מעבר לאוכל מוצק

הקטנה בת 13 חודשים מפותחת חכמה עצמאית פעילה הולכת מגיל 10 חודשים משעשעת את עצמה במגוון דרכים וממש ממש סבבה של ילדה ,ציצי בלילה ואוכל מכל הבא ליד ביום ..אבל מה,רזה .
גם אני רזה גם אבא שלה ושני אחיה ,רזים אבל היא ממש רזה ..רופאת הילדים שלנו שהיא לא היסטרית בכלל הציעה שאם היא אוכלת משהו להוסיף לה קלוריות.
העניין הוא שאנחנו אוכלים כלכך בריא (מסתבר)שהיא כזו דקיקה.אין במבות ואוכל זבל אין נישנושים בין הארוחות(את זה אני משנה במודע ובהקפדה עכשיו )היא אוכלת ירקות פירות מרק פסטה וכל מה שהאחים שלה אוכלים.
הוספתי לה שקדיה ללחם -היא לא אוהבת את המרקם שלה (ושל חינה ושל חמאת בוטנים)יצא שאני התלהבתי מהשקדיה וזללתי הכל בעצמי.
על שיבול שועל שמעתי שלא טוב יותר מידי (כמה זה יותר מידי פעמיים ביום ?) שזה מסלק את הברזל מהגוף(???)
אז אני צריכה עזרה
מה אפשר להכין לה שהוא עתיר קלוריות ושומנים טובים?היא משוגעת על בורגול עם בצל ועדשים ואוהבת לימון לא בעניין של מתוקים בכלל
היתי שמחה לקבל כל מיני רעיונות לדברים קלים להכנה שאני יכולה להציע לה במשך היום
אני משתדלת להציע לה משהו בכל שעתיים והוספתי לה תמ"ל כי ציצי היא אוהבת בעיקר בלילה ובמשך היום אין לה סבלנות לשכב לינוק כמו בנאדם .

כשמתחילים מוצקים אז צריך גם להתחיל לתת מים נכון?
מה עושים עם הקטנטן אוכל כמו גדול אבל לא מצליח עדיין לשתות מבקבוק? הוא לא יודע איך, הוא פשוט לועס את הפטמה.

מי אמר שחייבים בקבוק? (-:
תני לו לשתות בכוס קטנטנה. או בכפית.

בכוס? הוא ממש קטנטן... 5 חודשים (אל תצלבו אותי. אין מה לעשות, הילד פשוט רעב..). הוא לא עלול להחנק?
בכפית? מעניין...

אני גם התלבטתי בדילמה אם לתת מים לתינוקת בת חמישה חודשים שאוכלת כבר ממש ארוחות. תכלס עד גיל שבעה חודשים לא נתתי לה מים אלא הנקה כדי להרוות צימאון- שלא תרזה לי חס וחלילה

ובגיל שבעה חודשים נתתי מים רתוחים בכפית.

לא מצאתי דף יותר מתאים אז מנסה פה.
תינוקי בן 5 חודשים, כשחזרתי לעבודה התחלתי לשאוב, עכשיו יש לי מספיק חלב רק ל2 הנקות ביום, הוא מקבל עוד 6 בקבוקי תמ"ל בערך, ו2 ארוחות מוצקים, אמא אחרת שראתה אותי אמרה שזה מוקדם מדי, אני דווקא בדיוק שוקלת להוסיף עוד ארוחה אחת...
אני אודה לכם אם לא תגידו כלום על החזרה המוקדמת לעבודה, אין לי ברירה ואני עושה זאת בלב כבד.
האם 3 ארוחות מוצקים ביום הן יותר מדי?

אני אגיד לך את דעתי הפרטית מאד. אם הוא אוכל בשמחה, ורעב לאוכל, ואוכל כמויות יפות - למה לא?

אם הוא אוכל בשמחה, ורעב לאוכל, ואוכל כמויות יפות - למה לא?

גם אצלנו מוצקים מגיל 3וחצי חודשים ונרשמת הנאה רבה מצד כולם.
אם הוא אוכל בשמחה, ורעב לאוכל, ואוכל כמויות יפות - למה לא?

שלום דינה,
תינוק ועבודה... בכל מקרה זה מאד עמוס.
אז כמה מחשבות משלי - תראי לאיזה כוון את מתחברת.
מצד אחד, הנחיות משרד הבריאות (מה לעשות מתחילה משם - על הערך המסוים שלהם) מורות על חשיפה למוצקים החל מגיל 4 חודשים. מצד שני מדובר על חשיפה בכמות כוללת של 3 כפיות ליום.
מצד שני, אוכל שאת מכינה לו בבית, מירקות אורגניים (נניח

) נראה לי עדיף על תמ"ל
מצד נוסף, בד"כ אוכל 'בריא' מירקות ואפילו עוף ערכו התזונתי (קלוריות) נמוך מחלב אם או תמ"ל כך שצריך להזהר שלעבור ליותר מוצקים לא שם את הילד בדיאטה. אז לבדוק עלייה במשקל ויציאות וכו'
מצד נוסף נוסף, הבשלות למוצקים (וכאן זו דעה יותר שלי ופחות 'מדיקלית') כלומר הבשלות של מערכת העיכול לעכל מוצקים, תלויה בבשלות הפיזית 'החיצונית' של היכולת להתיישב. באופן אידיאלי, לא הייתי מציעה מוצקים לפני שהילד מתיישב בעצמו משכיבה לישיבה ללא תמיכה. אבל זה בעולם אידיאלי. הרבה תינוקות ממש דורשים מזון מוצק לפני שהם מסוגלים להתיישב. אז חשבי גם על האספקט הזה.
ועוד כוון, יכול להיות שאחרי הכוונה קצרה תצליחי לשאוב הרבה יותר באותו זמן. אם תרצי, ארחיב בנושא הזה.
ובינתיים, אני נושאת איתך השותפות הנשית והאנושית לג'נגל הכל ביחד - עבודה, אמהות, זוגיות, עצמיות - והכל באותו פרק זמן קצר בחיים.
ודבר אחרון, אני מאמינה שאת האמא, בשיתוף פרטנר (אם יש) - אתם ההורים של התינוק ואתם שותפים במסע שלכם. עם הקשבה ואהבה תצרו את המציאות הנכונה לכם.
בהצלחה, בבריאות ובשמחה - לילך

שליחה על ידי הדר* » 09 אפריל 2011, 23:13

שאלת הנקה - האם אפשר להניק תינוקת שאוכלת יפה בגיל 7 חודשים ללא שום אוכל נוסף?
אני שואלת מכיוון שנהיה חודש מחוץ לבית במקום שאולי לא יתאפשר לנו להכין מחיות ומנסים להימנע מגרברים...
אגב, פתרונות יצרתיים יתקבלו בברכה גדולה.
תודה

מנסה להבין את השאלה. התינוקת כבר אוכלת מוצקים בכמות נאה ועכשיו תהיו למשך חודש במקום שלא יאפשר הכנת מחיות ולכן את שואלת אם אפשר יהיה לעבור להנקה בלבד?
תחושת הבטן שלי אומרת שאפשר להסתדר עם הנקה בלבד אבל זה עשוי להיות מאוד תובעני.
מה שכן, אני בטח לא היחידה פה שלא עברה שום שלב של "מחיות" עם הפעוטות שלה בתקופת ראשית המוצקים.
אפשר להכין אוכל של גדולים שיתאים גם לקטנים.
לא יודעת מה נהוג לאכול אצלכם בשיגרה אבל מה שזה לא יהיה - אפשר להכין בלי תיבול ולחלוק עם הקטנה (זאת יכולה להיות חוויה נהדרת בשבילכם).
פירות וירקות בצורה גולמית חתוכים לפיסות בגודל מתאים יכולים להיות מתאימים.
אם אוכלים בחוץ אז אפשר לבקש איזה ירק מבושל/מאודה או חי. או אורז בלי כלום (שוב, לא יודעת מה אתם נוהגים לתת לה). או חתיכה מהסטייק שלך

קיצור, לא חושבת שמתאים לסגת פה להנקה בלבד אם היא לא חולה. בטוחה שתסתדרו.
בהצלחה @}

_אני שואלת מכיוון שנהיה חודש מחוץ לבית במקום שאולי לא יתאפשר לנו להכין מחיות ומנסים להימנע מגרברים...
אגב, פתרונות יצרתיים יתקבלו בברכה גדולה._
אם יהיה שם פריזר אולי להכין מראש ולהקפיא.

