מידע ושיתוף בענייני צניחת רצפת אגן

[אנונימי]

מדור רצפת האגן

[במבוק*]

לצערי, אני חולקת כאן את הסיפור שלי ואת הידע שרכשתי בעקבותיו. זה ידע שצריך להיות לכולנו, מבלי שאנחנו מגיעות למצב שבו איברים פנימיים זולגים לנו לתוך הנרתיק או החוצה ממנו. אני בכוונה כותבת את זה ציורי ומגעיל, כי לדעתי רק ככה אפשר לגרום לנשים להבין שהידע הזה חשוב. אני חושבת להעניק קישור לדף הזה לכל אישה בהריון מתנה.. בכל ספר הכנה ללידה יש פרק של אחרי לידה. דיברתי עם הרבה חברות, עוד לא מצאתי אחת שבאמת התייחסה ברצינות לחלק הזה. אולי מתרגלים קצת כיווצים, אבל למי יש זמן וכוח אחרי לידה, נכון?!

הידע הזה לא נגיש לנו מהרבה בחינות. המזעזעת שבהן היא שהמערכת שהמטפלת שמלווה אותנו בהריון ואחריו (גניקולוגים) לא יודעים באמת מה זה צניחת רצפת אגן, וחלק מהם אפילו לא יודעים שיש תחום שנקרא "אורוגניקולוגיה", שבמצב נורמלי כל אישה אחרי לידה היתה מקבלת הפניה לאבחון. טוב, נו, תקראו ותבינו...

פיזרתי הבטחות, רמזים, ספוילרים, ועכשיו לדבר האמיתי -

ילדתי לפני 6 שבועות. לידת בית מהירה מאוד, טובה, שמחה וגם קצת מצחיקה. זו היתה לידה שלישית. במהלך ההריון היתה לי עצירות שתן פעם אחת. אף פעם לא שמעתי על זה קודם, זה היה מאוד משונה. בשבוע 12 פשוט לא הצלחתי לעשות פיפי. אחרי כמה שעות הלכתי למוקד של מכבי, עשו לי קטטר וזה לא חזר על עצמו. במהלך ההריון הפופיק שלי יצא מאוד החוצה. הייתי בטוחה שיש לי הרניה (בקע) בטבור. גם בהריונות הקודמים הפופיק יצא החוצה, אבל הפעם זה היה פנומנלי. האיזור היה כ"כ רגיש שלא יכולתי לסבול מגע בחולצה, ורוב הזמן הייתי עם פלסטר. ידעתי שאחרי הלידה אלך לפיזיותרפיסטית כדי לאבחן עד כמה הבקע חמור. הייתי די בטוחה שזה יהיה רציני ושאולי אזדקק אפילו לניתוח.

השעות והימים שאחרי הלידה

או.קיי. ילדתי. כאמור - מאוד מהר. אני מציינת את זה שוב, כי זה מאוד (!) רלוונטי לנושא הדף. מייד אחרי הלידה המיילדת ובנזוגי סידרו לי פינת רביצה עם התינוקת. הרגשתי מעולה - לא נקרעתי, לא הרגשתי כלום "למטה". הייתי חיונית, חזקה ושיכורה מההרמונים. המיילדת אמרה לי - עכשיו, ביומיים הבאים את לא קמה מהמיטה. שירותים, מקלחת, אוכל, הנקות, וזהו. את נחה מנוחה מלאה. בשבועיים הבאים את נחה המון, את יכולה לקום, אבל את במנוחה. ועד ששה שבועות מהילדה - את במשכב לידה. את במנוחה. הנהנתי. כמה דקות אח"כ שאלה אותי - איפה יש מצעים שאני אחליף? ואני קמה ואומרת לה - בואי אני אראה לך. היא אומרת לי - את לא קמה, תסבירי לי ואני אביא לך. אני חושבת שבסצינה הקטנה הזאת טמון כ"כ הרבה - אני התייחסתי למושג של משכב לידה כאל משהו שהוא סיסמא. סלוגן. לא באמת משהו שמתאים לי. אני הרי חזקה, חיונית, מאוד אוהבת לחזור לעניינים מהר. וככה נראו השבוע וחצי הבאים שאחרי הלידה - בסך הכל נחתי, אבל לא ממש. יום אחרי הלידה דיברתי עם חברה בטלפון. היא שואלת אותי - מה זה הרעש הזה? אה, זה אני מרוקנת מדיח. וארבעה ימים אח"כ אני הולכת עם הבת הגדולה לחוג שחיה ברגל (70 מטר מהבית, לא ביג דיל,עם מנשא ותינוקת טריה). עשרה ימים אחרי הלידה אנחנו מזמינים חברים ליומולדת 6 של הבת הגדולה (הבטחנו לה שנעשה אחרי הלידה). מזל שבנזוגי מחליט שהפעם נבקש מכל אחד להביא משהו לאכול, כדי שלא תהיה לנו הרבה עבודה ושאני אוכל לנוח. בדרך כלל אני מאוד נהנית להכין דברים לבד. מזל. ערב לפני היומולדת אני מרגישה שאני קורסת. הגוף חלש, הרגליים כואבות. ועדיין, מקיימים את היומולדת (היה כיף! קומזיץ, חברים, מלא ילדים). בציר הזמן אנחנו עכשיו עשרה ימים אחרי הלידה.

צניחה

שבוע אחרי הלידה אנחנו אוכלים ארוחת ערב במרפסת. אני קמה כדי ללכת להיניק את התינוקת. ומרגישה ש-משהו נופל לי בתוך הגוף. לא מבינה מה קורה. זה לא קרה לי אחרי הלידות הקודמות. למחרת אני מתקשרת למיילדת. היא אומרת לי - זה קורה אחרי לידות, זה אמור להסתדר עם הזמן, אבל מומלץ בכל מקרה בהקדם ללכת לאבחון אצל פיזיותרפיסטית של רצפת אגן. התחום נקרא "אורוגניקולוגיה". מה? תכתיבי לי, אני אומרת לה. בחיים לא שמעתי על זה. היא מכתיבה ואומרת לי שיש לה המלצה על מישהי אבל אין לה כרגע את הטלפון, נדבר מאוחר יותר. אני מתקשרת למוקד של מכבי ומבקשת לקבוע תור לאורוגניקולוגית. מה? שואלת אותי המוקדנית. או-רו-גניקולוגיה. לא שמעתי על זה, היא אומרת לי. היא מבררת עם האחראית - את צריכה הפניה מרופא נשים. או.קיי. אני תקועה - הרי רופא נשים רואים רק אחרי 6 שבועות. בינתיים, בימים הבאים, ולמעשה בשבועיים הבאים אני מרגישה שזה מחמיר. משהו תקוע לי בין הרגליים. חברות אומרת - אה, גם לי היה, זה מסתדר לבד. אבל אני מרגישה שמשהו לא בסדר. בכל פעם שאני מרגישה "את זה" אני נכנסת לדכאון. כאילו אין לי בסיס, אין משהו שאוחז את הגוף שלי, שהכל נוזל. תוך כדי השבועיים האלה - יש לי קשיים בהנקה, מתפתחת לי דלקת חמורה בשד, אני מקבלת אנטיביוטיקה, אני והבת חוטפות שפעת וקודחות מחום. בתוך כל הבלגן הזה, אני עושה תרגילים של כיווץ רצפת אגן. אני יודעת שיש לי שריר חזק. תמיד ידעתי להפריד כיווצים בין הקדימה (נרתיק) ואחורה (פי-טבעת, או רקטום, אני לא יודעת איך קוראים לזה). אני עושה כיווצים. זה לא עוזר.
לקחתי מהמיילדת את המספר של הפיזיו-תרפיטסטית רצפת אגן. אני מתקשרת. ההודעה בטלפון אומרת שהיא עונה לשיחות כל יום בין 4 ל 6. אבל אני מתקשרת בשעות האלה והיא לא עונה. בהודעה היא אומרת שבמקרים דחופים לשלוח סמס. אבל, אני לא מקרה דחוף, אני אפילו לא מטופלת שלה. ככה עוברים הימים. אני לא מצליחה להשיג אותה, ובאיזשהו שלב מתייאשת ומאבדת את הפתק עם המספר.

התחתית

סופשבוע , יום שישי. שבועיים וחחצי אחרי הלידה. אני עם דלקת בשד, אנטיביוטיקה (שתתברר כלא מתאימה), אני והבת מעלות חום של שפעת, שיגיע בלילה לממש גבוה. אני בדכאון. אני מרגישה שאני פשוט לא יכולה להכיל את התחושה הפיזית הזאת - משהו מציץ לי מהנרתיק (אני רואה צ'ופצי'ק קטן מבצבץ). אני מנסה להיזכר - יכול להיות שככה זה נראה תמיד? אני הרי לא ממש מכירה את האיזור (לא מסתכלת, מה יש לי לחפש שם ). אבל אני יודעת - זה לא נראה ככה, וזה בטח לא מרגיש ככה. אני בוכה, בוכה, בוכה. בשבת, זה מידרדר. אני יושבת על האינטרנט ומגיעה לאתר הישראלי של פיזיותרפיה של רצפת אגן. עיניי חושכות. אני קוראת שיש כמה דרגות של צניחה. שכשהאיברים יוצאים מהנרתיק - זה צניחה דרגה 3 ובמצב כזה תרגילי הכיווץ יכולים להזיק, מכיוון שהשריר מתחזק מעל האיברים. אני לא מאמינה, עולמי חרב - בכוחותיי האחרונים, קודחת מחום אני מבצעת את התרגילים, ועכישו מסתבר שיכול להיות שהזקתי לעצמי! אני בוכה, בוכה, כל הסופשבוע. באמצע הלילה אני מתעוררת להיניק. בגלל הדלקת בשד חבר שלי בא לעזור לי עם התנוחה, והוא רואה שאני עדיין בוכה. הוא מבין שהוא חייב לקחת יוזמה.
בוקר יום ראשון - אנחנו שבועיים וחצי אחרי הלידה - הוא נותן לי לישון עד מאוחר (אחרי שבכיתי המון בלילה). בבוקר הזה הוא מצליח לקבוע לי תור דחוף לרופא נשים. הוא מתקשר למיילדת ולקח שוב את המספר של הפיזיותרפיסטית. הוא מפציץ אותה בשיחות, לא בשעות ש"מותר", שולח סמס-ים. בסוף הוא משיג אותה. יש לה תור רק לעוד שבועיים. הוא מתחנן אליה (בדמעות) שתמצא לנו זמן, מסביר לה שהמצב שלי ממש בקרשים. היא אומרת שברגע שיבטל תור היא תכניס אותנו. שעתיים אחרי זה היא מתקשרת וקובעת לנו תור ליום רביעי.

גניקולוגים לא יודעים לאבחן צניחת רצפת אגן

אני ואמא שלי מגיעות לרופא נשים. לחבר שלי יש פגישה חשובה בתל-אביב. הוא בא איתנו כי הוא חושב שיספיק להיכנס איתי, אבל בגלל שאני תור דחוף, בין תורים קבועים, זה מתארך והוא צריך לנסוע. אמא שלי נשארת עם התינוקת בקבלה. ואני נכנסת לרופא. כאן מגיע קטע עאלק-פמינסטי אבל בעצם שוביניסטי שאספר עליו אח"כ. בכל מקרה הוא בודק אותי ואומר - אני לא מבין על מה את מדברת, את בכלל לא נראית אחרי לידה. אבל יש לי משהו שמציץ מהנרתיק! איפה, הוא שואל. אני מנסה להראות לו, והמשהו הזה לא בדיוק קיים פתאום. אני אומרת לו, תראה יש כאן כלמיני דברים... הוא אומר - ככה זה אחרי לידה, תבואי אחרי 6 שבועות. הוא לא וכן לתת הפניה, לא לפני שעוברים 6 שבועות. וחוצמזה - מבחינתו הכל תקין.

