מי גאון של מימה

[אום_שלום*]

בכל תקופת ההתנזרות בכפיה מהאתר עליך חשבתי הכי הרבה. @}

[עולם_ומלואו*]

_אז הנה, בבת אחת, כמעט חודשיים לפני התאריך , נהייתי בת ארבעים.
<אמרה מימה ודישדשה למקלחת במכנסיים קצרים וגופיה כשהיא נושאת אתה משחת שיניים של טום וג'רי בטעם ענבים>_
מעולה. גריינתי.

[מי_מה*]

[עדינה_ניפו*]

כתבת כל כך יפה מי מה

_אז הנה, בבת אחת, כמעט חודשיים לפני התאריך , נהייתי בת ארבעים.
<אמרה מימה ודישדשה למקלחת במכנסיים קצרים וגופיה כשהיא נושאת אתה משחת שיניים של טום וג'רי בטעם ענבים>_

[ריש_גלית*]

D-:
נהייתי בת ארבעים
צוציקית.

[הגבירה_בחום*]

צוציקית.
אני פה ברגע נדיר שאני מליחה להיכנס לדפים (מאז חזרת האתר לא מצליחה להיכנס כמעט לשום דף)
אז מה שאני לא אשאיר סימנים??

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

יפה, הקליק של המכונת כלים...
ולגבי הגיל...יש פה כמה שמדשדשים כבר בתוכו כמה שנים - עסק רציני העשור הזה (-:

[אשה_שמחה*]

אני, הסטלנית הבליינית שהלב שלה מפרפר ומסרב להתבגר, עם כל זה לגמרי ולחלוטין מחוייבת. מחויבת לילדים האלו שפה ולעבודה שלי ולבית הזה. ויחד עם ההבנה הזאת , כמו ריהוט מכושף בסרט ילדים, קפצו למקומם והסתדרו עוד כל מני דברים שהתבלגנו אצלי במגירות הפנימיות כבר זמן מה.
איזה יופי @}
זה כמו סיפור זן (מאלו שמכה על הראש או צליל אחד של כותש שום מזכה את התלמיד בהארה ).

[מתחדשת*]

אויש אני מרגישה כמו ילדה קטנה שהתגנבה להורים ולאורחים שיושבים בסלון אחרי שעת השינה

[אמא_ללי*]

מקסימה
איזה יופי של רגע

[סגו_לה*]

הי,יש לנו עוד זמן !!!
מריחה את הארבעים שלי וקשה לי להחליט אם אני אוהבת את הריח או לא.....

(סגולה ומימה חוגגות די יחד)

[שמש_בחורף*]

וקשה לי להחליט אם אני אוהבת את הריח או לא.....
לגיל 40 יש ריח נהדר. מנסיון.

[אמא_של_ליה*]

איזה פוסט יפה. ארבעים הא?
כך גרמת לי לעזוב את המחשב וללכת לנהל פה כמה עניינים בבית שממש מתחננים כבר איזה שבוע שמישהו ינהל אותם.
צריכה דיבור איתך. המייל בדרך.

[נושאת_הפכים*]

ואני מרגישה זקנה לאללה מאז יומולדת 36 לפני חודש.. אפילו פצחתי בסדרת כאבי פרקים להמחשה..
מי מה, את תהיי הבת-ארבעים הכי מאאאגניבה שיש!
ותודה שהזכרת לי לקנות כותש שום

[מי_מה*]

טוב, אין ברירה, אני חייבת להקדיש פוסט לקוצץ השום. זה באמת מכשיר קטן ונפלא. בפעם האחרונה שההורים שלי נסעו לאר"הב (דבר שהיה ענין שבשגרה לפחות פעמיים בשנה עד לפני שנה אבל עכשיו נפסק) הפצרתי בהם לא לקנות לנו שום מתנות. זה הרי לא שהם נוסעים לשם פעם בחיים כמו שהיה כשאני הייתי ילדה וחוצלארץ היה מן ארץ המובטחת שרוב האנשים רק צפו בה בעיניים כלות. אבל לאמא שלי היה מאוד קשה להתאפק ואני שמחה על זה כי הקוצץ שום הזה הוא כל כך חמוד. מדובר במיכל קטן שבתוכו להב מסתובב , ניתן לפירוק, שיושב בעזרת גלג גלי שיניים על גלגל גומי חיצוני. מכניסים פנימה שן שום או שתיים (יותר מזה לא נכנס) סוגרים את המכסה ומגלגלים את הגלגל על משטח כלשהו (אפשר על כל דבר בתנאי שהוא לא רטוב שאז הגלגל מחליק במקום להסתובב. הגלגל מפעיל את הלהב שבפנים והשום נקצץ דק דק. לא נכתש. נקצץ. אחר כך קלי קלות לפתוח, לפרק ולנקות. בלי ידיים מדיפות ריחות שום, בלי להצטרך לנקות את החורים הקטנים בקיסם. ממש חבל שאני לא כל כך אוהבת שום.....

---

לפני שבוע בקבלת השבת הקיבוצית, הקראתי את השיר ההוא , מלפני שבועיים. כשסיימתי אמר המנחה "תראו כמה קדושה מימה הביאה הנה עם כל החול שלה" . זה היה גם שנון וגם מחמיא וחימם לי ת'לב.
ושלשום פתחו פה סוף סוף את הבריכה. אני יודעת שצריך לחסוך מיים ואני מבינה לגמרי למה קיצרו כל כך את זמן הפתיחה ובכל זאת אני שמחה כל כך שיש בריכה. כבר התעייפתי קצת מהים. טוב, לא מהים כי ממנו לא אתעייף לעולם , אבל מהנסיעות. ובכל זאת היום ניסע שוב כי יש רודה של קפואירה אחר הצהריים ומזה אין שיחרורים. (זה ב17:00 בחוף הכאמל אם מישהי רוצה להיות ספונטאנית ולהיפגש בים)
אני יודעת שלאור המידע האחרון שוב מתבקשת השאלה "אז מה שלומך? מה עם כל מה שכבר מתייבש ומגליד ?" ואני אענה שזה באמת מתייבש ומגליד ובעוד שבעה שבועות בדיוק (יומיים אחרי יום ההולדת המדובר) הוא נוסע והכל יהיה בסדר .