רסק בננות, תפוחי עץ (קחי פומפיה) וגזר- טעימים מאד. פירה, אורז, וקוסקוס לא מצריכים שיניים או לעיסה ואפשר כמובן מרקים סמיכים, יוגורטים וגבינות עם טיפה סילאן, מאש עדשים, דיסות וכו... בתיאבון

לא הייתי מפסיקה לתינוקת יונקת אוכל וחוזרת להנקה נטו. נראה לי שיש כאן חשיבות להבשלת מערכת העיכול שלה ואפילו מעט אוכל מוצק עדיף על כלום. אפשר לעשות הכל עם ילדים, מה הקושי?
אפשר לרסק בננה במזלג. אפשר לקחת לטיול כמה פירות ולרסק בפומפיה קטנה. אחותי למשל בישלה תפוחי עץ במים שיתרככו ונתנה לאכול- נכון שיש אובדן ויטמינים אבל הקטע כאן הוא להפעיל את מערכת העיכול.

_שאלת הנקה - האם אפשר להניק תינוקת שאוכלת יפה בגיל 7 חודשים ללא שום אוכל נוסף?
אני שואלת מכיוון שנהיה חודש מחוץ לבית במקום שאולי לא יתאפשר לנו להכין מחיות ומנסים להימנע מגרברים..._
הנקה בלעדית בגיל 7 חודשים? אין בעיה.
לגבי מחיות - זה ממש לא מחויב. אם היא מתישבת לבד אפשר להציע לה (בהשגחה) אוכל 'אמיתי' מקלות מלפפון, פלחי תפוח קלוף, פלפל אדום מתוק וכו
תהנו בטיול

כלכך הרבה נאמר ועדיין כמה דברים לא ברורים לי (מוחה של מניקה?)-
קטינא בן 7 וחצי חודשים. התחלנו טעימות לפני שבועיים בערך. כמעט ולא נכנס כלום של אוכל אמיתי. הוא מאוד מתעניין באוכל עד רגע האמת ואז מסתייג. יש לו 2 שיניים והוא לא מתישב לבד לחלוטין, אך יושב יציב כמעט לחלוטין.

אז בנושא הברזל- מצד אחד הוא לא ממש אוכל מוצקים ואני קוראת כאן שאין בעיה עם הנקה בלבד גם עד גיל שנה, מצד שני הברזל שלי כבר לא ממש עוזר לו.... אז מה עושים? אשכרה לוקחים ככה סתם לבדיקת דם? אפשר לחכות עוד בלי חשש?
הוא מתעניין באוכל שעל הצלחת שלנו אבל אם אני נותנת לו לגשת סתם ככה לשחק באוכל שעל שולחן אז יוצא שהוא יכניס לפה דברים שלא ממש מתאימים לגילו (לחם, טחינה,אורז עגבניה..).

אז כן לתת לו לשחק באוכל או להימנע לחלוטין מכל מה שאמורים להימנע? משום מה הוא הכי נמשך למה "שאסור"....

ועוד פראנויה אחת לסיום- זה בטח בנאלי אבל אני מפחדת שיחנק )-: אם נותנת מקל של גזר מבושל או לא מבושל הוא בקלות יכול עם 2 שיניו הקטנטנות לגלף חתיכה או (שמע ישראל) ממש לשבור ביס!

עצות מהמנוסות יתקבלו ממש בברכה....

<רוצה לחזור לינוק בעצמי>

מצטרפת לשאלה.קטנטונת בדיוק באותו גיל (7.5 חודשים). כבר כחודש מנסים לא ממש בעקביות לתת לה מוצקים. התחלנו מדייסת אורז (בסמטי לבן אורגני) מבושלת בהרבה מאוד מים (המלצת האח הרופא הסיני). לא נרשמה התלהבות. אוכלת כפית-שתיים (קטנות של תינוקות) ועושה פרצופים איומים. הוספנו לדייסה גזר ותפוח עץ מאודים (בנפרד), גם כן, לא שוס גדול. ניסיתי תפוח עץ מאודה לבד שבלינדרתי עם בלנדר מוט. הילדה הקיאה אחרי רבע כפית (!). בדיעבד ראיתי שהמרקם יצא טיפה יותר גושי מדייסת האורז ותהיתי אם הקיאה בגלל זה. גם היא עוד לא יושבת בעצמה אבל די יציבה, מתענינת באוכל שלנו אבל עוד אין לה שיניים. תוהה באמת לגבי הצורך התזונתי בטעימות האלה (נראה שזה סופר חשוב שהיא תאכל. האמנם?) ואולי פשוט לחכות עוד? ומה באמת עם הברזל שאנחנו לא נותנים לה? רופא המשפחה באופן מפתיע נתן לי הכשר לא לתת לה ברזל (וויטמין D) אבל ייעץ לעשות לה בדיקת בגיל 8-9 חודשים. זוממת לנסות היום אבוקדו. לא מאמינה שילדה שלי לא תטרוף אבוקדו

מקפיצה למה חדש ומתקנת את מה שכתבתי בחיפזון - לחמותי זה סופר חשוב שהיא תתחיל לאכול.. וכמובן השאלה שלי היא אם לעשות לה בדיקת דם עכשיו..

והוא לא מתישב לבד לחלוטין, אך יושב יציב כמעט לחלוטין.
גם בהקשר התזונתי-עיכולי וגם בהקשר המוטורי אני ממש מנסה לא לתת לתינוקות לשבת לפני שהם מתישבים, לפעמים זה קשה אבל אני מנסה.

המלצות משרד הבריאות שונו לאחרונה (~שנה ?) ועיקרן לאפשר טעימות מגיל 4 חודשים אבל הכמויות זעירות ועיקר מטרתן להוריד סבירות לאלרגיות (חשיפה למזון לעומת אכילה).

ובעניין התחלת המוצקים - אני מציעה בחום לנסות לחכות עד שהתינוק\ת מתיישבת ואז לתת לאכול לבד דוגמיות מזון ביד. זה מתייחס לתינוקות יונקים שמיומנים בניהול המזון בפה (להבדיל מאכילה מבקבוק שהטכניקה והמיומנות שונה - וכאן לא משנה אם זה חלב שאוב או פורמולות).
לגבי תינוקות מתיישבים ויונקים הייתי מתחילה במזונות רכים יחסית שגם אם נבלעת חתיכה (נבלעת ולא ננשמת!) הגוף מסתדר איתה בלי בעיות.

אוכל כמו מלפפון או קישוא מבושל קלות או דלעת או בטטה או לתפוש אורז דביק (כיף וחשוב אבל לשקול לעשות זאת בחוץ או במרפסת כי המהומה רבה...

) לבד באצבעות הקטנטנות והשמנמנות שלהן. או כל אוכל אחר שהיית רוצה לנסות. עדיף אוכל מקומי, טרי, בעונה שאת אוהבת ונהגת לאכול בהריון ולאחריו. כך יש פחות סיכוי לאלרגיה ויותר סיכוי שהתינוק יכיר ויאהב את הטעם.

ולגבי הבטיחות - זה מאד תלוי בתחושות שלכן ובמידת הבטחון שאתן חשות לגבי המיומנות והמסוגלות שלהן. בכל מקרה ומכל הבחינות עדיף שהאכילה תהיה בהשגחה במיוחלד בהתחלה בנחת וכשיש זמן. להנות מהחוויה הראשונית המדהימה הזו. ואני גם לא יוצרת תנאים של אכילה והשתוללות (זחילה, טיפוסים, התגלגלויות וכו') בכלל ובהתחלת רכישת המיומנות בפרט.

