יום 285 לאתגר
היום ניקיתי במשך שעתיים.
הלכתי קילומטר.
אני מאוד עצבנית בימים האחרונים. פתיל קצר.
3 סיבות יומיות לעשות דיאטה:
כדי שיהיה תרוץ נוסף לעצמי למה לא ללכת לאירועים משמימים/מעיקים
כדי להנות מהירידה במידה/ות
כדי להחזיר את חוש הטעם למנעד הטבעי שבו מתוק הוא מתוק ולא בומבה מעובדת של מתוק למות.
משתלטת על הבית ועל עצמי
-
יולי_קו
- הודעות: 3248
- הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
- דף אישי: הדף האישי של יולי_קו
משתלטת על הבית ועל עצמי
אני קראתי את ההודעות (גם אלו שנמחקו), וקראתי בין השורות רק כוונות טובות. גם של נהר (דאגה, חמלה ורצון לעזור), ושל בלבוסטע (הגנה עצמית, שמירת המרכז, מחוייבות למשימה, עצמאות, התכוונות).
שולחת חיבוק לשתיכן, ובהצלחה.
שולחת חיבוק לשתיכן, ובהצלחה.
משתלטת על הבית ועל עצמי
היה יום קשה של עצבים גלויים מהרגע שהתעוררתי ועד עכשיו
עצבים ברמת הלא מסוגלת לשמוע קולות של אנשים.
בטח לא כאלה שצריכים ממני משהו, קרי ילדיי.
ומה לעשות שזה יום שישי ומשתים עשרה אני אחראית בלעדית עליהם.
ואכן מאותה שעה ועד שמונה היו בבית מכל טוב עצבים. קוצר רוח. אולטימטומים. צעקות. בריחה לחדר שלי.
אם זה לא מספיק נשבר לנו המחשב.
ורבתי עם הטכנאי שניסה לסחוט ממני הרבה מדי כסף
ועם מישהו ממוקד משהו
ועם בעל המכולת שלא הפסיק לנג'ס בטלפון בזמן שאני מתווכחת עם המוקד
רק כדי לדעת מה מספר הדירה למשלוח, דירה שהוא היה בא מאה פעם
אם זה לא מספיק בני אהובי הפך לפקעת עצבים בעצמו ואחיו לא הפסיק לצעוק כל עשר דקות
והנה בשעה טובה נרדמו השניים בערך בשמונה.
ברבע לתשע הקמתי את עצמי לנקות.
לנקות את הבית או לנקות את העצבים מעליי אולי... הפעלתי מכונת כביסה, רוקנתי את האשפה, פיזרתי חומר בשירותים, הסתכלתי על הבית, הסלון כמות ענק של פריטים על הריצפה - כמעט התייאשתי. ואז התיישבתי, גרפתי חצי סלון ליד הספה והתיישבתי למיין.
והיה קצת רעש, נעליים שזרקתי למקומן...
והנה בני. המתוק התעורר
כמו לחמניה חמה ואדומה
חיבקתי ונישקתי ארוכות
זוכרת באיזה עלבון נכנס למיטה וכמה בכה הערב עם העצבים שלו והעצבים שלי והאין כוחות שלי להתמודד
ויאללה תחזור לישון
הערתי אותך מהרעש, אבל לילה תחזור לישון
והוא לא רוצה, והנה אני בשוונג של לנקות, סופסוף היה לי השקט שלי
ונתתי לו לאסוף מטבעות מכל הבית
עם מגנט
והוא התחיל לדבר
דיבור מתוק ואפילו להחזיר מכוניות גדולות למקום
לעזור ממש
ולהיות נוכח בתוך השקט שרציתי לעצמי כל היום
ושוב נדרשתי להכיל מעבר לרצוני
מעבר לעצמי
נגמר לי
והרגשתי איך מטפסים לי בזרועות כל הרגשות האדומים כולם
מין צמרמורות
מירמור וכעס ואפס סבלנות
סיימתי בדחיפות למיין את אחרון הפריטים
נעמדתי והודעתי שזהו אני הולכת לישון תלך גם אתה לילה טוב
"ואמא חיבוק"
ברור חיבוק מחבקת
והגוף שלי כבר מתנגד
והוא הלך לישון שוב בעלבון
ואני נכנסתי למיטה בחושך
זה שנהיה לי שוב בלב
עצבים ברמת הלא מסוגלת לשמוע קולות של אנשים.
בטח לא כאלה שצריכים ממני משהו, קרי ילדיי.
ומה לעשות שזה יום שישי ומשתים עשרה אני אחראית בלעדית עליהם.
ואכן מאותה שעה ועד שמונה היו בבית מכל טוב עצבים. קוצר רוח. אולטימטומים. צעקות. בריחה לחדר שלי.
אם זה לא מספיק נשבר לנו המחשב.
ורבתי עם הטכנאי שניסה לסחוט ממני הרבה מדי כסף
ועם מישהו ממוקד משהו
ועם בעל המכולת שלא הפסיק לנג'ס בטלפון בזמן שאני מתווכחת עם המוקד
רק כדי לדעת מה מספר הדירה למשלוח, דירה שהוא היה בא מאה פעם
אם זה לא מספיק בני אהובי הפך לפקעת עצבים בעצמו ואחיו לא הפסיק לצעוק כל עשר דקות
והנה בשעה טובה נרדמו השניים בערך בשמונה.
ברבע לתשע הקמתי את עצמי לנקות.
לנקות את הבית או לנקות את העצבים מעליי אולי... הפעלתי מכונת כביסה, רוקנתי את האשפה, פיזרתי חומר בשירותים, הסתכלתי על הבית, הסלון כמות ענק של פריטים על הריצפה - כמעט התייאשתי. ואז התיישבתי, גרפתי חצי סלון ליד הספה והתיישבתי למיין.
והיה קצת רעש, נעליים שזרקתי למקומן...
והנה בני. המתוק התעורר
כמו לחמניה חמה ואדומה
חיבקתי ונישקתי ארוכות
זוכרת באיזה עלבון נכנס למיטה וכמה בכה הערב עם העצבים שלו והעצבים שלי והאין כוחות שלי להתמודד
ויאללה תחזור לישון
הערתי אותך מהרעש, אבל לילה תחזור לישון
והוא לא רוצה, והנה אני בשוונג של לנקות, סופסוף היה לי השקט שלי
ונתתי לו לאסוף מטבעות מכל הבית
עם מגנט
והוא התחיל לדבר
דיבור מתוק ואפילו להחזיר מכוניות גדולות למקום
לעזור ממש
ולהיות נוכח בתוך השקט שרציתי לעצמי כל היום
ושוב נדרשתי להכיל מעבר לרצוני
מעבר לעצמי
נגמר לי
והרגשתי איך מטפסים לי בזרועות כל הרגשות האדומים כולם
מין צמרמורות
מירמור וכעס ואפס סבלנות
סיימתי בדחיפות למיין את אחרון הפריטים
נעמדתי והודעתי שזהו אני הולכת לישון תלך גם אתה לילה טוב
"ואמא חיבוק"
ברור חיבוק מחבקת
והגוף שלי כבר מתנגד
והוא הלך לישון שוב בעלבון
ואני נכנסתי למיטה בחושך
זה שנהיה לי שוב בלב
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
משתלטת על הבית ועל עצמי
הי בלבוסטה
זו אני היחידנית לשלושה.
תקשיבי, למרות ששלי גדולים יותר, עדיין כ"כ מזדהה עם כל מה שכתבת.
לפעמים, בהיותנו יחידות בכל הדבר הזה,
בלי עוד יד שתעזור, תנקה, או תיקח לבית שלה,
ובמיוחד בסופשים שהם זמן רציף שבו את נדרשת כללל הזמן- מאבדים את זה.
זה קשה, זה לא אמור ביולוגית או רגשית להיות המצב ( אין כבר כפר שלם לגדל ילד, אבל לפחות שיהיו זוג הורים..), ולכן אין מה לעשות.
רק לקבל את זה שגם אנחנו, ובכן, אנושיות.
ובאמצע הלילה, האמת, כמה שיותר מהר להחזיר למיטה.
הוא יתגבר על העלבון, האהבה שלך נוכחת בחייו הרבה יותר מרגעים כאלה.
זו אני היחידנית לשלושה.
תקשיבי, למרות ששלי גדולים יותר, עדיין כ"כ מזדהה עם כל מה שכתבת.
לפעמים, בהיותנו יחידות בכל הדבר הזה,
בלי עוד יד שתעזור, תנקה, או תיקח לבית שלה,
ובמיוחד בסופשים שהם זמן רציף שבו את נדרשת כללל הזמן- מאבדים את זה.
זה קשה, זה לא אמור ביולוגית או רגשית להיות המצב ( אין כבר כפר שלם לגדל ילד, אבל לפחות שיהיו זוג הורים..), ולכן אין מה לעשות.
רק לקבל את זה שגם אנחנו, ובכן, אנושיות.
ובאמצע הלילה, האמת, כמה שיותר מהר להחזיר למיטה.
הוא יתגבר על העלבון, האהבה שלך נוכחת בחייו הרבה יותר מרגעים כאלה.
משתלטת על הבית ועל עצמי
תודה ממי שאת.
נדמה לי שכמעט תמיד כשאני כותבת על רגעי שפל בהורות את מפציעה כותבת מילים מנחמות.
זה מחמם את הלב.
אני יכולתי כל כך בקלות לעצור את כמות השליליות שרצה אתמול בבית.
הרי קניתי להם בדיוק שלשום שקית ענקית של משחקים קטנים, כאלה שאני שומרת במידה ויהיה כאוס. שולפת אחד לכל אחד והם נשאבים למשחק...
ויכולתי רגע להשתדל. לשטוף פנים להניח את הטלפון לנשום עמוק. לאכול משהו מנחם. להדליק מוזיקה לתת להם לרקוד... אפילו רק לשכב בסלון כשהם נהנים.
יכולתי לרדת למטה עם אופניים מתחת לבית. לשבת בצד עם הנחמה שלי, הטלפון - ולתת להם להנות...
יכולתי כל כך הרבה, ופשוט נאטמתי.הורדתי מסך. ראיתי שחור בעיניים. להמשך שעות רק עשיתי את המינימום, מול בעלי המקצוע, הגשתי אוכל, הפרדתי ריבים, סידרתי קניות, נפלתי למיטה בין לבין רוצה שהיא תבלע אותי..
זה הגיע לדציבלים מאיימים נוראיים. אצלי ואצלם. הילדים שלי יצאו מאיזון לגמרי. מה שלא אופייני להם. צריך לזכור נשבר להם המחשב. זה הכל עבורם. ואמא שלהם עצבנית. והם כאלה מתוקים. התחלקו העוגה שקיבלו והתחלקו בדגם לגו שהרכיבו, וביקשו רק להיכנס לחדר שלי לשמח אותי מדי פעם ואני רציתי הכי רחוק שרק אפשר.
לכולנו זה קורה אני יודעת.
ונכון הורות זה לא עולם שכולו טוב, אבל לא מגיע להם.
אמר לי הבן שלי בבכי "זה לא יום כיף זה לא יום כיף"
אני לא תמיד זוכרת מה לעשות כדי להרים את עצמי. זו בעיה ישנה, עוד לפני ההורות. איך לעצור. לשנות מסלול. לא להיכנס למצב מנותק.
ונמאס לי מלהתעסק בטיפול.
להלביש. לחפש להם דברים שאבדו. לפתוח. לתקן. להיכנס לויכוחים עקרים.
בכל גיל אומרים זה הגיל הכי קשה, והנה אנחנו בגיל שאמור להיות קל. שכבר לא אומרים לי חכי שנתיים יהיה יותר קל.
אבל בכל גיל נדמה לי שזה זה הגיל הכי קשה.
מצד אחד אני כל כך רוצה אותם דעתנים ואיתנים. מצד שני כשהם כאלה בא לי שמישהו יחליף אותי.
זה לא הם. זו אני.
וכמה נחמה יש השמים סוערים איתנו יחד
"גשם, רד כבר גשם
כי צריך לשטוף הכל
לא רוצה לראות הכל כשבא
הגשם
רד כבר גשם
כי העיר כבר עייפה
היא פוחדת מעצמה
רוצה לנשום."
נדמה לי שכמעט תמיד כשאני כותבת על רגעי שפל בהורות את מפציעה כותבת מילים מנחמות.
זה מחמם את הלב.
אני יכולתי כל כך בקלות לעצור את כמות השליליות שרצה אתמול בבית.
הרי קניתי להם בדיוק שלשום שקית ענקית של משחקים קטנים, כאלה שאני שומרת במידה ויהיה כאוס. שולפת אחד לכל אחד והם נשאבים למשחק...
ויכולתי רגע להשתדל. לשטוף פנים להניח את הטלפון לנשום עמוק. לאכול משהו מנחם. להדליק מוזיקה לתת להם לרקוד... אפילו רק לשכב בסלון כשהם נהנים.
יכולתי לרדת למטה עם אופניים מתחת לבית. לשבת בצד עם הנחמה שלי, הטלפון - ולתת להם להנות...
יכולתי כל כך הרבה, ופשוט נאטמתי.הורדתי מסך. ראיתי שחור בעיניים. להמשך שעות רק עשיתי את המינימום, מול בעלי המקצוע, הגשתי אוכל, הפרדתי ריבים, סידרתי קניות, נפלתי למיטה בין לבין רוצה שהיא תבלע אותי..
זה הגיע לדציבלים מאיימים נוראיים. אצלי ואצלם. הילדים שלי יצאו מאיזון לגמרי. מה שלא אופייני להם. צריך לזכור נשבר להם המחשב. זה הכל עבורם. ואמא שלהם עצבנית. והם כאלה מתוקים. התחלקו העוגה שקיבלו והתחלקו בדגם לגו שהרכיבו, וביקשו רק להיכנס לחדר שלי לשמח אותי מדי פעם ואני רציתי הכי רחוק שרק אפשר.
לכולנו זה קורה אני יודעת.
ונכון הורות זה לא עולם שכולו טוב, אבל לא מגיע להם.
אמר לי הבן שלי בבכי "זה לא יום כיף זה לא יום כיף"
אני לא תמיד זוכרת מה לעשות כדי להרים את עצמי. זו בעיה ישנה, עוד לפני ההורות. איך לעצור. לשנות מסלול. לא להיכנס למצב מנותק.
ונמאס לי מלהתעסק בטיפול.
להלביש. לחפש להם דברים שאבדו. לפתוח. לתקן. להיכנס לויכוחים עקרים.
בכל גיל אומרים זה הגיל הכי קשה, והנה אנחנו בגיל שאמור להיות קל. שכבר לא אומרים לי חכי שנתיים יהיה יותר קל.
אבל בכל גיל נדמה לי שזה זה הגיל הכי קשה.
מצד אחד אני כל כך רוצה אותם דעתנים ואיתנים. מצד שני כשהם כאלה בא לי שמישהו יחליף אותי.
זה לא הם. זו אני.
וכמה נחמה יש השמים סוערים איתנו יחד
"גשם, רד כבר גשם
כי צריך לשטוף הכל
לא רוצה לראות הכל כשבא
הגשם
רד כבר גשם
כי העיר כבר עייפה
היא פוחדת מעצמה
רוצה לנשום."
משתלטת על הבית ועל עצמי
מה לעשות שגם הילדה בתוכך רוצה תשומת לב... רוצה שיהיו איתה כשהיא עייפה, בוכה וכועסת. רוצה שיתחשבו בה, שיעזרו לה, שיראו אותה. וכשהיא לא מקבלת את זה היא מראה לכולם כמה לא נעים היא מרגישה.
אין מה להאשים אותה... טפלי בה קודם כל, ואז החיוך יחזור אלייך ואל הילדים שלך.
אין מה להאשים אותה... טפלי בה קודם כל, ואז החיוך יחזור אלייך ואל הילדים שלך.
משתלטת על הבית ועל עצמי
היום חשבתי לעצמי
חי נפשי
זה לא יהיה יותר קל
חוסר היכולת שלי לקבל שאין שקט כשאני צריכה
שצריכים ממני משהו כשאני לא רוצה
זה אפילו יגדל בהרבה מובנים ולא תהיה לי שליטה.
חשבתי שנכון כבר יתלבשו לבד ויקחו לעצמם אוכל אבל וואו אני אגלה שנגמר החלב, שאכלו את כל היוגורט, שמתלוננים שאין ורעבים, שחברים מתבגרים שלהם קולניים ומעצבנים כמו שילדים שלי לעולם לא יהיו - יסתובבו אצלי בבית ולא אוכל להגיד לא חלק גדול מהזמן.
שהם יתווכחו ןיטרקו לי את הדלת בפנים
שהם יישאבו למחשב או יחטפו משהו מהשולחן וייכנסו לחדר
השירותים לנצח יהיו מוכתמים ולנצח אנקה מיליון פעמים בשבוע
הם יגדלו והצרכים שלהם יגדלו
הם אולי לא יהיו תלויים בי ישירות אבל וואו אני אצטרך לספק כסף ואוכל וכביסה נקייה ונקיון וסדר ותמיכה נפשית ויעוץ והקשבה ואני אאלץ לראות בפניהם לראשונה שאמא שלהם כבר לא כל יכולה, וכמה היא מאכזבת וכמה היא לא מגניבה, וכמה היא ממש לא בראש שלהם
ואני אראה אותם מתמודדים עם בעיות שלא אוכל כמעט לפתור כמו היום
ולא אוכל להסתיר דברים שהיום בקלות אני מסתירה...
וזה יהיה לי קשה פי אלף מהיום כי היום אני רק מרימה את הראש והם סביבי מחבקים אוהבים, פוחדים שאמות.
מכינים לי מכתבי אהבה, ציורים, כל הזמן, מתגאים בכל דגם בלגו מחכים לאישור שלי בכל הישג
מסתכלים עליי כעל המלכה האם. האחת והיחידה. רבים איתי כדי לישון איתי, ממציאים משחקים כדי להצחיק. אומרים לי שאני האמא הכי טובה בעולם ושהם לנצח ירצו לחיות איתי.
בא לי לבכות שמתישהו וה מעבר לפינה - הם יתבגרו ויישארו כמעט רק הצרכים שאספק אבל האהבה האבסולוטית שלהם והאפס שיפוטיות ייעלמו.
והשליטה שלי... תיעלם גם היא. אז היום אני צועקת ומאיימת וקובעת הכל. אם נלך או לא, אם נקנה ארטיק או לא, מתי הולכים לישון ומתי יוצאים לטייל.
ואוטוטו הם אלו שיקבעו ואני אצטרך לעמוד מהצד. כבר לא יפריעו לי לשכב בנחת במיטה. אבל גם לא ייצקו לנשמה שלי כמויות של אהבה מזוקקת בלתי אמצעית.
לא יודעת למה נראה לי שמתישהו יהיה טוב יותר במקום פשוט להנות מעכשיו. זה לא.
הילדים שלי הם האהבות הכי גדולות שלי.
המעריצים הכי ענקיים שלי
ןהאוצרות הכי יקרים שלי.
שלי בטאבו.
לנשום אוויר אני צריכה
לאוורר את היומיום שלנו
וגם רבע כדור הרגעה יעזור פה אולי
וגם להכין מראש כמו שאני יודעת - כמה שיותר הכנות מראש כדי בשעות קשות כמו בבוקר, כמו בסופש כמו... שיהיה נעים
ולזכור שזה יקר יקר יקר
מדי מכדי לנהוג
בהם כמובן מאליו
הם הקסם של החיים שלי
וזו לא קלישאה
תודה לכן לאורה ודנה. ממש
חי נפשי
זה לא יהיה יותר קל
חוסר היכולת שלי לקבל שאין שקט כשאני צריכה
שצריכים ממני משהו כשאני לא רוצה
זה אפילו יגדל בהרבה מובנים ולא תהיה לי שליטה.
חשבתי שנכון כבר יתלבשו לבד ויקחו לעצמם אוכל אבל וואו אני אגלה שנגמר החלב, שאכלו את כל היוגורט, שמתלוננים שאין ורעבים, שחברים מתבגרים שלהם קולניים ומעצבנים כמו שילדים שלי לעולם לא יהיו - יסתובבו אצלי בבית ולא אוכל להגיד לא חלק גדול מהזמן.
שהם יתווכחו ןיטרקו לי את הדלת בפנים
שהם יישאבו למחשב או יחטפו משהו מהשולחן וייכנסו לחדר
השירותים לנצח יהיו מוכתמים ולנצח אנקה מיליון פעמים בשבוע
הם יגדלו והצרכים שלהם יגדלו
הם אולי לא יהיו תלויים בי ישירות אבל וואו אני אצטרך לספק כסף ואוכל וכביסה נקייה ונקיון וסדר ותמיכה נפשית ויעוץ והקשבה ואני אאלץ לראות בפניהם לראשונה שאמא שלהם כבר לא כל יכולה, וכמה היא מאכזבת וכמה היא לא מגניבה, וכמה היא ממש לא בראש שלהם
ואני אראה אותם מתמודדים עם בעיות שלא אוכל כמעט לפתור כמו היום
ולא אוכל להסתיר דברים שהיום בקלות אני מסתירה...
וזה יהיה לי קשה פי אלף מהיום כי היום אני רק מרימה את הראש והם סביבי מחבקים אוהבים, פוחדים שאמות.
מכינים לי מכתבי אהבה, ציורים, כל הזמן, מתגאים בכל דגם בלגו מחכים לאישור שלי בכל הישג
מסתכלים עליי כעל המלכה האם. האחת והיחידה. רבים איתי כדי לישון איתי, ממציאים משחקים כדי להצחיק. אומרים לי שאני האמא הכי טובה בעולם ושהם לנצח ירצו לחיות איתי.
בא לי לבכות שמתישהו וה מעבר לפינה - הם יתבגרו ויישארו כמעט רק הצרכים שאספק אבל האהבה האבסולוטית שלהם והאפס שיפוטיות ייעלמו.
והשליטה שלי... תיעלם גם היא. אז היום אני צועקת ומאיימת וקובעת הכל. אם נלך או לא, אם נקנה ארטיק או לא, מתי הולכים לישון ומתי יוצאים לטייל.
ואוטוטו הם אלו שיקבעו ואני אצטרך לעמוד מהצד. כבר לא יפריעו לי לשכב בנחת במיטה. אבל גם לא ייצקו לנשמה שלי כמויות של אהבה מזוקקת בלתי אמצעית.
לא יודעת למה נראה לי שמתישהו יהיה טוב יותר במקום פשוט להנות מעכשיו. זה לא.
הילדים שלי הם האהבות הכי גדולות שלי.
המעריצים הכי ענקיים שלי
ןהאוצרות הכי יקרים שלי.
שלי בטאבו.
לנשום אוויר אני צריכה
לאוורר את היומיום שלנו
וגם רבע כדור הרגעה יעזור פה אולי
וגם להכין מראש כמו שאני יודעת - כמה שיותר הכנות מראש כדי בשעות קשות כמו בבוקר, כמו בסופש כמו... שיהיה נעים
ולזכור שזה יקר יקר יקר
מדי מכדי לנהוג
בהם כמובן מאליו
הם הקסם של החיים שלי
וזו לא קלישאה
תודה לכן לאורה ודנה. ממש
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 286 לאתגר
החלפתי מצעים אצל הילדים
שתי כביסות
כלים
שבת והצלחתי לישון צהריים. כמה מהמם זה לישון באמצע היום. אני מהנרדמות לאט לפחות חצי שעה ומתעוררת לאט גם איזה שעה והכל לאט ויצאו נסיבות שהיה לי מספיק זמן באמת להירדם ולשקוע והתעוררתי בנעימות רכה כזו.
3 סיבות יומיות למה טוב לנו להתמיד בדיאטה!