[ריש_גלית*]

קוראת. מזועזעת. תודה שאת משתפת! מחכה להמשך.

[במבוק*]

טוב, אנחנו יוצאות מהרופא נשים. אמא שלי צוחקת עלי - ידעתי שהכל בסדר. אני גם שמחה. אני מפסיקה לבכות. יוצאת מהדכאון. בערב יש לאמא שלי יומולדת, ואני מחליטה לאפות עם הילדים עוגות. אני נמרצת, מתרוצצת בבית... נרגעתי, הרי הרופא נשים אמר שהכל בסדר. אבל... אני ממשיכה להרגיש שהכל לא בסדר. אחרי האחה"צ הזה (אפיית עוגות ופעילות-יתר) אני מחליטה שאני ממשיכה לקחת את העניינים רגוע, ולנוח, עד אחרי האבחון של מומחית רצפת אגן (שנקבע לשלושה ימים אח"כ). אני שוקלת אם לבטל איתה את התור, כי הרי הרופא אמר שהכל בסדר, אבל משהו בי מתעקש. אני מקווה שאני לא גונבת תור למקרה יותר דחוף ממני.. אני אחת כזאת שלא נעים לה (הלך רוח כנוע, באבו-אבוה). לכן גם לא הצלחתי להשיג אותה בטלפון. לא היה לי נעים להציק. הייתי צריכה להגיע למצב שבו אני לא תפקודית, כדי שחבר שלי יקח את העניינים לידים ויצליח להפיק את כל מה שאני לא הצלחתי בגלל ש"לא-נעים-לי".

אורוגניקולוגיה ו פיזיותרפיה של רצפת אגן

אורוגניקולוגיה - תחום שמשלב גניקולוגיה ואורולוגיה. רופאים שהם אורוגניקולוגים - לפי מעט החיפוש שאני עשיתי, הם אלה שמבצעים את הניתוחים שמתקנים את הצניחה. הניתוחים האלה הם אפשרות למי שהפגיעה קשה או למי שאיכות חייה נפגעה מאוד והשיקום לא מצליח (שיקום - פיזיותרפיה של רצפת אגן). פיזיותרפיסטית של רצפת אגן היא מי שמתמחה באורוגניקולוגיה. כלומר, יש הבדל בין ללכת לאורוגניקולוג לבין ללכת לפיזיותרפיסט שמתמחה בתחום. שימו לב לזה כשאתם מבקשים הפניה - בקשו למכון פיזיותרפיה של רצפת אגן (יש בקופות החולים).

הנה, מגיע התור שלי. המטפלת שואלת - לידה ראשונה, כן? אנחנו נראים לה נורא צעירים. לא, זאת לידה שלישית, ואנחנו לא כאלה צעירים... היא מתשאלת אותי. אין לי בריחות שתן וכלמיני כאלה. היא אומרת שהיא מקווה לגלות שהמצב שלי הרבה פחות גרוע ממה שאני חושבת. אני מספרת לה שרופא נשים אמר שהכל בסדר. היא אומרת לי - הם לא יודעים לאבחן צניחות. הוא בדק אותך בעמידה? לא, אני אומרת. i rest my case, היא אומרת. היא בודקת אותי בשכיבה ובעמידה, יש לי צניחה דרגה 2. זה לא הכי גרוע, אבל זה גם לא טוב. היא אומרת שאם לא הייתי מגיעה לשיקום סיכויים טובים שזה היה מסתיים בניתוח. שתינו מתעצבנות ביחד על רופא הנשים! איזו שערוריה. היא אומרת שהוא לא היחיד, הנה היום ביטלה אצלה מישהי תור כי הרופא אמר לה שהכל בסדר. זה קורה הרבה. ואת הנזקים הנשים סופגות... הפאק הוא מערכתי, זה בא מלמעלה. תזכרו שכשאני רציתי לקבוע תור לאבחון במכבי הם לא ידעו במוקד מה זה אורוגניקולוגיה!

אורוגניקולוגיה + אוסתיאופתיה

המטפלת שאני הלכתי אליה היא גם פיזיותרפיסטית של רצפת אגן וגם אוסתיאופתית. הפיזיותרפיסטים עובדים על חיזוק שרירי רצפת אגן, על תרגילים של כיווצים ונעזרים במכשיר שנקרא ביו-פידבק, שמראה למטופלת ולמטפלת עד כמה אפקטיבי הכיווץ ואת ההתקדמות של חיזוק השריר. המטפלת שלי לא משתמשת במכשיר הזה. היא עושה אוסתיאופתיה - שזה ממש טיפול פנימי, מיקום איברים. טיפול ברצועות. זה שיקום של רקמות, רצועות, שחרור עצביםתקועים וכל מני דברים שזזים ונתקעים (וצונחים) אחרי לידה. בהמשך יסתבר שמזל שהגעתי אליה ולא למכון פיזיותררפיה של רצפת אגן - מכיוון שהבעיה שלי היא לא בחיזוק השריר, יש לי שריר חזק מאוד, ופיזיותרפיה רגילה לא היתה יכולה לעזור לי הרבה.

מה למדתי

בפגישות איתה למדתי המון דברים. אני מסייגת את כל המידע שאכתוב כאן - הכל יד שניה, הכל זה איך שאני הבנתי את הדברים. אני מאוד אשמח עם עוד בנות יחלקו את מה שהן למדו... ואם יש כאן מולמדות או נשות מקצוע (או אנשי מקצוע) - מה טוב...

1. אחוזים גבוהים מאוד (אם אני לא טועה היא דיברה על כ 90 אחוז) מהנשים שילדו סובלות מצניחות בדרגה כזאת או אחרת. סביר להניח שגם אני סבלתי לפני הלידה השלישית, למרות שלא הרגשתי כלום אחרי הלידה השניה. עדות לכך ניתן למצוא בכך שהיתה לי עצירות שתן . וגם -

1. נזקים לרצפת אגן יכולים לקרות מכלמיני סיבות. לידה מכשירנית (ואקום, כמו שהיה בלידה 2 שלי) מאוד מזיקה לרצפת אגן. שלב ארוך של לחיצות מאוד מזיק. לידה מהירה מאוד !! טראומתית מאוד לרצפת אגן. אני מניחה שיש עוד - ראש גדול, לידה ארוכה, לחיצות לא אפקטיביות תחת אפידורל, לחיצות בכלל - הרי בעצם לא צריך ללחוץ... בנוסף לכל אלה - נטיה לגמישות יתר במפרקים (יש לי), גנטיקה, חולשה בשרירי בטן. זוכרים את הפופיק שיצא בהריון? מסתבר שלא היה בקע, אלא פשוט היפרדות גדולה של שרישרי בטן חלשים. עכשיו הפופיק נכנס למקום, ואני עובדת בהנחייתה גם על חיזוק שרירי בטן.

1. אם היו שולחים אותי אחרי לידה מס' 2 - לידת ואקום, ראש ענק, לחיצות גרועות תחת אפידורל - אם היו שולחים אותי אחרי לידה 2 לשיקום רצפת אגן, סביר להניח שלא הייתי מגיעה למצב כזה אחרי לידה 3, שגם היא, עד כמה שהיא לידת החלומות שהייתי מאחלת לעצמי, מסתבר מאוד מזיקה לרצפת אגן. לידה 2+3 - הביאו לצניחה.

1. הבדל בין לידה טבעית ללידה פיזיולוגית - לידה טבעית, אנחנו יודעות מה זה. לידה פיזיולוגית - שהפתיחה מתקדמת בקצב של ס"מ לשעה. (אני מניחה שמהשלב של לידה פעילה, כלומר מפתיחה של 3-4 ס"מ). לידה מהירה כמו שהיתה לי היא אומנם טבעית אבל לא פיזיולוגית. לידות לא פיזיולוגיות - נזק פוטנציאלי לרצפת אגן. לידה ראשונה שלי, לא היתה טבעית, אבל כן היתה פיזיולוגית.

1. גניקולוגים לא יודעים לאבחן את מצב רצפת האגן. מגיעות אליה נשים עם אבחונים שגויים. או כאלה שמבטלות תורים כי הרופא אמר שהכל בסדר, ואז מגיעות אח"כ כשהמצב מחמיר. רופאי נשים יודעים לאבחן שהרחם חזר לגודל שלו, למיקום שלו (הם בודקים בשכיבה, ולכן לא נראה להם ביג דיל אם הוא קצת למטה, אבל זה לא המצב האמיתי!). פיזיותרפיסט ידע לאבחן צניחה, ידע לאבחן איזה סוג של צניחה (יש של שלפוחית, של רחם, של דפנות הנרתיק וגם משהו שקשור לרקטום).

1. במהלך הלידה הרצועות שאחוזות את האיברים הפנימיים (רחם, שלפוחית) נמתחות. בכל לידה נוספת קשה להם יותר לחזור למצב הטבעי שלהם. חלק ימתחו מאוד ולא יחזרו למצב הרגיל. חלק עלולות להיקרע. אי אפשר לדעת אם רצועות נמתחו או נקרעו, רק בסיום השיקום, על-פי המצב שאליו הגיעה המטופלת, ניתן לדעת בדיעבד מה האבחון. גם אם רצועות נמתחו מאוד או נקרעו - הגוף יכול לפצות עם שרירים ורקמות. ולכן חשוב מאוד לחזק את שרירי רצפת האגן. שיקום טוב יכול לשפר בחצי דרגה עד דרגה את הצניחה (ואולי גם יותר, אבל זה מה שהיא הצליחה עד היום).

1. יש משמעות גדולה לשבעות שאחרי הלידה. אחרי הלידה הגוף עדין פועל תחת קוקטייל ההורמונים שמאפשרים ללידה לקרות. הורמונים שמרככים את הכל. לכן - משכב לידה זה לא רק סיסמא!. זה חשוב. זה ממש ממש חשוב. השבועות האלה אקוטיים לבריאות שלנו לכל החיים אח"כ! לא להרים ילדים גדולים, לדעת לקבל עזרה (גם על זה יש לי המון מה לכתוב, ואכתוב אח"כ). לנוח הרבה. לתרגל חיזוק רצפת אגן. ו - ללכת לאבחון. אני (שוב, אין לי ידע, רק קצת ניסיון) הייתי ממליצה לכל אישה אחרי לידה ללכת לאבחון. אפשר דרך קופת חולים (אם מצליחים להשיג הפניה מרופא) או פרטי (שווה כל גרוש!).

1. כמו שיש משמעות למנוחה שאחרי לידה. גם לשיקום שאחרי לידה יש משמעות מאוד גדולה. אלה השבועות הכי חשובים. אפשר גם אחר-כך. תמיד טוב מאוחר מבכלל לא. אבל השבועות האלה מאוד חשובים. ברגע שהגעתי אליה (שלושה שבועות אחרי הלידה) היא הכניסה אותי למשכב לידה כמו שאף אחת לא מדמיינת ולא מאחלת לעצמה - נכנסתי לשכיבה מאוזנת של שלושה שבועות (עד שיחלפו 6 שבועות מהלידה). גם על זה אספר אח"כ - איך הסתדרנו (לא קל).