לבלוע חתיכת מזון - זה ממש לא מסוכן.
לנשום - כן! (גם לרוב לא סכנת חיים אבל כן גורם לזיהומים והפרעותנשימה וכו' אז ממש מומלץ להמנע)
אלא שתינוקות נועדו לאכול. ותינוקות יונקים פועלים עם הלשון בעיקר לכוון החוץ. כשהם מאפשרים לבד למזון להכנס- בד"כ זה אחרי הרבה התנסות, בפה, חקירה ובשלות. לכן אני מעדיפה לא להאכיל בכפית (שזה 'מקצר' את תהליך ההאכלה ואת דרך המזון לתוך הלוע... אנחנו באמת רוצים לעשות זאת? ...מחשבות לגבי הפרעות אכילה, יחס למזון ולאכילה מתפרצות כאן...) אלא לאפשר לתינוק לקבוע את הקצב, הכמות והתכן לגמרי בעצמו. ויש תינוקות שיחושו ויפלטו הרבה זמן והרבה פעמים עד שירגישו נכונים לבלוע. אבל אז - באמת יהיו נכונים ומוכנים לזה.

<עידוד לגישת 'כבד את ילדך', העדפותיו וקצביו גם בהקשר הזה>

בהצלחה ובברכת סמכו על התחושות שלכן (אמהות) ועל התחושות שלהם (התינוקות)

וואו, תודה על התשובה המושקעת והחכמה!
בקשר לישיבה- הוא לא מתישב ממצב של שכיבה על הגב (ומאוד מנסה..), אבל תמיד מוצא דרך איך כן, לדוגמה- זוחל נתמך במשהו עם הידיים ואז יושב על הברכיים עם רגליים מקופלות. נשמע בעייתי? למנוע את זה ממנו יהיה לקחת ממנו כ"כ הרבה חופש והתנסויות...
יש הארות לגבי נושא הברזל? זה קצת מטריד אותי...

תודה!

זה מדהים ההבדל הזה בין תינוקות.
אני התחלתי 'טעימות' בגיל 5 חודשים והוא במהירות עבר לכמויות רציניות למדי (סדר גודל של צנצנת גרבר לארוחה. את הגרבר כמובן אני אוכלת, והצנצנת מכילה פירות אמיתיים...).
אבל, גם אצלי דייסות דגנים למינהן ממש לא עשו לו את זה.
ועוד דבר -
כשיוצאת שן - מפסיק לאכול לאיזה יומיים
בשלב מסויים התחיל לסרב לאוכל, ולקח לי איזה יומיים להבין שהוא לא מוכן יותר למרוסק. פשוט לא אכל. ברגע שהתחלתי לתת לו חתיכות קטנות, חזר לבלוס...

לילך, אני לא ממש מסכימה לאמירה הגורפת בעניין ההאכלה וקיצור התהליך וכו'. אולי כשילד מתעניין באוכל רק בגיל 7 חודשים זה תקף. אבל כשבגיל 4 חודשים הוא רעב, ממש רעב לאוכל מוצק (זה משהו שאפשר לראות אותו בבירור), הוא לא יושב עדיין וכל המערכת עדיין לא בשלה לגמרי, הוא צריך עזרה. גם כשאני נותנת בחתיכות חלק הוא מצליח להנדס בעצמו לפה, חלק (גדול) מוצא את דרכו לרצפה, וחלק אני נותנת לו עם היד שלי לתוך הפה.אין ממש הבדל בין זה לבין האכלה בכפית.

אני לא ממש מסכימה לאמירה הגורפת בעניין ההאכלה וקיצור התהליך וכו'. אולי כשילד מתעניין באוכל רק בגיל 7 חודשים זה תקף. אבל כשבגיל 4 חודשים הוא רעב, ממש רעב לאוכל מוצק (זה משהו שאפשר לראות אותו בבירור), הוא לא יושב עדיין וכל המערכת עדיין לא בשלה לגמרי, הוא צריך עזרה.
מבלי לנקוט עמדה של ממש...
אני מכירה כבר שני מקרים של תינוקות שהפסיקו לעלות במשקל סביב גיל 4 חודשים, ביניקה מלאה, בלי שום בעיות נראות לעין.
כשהציעו להם מוצקים (טחונים, בדייסות, בכפית וכו', משהו שאצלנו לא ממש הלך) הם פשוט טרפו ועברו מהר מאוד לשלוש ארוחות ביום, פלוס הנקה כמובן.

שוב, מישהי יכולה לענות לגבי עניין הברזל?

מכירה את הדף תוספת ברזל לתינוק יונק ?
אין לי המון ניסיון, אבל עם בני (תיכף בן שנה) התחלתי לתת ברזל אחת ליומיים, ואז הפסקתי גם בגלל מה שקראתי בדף וגם בגלל שאכל בשמחה ובכמויות נאות הרבה עלים ירוקים, טחינה ושקדים. בגיל 10 חודשים עשינו ספירת דם (אולי אפשר גם לפני כן? לא בטוחה. יש גיל מסוים בו ניתן לבדוק ברזל בדם). היא עברה בקלות (דקירה באצבע ולא לקיחת דם מהוריד) והתוצאות היו תקינות.
רופאת הילדים המליצה לחזור עליה בגיל שנה ושלושה חודשים לוודא שוב שאין חוסרים. מעל גיל שנה כבר ניתן לתת פלורדיקס (או פלוריויטל, לא זוכרת איזה מהם מתאים לילדים) וזה כבר פחות מטריד אותי ממתן טיפות ברזל.

ממה שקראתי בדף אין המלצה אחת ומשהו בטוח, ואת צריכה לקבל החלטה שנובעת מהיכרות עם הילד שלך ולשקול את האפשרויות. יש אמהות שכותבות שם שהן לא נתנו ומצטערות על כך מאוד. אני כאמור נתתי במשך זמן קצר והפסקתי ומצטערת על כך, כך שאין תשובה אחת.

ולגבי מוצקים בכלל-
אם אני נותנת לו לגשת סתם ככה לשחק באוכל שעל שולחן אז יוצא שהוא יכניס לפה דברים שלא ממש מתאימים לגילו (לחם, טחינה,אורז עגבניה..).

אני ניסיתי לדאוג לכך שיהיה על השולחן רק מה שמתאים גם לו לאכול כדי שלא יערוג לדברים ש"אסור". את מה שאסור לו אנחנו אוכלים כשהוא ישן או שלא אוכלים בכלל (צריכת הלחם ירדה מאוד), וגם אנחנו מרוויחים מהשינוי הזה. ועל אף מה שכתוב במעלה הדף אני נתתי טחינה, שקדים, עגבניה, גם ביצים מגיל 10 חודשים. הקפדתי על אורגני כי אני מנחשת שחלק מהאלרגיות שמופיעות אצל ילדים הן לא רק בגלל המזון אלא גם בגלל שהוא לא נקי והגוף שלהם רגיש יותר. האיסור הגדול הוא על סוכר לסוגיו ועל דגנים.

תודה לך...

למה לדעתכן אסור לחם?
הקטנטונת שלי בת 7 חודשים ואני נותנת לה הכל חוץ מלחם, סוכר, דבש ובשר.
אני רוצה כבר להתחיל בשר ולחם, מה דעתכן?

האם ניתן לדלג על שלב הבקבוק?
שלום,
הקטנה שלי בת 10.5 חודשים, יונקת מלידתה ולא מכירה בקבוקים מבחירה. אני בשבוע 8 בהריון לא מתוכנן אך רצוי, ומרגישה שהחלב הולך ויורד (מחצי ליטר שאיבה ליום לתרומה ירד לפחות ממאה). בינתיים אחרי שביתה של כמה ימים היא חזרה לינוק. בבוקר, קצת פעמיים במשך היום, ובערב. אני מקווה שנגיע לגיל שנה, אבל לא אופטימית.
למזלנו, היא חובבת מוצקים מושבעת, ואוכלת יפה מאוד. כרגע רק שתי ארוחות וחצי נאמר, כי רציתי לשמר כמה שיותר הנקות. רציתי לדעת אם יש פה מישהי שהצליחה באיזור גיל שנה לדלג על שלב הבקבוק והתוספות ולעבור ישר לאוכל מוצק. אשמח לדבר עם כאלה ולקבל רעיונות וחיזוקים בקשר לתפריט.
בעיקרון הפריזר שלי מפוצץ בשאוב שאני יכולה לתת לה לעוד כמה חודשים בבוקר וערב נניח, אבל חבל לי להכיר לה בקבוק בגיל כזה.
אשמח לתובנות ועזרה,
תודה!