כדי לחכות עם קניות החורף לסיילים בידיעה שנרד מידה או שתיים
כדי להוסיף יתרון נוסף לשנצ ארוך - לעשות פאוזה בארוחות...
כי לחסוך כסף. כתבתי בעבר אבל הסיבה הזו מאוד דומיננטית ואני אחזור עליה כי היא רלוונטית כמעט כל הזמן. המון כסף חוסכים. כמעט ולא קונים ממתקים ואוכל רחוב. אין כמעט משלוחי אוכל. חומרי הגלם של אוכל בריא זולים ופשוטים. יותר ברור לנו מה נאכל ומה נבשל - כי לא הכל פרוץ. הדברים תחומים.
החלפתי מצעים אצל הילדים
שתי כביסות
כלים
שבת והצלחתי לישון צהריים. כמה מהמם זה לישון באמצע היום. אני מהנרדמות לאט לפחות חצי שעה ומתעוררת לאט גם איזה שעה והכל לאט ויצאו נסיבות שהיה לי מספיק זמן באמת להירדם ולשקוע והתעוררתי בנעימות רכה כזו.
3 סיבות יומיות למה טוב לנו להתמיד בדיאטה!
כדי לחכות עם קניות החורף לסיילים בידיעה שנרד מידה או שתיים
כדי להוסיף יתרון נוסף לשנצ ארוך - לעשות פאוזה בארוחות...
כי לחסוך כסף. כתבתי בעבר אבל הסיבה הזו מאוד דומיננטית ואני אחזור עליה כי היא רלוונטית כמעט כל הזמן. המון כסף חוסכים. כמעט ולא קונים ממתקים ואוכל רחוב. אין כמעט משלוחי אוכל. חומרי הגלם של אוכל בריא זולים ופשוטים. יותר ברור לנו מה נאכל ומה נבשל - כי לא הכל פרוץ. הדברים תחומים.
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
משתלטת על הבית ועל עצמי
הי בלבוסטה שוב אני:)
תראי... הגעתי, אלמנה ואם לשלושה,
לשלב שדיברתי עליו.
שני מתבגרים בבית ועוד אחת קטנה.
ואגיד לך: זה לא כמו שאת מתארת. בכלל לא.
וזה גם המון תלוי בנו.
נכון, העניין של לספק שירותים נשאר, טריקות הדלת קיימות וגם הדציבלים גברו, כיאה לגיל ההתבגרות:(
אבל, וזה אבל גדול,
האהבה נשארה, השיתוף נשאר.
את עדיין תהיי, גם בגיל 17 שלהם, הדבר הכי חשוב בעולמם.
וכן יש שיפוטיות, זה נורמלי ותואם גיל, אבל לצד זה, יש גם דיאלוג, וראייה של עוד צדדים, ואפילו אפילו התחלה של הדדיות ביחסים שפשוט לא יכולה להתקיים כשהילדים קטנים.
ופתאום יש לך שותפים בבית.
קטנים גדולים, שותפים לדירה שלפעמים מלכלכים וצועקים ורבים, ולפעמים משתפים פעולה, עוזרים, נותנים כתף ואפילו עצה.
תראי... הגעתי, אלמנה ואם לשלושה,
לשלב שדיברתי עליו.
שני מתבגרים בבית ועוד אחת קטנה.
ואגיד לך: זה לא כמו שאת מתארת. בכלל לא.
וזה גם המון תלוי בנו.
נכון, העניין של לספק שירותים נשאר, טריקות הדלת קיימות וגם הדציבלים גברו, כיאה לגיל ההתבגרות:(
אבל, וזה אבל גדול,
האהבה נשארה, השיתוף נשאר.
את עדיין תהיי, גם בגיל 17 שלהם, הדבר הכי חשוב בעולמם.
וכן יש שיפוטיות, זה נורמלי ותואם גיל, אבל לצד זה, יש גם דיאלוג, וראייה של עוד צדדים, ואפילו אפילו התחלה של הדדיות ביחסים שפשוט לא יכולה להתקיים כשהילדים קטנים.
ופתאום יש לך שותפים בבית.
קטנים גדולים, שותפים לדירה שלפעמים מלכלכים וצועקים ורבים, ולפעמים משתפים פעולה, עוזרים, נותנים כתף ואפילו עצה.
משתלטת על הבית ועל עצמי
פלונית אהובה תודה על העידוד.
אני רוצה שיתנו לי גם בעתיד לחבק ולנשק אותם כל הזמן או לפחות מתי שאני רוצה, שזה כל הזמן
אני מקווה שזה יישאר גם בגיל שההורים נחשבים קוץ בתחת
ואני לא רוצה שותפים.
ואני לא רוצה שישפטו אותי אני רוצה שיהיו אוהבים ושמחים ושאוכל במילה אחת וברעיוו פשוט לריקוד או משחק - למלא את כל עולמם ברגע. ושל מילה שלי יהיה יותר כח מאיזו גננת או ילד צעיר בגן
ובחיבוקים לתת להם את כל הבטחון שהם צריכים
אני ממש ממש לא מוכנה לשנות פאזה
ולא נראה לי שיש לי ברירה
אבל אולי זה יגרום לי התזכורת הזו להעריך פי מאה כל ניג'וס וכל דרישה מהם לתשומת לב לעניין ומעורבות לתלות בי - הלוואי
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 287 לאתגר
רחצתי כלים. הלכתי 2 קילומטר.
לא רחצתי את הריצפה בבית מלבד בשירותים לדעתי כבר כמה שבועות. כן טיאטתי. ועובדה אנחנו בסדר.
הרעב קיים. אבל נרגע משמעותית.
3 סיבות למה טוב לעשות דיאטה:
כי השינה משתפרת. מוזר אבל זה מה שקורה.
כי שכבר אוכלים משהו מושחת - אז מעריכים אותו פי כמה
כי היצירתיות מרגיעה שחקים - במטרה לייצר מנות משביעות, טעימות דלות שומן וקלוריות
רחצתי כלים. הלכתי 2 קילומטר.
לא רחצתי את הריצפה בבית מלבד בשירותים לדעתי כבר כמה שבועות. כן טיאטתי. ועובדה אנחנו בסדר.
הרעב קיים. אבל נרגע משמעותית.
3 סיבות למה טוב לעשות דיאטה:
כי השינה משתפרת. מוזר אבל זה מה שקורה.
כי שכבר אוכלים משהו מושחת - אז מעריכים אותו פי כמה
כי היצירתיות מרגיעה שחקים - במטרה לייצר מנות משביעות, טעימות דלות שומן וקלוריות
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
משתלטת על הבית ועל עצמי
כן.. זה באמת שינוי פאזה אבל רק קצת..
הם גדלים, ונהיים אנשים בפני עצמם עם דעות ואישיות ויכולות לממש את כל זה.
אבל... מה שאת הכי רוצה נשאר.
באמת שנשאר.
גם בגיל 17 ( ואפילו בגיל שלנו היום..) חיבוק ממך מדנה את העולם ברגע:)
זה מאוד שונה, אבל זה לא הולך לשום מקום, זה מה שאני מנסה להעביר.
את אמא שלהם, הם הילדים שלך, ובכל גיל התפקיד שלך משמעותי מאוד:)
הם גדלים, ונהיים אנשים בפני עצמם עם דעות ואישיות ויכולות לממש את כל זה.
אבל... מה שאת הכי רוצה נשאר.
באמת שנשאר.
גם בגיל 17 ( ואפילו בגיל שלנו היום..) חיבוק ממך מדנה את העולם ברגע:)
זה מאוד שונה, אבל זה לא הולך לשום מקום, זה מה שאני מנסה להעביר.
את אמא שלהם, הם הילדים שלך, ובכל גיל התפקיד שלך משמעותי מאוד:)
משתלטת על הבית ועל עצמי
הלוואי אלמונית, שזה יהיה ככה
תודה יקרה.
יום 288 לאתגר
הרגליים שלי כואבות מאוד.
הלכתי סביבות 4.5 קמ היום, חצי בבוקר, חצי בערב. אלה לא הליכות לשם הליכות שאין לי זמן לזה. אלא אני הולכת מרחקים ממקום למקום שאני במילא צריכה להגיע אליו - במקום ליסוע, היום גם עם תיק של 8 ק''ג על הגב רוב הזמן, והגוף כואב. הפרקים. זה מסמן לי להישאר ב- 3 קמ ובלי תיקים כבדים...
הגענו מאוחר הביתה, רחצתי כלים, ארוחת ערב לילדים, הכנתי מאפים לאירוע שהתנדבתי אליו... אין על כמות הטעימות תוך כדי. זה משהו ללמוד להפסיק אותו. מילא לנשנש גזר ופלפל תוך כדי בישול, אבל כשזה שמנת וקצפת... פחות.
3 סיבות יומיות למה דיאטה טובה לנו!
כי בכל שבוע כשמתלבשים, מגלים שהבגדים המוכרים - פתאום יושבים קצת אחרת לטובה
כי אפשר להיכנס לקניון למשך שעתיים ולא לקנות דבר וחצי דבר לאכול (אייקון של מדליסטית אולימפית)
כי נושמים יותר טוב
תודה יקרה.
יום 288 לאתגר
הרגליים שלי כואבות מאוד.
הלכתי סביבות 4.5 קמ היום, חצי בבוקר, חצי בערב. אלה לא הליכות לשם הליכות שאין לי זמן לזה. אלא אני הולכת מרחקים ממקום למקום שאני במילא צריכה להגיע אליו - במקום ליסוע, היום גם עם תיק של 8 ק''ג על הגב רוב הזמן, והגוף כואב. הפרקים. זה מסמן לי להישאר ב- 3 קמ ובלי תיקים כבדים...
הגענו מאוחר הביתה, רחצתי כלים, ארוחת ערב לילדים, הכנתי מאפים לאירוע שהתנדבתי אליו... אין על כמות הטעימות תוך כדי. זה משהו ללמוד להפסיק אותו. מילא לנשנש גזר ופלפל תוך כדי בישול, אבל כשזה שמנת וקצפת... פחות.
3 סיבות יומיות למה דיאטה טובה לנו!
כי בכל שבוע כשמתלבשים, מגלים שהבגדים המוכרים - פתאום יושבים קצת אחרת לטובה
כי אפשר להיכנס לקניון למשך שעתיים ולא לקנות דבר וחצי דבר לאכול (אייקון של מדליסטית אולימפית)
כי נושמים יותר טוב
משתלטת על הבית ועל עצמי
אם את מכינה אוכל לאירוע לאחרים אולי אפשר שזה יהיה אוכל שמתאים בריאותית גם לך? כדי שתוכלי לטעום תוך כדי בלי ייסורי מצפון. ואולי גם להשתתף באכילה שלו אחר כך
משתלטת על הבית ועל עצמי
ואם את בכל זאת מכינה משהו לאחרים שאת לא רוצה לאכול בעצמך, אולי אפשר שיהיו במטבח גם דברים טעימים ובריאים שאת יכולה לנשנש תוך כדי?
משתלטת על הבית ועל עצמי
זה רעיון פלונית! להכין נישנושים בריאים לתהליך של בישול. אם כי זה מאוד אינסטינקטיבי ללקק שאריות קצפת מהמרית וכאלה, מי יודע אולי עגבניות שרי מתוקות בצד יחליפו את זה... 
יום 289 לאתגר
רחצתי כלים, רוקנתי אשפה, לדעתי תהיה כביסה עוד היום
הלכתי 4 קמ היום. לסירוגין בבוקר ובערב. חצי מזה במהירות שיא כי מיהרתי לא לאחר.
3 סיבות יומיות למה כיף לעשות דיאטה!
כי מגלים אחרי תקופה קצרה שפתאום 1.5 קמ זה מרחק סביר ברגל.
כי רוב הזמן את בטוחה שאם התחלת דיאטה אז את נראית יותר טוב כבר מאותו הרגע
כי את מוצאת את עצמך מקפיצה במחבת ללא שמן כל מה שבא ליד - דברים שמעולם לא ניסית קודם, כמו שומר, או שקדי מרק
יום 289 לאתגר
רחצתי כלים, רוקנתי אשפה, לדעתי תהיה כביסה עוד היום
הלכתי 4 קמ היום. לסירוגין בבוקר ובערב. חצי מזה במהירות שיא כי מיהרתי לא לאחר.
3 סיבות יומיות למה כיף לעשות דיאטה!
כי מגלים אחרי תקופה קצרה שפתאום 1.5 קמ זה מרחק סביר ברגל.
כי רוב הזמן את בטוחה שאם התחלת דיאטה אז את נראית יותר טוב כבר מאותו הרגע
כי את מוצאת את עצמך מקפיצה במחבת ללא שמן כל מה שבא ליד - דברים שמעולם לא ניסית קודם, כמו שומר, או שקדי מרק
-
תפילה_לאם*
- הודעות: 3283
- הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
- דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם*
משתלטת על הבית ועל עצמי
כי רוב הזמן את בטוחה שאם התחלת דיאטה אז את נראית יותר טוב כבר מאותו הרגע
D-:
אני מרגישה כך גם בלי להיות בדיאטה - ביום שלא הספקתי לאכול במשך כמה שעות.
D-:
אני מרגישה כך גם בלי להיות בדיאטה - ביום שלא הספקתי לאכול במשך כמה שעות.
משתלטת על הבית ועל עצמי
תפילה
יום 290 לאתגר
עשיתי כביסה, ובהמשך כלים.
הלכתי היום 5 קילומטר. חצי מזה בשמש קופחת. חזרתי צרובה. אחד מהחסרונות הבולטים של הליכה באור יום. קשה לי להתמקח בקרם הגנה שומני ומעיק, ופנים צרובות מחשוף וזרועות זה גם לא בריא ולא חכם לאורך זמן...
אין לי אפשרות לבצע הליכות בערבים כי אני לבד עם הילדים. בעיה.
3 סיבות יומיות למה דיאטה לפעילות גופנית טובים לגוף ולנפש:
כי פעילות נמרצת מעלה את מצב הרוח
כי כשאת מוצאת את עצמך רעבה בחוץ, ואת בוחרת במקום לקנות מאפה או כריך - להיכנס לירקן, לקנות שתי בננות ולאכול בנחת על ספסל, את מרגישה במינימום ראויה לפרס נובל
כי כשאת רואה את עצמך במראה, במפתיע, תוהה מי זו האישה הענקית הזו, את יודעת שזה הולך להשתנות ושזה בידיים שלך.
יום 290 לאתגר
עשיתי כביסה, ובהמשך כלים.
הלכתי היום 5 קילומטר. חצי מזה בשמש קופחת. חזרתי צרובה. אחד מהחסרונות הבולטים של הליכה באור יום. קשה לי להתמקח בקרם הגנה שומני ומעיק, ופנים צרובות מחשוף וזרועות זה גם לא בריא ולא חכם לאורך זמן...
אין לי אפשרות לבצע הליכות בערבים כי אני לבד עם הילדים. בעיה.
3 סיבות יומיות למה דיאטה לפעילות גופנית טובים לגוף ולנפש:
כי פעילות נמרצת מעלה את מצב הרוח
כי כשאת מוצאת את עצמך רעבה בחוץ, ואת בוחרת במקום לקנות מאפה או כריך - להיכנס לירקן, לקנות שתי בננות ולאכול בנחת על ספסל, את מרגישה במינימום ראויה לפרס נובל
כי כשאת רואה את עצמך במראה, במפתיע, תוהה מי זו האישה הענקית הזו, את יודעת שזה הולך להשתנות ושזה בידיים שלך.
משתלטת על הבית ועל עצמי
היי בלבוסטה, חזרתי לפה אחרי היעדרות של כמה שבועות והשלמתי קריאה. צחקתי ממה שכתבת לי לגבי הלגו, באמת נשמע כיף:) האמת שגם אצלי כבר יש שיפור והם משחקים יותר זמן עצמאית.
לגבי הלגו רציתי לשאול אותך, פשוט כי נשמע שאת קונה הרבה לגו חדש ואני בטוחה שזה גם תורם לבלגן, מה בדיוק הקטע של הדגמים האלה? האם רק לבנות לפי הדוגמה שמראים על הקופסה ואז מתחילים חדש? זכור לי שכילדה היה לנו שק לגו גדול עם הרבה חלקים גנריים ודמויות ופשוט בנינו מזה מה שרצינו, הייתי בונה כל יום משהו אחר מהדמיון (בעיקר טירות וכאלה) ומשחקת עם הדמויות בתוך המבנה. נשמע לי קצת שונה לבנות דגם לפי הנחייה, זה מאוד מפתח כישורים מסויימים כמו תשומת לב לפרטים והתמדה אבל פחות את הדמיון, וזה גם מצריך קנייה של קופסאות חדשות כל הזמן. אולי בשלב הזה כדאי ואפשר לעודד אותם לשחק בצורה יותר חופשית עם הלגו הקיים? סליחה אם אני מתפרצת לדלת פתוחה, סביר להניח שהם כבר עושים את זה. אני פשוט חושבת שמגיע שלב שבו יש כבר מספיק לגו:-) וחבל לקנות עוד כי זה יוצר עומס.
כל הכבוד לך על כל ההתפתחויות החיוביות וההשקעה בתזונה!
לגבי הלגו רציתי לשאול אותך, פשוט כי נשמע שאת קונה הרבה לגו חדש ואני בטוחה שזה גם תורם לבלגן, מה בדיוק הקטע של הדגמים האלה? האם רק לבנות לפי הדוגמה שמראים על הקופסה ואז מתחילים חדש? זכור לי שכילדה היה לנו שק לגו גדול עם הרבה חלקים גנריים ודמויות ופשוט בנינו מזה מה שרצינו, הייתי בונה כל יום משהו אחר מהדמיון (בעיקר טירות וכאלה) ומשחקת עם הדמויות בתוך המבנה. נשמע לי קצת שונה לבנות דגם לפי הנחייה, זה מאוד מפתח כישורים מסויימים כמו תשומת לב לפרטים והתמדה אבל פחות את הדמיון, וזה גם מצריך קנייה של קופסאות חדשות כל הזמן. אולי בשלב הזה כדאי ואפשר לעודד אותם לשחק בצורה יותר חופשית עם הלגו הקיים? סליחה אם אני מתפרצת לדלת פתוחה, סביר להניח שהם כבר עושים את זה. אני פשוט חושבת שמגיע שלב שבו יש כבר מספיק לגו:-) וחבל לקנות עוד כי זה יוצר עומס.
כל הכבוד לך על כל ההתפתחויות החיוביות וההשקעה בתזונה!
משתלטת על הבית ועל עצמי
אז... ככל שנכנסים לשינויים באופן עמוק, ככה מתמקצעים. ככה יצא שבעבר כל הכביסות שלי היו מעורבבות חוץ מכביסה לבנה.
היום אני מוצאת את עצמי ממיינת כביסה צבעונית, כביסה שחורה בלבד, כביסה לבנה, כביסה רק של בגדים תחתונים, וכמובן כביסה נפרדת לכל הבגדים החדשים שקניתי באותו חודש כדי שלא יוציאו צבע.
מעבר לזה שחלק הולך למייבש וחלק לתלייה כדי שלא ייהרס.
זה מסביר למה מצד אחד אני עקבית בעבודות הבית ומשתדלת בכמה משימות קבועות להתמיד ולא לאגור- ומצד שני המשימות גדלות...
וגם.. נכוויתי בשנתיים האחרונות מבגדי יד שנייה שהגיעו אליי מסריחים מריחות מרככים מתוקים עד בחילה. אחרי שעות על גבי שעות בכביסטת חוזרות במכונת כביסה ותלייה בשמש וחוזר חלילה, רק אז הריח היה נסבל. אחרי זה גיליתי שיש דור חדש של מרככים מזוויעים שמבטיחים ריכוז שנשאר בערך לנצח בבגד...
אז... השנה עשיתי מעשה, כיתתי רגליים בין חנויות, קניתי בסיילים כמות ראויה של טרנינגים חדשים לא בשמחה גדולה כי גם אותם צריך לכבס עד שיפסיקו להוציא צבע, אבל לפחות העונה נתתי לעצמי פטור מהתמודדות עם עונשם של בגדי יד שנייה.... והנה נוספה כביסה כל שבוע לבגדים יחסית חדשים כל עוד הם מוציאים צבע...
היום אני מוצאת את עצמי ממיינת כביסה צבעונית, כביסה שחורה בלבד, כביסה לבנה, כביסה רק של בגדים תחתונים, וכמובן כביסה נפרדת לכל הבגדים החדשים שקניתי באותו חודש כדי שלא יוציאו צבע.
מעבר לזה שחלק הולך למייבש וחלק לתלייה כדי שלא ייהרס.
זה מסביר למה מצד אחד אני עקבית בעבודות הבית ומשתדלת בכמה משימות קבועות להתמיד ולא לאגור- ומצד שני המשימות גדלות...
וגם.. נכוויתי בשנתיים האחרונות מבגדי יד שנייה שהגיעו אליי מסריחים מריחות מרככים מתוקים עד בחילה. אחרי שעות על גבי שעות בכביסטת חוזרות במכונת כביסה ותלייה בשמש וחוזר חלילה, רק אז הריח היה נסבל. אחרי זה גיליתי שיש דור חדש של מרככים מזוויעים שמבטיחים ריכוז שנשאר בערך לנצח בבגד...
אז... השנה עשיתי מעשה, כיתתי רגליים בין חנויות, קניתי בסיילים כמות ראויה של טרנינגים חדשים לא בשמחה גדולה כי גם אותם צריך לכבס עד שיפסיקו להוציא צבע, אבל לפחות העונה נתתי לעצמי פטור מהתמודדות עם עונשם של בגדי יד שנייה.... והנה נוספה כביסה כל שבוע לבגדים יחסית חדשים כל עוד הם מוציאים צבע...
משתלטת על הבית ועל עצמי
ולמה בעצם את לא מצרפת אותם לכביסה השחורה? לא נראה לי שיקרה משהו אם יוציאו צבע על שחור, לא?
משתלטת על הבית ועל עצמי
שקטה אכן לונג טיים וכמו תמיד כיף לקרוא אותך
לגבי הלגו בוודאי שבונים גם כיד הדמיון. אפילו עם מעט חלקים. הדמיון לדעתי במילא מופעל כל הזמן, החל מעבודות יצירה, משחקי דמיון ביניהם ואפילו לבד ועד כמובן שימוש בקוביות לגו וכו'
דווקא בנייה מדגם - מיוחדת מבחינת הכישורים... ביחס למשחקים אחרים.את בטח יודעת - סבלנות, התעסקות עם חלקים אפורים בתהליך כמו חיפוש חלקים, התמודדות עם תסכולים ואתה חייב להתמודד כי זה הדגם אי אפשר לברוח לאילתור, בנייה שיטתית, הבנה של איך הדגמים מופעלים ואיך לכל חלק יש משמעות... כמובן הבנה טכנית, ראייה מרחבית וכו' וכו'... לכן ממש מומלץ לקנות דגמים כמה שאפשר לדעתי.
בנוסף, אין ממש הרבה מאוד חלקים, בייחוד אם לא ממהרים לפרק מה שבונים. אני ממש מתאהבת בכל דגם שלהם ומתחננת שלא יפרקו
מניחה אותם למעלה כמו במוזיאון.
אגב אפשר לזנוח את המותג לגו עד שיתעשת ויתמחר במחיר שפוי - אני קונה דגמים שעולים בין 10 שח ועד הכי יקר 45 שח - החל מ70 חלקים ועד 400 לכל דגם. מקסטוק או בדן דיל, בחנויות יד שנייה וגם מבקשת ממשפחה. החלקים מצויינים. ממש. היתה פעם אחת נפילה מערכות שקיבלנו מחברה והיו כבר ישנות אבל הרוב עושות את העבודה.