1. משכב לידה - 40 יום, זה לא סתם. זה הזמן שלוקח לרקמות (אני מקווה שאני זוכרת נכון) להחלים. גם אחרי ניתוחים רגילים צריך לנוח 40 יום. לכן היא אמרה לי - את שארית הזמן של ה 40 יום האלה את שוכבת. כל מה שעוזר ללידה (זה כבר פרשנות שלי) - כלומר, כוח כבידה, הורמונים מרככים, תנועה, כל אלה מזיקים עכשיו לרצפת האגן.

1. חיזוק שרירים. אצלי הסתבר שהשריר של הנרתיק מאוד מאוד חזק. זה אומר שיש לי פוטנציאל שיקומי טוב מאוד. שרירי הבטן שלי לעומת זאת חלשים. כדי להחזיק את האיברים במקום - צריך אחיזה מלמטה ומלמעלה. חשוב לחזק את שניהם. חיזוק שרירי בטן - לא!!! כמו שעושים במכון כושר. יש תרגילים מאוד עדינים שצריכים להיות מותאמים למצב, כדי לא להזיק ולדחות החוצה את האיברים. אל תמציאו לבד, תלכו לקבל הוראות ממי שמבין ויודע. זה יכול להזיק.

1. השיקום הוא תהליך של עליות. זה יכול לקחת חודשים. את המצב האמיתי ניתן לדעת ולאבחן רק אחרי שמסיימים להיניק. ההנקה משחררת הורמון (רלקסין נדמה לי), ורק כמה חודשים אחרי שמסיימים להיניק, ניתן לדעת מה המצב האמיתי של אחרי השיקום.

1. גם אחרי השיקום, גם אם לא מרגישים יותר כלום - צריך ללמוד לעבוד אחרת עם הגוף. לכל החיים. לדעת לאסוף רצפת אגן לפני עיטוש, שיעול, צחוק, הקמת ילדים. בכלל, עדיף להימנע מלהרים דברים כבדים, כולל ילדים גדולים. גם כשמרימים תינוק חדש, לאסוף רצפת אגן. גם כשגוררים כסא. לפני כל פעולה. זה כמו ללמוד ללכת מחדש. בהתחלה זה מלאכותי ומגושם. אני עדיין בשלב שבו אני לומדת, אבל יש שיפר מאוד גדול. אני חייבת להיות טובה בזה, כי יש לי בנזוג שמצחיק אותי הרבה, ואני לא מוכנה להפסיק לצחוק

1. כיווצים. זה לא רק כמות, זה איכות. שריר חזק צריך להיות כזה שיכול להיות מכווץ לאורך זמן. ההוראה שאני קיבלתי היתה - 6 פעמים ביום, 6 כיווצים בכל פעם, להחזיק הכי הרבה שאפשר. אצלי, למרות שהשריר חזק זה לא מספיק - צריך לחזק גם את הטונוס הבסיסי שלו (אני מניחה שאם נדמיין ספורטאי, נשים לב שגם כשהוא לא במאמץ השרירים שלו בטונוס גבוה יותר מאשר של מישהו שאינו בכושר). אצלי, כאמור, שריר חזק זה לא מספיק. היא ממש עובדת לי על הרצועות, על מיקום האיברים, על שחרור עצבים תקועים וכלמיני ניסים ונפלאות שמסתתרים באיזור שלא חשבתי שיעסיק אותי כ"כ הרבה..

1. תנוחות הפוכות - טובות מאוד. נגד כיוון כוח המשיכה. טוב אחרי פעולות שנדמה שמזיקות לנו. אם מישהי שמה לב שאחרי הליכה (למשל) משהו שם נהיה רגיש וזולג, כדאי לעשות עמידת נר, או לאלתר משהו דומה.

1. אני מתחילה להיות עייפה, ויש לי עוד המון לספר, לחלוק ולכתוב. אז בינתיים, רק כדי לתת ספוילר חיובי - למרות שהכי פחדתי בעולם לחזור לפעילות, כי המצב שלי בתום 3 השבועות היה ממש ממש לא משהו (כל פעם השתפר עם הטיפולים, אבל זלג בהמשך השבוע), למרות כל זה - ברגע שחזרתי לפעילות המצב השתפר פלאים. חבר שלנו, רקדן, אמר לי כמה ימים לפני זה - אני מבין שהמנוחה חשובה, אבל את חייבת למצוא דרך להכניס תנועה לגוף. אין תהליך ריפוי בלי תנועה, בלי הזרמת דם. אז אומנם לא יכולתי להכניס תנועה תוך כדי (חוץ מגלישה פעילה באינטרנט), אבל ברגע שקמתי - זה ממש השתפר. הליכות עשו לי טוב. פעילות בבית. המצב כ"כ השתפר שאני בקושי מרגישה שמשהו היה שם לא בסדר. אם לא הייתי יודעת, לא בטוחה שהייתי שמה לב. זה אחרי שרק לפני כמה ימים דיברתי על זה שאני פתוחה לאפשרות של ניתוח, כי אני לא יכולה לחיות ככה, כל פעם שאני מרגישה "צניחה" אני צונחת יחד עם כל הדברים, ונכנסת לדכאון. זה לא בשבילי. אז בינתיים, טפו, אני מסיימת לבינתיים עם מסר חיובי.

יש לי עוד המון מה לכתוב, אבל נראה לי שזו התחלה יפה...

[פלונית_אלמונית*]

וו'או, אלו ימים עברת.. חיבוקים וברכות, גם על ה אז בינתיים, טפו, אני מסיימת לבינתיים עם מסר חיובי_ ושימשיך ככה.
וכמובן תודה על השיתוף בנושא החשוב חשוב הזה.
האם יש מטפלת מסויימת מאוד ידועה ומומלצת? או שמספיק דרך הקופה להגיע למישהי?
עדי ל

[חני_תה*]

_תודה על השיתוף בנושא החשוב חשוב הזה.
האם יש מטפלת מסויימת מאוד ידועה ומומלצת? או שמספיק דרך הקופה להגיע למישהי?_

[ההולכת_בדרכים*]

במבוק, תודה כפול מליון על הדף הזה! @} @} @}

חברות אומרת - אה, גם לי היה, זה מסתדר לבד.
מוזר... מעניין מה אומרת על זה האורוגניקולוגית

אני עם דלקת בשד, אנטיביוטיקה (שתתברר כלא מתאימה), אני והבת מעלות חום של שפעת, שיגיע בלילה לממש גבוה. אני בדכאון. אני מרגישה שאני פשוט לא יכולה להכיל את התחושה הפיזית הזאת
וואו... נשמע זוועה! אמנם זה כבר עבר, אבל שולחת בדיעבד...

כאן מגיע קטע עאלק-פמינסטי אבל בעצם שוביניסטי שאספר עליו אח"כ.
מחכה לסיפור...

המטפלת שאני הלכתי אליה היא גם אורוגניקולוגית וגם אוסתיאופתית
את יכולה לתת כאן את הפרטים שלה?

פיזיותרפיסטים עובדים על חיזוק שרירי רצפת אגן, על תרגילים של כיווצים ונעזרים במכשיר שנקרא ביו-פידבק, שמראה למטופלת ולמטפלת עד כמה אפקטיבי הכיווץ ואת ההתקדמות של חיזוק השריר. המטפלת שלי לא משתמשת במכשיר הזה.
איך היא מאבחנת במדויק את מצב השרירים ללא מכשיר הביו פידבק? האם היא עושה בדיקה וגינלית? מה הכלים שלה לאבחון?
אצלי לא הרגשתי צניחה כמו שאת מתארת. פשוט הרחם גלש לי החוצה בסוף הלידה, והמיילדת החזירה אותו למקום.
לא הייתי יודעת כלום אם היא לא היתה מספרת, אין לי ולא היו לי שום תופעות או הרגשה מוזרה.
אני יותר חוששת מחולשת שרירים כללית באיזור מאשר מצניחה שנמדדת בסנטימטרים.
הסיבה שאני רוצה להגיע לפיזיותרפיה של רצפת אגן דווקא דרך קופ"ח ולא מסתפקת בתרגול כמו יוגה נשית או שיטת פאולה, היא שאני רוצה בתור התחלה אבחון מדויק של מצב השרירים באיזור, ומכשור נראה לי עדיף מתשאול או אפילו מישוש. האם לדעתך הגישה שלי מוטעית?
<ברור שבתור טיפול אני סומכת על אוסטאופטיה יותר מאשר על ביו פידבק, זה הרבה יותר הוליסטי ומעמיק. אני תוהה רק לגבי האבחון>

גניקולוגים לא יודעים לאבחן את מצב רצפת האגן
מעצבן כל כך!!!

את המצב האמיתי ניתן לדעת ולאבחן רק אחרי שמסיימים להיניק. ההנקה משחררת הורמון (רלקסין נדמה לי), ורק כמה חודשים אחרי שמסיימים להיניק, ניתן לדעת מה המצב האמיתי של אחרי השיקום.
אבל אני עדיין מיניקה! (שלוש שנים אחרי הלידה)
זה אומר שאם אלך לאבחון הוא יהיה לא מדויק, או שלא הבנתי נכון?

יש לי עוד המון מה לכתוב, אבל נראה לי שזו התחלה יפה...
התחלה יפה בהחלט
מחכה להמשך...

[ההולכת_בדרכים*]

הכנסתי את הדף הזה ל מדור רצפת האגן
שלא תהיה אפילו אישה אחת שמחפשת מידע ומפספסת את זה...

[בשמת_א*]

וואו, וואו. דף חשוב.
רק תוספת קטנה: הדיכאון קשור ישירות לצניחה. זה הקשר גופנפש. כל הרגשות שתיארת - אלה הביטוי הרגשי של המצב הפיזי. ממש ככה. זה סימן פיזי בשבילך: דיכאון? אופס, צנח. כשזה מתקדם זה יוצר הרגשה של בעיות לב, כשבעצם איברי האגן הם הבעיה. זה על רגל אחת, יש פה נשים שיודעות להסביר את זה יותר מדוייק ממני.

[מיצי_החתולה*]

במבוק, תודה כפול מליון על הדף הזה!
גם אני אשמח לקבל את הפרטים של המטפלת.

[טרה_רוסה*]

האם המילה "אורוגניקולוגית" היא לא רופאה מומחית באורוגניקולוגיה?