כן, אני, אבל זה היה בגיל שנה וחודשים.
היא קבלה דיסה בבוקר ובערב במקום הנקה

אנונימי

גם בכורתי דילגה על בקבוק ועברה ישר לאוכל.
בגיל שנה וחודשיים.
היא פשוט אכלה הכל כבר ובתחילת ההריון עם אחיה תוך שבועיים גמלה את עצמה מהנקות לילה ויום ונשארה רק עם אוכל.
לא עשינו שום דבר מיוחד בקשר לתפריט - היא אכלה כל מה שאנחנו.

שליחה על ידי מנטרה* » 11 מאי 2011, 21:25

מניקה שלום,
זה מעולה שהיא אוכלת יפה מוצקים...
היא כבר שותה מים בכוס?
אומרים שתינוק זקוק לחלב אם\ "תחליפיו" עד גיל שנה...
אני לא הייתי מתעסקת עכשיו עם בקבוקים, ואולי מנסה להשלים לה חלב אם קפוא בכוס, נגיד בוקר וערב...
את מתכננת לתת לה לינוק עד שהחלב ייגמר באופן טבעי? אולי התהליך בעצמו ייקח כחודש וחצי ואז היא "מכוסה"...
שיהיה בהצלחה ובשעה טובה על ההריון...
מנטרה.

שמחת ציון, איזו דייסה ? אני לא רוצה לתת מטרנה ודומיו. אני מכינה לה לפעמים קוואקר ביתי. השאלה אם אני אספיק בבוקר כי היא מתעוררת רעבה בטירוף (בינתיים יש חלב אז היא מתנפלת על הציצי).
מנטרה - היא שותה מים מכוס רגילה וגם מכוס פטנט, אין בעיה בעניין הזה. ניסיתי לתת לה שאוב טרי בכוס סתם בשביל הניסיון והיא לא הסכימה. אני מתכננת לתת לה לינוק עד שהחלב ייגמר כמובן. מקווה שנגיע לגיל שנה, אבל אין לי מושג מה עושים אח"כ. מה נותנים כשהיא מתעוררת מורעבת בבוקר ?
תודה לכולכן!

וגם - מה עושים כשיש ענייני מחלות ושיניים ? לא חייבים אז חלב ? או שנותנים חלב פרה ?
עד עכשיו אין לה שיניים, וגם אף פעם לא היתה באמת חולה (אולי בזכות ההנקה

?) אז אני לא יודעת איך מתמודדים במצבים כאלה, אבל חברים אומרים לי שאז הם חיים על הנקה או בקבוקים. היא היתה פעם אחת עם קצת נזלת ואז דווקא לא רצתה לינוק.

אם יש לך הרבה חלב שאוב, למה שלא תיתני לה אותו בכוס? ממש חבל לוותר, במיוחד בגיל כזה. אם אין לך כאבים ואת מסוגלת להמשיך להיניק, כדאי להמשיך גם אם נראה לך שאין חלב. באיזשהו שלב הוא יחזור.

ניסיתי לתת לה שאוב טרי בכוס סתם בשביל הניסיון והיא לא הסכימה.
תנסי שוב, כמה פעמים. מקסימום זה יישפך בסוף - ואם לא תציעי לה אותו ממילאה הוא יישפך במוקדם או במאוחר.

מה עושים כשיש ענייני מחלות ושיניים ?
מטפלים בהם בלי חלב

וכן, הם לא אוכלים הרבה בזמן מחלה. הם לא אמורים, וזה בסדר.
הבן שלי גם כן בריא למדי, וגם היה נצמד לציצי כל עוד היה יונק, בזמן מחלות ועניינים, ומאז שהוא לא - הוא פשוט מוצא לעצמו דרכים אחרות לניחומים, כשהוא צריך ניחומים, ומסתדר בלי. לא היה יום אחד שחשבתי לי "איי, אילו היה לי ציצי זמין" - בהקשר של מחלות.

שמעתי אומרות, שנשיאה במנשא מאוד חביבה על פעוטות חולים. הבן שלי פיתח לעצמו טכניקה של להתחבא בחולצה שלי (כלומר להתגנב לתוך החולצה ולהוציא את הראש שלו החוצה, כך ששנינו לובשים אותה חולצה) והוא מאוד נעזר בזה במצבי לחץ רגשיים.

כמובן שאני אמשיך להניק עד שהיא תסרב, לא משנה כמה זה יכאב לי. מהיכרותי איתה - כשלא יהיה חלב היא תפסיק מהר מאוד. כבר עברנו כמה שביתות הנקה כל פעם בזמן המחזור, ואחת חמורה בתחילת ההריון.
לגבי הכוס - אני אמשיך לנסות אם כי האלטרנטיבה היא לא לזרוק אלא לתרום לחברה שלוקחת ממני כבר חודשים רבים את רוב מה ששאבתי.
אני פשוט חוששת פרקטית איך בבוקר במקום שהיא תתנפל ברעבתנות על הציצי אני אכין לה דייסת קוואקר או חביתה ובינתיים היא תבכה?

לא היה יום אחד שחשבתי לי "איי, אילו היה לי ציצי זמין" - בהקשר של מחלות.
וואו, בהחלט יצא לי, אינספור פעמים מאז שהוא נגמל (כתוצאה מהריון). אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל, הייתי משאירה לו הנקה אחת ביום, של כמה דקות אפילו.

אני פשוט חוששת פרקטית איך בבוקר במקום שהיא תתנפל ברעבתנות על הציצי אני אכין לה דייסת קוואקר או חביתה ובינתיים היא תבכה?
אז תתני לה בינתיים קצת חלב שקדים, להרגיע את הרעב, ואחרי כמה דקות את האוכל. ואת הדייסה את יכולה להכין יום קודם,עם קוואקר עדין בלי לבשל, ואז בבוקר להוציא את הסיר מהמקרר ולחמם שתי דקות.

שליחה על ידי תמר* » 22 מאי 2011, 12:16

עזרה - הקטנטונת בת 7 חוד', התחלתי מוצקים בטעימות כבר ממזמן ונרשמה הקאה חד פעמית דווקא לאבוקדו... (באסה). אני אנסה שוב בהשך הדרך את האבוקדו, אבל בזמן האחרון, עם הכמויות ההולכות וגדלות מתגבשת לה (תרתי משמע) גם עצירות לא פשוטה, עם כאבים ובכי רב (והתדירות היא כל יום, אבל היא סובלת...)... היום אנחנו במצב של אגס לארוחה שאחרי השינת בוקר, ומרק של בטטה ותפו"א בשעות הצהריים. כל השאר יונקת ואני מציעה מים כל הזמן. הוספתי שקדיה לאגס ואמרו לי שזה יכול לתרום לעצירות אז הורדתי. שזיפים מיובשים גם עזרו לפרק את הפקק בטוסיק.
היא מאווווד אוהבת לאכול, ותמיד אני צריכה לעצור אותה ואף פעם לא סירבה לכפית. היא אוכלת מנה מאוד גדולה של המרק ותהיתי לעצמי האם הכמויות הגדולות הן אלו שגרמו לעצירות? האם לעצור אותה בכלל מבחינת הכמויות?... ומה אתם יודעים על התכשיר ABC דופיליס?... גיסתי ממליצה עליו מאוד לתינוקות שרק התחילו לאכול כמויות, אני לא יודעת כ"כ ומתלבטת.

תודה!