לגבי הכביסה, אני מעדיפה שבגדים חדשים יוציאו צבע החוצה ולא לבגדים ישנים. לא כי זה מקלקל אלא כי זה לא בריא.
ותודה על הפרגון
לגבי הלגו בוודאי שבונים גם כיד הדמיון. אפילו עם מעט חלקים. הדמיון לדעתי במילא מופעל כל הזמן, החל מעבודות יצירה, משחקי דמיון ביניהם ואפילו לבד ועד כמובן שימוש בקוביות לגו וכו'
דווקא בנייה מדגם - מיוחדת מבחינת הכישורים... ביחס למשחקים אחרים.את בטח יודעת - סבלנות, התעסקות עם חלקים אפורים בתהליך כמו חיפוש חלקים, התמודדות עם תסכולים ואתה חייב להתמודד כי זה הדגם אי אפשר לברוח לאילתור, בנייה שיטתית, הבנה של איך הדגמים מופעלים ואיך לכל חלק יש משמעות... כמובן הבנה טכנית, ראייה מרחבית וכו' וכו'... לכן ממש מומלץ לקנות דגמים כמה שאפשר לדעתי.
בנוסף, אין ממש הרבה מאוד חלקים, בייחוד אם לא ממהרים לפרק מה שבונים. אני ממש מתאהבת בכל דגם שלהם ומתחננת שלא יפרקו
מניחה אותם למעלה כמו במוזיאון.אגב אפשר לזנוח את המותג לגו עד שיתעשת ויתמחר במחיר שפוי - אני קונה דגמים שעולים בין 10 שח ועד הכי יקר 45 שח - החל מ70 חלקים ועד 400 לכל דגם. מקסטוק או בדן דיל, בחנויות יד שנייה וגם מבקשת ממשפחה. החלקים מצויינים. ממש. היתה פעם אחת נפילה מערכות שקיבלנו מחברה והיו כבר ישנות אבל הרוב עושות את העבודה.
לגבי הכביסה, אני מעדיפה שבגדים חדשים יוציאו צבע החוצה ולא לבגדים ישנים. לא כי זה מקלקל אלא כי זה לא בריא.
ותודה על הפרגון
משתלטת על הבית ועל עצמי
ואגב - לכל ערכה מאלו שאני קונה, יש 3 דגמים בדרכ שניתן להרכיב מאותם חלקים, כלומר מפרקים בונים מחדש, (למי שלא הופכת רכושנית כמוני לכל יצירה ) אז בכלל... !
) אז בכלל... !משתלטת על הבית ועל עצמי
תודה בלבוסטה על ההסברים, הגיוני! אנחנו עוד לא בשלב של דגמים באמת אז לא ממש מודעת לכל העולם הזה:)
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 291 לאתגר
והיום 3 שבועות לדיאטה
ירדתי 4 ק"ג
הלכתי היום 4 קמ.
למרות שלפני כמה ימים חשבתי להפחית את ההליכות כי כואב לי בכל מיני מקומות בגוף, בעיקר הפרקים - נדמה שההליכה מהנה והפכה חלק ממני ואני לא ממהרת להיפרד מזה.
ובבית-
כביסה, כמובן. אולי שתים.
מחכה לי הר הכלים שהייתי אמורה לעשות אתמול ונרדמתי...
ושלוש סיבות יומיות למה סופר כדאי לעשות דיאטה:
כי אחרי שלושה שבועות לגלות שהורדת מעלייך 4 ק"ג - מעלה חיוך וגאווה
כדי להגיע למצב שבו את מורעבת באמצע יום עבודה אחרי חמש שעות בחוץ שלא הספקת לאכול ואת בוחרת לשבת מחוץ לקיוסק על ספסל ולאכול פחית טונה במים (ואפילו לחלק חצי לחתולה חמודה) ושתי בננות גדולות עם קולה זירו במקום לאפה - ולהרגיש ש ב ע ה או לבחור במכונת חטיפים - פריכונים מלוחים וטעימים במאה קלוריות לכל השקית - במקום ביסלי, או לבחור ארטיק סולרו במאה קלוריות במקום שוקובוב- 300 רק כי האחרון מרגיש לך מתוק מדי עד גועל. כל אלה אגב קרו היום יחד...
כדי להיות מסוגלת להכין עוגת ביסקוויטים שאת הכי אוהבת בעולם, עם תותים ומלא קצפת והיא תעמוד במקרר שלושה ימים רק כדי לפרוס לילדים כל יום פרוסה אחת בלי לקחת אפילו חתיכה
והיום 3 שבועות לדיאטה
ירדתי 4 ק"ג
הלכתי היום 4 קמ.
למרות שלפני כמה ימים חשבתי להפחית את ההליכות כי כואב לי בכל מיני מקומות בגוף, בעיקר הפרקים - נדמה שההליכה מהנה והפכה חלק ממני ואני לא ממהרת להיפרד מזה.
ובבית-
כביסה, כמובן. אולי שתים.
מחכה לי הר הכלים שהייתי אמורה לעשות אתמול ונרדמתי...
ושלוש סיבות יומיות למה סופר כדאי לעשות דיאטה:
כי אחרי שלושה שבועות לגלות שהורדת מעלייך 4 ק"ג - מעלה חיוך וגאווה
כדי להגיע למצב שבו את מורעבת באמצע יום עבודה אחרי חמש שעות בחוץ שלא הספקת לאכול ואת בוחרת לשבת מחוץ לקיוסק על ספסל ולאכול פחית טונה במים (ואפילו לחלק חצי לחתולה חמודה) ושתי בננות גדולות עם קולה זירו במקום לאפה - ולהרגיש ש ב ע ה או לבחור במכונת חטיפים - פריכונים מלוחים וטעימים במאה קלוריות לכל השקית - במקום ביסלי, או לבחור ארטיק סולרו במאה קלוריות במקום שוקובוב- 300 רק כי האחרון מרגיש לך מתוק מדי עד גועל. כל אלה אגב קרו היום יחד...
כדי להיות מסוגלת להכין עוגת ביסקוויטים שאת הכי אוהבת בעולם, עם תותים ומלא קצפת והיא תעמוד במקרר שלושה ימים רק כדי לפרוס לילדים כל יום פרוסה אחת בלי לקחת אפילו חתיכה
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 292 לאתגר
ניקיתי שעתיים את הבית.
עשיתי כביסה.
הלכתי קילומטר אחד.
היינו ביום גיבוש/פיקניק בנוסף.
אני עייפהההה ועוד לא ערב.
שלוש סיבות יומיות למה הכי טוב לנו להיות בדיאטה!
כי ג'ינס שהיה צמוד לכליות - נהיה סבבה!
כי הטריק של לאכול מנת אוכל מאוד טעימה, משביעה מאוד עם ערך תזונתי וקלורי טוב - בדיוק לפני שיוצאים לארוח/ארוע/פיקניק, יבטיח לנו
להנות מהפיקניק ולא לרצות לגעת באוכל כולל עוגות סופגניות ומה לא. נסו ותראו!
כי לומדים לקנות ממוקד בסופר רק מה שצריכים
שבת שלום
ניקיתי שעתיים את הבית.
עשיתי כביסה.
הלכתי קילומטר אחד.
היינו ביום גיבוש/פיקניק בנוסף.
אני עייפהההה ועוד לא ערב.
שלוש סיבות יומיות למה הכי טוב לנו להיות בדיאטה!
כי ג'ינס שהיה צמוד לכליות - נהיה סבבה!
כי הטריק של לאכול מנת אוכל מאוד טעימה, משביעה מאוד עם ערך תזונתי וקלורי טוב - בדיוק לפני שיוצאים לארוח/ארוע/פיקניק, יבטיח לנו
להנות מהפיקניק ולא לרצות לגעת באוכל כולל עוגות סופגניות ומה לא. נסו ותראו!
כי לומדים לקנות ממוקד בסופר רק מה שצריכים
שבת שלום
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 293 לאתגר
היום התחיל בכביסה וכלים כמו כל שבת. מסורת מפוקפקת אבל זה מבטיח שיהיה נעים יותר בהמשך.
אין לתאר כמה הפכתי חכמה - כשהחלטתי עוד מעריץ הקודם לקנות את רוב המכנסיים של כולנו בצבע שחור.
החורף גם קניתי סווצרים וכאלה - בשחור/אפור כהה.
זה מקל על החיים ברמות אחרות.
אין היום הליכה, שבת מנוחה.
יש עצבים... הילדים... יש לי יחסים אמביוולנטיים כלפי העצמאות שלהם. בגדול - אני מרגישה שאני רוצה שיניחו לתלות בי. חלאס. תסתדרו תבלגנו תריבו תשלימו תפרקו תשחקו.
הם די עצמאיים יחסית לגילם בדברים מסויימים, להמציא משחקים לשחק לשקוע בספר וכאלה.
אבל יש ביניהם ריבים שבלי התערבות שלי לא נחתכים.
ויש משחקים שהם דורשים ממני הסבר, התערבות או פירגון.
לבוש שירותים רחצת ידיים - כמעט הכל אני
הרבה באשמתי.
ודי אין לי סבלנות.
כמות השאלות. אני עונה ביום על מאתיים שאלות. סקרנות. איך דברים פועלים.למה זה. מה כתוב כאן.
חמוד אה?
אבל אין לי כח.
יש לי מספיק שלוות נפש לאפשר להם לעשות בבית מה שהם רוצים כמה שהם רוצים ובלבד שלא יסכנו את עצמם, ולא יבואו אליי.
היום התחיל בכביסה וכלים כמו כל שבת. מסורת מפוקפקת
אבל זה מבטיח שיהיה נעים יותר בהמשך.אין לתאר כמה הפכתי חכמה - כשהחלטתי עוד מעריץ הקודם לקנות את רוב המכנסיים של כולנו בצבע שחור.
החורף גם קניתי סווצרים וכאלה - בשחור/אפור כהה.
זה מקל על החיים ברמות אחרות.
אין היום הליכה, שבת מנוחה.
יש עצבים... הילדים... יש לי יחסים אמביוולנטיים כלפי העצמאות שלהם. בגדול - אני מרגישה שאני רוצה שיניחו לתלות בי. חלאס. תסתדרו תבלגנו תריבו תשלימו תפרקו תשחקו.
הם די עצמאיים יחסית לגילם בדברים מסויימים, להמציא משחקים לשחק לשקוע בספר וכאלה.
אבל יש ביניהם ריבים שבלי התערבות שלי לא נחתכים.
ויש משחקים שהם דורשים ממני הסבר, התערבות או פירגון.
לבוש שירותים רחצת ידיים - כמעט הכל אני
הרבה באשמתי.
ודי אין לי סבלנות.
כמות השאלות. אני עונה ביום על מאתיים שאלות. סקרנות. איך דברים פועלים.למה זה. מה כתוב כאן.
חמוד אה?
אבל אין לי כח.
יש לי מספיק שלוות נפש לאפשר להם לעשות בבית מה שהם רוצים כמה שהם רוצים ובלבד שלא יסכנו את עצמם, ולא יבואו אליי.
משתלטת על הבית ועל עצמי
ושלוש סיבות יומיות למה מצוין לנו לעשות דיאטה:
כי מגלים מחדש את השימוש בתנור...
כי מרגישים חיוניים יותר
כי כמה שאנו בטוחים שאנו אוכלים הרבה ירקות - בדיאטה אוכלים פי שלוש
כי מגלים מחדש את השימוש בתנור...
כי מרגישים חיוניים יותר
כי כמה שאנו בטוחים שאנו אוכלים הרבה ירקות - בדיאטה אוכלים פי שלוש
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 294 לאתגר
הוזמנו להדלקת נר ככה שהבית נזנח
הלכתי - 3 קמ
מסיבה שלישית מאז התחלת הדיאטה (מצאתי זמן להתחיל דיאטה, בחודש של חנוכה... ) וגם שם לא נגעתי בדבר.
בערב כשהגענו הביתה גיליתי שיש לי עוד יתרת קלוריות מכובדת להשלים ואני לא יכולה לישון בנימוס 600 קלוריות המכסה היומית - אז נהניתי מסופגניה קטנה ראשונה החג, לשמחתי היתה בה ריבה מועטה.
שלוש סיבות מוארות (חנוכה וזה) למה כדאי להיות בדיאטה... בחג:
כדי להנות בחג מהילדים, מהמשפחה, מהשיחות, מהאווירה - על חשבון האוכל
כדי להרגיש גאווה גדולה מכל מסיבה כזו שהכיבוד לא דיבר אליי בכלל
כדי לגלות - שיש ימים שהרעב כבר לא מציק ואפילו צריך במיוחד לאכול משהו, סופגניה נגיד רק כדי לסגור את מכסת הקלוריות...
הוזמנו להדלקת נר ככה שהבית נזנח
הלכתי - 3 קמ
מסיבה שלישית מאז התחלת הדיאטה (מצאתי זמן להתחיל דיאטה, בחודש של חנוכה... ) וגם שם לא נגעתי בדבר.
בערב כשהגענו הביתה גיליתי שיש לי עוד יתרת קלוריות מכובדת להשלים ואני לא יכולה לישון בנימוס 600 קלוריות המכסה היומית - אז נהניתי מסופגניה קטנה ראשונה החג, לשמחתי היתה בה ריבה מועטה.
שלוש סיבות מוארות (חנוכה וזה) למה כדאי להיות בדיאטה... בחג:
כדי להנות בחג מהילדים, מהמשפחה, מהשיחות, מהאווירה - על חשבון האוכל
כדי להרגיש גאווה גדולה מכל מסיבה כזו שהכיבוד לא דיבר אליי בכלל
כדי לגלות - שיש ימים שהרעב כבר לא מציק ואפילו צריך במיוחד לאכול משהו, סופגניה נגיד
רק כדי לסגור את מכסת הקלוריות...משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 294 לאתגר
הוזמנו להדלקת נר ככה שהבית נזנח
הלכתי - 3 קמ
מסיבה שלישית מאז התחלת הדיאטה (מצאתי זמן להתחיל דיאטה, בחודש של חנוכה... ) וגם שם לא נגעתי בדבר.
בערב כשהגענו הביתה גיליתי שיש לי עוד יתרת קלוריות מכובדת להשלים ואני לא יכולה לישון בפחות 600 קלוריות ממנה - אז נהניתי מסופגניה קטנה ראשונה החג. הרגשתי כאילו אלוהים מצ'פר אותי על התנהגות טובה
שלוש סיבות מוארות (חנוכה וזה) למה כדאי להיות בדיאטה... בחג:
כדי להנות בחג מהילדים, מהמשפחה, מהשיחות, מהאווירה - על חשבון האוכל
כדי להרגיש גאווה גדולה מכל מסיבה כזו שהכיבוד לא דיבר אליי בכלל
כדי לגלות - שיש ימים שהרעב נוכח אבל כבר הרבה פחות מציק ואפילו קורה שצריך במיוחד לאכול משהו, סופגניה נגיד happy רק כדי לסגור את מכסת הקלוריות...
הוזמנו להדלקת נר ככה שהבית נזנח
הלכתי - 3 קמ
מסיבה שלישית מאז התחלת הדיאטה (מצאתי זמן להתחיל דיאטה, בחודש של חנוכה... ) וגם שם לא נגעתי בדבר.
בערב כשהגענו הביתה גיליתי שיש לי עוד יתרת קלוריות מכובדת להשלים ואני לא יכולה לישון בפחות 600 קלוריות ממנה - אז נהניתי מסופגניה קטנה ראשונה החג. הרגשתי כאילו אלוהים מצ'פר אותי על התנהגות טובה
שלוש סיבות מוארות (חנוכה וזה) למה כדאי להיות בדיאטה... בחג:
כדי להנות בחג מהילדים, מהמשפחה, מהשיחות, מהאווירה - על חשבון האוכל
כדי להרגיש גאווה גדולה מכל מסיבה כזו שהכיבוד לא דיבר אליי בכלל
כדי לגלות - שיש ימים שהרעב נוכח אבל כבר הרבה פחות מציק ואפילו קורה שצריך במיוחד לאכול משהו, סופגניה נגיד happy רק כדי לסגור את מכסת הקלוריות...
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 295 לאתגר
רחצתי כלים
הבית בלגן היסטרי
אני לא נוגעת בסלון מרוב עומס של משחקים מפוזרים
הלכתי 4 קמ
זרקתי מיום שישי ועד היום - 5 סופגניות. (לא בטוחה שהייתי נוהגת כך אם הן היו חמות ומריחות מאוד) אבל לשמחתי זרקתי סופגניות לא רעות בכלל טריות וראויות שהגיעו לידיי - בהחלטה שמוטב לי ולהן בפח מאשר אצלי בגוף. זה לא קרה בעבר.
אומרים שצריך להקיף את עצמנו באנשים עם סגנון חיים בריא וכו' כי זה מהווה שחקן חיזוק בשינוי לשימור הרגלים חדשים.
אז אני מדברת עם כל מי שאני יכולה, עם מדריכת כושר שעובדת איתי, עם שכן רץ תראטלון... אני על משמניי מלקטת סביבי אנשים בעניין.
שלוש סיבות יומיות ומאירות עיניים מדוע דיאטה עושה לנו טוב-
כי היא הפחיתה לי מיידית - 50 אחוז מתסמיני דכאון. שיעמום ועצב - אאוט, ויטליות ושמחה - אין.
כי היא מגדילה דרכנו את ההרגלים הבריאים של ילדינו
כי רבאק, את מוצאת את עצמך זורקת סופגניות וחותכת תותים ביוגורט במקום - אם על זה לא מגיע אות מופת אז על מה
חג שמח לכולן
רחצתי כלים
הבית בלגן היסטרי
אני לא נוגעת בסלון מרוב עומס של משחקים מפוזרים
הלכתי 4 קמ
זרקתי מיום שישי ועד היום - 5 סופגניות. (לא בטוחה שהייתי נוהגת כך אם הן היו חמות ומריחות מאוד) אבל לשמחתי זרקתי סופגניות לא רעות בכלל טריות וראויות שהגיעו לידיי - בהחלטה שמוטב לי ולהן בפח מאשר אצלי בגוף. זה לא קרה בעבר.
אומרים שצריך להקיף את עצמנו באנשים עם סגנון חיים בריא וכו' כי זה מהווה שחקן חיזוק בשינוי לשימור הרגלים חדשים.
אז אני מדברת עם כל מי שאני יכולה, עם מדריכת כושר שעובדת איתי, עם שכן רץ תראטלון... אני על משמניי מלקטת סביבי אנשים בעניין.
שלוש סיבות יומיות ומאירות עיניים מדוע דיאטה עושה לנו טוב-
כי היא הפחיתה לי מיידית - 50 אחוז מתסמיני דכאון. שיעמום ועצב - אאוט, ויטליות ושמחה - אין.
כי היא מגדילה דרכנו את ההרגלים הבריאים של ילדינו
כי רבאק, את מוצאת את עצמך זורקת סופגניות וחותכת תותים ביוגורט במקום - אם על זה לא מגיע אות מופת אז על מה
חג שמח לכולן
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 296 לאתגר
חלק מאיתנו חולים והיינו היום בבית, כנראה גם מחר.
רחצתי כלים פעמיים
וכביסות פעמיים
ואשפה
וקצת סדר מאוד קצת...
לא היתה הליכה כמובן.
וגם זה לטובה, אתמול הרגשתי את כל הפרקים והשרירים שלי כאילו רצתי מרתון.
והערב אכלתי ארוחת חג ששלחו לנו, מלאה בכל טוב ושתי סופגניות קטנות של אמא.
יש אוכל שהוא אהבה ומסורת וברכה
מעבר לדיאטה.
ועדיין בכמות הכללית לא חרגתי ממכסת הקלוריות שבה אני אמנם לא מרזה, אבל גם לא משמינה.
ושלוש סיבות יומיות למה טוב לנו דיאטה:
כי דווקא בחג - כדאי שתהיה מסגרת של שליטה. לחשוב על אלפי הקלוריות, השמן והסוכר שלא הכנסתי לגוף מתחילת החג, זו סיבה מצויינת
כי מגלים, גם כשאוכלים מאכלי חג - ששבעים מהר יותר ובכמות מצומצמת יותר
כי עדיף להשאיר סופגניה אחת על ה(מגש) עץ משתים בבטן...
חלק מאיתנו חולים והיינו היום בבית, כנראה גם מחר.
רחצתי כלים פעמיים
וכביסות פעמיים
ואשפה
וקצת סדר מאוד קצת...
לא היתה הליכה כמובן.
וגם זה לטובה, אתמול הרגשתי את כל הפרקים והשרירים שלי כאילו רצתי מרתון.
והערב אכלתי ארוחת חג ששלחו לנו, מלאה בכל טוב ושתי סופגניות קטנות של אמא.
יש אוכל שהוא אהבה ומסורת וברכה
מעבר לדיאטה.
ועדיין בכמות הכללית לא חרגתי ממכסת הקלוריות שבה אני אמנם לא מרזה, אבל גם לא משמינה.
ושלוש סיבות יומיות למה טוב לנו דיאטה:
כי דווקא בחג - כדאי שתהיה מסגרת של שליטה. לחשוב על אלפי הקלוריות, השמן והסוכר שלא הכנסתי לגוף מתחילת החג, זו סיבה מצויינת
כי מגלים, גם כשאוכלים מאכלי חג - ששבעים מהר יותר ובכמות מצומצמת יותר
כי עדיף להשאיר סופגניה אחת על ה(מגש) עץ משתים בבטן...
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 297 לאתגר
עוד יום של חולים בבית.
אז אין הליכה ויש הרבה כלים והרבה קוצר רוח והדכאון מזדחל לו שוב.
לטפל בילד חולה לבד כל הזמן.
שרק ירגיש טוב אמן.
אז מלבד כלים והכנת אוכל וטיפול לא התעסקתי עם הבית.
בורחת כל רגע נתון שלא צריכים אותי למיטה להרגע
אולי בהמשך נסדר קצת...
שלוש סיבות יומיות למה טוב לנו דיאטה:
כי בתמונות ממסיבות חנוכה - קשה לברוח מהמציאות והידיעה שלקחתי את המושכות לידיים וזה מטופל - מעודדת.
כדי לזרוק עוד 5 סופגניות שמצאו את דרכן לביתנו מאתמול. סהכ - 10 סופגניות הגיעו לפח שלי. לא חושבת שאי פעם הייתי מודעת כל כך לכמה אוכל מיותר אני לא מכניסה לגוף
ומה נגמר עם שגעת חנוכה - אין ספק, עם ישראל צועד על סופגניותיו.
כי מה עוד יגרום לך להוריד מכנסיים בשש בבוקר אם לא כדי להישקל ולגלות שגם השבוע עשית את זה
עוד יום של חולים בבית.
אז אין הליכה ויש הרבה כלים והרבה קוצר רוח והדכאון מזדחל לו שוב.
לטפל בילד חולה לבד כל הזמן.
שרק ירגיש טוב אמן.
אז מלבד כלים והכנת אוכל וטיפול לא התעסקתי עם הבית.
בורחת כל רגע נתון שלא צריכים אותי למיטה להרגע
אולי בהמשך נסדר קצת...
שלוש סיבות יומיות למה טוב לנו דיאטה:
כי בתמונות ממסיבות חנוכה - קשה לברוח מהמציאות והידיעה שלקחתי את המושכות לידיים וזה מטופל - מעודדת.
כדי לזרוק עוד 5 סופגניות שמצאו את דרכן לביתנו מאתמול. סהכ - 10 סופגניות הגיעו לפח שלי. לא חושבת שאי פעם הייתי מודעת כל כך לכמה אוכל מיותר אני לא מכניסה לגוף
ומה נגמר עם שגעת חנוכה - אין ספק, עם ישראל צועד על סופגניותיו.
