מיד ליד

[מאמימי*]

שלום לכולם.
לאחרונה אני מוזמנת להרבה בריתות ושם אני נתקלת בתופעה שאני לא מצליחה לגבש את דעתי עליה. אני רואה תינוק או תינוקת זעירים שעוברים מיד ליד כי כולם רוצים להחזיק, לחבק ולהנות מהנס הקטן. כשאני שואלת רוב האימהות עונות לי "לא נורא זה רק יום אחד" ו אני מצידי תוהה אם מהפן הבריאותי נכון שכל כך הרבה אנשים נוגעים ונושמים על העולל והאם יש פה גם חוסר התחשבות בילד בפרטיות שלו ובצורך שלו בכניסה זהירה ורגועה לעולם הזה. אשמח לשמוע את דעתכן ואם ידוע לכן על מקורות בהם אוכל להעמיק את הידע בנושא אשמח גם להכוונה

[אמא_צעירה*]

זה ממש מרגיז, כי לעמים האמא יכולה להגיד שהיא לא רוצה ואין לה ברירה...

אני את הבת שלי עד היום (בת 15 חודש) לא מעבירה לאף אדם שנחשב מבחינתה זר עד שהיא לא מבקשת.
פעם זה היה בריאותי, היום זה הבטחון שלה בסביבה.

ואני די בטוחה שזה יכול להשפיע גם על הזערוריים המטריפים האלו

[שאקטי*]

את מבקרת בהרבה בריתות, ומה שנראה לך לא מתחשב זה שהרבה אנשים מחזיקים את התינוק? כי לי זה נראה בטל בששים לעומת הטלת המום הטקסית.

[ברכהושלום*]

אחרי הברית של הבן שלי הוא כל כך צרח שלא היה סיכוי להעביר אותו לידיים אחרות. הוא היה במנשא וינק.

[יעל*]

זה ממש מרגיז, כי לפעמים האמא יכולה להגיד שהיא לא רוצה ואין לה ברירה...

בטח שיש לה ברירה.
בברית של הבן שלי הוא היה כמה דקות על הידיים של אבא שלו, אח"כ עוד כמה דקות בחיקו של סבא הסנדק, הטקס נגמר צ'יק צ'ק (ביקשנו מהמוהל לא להאריך בדברי תורה ושאר עניינים) ותוך שניות הוא ואני נכנסנו לחדר להנקה והרדמה. וזהו!

[אמא_צעירה*]

שאקטי, חמודה, זה תלוי מהי השקפת חייך.
אצלנו זוהי דרך חיים שבאה לבטא המון. לא סתם צוונו לעשות את זה
זוהי מהות הקשר ביננו לבין השם.
אם יש לך השגות על הנושא, צריך ללכת כמה צעדים אחורה ולדבר קודם כל מהי השקפת חייך ובמה את מאמינה, לפרק את הטעינות שלך על הנושא ורק אחר כך אולי נמצא לנכון לדון בנושא ברית- האם היא הגיונית וכו או לא.

וזה כבר כמובן לא נושא לכאן...

[יונת_שרון*]

מדור בלי ברית מילה

[אמא_צעירה*]

תודה, יונת.
אני רק חושבת שחבל להעכיר את האוירה כי זה יכול בקלות להגיע להטחות.
לכל אחת מאיתנו כואב שהשניה נמצאץ במקום בו היא נמצאת, לכן נראה לי כדאי שאעצור כאן.

[אהבת_עולם*]

קודם כל, נושא הברית להבנתי לא רלוונטי לשאלה שנשאלה. לכן חבל שהוא הוזכר בכלל.
אפשר היה לכתוב שבמפגשים משפחתיים או חברתיים מסוימים את רואה תינוק שמועבר מיד ליד, והשאלה הייתה אותה שאלה, וחוסכת כאן ויכוח מר שכנראה הולך להתפתח.

אלא אם השאלה היא האם זה הגיוני להעביר תינוק מיד ליד אחרי שהוא עובר ברית.
אבל לא נראה לי שזו הייתה השאלה. עובדה שנכתב
אני רואה תינוק או תינוקת זעירים שעוברים מיד ליד
כלומר, גם תינוקת בת, כלומר - הכוונה בכלל לא הייתה לאותו תינוק שעבר ברית, אלא סתם תינוקות שהגיעו לאירוע.
(ולכן, שוב, היה לגמרי מיותר להזכיר שזה קורה בברית.)

[אהבת_עולם*]

לעניין השאלה עצמה, אני חושבת, כפי שהבעתי כאן במספר דפים בעבר -
שכל זמן שהתינוק לא מביע מחאה, ונראה מרוצה וסבבה - אין שום מניעה לתת לאנשים שונים להחזיק אותו, ולדעתי זה דווקא בריא, שבטי, ומפתח את החברתיות.
והפוך מזה לדעתי - זה סוג של בדלנות, שלא בהכרח תורמת לתינוק, אלא לרוב נובעת מתפיסת עולם בדלנית של האם.

כמובן שאם רואים שהתינוק לא מרוצה - זה דבר אחר.
חשוב להקשיב אליו ולהגיב לצרכים שלו.

אך די ברור כאמור, שהתפיסה של האמא תשפיע מאוד.
אם האמא מאמינה שזה לא טוב לתינוק, היא תשדר לו את זה, והוא עשוי להתנהג בהתאם.
ולהפך.

כך שבזמן שמקשיבים לתינוק, כדאי גם לשים לב אם זה משהו שבא ממנו - או מתפיסה שמשודרת אליו.
אמנם בשורה התחתונה, גם אם האמא מעדיפה להתנהל בצורה בדלנית, או שחושבת שזה לא טוב לתינוק ומונעת את זה ממנו - זכותה, וזה לגיטימי.