ומה אתם יודעים על התכשיר ABC דופיליס?...
זו פרוביוטיקה מיוחדת לילדים ולתינוקות.
שזה בעצם חיידקים שטובים למערכת העיכול, ולכן נראה לי שיעזרו במקרה שלכן.
לגבי שאר השאלות- אין לי מושג...
בהצלחה

שליחה על ידי ללו* » 13 יוני 2011, 21:50

חלבון מהחי (בשר, מוצרי חלב וחלבון ביצה) - הדעות חלוקות לגביו: הגישה הקונבנציונלית הרשמית של משרד הבריאות היא כי ניתן לתת בשר וביצים כבר בגיל 4 חודשים. גישות אחרות (נטורופטים ומטפלים טבעיים אחרים) טוענות כי חלבון מן החי כבד מדי למערכת העיכול הזעירה והחדשה, וכי עדיף להתחיל עם חלבון מהצומח.
העתקתי מהרשימה שבראש הדף.
הייתי רוצה למחוק מכאן את עמדת משרד הבריאות, כי נוצר הרושם כאילו בשאר הסעיפים (זה סעיף אחרון ברשימה) אין מחלוקת וגישת משרד הבריאות מתאימה לנאמר - וזה רחוק מאוד מהאמת.
האם זה בסדר? או שיש דרך עדיפה לתקן?

שלום
אני אם לתינוק בן 9 חודשים שהפסיק לעלות במשקל כבר בגיל 5 חודשים. החלטתי לא להילחץ מהאחיות בטיפת חלב ולתת לו את הזמן שלו.
עכשיו הוא אוכל מוצקים די יפה, ואני רוצה לתת לו מזונות עם חלבונים ושומנים שיגדל.
יש לי שאלה עקרונית: כל המזונות שנחשבים אלרגנים: חלב פרה, ביצה, מוצרים עם גלוטן וכו' - האם מומלץ לא לתת אותם לפני גיל שנה מחשש לתגובה אלרגית, או שחשיפה מוקדמת כשלעצמה יכולה ליצור אלרגיות אפילו אם התגובה בינקות היא בסדר?
והאם יש למישהי הצעות לתפריטים לתינוק בגיל הזה?

פיקי ביקרה אצלה סבתא וקיבלה ביסקוויט של מטרנה, אותו היא אכלה בשמחה גדולה. יש לי תחושה שהביסקוויט הזה הוא לא בדיוק המזון הכי מזין עלי אדמות, האם יש תחליפים אורגניים/בריאים שפיקי עשויה לחבב עקב התפצפצותם בפה? (היא בת שבעה חודשים ואוכלת כל מיני פירות וירקות בהנאה מרובה)

פריכיות אורז נשמע לי יותר בריא (למרות שבטח זה גם מעובד מאוד),
וגם פרוסת לחם שהפכה לצנים (אצלנו- 9 חוד', זה להיט).

הוריי, פריכיות אורז אורגניות אכן עושות שמח. תודה!

הי, יש לי בן (ראשון) בן שנה כבר.
הוא עדיין לא באמת אוכל מוצקים. ז"א הוא מסתקרן ומתלהב מזה, מכניס לפה, טועם, מדי פעם אפילו בולע 4 ביסים, אבל בד"כ אני פשוט מוצאת הכל מפוזר בחתיכות קטנות מסביבו. (או אחרי שעה, עדיין את אותו הביס מוחזק יפה בפה (-: )
השאלות שלי - מתי זה מוגזם, האם יש גיל בו רק הנקה אינה מספיקה עוד?
וגם, נניח,היפותטית בלבד, שיום אחד או ערב אחד ארצה לצאת ליותר משעתיים. האם אני חייבת לשאוב או שיש פיתרון אחר שלא חשבתי עליו?
כאמור בקבוק עם משהו הוא לא אוכל, ובלילה (מתעורר לינוק כל 3 שעות בערך) כשאני לא בסביבה עם כל מה שזה אומר, אני מניחה שזה יהיה לו עוד יותר קשה...

תודה לכן!

שאלה כללית: מישהי יודעת מה שורש המחלוקת היוצר פער גדול בין הנחיות משרד הבריאות בנוגע למתן מוצקים לבין דברים שקוראים במקומות אחרים?
אני מתכוונת בעיקר למה הם ממליצים על טעימות מגיל 4 חודשים, ואילו במקומות אחרים ממליצים לחכות לשישה.
תודה רבה

שלום לך,
כמה דברים:
ראשית, הפער בין העמדות לא ממש גדול. משרד הבריאות לא ממליץ על טעימות בגיל ארבעה חודשים - זה רק הרף התחתון שהוא מציב. ההמלצה היא להתחיל - מאוד בהדרגה ובכמויות קטנטנות - בין גיל 17 שבועות לגיל 26 שבועות. כלומר בין ארבעה לשישה חודשים. איך להחליט מתי בטווח הזה? לפי המוכנות של התינוק. כן, כך משרד הבריאות אומר, ומונה בתדריך כמה וכמה סימנים למוכנות.
המחקרים שמשרד הבריאות מתייחס אליהם מורים על חלון הזדמנויות בין גיל ארבעה חודשים לשבעה חודשים, שבו חשיפה מתונה לכל מיני אלרגנים עשויה לנטרל הופעת אלרגיה. ונראה לי שיש עוד סיבות.
אז למה מתנגדים לזה? גם אני מנסה מאוד להבין מזה תקופה ארוכה, אבל יש לי רק חצאי תשובות. אפרוש אותן בפנייך:
אמירה אחת שמסתובבת בעולמנו היא שחלון ההזדמנויות הנ"ל הוא השלכה של ההנקה. ממוצע ההנקה הארצי הוא בסביבות גיל שבעה חודשים, לכן תינוק ישראלי ממוצע שייחשף למזונות אלרגניים בגיל שמונה חודשים, נניח, ייחשף אליהם כבר בלי ההגנה של ההנקה, והסיכוי שלו לפתח אליהם אלרגיה עולה. הנתון הזה עלול להצטייר בטעות כאילו סתם ככה בגיל שבעה חודשים נסגר חלון הזדמנויות לחשיפה לאלרגנים. אם האמירה הזאת נכונה (אין לי מושג קלוש) ההדרכה המדויקת יותר תהיה לחשוף לאלרגנים לפני תום ההנקה, ולא דווקא לפני גיל שבעה חודשים. וההדרכה האידיאלית תהיה - הניקי כמה שיותר.
אמירה אחרת, ששמעתי בשם ש צברי (יועצת הנקה וחוקרת של המערכת החיסונית בחלב אם) היא שהרבה מהמסקנות התבססו על ניסויים בחולדות - אך המחקר העדכני מראה שאין דמיון בין המערכת החיסונית של חולדות לזו של האדם. אם הבנתי נכון, צברי טוענת שלא קיים בטבע מושג של "חלון הזדמנויות".
חוץ מזה התווית "משרד הבריאות אומר" מספיקה כדי להרתיע כמה מהמשתתפים הפעילים פה (-: משרד הבריאות אומר גם לחסן, כזכור.
בדף תזונת פליאו אחת המשתתפות תהתה בנושא זה בדיוק על איזה מחקר אזוטרי זה מסתמך, או אולי על פרשנות מסולפת למחקר שבכלל לא אומר את זה כיוון שאני כמוך, מאוד מתעניינת בנושא ורוצה באמת לשמוע על מה מבוססות ההתנגדויות (בעיקר של מי שמצוי במחקר, בניגוד אליי) מיהרתי להעתיק לשם את פרטי המחקרים הללו כפי שמופיעים בהערות השוליים של תדריך משרד הבריאות. אותה משתתפת הבטיחה לי שתבדוק את המחקרים, ואני ציפיתי למסקנותיה בסקרנות רבה, אך לצערי זה לא קרה (כבר עברו כמה חודשים).
אז יותר משאני עונה אני מצטרפת לשאלה.

ראשית, תודה על התשובה
בנוסף,כתוב פה בכול מיני דפים דווקא לא לחשוף לאלרגנים עד גיל שנה. זה ממש סותר!