כי מה עוד יגרום לך להוריד מכנסיים בשש בבוקר אם לא כדי להישקל ולגלות שגם השבוע עשית את זה
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 298 לאתגר הניקיון
חודש בדיוק לאתגר הדיאטה. סיום השבוע הרביעי ליתר דיוק.
ירדתי עוד כחצי קילו.
סהכ לחודש הזה ירידה של כ-4 ק"ג.
כאילו ירד לי מהגוף תיק מלא בארבע חבילות של סוכר. זה מורגש וזה מקל מאוד בהתנהלות.
בבית - רחצתי כלים, זרקתי אשפה, כביסה, החלפת מצעים לאחד הילדים, וסידרנו הבן שלי ואני, ביום נוסף של מחלה בבית - את החדר.
לא היו הליכות כי... כאמור אנחנו בבית.
לא. מצד שני פחות כואב לי בגוף.
שלוש סיבות יומיות מצויינות למה דיאטה טובה לנו:
כי חוזרים להשתמש במטבח בתבלינים חזקים וטובים, כדי לתת טעם שנעדר כשקיזזנו את השמן
כי מפתחים רגישות למתוק מדי ושומני מדי. היום לקחתי חתיכת צ'יפס שמנונית לפה אינסטינקטיבית - ומיד ירקתי אותה. זה פשוט היה שומני מדי.
כי מה טוב יותר מאשר כשהיוגורט המועשר בחלבון הופך לחבר הטוב ביותר שלך, במקום לאפה. חברות אמיצה יש לציין
חודש בדיוק לאתגר הדיאטה. סיום השבוע הרביעי ליתר דיוק.
ירדתי עוד כחצי קילו.
סהכ לחודש הזה ירידה של כ-4 ק"ג.
כאילו ירד לי מהגוף תיק מלא בארבע חבילות של סוכר. זה מורגש וזה מקל מאוד בהתנהלות.
בבית - רחצתי כלים, זרקתי אשפה, כביסה, החלפת מצעים לאחד הילדים, וסידרנו הבן שלי ואני, ביום נוסף של מחלה בבית - את החדר.
לא היו הליכות כי... כאמור אנחנו בבית.
לא. מצד שני פחות כואב לי בגוף.
שלוש סיבות יומיות מצויינות למה דיאטה טובה לנו:
כי חוזרים להשתמש במטבח בתבלינים חזקים וטובים, כדי לתת טעם שנעדר כשקיזזנו את השמן
כי מפתחים רגישות למתוק מדי ושומני מדי. היום לקחתי חתיכת צ'יפס שמנונית לפה אינסטינקטיבית - ומיד ירקתי אותה. זה פשוט היה שומני מדי.
כי מה טוב יותר מאשר כשהיוגורט המועשר בחלבון הופך לחבר הטוב ביותר שלך, במקום לאפה. חברות אמיצה יש לציין
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 299 לאתגר
ניקיתי שעתיים וחצי את הסלון והשירותים. בעיקר כמויות הענק של החפצים והחלקים הקטנים שהיו בסלון שאילצו אותי לשבת למיין ולמיין ולמיין
ושקית זבל ענקית בדרך לפח.
גם לגרד מדבקות וכל מיני מהריצפה ולקרצף עם ברזל כלים... ואז לעשות ספונג'ה... כמה בלגן שמח.
נכנסת לשבוע החמישי של הדיאטה במינוס ארבע קילו.
לא היתה הליכה היום, דאגתי לבית.
ושלוש סיבות יומיות מעודדות למה כדאי לנו לנהל דיאטה:
כי נחמד לדעת שגם את יכולה לחוש טוב עם עצמך ולא רק את - מחקר ענק מצא שאנשים שהצליחו לסגל אורח חיים בריא הרגישו מאושרים יותר, לא רק בגלל התוצאות אלא בגלל תחושת האיפוק והשליטה בחייהם. זה מאוד מתאים למה שכתבתי לפני כמה קיימים - שזה הפחית אצלי כבר עכשיו 50 אחוז מתסמיני דכאון שזה המון.
ניקיתי שעתיים וחצי את הסלון והשירותים. בעיקר כמויות הענק של החפצים והחלקים הקטנים שהיו בסלון שאילצו אותי לשבת למיין ולמיין ולמיין
ושקית זבל ענקית בדרך לפח.
גם לגרד מדבקות וכל מיני מהריצפה ולקרצף עם ברזל כלים... ואז לעשות ספונג'ה... כמה בלגן שמח.
נכנסת לשבוע החמישי של הדיאטה במינוס ארבע קילו.
לא היתה הליכה היום, דאגתי לבית.
ושלוש סיבות יומיות מעודדות למה כדאי לנו לנהל דיאטה:
כי נחמד לדעת שגם את יכולה לחוש טוב עם עצמך ולא רק את - מחקר ענק מצא שאנשים שהצליחו לסגל אורח חיים בריא הרגישו מאושרים יותר, לא רק בגלל התוצאות אלא בגלל תחושת האיפוק והשליטה בחייהם. זה מאוד מתאים למה שכתבתי לפני כמה קיימים - שזה הפחית אצלי כבר עכשיו 50 אחוז מתסמיני דכאון שזה המון.
- כדי להנות יותר מתמיד משפע המוצרים הדיאטטתיים בחנויות ולהרגיש שיש עם מה לעבוד
- כדי למצוא את עצמך מדברת עם אנשים שלא העלית בדעתך רק בגלל שותפות הגורל - בגילוי לב על ההתמודדות, למשל נהג המונית שסיפר לי על ניתוחים וזריקות שעבר
משתלטת על הבית ועל עצמי
שבוע טוב
יום 300 לאתגר
מה היה לנו ב- 300 ימים.
היו כמה אתגרים.
זה התחיל ברצון להשתלט על הבית ואז על עצמי ואז על ההורות שלי. ככה רציתי בעצם. כשיהיה מסודר בחוץ ויהיה קל יותר לסמוך על עצמי כמי שמסוגלת לפתח את שריר ההתמדה - אוכל להתפנות לטפח יותר את חיי ואת ההורות שלי ששם האתגרים המשמעותיים ביותר.
אז מבחינת הבית -
אתגר אחד יצא לדרך ואחריו עוד ועוד ועוד.
המטרה נשארה זהה והאמצעים השתנו. פעם החלטתי רק להתחיל, בלי ציפיות לגרום לזה לעבוד. כשזה עבד זה היה יופי עד שזה פחות עבד ואז החלטתי להקציב זמנים, וגם זה עבד תקופה ושוב היה צריך להמציא את הגלגל מחדש, אולי לייצר רוטינה רק של פעילויות ספציפיות אולי לקבוע לוז שבועי, וניסיתי מכל כיוון שהוא.
מה שקרה זה שבמבחן התוצאה הבית נראה פי עשרות אחוזים יותר טוב מאי פעם. לא רק מאז שאני אמא על הבלגן המובן מאליו אלא מאז שאני חיה באופן עצמאי, כלומר כעשרים וחמש שנה - הבית נראה לאורך ה-300 ימים האלה בעשרות אחוזים יותר טוב מאי פעם.
ואם ניקח בחשבון שזו היתה שנה של רביצה בבית פלוס בנים קטנים - זה הישג של ממש.
יחד עם זה זה רק הקצה.
ציפיתי שאתמכר, שזה יהפוך לטבע שני שלי - זה לא קרה.
אני לא התמכרתי בכלל. אני עדיין חיה בשלום רב עם בלגן אטומי ואפילו לכלוך.
א ב ל כן משהו פנימי זז. כן יותר הנעה לפעולה. כן יש כאמור יותר עשייה. ויש הכרה בכמה סדר וניקיון בבית חשוב לי וילדים. משהו שלא היה לי מובן מאליו קודם.
דבר נוסף - קמו ועחו התנגדויות עמוקות. ההתלבטות שלי אם להכניס מנקה בניגוד לרצוני אבל תוך הבנה שזה יכול לעזור - עדיין נותרה בעינה. לא מתאים לי מנקה וזה בסדר. זה לא מתאים לכולנו. יש לי סיבות מספיק טובות ואם זה מה שיש - עם זה ננצח.
נכנסו עוד התנגדויות והתנהגויות
וכמובן עלתה בעיית הקשב שלי. מי שסובל מבעיות קשב וריכוז והדכאון - היכולות שלו לגייס כוחות להתמיד - לא רבים. גם היכולת לשמר מוטיבציה בטח המטלות משעממות וכן ריכוז.
והלכתי לקבל מרשמים לכדורים והתחלתי והפסקתי. מפחד מתופעות הלוואי. זו עוד התנגדות בעייתית.
ושוב - אם זה מה שיש, אז מה שיש.
ומצאתי עזרה ענקית בסרטונים הטיפים, בהבנה שצריך לגרד כל פעם מחדש מוטיבציה מכיוון אחר. ולפעמים גם בלי מוטיבציה לקום ולעשות ולנוח ושוב לקום ולהשמיע מוזיקה ולראות סרטוני סדר בבית ברקע, ולהסתפק במשהו קטן כאילו היה גדול או לתכנן לנקות משהו קטן ולהגיע לכל הבית.
היו פה מעבר לנסיונות שונים לייצר סדר בבית, נקיון, גם תזונה בריאה, דיאטה, וכמובן שיהיה נעים לנו בבית בתוך הסגרים והבידודים ומה שביניהם כאמא, שרוצה מאוד להפחית את רמות העייפות והכעסים.
אז נכנסו גם אתגרי תזונה, וגם זה - בגלים. פתרון קניתי בלנדר איכותי שהגדיל והרחעב את היכולת להכין שייקים וגלידות בריאות מאוד לכולנו.
וגם פה ניסיתי מכל כיוון- למשל להזמין בכל קנייה לפחות משהו חדש אחד ובריא שלא ניסינו בעבר. ניסיתי לתכנן ארוחות מראש, ניסיתי להגדיל את כמות הירק בכל הארוחות, ועוד ועוד.
התחלתי דיאטה ועוד דיאטה
העפתי מסכים מהבית את המעט שהיה - טאבלט כי טלויזיה אין - הכנסתי כמויות של ערכות לגו. זה נתן חודש וחצי של ילדים שיושבים סביב ערכות ובונים ואמא גאה. אבל גם פה היה גל, ונכנס הטאבלט מחדש ואיתו שוב ויכוחים על משחקים וסרטונים...
התחלתי פעמיים טיפול. פעם אחת הדרכת הורים ופעם נוספת פסיכולוגית. את שניהם זנחתי אחרי מס' שבועות. הם הועילו בדרכם מאוד מאוד אבל זה לא היה מדוייק ויהיו עוד.
פינטזתי על אימוני כח אבל התחלתי מה שנכון לי כרגע - הליכות.
ניסיתי מלא דרכים להרגיע כשאני עצבנית בשבילי ובשביל הילדים ועוד לא פיתחתי את זה.
ניסיתי אולי מאה פעם כל יום מתוך שלוש מאות ימים להתגבר על הרגלים, אינסטינקטים, ותבניות אישיות והצלחתי
אולי בעשר פעמים מכל המאה כל יום.
הבנתי גם שיש פה כימיה, זה לא תרוץ אבל כימיה שהיא נגדי ושאני גם מסרבת לקחת כדורים גם אם הסיבות טובות.
הגעתי למסקנה שאולי זה ככה. שיש גלים. ועם הזמן הם יתמתנו, אני אשכול ואשתכלל ומתישהו הם יתמתנו. והסדר יהיה סדר עקבי, והתזונה תהיה בריאה ברובה באופן רציף, וההורות שלי תהיה הורות מלאה ושלמה יותר לאורך הזמן ואולי אולי הדיכאון יהיה חבר אבל לא צמוד כל כך. אבל עד אז, גם הגלים האלה, כל הטכניקות והאתגרים החדשים שמשתנים ומתמסמסים ושוב ושוב - הם עדיין מייצרים שינוי ואת השינוי הזה אני מאמצת קרוב ללב.
אולי הנצחון הגדול ביותר על עצמנו הוא להתנתק מהפנטזיה - ולעשות. כי הפנטזיה תמיד גדולה מהמציאות. ומה עשיתי כשפתחתי את הדף הזה? רציתי להנכיח בכתב, את השינוי שהוא הרי כל כך חמקמק ואת המאמץ שהרי בקלות אנחנו עלולים לא להתגאות בעצמנו בימים שמבין התוצאה מאכזב - למרות המאמץ האדיר. ורציתי גם שותפות ועצות מנשים חכמות - וכמה שיש כאן, בשפע ורציתי גם לדעת ברגעים מסויימים שאני לא לבד, ותמיד תהיה כאן אישה יקרה וחכמה שתגיד משהו יאיר עיניים וירחיב את הלב וינעים את הדרך.
אז אני מרגישה סיפוק. מעצם היציאה מהפנטזיה. אני כבר לא מפנטזת. אני כבר לא אומרת כשאהיה כך וכךהבית יהיה נקי ומסודר... אני כבר לא אומרת כשיהיה יותר כסף או כשנגור בדירה כזו או כשתהיה לי סבלנות - אז אהיה אמא יותר טובה או אדאג לתזונה יותר בריאה - אני עושה. עובדה. כבר 300 ימים של עשייה.
פינטזתי על כל כך הרבה ואני עושה מה שאני יכולה
יום 300 לאתגר
מה היה לנו ב- 300 ימים.
היו כמה אתגרים.
זה התחיל ברצון להשתלט על הבית ואז על עצמי ואז על ההורות שלי. ככה רציתי בעצם. כשיהיה מסודר בחוץ ויהיה קל יותר לסמוך על עצמי כמי שמסוגלת לפתח את שריר ההתמדה - אוכל להתפנות לטפח יותר את חיי ואת ההורות שלי ששם האתגרים המשמעותיים ביותר.
אז מבחינת הבית -
אתגר אחד יצא לדרך ואחריו עוד ועוד ועוד.
המטרה נשארה זהה והאמצעים השתנו. פעם החלטתי רק להתחיל, בלי ציפיות לגרום לזה לעבוד. כשזה עבד זה היה יופי עד שזה פחות עבד ואז החלטתי להקציב זמנים, וגם זה עבד תקופה ושוב היה צריך להמציא את הגלגל מחדש, אולי לייצר רוטינה רק של פעילויות ספציפיות אולי לקבוע לוז שבועי, וניסיתי מכל כיוון שהוא.
מה שקרה זה שבמבחן התוצאה הבית נראה פי עשרות אחוזים יותר טוב מאי פעם. לא רק מאז שאני אמא על הבלגן המובן מאליו אלא מאז שאני חיה באופן עצמאי, כלומר כעשרים וחמש שנה - הבית נראה לאורך ה-300 ימים האלה בעשרות אחוזים יותר טוב מאי פעם.
ואם ניקח בחשבון שזו היתה שנה של רביצה בבית פלוס בנים קטנים - זה הישג של ממש.
יחד עם זה זה רק הקצה.
ציפיתי שאתמכר, שזה יהפוך לטבע שני שלי - זה לא קרה.
אני לא התמכרתי בכלל. אני עדיין חיה בשלום רב עם בלגן אטומי ואפילו לכלוך.
א ב ל כן משהו פנימי זז. כן יותר הנעה לפעולה. כן יש כאמור יותר עשייה. ויש הכרה בכמה סדר וניקיון בבית חשוב לי וילדים. משהו שלא היה לי מובן מאליו קודם.
דבר נוסף - קמו ועחו התנגדויות עמוקות. ההתלבטות שלי אם להכניס מנקה בניגוד לרצוני אבל תוך הבנה שזה יכול לעזור - עדיין נותרה בעינה. לא מתאים לי מנקה וזה בסדר. זה לא מתאים לכולנו. יש לי סיבות מספיק טובות ואם זה מה שיש - עם זה ננצח.
נכנסו עוד התנגדויות והתנהגויות
וכמובן עלתה בעיית הקשב שלי. מי שסובל מבעיות קשב וריכוז והדכאון - היכולות שלו לגייס כוחות להתמיד - לא רבים. גם היכולת לשמר מוטיבציה בטח המטלות משעממות וכן ריכוז.
והלכתי לקבל מרשמים לכדורים והתחלתי והפסקתי. מפחד מתופעות הלוואי. זו עוד התנגדות בעייתית.
ושוב - אם זה מה שיש, אז מה שיש.
ומצאתי עזרה ענקית בסרטונים הטיפים, בהבנה שצריך לגרד כל פעם מחדש מוטיבציה מכיוון אחר. ולפעמים גם בלי מוטיבציה לקום ולעשות ולנוח ושוב לקום ולהשמיע מוזיקה ולראות סרטוני סדר בבית ברקע, ולהסתפק במשהו קטן כאילו היה גדול או לתכנן לנקות משהו קטן ולהגיע לכל הבית.
היו פה מעבר לנסיונות שונים לייצר סדר בבית, נקיון, גם תזונה בריאה, דיאטה, וכמובן שיהיה נעים לנו בבית בתוך הסגרים והבידודים ומה שביניהם כאמא, שרוצה מאוד להפחית את רמות העייפות והכעסים.
אז נכנסו גם אתגרי תזונה, וגם זה - בגלים. פתרון קניתי בלנדר איכותי שהגדיל והרחעב את היכולת להכין שייקים וגלידות בריאות מאוד לכולנו.
וגם פה ניסיתי מכל כיוון- למשל להזמין בכל קנייה לפחות משהו חדש אחד ובריא שלא ניסינו בעבר. ניסיתי לתכנן ארוחות מראש, ניסיתי להגדיל את כמות הירק בכל הארוחות, ועוד ועוד.
התחלתי דיאטה ועוד דיאטה
העפתי מסכים מהבית את המעט שהיה - טאבלט כי טלויזיה אין - הכנסתי כמויות של ערכות לגו. זה נתן חודש וחצי של ילדים שיושבים סביב ערכות ובונים ואמא גאה. אבל גם פה היה גל, ונכנס הטאבלט מחדש ואיתו שוב ויכוחים על משחקים וסרטונים...
התחלתי פעמיים טיפול. פעם אחת הדרכת הורים ופעם נוספת פסיכולוגית. את שניהם זנחתי אחרי מס' שבועות. הם הועילו בדרכם מאוד מאוד אבל זה לא היה מדוייק ויהיו עוד.
פינטזתי על אימוני כח אבל התחלתי מה שנכון לי כרגע - הליכות.
ניסיתי מלא דרכים להרגיע כשאני עצבנית בשבילי ובשביל הילדים ועוד לא פיתחתי את זה.
ניסיתי אולי מאה פעם כל יום מתוך שלוש מאות ימים להתגבר על הרגלים, אינסטינקטים, ותבניות אישיות והצלחתי
אולי בעשר פעמים מכל המאה כל יום.
הבנתי גם שיש פה כימיה, זה לא תרוץ אבל כימיה שהיא נגדי ושאני גם מסרבת לקחת כדורים גם אם הסיבות טובות.
הגעתי למסקנה שאולי זה ככה. שיש גלים. ועם הזמן הם יתמתנו, אני אשכול ואשתכלל ומתישהו הם יתמתנו. והסדר יהיה סדר עקבי, והתזונה תהיה בריאה ברובה באופן רציף, וההורות שלי תהיה הורות מלאה ושלמה יותר לאורך הזמן ואולי אולי הדיכאון יהיה חבר אבל לא צמוד כל כך. אבל עד אז, גם הגלים האלה, כל הטכניקות והאתגרים החדשים שמשתנים ומתמסמסים ושוב ושוב - הם עדיין מייצרים שינוי ואת השינוי הזה אני מאמצת קרוב ללב.
אולי הנצחון הגדול ביותר על עצמנו הוא להתנתק מהפנטזיה - ולעשות. כי הפנטזיה תמיד גדולה מהמציאות. ומה עשיתי כשפתחתי את הדף הזה? רציתי להנכיח בכתב, את השינוי שהוא הרי כל כך חמקמק ואת המאמץ שהרי בקלות אנחנו עלולים לא להתגאות בעצמנו בימים שמבין התוצאה מאכזב - למרות המאמץ האדיר. ורציתי גם שותפות ועצות מנשים חכמות - וכמה שיש כאן, בשפע ורציתי גם לדעת ברגעים מסויימים שאני לא לבד, ותמיד תהיה כאן אישה יקרה וחכמה שתגיד משהו יאיר עיניים וירחיב את הלב וינעים את הדרך.
אז אני מרגישה סיפוק. מעצם היציאה מהפנטזיה. אני כבר לא מפנטזת. אני כבר לא אומרת כשאהיה כך וכךהבית יהיה נקי ומסודר... אני כבר לא אומרת כשיהיה יותר כסף או כשנגור בדירה כזו או כשתהיה לי סבלנות - אז אהיה אמא יותר טובה או אדאג לתזונה יותר בריאה - אני עושה. עובדה. כבר 300 ימים של עשייה.
פינטזתי על כל כך הרבה ואני עושה מה שאני יכולה
משתלטת על הבית ועל עצמי
ובחזרה למציאות
יום 300 לאתגר
רחצתי כלים, שלוש כביסות.
וחצי יום בהכנת אוכל במטבח.
לא היו הליכות גם היום - יום שבת והיינו בבית.
שלוש סיבות יומיות למה דיאטה טובה לנו:
יום 300 לאתגר
רחצתי כלים, שלוש כביסות.
וחצי יום בהכנת אוכל במטבח.
לא היו הליכות גם היום - יום שבת והיינו בבית.
שלוש סיבות יומיות למה דיאטה טובה לנו:
- כדי להנות מבטן לא נפוחה ולהרגיש הרבה פחות תחושה כבדה אחרי ארוחות
- כדי לנבור במחלקת הירקות הקפואים בסופר ולחשוב איך להיות יצירתית מול כרוב ניצנים או פתיתי כרובית
- כדי לגלות נתח סטייק מושחת במקפיא בדרך אגב ולדעת שזה סימן משמים שאלוהים אוהב אותך ודואג לך גם כשאת בדיאטה
משתלטת על הבית ועל עצמי
מזל טוב על 300 ימים של השתדלות, נוכחות ורצון אמיתי לשפר. ממש ממש לא מובן מאליו, וכל הכבוד על ההתמדה (גם בתיעוד!) הכוונה וההצלחות.
משתלטת על הבית ועל עצמי
תודה שקטה יקרה
יום 301 לאתגר
יום שכולו בדרכים.
ותוך כדי הלכתי 4 קמ לפחות. וכמה מדרגות עליתי וירדתי... כאילו הפכנו אירופה. כל מקום מדרגות אינסופיות...
בנוסף, בזמן שלידי אכלו סופגניות לא אחת ולא שתיים בפגישה, אני אכלתי בננה ונס קפה.
לא התפתיתי בשום נקודה והייתי בהרבה מקומות היום לקנות ג'אנק.
אחהצ בבית הייתי כל כך עייפה שמיד רחצתי כלים והכנתי ארוחת ערב לי לכולם כי היה לי ברור שאם אני יושבת אני נרדמת.
וזהו עכשיו בדרך למיטות כולנו בחמש וחצי בערב, מנפלאות החורף
שלוש סיבות יומיות למה מצוין לנו לעשות דיאטה
יום 301 לאתגר
יום שכולו בדרכים.
ותוך כדי הלכתי 4 קמ לפחות. וכמה מדרגות עליתי וירדתי... כאילו הפכנו אירופה. כל מקום מדרגות אינסופיות...
בנוסף, בזמן שלידי אכלו סופגניות לא אחת ולא שתיים בפגישה, אני אכלתי בננה ונס קפה.
לא התפתיתי בשום נקודה והייתי בהרבה מקומות היום לקנות ג'אנק.
אחהצ בבית הייתי כל כך עייפה שמיד רחצתי כלים והכנתי ארוחת ערב לי לכולם כי היה לי ברור שאם אני יושבת אני נרדמת.