[רוקדת_לאור_ירח*]

באמת חשבתי לנסוע היום לים, כי לי , בניגוד אלייך, נמאס מהבריכה. ולא שנכנסתי ב 3 פעמים שהייתי (פותחים אצלנו בשבועות תמיד ולי עוד קר, הבריכה במקום הכי גבוה בישוב) אבל גם נמאס לי שהבת מריחה מכלור...
אבל הכאמל? נראה, חשבתי על חופים קצת פחות עירוניים. בינתיים נראה שהבת לא ממש תרצה לנסוע היום לשומקום ולי אין מזגן ברכב...

[רוקדת_לאור_ירח*]

וכמובן- נפלא לקרוא אותך בענייני כותשי שום ותובנות.

[הגבירה_בחום*]

ואני רק באתי לומר שגם אני חושבת ש-את תהיי הבת-ארבעים הכי מאאאגניבה שיש!
ודווקא הייתי באה בכיף לים, אלמלא הבנזוג לא היה מלאים אותו לטובת ההפקה (הארורה, שאמורה להתחיל עוד שבוע ולהיגמר האל יודע מתי..(-:)

[תוש*]

חייבת להוסיף פרט קטן, אך חשוב בעניין קוצץ השום המשובח ביותר שקיבלתי גם אני מאמא של מי מה, העיצוב - קטן, מקסים, מזכיר במקצת את החיפושית הישנה (האוטו, לא החיה), וכל השאר אכן נכון (ואני מאוד אוהבת שום...)

שבוע טוב

[מי_מה*]

אוי תוש. מתוקה. נכון לא סיפרתי איזה חמוד הוא נראה הקוצץ הזה.
היום בדרך חזרה מהים, כמעט לפני שהגענו הביתה והשמש כבר שקעה והשבת יצאה והתנגן ברדיו השיר הזה (אני מתנצלת בפני אלו מכן שיש להן איזה גירוד מעצבן ממוש. זה מה שהיה ברדיו ואני נאמנה למקור) ואמרתי לילדים שהנה יצאה השבת ועכשיו נאחל שבוע טוב ושרתי עם השיר והיה מאוד נעים.
שבוע טוב.

[רוקדת_לאור_ירח*]

גירוד מעצבן?????
אם יש איזה שבוע שאני לא שרה/מקשיבה/מזמזמת/מקריאה את השיר הזה כנראה משהו באותו שבוע ממש לא בסדר. ומכל הביצועים, ושמעתי את כל אלה שביוטיוב ועוד כמה, זה בהחלט הכי טוב שיש ועולה כמובן גם על המקור המקורי.

שבוע טוב.

[אום_שלום*]

אויש אני משוגעת על גאדג'טים למטבח וגם לי יש כותש/קוצץ שום גאוני ופשוט ואגב מתנות מחו"ל- בדיוק אבא שלי חזר מארה"ב עם כפית בעלת ידית ארוכה מאוד שהכף עצמה מפלסטיק חצי גמיש אני כבר לא זוכרת בתור מה הוא אמר שמוכרים את זה אבל לנו הוא הביא את זה בשביל לגרד בקלות את התחתית של קופסת הטחינה הגולמית (-:
חוצמזה התחלתי לכתוב ומחקתי איזה עשר פעמים בשבוע האחרון ואני לא מצליחה לגבש איזה משפט נורמלי שבאמת יהיה קשור לדברים החכמים שכתבת לפני שני פוסטים. אז רק @}

[אמא_ללי*]

רציתי לספר לך שאני קוראת עכשיו סוף סוף את "לאכול, להתפלל, לאהוב". ומשהו בדמות שלה מאד מזכיר לי אותך (כמו שאת מצטיירת לי מההיכרות הוירטואלית). האש הזאת והאנרגיות וכח החיים החזק, ביחד עם העומק וההתמסרות לדרך....
לא יודעת אם הצלחתי ממש לנסח את זה, אבל תדעי שאני חושבת עלייך הרבה בימים האחרונים

[הגבירה_בחום*]

(אני מתנצלת בפני אלו מכן שיש להן איזה גירוד מעצבן ממוש. זה מה שהיה ברדיו ואני נאמנה למקור
חח.. אני היא בין מגורדות מוש (-:
אבל שמחה מאוד בכל פעם שנעים לך.
שבוע טוב מותק

[מי_מה*]

אני היא בין מגורדות מוש
אני יודעת, את לא היחידה, כבר התקימה פה שיחה על זה....

גם אני כשקראתי את "לאכול, להתפלל, לאהוב" הרגשתי הזדהות עצומה וקצת כאילו היא אני או אני היא (וגם קנאה ...) וזו לא פעם ראשונה שמישהי קוראת את הספר וחושבת עלי... זה מחמיא לי מאוד, אני חייבת להגיד, ואני מאחלת לעצמי סוף טוב לפחות כמו שלה.

[אום_שלום*]

בגלל שבינתיים אין לי אכסניה מתאימה לפזר בה שירים שאני אוהבת (תהיה מתישהו בקרוב אולי (-:) אני מנצלת את האכסניה שלך ועל הדרך גם מקדישה לך את השיר המאמם הזה שהוא שיתוף פעולה בין שני מוזיקאים מהוללים, שהם גם גברים הורסים ואם לא הייתי נשואה רב הסיכויים שהייתי מסכימה להתחתן עם שניהם.