זהו, זה העניין. משרד הבריאות מדבר על חלון הזדמנויות לחשיפה לאלרגנים שנסגר קצת אחרי גיל חצי שנה. אם אני מבינה נכון, ש צברי (וכמוה ודאי גם הרבה אחרים, אבל היא אשת המקצוע היחידה שממש שמעתי את זה בשמה) כופרת במושג "חלון הזדמנויות". אז אם אין חלון הזדמנויות שעומד להיסגר - אז ברור שכמה שיותר מאוחר המערכת תבשיל יותר, ואין למה למהר. אז למה מחקרים כן מראים כאילו יש חלון הזדמנויות? לזה אני מנסה ללקט תשובות ואלו התשובות שהצלחתי לקבל מכל מיני אנשים:
א) נראה שיש חלון הזדמנויות שנסגר פשוט כי אותם תינוקות שנצפו מפסיקים לינוק בסביבות גיל חצי שנה ואז הנטייה שלהם לפתח אלרגיות עולה.
ב) משרד הבריאות הוא מוסד מושחת, טובת הציבור לא לנגד עיניו ולא לנגד עיני כותבי אותם מחקרים שמעניין מי מימן אותם.
ג) עורכי המחקרים טעו כי השליכו ממערכת החיסון של חולדות על מערכת החיסון האנושית.

אז ברור שכמה שיותר מאוחר המערכת תבשיל יותר, ואין למה למהר.
זה לא כזה ברור. ברפואה אני ממש לא חזקה, אבל אני יודעת שבפסיכולוגיה התפתחותית, יש דברים שיש בהם "חלונות", ויש משמעות להתחלה מוקדמת.
דוגמא אהובה היא למשל גמילה מחיתולים, עדיף בלידה מכול רגע אחר כך.
עניין החשיפה במקביל להנקה נשמע לי מאוד סביר (שוב, באוזני הבלתי מקצועית בעליל).
השאלה המתבקשת בהמשך היא, האם יש נזק בחשיפה מוקדמת, כמובן לדעת התומכים בדחייה?

אז ברור שכמה שיותר מאוחר המערכת תבשיל יותר, ואין למה למהר
התכוונתי לדעת אלה שטוענים שאין חלון הזדמנויות שנסגר בגיל שבעה חודשים.

האם יש נזק בחשיפה מוקדמת, כמובן לדעת התומכים בדחייה?
בוודאי. הדף הזה, למשל, מלא באזהרות מחשיפה מוקדמת.

אז אם יש נזק, למה משרד הבריאות לא מזהיר?
זאת שאלת תם?
הייתי מנחשת שבעידן הרפואה המתגוננת הם כן יזהירו...

בני בן חצי שנה, התחלנו טעימות של ירקות טריים ומבושלים, פירות ומרק עוף (החל מגיל 4 חודשים וחצי). הקטנצ'יק מאד אוהב לאכול, פותח את פיו כגוזל קטן המחכה שאמא ציפור תאכילו.... הוא מביע מורת רוח כשמפסיקים לו את ההאכלה ולכן מתחילת הטעימות קיבל מנות של 8 ואף 10 כפיות ל"טעימה" (ויש שתי טעימות ביום) במקום שתיים. פחות או יותר מאז תחילת מתן המוצקים- היציאות הפכו להיות נדירות. בין פעם בשבוע לפעם בעשרה ימים. כשכבר יש יציאה אז היא דביקה ו... הרבה יותר מוצקה אך בהחלט זה נראה לי סביר ותקין. השאלה היא האם התדירות גם היא סבירה (ראוי לציין שאני מניקה הנקה מלאה פרט למזון המוצק) בהתחשב בעובדה שתינוקי לא מתלונן/ לא נראה סובל/ לא מקטר בהקשר לכך.

עולם חדש מופלא- האם ניסתם את ה ABC דופילוס לבסוף?
אשמח לשמוע דעתכן ונסיונכן (:
יום גשום וחמים שיהיה לכן

לגבי חשיפה מוקדמת ומתי להציע, מניסיוני עם שלושת ילדי, רצוי לנקוט בזהירות ולא לחשוף מוקדם מדי, אך מצד שני, אם יש תינוק שמשתוקק לאכול יותר, רצוי לאפשר לו. אני הרגשתי שעם אחד הילדים פיספסתי סוג של חלון בו הוא היה מוכן לאכול מתוך זהירות יתר, ואחר כך לקח לו הרבה זמן להתחיל לאכול ממש. בילד אחרי, אפשרתי לו ללכת בקצב שלו ולפי העדפותיו והוא אוכל יפה ובכייף.

הי בית בכפר. איזה קטע- במקרה נכנסתי לכאן בדיוק כששאלת אותי...

אין לי מושג לגבי תדירות היציאות, אני רק יכולה להגיד שהמעבר למזון מוצק מלווה בד"כ בכל מיני שינויים בתדירות ובמרקם הקקי.
לפי מה שאת מספרת זה לא נשמע מדאיג, אבל חשוב לציין שאני ממש לא סמכות, רק אימא עם קצת יותר ותק ממך.

לגבי הפרוביוטיקה-
אכן ניסינו, ואני ממש ממליצה. בעיקר בתקופה שמע' העיכול מתמודדת עם חידושים על בסיס יומיומי. הפרוביוטיקה מוסיפה הגנה וחיזוק.
אנחנו עדיין נותנים לו מידי פעם (אם משלשל/מצונן וכו'), ומקפידים את ה- ABC.
ראיתי כל מיני כאלו שיותר דומים לשוקולד, אבל לדעתי הם מכילים כל מיני זוועות שעדיף לא לאכול.

בהצלחה.

הי, הרבה זמן לא כתבו, מנסה לחדש את הדף...
יש לי תינוק חדש בן 5 חודשים. שוקל 7.200 ועולה יפה במשקל מהנקה בלבד.
בחודש האחרון מתעורר בלילה כל שעה כדי לאכול, כל נסיון לתת מוצץ או להרגיע על הידיים לא עובד.
גם במהלך היום אוכל די הרבה.- 3 פעמים בשבוע שותה בקבוקים שאובים לפרקי זמן קצרים שבהם אני עובדת.
התחלתי לתת אסידופוליס כדי אולי להקל על הבטן והתחלנו טעימות של תפוח,בטטה,אגס ועגבניה.
אני חוששת שאולי החלב כבר לא משביע אותו? המעבר למוצקים די איטי הוא לא מאוד מתעניין ולא ממש יודע מה לעשות עם האוכל בפה.
האם יכול להיות שהוא כבר לא מסתפק בחלב? מה אפשר לתת כתוספת (טבעית כמובן)?
סבתא מציעה להוסיף קורנפלור לחלב וה ממש לא נראה לי.
או אולי זה צורך רגשי כלשהו? אני כבר די עייפה גם מהלילות הקשים ,גם מהשאיבות המרובות ואני ממש לא רוצה עדיין להפסיק להניק
רעיונות יתקבלו בברכה....

בחודש האחרון מתעורר בלילה כל שעה כדי לאכול
כלומר בערך מתחילת יוני? אז נשמע לי הכי הגיוני שהוא דואג לא להתייבש בחום הזה.
הכול אצלכם נשמע תקני ונורמלי ביותר @}
גם עם המוצקים זה בסדר - לאט לאט, ברוגע (-:

האם מישהו יודע איך לחדש את קישורים המעניינים שבראש הדף?

הקטנה כבר בת 10 חודשים - יונקת מלא בהנאה מרובה ומנשנשת בין הארוחות ירקות ופירות בשמחה. בסך הכל היא מאושרת ונראה שהיא שבעה... בימים האחרונים אני שואלת את עצמי אם לא צריך קצת לעשות סדר בזמנים ובכמויות שהיא אוכלת.. אין לה ארוחות מוגדרות - בוקר, צהריים, ערב... אני משתדלת לתת לה פירות כשהיא מתעוררת משנת הבוקר שלה ואח"כ היא אוכלת כשאנחנו אוכלים - לפעמים יותר ולפעמים פחות. יש לציים שגם אנחנו לא וכלים מסודר - ארוחת ערב בדרך כלל אנחנו אוכלים אחרי שהיא נרדמת. אולי הגיע הזמן לשנות משהו? את ההרגלים שלנו אולי? אולי בשלב הזה זה לא כל כך קריטי עבורה? מה אתן אומרות?

