מצטרפת חדשה

[מצטרפת_חדשה*]

שלום לכולם !

יש לי מליון שאלות "טבעיות" להריון ולידה בריאים וטבעיים. בתור התחלה שאלה ראשונה :
איך אפשר למנוע חתך/קרעים/תפרים שהיו מנת חלקי בלידה הראשונה שלי ?? אני בשום אופן לא מוכנה לעבור את הסיוט הזה שוב ...
כל עיצה תתקבל בברכה

[תוספות_יוםטוב*]

ברוכה הבאה!
(עצות על תפרים אין לי - אבל הנה הפרח המסורתי: @} )

[בשמת_א*]

דווקא באתר אמנות הלידה תוכלי למצוא המון מידע על שאלתך, גם במדור המאמרים וגם בפורום הדיונים שם.
חפשי: אפי-נו , תנוחות בלידה (למשל, על הברכיים), שמן למסאז' בלידה, מיילדת טובה שיודעת לעשות עיסוי פרינאום טוב בלידה ולעזור לך להוציא בלי חתך או קריעה.

[ענת_גביש*]

התנוחה. להשען קדימה על הברכיים, ובעצם אולי הכי חשוב מיילדת טובה. איפה תלדי?

[יעל_כ*]

מומלץ בחום ועובד אצל הרבה שאני מכירה וגם אצלי (מתוך הספר "טבעי ללדת") : מסז' 4-6 שבועות לפני הלידה עם שמו נבטי חיטה באיזור הפרינאום, וגם בזמן הלידה. בצירי לחץ אורי פשוט "החליק" החוצה מבלי לעשות נזקים גדולים לסביבה (זה המוטו שלו עד היום)

[מצטרפת_חדשה*]

אז ככה :
ל תוספות יוםטוב : תודה על הפרח
בשמת א : תודה על העיצות , אני אכנס לאתר הזה לבדוק ...
ענת גביש : אני כנראה אלד בבית חולים ולא בבית. לידה שעברה היתה ב"הדסה הר הצופים" בירושלים.הצוות שם באמת נחמד , אך ילדתי על מיטה בשכיבה מה שמגביר את הסיכוי לחתך ולבעיות למיניהן... האם את חושבת שישתפו איתי פעולה ללדת בכריעה או פוזה טבעית אחרת ?
אני רוצה כאילו להכניס את הטבעי לבית החולים.
יעל כ : יש לי את הספר הזה ובאמת אני מתכוונת לעשות עיסוי וכו' .. האם מישהי יודעת מה יותר אפקטיבי : עיסוי או מכשיר אפי-נו ?

בקיצור אני מודה לכם ומקווה לשמוע עוד רעיונות / עיצות וחוויות...

יום נפלא!

אני

[בשמת_א*]

טוענים שהאפי-נו יותר אפקטיבי, אבל יש על זה המון דיונים ומידע באתר אמנות הלידה. תעשי חיפוש על אפי-נו, אפי נו, פרינאום.

[ענת_גביש*]

הי מצטרפת, בהחלט אפשר להכניס את הטבעי לבית חולים. באיזה תלדי?
אני ילדתי ככה,עם כל מה שבאתי איתו ובלי שום דבר שלא רציתי ואת גם יכולה. המיילדת היתה בטוחה שהיא הולכת לקבל לידה בעמידה וממש התאכזבה כשעליתי למיטה בסוף.
לידה בבית חולים יכולה בהחלט להיות מצויינת, וגם שלך.

[מצטרפת_חדשה*]

וואו , כמה אני קוראת לאחרונה על הלידה ומה שמסביב ...
ואני רק בשבוע ה20 !
נראה לי שקצת הגזמתי , במיוחד לאור העובדה שזו לידה שניה ולא ראשונה!
אבל כל הזמן אני אומרת : אם ידעתי את כל הדברים האלו בהריון הקודם הייתי חוסכת לעצמי הרבה כאבים מיותרים...למה רופאי הנשים כאלה רדומים ???
לא מייעצים שום דבר מעבר לבדיקות שכתובות להם מראש ...
ממש חבל ...וחבל שאין שינוי בגישה ... רק שינוי במודעות האמהות הטריות (שזה גם משהו !)
טוב , די לקטר !
מה שמפחיד אותי בבית חולים הוא : שלא ישתפו איתי פעולה עם תנוחות מתאימות ... שמנים וכו'...
אני אלד כנראה בהר הצופים בירושלים

[מצטרפת_חדשה*]

אתמול החלטתי שאני מגזימה במחשבות על הלידה ... ולא חווה את התהליך ... אז החלטתי להפנות בינתיים את המחשבות לעבודת יד , אמנות וכו'..
סריגה , עיצוב מחודש של בגדים ישנים ומשעממים(זה תחביב שלי בין היתר..), אז יש לי כבר כמה פרויקטי עיצוב בבית שאני מקווה יסיחו דעתי מדאגות התפרים
שבעזרת השם לא יהיו יותר בשום לידה שתבוא ....