[במבוק*]

_חברות אומרת - אה, גם לי היה, זה מסתדר לבד.
מוזר... מעניין מה אומרת על זה האורוגניקולוגית_

זה לא סותר. אחרי לידה העניינים זזים, ואמורים לחזור למקום בתוך 6 שבועות. אבל - צניחה כזאת, שמרגישים אותה אחרי הלידה, מהווה אינדיקציה שצריך לבדוק. זה שהאיבר כבר צנח וחזר למקום - אז מעולה שהוא חזר (יכול להיות שהוא חזר למקום לא מרגישים, אבל זה לא אומר שחזר למקום). מצד שני - הוא כבר "יודע את הדרך" ויהיה לו קל יותר להגיע לשם שוב. זה אומר (לדעתי הלא-מלומדת) שצריך אבחון. אני לא הרגשתי כלום אחרי לידה מספר 2, והיום אני בטוחה שכבר אז היה נזק. יש הרבה נשים שסובלות מצניחה קלה ולא יודעות מזה (או לא מקשרות בין תופעות לבין זה, למשל כאבים ביחסי מין, גודש ומשיכה למטה בזמן מחזור). זה שלא מרגישים זה לא אומר שלא כדאי לאבחן ואם צריך אז לטפל. אז מה אומרת על זה המטפלת? לא יודעת, כי אני לא היא. אבל אני מנחשת שהיא חושבת שכל אחת שחוותה צניחה מכל סוג שהוא ובכל דרגה שהיא, צריכה ללכת לאבחון. וגם כל אחת שחוותה לידה לא פיזיולוגית וטבעית.


איך היא מאבחנת במדויק את מצב השרירים ללא מכשיר הביו פידבק? האם היא עושה בדיקה וגינלית? מה הכלים שלה לאבחון

הבדיקה והאבחון הם וגינליים בזמן שהיד שלה בנרתיק, היא מבקשת שתכווצי. כמו כל בעל מקצוע טוב - היא פשוט מרגישה (ניסיון של המון נשים מטופלות ושנים) מה חוזק השריר ודרגת הצניחה. גם הטיפול הוא וגינלי. היא מאוד עדינה, וזה לא מציק.

אני יותר חוששת מחולשת שרירים כללית באיזור מאשר מצניחה שנמדדת בסנטימטרים.

חולשת שרירים של היום - צניחה של מחר. כלומר, לא בטוח. אבל אני כותבת את זה בנוסח חריף, כמו שהייתי כותבת לעצמי... כדי למנוע.

האם לדעתך הגישה שלי מוטעית?

הכי חשוב שתלכי לאבחון. אח"כ תוכלי להחליט לגבי הטיפול. לא יודעת מה עדיף, אני מאוד מרוצה שהגעתי אליה ולא למכון רגיל.


_אבל אני עדיין מיניקה! (שלוש שנים אחרי הלידה)
זה אומר שאם אלך לאבחון הוא יהיה לא מדויק, או שלא הבנתי נכון?_

הוא יהיה מדוייק+ מסר מחזק שכשתפסיקי להיניק יהיה יותר טוב . אני מתכוונת - הוא לא יהיה מדוייק לגמרי, אבל ניתן יהיה להסיק מה מצבך וגם להבטיח לך שיפור מסויים אחרי תום ההנקה. בכלל, חשוב לדעת שכל העסק מושפע מאוד מסייקל הורמונלי של האישה. לפני מחזור בדרך כלל תהיה החמרה (לא בטוח, אבל אצל חלק מהנשים), אחרי הפסקת הנקה - שיפור. בגיל המעבר - החמרה. אני בגישה של - עושים הכי טוב שיכולים. מכירים את הגרף הזה, ולומדים לחיות עם זה, לא מתוך כניעה למצב, אלא מתוך היכרות ואז שיפור תמידי (חיזוק ותחזוק כל החיים, מודעות אחרת וכו').

אני אמשיך מאוחר יותר. אני יכולה לתת את הפרטים של המטפלת אני חושבת, במייל או פה.

[במבוק*]

האם המילה "אורוגניקולוגית" היא לא רופאה מומחית באורוגניקולוגיה?

היא לא רופאה. אבל היא כן מומחית לרצפת אגן. בגלל שהיא אוסתיאופתית מבחינת הביטוח למשל מדובר ברפואה אלטרנטיבית !! זה ממש בורות מעצבנת, לא בטוח שנוכל לקבל החזר מהביטוח, בגלל שזו רפואה משלימה!

(בנושא זה הוספתי למעלה טקסט תחת ראש פרק - אורוגניקולוגיה ופיזיותרפיה של רצפת אגן)

[יונת_שרון*]

ולא מסתפקת בתרגול כמו יוגה נשית או שיטת פאולה, היא שאני רוצה בתור התחלה אבחון מדויק של מצב השרירים באיזור
אני לגמרי בעד אבחון של מישהו שבודק מה קורה באמת (ורופא טוב צריך להיות מסוגל לעשות את זה גם במישוש), אבל...
אני חושבת שזה קצת דומה לסכרת הריונית, למשל. זאת אומרת, לא שלא חשוב לאתר ולאבחן, אבל "הטיפול" זה משהו שכדאי לעשות בכל מקרה, גם אם האבחון לא מראה שום בעיה.
כנ"ל צניחות באגן: שיטת פאולה ותרגולי יוגה זה דברים שכדאי לעשות בכל מקרה, גם בלי לחכות לאבחון.

[אמאעדי*]

מישהי סיפרה לי שבצרפת כל אישה נשלחת לטיפול לשיקום רצפת האגן אחרי הלידה, נדמה לי אוסטיאופתיה.

תודה על השיתוף, במבוק.

אחרי הלידה השלישית שאלתי את הרופא בבדיקה שלאחר שישה שבועות מה מצבי והוא אמר - כצפוי לאישה אחרי שלוש לידות. שאלתי אם לגשת לפיזיותרפיה והוא אמר - לא יזיק, זה תמיד טוב.
מאז אני לא מגיעה לזה ועכשיו המוטיבציה עולה שוב.
חשבתי לעשות פאולה כי אני לא מרגישה שיש ממש צניחה, אבל עכשיו אני מבינה שהאבחון חשוב.

[מיכל_שץ*]

מה עם הדף צניחת רחם ורצפת האגן ?
יש שם קצת מידע ושיתוף. לאחד?
יש שם כמה קישורים חשובים

[מיכל_שץ*]

אורוגניקולוגיה זה בתר התמחות של גניקולוג שמתמחה ברצפת האגן ובאברים שמקיפים את הרחם (שלפוחית, שופכנים, שופכה, רקטום, אנוס)

[טרה_רוסה*]

מישהי סיפרה לי שבצרפת כל אישה נשלחת לטיפול לשיקום רצפת האגן אחרי הלידה,
אני שמעתי על 10 פגישות שכוללות טיפול עם איזה מכשיר שכנראה מחזק את רצפת האגן.

[ההולכת_בדרכים*]

הבדיקה והאבחון הם וגינליים בזמן שהיד שלה בנרתיק, היא מבקשת שתכווצי. כמו כל בעל מקצוע טוב - היא פשוט מרגישה (ניסיון של המון נשים מטופלות ושנים) מה חוזק השריר ודרגת הצניחה. גם הטיפול הוא וגינלי. היא מאוד עדינה, וזה לא מציק.

וואו, זה נשמע מעניין... את יכולה לפרט קצת מה זה אומר הטיפול הוא וגינלי ?
מדובר על סשן שלם של מגע בתוך הנרתיק?

בכל מקרה, לזה התכוונתי כשדיברתי על אבחון לעומת טיפול.
ביוגה ופאולה (ככל הידוע לי) האבחון הוא על סמך תשאול, אין בדיקה פנימית.
לכן היום אני אשמח לתרגל כי זה בטוח מועיל, אבל מרגישה שצריכה גם אבחון של ממש.
ואבחון כזה כמו שתיארת נשמע לי אפילו יותר מוצלח מאבחון ע"י מחשב (ביו פידבק)

אז יאללה - מה הטלפון שלה? תכתבי כאן פרטים?
גם ככה לוקח מלא זמן לקבוע תור, חבל על כל רגע...
<אם את מעדיפה במייל אז תגידי, אבל נראה לי שזה טוב שיופיע כאן>

[אפרת*]

במבוק האם את יכולה לציין את שם המטפלת ומספר טלפון שלה?
תודה

[מיצי_החתולה*]

אורוגניקולוגיה זה בתר התמחות של גניקולוג כלומר, אורוגניקולוג הוא כן רופא? כי מדבריה של במבוק השתמע שהמטפלת שלה אינה רופאה.

[מיכל_שץ*]

כי מדבריה של במבוק השתמע שהמטפלת שלה אינה רופאה
גם אני הבנתי ככה. לדעתי במבוק עשתה קצת סלט.
פה:
אורוגניקולוגיה = פיזיותרפיה של רצפת אגן
אלה אינם שני דברים זהים. אני מנחשת שהיה מי שהיה לו נוח שהיא תחשוב ככה ולא תיקן אותה (אם הבחין בטעות)
ישנן פיזיוטרפיסטיות (וכמובן גם גברים) שההתמחות שלהן היא ברצפת האגן. הן מאוד מקצועיות אבל הן לא אורוגניקולוגיות.
תכל'ס מדובר בשילוב של אורולוג עם גניקולוג או בשילוב של שני המקצועות (אורוגניקולוגיה)
באתר הישראלי לרצפת האגן יש המון מידע, כדאי לקרוא.

[במבוק*]

_אלה אינם שני דברים זהים. אני מנחשת שהיה מי שהיה לו נוח שהיא תחשוב ככה ולא תיקן אותה (אם הבחין בטעות)
ישנן פיזיוטרפיסטיות (וכמובן גם גברים) שההתמחות שלהן היא ברצפת האגן. הן מאוד מקצועיות אבל הן לא אורוגניקולוגיות_

יכול להיות שהבנתי לא נכון. אני לא מבינה אבל למה את רומזת (מי הבחין ולא תיקן? מה, יש כאם איזו קונספירציה שאני לא מודעת אליה?). אני בפירוש כותבת שמה שאני מביאה כאן הוא מה שאני הבנתי, ואני אשמח מאוד אם מי שמבין יותר ממני - יתקן. אני הסקתי (לגמרי בעצמי) שאורוגניקולוגיה היא פיזיו-תרפיה של רצפת אגן, וזה היה המהלך הלוגי שהוביל אותי להסיק את זה:

1. המיילדת הפנתה אותי לאורוגניקולוגית ואמרה לי צריכה אבחון של רצפת אגן וכנראה גם פיזיו-תרפיה
2. על כרטיס הביקור שלה מצויין שהיא אורוגניקולוגית. היא סיפרה לי שעבדה עם ביו-פידבק בעבר והיום מתרכזת בעיקר באוסתיאופתיה
3. לא מופיע לפני שמה התואר ד"ר
4. היא אמרה לי שמבחינת הביטוח מדובר ברפואה משלימה אני מניחה שאילו אורוגניקולוגיה היתה מחייבת את התואר ד"ר, היא היתה משתמשת בכובע הזה שלה כדי שאוכל לקבל החזר מהביטוח

מזה הסקתי שמדובר בתחום משלים שאינו מצריך לימודי רפואה מלאים, אלא התמחות בתחום הזה.

אני מוצאת חיזוקים למסקנה שלי Heb]פה SubNavBar[/po]/Departments/Medical+Services/Physiotherapy+Service/EinKarem/Urogyneco/
ובעיקר כאן (זו אינה התעודה של המטפלת שלי, אם כי שמה מופיע בין החתומים על התעודה למטה). הקישור האחרון למעשה מאשש את המסקנה שלי.

מיכל - לדעתי יכול להיות שהבלבול הוא אצלך. את מתייחסת לרופאים שהם אורוגניקולוגים. עכשיו, כשקצת חיפשתי באינטרנט קישורים שיחזקו את המסקנה שלי, הבנתי מי אלה האורוגניקולוגים שהינם רופאים - הם אלה שמציעים לנו לתקן הכל בניתוח. אני לא פוסלת את האופציה הזו, אבל פתחתי את הדף הזה כדי שכמה שיותר נשים יוכלו להימנע ממנה (גם מניעה מוקדמת וגם בשיקום בדיעבד).