לפי דעתי אין כאן איזו תשובה ברורה. זה מאוד משתנה ממשפחה למשפחה וההרגלים שלה.
אני אישית כן מחפשת את השגרה ואז האינסטינקט הראשוני שלי הוא להגיד שזה טוב ונכון יותר לאכול בארוחות מסודרות. (האמת שאני חושבת שזה גם הרגלי אכילה בריאים יותר לגוף.. אבל אולי זה פחות משמעותי בגילה).
גם אנחנו היינו אוכלים ארוחת ערב אחרי שהקטנה הייתה הולכת לישון, אבל אז סביב הגיל הזה (שנה) החלטנו שנסדר את הארוחות לפי השעות שלה. ונאכל יחד כמשפחה. ההחלטה באה יותר מהמקום שזה פשוט כיף לנו לשבת יחד ולאכול יחד. ילד שאוכלים יחד איתו, שרואה את אמא ואבא אוכלים מאכלים מגוונים ונהנים, זה מדרבן אותו גם להתנסות במאכלים. בנוסף בהמשך זה הופך להיות פשוט עיסוק נחמד, עורכים יחד את השולחן... בקיצור אלו היתרונות שאני רואה באירגון סדר בארוחות ולאכול יחד כמשפחה.
אבל שוב אני חושבת שזה חיובי אם זה מגיע מתוך רצון והרגלים גם של ההורים.

הי בשמת! "פגשתי" אותך כאן הרבה באתר. מקווה שהגעתי למקום הנכון אם לא "תפני"אותי בבקשה... התינוקת שלי בת חצי שנה פלוס, יונקת מלא, לפני כמה שבועות התחלנו מוצקים כמו בטטה דלורית וכו', הבעיה שממש קשה להאכיל אותה, לפעמים היא נהנית לאכול אבל זה שעות לאיזה כפית שתיים, אז חשבתי לדלל את זה במים ולשים בבקבוק. רק שעד היום היא לא יודעת מה זה בקבוק, ומקריאה בדפים שונים לא הבנתי אם בגיל הזה עדיין יש מניעה לתת בקבוק ואם כן איזה דרכים נוספות יש חוץ מבכפית. תודה רבה מאד!

אני לא בשמת, אבל יש לי שאלה אליך:
איך אפשר לדעת מתי התינוקת בשלה לאכול יותר מכפית-שתיים?

(גילוי נאות: יש לי ארבעה ילדים וכל אחד מהם התחיל לאכול (ולא רק לטעום) בגיל אחר.)

[תרגום של בשמת מהאנגלית של הסמארטפון]:
אני באמת לא יודעת, לכן אני שואלת. כי אני מפחדת שאולי מפני שאין לי מספיק סבלנות היא לא תאכל מה שהיא צריכה. כי כולם שואלים אם אנחנו נותנים לה אוכל ואני מרגישה שאני לא חושבת אותה מספיק לאוכל ובכמויות שצריך, כמו שקראתי ואמרו לי. לא איכפת לי אם היא תקח את הזמן שלה, אני רק לא רוצה שהיא תפספס ויטמינים חשובים וכו', לכן חשבתי שאולי כדאי לנסות בבקבוק.
תודה רבה!

לעניין המוצקים, מרשה לעצמי גם להוסיף:
הבעיה שממש קשה להאכיל אותה, לפעמים היא נהנית לאכול אבל זה שעות לאיזה כפית שתיים
נו, ברור! היא בכלל עוד לא בשלב האכילה, היא בשלב הטעימות. זה עולם אחר לגמרי.
"טעימות" פירושו הסתגלות למזון מוצק.
כי לפני שהבנאדם מתחיל לאכול, הוא צריך לעבור קרוב ל-20 שלבים בדרך.
חלק מהשלבים הם: לראות, להריח, לגעת, למעוך, ללבוש (כלומר, למרוח על הגוף והשיער), ללקק, להכניס לפה, לירוק (שלב חשוב ביותר!), ללעוס (ולירוק), לראות מישהו אחר אוכל את זה... ורק בסוף לבלוע.

תשימי לב שגם בתור מבוגרים, אם אנחנו נתקלים באוכל חדש לחלוטין, אנחנו נעבור לפחות דרך חלק מהשלבים האלה, רק שזה יהיה תהליך מהיר, אולי אפילו כמה שניות, ולפעמים אנחנו כמעט לא שמים לב שאנחנו עושים את זה.
לתינוקות זה לוקח ימים ושבועות, וזה נורמלי.

יונת שאלה: מתי אפשר לדעת שהתינוק בשל לאכול יותר מכפית או שתיים?
תשובתי: כשהוא עושה את זה באופן סדיר

איזה דרכים נוספות יש חוץ מבכפית.
ביד.
חד משמעית, בעיני זו הדרך הטובה ביותר. כבר פגשתי מספיק תינוקות שהוגדרו על ידי הוריהם כ"בעייתיים עם מוצקים", וכשחפרתי קצת גיליתי שהכפית היתה הבעייתית, ולא התינוק.
ההגשה ביד מאפשרת לתינוק לעבור בנוחיות דרך השלבים המקדימים של התרגלות למזון (מגע, מעיכה, רחרוח, לבישה וכו').
היא נותנת לתינוק שליטה בתהליך, וזה חשוב.
היא מאפשרת למידה של האכלה עצמית, פיתוח מוטוריקה עדינה וכל הג'אז הזה.
היא מורידה ממך את העול של לשבת אתה, לצפות ל"תפוקה" ולהשתגע מהקצב שלה - את מגישה לה את האוכל, נשארת בסביבה, ופנויה לאכול או לעסוק בענייניך. בתום פרק זמן סביר (רבע שעה, חצי שעה, כשגמרת לאכול / לשטוף כלים / לבשל / לנקות ארון לפסח / כשהגיע הזמן ללכת) את אוספת את האוכל, מנקה וזזה הלאה.
וזה הרבה הרבה יותר כיף.

או, בניסוח יותר מחודד: הכפית גוזלת מהתינוק את כל זה.

מבחינתי, כל אוכל הוא "אוכל אצבעות". כולל ירקות מבושלים, יוגורט, חומוס, הכל.

"תוהה לגבי בקבוק", אני אנסח את השאלה אחרת: איזה סימנים יכולים להראות שהתינוקת עדיין לא בשלה ליותר מאשר כפית-שתיים?
(בהנחה שאנחנו פוסלים סימנים כמו אות משמיים או מאדם סמכותי.)

לגבי התחלת מזון מוצק, בדיוק לפני כמה ימים קראתי מאמר מעולה בנושא, רגע, תיכף אחפש.
מצאתי! אצל ד"ר מרקולה
(אם לא מצליחים להיכנס, פשוט צריך לעשות מנוי חינם על העלון שלו. אפשר לבטל אותו מייד אחרי שקוראים את המאמר...).

זה ממש מאמר מעולה שמסכם את החומר מצויין.

על רגל אחת: להמנע מבקבוקים, להמנע מ"מזון תינוקות" מעובד או בבקבוק, אלה שיטות שנועדו לפני כמה עשרות שנים לפיטום תינוקות כדי לגמול אותם מהר.
מה כן?
לתת לתינוק אוכל בגודל שהוא יכול לתפוס ביד בעצמו, ולתת לו להתנסות איתו ולעשות מה שהוא רוצה. עד גיל שנה עיקר המזון של התינוק הוא עדיין ההנקה, והאוכל בגדר טעימות, היכרות עם מזונות, התיידדות איתם, ובעיקר: עניין חברתי. לשבת עם כולם בארוחות ולשלוט בעצמו במה שהוא אוכל, כמה, איך, מתי.
לא לספור כפיות.
בזכות זה שלא נותנים כפיות.
לבלות שעות על כמה כפיות? זה נשמע ממש לא טוב. את בטוחה שהיא באמת בשלה לאכול? אין לה רפלקס יריקה יותר? היא יושבת כבר? היא לא דוחפת עם הלשון החוצה את האוכל?
אין שום ערך תזונתי או כל ערך אחר במתן כפיות מדוללות במים בבקבוק... למען האמת זה נשמע לי כמו משהו שאני לא הייתי מוכנה לאכול S-: לדעתי הייתי מקבלת מזה הפרעת אכילה... אוכל צריך להיות כיף, ולא צריך להקדיש לארוחה כל כך הרבה זמן.
אפשר לתת שתי קוביות קטנות (בגודל שמתאים לאצבעות ולפה הקטנטן) של בטטה מולה, ולתת לה לעשות בהן מה שהיא רוצה. לידה את יכולה לאכול קוביות קצת יותר גדולות מאותה בטטה (אני עושה בטטה בטוסטר אובן בקליפתה, יוצא מעדן אלוהי), ולהדגים לה איך אוכלים אותן באצבעות. תרצה, תאכל. לא תרצה, לא תאכל. ואז יאללה, לפעילות הבאה. אם היא לועסת ובולעת את שתיהן ומתלהבת וטעים לה ומסמנת שרוצה עוד - את חותכת משלך עוד חתיכה-שתיים ונותנת.