[מי_מה*]

יצא שבזמן האחרון קראתי סוף סוף את הארי פותר ואוצרות המוות (השביעי והאחרון ) בתרגום הרשמי. אז מאוד נכנסתי לענין של כישוף וקסם . הבכור קורא עכשיו את החמישי (מסדר עוף החול) וכולנו מאוד בענין וכבר די הרבה ימים שאני מבשלת פוסט על קסם אבל הוא עוד לא מוכן. אני מרגישה כמו הארי שהולך בדרך הזאת , האחרונה ויודעת שתיכף הכל יתחבר לכלל תמונה בהירה אבל עכשיו עדיין מעורבב. אז זה לא שהסתלקתי, אני פשוט מחכה לתמונה ברורה.

---

היום היום הראשון של הקייץ. עשיתי, כמו תמיד, 108 ברכות לשמש עם התלמידים שלי. היה פיגוז. אני מאחלת לכולנו קייץ נפלא ושנה של אנרגיות שמש ושל עשיה טובה ומקדמת.

[מי_מה*]

ועוד לא הודיתי ל אום שלום על השיר הבאמת מאמם. אז תודה.

[אום_שלום*]

מאתמול עד עכשיו לא הצלחתי להכנס לבלוגך. עכשיו סוף סוף כן.

היום היום הראשון של הקייץ. עשיתי, כמו תמיד, 108 ברכות לשמש עם התלמידים שלי
אוף, אני חייבת להגיע בהזדמנות, יש עוד פעם השבוע?

שמחה שאהבת את השיר.

[הגבירה_בחום*]

גם אני לא מצליחה ימים שלמים להיכנס לרוב הדפים.
כך שאני שולחת מסר לך ודרך כאן לכל החברות האהובות שאם אני לא מגיבה לפוסטים שלכם, זה רק בגלל שאני לא מצליחה להיכנס...
מתסכל...!
חוצמזה, מחכה להפסקת העישון שלך ביום ד' (-:

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

לא נעים אבל...אה..לא קראתי אפילו מילה אחת מן הספר המקודש הזה : הארי פוטר.
האם זהו חור בהשכלה?
וגם לי יש בעיות קשות לאחרונה עם האתר, ככה לשם המושג.

[מי_מה*]

האם זהו חור בהשכלה?
בהשכלה? לא יודעת אבל זה פשוט כייף אדיר ומלא תובנות. ספרות ניו אייג' במיטבה!
אוף דוקא עכשיו בא לי מאוד לכתוב על קסם אבל אין זמן ותיכף נפסק פה החשמל למי יודע כמה זמן. אז רק שולחת אהבה

[מתעתדת_ללדת*]

אם לא הייתי נשואה


וואו....
מים רבים...
איך מתי למה כמה???

איפה קוראים על זה ?

מזל טוף ענקי!

מימה, מתקנאה בך על הים, חבל"ז...
וגם על הבריכה D-:
טוף, הולכת להתקלח..
יום דבש!!

[הגבירה_בחום*]

השיר המאמם הזה שהוא שיתוף פעולה בין שני מוזיקאים מהוללים, שהם גם גברים הורסים
ואיך יכול להיות שלא לחצתי עד כה על הקישור לשיר??
שכן אלה אכן גברים הורסים שעל אחד מהם עליתי נראה לי ממש שניה לפני שהוא נהיה היסטריה (טוב... לא ממש עליתי..(-:), אי שם במגילות הופעת מוריסיי שבגנזכי הגבירה בחום. עכ כדי כך הוממתי, שרצתי יום אח"כ לרכוש דכת וכדין דיסק בחנות - ממש לא דבר של מה בכך עבורי ...
בכל אופן, באתי לחגוג עוד הזדמנות פז שבה דף שלם עולה לי כשורה ולאחל יום מוצלח ו-

[מי_מה*]

מאיפה הציטוט הזה. מי נשואה כאן מי?!?!?
(חוץ מאום שלום ו אשה שמחה ו אמא ללי והזאתי המתעתדת טוב נו מספיק בסדר אז יש כאן נשואות אבל מאיפה הציטוט?)
<מימה שחוקה ומחוקה ולא תכתוב גם הערב על קסמים למרות שכבר התגבש לה משו>

[אום_שלום*]

השיר המאמם הזה שהוא שיתוף פעולה בין שני מוזיקאים מהוללים, שהם גם גברים הורסים ואם לא הייתי נשואה רב הסיכויים שהייתי מסכימה להתחתן עם שניהם.
מכאן הציטוט כפרה עליך, אני נשואה נו מה לעשות...

[אמא_ללי*]

מכאן הציטוט כפרה עליך, אני נשואה נו מה לעשות...
גם אני פספסתי את העניין. מזל טוב אהובה!!!

<את רואה מה קורה כשאת לא כותבת?>

[מי_מה*]

התעוררתי בשלוש מעקיצות יתושות ולא הצלחתי לחזור לישון. אז קצת לפני חמש החלטתי לקום ולמדוט כמו שצריך אבל זה פשוט לא הלך. ניסיתי להפעיל את כל הכשפים שלי וכלום. המחשבות שלי מתרוצצות כמו שלג מלאכותי בכדור עם קו הרקיע של מנהטן.
אבל הבית שקט ואולי אפשר לכתוב על כישוף אם הכישוף עצמו לא מצליח.
אני מזהירה מראש שיהיה פה ז'רגון רולינגי ויוגי.