וזהו עכשיו בדרך למיטות כולנו בחמש וחצי בערב, מנפלאות החורף
שלוש סיבות יומיות למה מצוין לנו לעשות דיאטה
- כדי לגלות שסווטשירט שקניתי שנה שעברה און ליין ולא נסגר עליי - היום נסגר בקלות עם עודף
- כי לא מבזבזים זמן במאפיות, קיוסקים ודוכני מזון
- כדי לשמוח שכמעט ואין ממתקים ושטויות בבית וזה משפיע על הילדים
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 302 לאתגר
בבית, סידרתי את רוב הקניות שהגיעו מהסופר. זרקתי אשפה פעמיים.
הלכתי 1.5 קמ.
הגוף... פרקים ומפרקים כל הזמן כואבים לי במקומות שונים ... זה מוכר למישהי? אולי בגלל העונה? לא קשור הליכות, היו עכשיו 4 ימים שלא עשיתי הליכות ועדיין כאב לי בידיים וכל מיני...
3 סיבות יומיות למה כדאי להתמיד בדיאטה:
בבית, סידרתי את רוב הקניות שהגיעו מהסופר. זרקתי אשפה פעמיים.
הלכתי 1.5 קמ.
הגוף... פרקים ומפרקים כל הזמן כואבים לי במקומות שונים ... זה מוכר למישהי? אולי בגלל העונה? לא קשור הליכות, היו עכשיו 4 ימים שלא עשיתי הליכות ועדיין כאב לי בידיים וכל מיני...
3 סיבות יומיות למה כדאי להתמיד בדיאטה:
- כדי שמוכר הסביח, שהיית בדוכן שלו בת בית, יתגעגע אלייך blink
- כדי להפסיק להידחס למכנסיים אחרי שהם היו במייבש
- כי זה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה ככל שזה נוגע להתארגנות גם בחוץ. לא צריך להכין ירקות חתוכים או כל מיני בתיק לקראת יציאה. אפשר להיכנס לכל ירקן בדרך ולקנות... למשל חבילת תותים. רוחצים היטב בכיור במקום בזרם חזק בתוך הקופסא או קונים שתים שלוש בננות או אפרסמונים או מה שבא... סלטים או כריכים משביעים ובריאים יש בכל קניון מסחרי עם ארומה ודומיו, וקפה על מים יש בכל חור. ארטיקים ומעדנים, יוגורטים וקרקרים/ לחמניות קלות יש בכל חנות כמעט. איך סטטיק ובן אל אומרים - קל.
משתלטת על הבית ועל עצמי
היי בלבוסטה,
נהדר לקרוא את הסיכום שלך - שילוב בין ראייה מציאותית לבין שביעות רצון מההישגים.
חזקי ואמצי!
הלוואי עליי למצוא כוחות לשיפור התזונה ולהתנתקות מהממתקים. כבר קיבלתי ממך השראה, אבל זה לא מחזיק מעמד... <תוחזר צילי?>
נהדר לקרוא את הסיכום שלך - שילוב בין ראייה מציאותית לבין שביעות רצון מההישגים.
חזקי ואמצי!
הלוואי עליי למצוא כוחות לשיפור התזונה ולהתנתקות מהממתקים. כבר קיבלתי ממך השראה, אבל זה לא מחזיק מעמד... <תוחזר צילי?>
משתלטת על הבית ועל עצמי
באמת צריך כוחות. לא יודעת אם קראת את הפוסטים שלי מלפני הדיאטה, הייתי מדוכאת רק מהמחשבה על הויתורים שיש בדיאטה למרות שכבר הבנתי שזה צריך להגיע. מצד שני כשאת בתוך זה, מתרגלים. אני מניחה שיהיו רגעי שבירה אבל לרוב זה ממש בסדר, צריך להיזכר בימים שהיית בדיאטה בעבר והיה לך בסדר.
לגבי הממתקים - אני יכולה לומר מנסיוני שאני אוכלת ממתקים. קסטה, גלידה, קרמבו, כמה שוקולדים קטנים מדי פעם ועוד. אבל הבשורה הגדולה ביותר זה שיש הרבה מאוד דיאט. יש עוגות גבינה אישיות של חברת עדן דל קלוריות, והטעם המרקם הכל זהה, הם פשוט הורידו שומן והכניסו תחליף סוכר. יש הרבה דוגמאות כאלה. יוגורטים סמיכים עם פרי במרקם של עוגה או כל מיני. אגב קסטה רגילה או טילון הם בסביבות 200-300 קלוריות זה לא נורא לאכול כזה אפילו כל יום.
בקיצור נכון שיהיה שינוי ברמת הכמות, אבל כן נהנים ממתוקים. אני אוכלת מתוק רוב הזמן.
לגבי הממתקים - אני יכולה לומר מנסיוני שאני אוכלת ממתקים. קסטה, גלידה, קרמבו, כמה שוקולדים קטנים מדי פעם ועוד. אבל הבשורה הגדולה ביותר זה שיש הרבה מאוד דיאט. יש עוגות גבינה אישיות של חברת עדן דל קלוריות, והטעם המרקם הכל זהה, הם פשוט הורידו שומן והכניסו תחליף סוכר. יש הרבה דוגמאות כאלה. יוגורטים סמיכים עם פרי במרקם של עוגה או כל מיני. אגב קסטה רגילה או טילון הם בסביבות 200-300 קלוריות זה לא נורא לאכול כזה אפילו כל יום.
בקיצור נכון שיהיה שינוי ברמת הכמות, אבל כן נהנים ממתוקים. אני אוכלת מתוק רוב הזמן.
משתלטת על הבית ועל עצמי
ותודה על הפרגון!
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 303 לאתגר
כל היום הייתי עייפה וככה גם אתמול. ועצבנית. הייתי כל כך לא פרודוקטיבית.
מבחינת הבית - רחצתי קצת כלים וכביסה.
הלכתי 3 קמ ומרגיש לי שזה מעט מדי, זה כבר לא קשה לי כל כך. בטח כשזה מחולק לשניים ועם עצירות כי אני עם הילדים.
זה מעודד כי עד לפני חודשיים זה היה נראה כבד, גם היה קיץ וחם זה בטח לא דומה למזג האויר הנפלא כרגע, ובכל זאת כנראה שהכושר השתפר וגם מינוס כ-5 ק''ג עוזרים.
חשבתי היום על הדיאטה ועל בכלל האתגרים פה, שלי, שלנו, שבעצם דורשים מאיתנו יותר רסן. בשונה מחופש היה לנו קודם. למשל בדיאטה. נזכרתי באידיאה הזו שחופש מוחלט הוא בעצם שיעבוד. לא יודעת כמה אני מאמינה בזה. בתור אחת שמתנהלת בעולם עם סטייט אוף מיינד של "תניחו לי". אני חיה מאוד בנח עם חופש. השאלה אם נח זה בהכרח טוב.
וכל האתגרים האלה בעצם מוציאים אדם מאזור הנוחות. אם נחזור לנקיונות בבית או לתזונה - בנקודה בה אני נמצאת כבר לא טוב לי לאכול מה שאני רוצה מתי שאני רוצה כמה שאני רוצה. זה לא בריא, זה נהיה כבד, זה לא נראה יפה, זה מסורבל, והרגשתי גם שהרבה בחיים שלנו סובב על אוכל. מעבר לריתותים ולצרכים של הגוף, יש את הנפש, ויש מפגשים חברתיים, ויש אירועים ויש חגים ויש... אוכל אוכל אוכל.
לא הרגשתי מעולם שיעבוד לאוכל - אלא רק כשאני בדיאטה ומסתכלת ממקום אחר על כמה קודם לכן האוכל העסיק אותי. שוב כמו כולם. יושבים בפגישה אז כמובן מזמינים גם מאפה (למה?). נכנסים לסידורים - על הדרך משהו לאכול. אני קונה לילדים ארטיק - גם לי (למה?). מסיימים משהו מבאס כמו בדיקה - אוכל. זה דווקא אני בעד. נחמה מהירה ופשוטה אבל שוב - סביב אוכל נפגשים עם משפחה, חברים - הכל אוכל ובכמויות.
כשאני לא בדיאטה זה נראה לי הכרחי. כל הכמויות והטעמים כשאני בדיאטה זה נראה כאילו עולם שלם לא רלוונטי ואפילו מכביד.
אני מנסה לפצח את מה שקורה כשחוזרים חזרה לעולם הזה שהכל מותר וזונחים את הדיאטה. איך לזכור שזה לא השפע ולא הטעמים שיש שם ואי אפשר להתווכח על כמה זה מפתה - אלא לזכור את השעבוד. את העיסוק התמידי את הכבדות, את כמויות הכסף והזמן סביב זה. וכמה קל להיות מחוץ לזה אם רק שומרים על הגבולות.
אני בעצם מנה לפצח לעצמי מה ש96 אחוז לא מצליחים וחוזרים להרגלים הישנים. כמוני עד היום. כבר ירדתי לא פעם ולא פעמיים והגעתי למשקל טוב ושוב העליתי. איך עוצרים את זה...
ובינתיים 3 סיבות יומיות למה דיאטה טובה לנו -
כל היום הייתי עייפה וככה גם אתמול. ועצבנית. הייתי כל כך לא פרודוקטיבית.
מבחינת הבית - רחצתי קצת כלים וכביסה.
הלכתי 3 קמ ומרגיש לי שזה מעט מדי, זה כבר לא קשה לי כל כך. בטח כשזה מחולק לשניים ועם עצירות כי אני עם הילדים.
זה מעודד כי עד לפני חודשיים זה היה נראה כבד, גם היה קיץ וחם זה בטח לא דומה למזג האויר הנפלא כרגע, ובכל זאת כנראה שהכושר השתפר וגם מינוס כ-5 ק''ג עוזרים.
חשבתי היום על הדיאטה ועל בכלל האתגרים פה, שלי, שלנו, שבעצם דורשים מאיתנו יותר רסן. בשונה מחופש היה לנו קודם. למשל בדיאטה. נזכרתי באידיאה הזו שחופש מוחלט הוא בעצם שיעבוד. לא יודעת כמה אני מאמינה בזה. בתור אחת שמתנהלת בעולם עם סטייט אוף מיינד של "תניחו לי". אני חיה מאוד בנח עם חופש. השאלה אם נח זה בהכרח טוב.
וכל האתגרים האלה בעצם מוציאים אדם מאזור הנוחות. אם נחזור לנקיונות בבית או לתזונה - בנקודה בה אני נמצאת כבר לא טוב לי לאכול מה שאני רוצה מתי שאני רוצה כמה שאני רוצה. זה לא בריא, זה נהיה כבד, זה לא נראה יפה, זה מסורבל, והרגשתי גם שהרבה בחיים שלנו סובב על אוכל. מעבר לריתותים ולצרכים של הגוף, יש את הנפש, ויש מפגשים חברתיים, ויש אירועים ויש חגים ויש... אוכל אוכל אוכל.
לא הרגשתי מעולם שיעבוד לאוכל - אלא רק כשאני בדיאטה ומסתכלת ממקום אחר על כמה קודם לכן האוכל העסיק אותי. שוב כמו כולם. יושבים בפגישה אז כמובן מזמינים גם מאפה (למה?). נכנסים לסידורים - על הדרך משהו לאכול. אני קונה לילדים ארטיק - גם לי (למה?). מסיימים משהו מבאס כמו בדיקה - אוכל. זה דווקא אני בעד. נחמה מהירה ופשוטה אבל שוב - סביב אוכל נפגשים עם משפחה, חברים - הכל אוכל ובכמויות.
כשאני לא בדיאטה זה נראה לי הכרחי. כל הכמויות והטעמים כשאני בדיאטה זה נראה כאילו עולם שלם לא רלוונטי ואפילו מכביד.
אני מנסה לפצח את מה שקורה כשחוזרים חזרה לעולם הזה שהכל מותר וזונחים את הדיאטה. איך לזכור שזה לא השפע ולא הטעמים שיש שם ואי אפשר להתווכח על כמה זה מפתה - אלא לזכור את השעבוד. את העיסוק התמידי את הכבדות, את כמויות הכסף והזמן סביב זה. וכמה קל להיות מחוץ לזה אם רק שומרים על הגבולות.
אני בעצם מנה לפצח לעצמי מה ש96 אחוז לא מצליחים וחוזרים להרגלים הישנים. כמוני עד היום. כבר ירדתי לא פעם ולא פעמיים והגעתי למשקל טוב ושוב העליתי. איך עוצרים את זה...
ובינתיים 3 סיבות יומיות למה דיאטה טובה לנו -
- כדי שיהיה פרויקט חדש ומרגש בחיינו להתקדם איתו
- כדי שנוכל לשבת אצל משפחה ולגלות שהם הבינו שכדי שהשתתף בארוחה - נשמח לקבל צלחת ירקות ופירות במקום כיבוד כבד ועתיר קלוריות.
- כדי להתחיל לקבל מחמאות על הגיזרה המתעדנת
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
משתלטת על הבית ועל עצמי
"חופש מוחלט הוא בעצם שעבוד"!!!! משפט גאוני, וואוו. היפלת לי גשם של אסימונים. (ובכלל, קוראת אותך הרבה ומרגישה שנוסף לשמחת החיים הילדית המקסימה שלך, יש לך נשמה עתיקה וחוכמת מעמקים).
משתלטת על הבית ועל עצמי
וואו אלמונית תודה רבה, איזו מרגשת את.
משמח להיכנס לפה עייפה בסוף יום סוער ולהתרפק על המילים שלך.
לגבי זה שחופש מוחלט הוא שיעבוד, יש סביב זה פילוסופיה שלמה, זה לא ממני, אני רק קישרתי את זה לאוכל, שהחופש בלאכול חופשי ללא רסן כדרך חיים הוא אשליה.
וכן זה לגמרי מפיח אסימונים גם אצלי.
משמח להיכנס לפה עייפה בסוף יום סוער ולהתרפק על המילים שלך
.לגבי זה שחופש מוחלט הוא שיעבוד, יש סביב זה פילוסופיה שלמה, זה לא ממני, אני רק קישרתי את זה לאוכל, שהחופש בלאכול חופשי ללא רסן כדרך חיים הוא אשליה.
וכן זה לגמרי מפיח אסימונים גם אצלי.
משתלטת על הבית ועל עצמי
מפיל אסימונים כמובן
יום 304 לאתגר
רחצתי כלים וכביסה, בישלתי בריא.
היום יצא לי להיות בחוץ הרבה שעות ויתרתי על כריך בארומה תמורת בננה ושני יוגורטים טעימים.
בדרך, כשיצאתי מהסופר עם הבננה ביד, קלטתי דוכן בריאות כזה של יוגורט מפונפן עם תוספות.
אני תוהה איך אני, אורבנית מלידה, גרה בערים גדולות, חיה את הקידמה, את קצב החיים המהיר, חשופה כל הזמן לטרנדים - איך אני תמיד אשאר פרובינציאלית בנשמה. כאילו שאני תמיד אהיה שייכת למדבר השקט מקום מוצאם של הוריי, בזמן שסביבי רעש שלם קורה. מהסיבה שרק אני שמבקרת במרכז המסחרי הזה 7 פעמים בחודש כבר שנים יכולה להבחין רק כעת בדוכן בריאות שנמצא סמוך סופר וכנראה הרבה שנים...
ולא סתם - אני כמעט תמיד אבחר בלקנות בסופר ולא שם. וכמעט תמיד בדוכני סביח ולא במסעדות מבהיקות מרושם.
מדבר ושקט ובסיסי מרגיש לי קרוב. וכל השאר זר.
הלכתי 1.5 קמ.
לא עפתי ברוח למרות שכמעט - שזה מתחשב מצד הרוח לתת לי את התחושה שאני על משמניי החביבים יכולה לעוף.
שלוש סיבות יומיות למה שווה להתאמץ בדיאטה:
יום 304 לאתגר
רחצתי כלים וכביסה, בישלתי בריא.
היום יצא לי להיות בחוץ הרבה שעות ויתרתי על כריך בארומה תמורת בננה ושני יוגורטים טעימים.
בדרך, כשיצאתי מהסופר עם הבננה ביד, קלטתי דוכן בריאות כזה של יוגורט מפונפן עם תוספות.
אני תוהה איך אני, אורבנית מלידה, גרה בערים גדולות, חיה את הקידמה, את קצב החיים המהיר, חשופה כל הזמן לטרנדים - איך אני תמיד אשאר פרובינציאלית בנשמה. כאילו שאני תמיד אהיה שייכת למדבר השקט מקום מוצאם של הוריי, בזמן שסביבי רעש שלם קורה. מהסיבה שרק אני שמבקרת במרכז המסחרי הזה 7 פעמים בחודש כבר שנים יכולה להבחין רק כעת בדוכן בריאות שנמצא סמוך סופר וכנראה הרבה שנים...
ולא סתם - אני כמעט תמיד אבחר בלקנות בסופר ולא שם. וכמעט תמיד בדוכני סביח ולא במסעדות מבהיקות מרושם.
מדבר ושקט ובסיסי מרגיש לי קרוב. וכל השאר זר.
הלכתי 1.5 קמ.
לא עפתי ברוח למרות שכמעט - שזה מתחשב מצד הרוח לתת לי את התחושה שאני על משמניי החביבים יכולה לעוף.
שלוש סיבות יומיות למה שווה להתאמץ בדיאטה:
- כדי לסגור את הסווצ'ר ולראות בפרוםיל במראה את הבטן קטנה בחצי. גם בגלל הורדת משקל אבל גם כי לא אוכלים כבד ופחות נפוחים.
- כדי לדבר על זה ולכתוב על זה ולעודד אחרות להצטרף
- כדי לעלות על המשקל ולשמוח
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 305 לאתגר
הפכתי למדיח אנושי.
כמעט כל יום בישול ביתי ובהתאם הכלים אבל אלה כלים משמחים.
היום הלכתי 4 קמ, לסירוגין, איזה כיף לחזור למרחקים האלה. לקחתי איתי מוזיקה פעם ראשונה - זה היה שידרוג מטורף. כמה מחשבות עברו לי בראש, מוזיקה מצליחה תמיד לקרב אותי יותר אל עצמי.
שלוש סיבות יומיות למה מאוד כדאי לנו להסתגל לדיאטה-
הפכתי למדיח אנושי.
כמעט כל יום בישול ביתי ובהתאם הכלים אבל אלה כלים משמחים.
היום הלכתי 4 קמ, לסירוגין, איזה כיף לחזור למרחקים האלה. לקחתי איתי מוזיקה פעם ראשונה - זה היה שידרוג מטורף. כמה מחשבות עברו לי בראש, מוזיקה מצליחה תמיד לקרב אותי יותר אל עצמי.
שלוש סיבות יומיות למה מאוד כדאי לנו להסתגל לדיאטה-
- כי הדרך הארוכה חזרה הביתה עם הילדים אוחזים במטריה הופכת לטיול נחמד במקום משימה מתישה
- כי את מקבלת אומץ להתבונן בלבן של העיניים של המציאות מבחינת המראה והבריאות שלך
- כי זה מאפשר לך להשקיע בעצמך
משתלטת על הבית ועל עצמי
בנט... הוא טראמפ הישראלי, בשביל הכלכלה הוא יגרום למדינת היהודים להכיל מתים, ובשביל הכלכלה הוא ייצר מלחמת אחים, אני זוכרת לא מזמן איך הוא דרש להגות תוכניות שיוצרו לחץ חברתי מאיים על הורים לא מחסנים, הוא דרש בישיבות שימצאו דרכים שיגרמו להורים המחסנים להוקיע את הלא מחסנים ומשם עישנו את דרישותיו והגיעו לרעיון הכיתה הירוקה. שם כמובן שיש לחץ להגיע לאחוז מחוסנים מסויים אבל פחות מהתוכניות המקוריות שלו.
ובשביל הכלכלה הוא יגנה את הלא מתחסנים ויטוס לחול כדי לשאוב כוחות לייצר הרס וחורבן בחברה הישראלית ובשביל הכלכלה הוא עכשיו ב א מ ת דורש סגר על הלא מחוסנים.
רודן נאלח.
מעניין שהתקשורת שותקת. גם את ביבי לא סבלתי אבל הוא היה מצויין בקורונה, זו היתה שעתו היפה ועכשיו נתקענו עם פסיכופת.
בלבוסטה אמנם מינוס 5 קילו אבל פלוס מכולה של עצבים.
ובשביל הכלכלה הוא יגנה את הלא מתחסנים ויטוס לחול כדי לשאוב כוחות לייצר הרס וחורבן בחברה הישראלית ובשביל הכלכלה הוא עכשיו ב א מ ת דורש סגר על הלא מחוסנים.
רודן נאלח.
מעניין שהתקשורת שותקת. גם את ביבי לא סבלתי אבל הוא היה מצויין בקורונה, זו היתה שעתו היפה ועכשיו נתקענו עם פסיכופת.
בלבוסטה אמנם מינוס 5 קילו אבל פלוס מכולה של עצבים.
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 306 לאתגר
בבית - העמדתי שתי מכונות כביסה.
היינו רוב היום בחוץ. טיילנו.
נשבעתי שאני אוכלת רק ירקות חתוכים וככה עשיתי בארבע השעות הראשונות. אבל זה התארך ואכלתי שני מאפים - במקום ארוחת צהריים, ועדיין לא עברתי את מכסת הקלוריות המינימלית היומית (יששש).
מטריד אותי שהחלטתי לא לגעת מראש בשום דבר שמישהו מביא ובכל זאת אכלתי. תוצר של בילוי שהתארך והתארך הרבה שעות ללא אוכל? או שחרור רסן נטו? לא ברור.
זה מטריד כי כל שבירה מתחילה בקטן. ואני לא רוצה קטנות.
אני בכיף אוכלת מאכלים לא דיאטתיים אבל בידיעה מראש שזה פתוח עבורי, לא כשהחלטתי אחרת.
הממ... או שאחליט שמעל לארבע שעות בלי גישה לאוכל ביתי/ בריא בכלל - מותר ורצוי לאכול גם כאלה ובלבד שזו מנה מינימלית, ונכשיר את השרץ
הלכתי כ-4 קמ.
שלוש סיבות יומיות למה טוב לנו דיאטה:
בבית - העמדתי שתי מכונות כביסה.
היינו רוב היום בחוץ. טיילנו.
נשבעתי שאני אוכלת רק ירקות חתוכים וככה עשיתי בארבע השעות הראשונות. אבל זה התארך ואכלתי שני מאפים - במקום ארוחת צהריים, ועדיין לא עברתי את מכסת הקלוריות המינימלית היומית (יששש).
מטריד אותי שהחלטתי לא לגעת מראש בשום דבר שמישהו מביא ובכל זאת אכלתי. תוצר של בילוי שהתארך והתארך הרבה שעות ללא אוכל? או שחרור רסן נטו? לא ברור.
זה מטריד כי כל שבירה מתחילה בקטן. ואני לא רוצה קטנות.
אני בכיף אוכלת מאכלים לא דיאטתיים אבל בידיעה מראש שזה פתוח עבורי, לא כשהחלטתי אחרת.
הממ... או שאחליט שמעל לארבע שעות בלי גישה לאוכל ביתי/ בריא בכלל - מותר ורצוי לאכול גם כאלה ובלבד שזו מנה מינימלית, ונכשיר את השרץ
הלכתי כ-4 קמ.
שלוש סיבות יומיות למה טוב לנו דיאטה:
- כי יותר משמח להתלבש לקראת טיול ולהשוויץ בגזרה המצטמצמת
- כי כתוצאה מבישולים יומיומיים כמעט תמיד נמצא בבית, בסוף יום, סיר עם ירק מבושל/ מוקפץ/ חתוך מאתמול
- כדי לגלות שאפשר גם אחרת
משתלטת על הבית ועל עצמי
ושכחתי... שאתמול סגרתי שבוע חמישי של דיאטה במינוס קילו, סהכ 5 קילו יאיי
משתלטת על הבית ועל עצמי
שבוע טוב
יום 307 לאתגר
כביסה, כמובן וכלים בשפע.