ותודה לתמרוש שהזכירה ששמי בשמת בלי שום ו"ו (על משקל "ענת" למשל).
וכמובן מסכימה עם כל מה שתמרוש רוש ויונת כתבו.

הי בשמת! (בפתח!!...)
פתחתי את הדף שלך ממה חדש פתאום לפני איזה שבועיים וראיתי שענית לי תשובה באריכות. ממש ממש תודה (סוף סוף יש לי מקלדת בעברית) וגם קראתי את הקישור שצירפת. נרגעתי והבנתי כמה דברים, אז שוב תודה רבה על הארת העיניים!
אם כי עכשיו יש לי שאלה על היציאות שלה, אני יכתוב בדף מתאים אם יש לך מהארה גם לגבי זה אשמח לשמוע.
וסתם לגבי הבקבוק האמור - את לא נתת לילדייך בכלל, גם לא כדי לשתות מים וכאלה בשום גיל?
תודה

שלום!
ביתי בת הכמעט 8 חודשים , "אוכלת" מזון מוצק קרוב לחודשיים, בטעימות קטנות ולא כל יום.
מדובר בבטטה, דלעת, גזר דלורית, תפוח מרוסק, ואבוקדו (קצתת מלפפון שהיא מנקרת)
היא ממש אוהבת לאכול (לפי החשק כמובן, ואבוקדו ותפוח מנצחים בגדול) ועיניה יוצאות מחוריהן כל פעם שהיא רואה את הצלחות שלנו ואני ממש רוצה להוסיף לה עוד דברים ולתת לה יותר - כשהיא מעונינת. הבעיה היא, שהחל מאז תוספת המזון - היציאות נהיו ענין מסובך,
עד אז היה לה כמה פעמים קקי ביום, ללא מאמצים מיוחדים. בתחילת ההוספה - הבטטה היתה סבבה, ואז אחרי כמה ימים הוספנו דלעת, ו - עצירות - כלומר במובן של אין יציאות, איזה כמה ימים, אז הפסקנו, והיציאות חזרו, הוספנו גזר, והיה בסדר (חוץ מזה שיצא בטיטול, והוספנו כהכה עוד דברים אבל איפשהו היציאות המשיכו לתעתע, בממוצע יש לה יציאה אחת, אחת לכמה ימים או שבוע בד"כ יציאה עסיסית ולפעמים קטנה לפחות פעמים ביום היא עושה קולות של יציאה ומנסה אבל שום דבר. לדעתי היא גם פחות רגועה מאז, יונקת המון בעיקר בלילה, אבל מצד שיני היא שמחה ופילה ועסוקה ואין ממש משהו "נורא" אז סחבנו עד עכשיו והחלתטי לשאול מה לעשות, האם זה נורמלי וכל עוד היא לא ממש סובלת זה בסדר ואמור להשתפר עם הזמן? אפשר להודיף לה עוד אוכל? לעצור הכל ולהתחיל מהתחלה מזון מזון לבדוק מה גורם? כמה ימים? בקיצור - לא יודעת מה לעשות. אצמח לעצות מנוסות.
שכחתי לציין גם שבערך מאותה תקופה אולי קצת לפני התחלתי לקחת אומגה 3, פרוביוטיקה, ופורמולת צמחים אבל גם בשבועות שלא לקחתי (איזה פעמיים, לא היה שינוי כך שלא נראה שזה מזה
תודה רבה לכולם ושבוע מקסים!

וסתם לגבי הבקבוק האמור - את לא נתת לילדייך בכלל, גם לא כדי לשתות מים וכאלה בשום גיל?
הי אמא של פיצית!

אני באופן אישי השתמשתי בבקבוק ממש קטן עם פייה של כוס (כזאת שאפשר להפוך וזה לא נשפך ממנה) בתור בקבוק מים.
כשהקטנה שלי היתה קטנה בדיוק המציאו את בקבוקי מי עדן הקטנטנים האלה עם הפקק המסתובב בגודל רבע ליטר, ואז היינו קונים כאלה, ורוב הזמן ממלאים אותם מהבריטה בבית. זה היה בקבוק מאוד שימושי לקטנטנים.
אבל חוץ מעניין בקבוק המים, שעד היום אנחנו הולכים עם בקבוק מים לכל אחד מאיתנו, לא היה לי צורך בבקבוק.

אבל זה כמובן מאוד אישי. יחד עם זה, שאלת לגבי, אז זו התשובה.

עד אז היה לה כמה פעמים קקי ביום, ללא מאמצים מיוחדים
זה קקי של תינוק יונק.
כשמתחילים מוצקים, גם הקקי הופך להיות יותר מוצק. וגם, מזונות שלא מתעכלים יוצאים בקקי בשלמותם... זה קלאסי.

דברים שגורמים עצירות או אי שקט הם אולי דברים שהיא רגישה אליהם באיזושהי דרגה.
אז מציעה לא לתת אותם ולחכות חודש עד שנותנים אותם שוב.
זו אחת הסיבות שכדאי להתחיל מזון חדש בכמה ימים שבהם נותנים רק אותו. ככה את יכולה לדעת איך היא מגיבה לכל מזון. אם רע - מסלקים מהתפריט ומנסים שוב רק כעבור זמן.
אומגה 3 ופרוביוטיקה - נפלא.
מומלץ בכל מקרה, ונהדר שמשהו עובר אליה דרך ההנקה.

שלום לכולם,
האם תוכלו להאיר את עייני?? אני אם מניקה מזה ארבעה חודשים, תמיד אמריתי לעצמי שאני יניק לפחות עד גיל חצי שנה, עוד מעט ילדי יתחיל לטעום דברים חדשים ואני מתרגשת מהמעבר, בכל המאמרים שקראתי והאנשים שדיברתי , כולם ממלצים להמשיך לתת לילד בהתחלה בקבוק של תחליף חלב אם בבוקר ובערב ובהדרגה עד גיל שנתיים לפחות להפחית אם הבקבוק עד שהוא נגמל לגמרי. הייתי רוצה לדעת האם יש תחליף למטרנה או לסימילאק? ממש לא הייתי רוצה לתת את זה לילד שלי.. השאלה בעצם היא אם יש תחליף למטרנה ולחלב אם?

לא הבנתי את השאלה שלך, מה זה אומר לתת "בהתחלה"? בהתחלה של מה?
אם את מדברת על ההתחלה של המעבר למוצקים, במקביל להפסקת הנקה, אז בהתחלה תצטרכי הרבה יותר משני בקבוקים ביום. לוקח בדרך כלל הרבה זמן עד שאוכלים כמויות רציניות של אוכל מוצק. בדרך כלל לא לפני גיל שנה, וגם זה לא בטוח.
בכל אופן, למיטב ידיעתי תחליפי חלב אם כמו מטרנה וסימילאק הם התחליף הטוב ביותר לחלב אם. לא נראה לי שיש תחליף לתחליף (-;
אבל אין איזה משהו מיוחד שקורה בגיל שנתיים. אם הילד כבר אוכל כמויות גדולות, של אוכל בריא, אז זה לדעתי עדיף על תחליפי חלב גם לפני גיל שנתיים.

אגב, אפשר לשאול, אם
ממש לא הייתי רוצה לתת את זה לילד שלי
למה בעצם את רוצה להפסיק להניק (אם הבנתי נכון)?

טור נחמד על ראשית אכילה:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/907/ ... 479&loc=11