---

לפני שנתיים , יצאנו חברתי נ' ואני ליומיים בחוף הבונים. היינו שתי נשים וחמישה ילדים ואחרי שגמרנו להקים את האוהל , בהשראת הארי פוטר , הטלנו על האיזור שלו כשפי הגנה, אבל המרכזי אמר לי בכובד ראש "אמא, אנחנו מוגלגים" יעני, לא יכולים להטיל כשפים ודי התבאסתי מזה.
רק מה? בזמן האחרון אני שמה לב שהחיים שלי מלאים בקסם ובכישוף. זה אולי לא נראה כזה הוקוס פוקוס אבל מה עם כל התפילות, המנטרות, המודרות? לא לחשים? בטח שכן . והם גם עובדים. נכון ברבדים סמויים מהעיין ולאט והם דורשים התמדה ותרגול לאורך זמן (הנה שוב פטאנג'לי ...) אבל גם הארי התאמן המון על לחש זימון, למשל, עד שזה הצליח לו.
והומיאופתיה, מה? לא קסם? ועוד איך. לפני שבוע הלכתי עם הפיונת להומיאופתית לביקור חוזר. היינו לפני חודשיים והרמדי עזר חלקית אז הלכנו להמשך טיפול ואז היא שאלה אותי , ההומיאופתית , "איך היא עם כעסים? היא שומרת בפנים או מוציאה?"
"הו הו" עניתי, "מוציאה ועוד איך. לשמור בפנים זו המומחיות שלי"
"את שומרת כעסים?" היא אמרה, "אז מה הפלא שאת מושכת אלייך סכינים"
מסתבר שזה קשור והיא נתנה לי רמדי לזה ואני מוכרחה להגיד שהוא עושה בדיוק מה שהיא אמרה ואני מרגישה יותר אסרטיבית ושמחה .
אני מתאמנת עכשיו על המון דברים שהם קסומים לגמרי לדעתי ואני מרגישה שההשפעה שלהם מחלחלת וקורים הרבה מאוד דברים אבל כרגע זה עוד נורא מבולגן. כמו שכבר כתבתי לפני כמה זמן אני מחכה שהכל ישקע למקומו.
בחלק מהזמן מצליחה להינות מהמראה המרהיב הזה של כל הנוצות/פתיתי שלג שעפיםבאויר.

[הגבירה_בחום*]

חופשי, חיים מלאים בלחשים וקסמים....
נשמע אכן מרהיב הנוצות והפתיתים באוויר. יש כבר קדירה עם זנבות לטאות אורגניות ? (-:
לא הצלחנו לדבר בסוף אתמול, מבינה שהיה יום עמוס, אבל התכנייה של הסדנא של מר פרסד בהחלט עשתה לי חשק. מקווה שנצליח לתאם
נשיקות @}

[אום_שלום*]

סוג של קסם
בדיוק לפני יומיים סיפר לי מישהו ששמע באחת מתוכניות הברברת ברדיו דיון על שרי אריסון שחשפה את יכולות התקשור שלה ואיך אנשים פתאום מתרעמים על כך שבעלת השליטה בבנק הגדול במדינה היא משיגנע וכו' ואז אחד ממשתתפי הדיון אמר: אני לא מבין על מה כל הרעש, מדינה שלמה מנשקת מזוזות ויורקת שלוש פעמים נגד עין הרע ועוד כל מיני כשפים ולחשים אז מה פה כל כל מוזר?
סתם נזכרתי בזה, אין כמו קסמים, כשפים ולחשים. אני בטוחה שגם לאנשים הרציונליים והאתאיסטיים ביותר יש משל עצמם, הם רק לעולם לא יקראו לזה כך.

[שוות_נפש*]

כן. לדעתי אנחנו אפילו לא מגרדים את השוליים של העולם הנסתר . כל כך הרבה קורה במישור הנסתר ואנחנו לא מודעים.
מתייקים דברים תחת מקריות, מזל רע, מזל טוב.
תפס אותי הקטע שדיברת על שאת שומרת כעסים... אמ. גם אני נתפסת לעצמי כזאת.. שמחה לשמוע שהטיפות פותחות משהו.
אולי זה יגיע גם אלי מתישהו ואנסה גם.

[עדינה_ניפו*]

והומיאופתיה, מה? לא קסם?
ואי, איזה יופי,
אתמול ישבתי לי בחוץ על הערסל באחד מרגעי החרדה שלי וחשבתי מחשבה מאד דומה.
התחלתי להרהר בַאַדם שהמציא את ההומאופטיה, איזה מן אדם הוא היה?
ואיך זה עובד ממש כמו קסם, כל כך הזוי מצד אחד ומצד שני אי אפשר להתכחש לזה שזה עובד...
חשבתי לעצמי שאם אני מאמינה בהומאופטיה אז אני חייבת להאמין שהאפשרויות בעולם הזה הן כל כך רבות הרבה מעבר לדמיון הצר שלי...
(טוב, מספיק להתעלל בקטנה שצורחת לי בידיים והגדולים שמחכים לחביתה שלהם... יום טוב מימה!)

[אשה_שמחה*]

מקסים כתבת (תרתי משמע ).
לפעמים מתסכלים אותי כל ספרי הקוסמים האלו (ויש המון כאלו עכשיו), כי זה גורם לבכורתי המון תסכול. מצד שני, אני מבינה שזו הדרך שעלינו כנראה לעבור, למצוא את הקסם השקט והחבוי שיש בכל, להשתחרר מהציפייה לנצנצים.

[מי_מה*]

אבל נצנצים זה כייף!
אני רק גונבת פה הצצה כי בעצם יש לי המון עבודה ואפילו לא אספיק לפרט כאן על מה.
אני הולכת לא להיות כאן הרבה בשבועיים הקרובים כי אני יוצאת ביום ראשון לקורס מצילי בריכות. הידד. כבר שנתיים אני מחכה לזה והנה זה הצליח סוף סוף. אלו יהיו שבועיים קריאת תחת אבל למען מטרה טובה.
וכן, הסדנא של פראסד נראית לי אחלה דרך לסגור את העשור הרביעי של חיי, לסגור את השנה הרועשת הזאת בהתכנסות שקטה פנימה. קבענו!