אם רמזת לכך שהמטפלת שלי היא בעלת אינטרסיםלא כשרים, אז חבל. אני כותבת כאן על דעת עצמי, ממש מתוך תחושת שליחות. אני כל-כך לא רוצה שעוד נשים יגיעו למצב כזה, אפשר לעשות המון כדי למנוע או כדי לשקם. אני לא אפרסם את שמה כאן, מי שרוצה מוזמן לשלוח לי מייל (בראש דף הבית שלי)

(שוב, הוספתי למעלה טקסט שמסביר טוב יותר לגבי אורוגניקולוגיה ופיזיותרפיה של רצפת אגן)

[במבוק*]

מדובר על סשן שלם של מגע בתוך הנרתיק?

חלק גדול מהטיפול - כן. חוצמזה, יש גם טיפול בבטן, מין עיסוי כזה. זה במקרה שלי, אולי יש עוד דברים...

לגבי איחוד עם הדף על צניחת רחם - בטח שאפשר. רק שיהיה איחוד לתוך דף זה, כי השם שם מטעה, וגם שהסיפור האישי שלי יפתח, כי מאוד חשוב לי גם אלמנט השיתוף, זה היה מאוד חסר לי כשחיפשתי אינפו. אין הרבה בחורות שכתבו על זה.

[אום_שלום*]

נראה לי שיש פה פשוט אי הבנה ולא חלילה כוונות רעות של מי מהכותבות.
עד כמה שאני יודעת הדברים הם בדיוק כפי שכתבה במבוק.
אורוגניקולוגיה לא מעידה על התואר דוקטור כי אם על התמחות בתחום מסויים, במקרה זה, רצפת אגן.
כמו שאחות מיילדת אינה רופאה מיילדת כי אם אחות שמתמחה בתחום המיילדותי.

במבוק תודה על השיתוף החשוב!
נשים יקרות, נראה לי שזה נכתב כבר בהרבה דפים ובכל זאת, טונוס תקין בשרירי קרקעית האגן הוא כל כך חשוב ולא רק למניעת צניחות רחם, שלפוחית וכו', גם ליציבה, לתמיכה בעמוד השדרה, ליחסי מין מהנים (ראו אורגזמה נשית פעילה ו{{}}זוגיות ומיניות בראי הטנטרה{{}}) לעוצמה הפנימית שלנו.
חשוב שנהיה בקשב לקרקעית האגן: אבחון אם צריך, תרגול שתומך, מחזק ומשפר את הקשב לאזור (אני באופן אישי מחוברת ליוגה נשית אבל גם פאולה או פילאטיס אצל מורה מקצועית יכולים לעשות את העבודה), יציאה בכריעה חשובה, תכנון הריון באופ טבעי יכול לחדד את ההכרות של כל אחת עם שרירי קרקעית האגן שלה, ב{{}}ריקון דם הוסת יש מידע רלוונטי.

ואגב, לפי זה שבמבוק ציינה שמדובר באוסטיאופטית אני משערת במי מדובר והיא בהחלט אחת המומחיות המומלצות ביותר בתחום.

[במבוק*]

על כרטיס הביקור שלה מצויין שהיא אורוגניקולוגית

יכול להיות שכאן הבלבול שלי. יכול להיות למשל שכתוב שם - פיזיותרפיה של רצפת אגן ואורוגניקולוגיה. אין לי כאן את הכרטיס. יכול להיות שאורוגניקולוג הוא רופא, ואילו מי שעוסק באורוגניקולוגיה הוא לאו דווקא רופא. אם כך, ניתן לתקן בטקסט שלי בכל פעם שמופיע "אורוגניקולוגית" לשנות ל"מטפלת" או מה שזה לא יהיה.

[במבוק*]

טוב, זאת המטפלת שלי. אני ממליצה, וזהו. נשמח (אני מדברת בשם כולן) לשמוע המלצות נוספות...

[ההולכת_בדרכים*]

במבוק, המון תודה על ההמלצה! @}
<מבטיחה לעדכן בדף כשאתקדם עם האבחון והטיפול>

[גברת_פלפלת*]

תודה לאמא שלי שלא הרשתה לי לצאת מפתח החדר כמעט חודש. וגם אחר כך עשתה לי צרות (-:
במבוק, אפשר קצת פירוט לגבי חיזוק שרירי הבטן 'מבפנים'?
האם האורוגניקולוגית דיברה איתך על שימוש באפי נו לתרגול רצפת האגן אחרי לידה? (אם הוא מומלץ או לא?)

ותודה על השיתוף!

[מיכל_שץ*]

הבנתי מי אלה האורוגניקולוגים שהינם רופאים - הם אלה שמציעים לנו לתקן הכל בניתוח.
צודקת.
אני לא בעד ניתוח, מצטערת אם זה מה שהובן מדברי.

נשמע לי מוזר שמישהו משתמש בתואר אורוגניקולוג לתאר מקצוע פארה-רפואי.

_על כרטיס הביקור שלה מצויין שהיא אורוגניקולוגית
יכול להיות שכאן הבלבול שלי._
ולכן אמרתי שהבלבול לא נובע ממך! נתקלתי גם בעוד מקומות ברשת שמציינים על פיזיוטפסטיות שעשות התמחות באורוגניקולוגיה, אני באמת לא יודעת איך להגדיר את התואר שלהן.
מעניין יהיה לשאול איזה אורולוג או גניקולוג מה דעתם... (רופאים הם מאוד רגישים לתואר שלהם)

ותודה על השיתוף!


(אני עדיין חושבת שאפשר להעביר את החלקים החשובים מהדף השני לפה, או להפך - יש ביניהם כפילות מיותרת וזו דרך מצויינת למידע ללכת לאיבוד, ר' מקרה ללדת בלי ללחוץ)

[בו_יה*]

במבוק - תודה רבה על הדף והמידע!
אני עכשיו באמצע הריון ראשון - מה אני יכולה לעשות עכשיו כדי למנוע צניחה או לפחות להאיץ את ההחלמה ממנה אם תהייה?
אני עושה יוגה ותרגילים לחיזוק שרירי האגן - האם זה מספיק?
תודה מראש על כל תשובה או עצה!

[טרה_רוסה*]

מיכל, נראה לי יותר חשוב לחשוף את הנושא ולהעלות אותו על פני השטח מאשר לאחד. לאחד אפשר גם אחר כך, זה לא דחוף.

[טרה_רוסה*]

אני גם רואה את הדף הזה כדף שיתוף כמו דף סיפור לידה ואת הדף הקודם כדף כללי, כמו דף על לידות.

[טרה_רוסה*]

מעניין יהיה לשאול איזה אורולוג או גניקולוג מה דעתם...
אותי דווקא לא מעניין, בהתחשב בבורות שלהם בתחום. הרופא שלי אפילו לא ידע שקיים תחום של פיזיותרפיה של רצפת האגן, אז בוודאי שהוא יחשוב שמי שמשתמש במילה הזאת הוא שרלטן.

[אנונימי]

אפשר קצת פירוט לגבי חיזוק שרירי הבטן 'מבפנים'?

תראי, אני גם לא מוסמכת לכלום, וגם ככה באינטרנט להסביר - נראה לי לא אחראי. אפשר לשאול מורה מוסמכת לפילאטיס. או פיזיותרפיסית.

אני עושה יוגה ותרגילים לחיזוק שרירי האגן - האם זה מספיק?

לדעתי, כן. וגם הכנה ללידה טבעית ופיזולוגית. אבל שוב - אני לא מוסמכת לכלום. לדעתי עצם זה שאת מודעת לעניין הזה, זה כבר מצויין. אם תהיה לך סיבה - לכי אחרי הלידה לאבחון.

האם האורוגניקולוגית דיברה איתך על שימוש באפי נו לתרגול רצפת האגן אחרי לידה? (אם הוא מומלץ או לא?)

אין לי מושג. נדמה שהאפי-נו עם ה"שעון" מתפקד קצת כמו ביו-פידבק, נותן אינדיקציה לאיכות התרגול. אבל אני לא יודעת מעבר לזה.

לגבי איחוד - אפשר לתת הפניה בראש דף זה לדף ההוא, ולהיפך. אפשר גם לשים כאן כמה קישורים. לדעתי, הדף ההוא לא מכיל הרבה אינפו, והוא קצת "אנמי", כלומר - עלי הוא לא היה משפיע לקחת את העניינים לידיים. אני הייתי יוצאת ממנו עם שורה תחתונה של - זה לא רלוונטי עבורי. בדף הזה אני מנסה להעביר את הרעיון שזה רלוונטי לכל אחת, וגם את העובדה שזה תחום מוזנח ע"י הממסד ואפשר בקלות לפספס אבחון נכון וטיפול מתאים בגלל הבורות שבאה מלמעלה.

הרופא שלי אפילו לא ידע שקיים תחום של פיזיותרפיה של רצפת האגן

כל מילה נוספת מיותרת !

[מיכל_שץ*]

הצעתי לאחד כי נשאלו שם שאלות שפה הן קיבלו תשובה.

אז בוודאי שהוא יחשוב שמי שמשתמש במילה הזאת הוא שרלטן
מן הסתם. ופה טמונה הבעיה. כי מי שתבקש הפניה לאורוגניקולוג תקבל הפניה לא נכונה והרופא שהיא תגיע אליו בסופו של דבר ימליץ על ניתוח ובוודאי יהיה עוד פחות פתוח לתת הפניה נכונה.
(מה שאני מצאתי זה שאורוגניקולוג זה רופא שמתמחה בבריחת שתן אצל נשים)

[אנונימי]

ופה טמונה הבעיה. כי מי שתבקש הפניה לאורוגניקולוג תקבל הפניה לא נכונה והרופא שהיא תגיע אליו בסופו של דבר ימליץ על ניתוח ובוודאי יהיה עוד פחות פתוח לתת הפניה נכונה.

את מאוד צודקת. כשאהיה על המחשב הנוח, אתקן בכל הטקסט. זאת באמת נקודה חשובה. נראה לי שאחליף את כל ה"אורוגניקולוגית" ל"פיזיותרפיה של רצפת אגן" או משהו כזה, בהתאם למיקום בטקסט.

[פלוני_אלמונית*]

במבוק תודה על הדף הזה. סופר חשוב בעיני. אני בת 32 עוד לא ילדתי, אבל הייתי כבר אצל פיזיותרפיסטית של רצפת האגן על מנת לעבוד על חיזוק השרירים שם. בזמנו הלכתי על רקע טיפול אצל סקסולוג שהפנה אותי לטיפול אצלה כדי לעזור לי לחוות אורגאזמות. הייתי אצלה כ4-5 פעמים והיא איבחנה לי שריר חלש יחסית. נשרתי מהטיפול כיוון שהיה לי יקר והייתי בלי בן זוג ומבואסת לעשות את כל המאמצים האלה לבד. הסיפור שלך נותן לי מוטיבציה לחזור אליה גם לשם המטרה המקורית, וגם כדי להכין את הגוף שלי ללידה. תודה!