[ענת_גביש*]

מאפשרים דולה (תומכת לידה) בהר הצופים? (סליחה שהפרעתי לך בסריגה).

[יעל_זלאיט*]

אני כל כך מזדהה - זכרונות....
לידה ראשונה - חתחו!
לידה שניה טבעית לחלוטין ללא חתך וללא קרעים.
לידה שלישית בבית ללא קרעים.
תנוחה? שלווה, הרפיה, וכל העצות הטובות שכבר קבלת, ואמון בתהליך!

[מצטרפת_חדשה*]

בלידה הראשונה היו איתי אמא שלי ובעלי. שניהם "דולים" מאוד טובים. ואיפשרו לי 2 אנשים , אז יצא טוב כי לא רציתי לוותר על אף אחד מהם.
ענת, הלוואי שהיית מפריעה לי בסריגה!
אני עובדת 9 שעות כל יום נטו בתכנות מחשבים ואז רצה הביתה לבת המקסימה שלי ב-15.30 ועד שהיא ישנה (8 בערך) אני לא עושה כלום חוץ מלבלות איתה (שזה כיף חיים , למרות שבהריון זה יותר מעייף מככה סתם), ואז הזמן המועט שיש לי , אם יש לי כוח אני מתעסקת במשהו אמנותי כדי להפסיק לחשוב יותר מידי...
כבר הודעתי לבעלי שהתכונן לעיסוי הפירינאום ושיתחיל לקרוא גם ספרים טבעיים חוץ מדר' בר ... יש לי כמה ספרים טובים + מאמרים מהאינטרנט בכמויות!
הלואי שיהיה טוב...

[מצטרפת_חדשה*]

שאלה נוספת :
יש לי ילדה בת 3 + , היא עדיין לא יודעת רשמית ש"יש לאמא תינוק בבטן", אך מתחילת ההריון היא שינתה גישה ב 180 מעלות בנושא תינוקות.
לפני כן , תינוקות היו "שקופים" בעיניה , היא לא הגניבה לעברם מבט קל , ובטח לא נתנה להם לשחק איתה , כי הם לא מבינים כלום!
גם עם חלק ילדים בגילה היא בחרה לא לשחק כי הם לא מבינים עניין כמוה , רק עם גדולים היא היתה מרגישה בנוח לדבר ולשחק(התחילה לדבר מגיל שנה)
ופתאום קצת לאחר שהתגלה לנו על ההריון , היא פתאום התענינה בתינוקות , שיחקה עם בובות "תינוקות" וכיום יש לה בובה קבועה שקוראים לה "התינוקת טל".
ורצתה לטייל עם בת דודה שלי בגלל התינוק שלה , למרות שמאותו התינוק היא היתה מתעלמת באופן מופגן ומוחלט...
חשבתי שאיזה יופי , הענינים מסתדרים לבד! פתאום היא אומרת שהיא גם רוצה תינוק (היא היחידה במעון שהיא בת יחידה) ואמרתי לה שכשתהיה בגן יהיה לה גם תינוק. כי אני אמורה ללדת באוקטובר.
הבעיה נראה לי מתחילה כשאנשים מתחילים לראות את הבטן ולדבר על ההריון והיא נמצאת לידי אך היא רשמית לא יודעת כלום וזה יוצר או קונפליקט או חוסר אמון , כי בתת מודע היא ידעה את זה ובמודע אף אחד לא אומר לה , ופה מתחילות התנהגויות של תשומת לב כמו בכי פתאומי סתם ככה בלי סיבה.
נראה שהיא כועסת עלי למרות שאנחנו חברות מאוד טובות , ומבלות כל דקה פנויה יחד.
חשבתי להגיד לה רשמית ש"יש תינוק בבטן" ולדבר איתה על התהליך וכו ...אבל נדמה לי שזה גורם לציפיות מיותרות כאשר יש עוד זמן רב ללידה.
מצד שני , היא ילדה מאוד חכמה ויכולה להבין עניין ואז ממש נוכל לשבת על התהליך וזה אולי ירגיע אותה יותר , מצד ראשון אולי זה ילחיץ אותה הידע הזה.
בקיצור , לא יודעת מה עדיף : להגיד או לא להגיד (זאת השאלה!)

[מצטרפת_חדשה*]

איזה בלבול !
מחכה לעיצותיכם....

[תבשיל_קדרה*]

לספר. לספר.

הם כל כך מבינים - שלדעתי זה ממש זלזול, שלא לומר עלבון, לא לספר.
מה שאנחנו מספרים זה שיש תינוקת בבטן.
לאחרונה, הם התחילו להגיד כל מיני "אמאגילה של דולב, אבאערן של הדס", ואני מזכירה (פעם-פעמיים, ואח"כ הם המשיכו לשחק עם זה לבד) שגם ההפך נכון - גם "אמאגילה של הדס" וכו'. אתמול סיפרתי שגם "אמאגילה של התינוקת". חשבתי שיש טעם להראות שהתינוקת ב"מעמד" זהה לשלהם.