[אמא_ללי*]

_שתהיה שבת שלם לכולנו.
מזל טוב לבכור. יצא אחלה יומולדת._
מזל טוב לכולכם, ושתהיה לכם שבת מקסימה
חיבוקים

[מי_מה*]

אחרי הסדנא עמדתי עם הגבירה ליד האוטו שלה ואמרתי לה "אז מה? עכשיו נכתוב על מימה והגבירה מטיילות בהכרה?" וקצת צחקנו על זה. צחקנו כי אפשר לתאר את הנופים היפים שנשקפו מתובל ואת הארוחות הצמחוניות הטעימות והשופעות ואת החמימות האנושית שהיתה בכל רגע אבל את המסע עצמו? אני עוד לא יכולה לתאר. זה היה מסע כומתה של הנשמה והוא עוד צריך להיטמע במערכת לפני שאפשר יהיה לספר אותו במילים.
אבל אני כן רוצה לחלוק משהו מהכרת התודה שלי. יום הולדתי הארבעים , בתאריך הלועזי שלו יצא בתשעה באב. אז עם כל זה שהחורבן הוא ראשית הגאולה, לא רציתי לחגוג בתשעה באב והתמסרתי לרצון של אמא שלי לחגוג ימי הולדת בתאריך העברי. גם ככה את יום ההולדת שלי ראוי לחגוג בתאריך העברי, נולדתי בטו' באב, אבל איכשהו אני צמודה לשלושים ביולי ולא מצליחה לשחרר. אבל השנה קיבלתי החלטה לא לחגוג בתאריך הזה, לחכות לטו' באב. רק מה יצא שכן חגגתי. קבעתי ארוחת בוקר עם עמיר כדי להיפרד ממנו לפני שאני נוסעת לסדנא, כי בשובי הוא כבר היה אמור להיות בדרכו לשדה התעופה. עוד לפני ארוחת הבוקר כמה מחברותי הקרובות כבר התקשרו לברך או שלחו ברכה כתובה בSMS. ואחר כך עמיר הגיע והבוקר אתו היה מושלם. כל מה שצריך היה להיאמר נאמר וכל מה שרצוי היה שלא יאמר לא נאמר והארוחה יצאה לי טעימה כל כך והשיחה היתה נעימה כל כך ונפרדנו באהבה גדולה מאוד אבל גם בשמחה אמיתית שזה הדבר הנכון לעשות. ואני באמת כל כך שמחה שהוא נסע. אני כבר מרגישה שמתפנה לי המון מקום לדברים שאני צריכה לעשות עכשיו והזמן רק התחיל לחלוף. יתפנה עוד מקום ואני אוכל להתבגר סופ סוף.
אחרי שנפרדנו העברתי שיעור. זה היה שיעור עמוק בצורה בלתי רגילה אבל גם מלא שמחה. מלא שמחה למרות שבקבוצה המסוימת הזאת, של יוגה בישיבה על כסא, ליוינו עוד משתתפת (השלישית מאז שפתחתי את הקבוצה) בפרידה מהגוף הפיזי. זה צפוי בקבוצה כזאת ועם זה זה גם יכול להיות עצוב, אבל לא. שמחנו בשבילה שהיא חיתה חיים מלאים וטובים, העליתי את זכרה בתרגיל נשימה שהיה מצחיק אותה תמיד והקדשנו לה תרגיל אחר שאותו אהבה ושמחנו בחיים שחיתה.
ואחר כך נפגשתי עם הגבירה ונסענו לסדנא שהיתה המתנה הכי מושלמת שיכולתי לאחל לעצמי. כל כך הרבה קצוות נקשרו לי שם אבל אני עוד לא יכולה לתרגם אותם למילים. בינתיים אני כותבת הרבה למחברת שלקחתי אתי. ככל שאני כותבת אני רואה יותר סדר. הנוצות המעופפות מתחילות לשקוע למקומן וליצור תמונה. כשתושלם התמונה אוכל לבחור אם להציג אותה או לשמור לעצמי, אבל כרגע ברור לי שהיא עוד לא שלמה.
מה ששלם לגמרי הוא הכרת התודה שלי. אז אני מודה להפקה של הסרט של חיי. למחלקת ההלבשה שהלבישה אותי בגוף חזק , בריא ויפה, לצוות הלוקיישנים שממקם אותי במקומות טובים ומרחיבי דעת, ובמיוחד למלהקת ששמה לצידי אנשים נפלאים כל כך. משפחה וחברות וחברים ואנשי מקצוע ושכולם יחד עוזרים לי לשחק את התפקיד שלי באופן כל כך מצמיח ומקדם. ואני מודה על כל השיעורים שאני לומדת ועל כך שאני מרגישה היום שנוכחותי כאן ראויה וטובה ויש לי מקום. הללויה.
שולחת הרבה הרבה אהבה ומאחלת אהבה ובריאות טובה לכל. בריאות ואהבה, אהבה ובריאות. שרק יהיה לנו שפע מאלו ועם כל השאר כבר נסתדר.

[הגבירה_בחום*]

צחקנו כי אפשר לתאר את הנופים היפים שנשקפו מתובל ואת הארוחות הצמחוניות הטעימות והשופעות ואת החמימות האנושית שהיתה בכל רגע אבל את המסע עצמו? אני עוד לא יכולה לתאר. זה היה מסע כומתה של הנשמה והוא עוד צריך להיטמע במערכת לפני שאפשר יהיה לספר אותו במילים.
כמובן מזדהה.
מסתובבת גם אני עם בליל של רגשות מבעבעים מתחת לפני השטח וקצת מעל, בלי יכולת ממש לתחום אותם, ובעיקר מרגישה בתהליך עיכול בלתי פוסק. נזכרת, במילים, ברגעים, בחלקיקי תובנות, מתמלאת מחדש, מכניסה אותם למגרה הראויה בראש ובגוף שלי ומלאת תודה על "תכנית העל" כמו שנאמר בסדנה, תוכנית העל שקיימת בשבילנו גם כשאנחנו מוגבלים מידי כדי לקלוט אותה- אותה תכנית על שהביאה אותי אל הסדנא הזו ועשתה לי סדר פסח בנשמה.
מדהים כמה דברים יכולים להתחולל בשלושה ימים.