[ההולכת_בדרכים*]

טוב, הבטחתי לעדכן - אז ככה:

שלשום הייתי אצל יעל <האוסטאופטית שבמבוק המליצה עליה כאן>, בפוקס הצלחתי לקבוע תור "מעכשיו לעכשיו" כשהייתי במרכז...
אני ממש שמחה שהלכתי אליה, כי אני באמת יותר מתחברת לאבחון וטיפול שנעשים במגע ישיר, ופחות לכאלו שנעשים באמצעות מכשירים (ביו פידבק למשל).
אז קודם כל, תודה לך במבוק שסיפרת על הטיפול הזה כאן, כי אף על פי שאני מטפלת במגע בעצמי ומכירה באמת הרבה שיטות, כולל אוסטאופתיה,
לא הייתי מעלה על דעתי שיש מי שעובד על רצפת האגן בצורה כזו. זה היה בהחלט סשן הזוי לכל הדעות... <אבל מומלץ!>

שמחתי לגלות שהרחם שלי יושב במקום והכל בסדר, למרות הצניחה שהיתה לי בלידה עצמה.
יעל אומרת שיש קשר ישיר בין הצניחה הזו לעובדה שילדתי בישיבה על כסא לידה.
הכסא הזה לא הכי מומלץ מסתבר, אם ללדת בכריעה אז עדיף להיתלות על משהו, ואז לא כל הלחץ מתנקז לרצפת האגן.
בנוסף לכך הלידה שלי לא היתה פיזיולוגית - מפתיחה של 4 ס"מ עד הלידה עברו שעתיים בלבד.
היא אמרה שלקראת הלידה הבאה אפשר להתאמן על יצירת לידה פיזיולוגית שנכונה יותר לגוף.
אני עוד לא יודעת על זה פרטים, אבל כשאדע אכתוב כאן.
אני רק יכולה לציין שאמנם אני לא מתלוננת על הלידה המהירה והטובה שחוויתי,
אבל כבר אז הרגשתי שזה היה לי מהר מדי ושהיציאה של הראש היתה לוחצת מדי, וכעת אני מבינה את זה יותר לעומק.
בכל אופן אחרי הלידה פרגנתי לעצמי משכב לידה כמו שצריך, ואני מניחה שזה תרם לשיקום מהיר של המצב.

מה שהיא כן מצאה אצלי זו צניחה בדרגה לא גבוהה של שלפוחית השתן. היא אומרת שזו כנראה תוצאה של הלידה.
את זה ניתן לתקן על ידי חיזוק שרירי רצפת האגן בתרגילי כיווץ, ועל ידי סשנים ספורים של טיפול אוסטיאופתי.
אז עכשיו אני צריכה לעשות כמה סטים קצרים של תרגול שרירים מדי יום, ובעוד 6 שבועות נפגש שוב ונבדוק כיצד התקדמתי.
בינתיים היא ממליצה לי לא להכנס להריון, אלא לחכות כמה שבועות עד שהאיזור יתחזק.

דרך אגב על החשבונית שלה מצוין שהיא פיזיותרפיסטית מוסמכת, מומחית לאורו-גניקולוגיה

[אנונימי]

איזה יופי הולכת! קדימה, לכווץ

הלוואי עלי פגיעה מינורית כזאת. היום כשהראיתי לה איך אני יכולה להגיע עם כף רגל ימין, לבית שחי ימין (קיפול החוצה), היא אמרה לי שמפרקים עם גמישות יתר - אחת הסיבות לפגיעה. זה + לידה שלישית + לידת ואקום + לידה מהירה + שרירי בטן חלשים. אני מאוד שמחה שתוכלי להגיע להריון הבא במצב אופטימלי, וש - טפו, טפו - יבטיח שלא תיפגעי בכלל.

יש לי עדיין חובות לדף הזה, מקןווה שמתישהו בקרוב.

אצלי בינתיים העניינים בעליה-ירידה, מאוד לא יציב. הייתי רוצה לכתוב שאני אופטימית, אבל אני חושבת שכרגע ניתן לומר שאני ריאלית, ובתוך זה מנסה ליצוק כמה שיותר אופטימיות.

[בשמת_א*]

וגם קוראת בעניין רב. המממ. הגיע הזמן שאקח גם את עצמי לאיבחון כזה P-:

[אנונימי]

בהחלט סשן הזוי לכל הדעות

כן. אני הייתי בהלם, ושיחקתי אותה קולית. חשבתי שבטח כולם יודעים שעושים דברים כאלה, ורק אני לא... .

[ההולכת_בדרכים*]

אני הייתי בהלם, ושיחקתי אותה קולית. חשבתי שבטח כולם יודעים שעושים דברים כאלה, ורק אני לא...

טוב, אני לא הייתי בהלם, אבל זה רק בזכותך! אם לא היית כותבת על זה לא הייתי מאמינה שזה קיים...
בתור מטפלת בשיטת גרינברג אני מבינה לעומק את ההשלכות של עבודה במגע, ולא פעם יצא לי לתהות מה היה קורה אם היינו מעיזים לעשות עבודה ישירה על האיברים המוצנעים. הייתי בטוחה שלעולם לא אגלה את התשובה, כלומר שזה יישאר בגדר מחשבה תיאורטית בלבד...
ובכן, מסתבר שטעיתי
וברצינות - מדובר בעבודה שהיא אמנם סופר עדינה ובכלל לא כואבת, אבל גיליתי על בשרי שהיא מאוד חזקה ואכן מעוררת תגובות שקשורות למה שנקרא "אלמנט אדמה", לחוויה של יציבות, קרקוע, ועוד כמה דברים שחלקם בוודאי יתבהרו לי בהמשך.

אצלי בינתיים העניינים בעליה-ירידה, מאוד לא יציב. הייתי רוצה לכתוב שאני אופטימית, אבל אני חושבת שכרגע ניתן לומר שאני ריאלית, ובתוך זה מנסה ליצוק כמה שיותר אופטימיות.

שולחת לך חיזוקים בדרך, ואם תמשיכי לשתף אני כאן מקשיבה

[במבוק*]

שולחת לך חיזוקים בדרך, ואם תמשיכי לשתף אני כאן מקשיבה

תודה האמת היא שאני כותבת כאן בעיקר למען אחרות. השיתוף זה משהו שהיה חסר לי כשחיפשתי אינפורמציה. אני חושבת שמידע זה חשוב, ואני חושבת ששיתוף זה לא פחות חשוב. איכשהו בנושא הזה אין, וחשבתי לעצמי שלמרות שזה עאלק מביך - אני פשוט עושה את זה כי זה חשוב בעיניי.

[פלונית_אלמונית*]

מדובר בעבודה שהיא אמנם סופר עדינה ובכלל לא כואבת, אבל גיליתי על בשרי שהיא מאוד חזקה ...
אכפת לכן לתאר מה עושים בטיפול פרקטית, כלומר איך זה מתבצע.
זה נשמע נכון ומעניין ומצד שני יש לי ממש רתיעה גדולה מכל מה שקשור לבדיקות פנימיות וכאלה, אז אם אפשר קצת לפרט יותר...

[פלוני_אלמונית*]

שאלה: אתן חושבות שיש טעם לעבור איבחון ולקבל טיפים לקראת הלידה הקרובה מאד (אני חושדת בצניחה כלשהי), או שלבוא כבר לאיבחון/טיפול אחרי?

[במבוק*]

טיפים לגבי הלידה, בטוח כדאי. יש תנוחות שיותר טובות ופחות מזיקות במקרה של לידה לא פיזיולוגית. למשל, מה שההולכת כתבה על לידה בכריעה. אני יודעת למשל מה ההשפעה של סרעפת למעלה, כי עשיתי אימונים בשירותים (קקי) כשהייתי בהריון. הרמתי ידיים ומתחתי אותן למעלה, כדי להרגיש את האפקט של סרעפת למעלה, תוך כדי שחרור למטה. ההבדל הוא עצום. אבל בסופו של דבר לא ילדתי בכריעה, זה לא הלך לשם מכל מיני סיבות. דבר נוסף שאני יודעת - זה שיש הכנה ללידה פיזיולוגית. נדמה לי שהמטפלת שלי עוסקת בזה ובטח יש עוד. לגבי אבחון אין לי מושג, שווה להתייעץ עם בעלת מקצוע. אולי כדאי לחכות לאחרי. אין לי מושג.

איך זה מתבצע

יד עם כפפה נוגעת לך בעדינות בנרתיק בכל מיני רצועות, רקמות, איברים וכל הניסים והנפלאות שאת שומרת/ אוחזת/ מחזיקה שם. אין שום תחושה של חדירה לפרטיות. זה כל-כך ענייני, שמבחינתי זה כמו לקבל עיסוי עדין בכף רגל או כל איבר אחר פגוע.

[gani*]

תודה במבוק. קבעתי תור.
תודה גם על ההכנה הנפשית. קבעתי תור גם לקוסמטיקאית;-)

[עינת_גל*]

במבוק תודה על הדף, גם אני קוראת בעניין.

[נוסעת_סמויה*]

אתמול הייתי בביקור ראשון אצל קלודין הטב-בלום בירושלים (100 ש"ח ללא צורך בהפניה לחברות מאוחדת עדיף. בטח יש הסדרים גם עם שאר הקופות).
הדף הזה היה הטריגר לפנייה, ואני שמחה שבאתי עם מושג מה הולך לקרות שם, אחרת זו בטח הייתה חוויה מאוד מביכה.

קלודין פתחה ב: "אני חושבת שכל אישה צריכה להגיע אלי, בצרפת היו מפנים אותך כרוטינה כבר בהיריון ראשון, אבל בכל זאת - למה באת?".
היה תשאול מפורט ואחריו בדיקה פנימית על מיטה. מאוד דומה לבדיקת גניקולוג (עם כפפה), אלא שקלודין ביקשה שאבצע תרגילים שונים של כיווץ והרפיה, כדי שהיא תוכל להתרשם מחוזק השריר.
הדיאגנוזה הייתה משהו כמו "השריר חלש אבל לא נורא. מצב טיפוסי לסוף היריון שלישי. יהיה בסדר".
קיבלתי שלושה תרגילים הביתה וזימון חוזר לעוד שבוע-שבועיים. אם הבנתי נכון את ההסבר של קלודין, בפגישות הבאות אני אמורה להתחבר למכשיר ביופידבק ולתרגל באמצעותו, כדי לוודא שאני מתרגלת נכון ולעקוב אחרי השיפור. יש לי עוד חודשיים בערך ללידה, ואני מרגישה שעכשיו זה זמן טוב לעבוד על זה.

אני חושבת שמידע זה חשוב, ואני חושבת ששיתוף זה לא פחות חשוב. איכשהו בנושא הזה אין, וחשבתי לעצמי שלמרות שזה עאלק מביך - אני פשוט עושה את זה כי זה חשוב בעיניי.

[פלונית_ביישנית*]

ומה עם כאלה שלא מוכנות לבדיקה פנימית? יש מצב לאבחון מצב רצפת האגן וצניחות, או שנסחפתי?

