רוני אפשר למצוא פרטים במרכז לעתידנות בחינוך בבן גוריון
הוא ערך בין היתר את הספר על המחנכים מן הבית של מוהן.
המחקר הזה יכול לסייע (מקווה) לתהליכים עתידים של הכרה בחינוך ביתי (אבל אני לא רוצה להרחיב פה על זה).
זבנג- גם לי זה נשמע פתח לשיחה מעניינת

שאני אתחיל לשפוך?

בכל פעם שאני רואה את שם הדף אני תוהה מהו "המרכז למחקר".

התכוונתי באיזור המרכז - מישהו יכול לערוך לי את הדף ולמחוק את המרכז? לא מצליחה.
זבנג- כן לשפוך, אני לפחות אשמח לשמוע

מה עם הדף

מדיניות משרד החינוך

לגבי מדיניות זה עונה על משהו קצת אחר, יותר בקשה לחומר- האם זה מפריע שזה כך?

רוני אבירם

אני חושבת שנגרם לילדים נזק כשהם גדלים בבית, דבוקים להורים שלהם כל היום. כל מפגש הופך למבצע בינלאומי. בדרך כלל האמהות לא מניחות את הילדים לנפשם. הילדים תחת עיניהם הבוחנות של האמהות, שהן בדרך כלל אובססיביות. בניגוד למצופה ולמה שאמור להיות, הורי החינוך הביתי הם מאוד מקובעים. הם פשוט לא יכולים לראות שמשהו מתנהל לא בדיוק בדרך שהם רוצים, וכך גם אורח החיים שלהם. הכל צריך להיות בזמן מדויק. אסור לחרוג מלוח הזמנים.
הם נורא חרדים לפרטיות שלהם. הם חשדנים. מה הם בעצם רואים הילדים האלה? הכל נבחר עבורם. כל היום הם מצפים לסיום יום הלימודים כדי שיהיו להם ילדים לשחק איתם. נכון שבית הספר או הגן זה לא הדבר האידיאלי, אבל החינוך הביתי לא נותן את הפתרון.

זבנג,
בלי להכיר המון משפחות חינוך ביתי אני יכולה בשקט לומר שהניתוח שלך רצוף הכללות בלתי מבוססות.
כמו שאני קוראת פה באתר הרבה פעמים אמירות והכללות בלתי מבוססות לגבי ילדים שהולכים לגנים ולבתי ספר
("יודעים לשחק רק עם בני גילם", "לא קשורים לאחים שלהם", "לא סקרנים" וכדומה ), אני יכולה להעיד לפחות על מי שאני הכרתי בחינוך הביתי (הורים וילדים) שהם לא דומים אפילו במקצת למה שתארת. אני מניחה שפגשת גם כאלה כמו שתיארת, אבל בטח כבר מזמן הבנת שיש כל מיני אנשים בעולם.

זבנג,
האם התנסית בחינוך ביתי והפסקתם? על סמך מה (מי) את כותבת?

אין אף משפחות מתנדבות?
אז אולי אפילו לא במרכז הארץ....

מוכנה לנסות להתנדב.
זקוקה לעוד פרטים.
אפשר למצוא את המספר בספר טלפונים. 09

אנחנו לא בגיל חינוך חובה [הגדולה בת שנתיים] אבל אם נוכל לעזור בכל זאת נשמח לעזור...

לילך, את יכולה להשיג את הטלפון שלי? אני בספר הטלפונים אם את יודעת את שמי.
נדבר.

לילך אולי אפשר לעזור על ידי מילוי שאלנים (מפורטים ככל שתרצי) כי פשוט בני משפחתי לא מסכימים להיות "נצפים" אבל לתת מידע אני יכולה.
בהצלחה. אל תתיאשי

כל כך הרבה פעמים נשאלנו ותוחקרנו, מרצוננו כמובן, לעבודות מחקר אקדמיות, ואף פעם לא זכיתנו לראות איזשהו משוב.
אפילו לשם הנימוס, חוקרים יקרים, ספרו לנו מה עלה בגורל השיתוף שלנו אתכם, מסקנות? תובנות? משהו?

תמה, האם השתתפת במחקר של לילך?
הדף הזה עוסק רק בבקשה של לילך להשתתף במחקר שלה, שהיא מתארת למעלה. המחקר עוד לא נעשה, כך שעדיין אין מסקנות ממנו...

תודה על התגובות.
בשמת ומיכל אני אצור קשר ביום א.
תמה- אני מבטיחה לשתף בכל מה שאעשה בכפוף להסכמת המשפחות.
חיוך תודה אני אחשוב על זה.

שלום,
שמי נעמה ואני סטודנטית לחינוך. לצורך סיום התואר שלי אני עושה סמינר ובחרתי את החינוך הביתי כנושא. הנושא היותר ממוקד הוא- תרומת החינוך הביתי למוטיבציה ועניין אישי אצל הילדים ללמוד ובכלל האם זה מפתח יותר את יצר הסקרנות אצלם. אשמח אם יהיו תגובות ובנוסף אשמח לראיין מספר הורים לטובת העבודה. תודה רבה מראש על שיתוף הפעולה.
המייל שלי...[email protected], אשמח לקבל פניות מהורים המוכנים לענות על שאלון. מבטיחה לתת לכם את העבודה בסוף המחקר.