מה ששלם לגמרי הוא הכרת התודה שלי. אז אני מודה להפקה של הסרט של חיי. למחלקת ההלבשה שהלבישה אותי בגוף חזק , בריא ויפה, לצוות הלוקיישנים שממקם אותי במקומות טובים ומרחיבי דעת, ובמיוחד למלהקת ששמה לצידי אנשים נפלאים כל כך. משפחה וחברות וחברים ואנשי מקצוע ושכולם יחד עוזרים לי לשחק את התפקיד שלי באופן כל כך מצמיח ומקדם. ואני מודה על כל השיעורים שאני לומדת ועל כך שאני מרגישה היום שנוכחותי כאן ראויה וטובה ויש לי מקום. הללויה.
כל מילה בסלע.
אני כאמור עוד מסתובבת כאן נטולת פוסט. אולי עוד ישתחרר, אולי לא....

[שחף_אהובי*]

מזל טוב. מרגש אותי לקרוא ואני שמחה בשבילך.

[הגבירה_בחום*]

ורק רוצה לומר שוב, והפעם קבל עם ובלוג, שנוכחותך החזקה והרכה כאחד היוותה עבורי מקור שמחה, כוח ונחמה - שם במסע הכומתה שלנו.
תודה אהובה @}

[מי_מה*]

תודה .
יאללה לישון. צריך לקום מחר ולתרגל.

[אום_שלום*]

מתרגשת איתך בכל @}

[אלטר_אגו*]

מזל טוב. @}

[מתחדשת*]

וואו, באמת מרגש ומשמח!
אשרייך
מזל טוב מאוד.

[מתעתדת*]

מזל טוב למימה המדליקה והעמוקה!
עד מאה וארבעים!!
{@{@

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

שמחה בשמחתך, מקווה שתמשיכי לדאות על כנפי ההתעלות לעוד לפחות הרבה מאוד זמן (-:,
ו....
מזל טוב שככה השלמת לך 40 שנה
שתהני מהגיל הבשל הזה ושנזכה לעוד הרבה תבשילים שלך כאן ובמציאות
(())|מתנה|(())|עוגה|(())

[נוסעת_סמויה*]

עשיתי השלמת קריאה אחרי הרבה זמן.
כמה יפה את צומחת.
מזל-טוב, אהובתי
כל כך זקוקה בעצמי לסדנה כמו שלך...

[רוקדת_לאור_ירח*]

מזל טוב, יקירתי! הרבה הגשמה, התפתחות, שמחה ואהבה.

[מי_מה*]

תודה יקרות. תודה.

[מי_מה*]

אני עוד מסתובבת הלומת אור ולא מוצאת מילים לתאר את התמונה הפנימית אבל משהו קטן הפך לישומי אתמול וזה היה רגע כל כך מתוק שאני רוצה לשתף.
אתמול לקחתי את הפיונת לגן (ככה זה בקיבוץ). דוקא הגענו מוקדם והיה זמן לסיפור בנחת אבל כשרציתי להיפרד היא אמרה "אני רוצה שתישארי אתי אמא" . אני ישבתי על כסא קטן של גן והיא עמדה אז היינו בגובה העיניים. בלי לחשוב בכלל , כאילו פראסד מדבר מגרוני, אמרתי לה "את יודעת, את בלב שלי כל הזמן. ועכשיו" וכאן שמתי את היד שלי על הלב שלה"תראי אותי בדמיון ושימי את התמונה בלב שלך ואז גם אני אהיה איתך כל היום"
הפיונת מבינה ענינים כאלה גם אם הייתי משתמשת בפחות מילים. התחבקנו חזק ונפרדנו בכייף.
ולעת עתה נפרדת מהמקלדת (מקוה שהתמונה שלה לא תישאר לי בלב, בכל זאת מקלדת) ויוצאת לעוד יום על רכבת האקספרס של חיי.

[הגבירה_בחום*]

מקסימות! גם אצלי הלב עובד שעות נוספות.
מעניין שככה גם אני בחרתי להתייחס היום לעניין הלב....

שלחתי לך הבוקר את העניינים.
הדברים החשובים נמצאים בתוך קופסת הדיסקים.

[אשה_שמחה*]

גם פה, והנה למרות שאני לא נמצאת כאן כמעט הזדמן לי להגיע בדיוק ביומולדת שלך העברי, חג האהבה, כמה הולם!מאחלת מעומק הלב שנה מלאה אהבה ובריאות, כמו שביקשת לעצמך ואיחלת לנו, והגשמה ושפע ושימחה.

[הגבירה_בחום*]

חג אהבה גדוש אהבה ורוך.
@}

[מי_מה*]

אז באמת הסבנו לשולחן עם מפה לבנה, הורי , ילדי, הדודה שלי ואני. אני בירכתי אותם ראשונה ואחרי זה כולם בירכו אותי. כולנו מאוד התרגשנו. ההורים שלי היו ממש עם עיניים לחות ונוצצות . אני איחלתי לכולם בריאות ושמחה ואהבה. אמא שלי אמרה " נולדת בטו' באב ובאת מאהבה והבאת לחיים שלנו המון אהבה ואני מאחלת לך שתבוא אלייך עוד הרבה אהבה"
ואבא שלי אמר " בשביל לקבל אהבה צריך לתת אהבה, אז במקרה שלך זה בטוח שתקבלי המון" והבכור הקריא את הברכה שכתב "לאמא הרבה מזל טוב ויום הולדת שמח וגם אוהב שכולם ישמחו איתך וסליחה על כל הפעמים שהיצקתי צעקתי וניג'סתי מקוה שתיסלחי לי אני מצייר לךקמעה מזל ליום הולדת" והיה ציור של קמע ומתחת ציור של אשה עושה כלב עם הראש למטה וכתוב "כלב עם הראש למתה". המרכזי והפיונת בירכו ישר מהלב בלי לכתוב אבל גם נתנו חיבוק ונישוק.
זה ממש לא שגרתי במשפחה שלי ככה לדבר על אהבה וזה היה מאוד מרגש ונעים.
ושוב הרגשתי את המקום הזה שלי שבו אני מנהלת טכס וקורים דברים ואני עוד אכתוב על זה אבל עכשיו כבר נעצמות לי העיניים. עשיתי היום המון המון עבודה בעולם החומר והרוח ואחרי כל כך הרבה עבודה צריך לנוח. אז אני מברכת שוב גם כאן שנשמע בשורות טובות ושנדע שגם אלו שלא נשמעות טובות בהתחלה, מביאות אותנו לאן שצריך ונקבל באהבה ונחיה באהבה ואפשר שוב ושוב לחזור על המילה הנהדרת הזאת.