[טאו_להורות*]

במבוק תודה מקרב לב על הדף החשוב הזה.
למדתי המון ממנו .
אנסה גם להפיץ את הידע בקרב המילדות

[ההולכת_בדרכים*]

זה נשמע נכון ומעניין ומצד שני יש לי ממש רתיעה גדולה מכל מה שקשור לבדיקות פנימיות וכאלה
גם אני ממש לא מתה על בדיקות וגינליות <בדיקה וגינלית מה דעתכן>, אבל אני חייבת לציין שההרגשה שלי בבדיקה היתה שונה מאוד מאשר אצל רופא נשים. אני מניחה שזה קשור לכך שהמגע בטיפול כזה באמת קשוב לגוף הפרטי של כל אחת, ומותאם לה באופן אישי.
אחרת לגמרי מאשר המגע הטכני של בדיקה וגינלית רגילה, שלא לומר - סוג של חוויה מתקנת .

ומה עם כאלה שלא מוכנות לבדיקה פנימית? יש מצב לאבחון מצב רצפת האגן וצניחות, או שנסחפתי?
אני מניחה שאם זה ממש לא מתאים לך, אז האופציה החלופית היא היעזרות בטכנולוגיה - בדיקה בעזרת ביו פידבק, או מכשירים אחרים שניתן לקנות באופן אישי, ומודדים את חוזק השרירים באיזור. ומי שלא מוכנה לבדיקה פנימית תמיד יכולה פשוט לתרגל כיווצים, בלי קשר לאבחון.
אבל, אני מוצאת את האבחון הפנימי הידני בתור האופציה המדויקת ביותר, ואת הטיפול עצמו כחשוב בנוסף לכל התרגילים.
תכלס, נראה לי שאחת המטפלות עצמה תוכל לענות לך בטלפון האם יש טעם ותועלת לבוא אליה גם ללא בדיקה פנימית.

אנסה גם להפיץ את הידע בקרב המילדות
חשוב ביותר!
המיילדת שלי וגם הדולה אמנם הציעו לי לטפל ברצפת האגן, אבל לא זכור לי ששמעתי ספציפית על טיפול כזה.
הכיוון היה מכון ביו פידבק דרך קופ"ח או תרגול יוגה נשית ופאולה, ובדיעבד אני מבינה שזה פחות דיבר אלי, ולכן לא מיהרתי עם זה <בלשון המעטה >.
אני חושבת שככל שנשים יקבלו מידע מפורט יותר לגבי אופציות הטיפול השונות, כך הן יגיעו לטיפול המתאים להן מהר יותר.

[במבוק*]

יש עוד דברים שרציתי לכתוב בדף, אבל בינתיים רציתי להמליץ מאוד (!!!) על יוגה נשית (אולי זה שווה דף) - זה בדיוק בדיוק מה שנכון ומתאים, להריון, ללידה ולאחרי לידה. לא רק במצבים אקוטיים של שיקום, אלא בכלל כדרך חיים ומודעות עמוקה יותר של הגוף. העבודה כולה נובעת וצומחת מרצפת אגן ושרירי בטן עמוקים. אני מאוד מצטערת שלא עשיתי (לא ידעתי שקיים) בהריון, הכל היה נראה אחרת. אני מאוד מאוד נהנית, מתרשמת (וזה לא קל בשבילי - אני מאלה שמתייחסים ליוגה כאל ספורט אתגרי, יש לי מפרקים מאוד גמישים ואני יכולה לעשות לא מעט דברים עד-גבול-היכולת), כל המורות שיצא לי לפגוש (5 עד כה) היו מצויינות, כולל כמובן מירה ארצי פדן (או פדן ארצי, לא זוכרת) המרשימה שפיתחה את הגישה המיוחדת הזו. יש המון ידע שניתן לקבל דרך התרגול ועושה רושם שהמורות באות ממקום מאוד מעמיק ורציני. תודה ל אום שלום על ההמלצה, והנה אני מעבירה אותה הלאה...

[ההולכת_בדרכים*]

תודה במבוק.
גמני התחלתי להתעניין ביוגה נשית, בינתיים ברמת הקריאה בלבד, אבל זה נראה ממש מעניין ונכון, וכבר משפיע על ההבנה שלי ועל האופן בו אני עושה את תרגילי הכיווץ.
מחר יש לי תור נוסף אצל יעל. נראה לאן התקדמנו...

[אום_שלום*]

במבוק, אני כל כך שמחה לקרוא שהתחברת.
אצל מי את לומדת כרגע אם אפשר לשאול? (סתם מתוך סקרנות, אפשר למחוק אח"כ).
בהצלחה בהמשך
@}

[במבוק*]

לא זוכרת את השמות, אולי - מירה, מירב, דנה, סיגל משהו כזה. היו הרבה החלפות, כנראה שזה חודש של חופשות, ככה שעוד לא קלטתי לגמרי מי המורות הקבועות (מלבד מירה)

[ריש_גלית*]

אולי אפשר להמליץ על מישהי שמלמדת יוגה כזאת בתל אביב?

[במבוק*]

זה האתר חפשי שם, ובטח אום שלום תוכל להמליץ

[אום_שלום*]

אולי אפשר להמליץ על מישהי שמלמדת יוגה כזאת בתל אביב?
אם אינני טועה בדיאדה מלמדת זוהר קוטלר שהיא נהדרת אבל אמורה לצאת לחופשת לידה בקרוב, נסי ליצור קשר עם נועה גוטפריד אחרי סוכות (היא בחו"ל) ולברר היכן היא מלמדת, היא מורה מדהימה בעלת ידע בתחומים נרחבים.
חוצמזה ישנן עוד כמה שאינני מכירה באופן אישי אבל שווה לנסות, חפשי באתר שבמבוקק נתנה קישור אליו.
ימים טובים לכולנו ורצפת אגן בריאה, שמחה ומאושרת (-: @}

[ריש_גלית*]

תודה!

[ההולכת_בדרכים*]

מעדכנת:
הייתי היום בפגישה שנייה אצל האוסטאופטית. היא היתה מרוצה מאוד מאיך שחיזקתי את שרירי הרצפה, אבל בצניחה לא חל שינוי עדיין.
את השריר אני מתרגלת בעצמי כבר חודש, לעומת זאת בשביל לשקם רקמות חיבור צריך כמה סשנים אצלה. נשמע לי הגיוני.
לדבריה, מה שאני עוד יכולה לעשות בכדי להאיץ את תהליך השיקום הוא לאכול דברים שמחזקים רקמות חיבור - היא דיברה על חלבונים מהחי,
אבל אבדוק אם יש עוד מקורות צמחיים.
הסשנים שהיא עושה מאוד עדינים, ועם זאת אני מרגישה את האפקט שלהם על כל הגוף במשך יום-יומיים אח"כ.
<בהמשך לכך שדיברנו כאן על צורת העבודה הייחודית שלה - בקישור הזה התחום בו היא עוסקת מכונה אוונגרדי ... אכן!>
<האיש שלי קורא לה "האוסטאופותית" >
<סיפרתי לה והיא צחקה נורא...>

[ההולכת_בדרכים*]

טוב אני רואה שהדף קפא על שמריו בינתיים... אבל אני נאמנה להבטחתי לעדכן בהתקדמות ולשתף במידע

בשבוע שעבר הייתי שוב בטיפול אוסטיאופתי, בהפרש של שבועיים מזה שלפניו.
שמחתי לגלות שמצב הצניחה השתפר בצורה משמעותית בשבועיים האלה!
אחרי הטיפול הקודם היו לי תחושות ממש מוזרות בגוף, בעיקרה בירכיים ובבטן התחתונה.
אני עושה הליכה מדי יום, וביומיים שאחרי הטיפול הרגשתי שאני ממש הולכת עקום, שאני לא מוצאת את הצורה הנכונה לדרוך, משהו לא הסתדר לי.
הבנתי שזו תגובה לטיפול, ולא נלחצתי. אחרי יומיים הצלחתי ללכת "כמו שצריך".
בדיעבד אני מבינה שהתחושות האלו הופיעו בעקבות השינוי ברצפת האגן ובצניחה.
השינוי היה לטובה, אבל הרגיש מוזר. לקח לגוף ולתנועה זמן להסתדר מחדש לאור המיקום החדש של האיברים.

מהטיפול האחרון אין לי שום דיווח דרמטי בינתיים. נחכה ונראה...

[שם_במרחקים*]

שלום ההולכת,
תוכלי בבקשה לפרט עוד על נושא התזונה?
תודה ובהצלחה!

[טרה_רוסה*]

אני הייתי בשתי פגישות של טיפול ביו-פידבק. אחרי הפגישה הראשונה תרגלתי וחל שיפור (אין לי צניחה ממש, אבל בכל זאת). הפגישה השנייה היתה לפני חודש כמעט, ומאז לא עשיתי את התרגילים אפילו פעם אחת! אני לא מצליחה להביא את עצמי לעשות אותם. עצות?

[פלוני_אלמונית*]

index]האתר הישראלי לרצפת האגן main[/po].asp

[אני_רק_שאלה*]

מבקשת את עצתכן -
אני בהיריון שני, שבוע 31.
מתרגלת יוגה נשית (אבל התחלתי רק לפני כחודש).
יודעת שיש נזק כלשהו אחרי הלידה הקודמת כי לפעמים בורח פיפי בעת התעטשות, גם אם אני "מחזיקה" מראש את השריר. יכול להיות שהוא פשוט לא מספיק חזק.
מה דעתכן, כדאי ללכת לייעוץ/אבחון אצל אורוגניקולוגית לפני הלידה?

[טרה_רוסה*]

בררררררררררוווווורררר.
למה לא, בעצם?

[טאו_להורות*]

קל ליעץ , הרבה יותר קשה לתרגל.
אני מנסה לזכור לתרגל כאשר אני בפקק תנועה, בהמתנה לרמזור שיתחלף, כשאני מקלפת מלפפונים, או תפוחי אדמה במטבח , כשאני יושבת ( כסא ברכיים) וכותבת במחשב.
בעקרון בהמתנה או בפעילות פשוטה שלא מחייבת ריכוז .

לדעתי אין תחליף ליוגה וכדאי לפנות לזה לפחות 20 דקות בבוקר . (שמרתי לי את ההרגל לקום ב6 כשעברנו לשעון חורף)

[ענת_ב_פ*]

<האיש שלי קורא לה "האוסטאופותית"
גדול !!!
ואני רק שאלה- מאיפה יוצאת ההסעה לבדיקות? יש גם ביום שישי בלילה?

[ההולכת_בדרכים*]

תוכלי בבקשה לפרט עוד על נושא התזונה?
לצערי עוד לא אספתי מספיק מידע בנושא. חוץ מבשר ודגים שהמטפלת אמרה לי שמחזקים רקמות חיבור לא הצלחתי למצוא מידע על מזונות אחרים. אני בטוחה שיש ויטמינים ומינרלים שטובים לזה. אמשיך לחפש...

אני לא מצליחה להביא את עצמי לעשות אותם. עצות?
נראה לי שכשהמצב לא טוב או כשיש דדליין באופק, זו מוטיבציה גדולה להתמיד בתרגילים.
נשמע שאצלך המצב די בסדר, ואת גם לא לפני הריון או לפני לידה כרגע, כך שאני יכולה להבין למה קשה לך להמשיך...
מתוך כך העצה שעולה לי בראש היא למצוא לעצמך סיבה ממש טובה לתרגל ולהזכיר אותה לעצמך כל הזמן.
וגם - לקבוע זמני תרגול קבועים, שמישהו מתגייס לשמור על הילדים ואז את מחויבת לעשות את התרגילים באותו זמן

יודעת שיש נזק כלשהו אחרי הלידה הקודמת כי לפעמים בורח פיפי בעת התעטשות, גם אם אני "מחזיקה" מראש את השריר. יכול להיות שהוא פשוט לא מספיק חזק.
לפעמים השריר חזק אבל רקמות החיבור חלשות.