אך מבחינת ההשפעה על התינוק - אני בכל מקרה גורסת שיותר עירוי בסביבה הוא יותר בריא לנפש.

[אמא_צעירה*]

גם אם האמא מעדיפה להתנהל בצורה בדלנית, או שחושבת שזה לא טוב לתינוק ומונעת את זה ממנו - זכותה, וזה לגיטימי.
תודה על האישור אני חושבת שחשוב לתת את המקום לתינוקות, הם הרגע הגיעו לעולם מבלבל, רועש ומואר כל כך, בנסיון להקל עליהם את המעבר- אני משאירהה אותה אצלי כמה שאפשר עד שהם בטוחים ורגועים בסביבה החדשה.
לדעתי במקרה האישי שלי- זה עבד.

אבל כמובן, כל ילד הגיע למשפחה המתאימה לו, וגדל בהתאם

[מאמימי*]

הכוונה לא הייתה ליצור דיון סביב ברית המילה כי אני רואה גם את התופעה בבריתות ו אפילו בביקורים של נשים במחלקת יולדות. בתפיסה שלי, בשלושה חודשים מחוץ לרחם התינוק הוא עוד עובר שזקוק לשקט לחום ולביטחון. כשאני אומרת שקט, הכוונה היא לא שהבית יהיה בדממת אלחוט אלה שהתינוק לא צריך להיות באולם רועש עם די.ג'י לדוגמה. או לדוגמה במחלקת יולדות, אני רואה תינוק ישן עובר מאמא לסבתא לדודה לאח וכו' ואומנם הוא לא מתעורר ומביע מחאה אבל אני מאמינה שאפשר להפעיל פה שיקול דעת ולתת לתינוק לישון בשקט בעריסה או בידיים של מעשהו אבל לא לתזז אותו כל עשר דקות מיד ליד.
בימים האחרונים קראתי קצת ובאמת יש תאורטיקנים שהתאוריה שלהם תומכת (לדוגמה אריקסון- שלב האמון הבסיסי בעולם) יכול להיות שאני מפרשת אותם לא נכון... אני עוד די מבולבלת...

אבל מבחינה רפואית, זה שכל ההמון נושם על הכולל זה לא מפריע?

[שירה*]

גם אם האמא מעדיפה להתנהל בצורה בדלנית, או שחושבת שזה לא טוב לתינוק ומונעת את זה ממנו - זכותה, וזה לגיטימי.

הצחקת אותי.

הפרשנות שלך להתנהגות של אמא שלא מעוניינת להעביר את התינוק הרך מיד ליד נשמעת לי מאד נחרצת.
אני יכולה להבטיח לך שלא תמיד זו בדלנות. לפעמים אולי כן, אבל ממש לא תמיד.
לגבי "להתערות בסביבה זה בריא לנפש"- גם נחרץ מאד בעיני. לדעתי זה לפעמים נכון ולפעמים ממש לא: תלוי בסוג הסביבה,
תלוי בנפש הספציפית, תלוי בגיל התינוק.

הכי חשוב בעיני, שהאמא תהיה קשובה לעצמה ולתינוק- זה מה שקובע! חשוב שתהיה לאמא סביבה תומכת, מכילה, שתאפשר לה
להתחבר לאינסטינקט האימהי הבסיסי. אני מאמינה שהוא קיים בכל אחת שבוחרת באימהות.

אני באופן אישי הרגשתי שתקופה של אחרי לידה היא ממש תקופה של התכנסות בשבילי, להקשיב פנימה. הרגשתי שאני והתינוק
עדיין יחידה אחת והוא זקוק למגע הספציפי שלי, לקול שלי, לריח שלי. המעבר מהרחם אל העולם הוא מעבר מאד משמעותי
וכדאי לשים לב, איזה מין מעבר זה יהיה. גם התינוק הרך כולו מכורבל, מקופל ומכונס. לומד להכיר את אמו ואת העולם.

באופן טבעי, אמא אחרי לידה היא חלשה מהרגיל, הגוף שלה גם עבר טלטלה לא פשוטה, לא פשוט בכלל להכניס לתוך הצמד הזה:
אמא ותינוק אחרי לידה, די ג'יי, קהל גדול, העברות ידיים.

התהוות של אמהות זה תהליך, לפעמים כדי לא להפריע לתהליך, צריך פשוט להניח לאמא, להניח לתינוק.

אחת הסיבות בשבילי ללדת בבית ולא בבית חולים, הייתה בין השאר: לא לחשוף את עצמי ואת התינוק הרך לכל ווירוסים והחיידקים
שמסתובבים שם, אלא להיות בבית
שבו כל הוירוסים והחיידקים מוכרים ומערכת החיסון כבר ייצרה נוגדנים נגדם שיעברו גם לתינוק דרך החלב.
החשיפה בגיל הרך להמון זרים גם לא בריאה בעיני.
הייתי בהרצאה של רופאה בשם ליאורה אוריאל על חיסונים והיא בפירוש אמרה שלא בריא לחשוף תינוק עד גיל שנה (לא בטוחה
שזוכרת במדוייק) להתקהלויות גדולות מחוץ לבית.

יש גם תרבויות שבהם האמא והתינוק לא יוצאים בכלל מהבית ארבעים יום אחרי הלידה, אז יש דודות וסבתות שנמצאות סביבה,
אבל הן שם כדי לעזור והן הסביבה הקבועה והטבעית של האמא.