[לוטם_מרווני*]

חג אהבה שמח ומלא נועם, ומזל טוב ליומולדת 40|עוגה|

[עדינה_ניפו*]

אז אני מברכת שוב גם כאן שנשמע בשורות טובות ושנדע שגם אלו שלא נשמעות טובות בהתחלה, מביאות אותנו לאן שצריך ונקבל באהבה ונחיה באהבה ואפשר שוב ושוב לחזור על המילה הנהדרת הזאת.
אמן.

ומזל טוב
נראה לי שעם התחלת שנה שכזאת הולכת להיות לך שנה נפלאה!!
נעים כל כך לקרוא כאן.
אה, והסיפורים על הפיונת עושים לי חשק כל פעם מחדש לפגוש אותה (זה מזכיר לי שפעם קטקטית סיפרה לי שהיא חלמה על התינוקת שתיוולד לי והיא היתה דומה לפיונת שלך, עוד יותר מסקרן לפגוש אותה!)
טוב, אז עכשיו לילה טוב...

[מתחדשת*]

חג שמח ומלא נועם, ומזל טוב ליומולדת 40
@}

[סגו_לה*]

מזל טוב יקרה,המון אהבה,אור,בריאות ושמחה.

[מי_מה*]

דאיתי על גל האויר החם של פראסד שבוע ואז התחילה Q4oY8ojxp]ג'וני מיטשל 8[/po]&feature=related להתנגן לי בראש - help me i think i'm falling.
עוד לפני זה בדאיה החמימה היו לי הבזקונים של בעתה ופתאום הם הפכו לסחרור כלפי מטה.
אבל מה? כמו שקורה המון פעמים, מהמקום הכי עלוב ונעלב, שבו אין לך כבר ברירה אלא להכנע, ביקשתי עזרה.
בזמן האחרון כשאני מבקשת עזרה מתוך המדיטציה שלי - עזרה מגיעה. היום הגיעה דמות חדשה. אשה והיא ליוותה אותי בעדינות והביאה אותי לחוף מבטחים הרחק מסערת העלבונות והכעסים שאיימה להטביע אותי. ותוך כדי הבנתי שגם לסערה הזאת (כמובן!) הייתי זקוקה. היא ענתה לי לשאלה שניקרה בי מאז הסדנא. פראסד זרק לי את המילה forgivness ולא פירש ואני , שהייתי כל כך שמחה ומפויסת לא הצלחתי להבין למה אני צריכה לעבוד איתה. אז הנה החיים סיפקו לי תנאי מעבדה מבוקרים ומדויקים לעבוד עם המילה הזאת.
תודה

[הגבירה_בחום*]

לא יאמן התאום ביננו...
חיבוק גדול. מקווה שאת כבר עוד איברים חוץ מצוואר (-:

[אילה_א*]

טיפה באיחור אבל מזל טוב

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

[לילה_טוב*]

מזל טוב והמון אהבה!

[עולם_ומלואו*]

מזל טוב ילדה גדולה

[מי_מה*]

תודה!
כן אני כבר עוד איברים חוץ מצואר. קיבלתי אתמול שני עיסויים, אחד חובבני אך מלא אהבה ואחד מקצועני מרחלי שאני מרגישה את האצבעות שלה בכמה מקומות גם היום אבל הצואר השתחרר. זה שנתפס לי הצואר הכריח אותי להוריד הילוך. כבר כמה ימים שאני מבינה שאני חייבת לעשות, אבל כמו הרבה פעמים בחיי, אני מבינה הכי טוב דרך הגוף, אז הבנתי. אז אתמול לא שחיתי והתרגול שלי היה רוחני בעיקר וכלל מעט מאוד עבודה פיזית אבל זה היה מאוד עמוק. היום כבר קמתי כמעט כמו חדשה אבל עדיין תירגלתי בעדינות ולימדתי שיעור שהיה מאוד איטי ורגוע אם כי אינטנסיבי בדרכו. גם את השחיה עשיתי לאט ובהקשבה וזה היה טוב.
עדיין הבזקונים קטנים של פאניקה וכל מני דאגות אבל אני יודעת היום יותר מאי פעם בעבר שהעיקר הוא באמת לא לפחד כלל. קיבלתי המון הוכחות בזמן האחרון שכל מני דברים שאני מפחדת מהם בסוף מסתדרים הרבה יותר בקלות ממה שחשבתי אז ממש לא שווה לבזבז אנרגיה על פחדים.
התשתי את הטף בבריכה וכולם כבר ישנים אז תיכף גם אני. מחר מצילה....

[מי_מה*]

ל' הפסיכולוגית אמרה לי ללמוד לכעוס ופראסד אמר לי לסלוח וזד, שקראתי לו היום מעמקי התודעה, אמר לי "אבל את לא רואה שזה אותו הדבר?"

[הגבירה_בחום*]

ל' הפסיכולוגית אמרה לי ללמוד לכעוס ופראסד אמר לי לסלוח וזד, שקראתי לו היום מעמקי התודעה, אמר לי "אבל את לא רואה שזה אותו הדבר?"
ממש כך!
אהובה

[מתחדשת*]

אני חייבת הסבר לזה...