נעמה, שימי לב ששאלת המחקר שלך מניחה במובלע ששיטת החינוך היא זו שיוצרת את המוטיבציה ללמוד ואת הסקרנות בילד. חינוך ביתי חופשי מניח בדיוק את הדבר ההפוך: ששיטות חינוך בדרך כלל פוגמות במוטיבציה הטבעית ללמוד, ולכן כדאי פשוט להמנע מהן לגמרי.

שלום רועי שרון,
יש כל מיני סוגים של חינוך ביתי, עם שיטה ובלי שיטה מכוונת, כזו שפשוט מניחה לסקרנות טבעית.
זה הרי ברור שהמטרה של כל חינוך לרבות החינוך הביתי הוא להכשיר ולתת לילדים את הכלים להתמודד בחיים ולבחור מה טוב להם בעתיד לבוא.
האם לשבת בכיתה עם 30 תלמידם מול מורה וחומר מובנה נותן להם את הכלים או למידה דרך התנסות,דרך הכוונת ההורה, דרך סקרנות טבעית שמתוכה מלמד ההורה את הילד. אינני קובעת מה טוב, אני בודקת. תקרא לזה איך שתקרא לזה, גם חינוך ביתי היא שיטה מסויימת, או גישה ללמידה.

לא אמרתי שאת קובעת מה טוב, אלא שמניסוח שאלת המחקר שלך עולה הנחה במובלע ששיטת החינוך אחראית לסקרנות הילד. זו פשוט שגיאה.

(אני גם לא מסכים עם הטענה ברור שהמטרה של כל חינוך לרבות החינוך הביתי הוא להכשיר ולתת לילדים את הכלים להתמודד בחיים ולבחור מה טוב להם בעתיד לבוא. יש עדויות היסטוריות רבות מספור שרבות משיטות החינוך נועדו בשביל להכשיר את הילדים למה שיהיה טוב בשביל המחנכים ושולחיהם, ולא בשביל הילדים. ולצערי זה רווח גם במערכת החינוך הישראלית בימינו אנו. אבל זה צדדי לנושא שלשמו באת.)

איך היית מציע לנסח אחרת את שאלת המחקר שלי?

זה כמובן שלך, כך שרק את יכולה לדעת מה את רוצה.

אם את עומדת להשוות חינוך ביתי (איזה גוון?) לשיטות חינוך אחרות, כמו לדוגמא החינוך הממלכתי, אז את יכולה להשוות את מידת הפגיעה בסקרנות הטבעית שגורמת כל אחת מהשיטות.
אם את לא עורכת מחקר השוואתי, אז אפשר אולי לבדוק איך מתפתחת הסקרנות של הילד לאורך שנות החינוך בבית, ומה המקום של הסקרנות שלו בהכוונת החינוך הביתי. (אני בטוח שההשוואה לשיטות חינוך נפוצות תעלה מאליה בדמיונו של הקורא.)

אני רוצה לבדוק את הקשר בין סוג החינוך(ביתי/ממלכתי) לבין סוג המוטיבציה(לפי תיאוריית ההכוונה העצמית), אז נראה לי שאולי השאלה שלי לא הבהירה בדיוק את כוונתי. אני עדיין מתגבשת...אני משערת שהמוטיבציה הפנימית תהיה גבוהה יותר אצל תלמידים שלומדים בחינוך ביתי לעומת אלו הלומדים בממלכתי ששם המוטיבציה החיצוניתחזקה יותר(עשייה מתוך חיזוקים חיצוניים).
למה אתה מתכוון כשאתה שואל איזה גוון?

טוב, נראה לי שהניסוח הזה די ברור.

למה אתה מתכוון כשאתה שואל איזה גוון?
חינוך ביתי מובנה, חינוך ביתי חופשי, משהו באמצע...

הדף הזה עוסק רק בבקשה של לילך להשתתף במחקר שלה, שהיא מתארת למעלה. המחקר עוד לא נעשה, כך שעדיין אין מסקנות ממנו...
האם יש חדש?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכם!
עלי לערוך מחקר מטעם קורס סטטיסטיקה מחקרית בה אני משתתפת.
כמובן שבחרתי בנושא המעסיק ומעניין אותי רבות (אומנם ביתי רק בת שנה ,
אך רוצה להיות בטוחה ומוכנה לגדל אותה בשימחה ולסקרנות למידה טיבעית!)
אני בשלבים הראשונים של אירגון החומר. אך חושבת לנסח את השערת המחקר:
"ימצא קשר בין ניצול "חלון ההזדמנויות" של לימוד שפות והעשרה בגילאי 0-6 לבין
ופה אני תקועה---
מילואי ערכי של שעות הפנאי בגיל הנערות/ סקרנות למידה טיבעית/ התעניינות בתחומים לא קונבנציונלים ...
אם למישהו יש רעייון, עיצה או הכוונה ו/או חומר ממוקד יותר בנושא------- אשמח להיעזר!!
תודה ציפי