הכנתי שניצלים טעימים טעימים בארוחת ערב ואכלתי שניים ענקיים בכיף. מי שהמציא את השניצל פרס נובל צריך לקבל, זה אוכל שמביא שלום.
לא עשיתי הליכה היום, כי לא יצאנו, מנוחה בבית אחרי הטיול אתמול.
שלוש סיבות יומיות למה טוב לנו דיאטה -
יום 307 לאתגר
כביסה, כמובן וכלים בשפע.
הכנתי שניצלים טעימים טעימים בארוחת ערב ואכלתי שניים ענקיים בכיף. מי שהמציא את השניצל פרס נובל צריך לקבל, זה אוכל שמביא שלום.
לא עשיתי הליכה היום, כי לא יצאנו, מנוחה בבית אחרי הטיול אתמול.
שלוש סיבות יומיות למה טוב לנו דיאטה -
- כי נזכרים בכל הבגדים און ליין שהזמנו בעבר במידות קטנות מדי ולא הספקנו להחזיר - ומבינים שיש להם סיכוי
- כי רק המחשבה על בריאות טובה יותר, מחזקת
- כי הטעם משתנה, מתרגלים לפחות מתוק יותר פרשי
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 308 לאתגר
הלכתי 4.5 קמ
שמתי לב שבקצה שלי הוא 3 קמ בשעה וזה כשאני מפצלת את ההליכות ל1.5 כל פעם
יש מזג אויר כל כך כל כך מתאים להליכה שהלוואי ויימשך ככל האפשר
בבית רחצתי כלים, טיאטתי חלק מהמטבח.
בדרך הביתה עם הילדים קניתי לי מגנום, 280 קלוריות של שוקולד מתפצח, מתאים מאוד רגע לפני ערב שלם עם הילדים.
בשבוע האחרון אני מגלה שכל יום אני אוכלת משהו מושחת. פעם חתיכת עוגה, פעם משולש פיצה, שניצלים... לא מתוך השתוקקות גדולה, אלא רצון לשלב גם מאכלים מנחמים רגילים בים של ארוחות דלות שומן, סוכר ופחמימה. בתוך המסגרת הקלוריות שקבעתי לי כ- 1,600 קלוריות ביום.
וגם, מעבר לנשמה, טכנית, צריך לזרוק לגוף מדי פעם חריגה קלורית קטנה - כדי לאותת לו שאין מחסור קלורי אינטנסיבי על מנת שלא יקטין את קצב חילוף חומרים.
ושלוש סיבות יומיות למה כדאי לנו לעשות דיאטה-
הלכתי 4.5 קמ
שמתי לב שבקצה שלי הוא 3 קמ בשעה וזה כשאני מפצלת את ההליכות ל1.5 כל פעם
יש מזג אויר כל כך כל כך מתאים להליכה שהלוואי ויימשך ככל האפשר
בבית רחצתי כלים, טיאטתי חלק מהמטבח.
בדרך הביתה עם הילדים קניתי לי מגנום, 280 קלוריות של שוקולד מתפצח, מתאים מאוד רגע לפני ערב שלם עם הילדים.
בשבוע האחרון אני מגלה שכל יום אני אוכלת משהו מושחת. פעם חתיכת עוגה, פעם משולש פיצה, שניצלים... לא מתוך השתוקקות גדולה, אלא רצון לשלב גם מאכלים מנחמים רגילים בים של ארוחות דלות שומן, סוכר ופחמימה. בתוך המסגרת הקלוריות שקבעתי לי כ- 1,600 קלוריות ביום.
וגם, מעבר לנשמה, טכנית, צריך לזרוק לגוף מדי פעם חריגה קלורית קטנה - כדי לאותת לו שאין מחסור קלורי אינטנסיבי על מנת שלא יקטין את קצב חילוף חומרים.
ושלוש סיבות יומיות למה כדאי לנו לעשות דיאטה-
- כדי שיהיה תרוץ להתמקד יותר בדיאטה, בישול בריא, הליכות, קניות בריאות ופחות בבית בכל זאת הזמן והאנרגיה שלנו מוגבלים ...
- כדי שפחות נתפתה למבצעים ונקנה מה שטוב לנו
- כדי לגלות שיש דובדבני אמרנה מוקפאים של סנפרוסט בעולם, אחד הדברים הטעימים (והלא משמינים כמובן) בעולם
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 309 לאתגר
הילד חולה ואנחנו בבית
דצמבר היקר
אני אוהבת חורף
באורך פלא הצלחתי להירדם בצהריים יחד איתו ואפילו לחלום בתוך דקות ... מה שנתן לי הרגשה כאילו ישנתי עמוק והרבה, על כל 20 הדקות ששכבתי במיטה
לא היו הליכות, אבל עשיתי כמובן, כביסה ואשפה וכלים ובישולים.
סיר פסטה לאחד, פתיתים לאחר, חביתות פטריות מוקפצות עם בצל, ירקות חתוכים, שייק פירות ואגוזים, וסיר של ירקות מוקפצים.
שלוש סיבות מצוינות למה טוב לנו דיאטה:
הילד חולה ואנחנו בבית
דצמבר היקר
אני אוהבת חורף
באורך פלא הצלחתי להירדם בצהריים יחד איתו ואפילו לחלום בתוך דקות ... מה שנתן לי הרגשה כאילו ישנתי עמוק והרבה, על כל 20 הדקות ששכבתי במיטה
לא היו הליכות, אבל עשיתי כמובן, כביסה ואשפה וכלים ובישולים.
סיר פסטה לאחד, פתיתים לאחר, חביתות פטריות מוקפצות עם בצל, ירקות חתוכים, שייק פירות ואגוזים, וסיר של ירקות מוקפצים.
שלוש סיבות מצוינות למה טוב לנו דיאטה:
- כי קו המתאר של הפנים- צוואר מתעדן
- כי אם בסוף התהליך נרד בשתים שלוש מידות יש סיכוי שגם יהיו פחות כביסות
- כי תמיד אפשר לזרוק את שאריות הירקות שהילדים לא אכלו לסיר מוקפצים, מרק או סלט שלי...
-
לב_שומע*
- הודעות: 1672
- הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
- דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*
משתלטת על הבית ועל עצמי
בלבוסטה יקרה, את מכירה את האתר שנקרא "הקרציה מפולניה"? נתקלתי בו לפני כמה ימים, צחקתי ממש מכל הלב. היא מציעה שירותי נדנוד בתשלום לביצוע משימות.
-
לב_שומע*
- הודעות: 1672
- הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
- דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*
משתלטת על הבית ועל עצמי
בלבוסטה יקרה, את מכירה את האתר שנקרא "הקרציה מפולניה"? נתקלתי בו לפני כמה ימים, צחקתי ממש מכל הלב. היא מציעה שירותי נדנוד בתשלום לביצוע משימות. ועל הדרך היא מצחיקה ממש. עם טיפים שווים, את חלקם אני מכירה מהבית.
משתלטת על הבית ועל עצמי
את אישה יקרה @}
ברכות ליום ה-300 (פלוס!) לאתגר שהולך והופך לדרך חיים חדשה, בעוד ועוד תחומים. תענוג לקרוא אותך. ללוות אותך, להזדהות, לצחוק ולהתרגש... וכל זה בלי שנפגשנו מעולם. אני קוראת אותך ומקבלת קצת כוחות, השראה, אמונה שיום יבוא ויהיו גם בי הכוחות ליצור שינוי עבור עצמי... קצת יותר רוגע עם הילדים ובחיים בכלל, הרבה יותר סדר בבית, ודיאטה בכלל חלום שבא ועוזב בכל פעם... אמן ואמן ואמן. שעוד יהיה שינוי. ברוכה את המשנה ומשתנה ונותנת כוח.
ברכות ליום ה-300 (פלוס!) לאתגר שהולך והופך לדרך חיים חדשה, בעוד ועוד תחומים. תענוג לקרוא אותך. ללוות אותך, להזדהות, לצחוק ולהתרגש... וכל זה בלי שנפגשנו מעולם. אני קוראת אותך ומקבלת קצת כוחות, השראה, אמונה שיום יבוא ויהיו גם בי הכוחות ליצור שינוי עבור עצמי... קצת יותר רוגע עם הילדים ובחיים בכלל, הרבה יותר סדר בבית, ודיאטה בכלל חלום שבא ועוזב בכל פעם... אמן ואמן ואמן. שעוד יהיה שינוי. ברוכה את המשנה ומשתנה ונותנת כוח.
משתלטת על הבית ועל עצמי
מומינאמא אהובה!
כתבתי אצלך ועכשיו גם פה כמה כיף לראות אותך שוב
לדעתי הסמקתי מהתגובה שלך, כהרגלך, מיוחדת, מרגשת, חדה ומרתקת, תודה רבה.
את מתמודדת עם משפחה שלמה בחנב, ילדים, תינוקת קטנטנה וטריליון משימות מאתגרות ככה שאני בטוחה שאת משאירה לי אבק... וכל זה בצניעות גדולה. מומינאמא אמיתית.
אני זוכרת ששאלת אותי לפני תקופה, לגבי הדיבור הפנימי, עוד לא צללתי לעניין הזה, אבל ממה שקראתי למעשה מה שקודם לכעס או לביטוי כעס - זה דיבור פנימי שבונה מתח ושאפשר לזהות אותו קודם סוג של לנהל אותו. זה נכון, כשכועסים באמת יש נקודה של נתק פתאום, שלא מעניין אותנו כלום ויאללה בלגן העיקר לפרוק. מעניין אם הכוונה גם למנוע את הנתק הזה, אולי לדבר אל עצמנו...
פתאום אני חושבת על משהו אחר... מעולמות אחרים. על הזרה. כשעושים הזרה של המוכר לנו, תופסים מרחק כדי לקבל זוית אחרת,פרופורציות אחרות.
אולי זה גם נכון כאן. לייצר דיבור פנימי שמרחיק החוצה מהסיטואציה של הכאן והעכשיו של המאבק כוחות או הכעס המבעבע.
קצת כאילו אנחנו מציצים מבחוץ על זוג שאב או אמא וילד אחר שמתווכחים שהם לא אנחנו. זו הרי משאלה כזו, שלי בכל אופן כשאני במצב של עצבנות ורצון להחזיר שליטה אני רק הייתי שמחה שמישהו יחלץ אותי מהסיטואציה. אולי הזרה יכולה לעזור....
לב שומע נשמע שווה בדיקה! בהחלט אכנס, תודה
כתבתי אצלך ועכשיו גם פה כמה כיף לראות אותך שוב
לדעתי הסמקתי מהתגובה שלך, כהרגלך, מיוחדת, מרגשת, חדה ומרתקת, תודה רבה.
את מתמודדת עם משפחה שלמה בחנב, ילדים, תינוקת קטנטנה וטריליון משימות מאתגרות ככה שאני בטוחה שאת משאירה לי אבק... וכל זה בצניעות גדולה. מומינאמא אמיתית.
אני זוכרת ששאלת אותי לפני תקופה, לגבי הדיבור הפנימי, עוד לא צללתי לעניין הזה, אבל ממה שקראתי למעשה מה שקודם לכעס או לביטוי כעס - זה דיבור פנימי שבונה מתח ושאפשר לזהות אותו קודם סוג של לנהל אותו. זה נכון, כשכועסים באמת יש נקודה של נתק פתאום, שלא מעניין אותנו כלום ויאללה בלגן העיקר לפרוק. מעניין אם הכוונה גם למנוע את הנתק הזה, אולי לדבר אל עצמנו...
פתאום אני חושבת על משהו אחר... מעולמות אחרים. על הזרה. כשעושים הזרה של המוכר לנו, תופסים מרחק כדי לקבל זוית אחרת,פרופורציות אחרות.
אולי זה גם נכון כאן. לייצר דיבור פנימי שמרחיק החוצה מהסיטואציה של הכאן והעכשיו של המאבק כוחות או הכעס המבעבע.
קצת כאילו אנחנו מציצים מבחוץ על זוג שאב או אמא וילד אחר שמתווכחים שהם לא אנחנו. זו הרי משאלה כזו, שלי בכל אופן כשאני במצב של עצבנות ורצון להחזיר שליטה אני רק הייתי שמחה שמישהו יחלץ אותי מהסיטואציה. אולי הזרה יכולה לעזור....
לב שומע נשמע שווה בדיקה! בהחלט אכנס, תודה
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 310 לאתגר
עוד יום בבית בגלל מחלה.
לא יכולתי לעשות הליכה, אבל סידרתי את הסלון, כלים סביב השעון, אשפה וכביסה. הריבוע הקדוש...
ישבתי עם הילדים על חוברות למידה והתפלאתי כמו תמיד מכמה זה מפרה ומהנה לכולנו.
היתה לי יותר סבלנות, הלוואי ואצליח להבין מה גרם לזה. שעות סידרנו את הבית יחד, רקדנו עם מוזיקת נשמה, וישבנו על חוברות. הבן שלי נישק אותי כל היום.
בהתחשב בכמות הלחצים העצומה שיש לי הראש דאגות באמת גדולות וגם כלכליות משמעותיות ושאני דווקא בימים אלה מנוטרלת מעשייה בגלל מחלה...
היתה נקטה הבוקר שעברתי בראש על שלוש דרגות מאיימות ואמרתי לעצמי אוקי ומה הכי גרוע שיכול לקרות?
האחד שתפסידי הרבה כסף
השני שתאלצי לעבור דירה כשבמילא את צריכה לעבור ורוצה
השלישי שתפסידי הרבה כסף
אפשר לחיות עם זה. רצוי שלא אבל אפשר לחיות עם זה. לנשום עמוק.
והנחתי הכל בצד עד הערב.
גם הכנתי היום מרק טעים ביתי ונעים שהבן שלי אהב מאוד, זה שימח אותי.
פחות טלפון עבורי ויותר עם הילדים. תמיד נכון לנו. הלוואי ואצליח יותר ימים כאלה.
שלוש סיבות יומיות טובות למה טוב לנו דיאטה:
עוד יום בבית בגלל מחלה.
לא יכולתי לעשות הליכה, אבל סידרתי את הסלון, כלים סביב השעון, אשפה וכביסה. הריבוע הקדוש...
ישבתי עם הילדים על חוברות למידה והתפלאתי כמו תמיד מכמה זה מפרה ומהנה לכולנו.
היתה לי יותר סבלנות, הלוואי ואצליח להבין מה גרם לזה. שעות סידרנו את הבית יחד, רקדנו עם מוזיקת נשמה, וישבנו על חוברות. הבן שלי נישק אותי כל היום.
בהתחשב בכמות הלחצים העצומה שיש לי הראש דאגות באמת גדולות וגם כלכליות משמעותיות ושאני דווקא בימים אלה מנוטרלת מעשייה בגלל מחלה...
היתה נקטה הבוקר שעברתי בראש על שלוש דרגות מאיימות ואמרתי לעצמי אוקי ומה הכי גרוע שיכול לקרות?
האחד שתפסידי הרבה כסף
השני שתאלצי לעבור דירה כשבמילא את צריכה לעבור ורוצה
השלישי שתפסידי הרבה כסף
אפשר לחיות עם זה. רצוי שלא אבל אפשר לחיות עם זה. לנשום עמוק.
והנחתי הכל בצד עד הערב.
גם הכנתי היום מרק טעים ביתי ונעים שהבן שלי אהב מאוד, זה שימח אותי.
פחות טלפון עבורי ויותר עם הילדים. תמיד נכון לנו. הלוואי ואצליח יותר ימים כאלה.
שלוש סיבות יומיות טובות למה טוב לנו דיאטה:
- כדי ללמוד להכין מרק ירקות עשיר רק עם כף אחת של שמן
- כדי לבצע קניות בלי להעלות על הדעת לצרף גם חטיף או ממתק
- כדי לפנות יותר מקום לאהבה ופחות לאוכל
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 311 לאתגר
סיימנו מחלה וחזרנו למסגרות.
בבית ניקיתי את השירותים, קירצפתי הכל מהכל כולל קירות.
היום אני סוגרת שישה שבועות בדיאטה.
ירדתי עוד קילו. סהכ - 6 קילו והשמחה רבה.
אכלתי כריך עם סלמון מארומה ושתי קוביות שוקולד - דרך מצויינת לחגוג את הארוע.
משהו נרגע מתחילת הדיאטה. הרעב. הלחץ שנבע מהפחד שלא יהיה לי מה לאכול אם לא אתכנן תמיד מראש לקנות את המעט מוצרים שמשביעים בדיאטה. לפני הדיאטה אכלתי מה שרציתי כל הזמן ופה - לא.
כבר יש לי מגוון יציב של מזונות בבית שאני יודעת שאני יכולה להנות, לשבוע מהם, להכין אותם מהר. זה לא מובן מאליו לעשות מעבר מפסטה, עוף, שווארמה, פיצות מזון קל מהיר וזמין וכו' - ליוגורטים דלי שומן, הכנה מראש של תבשילי ירקות, תבשילים מופרדים לעיתים שלי ושל הילדים, לצורך לגוון בהרבה ירקות ופירות כי אוכלים הרבה מהם. זה לא מוצר שניתן לקנות בכמות ולצרוך, צריך לדאוג כמעט כל יומיים שלושה... וסוכרלוז שיהיה וגבינה לא שמנה ומספיק ביצים כי זה חלבון מהירה וזמין ביחס לבשר עוף שלא תמיד אפשר לבשל מיד ומהר.
יש פער בין הזמינות והקלילות של לפני הדיאטה, שבה הכל פתוח תמיד לבין ההתכנסות למזון מסויים, ספציפי מאוד, גם אם מגוון ועשיר אבל כאמור מצומצם.
בהתחלה היה לחץ. שלא יהיה שלא אזכור שאשתעמם מטעמים תפלים. זה נרגע.
וזה מה שמשמח אותי יותר מהכל, שחודש וחצי ודברים משתנים בתחושה, לא רק במעשה או בתוצאות. שאני רגועה בתוך זה.
בתוך מכבש הלחצים של חיי ויש הרבה מהם לצערי, טוב לי לדעת שההרגלים החדשים מעניקים לי רוגע ושליטה יחסיים.
שלוש סיבות טובות למה כיף לנו לעשות דיאטה:
סיימנו מחלה וחזרנו למסגרות.
בבית ניקיתי את השירותים, קירצפתי הכל מהכל כולל קירות.
היום אני סוגרת שישה שבועות בדיאטה.
ירדתי עוד קילו. סהכ - 6 קילו והשמחה רבה.
אכלתי כריך עם סלמון מארומה ושתי קוביות שוקולד - דרך מצויינת לחגוג את הארוע.
משהו נרגע מתחילת הדיאטה. הרעב. הלחץ שנבע מהפחד שלא יהיה לי מה לאכול אם לא אתכנן תמיד מראש לקנות את המעט מוצרים שמשביעים בדיאטה. לפני הדיאטה אכלתי מה שרציתי כל הזמן ופה - לא.
כבר יש לי מגוון יציב של מזונות בבית שאני יודעת שאני יכולה להנות, לשבוע מהם, להכין אותם מהר. זה לא מובן מאליו לעשות מעבר מפסטה, עוף, שווארמה, פיצות מזון קל מהיר וזמין וכו' - ליוגורטים דלי שומן, הכנה מראש של תבשילי ירקות, תבשילים מופרדים לעיתים שלי ושל הילדים, לצורך לגוון בהרבה ירקות ופירות כי אוכלים הרבה מהם. זה לא מוצר שניתן לקנות בכמות ולצרוך, צריך לדאוג כמעט כל יומיים שלושה... וסוכרלוז שיהיה וגבינה לא שמנה ומספיק ביצים כי זה חלבון מהירה וזמין ביחס לבשר עוף שלא תמיד אפשר לבשל מיד ומהר.
יש פער בין הזמינות והקלילות של לפני הדיאטה, שבה הכל פתוח תמיד לבין ההתכנסות למזון מסויים, ספציפי מאוד, גם אם מגוון ועשיר אבל כאמור מצומצם.
בהתחלה היה לחץ. שלא יהיה שלא אזכור שאשתעמם מטעמים תפלים. זה נרגע.
וזה מה שמשמח אותי יותר מהכל, שחודש וחצי ודברים משתנים בתחושה, לא רק במעשה או בתוצאות. שאני רגועה בתוך זה.
בתוך מכבש הלחצים של חיי ויש הרבה מהם לצערי, טוב לי לדעת שההרגלים החדשים מעניקים לי רוגע ושליטה יחסיים.
שלוש סיבות טובות למה כיף לנו לעשות דיאטה:
- כדי שפעם ראשונה בחיים יחכו במקרר עלי חסה ששטפנו ערב קודם, מוכנים לאכילה
- כדי להגיע למצב שאת מקפלת את חגורת הג'ינס פעמיים
- כדי לפגוש מכרה שלא ראתה אותך ארבעה חודשים והיא תעמוד מולך ותתהה מה השתנה אצלך...
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 312 לאתגר
יום של בית. בישלתי המון. ניקיתי כלים המון. עוד מעט כביסה - המון והתעצבנתי המון
לא עשיתי הליכה, כי לא יצאנו, זה מזג אויר לבית.
יום של בית. בישלתי המון. ניקיתי כלים המון. עוד מעט כביסה - המון והתעצבנתי המון
לא עשיתי הליכה, כי לא יצאנו, זה מזג אויר לבית.
משתלטת על הבית ועל עצמי
שלוש סיבות יומיות למה טוב לנו דיאטה:
- כי את מכינה מרקים יותר מאי פעם מה שגורם לילדים לטעום, לעזור להכין ויש מי שממש אוכל מרק של גדולים כולל בצל ושות' - וזה, שווה הכל
- כי את מגלה שאת עושה קנייה של מאתיים שח, בעיקר ירקות ופירות, פירות וירקות... וחלבונים (ביצים, עוף, יוגורטים) ופחמימה אחת (לחם) - שמספיקים לארוחות דיאטטיות לחמישה ימים. כבר אמרתי שדיאטה זה עסק חסכוני אז אני אומרת שוב - ולא במתכוון. כלומר אין כאן נסיון לחסוך, פשוט חומרי הגלם הם בסיסיים ומשלוחי מזון מוכן מחוץ לתחום.
- כי כשיש סנפרוסט ודומיו בעולם, הרבה יותר קל להצליח לתקתק ארוחות מהירות ומשודרגות
משתלטת על הבית ועל עצמי
איזה כיף! שמחה לשמוע שאת רגועה בתוך הדיאטה.
גם אני התחלתי דיאטה לפני כמה ימים כדי להוריד כמה קילו עודפים שנצברו בחגים... והתיאור שלך ממש מעורר השראה שדיאטה זה יכול להיות משהו קל ופשוט
בינתיים טוב לי ולא מרגישה בחוסר, דווקא מאיר את העיניים כמה זה פשוט לקחת תמר או תפוח במקום שוקולד או עוגייה. איך צריך שניה לעצור ולבחור אחרת במקום מה שהיה מובן מאליו. עבורי יש כאן מחקר מעניין על האוטומטיות של התשוקה...
גם אני התחלתי דיאטה לפני כמה ימים כדי להוריד כמה קילו עודפים שנצברו בחגים... והתיאור שלך ממש מעורר השראה שדיאטה זה יכול להיות משהו קל ופשוט
בינתיים טוב לי ולא מרגישה בחוסר, דווקא מאיר את העיניים כמה זה פשוט לקחת תמר או תפוח במקום שוקולד או עוגייה. איך צריך שניה לעצור ולבחור אחרת במקום מה שהיה מובן מאליו. עבורי יש כאן מחקר מעניין על האוטומטיות של התשוקה...