[הגבירה_בחום*]

כמובן ניתן למימה לענות כשתגיע.
בינתיים יכולה רק לשתף איך אני מבינה את זה.
לפעמים, דברים שנראים לנו הפוכים זה מזה, הם רק לכאורה הפוכים. בסופו של דבר הם שני צדדים של אותה מטבע. ומכיוון שכל העולם שלנו בנוי מהפכים שכאלה, טוב ורע, חום וקור, כעס וסליחה, בסופו של דבר, שניהם יכולים לבטא את אותה המהות כשהם נעשים מתוך מודעות עמוקה.
היכולת לתת לכעס להתגבש ולבוא לידי ביטוי מאפשרת לו לצאת החוצה ולנו להתנקות ממנו, והיכולת לסלוח היא בדיוק לאפשר לכעס הזה לצאת ולתת לו להמשיך ללכת הלאה.... הרי אי אפשר לסלוח למי שאי אפשר לבטא מולו כעס....
כך לפחות זה יושב אצלי בראש. מחכה בסבלנות לשמוע את מימתינו ורבינו (-:

[מי_מה*]

טוב, זה פחות או יותר מה שהיא אמרה. לא אעמיס על השרת עוד מילים.

[הגבירה_בחום*]

אוי נו באמת... בחייך, ברור שתעמיסי!
תעמיסי תעמיסי (-:
מחכה למוצא פיך @}

[מי_מה*]

יש לי כמה מחשבות בעקבות הדף עישון מריחואנה בהנקה , רק שלא בא לי לכתוב שם כי שם כרגע, יש אוירה של להפוך ארגז ולעמוד עליו ולראות מי צועקת/צודקת יותר חזק. אין לי כוח לזה.
אבל אני בכל זאת רוצה לכתוב שאני מאמינה שיותר משחשוב מה מכניסים לגוף, חשוב איזו קבלת פנים עושים למה שמכניסים. אני חושבת שאין דבר יותר מרעיל מפחד. אני אתן דוגמא באמצעות הסלט שלי. הוא מירקות לא אורגנים והחלק העיקרי שלו הוא פטרוזילה , ירק שבמצבו הלא אורגני , יש המחשיבים למסוכן ביותר. אבל אם אני אחשוב על זה כשאני אוכלת אותו, מה טובה תצמח לי מזה? אז כשאני יושבת מול הסלט הצבעוני והרענן שלי , כל בוקר אני מודה על התענגות החושים (טעם, ריח, ראיה) שהוא מסב לי, על כוח הצמיחה והחיות שכן יש בו ושהוא מעביר אלי, על הויטמינים והבריאות שהוא מעניק לי ומשאירה למערכות הסינון שלי לטפל ברעלים. הן עושות עבודה מצוינת. אני משוחחת עם האיברים הפנימיים שלי כמעט כל יום והבוקר הכבד שלי חייך אלי, אז אני יודעת שהוא מתמודד. הכליות קצת בישניות ולא מדברות והטחול רציני ושתקן, אבל זה בסדר, הוא הרי עסוק במלאכת הסינון הכי עדינה ובוחר את מיטב החומרים שיכנסו למוח שלי. את השיחות הכי פתוחות אני מנהלת, איך לא, עם הלב, הריאות והקיבה. כולם מדווחים על מצב טוב.
יהיו ודאי כאלו שיגידו שמדיטצית החיוך הפנימי היא לא כלי מדעי בדוק לקבלת מידע על האיברים הפנימיים ושרק סטלנית מאמינה בזה, אבל אני כבר לא סטלנית ואני מאמינה וכמו שלימדה אותי אלודאה להגיד "על הקליטוריס שלי".

---

אני קוראת מה שכתבתי ורואה חיוך ששפוך על הדברים ואני שמחה. היו לי כמה ימים של מנהרות, (מושג של הגבירה שמתאר את ההיפך מ'אורות' ) ועל הסקאלה של בין גלות לגאולה הייתי בגולה דוויה לגמרי. אבל ידעתי גם תוך כדי שהגאולה בוא תבוא ושהגלות היא הזדמנות לעבוד עליה. אז עבדתי.
ועכשיו זמן לנוח.

[נוסעת_סמויה*]

קראתי בחיוך גדול

[כוכב_נגה*]

רק תגידי ואני עושה קופי-פייסט לדף המעצבן ההוא...
את ענקית, והלואי על האדם הכי נקי וסחי בעולם חיבור ישיר וטהור אל עצמו כמו שלך יש.@}

[מי_מה*]

לא צריך. בשביל מה להיכנס לדפים מעצבנים. שירחצו בצדקנות שלהם עד שימאס.

[כוכב_נגה*]

שירחצו בצדקנות שלהם עד שיצאו נקי-נקי

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

ד"ש לכבד וגם לטחול, ללב לראות ולקיבה (-: (פששש, מוקפת בתקשורת את...)

ולגבי הדף ההוא, אני לא נכנסת אליו , אבל יכולה לאמר שאני עצמי לא נגעתי מההריון הראשון שלי ועד היום, אבל, כן מכירה כאלה שעישנו מדי פעם ולא ראיתי בעיות...
לא שאני חושבת שצריך לעודד עישון בזמן הריון חלילה.

[תמרוש_רוש]

מקסימה אחת. למדתי ממך המון.

[הגבירה_בחום*]

(()) גדולים

[מארז_אהבה*]

אוהו, הרבה פספסתי בשבועות האחרונים.
מה יש להוסיף? בריאות ואהבה, אהבה ובריאות.
<המקינטה מחכה>

[מי_מה*]

המקינטה מחכה
עזבי אותך ממקינטה, יש לי עכשיו מכונת אספרסו! אבל אם את מוכנה לחכות נגיד לאוקטובר, אז מקינטה אצלך.
כל פעם שנדמה לי שאי אפשר להיות יותר עסוקה, אני מגלה שדוקא אפשר.
מתמודדת באומץ בינתיים