מה דעתכן, כדאי ללכת לייעוץ/אבחון אצל אורוגניקולוגית לפני הלידה?
אני הייתי הולכת. את יכולה לשפר את המצב עד הלידה, וגם לקבל טיפים איך לעבור את הלידה עצמה עם כמה שפחות נזק לרצפה.

ואני רק שאלה- מאיפה יוצאת ההסעה לבדיקות? יש גם ביום שישי בלילה?
בשבילך נשלח מונית ספיישל על חשבון הבית בכל יום בכל שעה! <כיף לראות אותך כאן @}>

[מבשלת_מתבשלת*]

במבוק תודה שפתחת את הדף הזה,
גם אני חיפשתי אחרי הלידה מידע והגעתי לדף צניחת רחם ורצפת האגן וכמו שכתבת
הדף ההוא לא מכיל הרבה אינפו, והוא קצת "אנמי", כלומר - עלי הוא לא היה משפיע לקחת את העניינים לידיים. אני הייתי יוצאת ממנו עם שורה תחתונה של - זה לא רלוונטי עבורי.
אז תודה על השיטוף והאינפורמציה
ההולכת בדרכים תודה שגם את משתפת ומעדכנת (ושככה גם הקפצת את הדף ל מה חדש)
אני מקווהתמשכו לעדכן

ושאלה: אתן חושבות שהיא עוסקת גם בצניחת פי הטבעת?

[במבוק*]

ושאלה: אתן חושבות שהיא עוסקת גם בצניחת פי הטבעת?

כן. היא בודקת גם את זה ומטפלת גם בזה. ואם מה שסיפרנו עד עכשיו היה נשמע לכן וואו-באמת-עושים-דברים-כאלה? אז תדעו שיש גם את הצד הזה של העניינים. אצלי זה לא קרה, אבל זו אחת מהצניחות שהיא בודקת ומטפלת

[פלוני_אלמונית*]

אני רק שאלה - הייתי ממש במצב שלך לפני חודשיים. ידעתי שיש צניחה, התלבטתי אם ללכת לאיבחון עוד לפני הלידה. בסוף הלכתי. היא אישרה את קיומה של הצניחה (שריר חזק, רקמות חיבור חלשות) - למרןת שבהריון המצב חמור יותר בגלל המשקל ולא בהכרח משקף את המצב האמיתי. בנוסף היא הנחתה אותי איך להתנהג בלידה כדי לא לעשות נזק נוסף מבחינת תנוחות ולחיצות. לי באופן אישי זה עזר ובעיקר הרגיע אותי.

[ניצן_אמ*]

אולי נפתח דף תרגלי קגל? כמו שתי כוס מים...
וככה בכל פעם שהנושא יקפוץ, נוכל לתרגל מול המחשב?

[בשמת_א*]

כן! כן!

[טרה_רוסה*]

התרגילים שלי הם לא רק כיווצים שאפשר לעשות בישיבה.

[אום_שלום*]

אני מתנדבת לפתוח דף שכזה, הלילה-מחר.
אתן תרגילים שאני מכירה וכל אחת תוכל להוסיף משלה,
אוכל גם לענות על שאלות במסגרת מגבלות הידע שלי.
@}

[ענת_ב_פ*]

איזה דף חשוב !
חשוב לי באופן אישי וגם בקטע המקצועי במפגשים שלי עם נשים, זוגות וכו'.
צריך לדבר על הנושא הזה הרבה יותר.

אז שוב תודה לכן במבוק ו ההולכת חיבוק לך בדרכים
< מאז שקראתי פה אני יושבת ברגליים משוכלות. עד שתישמע צפירת ארגעה >

[פלוני_אלמונית*]

תודה על הדף

[ההולכת_בדרכים*]

עדיין לא מצאתי כמעט אף מידע שקושר ספציפית בין מזונות מסוימים לחיזוק רצפת האגן.
אני מנסה לבדוק אילו ויטמינים ומינרלים חיוניים לחיזוק רקמות החיבור בגוף, ומתוך כך להסיק שהם כנראה חיוניים גם לחיזוק רצפת האגן.
בינתיים זה מה שהעליתי בחכתי
אז יאללה בנות, להתחיל לצרוך ויטמין C!

_אני מתנדבת לפתוח דף שכזה, הלילה-מחר.
אתן תרגילים שאני מכירה וכל אחת תוכל להוסיף משלה,
אוכל גם לענות על שאלות במסגרת מגבלות הידע שלי._
אום שלום איזה יופי! אני מחכה... @}

[עקרת_הבית*]

וואו, תודה רבה על השיתוף והדף הזה.
אחרי הלידה השניה שלי, לפני שנתיים, ביקשתי מרופא המשפחה הפניה לפיזיוטרפיה של רצפת האגן, הוא אמר שאעשה תרגילי קגל והתעמלות ויהיה בסדר.
מחר אני הולכת להתקשר ולקבוע תור.
אחחח... כמה שאני אוהבת מעגלי נשים
ושוב תודה.
אני אשתדל לעדכן.

[אמאשלטל*]

אני רוצה לעדכן במצב המחפיר בקופ"ח (מכבי) לגבי פיזיותרפיה לרצפת אגן. יש לי הפנייה מרופאת הנשים שלי (שהיא גם אורוגניקולוגית ומומלצת בחום) ומסתבר שאי אפשר למצוא תור באיזור ת"א לפני פברואר! היום קיבלתי טלפון ממרפאת בלפור שביטלה לי את התור לדצמבר והסבירה לי בסבלנות שאשת המקצוע היחידה שלהם עזבה.

אז אולי אנחנו נרים את הכפפה ונכין מכתב ונשלח בהמונינו לקופ"ח? זה ממש ביזיון שנושא כל כך חשוב שמפיע על איכות החיים של כל הנשים שיולדות נותר כל כך מוזנח

[שירין*]

אמאשלטל,
ניסית באיכילוב? אני הייתי שם בכמה פגישות לפני כשנה וחצי-שנתיים. התורים שלהם הרבה יותר קצרים. פניתי אליהם בעקבות המלצתה של אותה אורוגניקולוגית שאת הולכת אליה, אני מניחה. אם את רוצה פרטים על היחידה באיכילוב, את יכולה למסרר לי דרך הקומונה בתפוז.
שירי

[ההולכת_בדרכים*]

ממשיכה לשתף:

השבוע הייתי בעוד טיפול אוסטיאופטי, בהפרש של 3 שבועות מהטיפול הקודם.
למרות שבחצי מהזמן הזה הייתי חולה ודי חיפפתי בתרגילים, המטפלת אמרה שהמצב ממש השתפר, ונכון לעכשיו אין צורך להמשיך בטיפול.
מה שאני צריכה זה להמשיך לשים לב ולאסוף את רצפת האגן לפני כל מאמץ, ולהתמיד בתרגילי הכיווץ.
במה שנוגע לרצפת האגן זה כמו שמירה על כושר - אם מזניחים המצב יכול להדרדר בחזרה.
בנוסף לזה, אני משתדלת להתמיד בהוספת דגים וויטמין C לתזונה. זה מה שעשיתי עד עכשיו וכנראה שהיתה לזה השפעה טובה.

אני מאוד מבסוטית מהטיפול הזה, ובכלל מתשומת הלב החדשה שנהייתה לי לאיזור הזה בגוף.
זו תחושה טובה שהבסיס שלי אסוף ויציב.
עוד תוצאה שאני מייחסת להתחזקות הזו היא הצרת היקפים משמעותית - נראה שממש רזיתי למרות שלא ממש ירדתי במשקל...
כלומר התחזקות השרירים מבפנים היא התעמלות לא פחות מחטבת מחיזוק שרירים חיצוניים

[ההולכת_בדרכים*]

מה שאני צריכה זה להמשיך לשים לב ולאסוף את רצפת האגן לפני כל מאמץ

ואלו הן הפעולות שלפניהן יש לאסוף את רצפת האגן:

התעטשות
שיעול
צחוק
צעקה
שירה
הרמת או גרירת חפצים כבדים
הרמת ילדים
במעבר משכיבה לישיבה ולעמידה ולהיפך

צריך לתרגל את זה הרבה ולא להתייאש אם לפעמים שוכחים.
בהדרגה זה הופך לרפלקס מותנה, כלומר נעשה אוטומטית ללא מחשבה תחילה.

[שם_במרחקים*]

תודה ההולכת, הרשימה הזאת מאד מועילה וחשובה!

[קט_קטית*]

למרות שבחצי מהזמן הזה הייתי חולה ודי חיפפתי בתרגילים, המטפלת אמרה שהמצב ממש השתפר
זה רק מוכיח עד כמה חשובה הכוונה עצמה D-:



_אני מאוד מבסוטית מהטיפול הזה, ובכלל מתשומת הלב החדשה שנהייתה לי לאיזור הזה בגוף.
זו תחושה טובה שהבסיס שלי אסוף ויציב._


בעברית קוראים לאבר מין הנשי "פת" שזה ראשי תיבות של "פה תחתון".
כשהפה העליון אסוף - המוח שלנו בריכוז.
כשהפה התחתון אסוף - האנרגיה הבסיסית שלנו בריכוז.

במזרח הרחוק מאמינים כי האנרגיה המינית, שהיא גם אנרגית החיים,
בורחת דרך פתח הנרתיק.
על כן, מי שאוספת, נהנית מאנרגיה מינית גבוהה, ובכלל יש לה יותר אנרגיות ביום-יום.

מקסים, לא?

יישר כוחך, ההולכת!

[עזרה.....*]

אני כרגע בהריון שני, שבוע 27, בלידה הראשונה(אצל אילנה) לחצתי שעתיים וחצי...... היא אמרה משהו על חיזוק רצפת האגן- אבל אחרי הלידה שחכתי לגמרי... הכל היה תקין עד עכשיו-

כבר מחודש חמישי נהיה לי כאב היסטרי בחיבור המפשעה עם בטן תחתונה- אני עושה יוגה אבל עדיין לא יכולה לשכב על הצד.

בעיקר- אחרי קיום יחסים- כואב לי כאבי תופת בכל אזור רצפת האגן- לאף רופא,אחות,דולה לא היו הצעות יעילות

מה לעשות????? האם זה נשמע מוכר??? או קשור לרצפת האגן??? במבוק כתבה שלפעמים מזיק לעשות כיווצים-
אוףףףף.... אני לא רוצה בהריון להתחיל לשגע את הגוף- אני גם חולמת שאולי כל הכאב יפתח את האזור והלידה תהיה קלה יותר-(אין מצב,אה???)

זהו- עצות, רעיונות, תובנות יקלו על חיי ועל ישבני בעיקר.....

[קט_קטית*]

עזרה...,
קודם כל
את יכולה לנסות ולתאר את הכאב?
מתי בדיוק כואב לך, איפה בדיוק?
רק בחיבור עם הבטן?
זה עושה לך תחושה שיש לך פיפי כל הזמן?

כואב לי כאבי תופת בכל אזור רצפת האגן

את יכולה לנסות ולפרט?
האם כשאת לא בהריון גם לפעמים כואב לך בערך ככה?