משתלטת על הבית ועל עצמי
אגב אם בא לך לנסות, יש פה אימונים חמודים של 5 דק' לשריפת שומנים שאפשר לעשות יחד עם הסרטון
https://www.youtube.com/watch?v=zzZHVTml10c
https://www.youtube.com/watch?v=zzZHVTml10c
משתלטת על הבית ועל עצמי
לא יודעת למה לא עובד הלינק...
חפשי ביוטיוב אימון שריפת שומנים Hiit של אירה דולפין
חפשי ביוטיוב אימון שריפת שומנים Hiit של אירה דולפין
משתלטת על הבית ועל עצמי
לאורה איזה כיף! אחות לדרך.
תעדכני איך הולך. אם תרצי כמובן.
לגבי שריפת שומנים לא רוצה כרגע לשרוף משהו שמוריד סבבה גם לבד
אני צריכה אימוני כח זה כן כדי למזער איבוד שרירים אבל גם זה חזון למועד
תודה על הפרגון!
יום 313 לאתגר
שבת בבית, הילדים יצאו עם משפחה. אני עשיתי כביסה אחת ואכלתי ורוב הזמן ביררתי פרטים לגבי שנה הבאה והמסגרות של הילדים.
הערב היה העיץרה - הכנתי את סטייק אנטריקוט מימים עברו. שחיכה לי במקפיא... קילו סטייק (!!!) אנטריקוט מלא שומן בצדדים ואיפה לא בעצם. ועוד שיננתי לפני צליה כי ככה הבטיחו שיצא עסיסי.
ולא התעסקתי עם קלוריות. אמרתי לעצמי מושחת זה מושחת ובמילא הוא בערך 2000 קלוריות וזה שווה את זה...
אמשיך מחר... עייפה
תעדכני איך הולך. אם תרצי כמובן.
לגבי שריפת שומנים לא רוצה כרגע לשרוף משהו שמוריד סבבה גם לבד
אני צריכה אימוני כח זה כן כדי למזער איבוד שרירים אבל גם זה חזון למועד
תודה על הפרגון!
יום 313 לאתגר
שבת בבית, הילדים יצאו עם משפחה. אני עשיתי כביסה אחת ואכלתי ורוב הזמן ביררתי פרטים לגבי שנה הבאה והמסגרות של הילדים.
הערב היה העיץרה - הכנתי את סטייק אנטריקוט מימים עברו. שחיכה לי במקפיא... קילו סטייק (!!!) אנטריקוט מלא שומן בצדדים ואיפה לא בעצם. ועוד שיננתי לפני צליה כי ככה הבטיחו שיצא עסיסי.
ולא התעסקתי עם קלוריות. אמרתי לעצמי מושחת זה מושחת ובמילא הוא בערך 2000 קלוריות וזה שווה את זה...
אמשיך מחר... עייפה
משתלטת על הבית ועל עצמי
טוב, זה לא היה קילו אנטריקוט, אולי זו היתה שאיפה סמויה, אלא יותר לכיוון ה-500 גרם, מכובד מאוד לכל הדעות.
נראה לי שאחת לחודש וחצי אני אפרגן לעצמי מהאדום אדום הזה.
ובחזרה למציאות,
יום 314 לאתגר
הלכתי 4.5 קמ
האמת, שמי שאוכלת סטייק במוצש, מוטב שתלך 6 קמ למחרת, או בקצב מהיר יותר אבל חשבתי על זה רק בסוף היום...
שמתי לב שאני הולכת בכיף, במהירות של 3.6 קמ לשעה. חלק מהזמן - בעלייה תלולה. ביחס לאישה נמוכה (צעדים קטנים) ושמנה (עומס גדול יותר בצעידה) עם כושר ירוד - אני מרוצה. אין לי איך להשוות ללפני שלושה חודשים שאז התחלתי לצעוד. אבל שווה לעקוב.
עם זאת כדאי פה להגביר. במקום לבצע מרחקים ארוכים יותר, שלא תמיד מתאפשרים. אין לי יעד מוגדר, אבל להגביר קצב זו מטרה חדשה.
אני גם עולה במדרגות פעמיים ביום, 5 ימים בשבוע לא מבחירה, תמיד בקושי, מגיעה קצת מתנשפת, בעקבות סידורים מסויימים שמחייבים מדרגות. אז נוסיף לזה עלייה במדרגות. כל עליה נוספת שעד היום בחרתי במקומה - מעלית, 3-4 פעמים בשבוע תועיל.
קראתי לא מזמן שפעילויות שונות דורשות כושר מסוג אחר. למשל נשים שאפילו רצות קבוע או מתאמנות אימוני כח - יכולות להיות קצרות נשימה בעלייה במדרגות (רק לא ציינו כמה מדרגות....
בכל מקרה - זה נגיש, זה על הדרך, בדיוק כמו שמתאים ואני אוהבת.
מבחינת הבית רחצתי כלים וכביסה.
ואני מאוד עצבנית. הראש טרוד כל הזמן.
הלוואי והייתי יותר רגועה.
הלוואי ויהיה לי כח ויכולת לטפל בזה, שאוכל להסתובב עם פחות מלחמות ויותר שקט.
שלוש סיבות חורפיות טובות לעשות דיאטה:
נראה לי שאחת לחודש וחצי אני אפרגן לעצמי מהאדום אדום הזה.
ובחזרה למציאות,
יום 314 לאתגר
הלכתי 4.5 קמ
האמת, שמי שאוכלת סטייק במוצש, מוטב שתלך 6 קמ למחרת, או בקצב מהיר יותר אבל חשבתי על זה רק בסוף היום...
שמתי לב שאני הולכת בכיף, במהירות של 3.6 קמ לשעה. חלק מהזמן - בעלייה תלולה. ביחס לאישה נמוכה (צעדים קטנים) ושמנה (עומס גדול יותר בצעידה) עם כושר ירוד - אני מרוצה. אין לי איך להשוות ללפני שלושה חודשים שאז התחלתי לצעוד. אבל שווה לעקוב.
עם זאת כדאי פה להגביר. במקום לבצע מרחקים ארוכים יותר, שלא תמיד מתאפשרים. אין לי יעד מוגדר, אבל להגביר קצב זו מטרה חדשה.
אני גם עולה במדרגות פעמיים ביום, 5 ימים בשבוע לא מבחירה, תמיד בקושי, מגיעה קצת מתנשפת, בעקבות סידורים מסויימים שמחייבים מדרגות. אז נוסיף לזה עלייה במדרגות. כל עליה נוספת שעד היום בחרתי במקומה - מעלית, 3-4 פעמים בשבוע תועיל.
קראתי לא מזמן שפעילויות שונות דורשות כושר מסוג אחר. למשל נשים שאפילו רצות קבוע או מתאמנות אימוני כח - יכולות להיות קצרות נשימה בעלייה במדרגות (רק לא ציינו כמה מדרגות
....בכל מקרה - זה נגיש, זה על הדרך, בדיוק כמו שמתאים ואני אוהבת.
מבחינת הבית רחצתי כלים וכביסה.
ואני מאוד עצבנית. הראש טרוד כל הזמן.
הלוואי והייתי יותר רגועה.
הלוואי ויהיה לי כח ויכולת לטפל בזה, שאוכל להסתובב עם פחות מלחמות ויותר שקט.
שלוש סיבות חורפיות טובות לעשות דיאטה:
- כי שום מאכל רחוב לא מפתה כמו מרק טעים (ודל שומן) של בית
- כי אין כמו הליכה במזג אוויר קר עם מוזיקה באוזן ובלב
- כי בימים שמשתבלליך בבית בגלל מזג אויר סוער, יש סיבה אחת מספיק טובה להתקלף מהטרנינג - וזה כשעולים על המשקל
משתלטת על הבית ועל עצמי
יאללה. בהיסוס רב ובצעדים ממש קטנטנים, אני מצטרפת לשטף המוטיבציה שאת מעלה פה ומתחילה לשנות הרגלי תזונה. מקווה לפרט יותר אצלי בהמשך... (מישהי הציעה לפני כמה חודשים לעבור לאיזה דף ביחד... נדמה לי שזה לא קרה).
בנתיים נתקלתי בזה
כל הסיבות למה להתחיל דיאטה דווקא היום
האם יתאים לך לשתף (אולי אפילו אצליח לעשות את ההעתקות בעצמי, אם תרצי) את הסיבות המופלאות שלך גם בדף ההוא?
בנתיים נתקלתי בזה
כל הסיבות למה להתחיל דיאטה דווקא היום
האם יתאים לך לשתף (אולי אפילו אצליח לעשות את ההעתקות בעצמי, אם תרצי) את הסיבות המופלאות שלך גם בדף ההוא?
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 315 לאתגר
אמרו סערה
אז אמרו.
ולא יצאתי להליכה. פחדתי לעוף מהרוח. סתם. אם יש פיד שאין לי - זה זה. איזו רוח תעיף אותי, אולי אני אשנה לה כיוון אם כבר.
אבל כן דרמת מזג האויר השאירה אותנו בבית בשעות שיכולנו.
וכמובן כביסה, קצת סדר שהבנים סידרו דרך משחק. כמה קל אני צריכה לזכור, מספיק שאני סופרת עד עשר אומרת המנצח זה מי שאוסף 10 חלקי לגו ומחזיר למקום ושניהם רצים.
תמיד אמרו לי לאורך השנים את עוד תתגעגעי לזה. תמיד חשבתי שמתכווהים לאהבה האבסולוטית, לתלות שלהם בי, לזה שכל עולמם זו אני. ועוד בלב היה מתגנב ללבי גם קוצר רוח. יאללה אין לי סבלנות.
ובזמן האחרון אין יום בלי צביטה בלב. הם עדיין תמימים אוהבים ואני כל עולמם אבל אני מרגישה שזה מתקרב. כואב לי.
האמונה העיוורת במה שאני אומרת. הידיעה שבכוחי לקדם (ובכוחי להרוס) - זה מתחיל להראות כמו משהו זמני.
וזה כואב שבא לבכות.
כואב לי פעמיים. על הכישלונות, שלא הצלחתי לעשות כמיטב יכולתי וכשכן - זה לא מספיק. כמיטב יכולתי להיות רגועה, או מלמדת. או מתווכת. כמיטב יכולתי ללכת איתם לאירועים חוגים וחברים - שנאה גדולה שלי, כמיטב יכולתי לא מספיק וגם הרבה ויתרתי.
והפעם השניה שכואב לי - זו התחושה שאולי כבר אין עוד זמן לתקן. שמשהו כבר התגבש.
אני רוצה להאמין שאני טועה ואולי מזג האויר שבימים רגילים משמח אותי, היום גרם לי לשקוע.
ניצלתי את יסורי המצפון ושלפתי חוברות למידה, מתפלאת שוב כמה מהסבר פשוט, ועשרים דקות עבודה משותפת - ניתן ללמוד. ושוב אני הופכת עצבנית כשאחד מצחקק ומשתולל. ושוב אני קפוצה.
אם מישהו היה מציע לי מיליון דולר או שלוות נפש קבועה הייתי בוחרת ברוגע. אני מאוד מתוחה ואני גם המון שוב, עם הילדים.
בחזרה למציאות.
שלוש סיבות גשומות למה כדאי לנו לעשות דיאטה:
כדי להיפרד באהבה מהג'ינס עם הגומי במותן, זה הנח שבעבר גם החמיא, רק כי הוא כבר נראה עלייך, מינוס 6 קילו, כמו אוהל
מומינאמא אענה לך מחר
אמרו סערה
אז אמרו.
ולא יצאתי להליכה. פחדתי לעוף מהרוח. סתם. אם יש פיד שאין לי - זה זה. איזו רוח תעיף אותי, אולי אני אשנה לה כיוון אם כבר.
אבל כן דרמת מזג האויר השאירה אותנו בבית בשעות שיכולנו.
וכמובן כביסה, קצת סדר שהבנים סידרו דרך משחק. כמה קל אני צריכה לזכור, מספיק שאני סופרת עד עשר אומרת המנצח זה מי שאוסף 10 חלקי לגו ומחזיר למקום ושניהם רצים.
תמיד אמרו לי לאורך השנים את עוד תתגעגעי לזה. תמיד חשבתי שמתכווהים לאהבה האבסולוטית, לתלות שלהם בי, לזה שכל עולמם זו אני. ועוד בלב היה מתגנב ללבי גם קוצר רוח. יאללה אין לי סבלנות.
ובזמן האחרון אין יום בלי צביטה בלב. הם עדיין תמימים אוהבים ואני כל עולמם אבל אני מרגישה שזה מתקרב. כואב לי.
האמונה העיוורת במה שאני אומרת. הידיעה שבכוחי לקדם (ובכוחי להרוס) - זה מתחיל להראות כמו משהו זמני.
וזה כואב שבא לבכות.
כואב לי פעמיים. על הכישלונות, שלא הצלחתי לעשות כמיטב יכולתי וכשכן - זה לא מספיק. כמיטב יכולתי להיות רגועה, או מלמדת. או מתווכת. כמיטב יכולתי ללכת איתם לאירועים חוגים וחברים - שנאה גדולה שלי, כמיטב יכולתי לא מספיק וגם הרבה ויתרתי.
והפעם השניה שכואב לי - זו התחושה שאולי כבר אין עוד זמן לתקן. שמשהו כבר התגבש.
אני רוצה להאמין שאני טועה ואולי מזג האויר שבימים רגילים משמח אותי, היום גרם לי לשקוע.
ניצלתי את יסורי המצפון ושלפתי חוברות למידה, מתפלאת שוב כמה מהסבר פשוט, ועשרים דקות עבודה משותפת - ניתן ללמוד. ושוב אני הופכת עצבנית כשאחד מצחקק ומשתולל. ושוב אני קפוצה.
אם מישהו היה מציע לי מיליון דולר או שלוות נפש קבועה הייתי בוחרת ברוגע. אני מאוד מתוחה ואני גם המון שוב, עם הילדים.
בחזרה למציאות.
שלוש סיבות גשומות למה כדאי לנו לעשות דיאטה:
כדי להיפרד באהבה מהג'ינס עם הגומי במותן, זה הנח שבעבר גם החמיא, רק כי הוא כבר נראה עלייך, מינוס 6 קילו, כמו אוהל
- כדי לגלות בסוף היום שלמרות שלא סתמת את הפה הכל הסתכם ב-900 קלוריות ו-לא להאמין שאת שבעה. לגמרי שבעה. למרות החורף, למרות הילדים סביב, למרות העצבים. ואז לפרגן ארוחת לילה באהבה או לדעת שמחר תוכלי להתפרע רק כדי למלא את מכסת הקלוריות...
מומינאמא אענה לך מחר
משתלטת על הבית ועל עצמי
מומינאמא ארבע בבוקר אצלי, אחרי שלא הספקתי לענות אתמול, מיד נכנסתי לכתוב לך שאני שמחה מאוד שאת גם מתחילה
גם אצלי זה התחיל "בהיסוס רב והמעשים קטנים". אפילו בסוג של מירמור, של מובלת לכס העינויים.... ווואלה המשפט "עם האוכל בא בתאבון" נכון גם הפוך. בטח באנגלית או אוזבקית יש מילים יותר קולעות להסביר - שכשגם מצמצמים כמויות - מצטמצם הצורך.
מחכה כבר לעקוב!
לא הבנתי מה שכתבת על דף משותף, דיברת עליי? אני לא זוכרת משהו כזה.
לגבי "הסיבות היומיות שלי" אפשר לשתף אותן בדף ההוא, אם נראה לך מתאים.
גם אצלי זה התחיל "בהיסוס רב והמעשים קטנים". אפילו בסוג של מירמור, של מובלת לכס העינויים.... ווואלה המשפט "עם האוכל בא בתאבון" נכון גם הפוך. בטח באנגלית או אוזבקית יש מילים יותר קולעות להסביר - שכשגם מצמצמים כמויות - מצטמצם הצורך.
מחכה כבר לעקוב!
לא הבנתי מה שכתבת על דף משותף, דיברת עליי? אני לא זוכרת משהו כזה.
לגבי "הסיבות היומיות שלי" אפשר לשתף אותן בדף ההוא, אם נראה לך מתאים.
משתלטת על הבית ועל עצמי
איך את יודעת כמה קלוריות אכלת כל היום? וכמה קלוריות את צריכה לאכול בכללי?
(אףפעם לא עשיתי דיאטה :\)
(אףפעם לא עשיתי דיאטה :\)
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 316 לאתגר
סגרירי וגשום.
רחצתי כלים, אשפה סולקה והפעלתי מכונת כביסה בנוהל.
לא עשיתי הליכה ביום של גשמי ברכה כזה.
רק בדיאטות אני מחבבת מקרר חצי ריק. יש משהו בצניעות של מרק שמורכבת מגזר, בטטה אחרונה, בצל וגרגירי חומוס שנותן שקט.
לעומת מרקים עמוסים מיד עם קבלת קניות מהסופר
בכלל דיאטה מלמדת להוקיר את הדלות. חרף כל הטכניקות להעשיר את התפריט ואכן היום אפשר לעשות דיאטה ולאכול עושר טעמים אדיר מכל התחליפים וההמצאות ושצף המידע ברשתות. ועדיין ביחס למאכלי עדות שתמיד (!) מאופיינים בעומק טעמים שנוצר משומן רב ( משומן כבש ועד חמאה תלוי מאיפה באת), ושפע.
ארוחות דיאטטיות לעולם יכילו מעט. או מעט שמן או מעט פחמימה או גם וגם. בכמות אפשר להשתולל רק עם ירקות ומים.
לכן אסתטיקה יפנית ומאכחים יפנים משדרים יופי, אלגנטיות אבל גם קרירות.
ואני חושבת שהתאגר הגדול בדיאטה הוא ליידד את הדלות. לייצר בתוכה חום ובית בניגוד גמור לסירי שבת נוטפי אהבה, השקעה ושמן, מועד לקלאסיקות של פסטה מוקרמת באלף קלוריות, שווארמה שומנית ב-1,500 או נודלס עם עוף חמוץ מתוק נוטף שומן ב- 2,000 קלוריות.
שלוש סיבות יומיות למה כדאי לנו דיאטה:
סגרירי וגשום.
רחצתי כלים, אשפה סולקה והפעלתי מכונת כביסה בנוהל.
לא עשיתי הליכה ביום של גשמי ברכה כזה.
רק בדיאטות אני מחבבת מקרר חצי ריק. יש משהו בצניעות של מרק שמורכבת מגזר, בטטה אחרונה, בצל וגרגירי חומוס שנותן שקט.
לעומת מרקים עמוסים מיד עם קבלת קניות מהסופר
בכלל דיאטה מלמדת להוקיר את הדלות. חרף כל הטכניקות להעשיר את התפריט ואכן היום אפשר לעשות דיאטה ולאכול עושר טעמים אדיר מכל התחליפים וההמצאות ושצף המידע ברשתות. ועדיין ביחס למאכלי עדות שתמיד (!) מאופיינים בעומק טעמים שנוצר משומן רב ( משומן כבש ועד חמאה תלוי מאיפה באת), ושפע.
ארוחות דיאטטיות לעולם יכילו מעט. או מעט שמן או מעט פחמימה או גם וגם. בכמות אפשר להשתולל רק עם ירקות ומים.
לכן אסתטיקה יפנית ומאכחים יפנים משדרים יופי, אלגנטיות אבל גם קרירות.
ואני חושבת שהתאגר הגדול בדיאטה הוא ליידד את הדלות. לייצר בתוכה חום ובית בניגוד גמור לסירי שבת נוטפי אהבה, השקעה ושמן, מועד לקלאסיקות של פסטה מוקרמת באלף קלוריות, שווארמה שומנית ב-1,500 או נודלס עם עוף חמוץ מתוק נוטף שומן ב- 2,000 קלוריות.
שלוש סיבות יומיות למה כדאי לנו דיאטה:
- שוב ושוב - כדי שייצא לא רק לך אלא לכל המשפחה לאכול הרבה יותר ירקות/ פירות מבעבר
- כדי להצליח לנעול נעליים עם פחות סירבול
- כדי להתעייף פחות מעבודות הבית
משתלטת על הבית ועל עצמי
לאורה אני רושמת לעצמי לאורך היום פעם בכמה שעות מה אכלתי ומחשהת. מי שעושה דיאטה יודעת בערך כמה קלוריות יש ברוב המרכיבים הקבועים שלה וכולנו הרי אוכלות מזונות די ידועים מראש. בהערכה.
יש היום גם אפליקציות מדוייקות שאת כותבת את הפריט וזה מחשב. יש משקיעניות ששוקלות במשקל של מטבח את הכמויות של מזונות מתעתעים. למשל בשר שהיה נראה לי קילו ובסוף הוא חצי קילו - זה מין הסתם משמעותי
לגבי כמה קלוריות צריך - יש מחשבון bmr ברשת, שמחשב כמה קלוריות את שורפת רק מעצם קיומך לתפקידים הבסיסיים
ויש מחשבון שבודק כמה את שורפת אם את פעילה מעט או הרבה בהתאמה.
כדי לרזות צריך לאכול פחות מהנתון ו/או להגביר פעילות כדי לגרום לגרעון קלורי.
כמובן שגם כל אחת מכירה את הגוף שלה, וגם יש מינימום קלוריות שאסור לאכול פחות ממנו (בין 1,000-1,200 קלוריות).
לא דיברתי על ההרכב. יש הבדל בין מאה קלוריות של ירקות למאה קלוריות של שוקולד.
אני אוכלת בממוצע 1,600 קלוריות ביום כדי להשאיר טווח הפחתה להמשך.
השבוע למשל אני מרגישה שאני לא יורדת כמו כל שבוע. כי כנראה שצריך עכשיו לקזז עוד (ככל שאת מרזה הגוף שורף פחות קלוריות מעצם קיומו כי הוא פחות כבד ולכן הגרעון הקלורי צריך לקטון עוד קצת).
ועכשיו תסבירי לי את מה זאת אומרת אף פעם לא עשית דיאטה?! איך זה קרה?
אנחנו פה אמנם מחלקות אהבת חינם אבל יש גבול
יש היום גם אפליקציות מדוייקות שאת כותבת את הפריט וזה מחשב. יש משקיעניות ששוקלות במשקל של מטבח את הכמויות של מזונות מתעתעים. למשל בשר שהיה נראה לי קילו ובסוף הוא חצי קילו - זה מין הסתם משמעותי
לגבי כמה קלוריות צריך - יש מחשבון bmr ברשת, שמחשב כמה קלוריות את שורפת רק מעצם קיומך לתפקידים הבסיסיים
ויש מחשבון שבודק כמה את שורפת אם את פעילה מעט או הרבה בהתאמה.
כדי לרזות צריך לאכול פחות מהנתון ו/או להגביר פעילות כדי לגרום לגרעון קלורי.
כמובן שגם כל אחת מכירה את הגוף שלה, וגם יש מינימום קלוריות שאסור לאכול פחות ממנו (בין 1,000-1,200 קלוריות).
לא דיברתי על ההרכב. יש הבדל בין מאה קלוריות של ירקות למאה קלוריות של שוקולד.
אני אוכלת בממוצע 1,600 קלוריות ביום כדי להשאיר טווח הפחתה להמשך.
השבוע למשל אני מרגישה שאני לא יורדת כמו כל שבוע. כי כנראה שצריך עכשיו לקזז עוד (ככל שאת מרזה הגוף שורף פחות קלוריות מעצם קיומו כי הוא פחות כבד ולכן הגרעון הקלורי צריך לקטון עוד קצת).
ועכשיו תסבירי לי את מה זאת אומרת אף פעם לא עשית דיאטה?! איך זה קרה?