[ענת_גביש*]

גם אני אומרת לספר, כי היא כבר יודעת, אבל לא יודעת...
אצלינו היא שאלה אותי! כשעוד לא היתה בטן ואף אחד לא ידע. ועוד לפני השאלה התחילה פתאם להתנגח לי בבטן במכוון.
וכשכבר ידעה ממש ירד לה כל העניין מזה, עד שהתקרב מועד הלידה ודיברנו על זה גם הרבה, והיא השתתפה. (היתה אז בת ארבע).

[אביב_חדש*]

מצטרפת לקודמותיי. לספר כמה שיותר מוקדם. ילדים מרגישים שיש "סוד" בבית. זה מגדיל את הפחד שלהם מהלא-נודע. עוברים יחד את התקופה הארוכה, אין מה לעשות.

[עדי_יותם*]

גם אני אומרת, לספר. בפרט בגיל הזה. אבל כבדרך אגב, לא באיזושהי שיחה רשמית. ולתת לה להוביל - אם יהיו לה שאלות, שתשאל. לא צריך להציף במידע.

[יעל_זלאיט*]

יש ספר מאד מתוק שנקרא "בבטן של אמא" מלא הומור.

[מצטרפת_חדשה*]

זה באמת מה שאני מרגישה , מין "רמאות" , במיוחד שאנחנו מדברות על הכל , ואני מסבירה לה דברים בגובה העינים.
האמת שכבר אמרתי לה חלקית.
אמרתי לה שבגן(שנה הבאה, כי עכשיו היא במעון) גם לה יהיה תינוק (כמו שאר ילדי המעון) , ודיברנו לעומק על איך יהיה , והיא כבר אמרה שהוא יישן בחדר שלה והיא תשמור עליו שלא יפחד בלילה.
וגם אמרתי לה שכשיהיה לאמא בטן ע-נ-ק-י-ת ("ככה" ענקית , הדגמתי לה) , אז סימן שהתינוק כבר התפתח ומוכן לצאת ואוויר העולם ולפגוש אותנו.
נשאר רק להגיד לה שטכנית כבר עכשיו התינוק בבטן , פשוט יש לו עוד הרבה זמן לגדול ולהתפתח עד הלידה.
בקיצור , מעודד מאוד שיש קונצנזוס על כן לספר לה , כי היו לי המון לבטים בנושא.

אעדכן אתכם ...

[מצטרפת_חדשה*]

אז אמרתי לה אתמול...
שאלתי אותה : " מה דעתך על הבטן שלי ? מה יש בה ?"
והיא ענתה לי בטבעיות וידענות : "תינוק!"
אז ראיתי שזה זורם טוב ודיברנו על זה קצת ... וזהו...
מקווה שלא יהיו לה תגובות נגד יותר מאוחר ...

[פלוני_אלמונית*]

האם יש נשים שעושות ומלמדות בעצמן כיצד מבצעים את העיסוי הפרינאום?

[רוזה*]

בוקר טוב לכולם !
אני מצטרפת חדשה מחיפה , נהניתי מאוד מהמפגשים שלכן .
תמונות מהמפגש האחרון 19.10 נמצעות אצלי לכן אם אקבל כתובתכן אוכל לשלוח לכן .
ביי רוזה .

[Manty_T*]

Just wanted to join in on the 'how not to tear' discussion.
I know that midwives and others have many of 'tricks of the trade' for not tearing, which you could try, but I just wanted to add a different perspective..
I would suggest tuning inward and working out for yourself why you fear tearing. Have you had a bad experience. Can you try to figure out why it happened?
I believe that the fear in it self is often the cause, so rather than spending hundreds on the Epi-no (sorry, it just doesn't sit well with me ) you could try working through your fear and try to eliminate it.
Another thing is that sometimes the body really needs to tear for a safe and healthy birth. Rather than focus on the tearing, I think you should make sure that you get to chose the birth position according to what feels right to YOU. Don't let anyone TELL you how or when to push. Just stay focused and trust in birth
Good luck. How exciting!

[אמא_של_תמרה*]

הי
ראיתי מה שכתבת בכיכר השוק.
גם אנחנו ממש רוצים בסוף השנה לעשות קצת WOOFING איפושהו, עדיף באירופה
מנסיוני, זה ממש אפשרי, כדאי אולי למצוא חחוה שיש בה יותר מתנדבים, אולי גם עם ילדים, ואז אפשר לעשות סבב
לנו יש תינוקת בת 3 חודשים ונראה לי שנלך על זה
יש מדריך שלם על חוות בכל העולם, אני אנסה להיזכר איך קוראים לו ואשלח לך
עד אז, ימים טובים
בכל מקרה, אם את שומעת הצעות מעניינות, אשמח לשמוע