אנחנו פה אמנם מחלקות אהבת חינם אבל יש גבול
משתלטת על הבית ועל עצמי
הגרעון הקלורי לא צריך "לקטון עוד קצת" ככל שמרזים- אלא מכסת הקלוריות היומית צריכה לקטון עוד קצת
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
משתלטת על הבית ועל עצמי
חכמה שאת
אמיצה שאת
מקסימה שאת
נותנת לי השראה לעשות את השינוי הגדול שאני מייחלת לו שנים ולא מעזה.
אמיצה שאת
מקסימה שאת
נותנת לי השראה לעשות את השינוי הגדול שאני מייחלת לו שנים ולא מעזה.
משתלטת על הבית ועל עצמי
תודה על ההסבר המפורט.
לא יודעת אם יש לי כח להתעסק בזה כל כך הרבה...
לא עשיתי אף פעם דיאטה כי הייתי רקדנית ועשיתי הרבה ספורט רוב החיים. אבל עכשיו בגלל העייפות הכרונית אני פחות פעילה. ואיכשהו יצא שבחודש האחרון עליתי הרבה... במצב רגיל הייתי פשוט עושה הרבה כושר ומורידה את זה, אבל אני לא יכולה לצערי.
לא יודעת אם יש לי כח להתעסק בזה כל כך הרבה...
לא עשיתי אף פעם דיאטה כי הייתי רקדנית ועשיתי הרבה ספורט רוב החיים. אבל עכשיו בגלל העייפות הכרונית אני פחות פעילה. ואיכשהו יצא שבחודש האחרון עליתי הרבה... במצב רגיל הייתי פשוט עושה הרבה כושר ומורידה את זה, אבל אני לא יכולה לצערי.
משתלטת על הבית ועל עצמי
חשוב לציין שהתפריט הרגיל שלי נראה פחות או יותר כמו התפריט דיאטה שלך, רק עם עיגול פינות (בעיקר שוקולד ומאפים). אז מה שאני עושה בדיאטה זה בעצם להוריד את האקסטרות ולהקפיד יותר על הליכות קבועות.
משתלטת על הבית ועל עצמי
ועוד משהו... אני לא מסכימה איתך שהעושר טעמים נובע משומן. ממש ממש לא. עושר טעמים נובע משילוב נכון של מרכיבים, מרכיבים איכותיים וטריים, משימוש נכון בתבלינים ובמלח, משילוב חכם של טעמים מלוח-מתוק-חריף-חמוץ. עודף שמן רק הורס ברוב המקרים מנה איכותית באמת. אוכל יפני הוא באמת מינימליסטי, אבל אוכל סיני ותאילנדי למשל הוא מלא ירקות וחלבון, ודוגמא לשילוב טעמים מתוחכם ומפוצץ בטעם.
משתלטת על הבית ועל עצמי
אלמונית תודה יקרה! איזה מרגשת, נשמעת כמו התחלה של דרך מוצלחת ההחלטה שלך תעדכני פה אם תרצי, אשמח מאוד.
לאורה - בלי שומן הטעמים אנמיים. עודף שומן גם לא טעים אבל ארוחות דלות שומן תמיד תהיינה פחות טעימות.
שומן כולל את כל הסוגים, לא רק שמן צמחי -מחמאה, שמנת וגבינות מוקרמות ועד זיתים, אגוזים, מיונז, פרגיות, סלמון וכו'... וכמובן שמן פשוט שמן.
גם דגים וגם בשר, וגבינות - היותר שמנים יותר טעימים...
מצד שני על טעם וריח אין להתווכח.
יום 317 לאתגר
כבר יומיים שאני מתהלכת עם רעב גדול. כמו הרעב של ההתחלה. מה קרה? אני אוכלת אפילו יותר מהממוצע ובכלל כל השבוע הזה פירגנתי לעצמי מאכלים עתיקים כל טוב.
רעב כזה של הריון (אני לא) משהו מנקר תובעני.
אני זורמת עם זה. מבינה שהשבוע יהיה טוב לשמור על הקיים. כבר שבוע שעבר כשראיתמ מינוס קילו נוסף הבנתי שאפשר לעצור. לתת לגוף ולעצמי להישאר תקופה במשקל החדש ולעצור את הירידה. גם להנות קצת ולא להמשיך לקזז. וגם לשדר לגוף שאין פה מחסור כדי שלא תעצרו הירידה גם במכס. קלוריות נמוכה מתוך רצון של הגוף לשמר עוד יותר מאגרים.
לא פחות חשוב זה העור. אם יורדים מהר מדי זה לא בריא לעור.
אז זהו. כרגע, לא ברור כמה זמן, אני אטפס בכמות הקלוריות כדי לעמוד במקום.
מצד אחד זה כאילו כיף אבל זה מסוכן. יש בשינוי ובפירגון של יותר קלוריות יציאה המוכר ובקחות אפשר לזנוח את הכל... קצת כמו ההפסקה של רוס ורייצ'ל... הלל ושכב עם אחרת בערב היחיד שנפרדו וכמה זה השפיע שבע עשרה עונות אח''כ
נראה לי שטיפוס לעבר ה'- 2,000 קלוריות ביום במקום 1,600 והרכב של סוכר שומן גבוה יותר מהרגיל ישמר את הקיים בלי לעלות או לרדת.
לגבי הליכות, לא מצליחה בימים אלו.
בבית - כלים היום, פיניתי מהמקרר שאריות לקראת משלוח, קניות... קצת סדר בשולחן האוכל.
שלוש סיבות יומיות למה כדאי לנו לעשות דיאטה:
תעדכני פה אם תרצי, אשמח מאוד.לאורה - בלי שומן הטעמים אנמיים. עודף שומן גם לא טעים אבל ארוחות דלות שומן תמיד תהיינה פחות טעימות.
שומן כולל את כל הסוגים, לא רק שמן צמחי -מחמאה, שמנת וגבינות מוקרמות ועד זיתים, אגוזים, מיונז, פרגיות, סלמון וכו'... וכמובן שמן פשוט שמן.
גם דגים וגם בשר, וגבינות - היותר שמנים יותר טעימים...
מצד שני על טעם וריח אין להתווכח.
יום 317 לאתגר
כבר יומיים שאני מתהלכת עם רעב גדול. כמו הרעב של ההתחלה. מה קרה? אני אוכלת אפילו יותר מהממוצע ובכלל כל השבוע הזה פירגנתי לעצמי מאכלים עתיקים כל טוב.
רעב כזה של הריון (אני לא) משהו מנקר תובעני.
אני זורמת עם זה. מבינה שהשבוע יהיה טוב לשמור על הקיים. כבר שבוע שעבר כשראיתמ מינוס קילו נוסף הבנתי שאפשר לעצור. לתת לגוף ולעצמי להישאר תקופה במשקל החדש ולעצור את הירידה. גם להנות קצת ולא להמשיך לקזז. וגם לשדר לגוף שאין פה מחסור כדי שלא תעצרו הירידה גם במכס. קלוריות נמוכה מתוך רצון של הגוף לשמר עוד יותר מאגרים.
לא פחות חשוב זה העור. אם יורדים מהר מדי זה לא בריא לעור.
אז זהו. כרגע, לא ברור כמה זמן, אני אטפס בכמות הקלוריות כדי לעמוד במקום.
מצד אחד זה כאילו כיף אבל זה מסוכן. יש בשינוי ובפירגון של יותר קלוריות יציאה המוכר ובקחות אפשר לזנוח את הכל... קצת כמו ההפסקה של רוס ורייצ'ל... הלל ושכב עם אחרת בערב היחיד שנפרדו וכמה זה השפיע שבע עשרה עונות אח''כ
נראה לי שטיפוס לעבר ה'- 2,000 קלוריות ביום במקום 1,600 והרכב של סוכר שומן גבוה יותר מהרגיל ישמר את הקיים בלי לעלות או לרדת.
לגבי הליכות, לא מצליחה בימים אלו.
בבית - כלים היום, פיניתי מהמקרר שאריות לקראת משלוח, קניות... קצת סדר בשולחן האוכל.
שלוש סיבות יומיות למה כדאי לנו לעשות דיאטה:
- כדי להרגיש פחות צרבת
- כדי לקנות כרובית, משהו שלא עשיתי עשורים
- כדי להתפלא כל פעם מחדש המראה החדש הפחות רחב שלך
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
משתלטת על הבית ועל עצמי
וואו... איזה תהליכים מעוררי מחשבה והשראה.
אשרייך!
(בקרוב אצלי, מקווה)
אשרייך!
(בקרוב אצלי, מקווה)
משתלטת על הבית ועל עצמי
תודה אלמונית מתוקה
איתך בשאיפה להתחיל. ככה זה התחיל אצלי, עם תקווה וסקפטיות.
יום 318 לאתגר
להכין שניצלים בסוף יום ארוך עוגה שהבטחתי לבן שלי כבר חצי שנה (אמיתי)
ומחבת עם ירקות עוף מוקפץ עבורי
זה קצת יותר מדי לאמצע שבוע... ועוד יותר מדי כלים...
בכל אופן, הכנתי. רחצתי כלים לפני כן. כביסה עוד מעט תיכנס למכונה. העברתי סמרטוט בשירותים.
היום נכנס טכנאי לבית במפתיע, בלגן בכל מקום ואני באדישות מאולצת. זה מה יש. הוא לא צריך לגור פה, זה אנחנו שחייבים
אני קולטת שבתזונה ואפילו בתשובה (הליכות) יותר קל לי (יחסית) מאשר בענייני הבית.
או שאולי יותר מתגמל לעשות דיאטה? השינוי התזונתי נשאר, רואים אותו, על הגוף, וכן השפעתו על הבריאות.
ניקיונות וסדר הם עניין סיזיפי לא מתגמל, כל פעם מחדש לסדר ולנקות כאילו לא עשיתי את זה רק לפני יומיים.
שלוש סיבות יומיות למה כדאי לעשות דיאטה:
איתך בשאיפה להתחיל. ככה זה התחיל אצלי, עם תקווה וסקפטיות.
יום 318 לאתגר
להכין שניצלים בסוף יום ארוך עוגה שהבטחתי לבן שלי כבר חצי שנה (אמיתי)
ומחבת עם ירקות עוף מוקפץ עבורי
זה קצת יותר מדי לאמצע שבוע... ועוד יותר מדי כלים...
בכל אופן, הכנתי. רחצתי כלים לפני כן. כביסה עוד מעט תיכנס למכונה. העברתי סמרטוט בשירותים.
היום נכנס טכנאי לבית במפתיע, בלגן בכל מקום ואני באדישות מאולצת. זה מה יש. הוא לא צריך לגור פה, זה אנחנו שחייבים
אני קולטת שבתזונה ואפילו בתשובה (הליכות) יותר קל לי (יחסית) מאשר בענייני הבית.
או שאולי יותר מתגמל לעשות דיאטה? השינוי התזונתי נשאר, רואים אותו, על הגוף, וכן השפעתו על הבריאות.
ניקיונות וסדר הם עניין סיזיפי לא מתגמל, כל פעם מחדש לסדר ולנקות כאילו לא עשיתי את זה רק לפני יומיים.
שלוש סיבות יומיות למה כדאי לעשות דיאטה:
- כדי לטעום מלבי-דיאט, אהבת חיי ולהאמין מחדש שהעולם הזה טוב
- כדי להצליח לטגן קילו שניצלים, לקחת ביס רק כדי לטעום ולהסתפק בזה
- כדי לקנות 4 חבילות פטריות טריות בלי להתקמצן כי פה חוגגים עם ירקות
משתלטת על הבית ועל עצמי
ושכחתי להוסיף, היום סוגרת 7 שבועות של דיאטה
בשבוע הזה שחלף, שבוע מהולל, שבוע הסטייק אנטריקוט חצי קילו עם כמויות שומן מפצפצות (טוב לא פיצפצו אבל טעיםםם). רובו של השבוע לא רק שלא עשיתי הליכות אלא היינו בבית בגלל מחלה. ואכלתי יום אחד פיצה, ויום אחר מעדני דיאט של עוגות (דיאט אמנם מופחת סוכר אבל עדיין - סוכר), ואכלתי אוכל של אמא מלא כל טוב, ו... ו... באמת שבוע מהולל ולמרות זאת -
ירדתי 200 גרם.
הייתי בטוחה שאני אעמוד במקום.
מה שכן, חזרתי להיות מאוד מדוכדכת. אני תוהה ממה. אולי הימים הארוכים בבית... שוב שהייה של ימים על גבי ימים עם ילדים בבית בלי הפסקה, ובלי הליכות.
או שאולי פשוט התרגלתי ופחות מרגש השינוי הפיזי ויש נפילת מתח.
אולי היותר פחמימות וסוכר שאכלתי... מי יודע, מעולם לא האמנתי לתיאוריה שסוכר גורם לדיכאון. אבל אני רואה השבוע נפילה.
בכל מקרה אם יש משהו יציב אצלי, זו העצבנות. לא משנה מה קורה אני טרודה ועצבנית.
לילה טוב
בשבוע הזה שחלף, שבוע מהולל, שבוע הסטייק אנטריקוט חצי קילו עם כמויות שומן מפצפצות (טוב לא פיצפצו אבל טעיםםם). רובו של השבוע לא רק שלא עשיתי הליכות אלא היינו בבית בגלל מחלה. ואכלתי יום אחד פיצה, ויום אחר מעדני דיאט של עוגות (דיאט אמנם מופחת סוכר אבל עדיין - סוכר), ואכלתי אוכל של אמא מלא כל טוב, ו... ו... באמת שבוע מהולל ולמרות זאת -
ירדתי 200 גרם.
הייתי בטוחה שאני אעמוד במקום.
מה שכן, חזרתי להיות מאוד מדוכדכת. אני תוהה ממה. אולי הימים הארוכים בבית... שוב שהייה של ימים על גבי ימים עם ילדים בבית בלי הפסקה, ובלי הליכות.
או שאולי פשוט התרגלתי ופחות מרגש השינוי הפיזי ויש נפילת מתח.
אולי היותר פחמימות וסוכר שאכלתי... מי יודע, מעולם לא האמנתי לתיאוריה שסוכר גורם לדיכאון. אבל אני רואה השבוע נפילה.
בכל מקרה אם יש משהו יציב אצלי, זו העצבנות. לא משנה מה קורה אני טרודה ועצבנית.
לילה טוב
משתלטת על הבית ועל עצמי
מחזירה לך תשובה בארבע בבוקר 
בהצלחה עם ההמשך/ השינוי בתפריט. השגת המון!! וגם לשמור על הקיים זה לא קל, ולפעמים אפילו יותר מאתגר מהירידה (אחרת לא היינו עולות שוב אף פעם...)
מאחלת שבת שקטה ורגועה @}
היום הכי קצר מאחורינו, מכאן זה עוד קצת שמש בכל יום...
בהצלחה עם ההמשך/ השינוי בתפריט. השגת המון!! וגם לשמור על הקיים זה לא קל, ולפעמים אפילו יותר מאתגר מהירידה (אחרת לא היינו עולות שוב אף פעם...)
מאחלת שבת שקטה ורגועה @}
היום הכי קצר מאחורינו, מכאן זה עוד קצת שמש בכל יום...
משתלטת על הבית ועל עצמי
יקרה, ככה זה בחיים, אי אפשר להיות כל הזמן בעלייה... זה חוק טבע כמו הגלים שאחרי עליה באה ירידה ולהיפך, ולא צריך לחפש את הסיבה. תרשי לדאון להגיע וללכת...
להיות סגורה בבית בלי תנועה אכן גורם להרגשה של חוסר תנועה.
מזל טוב על כל מה שהשגת, תהיי גאה בעצמך.
לגבי הניקיון - זה אכן סיזיפי ומתסכל, מה שאני מוצאת בו סיפוק במקום הזה הוא התחושה שזה עוזר לי להתחיל מאפס. כשאני מנקה ומסדרת אני מרגישה שהתחלתי מאפס את היום, נקי, בלי לסחוב את הבלגן של אתמול. התחיל יום חדש...
להיות סגורה בבית בלי תנועה אכן גורם להרגשה של חוסר תנועה
.מזל טוב על כל מה שהשגת, תהיי גאה בעצמך.
לגבי הניקיון - זה אכן סיזיפי ומתסכל, מה שאני מוצאת בו סיפוק במקום הזה הוא התחושה שזה עוזר לי להתחיל מאפס. כשאני מנקה ומסדרת אני מרגישה שהתחלתי מאפס את היום, נקי, בלי לסחוב את הבלגן של אתמול. התחיל יום חדש...
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 319 לאתגר
כותבת מהר כי כל פעם שאני כותבת פה הילדים מתפרצים לי לחדר כמו עדר באפלו.
יום 319 לאתגר
יום שישי של סידורים.
את רובם עשיתי ברגל - למעשה חציתי פעמיים שתי ערים צמודות - סהכ צעדתי 6 קמ.
הגעתי עייפה. אבל זה היה אפשרי. יותר קל ממה שחשבתי. כמובן השקפתי בפנים, אני על עורי העדין ולא ברור למה אני מתעקשת לא לקחת כובע.
בבית אכלתי שוקולד טעים, כראוי למי שרוצה ערים. הלכתי לישון צהריים, בערך, הילדים היו ערים וזה אומר שלא הצלחתי לעצום עין...
הנה אמרתי שהילדים ייכנסו?!
אין כמו שעון כל כניסה לבאופן מביאה אותם לכאן....
בבית רחצתי כלים והכנתי ארוחות.
שלוש סיבות יומיות למה כדאי לנו דיאטה:
כותבת מהר כי כל פעם שאני כותבת פה הילדים מתפרצים לי לחדר כמו עדר באפלו.
יום 319 לאתגר
יום שישי של סידורים.
את רובם עשיתי ברגל - למעשה חציתי פעמיים שתי ערים צמודות - סהכ צעדתי 6 קמ.
הגעתי עייפה. אבל זה היה אפשרי. יותר קל ממה שחשבתי. כמובן השקפתי בפנים, אני על עורי העדין ולא ברור למה אני מתעקשת לא לקחת כובע.
בבית אכלתי שוקולד טעים, כראוי למי שרוצה ערים. הלכתי לישון צהריים, בערך, הילדים היו ערים וזה אומר שלא הצלחתי לעצום עין...
הנה אמרתי שהילדים ייכנסו?!
אין כמו שעון כל כניסה לבאופן מביאה אותם לכאן....
בבית רחצתי כלים והכנתי ארוחות.
שלוש סיבות יומיות למה כדאי לנו דיאטה:
- כדי ללכת 6 קמ לגמרי בהתנדבות
- כדי לחסוך 100 שח של מוניות/אוטובוסים בעקבות הסעיף הקודם
- כדי להצליח להיכנס לחנות החלומות, חנות רק של גלידות ושוקולד, להכין שניצלים שוב, ולהוציא לילדים את העוגה מאתמול - בלי לגעת בשום דבר מאלה, מלבד ביס קטן מהעוגה לצרכי בקרת איכות...
משתלטת על הבית ועל עצמי
מומינאמא אמרת שאת פותחת דף או משהו כזה? כלומר לעניין השינוי, כי אני אשמח מאוד לעקוב. או איפה שתרצי.
ומה שכתבת על היום הכי קצר מאחורינו היה הדבר הכי מנחם שקראתי לאחרונה
לאורה, תודה יקרה, שהזכרת לי את הריתמוס. הגלים. כמה קל לשכוח... נכון לפעמים זה... מה ה משמנה, מה אם נזכור שזה זמני חיבור גל למעלה. למרות שבדכאון בלמעלה לא נשארים הרבה, והמטרה אולי למתוח אותו כמה שיותר זמן אבל בטח לזכור, כמו שציינת שזה טבעי גם לרדת.
את תמיד מאוד מדוייקת, תמיד אומרת מה שאני צריכה לשמוע בנקודה מסויימת בזמן ולא רק אני, כמובן. כבר שאלתי אותך בעבר אם את עוסקת בתחום ולא הבנתי עד הסוף, אבל זה תפור עלייך.
ומה שכתבת על היום הכי קצר מאחורינו היה הדבר הכי מנחם שקראתי לאחרונה
לאורה, תודה יקרה, שהזכרת לי את הריתמוס. הגלים. כמה קל לשכוח... נכון לפעמים זה... מה ה משמנה, מה אם נזכור שזה זמני חיבור גל למעלה. למרות שבדכאון בלמעלה לא נשארים הרבה, והמטרה אולי למתוח אותו כמה שיותר זמן אבל בטח לזכור, כמו שציינת שזה טבעי גם לרדת.
את תמיד מאוד מדוייקת, תמיד אומרת מה שאני צריכה לשמוע בנקודה מסויימת בזמן ולא רק אני, כמובן. כבר שאלתי אותך בעבר אם את עוסקת בתחום ולא הבנתי עד הסוף, אבל זה תפור עלייך.
משתלטת על הבית ועל עצמי
היום, עכשיו, ברגע זה - גיליתי שביצת קינדר זה סהכ 110 קלוריות!!!
מה נגמר איתם שהם מפרסמים אותה בתור ביצת הפתעה!!! את מי מעניינת ההפתעה?! כשיש אושר בעולם תמורת סהכ 110 קלוריות.
ההפתעה האמיתית זה שאפשר לאכול שוקולד איכותי, דקיק קראנצי לבן מבפנים שחור מבחוץ וטעים אול אוברררר בכמות קלוריות של כלום!!!
יש אושר בעולם. והוא עולה 5 שח.
מה נגמר איתם שהם מפרסמים אותה בתור ביצת הפתעה!!! את מי מעניינת ההפתעה?! כשיש אושר בעולם תמורת סהכ 110 קלוריות.
ההפתעה האמיתית זה שאפשר לאכול שוקולד איכותי, דקיק קראנצי לבן מבפנים שחור מבחוץ וטעים אול אוברררר בכמות קלוריות של כלום!!!
יש אושר בעולם. והוא עולה 5 שח.
משתלטת על הבית ועל עצמי
יום 320 לאתגר
יום שבת. יום של בית מלבד גיחה קצרה החוצה. רחצתי כלים, כביסה, הילדים סידרו קצת משחקים. אשפה רוקנתי...
מי אכלה אתמול בלילה סטייק... צנוע אמנם, 200 גרם - אבל שמחות גדולות מופיעות גם בכמויות קטנות אמרו חכמינו.
קניתי סטייקים צנועים, סטייק עין, לא אנטריקוט מפוצץ בשומן ושחיתות. הרי יש לי כל יום להשלים עוד 500 קלוריות עכשיו ל- 1,600 הקיימים, כדי לשמר משקל ולא לרדת - כמובן שלא אבזבז אותם על מלפפונים!
שלוש סיבות טובות למה כדאי לנו לעשות דיאטה:
יום שבת. יום של בית מלבד גיחה קצרה החוצה. רחצתי כלים, כביסה, הילדים סידרו קצת משחקים. אשפה רוקנתי...
מי אכלה אתמול בלילה סטייק... צנוע אמנם, 200 גרם - אבל שמחות גדולות מופיעות גם בכמויות קטנות אמרו חכמינו.
קניתי סטייקים צנועים, סטייק עין, לא אנטריקוט מפוצץ בשומן ושחיתות. הרי יש לי כל יום להשלים עוד 500 קלוריות עכשיו ל- 1,600 הקיימים, כדי לשמר משקל ולא לרדת - כמובן שלא אבזבז אותם על מלפפונים!
שלוש סיבות טובות למה כדאי לנו לעשות דיאטה:
- כדי למצוא על ספסל למסירה בגדים יפים (ג'קטים וינטאג' כזה!) בשתי מידות פחות - ולקחת כי זה עוד יגיע
- כדי לפתח אדישות מתונה לחלק מהמזונות שבעבר לא יכולת לעבור יום בלעדיהם
- כדי לדעת שגדל הסיכוי שלך למצוא בגדים בסייל של רשתות בקניון ליד הבית